פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 465 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 9:40 סדר היום: << נושא >> הצעת צו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים(תיקון), התשפה 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: אור שלהבת – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר דן נימני – רכז מגזר ציבורי, אגף התקציבים, משרד האוצר גלעד ווירגין – רכז מאקרו, אגף השכר, משרד האוצר אסנת חיטרון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, חוקתי, משרד המשפטים הילה קידר – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה ענת לובזנס – ראש אגף תקציבים, מרכז השלטון המקומי מאיה אייל – מנהלת מחלקת מכרזי ניקיון, חברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי דנה דביר לוי – מנהלת מחלקת מכרזי שמירה ואבטחה, חברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה ויוי וייץ – עו"ד, הלשכה המשפטית, אג"מ, ההסתדרות החדשה אורן שרם – עו"ד, הלשכה המשפטית, אג"מ, ההסתדרות החדשה אביתר חנן – אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות החדשה אבי מזרחי – יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני שמעון אור – דודו של אבינתן אור שחזר משבי החמאס ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים(תיקון), התשפה 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב. היום יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו, 17 בנובמבר 2025, השעה 09:40. אנחנו עדיין מחכים לשלושה חללים חטופים שמוחזקים ברצועת עזה – רב סמל רן גואילי, דרור אור וסותטיסאק רינטלאק העובד התאילנדי. בצל החדשות על הסכם כזה או אחר עם סוריה, אל לנו את החטוף החלל גם שם. בשנת 1982 נפלו שלושה חיילים בקרב סולטן יעקב ונותרו חטופים בידי האויב – זכריה באומל הי"ד הושב בשנת 2019, צבי פלדמן הי"ד חולץ לפני מספר חודשים, יהודה כץ הי"ד עדיין חטוף בשבי סוריה. אל לנו להסכים לקיים הסכמים ולארח את מי שמחזיק בחיילינו הן ברצועת עזה והן בגבול הצפוני. משפחתו וחבריו לגדוד מצפים כבר 43 שנים להשבתו. בקולות אחרונים הם זועקים, כפי שכולנו מבקשים, לא לשכוח אף אחד מאחור בכל מקום שהוא. הנושא בו נדון בו הוא צו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים. לפני כן שניכנס לדיון, אני רואה שנמצא איתנו שמעון אור, בבקשה, תאמר את שעל ליבך ולאחר מכן נמשיך. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לך על האפשרות הזאת. אני דודו של אבינתן אור שחזר משבי חמאס. חיים חדשים לאבינתן, חיים חדשים למשפחה. אני כאן מכיוון שנשארו שלושה כפי שהזכרת קודם ומאוד התרגשתי לשמוע מה שאת אומרת, שאת זוכרת את כל השמות וגם את מי שנמצא בסוריה. אני חייב לומר שאני נמצא בוועדה מכיוון שאנחנו לא יכולים להשאיר אותם מאחור. לצערי אנחנו מכירים אישית רק את טליק ואיציק, ההורים של רן, אבל זה לא משנה. אתמול פגשנו את אימו והיא אמרה לנו שהוא בחר להיכנס במודע למלחמה הזאת, הוא נכנס עם כתף שבורה, הוא ידע שהוא יכול לשלם מחיר ולכן אני קוראת לעצמי האימא הגאה של רן. כך היא קוראת לעצמה. אותו מכנים מגן עלומים מכיוון שהוא הגיע לשם עם הצוות ולמעשה חסם את הדרך למחבלים. חשוב לי להגיע לכאן מכיוון שבאווירה, באטמוספרה, כל מיני הסכמים – הסכמי אברהם וכולי – ואני רוצה לומר דבר אחד שאני מבקש שתעבירי גם לחברים בקואליציה ולראש הממשלה. ההסכמים האלה על כרעי תרנגולת. אני לא יודע מה יהיה איתם. כשאני שומע שעושים הסכמים אבל רוצים מדינה פלסטינית בתמורה, אני אומר שיש סימן שאלה האם ההסכמים האלה הולכים להיות נדבך נוסף בקיום של מדינת ישראל. ישמעאל, שמבחינתנו הוא הגורם התודעתי הראשיתי של האיסלם, הוא הוליך את יצחק לפניו ותמך בו. אני לא בטוח שמה שהולך להיות הולך לתמוך במדינת ישראל אבל מה כן יכול לתמוך במדינת ישראל? הנקודה המוסרית הבסיסית שלא משאירים לוחמים ואזרחים מאחור. זה הכי קיומי שיכול להיות. אתמול היינו בשבעה אצל גולדין והם לא סולחים על ההפקרה של הדר והם טוענים – ולדעתי בצדק – שה-7 באוקטובר הוא תולדה מההפקרה שלנו כי כשאין מוסר על הבסיס של מדינת ישראל, אנחנו פרוצים לאויבים שלנו. אני מבקש ממך להעביר את המסר שגם אם יש כל מיני הסכמים בקנה, שום דבר לא יעמוד מול ההחזרה של שלושת אלינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חד וחלק. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> זו חייבת להיות נקודת מוצא לכל המשך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלושתם ויהודה כץ. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> כן. אני רוצה לומר דבר נוסף. אם אנחנו חושבים שאם אנחנו נעשה איתם משא ומתן נקבל אותם, התשובה שלי היא לא. רק אולטימטום. מה עומד מאחורי האולטימטום? סיכולים שיכולים להיות, חיסול של כל מי שנמצא בקו הצהוב, יש לנו המון כלים. רק איום על הקיום שלהם מבחינה פיזית יוכל להביא את כולם אלינו. שלא יספרו סיפורים. הם יודעים בדיוק היכן נמצא רן, הם יודעים בדיוק היכן נמצא דרור, הם לא פראיירים. אנחנו צריכים פשוט לחנוק אותם בצוואר כדי שנקבל אותם בחזרה ואנחנו מבקשים מאוד שתעבירי את המסר הזה, גם את המסר המוסרי הזה שהוא העתיד של מדינת ישראל, וגם את המסר הפרקטי שלא מביאים חטופים אלא שאנחנו תופסים אותם בצוואר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. בהחלט מילים כדורבנות. מסכימה איתן. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> ברשותך אנחנו יוצאים כי אנחנו עוברים מוועדה לוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חשוב שכולם ישמעו את הדברים. תודה. אנחנו עוברים לצו עצמו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי משרד העבודה יציג אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. משרד העבודה, מה שנעה אומרת אני מבצעת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> או משרד האוצר. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. הצו מבקש לעדכן את השכר שמשולם לעובדי קבלן בתחום השמירה והניקיון בגופים ציבוריים. עוד מעט נעבור על הסכומים אבל חשוב לומר שהצו הזה מתואם עם ההסתדרות ובמסגרת הסכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יכול להגדיר לי מה זה גופים ציבוריים? זה כולל גם קופות חולים ובתי חולים? << אורח >> דן נימני: << אורח >> כן. גופים ציבוריים כוללים גם קופות חולים, חברות ממשלתיות, שלטון מקומי. הצו הזה מתואם עם ההסתדרות במסגרת הסכם שנחתם בשנה שעברה. אני מציע שאולי נעבור על הנוסח ואז נראה את הסכומים עצמם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לבקש שאולי תוכל להסביר. כממשלת ישראל היה לכם הסכם לגבי עובדי ניקיון ועובדי אבטחה שעובדים במסגרת שירותי המדינה והצו הזה לא חל עליהם כי עליהם חל ההסכם הקיבוצי. נכון? החוק הזה חל רק על גופים ציבוריים שהם לא המדינה. ההוראות לגבי המדינה חלות מכוח הסכם קיבוצי. זאת בעצם המסגרת שלנו. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> נעה, את רוצה שאני ארחיב מעט? אני סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. הצו הזה שעולה לפתחכם הוא בעצם תולדה של מאבק עוד משנת 2011 להשוואת תנאים בין עובדי קבלן במדינה ובמגזר הציבורי ביחס לעובדי המגזר הציבורי שבעצם מועסקי בהעסקה ישירה. המאבק היה לקליטה להעסקה ישירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עובדי קבלן זאת לא העסקה ישירה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני מחזיר אותנו אחורה לשנת 2011 אז החלה גם המחאה החברתית והיה מאבק של ההסתדרות לקליטה להעסקה ישירה של עובדי קבלן וכתוצאה מזה נולדו לא מעט חוקים, כולל החוק להגברת האכיפה וכולל החוק הזה. זה התחיל בהסכם בין ההסתדרות למדינה שבעצם לוקח השוואת תנאים לעובדי קבלן בתחום השמירה והניקיון בחצרות המדינה ומשווה את התנאים – קרן השתלמות, פנסיה וגם תנאי שכר, כולל הצמדות קדימה להסכמי המסגרת. לאחר מכן, בשנת 2013, אותו הסכם עם המדינה הורחב בחוק, אותו חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות שזה בעצם הצו שמיישם את אותה אמירה בחוק שאומרת שעובדים בהעסקה קבלנית במגזר הציבורי, התנאים שלהם יהיו זהים, באותן מגבלות שקבע הצו, לעובדים במגזר הציבורי כאשר חלק מאותן הסכמות זו הצמדה להסכמי מסגרת. לפני שנתיים וחצי, ביולי 2023, נחתם הסכם מסגרת בין המדינה, השלטון המקומי. קופות החולים וכדומה, לבין ההסתדרות ואז נתנו מספר מתנים, בין השאר מענק בסך 6,000 שקלים, בין השאר תוספות של 500 שקלים ושישה אחוזים וקיצור שבוע עבודה ל-40 שעות. עם חתימת ההסכם או במהלך חתימת ההסכם, במהלך המשא ומתן, היה ברור שיש את אותו צו שצריך להחיל לגבי עובדי קבלן המועסקים בחצרות המדינה ובחצרות המגזר הציבורי. עם זאת, הייתה לנו מחלוקת פרשנית לגבי איך מיישמים את אותן תוספות שכר לגבי עובדי קבלן ולכן לצערי נאלצנו ללכת לבית הדין. בבית הדין השופט המליץ לנו להגיע להסכמות, ואני שמח שאנחנו הלכנו לשבת למשא ומתן ביחד עם אגף תקציבים ועם אגף הממונה על השכר במשרד האוצר והגענו להסכמות. ההסכמות האלה עוגנו בהסכם קיבוצי עם המדינה ובעצם הצו הזה הוא בגדול אותו הסכם קיבוצי עם המדינה שמורחב או שאמור להיות מורחב היום בצו על כלל המגזר הציבורי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שקיבלנו את התמונה הכללית להוראות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, אנחנו נתחיל להקריא את הצו ונשמע הערות, אם יש מי שמעוניין להוסיף ולהגיב. צו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים(תיקון), התשפ"ה-2025 בתוקף סמכותי לפי סעיף 6(ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבורים, התשע"ג-2013 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מצווה לאמור: 1. תיקון סעיף 1 בצו העסקת עודים על ידי קבלני שירות בחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013 (להלן – הצו העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "חוק פיצויי פיטורים" – יבוא: "חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. (2) אחרי ההגדרה "קצובת נסיעה" יבוא: ""שכר המינימום לחודש" – שכר מינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימוחים". 2. תיקון סעיף 2 בסעיף 2 לצו העיקרי – (1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "בסך" יבוא "בסך המתקבל מחיבור שני סכומים אלה: (א) סכום השווה לשכר מינימום לחודש בשיעורי המעודכן לפי חוק שכר מינימום לתקופת התשלום. (ב) סכום של 800 שקלים חדשים". זאת אומרת, כאן מדובר על השכר החודשי . כל סעיף 2 לצו העיקרי הוא סעיף שעוסק בשכר וכאן אנחנו מדברים על שכר של עובד ניקיון וכאן מציעים שהשכר יהיה - בהמשך נראה שבפועל זה יחול מ-1 באפריל 2027, הסכומים האלה עליהם אנחנו מדברים כי יש כאן בהמשך הוראת שעה. אלה בעצם 800 שקלים מעל לשכר המינימום. כל הסכום הזה הוא כולו שכר לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ה-800 שקלים זה סכום נומינלי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בהמשך יש הוראת עדכון ל-800 שקלים. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> הלשכה המשפטית, משרד האוצר. נעה נגעה בנקודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לומר שמה שקראנו עכשיו, הסכום שקראנו עכשיו, הוא לגבי עובד ניקיון אבל זה גם לגבי עובד שמירה שמקבל את אותן זכויות. פסקה (2) מתייחסת לאחראי ניקיון וגם לאחראי שמירה. (2) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילה "בסך" יבוא "בסך המתקבל מחיבור שני סכומים אלה: (א) סכום השווה לשכר מינימום לחודש בשיעורי המעודכן לפי חוק שכר מינימום לתקופת התשלום. (ב) סכום של 900 שקלים חדשים". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סעיף (2) מתייחס לשמירה ו-(1) מתייחס לניקיון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. (1) מתייחס לעובד רגיל והשני לעובד אחראי ניקיון ולאחראי שמירה. (3) בפסקה (3) – זה תיקון נוסחי – אחרי "השכר החודש " יבוא "האמור בפסקה (1() או (2), לפי העניין". פסקה (3) הקיימת אומרת שאם עובד מועסק במשרה חלקית, השכר מחושב יחסית לחלקיות משרתו כי השכר שהזכרנו של שכר המינימום פלוס 800 שקלים ושכר המינימום פלוס 900 שקלים מתייחס למשרה מלאה. (4) בפסקה (4), במקום "למשרה מלאה, האמור" יבוא "האמור", ובמקום "ב-186" יבוא "ב-182". פסקה (4) עוסקת בחישוב השכר לשעה עבור עובד ניקיון או אחראי ניקיון, כמובן גם אותו עובד שמירה ואחראי שמירה, שמועסק לפי שכר שעה. בזמנו חילקו את אותו שכר שהוא היה למשרה מלאה לב-186 שעות. זה תוצר של הסכם קיצור השעות. מחלקים את זה ב-182. (5) בפסקה (5), במקום "השכר החודשי למשרה מלאה האמור בפסקה (1) או (2)" יבוא "במסגרת חישוב השכר החודשי לפי פסקה (1) או (2), הסכום שבפסקת משנה (ב) לאותן פסקאות יעודכן בשיעורי עלות תוספת השכר והטבות הכספיות שייקבעו ויוגדרו מזמן לזמן בהסכמי המסגרת עתידיים לפי המועדים שבהם תוקצה עלות זו לפי פריסתה של העלות". זאת אומרת, התיקון הוא רק של הרישה והוא מבהיר שכאשר אנחנו מחשבים את אותו שכר חודשי שהזכרנו קודם שכאמור הוא מורכב משני סכומים, החלק השני של הסכום, אותם 800 שקלים או 900 שקלים, הוא יעודכן בהתאם לשינויים שנאמרו כאן לשיעורי עלות תוספות השכר וההטבות הכספיות שיוגדרו בהסכמי מסגרת. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> משרד העבודה. בזמנו, אני לא יודעת באיזה שלב, היה בצו איזשהו סעיף של שמירת דינים. בתיקון הצו ירד סעיף שמירת הדינים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> כנראה זה היה קודם. אנחנו רק רוצים להבהיר מבחינת המהות שהצו הזה בא להוסיף על הזכות של עובד מכוח כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ולא לגרוע מהזכות. זה נמצא גם בחוק שמכוחו הצו הוצא אבל חשוב לנו לומר את זה לפרוטוקול כדי שזה יהיה ברור. << אורח >> אורן שרם: << אורח >> ההסתדרות הכללית. כפי שנעה אמרה, יש לנו כאן בסעיף 2 סכום השווה לשכר מינימום, כפי שיתעדכן מעת לעת, ובנוסף לזה יש 800 שקלים לעובד ו-900 שקלים לאחראי. כפי שצוין זה באמת שכר לכל דבר ועניין. זה מצוין במפורש גם בהסכם הקיבוצי המיוחד אבל זה לא כתוב כאן בצו. אנחנו מבקשים להוסיף פסקה (6) שתגיד שהסכומים הנקובים בפסקה (1) ו-(2) מהווים שכר לכל דבר ועניין ואני גם אסביר למה. ראשית, בגלל שזה כך מוסכם בהסכם הקיבוצי המיוחד, ושנית, ברגע שמסתכלים קצת קדימה בצו הזה, יש גם מענק מצוינות וגם מענק חד-פעמי וכאשר מוסכם לגבי המענקים האלה שהם לא לכל דבר ועניין, זה צוין במפורש, והחשש שלנו הוא שמעסיקים או קבלנים או מזמיני שירות יפרשו את זה כך שהתוספת של ה-800 שקלים וה-900 שקלים הם לא לכל דבר ועניין. זה החשש. שזה יירשם בשורה נפרדת בתלוש וזה לא יהיה לא להפרשות סוציאליות, לא לחישוב ערך שעה ולא לשעות נוספות. זו הפרקטיקה שאנחנו חוששים ולכן אנחנו מבקשים את ההבהרה הזאת. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> לכן גם שינינו את הסעיפים כך שיהיה ברור לשני הרכיבים, לשני תתי סעיפים, שיש לך את שכר המינימום והתוספת. זה מעולה שאנחנו מבהירים את זה כאן כחלק מהדיונים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת אומרת שזאת גם עמדתכם. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> כן. על הנוסח דיברנו לא מעט גם לפני הדיון בוועדה לפני שהגשנו וגם לפני הדיון הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בצו עצמו אותו אנחנו באים לתקן כתוב בהתחלה ש"על עובד קבלן שירות בגוף ציבורי בתחום הניקיון יחולו תנאי השכר שלהלן. לגבי עובד ניקיון המועסק במשרה מלאה שכר חודשי". ואז כתוב את שני הסכומים האלה. אם כן, זה ברור שזה שכר חודשי. זה חלק מהאירוע. << אורח >> אורן שרם: << אורח >> זה ברור לנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה כתוב. שכר חודשי, נקודותיים. שכר חודשי בסך המתקבל מחיבור שני הסכומים האלה. כלומר, השכר החודשי יהיה שני הסכומים האלה, האחד, סכום השווה לשכר מינימום, והשני, סכום של 800 שקלים. זה כתוב ברחל בתך הקטנה. << אורח >> אורן שרם: << אורח >> החשש שלנו - ולכן טוב שזה נאמר לפרוטוקול על ידי היועצת המשפטית של הוועדה – מכיוון שבסוף אנחנו מדברים על מזמיני שירות בתחום השמירה והניקיון. אנחנו בהתמודדויות רבות לגבי אכיפת זכויות של אותם עובדי שמירה וניקיון בהעסקה קבלנית. לכן כל דרך שתדע לגדר לנו בצורה הטובה וההרמטית ביותר שלא נצטרך לרדוף אחרי פרשנויות כאלה ואחרות בבית הדין, כך ייטב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם היועצת המשפטית רוצה להוסיף באיזשהו סעיף את האמור, אפשר. << אורח >> קריאה: << אורח >> באיזה סעיף מופיע שזה שכר לכל דבר ועניין? אני לא רואה. << אורח >> אורן שרם: << אורח >> בהסכם עצמו זה מופיע שש פעמים. אם אתם רוצים, אני יכול להפנות אתכם. << אורח >> קריאה: << אורח >> השכר הרגיל. << אורח >> אורן שרם: << אורח >> כתוב שניהם יחד יהוו את השכר החודשי הרגיל לכל דבר ועניין. גם בסעיף 2(א)(ז) ואחר כך זה חוזר על עצמו שש פעמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רואה בעיה. אפשר להוסיף סעיף קטן (6) ונכתוב. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> הבעיה היא לא מהותית. זה רק עניין של נוסח חקיקה ואיך זה משפיע על נוסחי חקיקה אחרים. כאשר אנחנו העברנו את זה דרך מחלקת הנוסח, זה היה החשש שלהם. לכן אנחנו הגענו עם התוצר המוסכם לוועדה. << אורח >> אורן שרם: << אורח >> החשש שלנו מהפרקטיקה. אין לנו מחלוקת על העניין המהותי. צריך לראות בשני הרכיבים האלה כשכר המלא שהוא יהיה השכר שממנו ייחשבו כל רכיבי השכר הבאים. אין כאן מחלוקת על המהות. יש כאן רק מחלוקת על איזו השפעה תהיה לזה על חקיקה רוחבית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם חוששים שאם יהיה כתוב כיוון שזה כל כך ברור שזה שכר כי על זה מדובר כל הזמן - - - << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> אם זה כתוב כאן לכל דבר ועניין, אז איפה זה בחקיקת עבודה אחרת. אז זה יכול לייצר איזשהם פערים מול חקיקה אחרת. שוב, אין כאן מחלוקת על המהות אלא רק מחלוקת על הניסוח. << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת אפילו לא מחלוקת אלא זאת התלבטות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את בעצם המשמעות של הדברים. זה שכר חודשי. ברור שזה לא השכר הכולל. אולי את זה ביקשתם לחדד, שזה רק השכר הרגיל ואם יש שעות נוספות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. הוא התכוון לכך שזה שכר הבסיס. אם יש פנסיה, אי אפשר להגיד הפנסיה שייכת רק לשכר מינימום אלא 800 ו-900 שקלים נכנסים לתוך שכר הבסיס וזה שכר בסיס. אחר כך, על זה, משם נגזרות כל הזכויות האחרות. לי זה נראה ברור. אנחנו רוצים לאשר את זה היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי משרד המשפטים ב-זום? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה גם את האירוע שאתם מדברים עליו והוא דווקא כדי להגן על העובדים שזה לא ייפגע במקום אחר. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> כן. אנחנו אמרים את זה בהמשך לשיח שלנו מול משרד המשפטים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת המשמעות אבל אולי אתם רוצים לשאול את משרד המשפטים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תבדקו, אם אתם רוצים, מול משרד המשפטים. לנו אין בעיה להוסיף. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> ראש אגף תקציבים במרכז השלטון המקומי. רציתי להתייחס לזה שהדברים לא סוכמו מולנו. העלויות התקציביות לרשויות המקומיות מוערכות ב-130 מיליון שקלים בגין המענק החד פעמי ועוד 100 מיליון שקלים כל שנה בגין התוספות השקליות. אלה עלויות עתק שאין להן מקור תקציבי ואנחנו מבקשים שיפוי מלא מכיוון שהמדינה החליטה לתת את הצו והיא יכולה לשפות אם היא חושבת שזה הדבר הנכון. אני אוסיף ואציין שאפילו בהסכם הנוכחי עובדים שמתוקצבים קיבלו שיפוי עבור המרכיבים האלה. כאן יש לנו גם עובדים של מאבטחי מוסדות חינוך שאנחנו רוצים לדעת שמשרד לביטחון פנים ישפה עבור המענק המלא ועבור תוספות השכר ושנקבל שיפוי במנגנון נוסף עבור עובדי הניקיון. אני אציין שהעובדים האלה, שכרם מוצמד לשכר המינימום ולכן בשלוש השנים האחרונות שכרם עלה בערך ב-18 אחוזים ולכן קיבלו תוספות שכר גם לא מכוח ההסכם. כמו כן יש בעיות פרוצדורליות ביישום. יש לנו חשש שעובדים שמועסקים אצל יותר ממזמין שירות אחד, אצל מספר רשויות מקומיות או אצל רשות מקומית וגורם נוסף, ויש לנו כי יש לנו עובדים בהעסקה חלקית, ידרשו הקבלנים את השיפוי עבור התשלום שהם צריכים לתת לעובד מכמה מזמיני שירות ואין לזה מענה כאן בצו. ציינו את זה בהתייחסות שלנו מה-30 במרס עת פורסמה טיוטת התקנות ולא קיבלנו עליה מענה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איך יכול להיות? אני זוכרת שעובד משרה חלקית, זה מחושב לפי חלקיות משרתו. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני אסביר. אם למשל אדם עובד בשתי רשויות, רשות א' ורשות ב', העובד יפנה אל המעסיק שלו ויבקש את התשלום והמעסיק ייתן לו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה העובד צריך לפנות? << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> גם אם העובד לא פונה. נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא לא צריך לפנות. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> נכון. הגוף אמור לתת לו. אני מסכימה איתך. הוא יקבל את השיפוי. המעסיק היום, לפי תקנות ערך שעה, צריך לבוא ולהוכיח תשלום של העובד לאותו מזמין שירות. מזמין השירות לא יודע שהעובד לא עבד אצלו בהכרח. הוא יודע שעובד הניקיון משובץ והוא לא יודע שהוא עבד אצלו רק 20 אחוזים משרה ושעובד אחר שלא זכאי כי הוא התחיל לעבוד בשנת 2024, הוא העובד שמשלים את שיעורי המשרה. שוב, אנחנו מדברים על העסקה. 6,000 שקלים עבור שנת 2023 כאשר לא בהכרח יש את הרישומים לרשויות מי העובד שהיה מועסק דרך מזמין שירות בשנה מסוימת. כך מזמין שירות יכול לפנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד לא הגענו למענק. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> התוספות השקליות, ברור שלא תהיה איתן בעיה כזאת. על זה אני מסכימה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כאשר נגיע למענק, תעלי את זה. האוצר, תגיבו לדברים עד למענק. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. נאמר כאן שהמדינה לא קיימה שיח עם מרכז השלטון המקומי וזה לא נכון. קיימנו איתכם שיחה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> התקשרתי אליך אתמול ואתה אמרת לי אני שלא קיימתם שיח. טענת שקיימת שיח אבל אין תיעוד לזה בשום מקום כך שזה לא נכון. << אורח >> דן נימני: << אורח >> ב-15 במאי הייתה לנו שיחה. השם שלך מופיע בכותרת של הזימון. היה לנו שיח עם מרכז השלטון המקומי. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> לא הגעתם להסכמות. זה שהתקשרת לכפיר, אני גם אבדוק אם זה התקיים, אבל הוא אמר לי שזה לא התקיים. << אורח >> דן נימני: << אורח >> התוספות המדוברות כאן מתכתבות עם הסכם המסגרת שנחתם כבר לפני שנתיים ומתעדכנים בגידולים דומים. קודם כל, חשוב לומר שכלל הגופים הציבוריים, לא רק שלטון מקומי אלא גם קופות חולים וחברות ממשלתיות וכולי, אינם משופים בגין צו ההרחבה, כפי שגם היה, בשונה ממה שנאמר כאן, בהסכם המסגרת שנחתם לפני שנתיים שהיו העלאות הרבה יותר משמעותיות. תעריף הארנונה שהוא אחד ממקורות ההכנסה של השלטון המקומי מתעדכן מדי שנה. זאת פונקציה של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי. כלומר, מדד השכר הציבורי משקף בין היתר את הסכם המסגרת כך שבעצם השלטון המקומי כבר נהנה מהגידול הזה של הסכם המסגרת. צריך גם לומר שהמענק החד פעמי משולם באיחור של למעלה משנתיים ביחס להסכם הזה. גם כאן היה איזשהו סוג של חסכון לשלטון המקומי. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> לגבי הארנונה. מדד הארנונה עולה ויש לו גם דיליי של כמעט שנתיים, מה גם שמדד השכר הציבורי כלל את האוכלוסייה שהייתה זכאית להסכם. מדד השכר כולל גם הרבה מאוד אנשים שעובדים בעמותות שעליהם הסכם המסגרת הזה לא חל. זה לא מדד של הרשויות המקומיות אבל במקרה הנוכחי יהיה מדובר באנשים שהם עובדי חברת כוח אדם והם לא חלק מהמדד הזה כך שמעולם הרשויות לא ישופו בגין העליות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי מה אמרת עכשיו. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> עליית הארנונה נקבעת כמחצית לפי מדד המחירים לצרכן וחצי לפי מדד השכר הציבורי. העובדים הנוכחים שמופיעים כאן אינם חלק ממדד השכר הציבורי. המדד הזה שלפיו זה נקבע, זה מדד שמתייחס לעובדים מכמה מגזרים ולא רק מהרשויות המקומיות. חלקם הם עובדי עמותות, עליהם לא חל ההסכם. אגב, הם חלק מרכזי. נדמה לי שכ-20 אחוזים מהאוכלוסייה שנדגמת שם היא עובדי עמותות שעליהם לא חל ההסכם. אני בדקתי ועד היום ההסכם הזה עלה ב-8.5 אחוזים, פחות או יותר, וגם בפעימות. כלומר, הרשויות רק עכשיו, בשנת 2026 פעם ראשונה, מתחילות לקבל בעליית הארנונה את מדד השכר הציבורי והמדד הזה עוד מופחת בעקבות הפחתות השכר שחלו במשק. זאת אומרת, את הכסף גם לא ראינו ואת התוספת שאנחנו צריכים לשלם עבור עובדים שהם עובדים דרך מקבלי שירות, לא נקבל דרך המדד הזה. זאת אומרת, אין כאן שיפוי דרך המדד. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. אני שמח מאוד על האמירה של ענת. אני קודם כל אשמח מאוד שהעובדים בשמירה ובניקיון במגזר הציבורי, ובדגש על הרשויות המקומיות, יצטרכו להיות עובדים מן המניין ויועסקו בהעסקה ישירה ויהיו זכאים לתוספות האלה לא מה-1 בינואר 2026 אלא מיולי 2023, שזה חלק מאותו הסכם פשרה אליו הגענו מחוץ לכותלי בית הדין. אני מזכיר שאותו הסכם מסגרת, הרשויות המקומיות חתומות עליו ואותו הסכם מסגרת, ידעו באותו זמן שהחוק הזה, בשנת 2013, קיים. זאת אומרת, לא מדובר בהפתעה. גם לגבי אותם עובדים או מועסקים בהעסקה ישירה, אותם עובדי שמירה וניקיון שכן מועסקים בהעסקה, ישירה ברשויות גם להם לא היה שיפוי בהקשרים האלה. אני מניח שהיכן שיש מצ'ינג מול משרד לביטחון לאומי בהקשר של עובדי השמירה, יש שם עדכון בהתאם וזה דווקא נותן מענה לחלק גדול מהאוכלוסייה. אני שוב מזכיר שהמענק של ה-6,000 שקלים האלה היה אמור להשתלם לגבי אותם עובדים כבר באפריל 2023 כמו העובדים בהעסקה ישירה. התוספות היו אמורות להשתלם, 400 שקלים, מיולי 2023 ו-100 שקלים נוספים מאוקטובר 2024. לכן אנחנו כבר נמצאים בפיגור של שנתיים וחצי שמכסה להם על ה-דיליי בהקשר הזה. שוב אני חוזר ואומר שאפשר לחזור לבית הדין ולראות את הטענה שהשופט גם טעה לגבי קיצור שבוע העבודה שאנחנו לא מחילים כאן בניגוד למה שכבר קיים לגבי עובדי המגזר הציבורי שזאת עוד השפעה אפקטיבית של חמישה אחוזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה כן חל כאן כי אתה מחלק ב-182. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לא. 182 זה יחסית ל-42 שעות שזה צו הרחבה כללי במשק. במגזר הציבורי הורדנו אגב הסכם המסגרת ל-40 שעות, כלומר ל-173 שעות. ההשפעה של זה היא עוד חמישה אחוזים בתעריף. אני מאוד אשמח ללכת לבית הדין לקבל על זה פסיקה. אני מזכיר שהצו הזה הוא בעצם הוראה יישומית של החקיקה. החקיקה אומרת שצריך לעדכן בהסכמי מסגרת. לנו הייתה שאלה פרשנית איך ומתי ולצערי התפשרנו באירוע הזה. אין לי בעיה לחזור אחורה. אין בעיה לחזור לדבר על העסקה ישירה ואין בעיה לחזור אחורה ולדבר גם על קיצור שבוע העבודה וגם חזרה ליולי 2023, את הרטרואקטיביות. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> דבר ראשון, העסקה ישירה בעובדי ניקיון קיימת בחלק מהרשויות. אני לא יודעת מה יהיה בעתיד אבל בהעסקה של מאבטחי מוסדות חינוך יש בעיה כי כדי להעסיק מאבטחי מוסדות חינוך צריך הכשרה שלא קיימת בהרבה רשויות שמעסיקות מספר מאוד מועט של מאבטחים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> למאבטחי מוסדות חינוך יש לכם מצ'ינג. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני מדברת על העסקה ישירה. בהעסקה ישירה של מאבטחים שזה בערך מחצית מהאוכלוסייה המדוברת מבחינת היקף כוח האדם, היא כמעט בלתי אפשרית. זאת אומרת, יש רשות אחת שמנסה היום והיא אומרת ששוקלים לחזור לחברה כי אין להם מיומנות. כאשר יש לך שישה מאבטחים, אין לך מיומנות לתת להם את ההכשרה המתאימה, לשלוח אותם, להחזיק נשקים ואצלך ברשות צריך להחזיק נשקים. זה לא כל כך פשוט. לגבי בית הדין. אנחנו ביקשנו להצטרף ואתם דחיתם את זה שאנחנו נהיה חלק מהדיון הזה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ה-משכ"ל היה צד לתביעה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> לא. מש"מ לא נתנו לנו להצטרף. מש"מ מייצג את הרשויות המקומיות. נציגי משכ"ל יושבים כאן לצדי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ההתקשרויות היו אל מול משכ"ל. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> נכון. ההתקשרויות נעשות אל מול משכ"ל כי הם מקיימים את המכרז המרכזי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> את אומרת שהרשות המקומית מעסיקה אותם בצורה ישירה ולא דרך המשכ"ל? אני רק רוצה להגיד אם את עושה כאן הרמת מסך בהקשר הזה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני אסביר, אם זה מאוד מעניין אותך. רשויות מקומיות יכולות להעסיק מאבטחי מוסדות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לשתף אותנו בדיון? זה נחמד שאתם מדברים ביניכם וזה יפה, אבל יש כאן כאלה שלא מכירים את ראשי התיבות שאתם מזכירים כאן. מה זה משכ"ל? << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> מרכז השלטון המקומי הוא הגוף שמייצג את הרשויות המקומיות ויש בו את החברה למשק וכלכלה שבתוקף חוק שנחקק תחת רגולציה של משרד הפנים והיא יכול לעשות מכרזי גג לרשויות המקומיות כדי להקל עליהן תהליכים מכרזיים. בהקשר של מאבטחי מוסדות חינוך, הרבה מאוד רשויות אכן נעזרות במכרז של חברותיי ממשכ"ל, מהחברה למשק וכלכלה, אך יש רשויות שפונות למכרז עצמאי. בתביעה המדוברת מש"מ לא הוזמנו כצד ואנחנו הגוף שבסוף מייצג את הרשויות שצריכות לממן. זאת אומרת, יש חברה שעוזרת להן לעשות את המכרזים אבל היא לא החברה המממנת ובטח לא חברה שיכולה לייצג אותן. אני חושבת שדיברת על תוספות השכר ואני אזכיר שהשכר של מאבטחים ושל עובדי ניקיון מוצמד בצו הרחבה לשכר המינימום ועלה בשלוש השנים האחרונות ב-18 אחוזים יותר ממה שניתן בהסכם המסגרת. אני מבינה שרוצים לתת להם תוספת על תוספת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה שכר מינימום לפי חוק. אני לא מבינה את הטענה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני שוב אסביר. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> עובדתית זה גם לא נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ענת, בואי צמצמי. אנחנו לא נפתור את האירוע הזה. לשם כך יש את בתי המשפט ותוכלו לפנות לשם. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני רק אומרת שמאבטחים בישראל, יש להם צו הרחבה דרך חברות קבלנים, של נותני שירות. הם צריכים לקבל בין 10 אחוזים ל-40 אחוזים מעבר לשכר המינימום בהצמדה. זאת אומרת, כאשר שכר המינימום עולה, שכרם עולה בהתאמה בשיעור יחסי אבל מאבטח מוסדות חינוך מקבל היום בין 10 ל-15 אחוזים יותר משכר המינימום. לכן בשלוש השנים האחרונות שכרו עלה ב-18 אחוזים לפחות כי זה אומר שהוא מוצמד לשכר מינימום. אגב, לעתים משלמים אפילו יותר מזה, במקומות שקשה למצוא מאבטחים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> בהקשר הזה חשוב לומר ובהקשר של ההסדר המיטיב שיש כאן כמה מעמדים נורמטיביים בהקשר הזה. יש כמובן את חוק שכר מינימום שהצו הזה לא פוגע בו ובנוסף יש צו הרחבה להעסקת עובדי שמירה ואבטחה שחל על כל המשק ויש צו להעסקת עובדי ניקיון. לגבי הצו של שמירה ואבטחה, יש שם באמת תעריפים שעולים על התעריפים שמצויים כאן. כלומר, ככל שמדובר בעובד שמירה שכבר היום יש לו לצורך העניין 1,000 שקלים מעל שכר המינימום, שכרו לא יתעדכן. הוא יהיה זכאי למענק אבל שכרו לא יתעדכן כתוצאה מהדבר הזה. לכן אותם עובדים שמועסקים דרך המשרד לביטחון לאומי – לצורך העניין בשמירה על מוסדות חינוך – והתעריפים שלהם היום יותר גבוהים ממה שהצו הזה אומר, הם לא יקבלו כפל עדכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל איך אתה יודע את זה? אני קוראת את ההרחבה של הצו ואני לא רואה את זה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> האמירה היא 800 שקלים מעל שכר המינימום. זה מקור נורמטיבי אחד של הצו והמקור השני – אני אשמח אם אולי נעה תרחיב - הוא צו הרחבה שנותן בין 10 ל-60 אחוזים מעל שכר המינימום וההסדר המיטיב הוא ההסדר הקובע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. תודה. נמשיך בהקראה. לגבי הוספת סעיף קטן (6), מישהו מכם בירר או שאנחנו ממשיכים הלאה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בכל מקרה מדובר בפסקה (7). פסקה (6) קיימת ועומדת בהסכם. אולי נצרף את משרד המשפטים. כולם הסכימו שכל רכיבי השכר בהם מדובר בסעיף 2, כולל שכר המינימום וגם הסכומים שנוספים לו, הם כולם שכר לכל דבר ועניין. לזה כולם מסכימים. ההסתדרות ביקשה לכתוב במפורש שכל הרכיבים שכתובים בסעיף 2 לצו הם שכר לכל דבר ועניין. השאלה אם אתם רואים בזה בעיה לכתוב את הדברים האלה במפורש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לאור חקיקות וצווים קודמים. << אורח >> אסנת חיטרון: << אורח >> משרד המשפטים. עדכנו אותי שאנחנו כן ראינו בזה קושי מכיוון שאנחנו חוששים שזה ישליך על פרשנות של הסדרים קודמים בהם זה לא צוין וייטען שהיכן שלא נכתב כך, זה לא נחשב שכר לכל דבר ועניין. לכן השתמשנו במונח השכר החודשי שאנחנו סברנו שהוא מספיק טוב ואנחנו גם אומרים את זה כאן כאשר הכוונה היא לשכר לכל דבר ועניין. אם תעלה שאלה כזאת בעתיד, אפשר כמובן להסתכל מה נאמר בפרוטוקול ואנחנו חושבים שזה נותן מענה יותר נכון. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אנחנו לא נעמוד על כך. היה חשוב שזה ייאמר לפרוטוקול. חשוב לנו יותר לקדם את הצו. << אורח >> דנה דביר לוי: << אורח >> חברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. כן רצינו להתייחס לאמירה שהנושא של השכר של מאבטחים מתוקצב ולומר שבחודשים האחרונים אנחנו רואים שהתקצוב לא עובר. לדעתי בפועל לא עבר לרשויות המקומיות תקצוב מפברואר 2025. גם לא עבר תקצוב בספטמבר למרות ההבטחות שהיו בהיבט הזה וגם לא נפתחו הרשאות תקציביות לרשויות כדי לדווח את התקצוב. לכן בפועל הנושא של אבטחה, אמירה שנאמרה כאן, הוא מתוקצב בימים האלה באופן מלא מהכיס של הרשויות ואת זה צריך לומר. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> זו בעיה טכנית. אני אשמח לברר את הנושא הזה מול המשרד לביטחון לאומי. מה שאתם צריכים לקבל בהתאם לסיכומים ולהסכמים, אתם צריכים לקבל. זה לא קשור לדיון היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי אתה אומר שהדיון היום עוסק בזכויות העובדים, בצד של העובדים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אמרתי. לגבי התקצוב אני מסכים ב-100 אחוזים. התקצוב שהם צריכים לקבל, הם צריכים לקבל אותו אבל זה לא נושא הדיון. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אנחנו מבקשים שיפוי עבור התוספות האלה, גם לעובדים שהם עובדי ניקיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנו. נמשיך בקריאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נמשיך לתיקון סעיף 2א לצו המקורי שעוסק במענק חד פעמי. 3. תיקון סעיף 2א בסעיף 2א לצו העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "(18 באפריל 2016)" יבוא "וכן בהסכם קיבוצי (מסגרת) מיום כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023)" ובמקום "(להלן – הסכם המסגרת") יבוא "(להלן – הסכמי המסגרת)". זאת אומרת, המענק החד פעמי לפי אותו סעיף ישולם לפי שני הסכמי המסגרת, אותו אחד ב-2016 וההסכם החדש ב-2023. (2) בסעיף קטן (א1), במקום "בהסכם המסגרת" יבוא "בהסכמי המסגרת". (3) בסעיף קטן (ב) - (1) ברישה, במקום "ובהסכם" יבוא "ובהסכמי". (2) בפסקה (1), אחרי "המענק החד-פעמי" יבוא "שנקבע בהסכם קיבוצי (מסגרת) מיום י' בניסן התשע"ו (18 באפריל 2016)". (3) בפסקה (2), אחרי "המענק החד-פעמי" יבוא "שנקבע בהסכם קיבוצי (מסגרת) מיום י' בניסן התשע"ו (18 באפריל 2016)". עד עכשיו עשינו תיקונים שהבהירו שמה שכתוב היום באותו סעיף מתייחס לאותו הסכם מסגרת מ-2016. (4) בסופו יבוא: "(3) המענק החד פעמי שנקבע בהסכם קיבוצי (מסגרת) מיום כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023) ישולם לא יאוחר מהמועד שבו משולמת משכורת חודש ינואר 2026". נאמר כאן שהתשלום הזה יבוצע דווקא רק לעובדים שעבדו בשנת 2023. אתם רוצים להסביר למי משולם המענק הזה ומה התנאים לתשלומו? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לטוב ולרע אנחנו מדברים על הצמדה לעובדי המגזר הציבורי. לצערי אנחנו כבר שנתיים וחצי אחרי ההסכם והמענק דה פקטו שולם באפריל 2023. אנחנו נצמדנו לתאריכים ולכללי הזכאות של הסכם המסגרת. עברו שנתיים וחצי מאז ולכן היישום יהיה יותר מורכב אבל ההצמדה לטוב ולרע מתקיימת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בעצם נאמר ברישה של סעיף 2, שאת המענק משלמים לפי הכללים וההוראות המפורטים בהסכם הקיבוצי, לרבות לעניין סכום המענק ואופן חישובו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, רק מי שהתחיל לעבוד באותה תקופה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> יש כללי זכאות של עובד שהיה פעיל בחודש מרס 2023 לפי כללי חלקיות ורציפות שנוגעים לתקופה של תשעה חודשים אחריה ולפי חלקיות של תקופה של 30 חודשים לפניה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לעניין זה העלתה קודם נציגת מרכז שלטון מקומי חשש שאין כאן חלקיות מענק או התייחסות למענק חלקי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> החלקיות מתייחסת לחלקיות אצל אותו גוף ולכן כל גוף אחראי לשלם בהתאם לחלקיות של העסקה באותו הגוף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בעצם נותן לכם מענה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> הבעיה היא שמכיוון שמדובר בעובדים מלפני פחות או יותר שלוש שנים, מרבית הגופים לא היו יודעים ואין להם ברשומות מי מהעובדים עבדו אצל מזמין השירות ועבדו בתחומם, בפרט עובדי ניקיון שמועסקים עד לא מזמן בשיטות קבלניות שאינן בהכרח עם החתמת כרטיס. לכן גופים נותני שירות יכולים לנצל את ההזדמנות ולפנות לכמה גופים שקיבלו שירות מהם ולטעון שאותו עובד בשנת 2023 עבד בכמה גופים והם אפילו לא יודעים אחד על השני. זאת אומרת, רשות פלונית לא יודעת שאותו נותן שירות עבד גם ברשות אלמונית ולכן הוא דורש משתיהן מענק מלא עבור עובד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לשם כך יש לך את הקבלנים. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> לא. קבלן יכול לפנות לשתי רשויות ולומר שבשתיהן עבד עובד. הרשויות לא יודעות שאותו קבלן עובד בשתי הרשויות. הן לא יודעות מי הזוכה במכרז של הרשות האחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם המערכת לא עובדת כמו שצריך, תטפלו במערכת. אני לא מצליחה לבין למה את מצפה. אתם בשלטון המקומי, תעשו אצלכם רשימה ושיהיה רשום אצלכם במחשב איפה עובד כל קבלן. טפלו בזה. אי אפשר לזכות בשני העולמות. אני לא מצליחה להבין מה את אומרת לי. יש אצלכם בלגאן. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> לא. זה לא בלגאן. זה כמו שלמדינה יש שתי חברות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תתני כדוגמה את המדינה. גם במדינה יש הרבה בעיות. תסתכלי על עצמך כעסק פרטי ולא כמדינה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> זה כסף ציבורי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> בסוף יש רשות אחת שלקחה קבלן, נקרא לו קבלן א', שיעבוד אצלה. היא בוודאי לא יכולה לדעת – וגם נראה לי שאסור לה לדעת – שהקבלן הזה זכה ברשות אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא פונה אליכם. לכן את מרכז השלטון המקומי. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אבל אני לא אוכל לדעת, לא נראה לי נכון ואני גם לא בטוחה שמותר לי מטעמי אבטחת מידע, שמושי לוי, אותו קבלן א' שעבד גם ברשות א' וגם באשות ב' - - - << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> זה סותר את החוק להגברת האכיפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. אני לא מכירה את החוק ואתה תכף תגיד. לא הבנתי מה את מציעה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני אומרת שיש כאן בעיה טכנית שלא קיבלנו עליה מענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את הבעיה הטכנית אפשר לפתור. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> בצו אין מענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. תכף נשמע את המענה לכך. אני כן רוצה לשאול מה עושים עם עובד שעזב את העבודה והוא כבר לא עובד היום אבל הוא כן עומד בכל הקריטריונים שנקבעו לפני שנתיים וחצי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> האחריות היא כן לאתר ולשלם לעובד את אותו מענק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על מי מוטלת האחריות הזאת? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> האחריות היא על חברת הקבלן. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אני יושב-ראש ארגון חברות הניקיון בישראל. אני גם מן הסתם בעלים של חברת ניקיון שגם עובדת עם משכ"ל. החשש הזה שענת הביעה הוא פשוט לא נכון. אם מדברים על משכ"ל, משכ"ל עושה בקרות מאוד קפדניות והם יודעים על רשימות העובדים ועל פי רוב יש להן אותן. שנית, זה כמעט ולא קיים שעובד עושה עבודה בשתי רשויות. כמעט ולא קיים. בין אם הוא עוסק בניקיון רחוב, אז הוא לא עבד בו זמנית בשתי רשויות כי אלה משרות כמעט מלאות ובין אם הוא עבד במבני ציבור, חינוך, ואז הוא לא יכול לעבוד בשתי רשויות. אין מצב כזה. אם זה חשש שהוא פשוט לא לעניין. הדבר הזה לא קיים ואני מהקבלנים הגדולים. זה לא קיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החשש הוא לא רק שהוא עבד בשתי רשויות מקומיות אלא אצל שני קבלנים באותה רשות מקומית. גם זה יכול להיות. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> זה כמעט ולא יכול לקרות מפני שיש מצבים, הרבה מצבים, שיש מספר קבלנים באותו תחום ברשות, כמו למשל בירושלים בניקיון רחובות, יש 14 חברות. זה קיים. האם יש זליגה מחברה לחברה? זה בשוליים. זה שולי שבשולי ובמציאות זה כמעט לא קיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל באותה סיטואציה שזה כן קיים, איך פותרים את הבעיה שהקבלן לא יקבל פעמיים? << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> כאשר זה קיים, למשל בעיריית ירושלים שגם שם אני עובד יש רשימת עובדים יומית של המפקחים, של מנהלי הנפות כדי לדעת מי עבד. הקבלן צריך לבוא ולהוכיח את זה. המפקחים שלהם יודעים. זאת לא בעיה. אני לא רואה כאן איזושהי דרמה גדולה במיוחד. << אורח >> מאיה אייל: << אורח >> החברה למשק וכלכלה. אני חושבת שזה כן אישיו, הנושא של רשימות העובדים. בחברה למשק וכלכלה לא כל הרשויות עובדות באמצעות המכרזים שלנו, כך שאנחנו לא יכולים לתת את המידע עבור רשויות אחרות שלא עובדות דרכנו וכן יש מצבים שאותו עובד מועסק בשתי רשויות מקומיות וזה דבר שבהחלט יכול לקרות. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> את לא אמורה לתת מידע על עובדים שלא עובדים דרככם, על מכרזים עצמאיים. זה לא קשור אליכם. << אורח >> מאיה אייל: << אורח >> לא. זה מה שביקשו, שיהיו רשימות מסודרות. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> לא. לא ביקשו. כל רשות תטפל ברמה האישית. משכ"ל לא יכולה לקחת על עצמה הרבה מעבר למה שצריך. << אורח >> מאיה אייל: << אורח >> אנחנו עושים מעל ומעבר. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אני מסכים. קצת הרבה יותר מעל ומעבר. << אורח >> מאיה אייל: << אורח >> אנחנו עושים מעל ומעבר על מנת לקבל את הנתונים המדויקים אבל לצערי, כמו שענת אמרה, יש כאן בעייתיות מאוד גדולה בנושא הזה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> שאלה. הפורום למאבק בעוני. אני מנסה להבין את מה שמתואר כאן. מדובר בקבלן שמבקש כסף אחרי שהוא שילם מענק לעובדת הניקיון. זאת אומרת, הטענה היא ששני קבלנים ירוצו לשלם למרות שהיא עבדה אצלם בחצי משרה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> הפוך. היא תקבל פעם אחת אבל הוא ידרוש את זה - - - << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אם כך, הבעיה היא בעיה מאוד עמוקה. למה אתם לא בודקים שהכסף הגיע לעובד לפני שמשלמים? << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אנחנו כן בודקים אבל שתי רשויות שונות יכולות לקבל את אותו תלוש שכר כהצדקה לזה שהכסף שולם למרות שהוא שולם לעובדת כזאת פעם אחת. רשות אחת מקבלת את התלוש הזה וגם רשות אחרת מקבלת אותו. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> את אומרת שלעובדת הזאת יש תלוש משרה מלאה אבל היא עובדת אצלך 10 שעות ואצל 10 שעות ואת משלמת על משרה מלאה לאותה עובדת? << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> לא. אני אומרת שהעובדת הזאת קיבלה רק פעם אחת אבל הקבלן פנה ליותר מרשות אחת בטענה שהיא צריכה להחזיר לו את הכסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתה. אני לא מצליחה להבין מה את אומרת. אם היא עבדה 10 שעות ברשות אחת ו-10 שעות ברשות שנייה - - - << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> איך היא עובדת 10 שעות כאן וכאן? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נניח. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> במקרה הזה אין בעיה. הבעיה היא בדיווח שהוא דיווח כוזב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. זה דיווח כוזב כמו כל דיווח כוזב. אני באמת לא מצליחה להבין. אם יש קבלן שהוא משקר, צריך לטפל בו ולהעיף אותו מהמערכת. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אבל לא ניתן לתפוס אותו כי אי אפשר לדעת שהוא דיווח לשתי רשויות שונות עבור אותו תלוש. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הוא גם יכול לדווח דיווחי שקר בנוכחות. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אנחנו לא יכולים להחזיק מאגר מידע על שכר. לפי חוק אנחנו לא מורשים לכך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כך, צריך לתקן את החוק. לא הגיוני. אנחנו מתקנים חוק שיהיה נכון ואז אנחנו נגיד שאי אפשר בגלל שיש רמאים. צריך לטפל ברמאים. כל מי שמשקר ומרמה, צריך לטפל בו. זה מדהים. זה קורה כל פעם מחדש בחקיקות. יוצא לי שאנחנו מביאים תיקון ואומרים לי שיהיו רמאים שינצלו את זה. צריכה להיות אכיפה במדינת ישראל ומי שמרמה, ייענש כדת וכדין למען יראו וייראו. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אנחנו נפנה לתקן את החקיקה כדי שנקבל את המידע על השכר גם דרך עובדי קבלן. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> למזמין השירות יש חובה לקבל את הנתונים מחברת הקבלן. האם הוא משקר? זה יכול להיות לגבי כל דבר. אני מחדד שוב ואומר שחובת תשלום המענק מוטלת על החברה הקבלנית וחובת ההוכחה על החברה הקבלנית על מזמין השירות שבאמת התקיימו התנאים לגביו ולקבל שיפוי. אלה שני דברים שונים. לגבי חובת ההוכחה, תעשו בדיקה ותעשו אכיפה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אני פונה לחברתי מהרשויות המקומיות ולמשרד העבודה. חשוב לנו לדעת אם באמת יש מעקב כמה אנשים בפעם הקודמת קיבלו בסופו של יום את המענק הזה והאם יש באמת מעקב לוודא שהעובדים מקבלים את הזכויות שהם אמורים לקבל כי לקבלן אין יתרון ולהבנתי אין לו כאן דלתה שהוא מקבל. הוא מעביר את הכסף והוא מקבל את השיפוי. יש לנו חשש שהם בכלל לא יטרחו לא לשלם ולא לבקש. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> הקבלן מממן את זה. מהרגע שהקבלן שילם עד שהרשות תשלם לו, חודשיים, שלושה חודשים, תלוי איזו רשות, שנה, אבל בינתיים הוא צריך לשלם. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אני מאוד אשמח לדעת האם לרשות ולמשרד העבודה יש דרך לעקוב ולוודא שאכן העובדים מקבלים את התשלום הזה. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> זאת לא בעיה. יש תלוש משכורת ורואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד העבודה. תשובה. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> האמת היא שמה שהעלית קודם זאת סוגיה שהיא באמת חשובה, התמריץ של חברות הקבלן לחלק את המענק הזה והשאלה מה ייעשה במקרים כאלה. שוב, אני מצטרפת לדברים שנאמרו כאן. אם יש אכיפה, זה מה שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. שאלה בקי איך בודקים ועושים אכיפה שאכן הקבלן משלם את המענק. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> זאת אותה שאלה. מה התמריץ שלו לשלם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת שאלה שלנו אליך. את צריכה לתת לנו את התשובה. עכשיו את עונה לי בשאלה על שאלה. אתם אוכפים? אתם בודקים? אתם עושים אכיפה? מבצעים בקרות יזומות מפעם לפעם? << אורח >> הילה קידר: << אורח >> יש חוק להגברת אכיפה. אנחנו אוכפים את כל הנושאים האלה. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אני מופתע המשאלה כי כשאני מבקש מהרשות החזר על אותו מענק, הם רוצים לראות את תלוש המשכורת של העובד, את ההעברה של הכסף לבנק. לא צריכה להיות כאן בעיה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אבל אם אתה לא נותן. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> מה זה לא נותן? אני מראה תלוש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בקי שאלה, בצדק, מה קורה עם עובד שלא קיבל את המענק. לא זה ששילמו לו אלא זה שלא קיבל. יש עובד שהקבלן החליט הוא לא משלם לו. אתה אומר שבדרך כלל אין מקרים כאלה, מצוין. יופי. נמחא כפיים אבל יכול להיות מצב אחר. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אני רוצה לענות על השאלה שלך. לחברות הקבלן יש אינטרס עליון, ועל זה אנחנו נלחמים כבר שנים, שהעובדים האלה יקבלו מפני שאין היום עובדי ניקיון במדינת ישראל וזה מאוד חשוב לנו שכמו שקיבלו עובדי הניקיון בשלטון המרכזי, בממשלה, את אותו מענק – שגם העובדים בשאר הגופים הציבוריים יקבלו. הרי נלחמנו על זה. יש לנו אינטרס לשימור עובדים. מישהו כאן מבין עם כמה עובד ניקיון הולך הביתה? עובד שעובד שמונה שעות הולך עם 5,000 שקלים או פחות. זה קצת לא נורמלי. חברים, חשבון חשמל בחודש הוא 3,000 שקלים. אתה מבין את המשמעויות הכספיות? על מה אנחנו מדברים כאן? על השכבה הכי נמוכה והכי מסכנה. לחברות הקבלן יש אינטרס עליון לתת להם את הכסף כדי לשמר אותם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני רק אומר משפט אחרון בהמשך לדברי של אבי. החשב הכללי במשרד האוצר כבר הוציא הנחיה לפני כשנתיים לגבי תשלום המענק להתקשרויות בחצרות המדינה ושילמו את זה והכול היה בסדר. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> עוד משפט, בנוסף למה שאמר אבי ומה שאמר אדם. קודם כל, עובד כזה שיגיע אלינו, כמובן שנטפל בו כפי שעשינו גם בעבר. שנית, גם משרד העבודה אמור לבצע אכיפה. החובה הזו קיימת גם מכוח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה ואנחנו גם מצפים ממשרד העבודה לסייע באכיפה בעניין הזה. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> וגם מזמין השירות אמור לבצע את זה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> זה מה שרציתי לשאול, לגבי הרשויות המקומיות, האם גם אצל הרשויות יש איזשהו מעקב אחרי הסיפור הזה כדי לדעת שאכן זה מגיע לעובדים. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> בוודאי. מה זאת אומרת? << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> ברגע שמשלמים, הרשויות מקבלות את החשבונית כדי להחזיר לקבלן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. הבנו. שמענו שיש להם תמריץ לשלם, הם רוצים להחזיק את העובדים. כדי להחזיק את עובדי שמירה ועובדי ניקיון הם צריכים לתגמל והם רוצים לתגמל. בהנחה שמגיע מישהו שלא שילמו לו – הוא צריך לדעת שמגיע לו – הוא פונה להסתדרות. ויוי אמרה שמי שלא קיבל מגיע אליהם והם מטפלים בו. << אורח >> מאיה אייל: << אורח >> נאמר גם שהחברה למשק וכלכלה כגוף שמארגן את השירותים האלה מפעיל גם יחידה לאכיפה ובקרה של זכויות עובדים. הרשויות המקומיות שעובדות איתנו, כגוף ציבורי בודקות ועושות בקרות מדגמיות - ואבי יכול להעיד על כך – כדי לראות שבאמת לא רק הגיע חשבון אלא גם התלושים. לפעמים אנחנו גם עושים ממש את הקישור למאבטחים. יש לנו גם מוקד שכר לפניות עובדים אליו עובדים מתקשרים וגם את זה אנחנו בודקים עוד לפני שזה מגיע לגופים אחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אפשר להמשיך בהקראה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק עוד שאלה לגבי הסכום הזה, אותו מענק חד-פעמי. אתם אומרים שהוא לפי אותם תנאים, עובד במשך 30 חודשים וכן הלאה, כל התנאים שנדרשו אז. יש איזו הוראת עדכון בתוך ההסכם הקיבוצי של הסכום? זאת אומרת, זה יישאר 6,000 שקלים כמו שהוא משולם בינואר? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לצערי ה-6,000 שקלים הם סכום נומינלי וזה גם חלק מהפשרות אליהן הגענו בסיכומים עם דחייה של שנתיים וחצי תזרימית לגבי אותם גופים מהמגזר הציבורי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נאמר כאן על ידי ההסתדרות שגם משרד העבודה אוכף את התשלומים האלה אבל אני לא יודעת אם זה כך. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> צריכים לאכוף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא יודעת אם לפי החוק אתם אוכפים או לא. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> הנושא של האכיפה תמיד מורכב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה לעשות, החיים מורכבים. כולנו חיים בתוך מורכבות. בואי נניח שכל גוף לא יסמוך על הגוף השני. כל אחד מכם אמור לעשות את העבודה הטובה ביותר. זה לא שאת תגידי שמשק וכלכלה עושים ולכן את לא צריכה לעשות כלום. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> אני אומרת הפוך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. כולכם צריכים לעבוד כמו שצריך ולדאוג שהעובדים יקבלו את מה שמגיע להם. זאת אכיפה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> עוד שאלה את קצרה. טכנית. האם יש הודעה על המענק הזה שאמור להגיע ואיך הוא אמור להגיע לעובדים? האם הקבלנים חייבים להודיע על כך בתלוש הרלוונטי באיזושהי הודעה לעובדים על הזכאות למענק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את שואלת לגבי מודעות לפרסם את זה? בתלוש בוודאי כתוב מענק. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> לא אחרי שנתנו אותו. השאלה היא לגבי יידוע העובדים. האם יש חובה על הקבלנים ליידע את העובדים על הזכות למענק הזה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אין גם חובה להודיע על תשלום דמי הבראה. פשוט משלמים את דמי ההבראה. כהסתדרות מול הוועדים ומקומות העבודה, אנחנו נגביר את המודעות ונגביר את האכיפה בצד שלנו. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> למה שזה לא יהיה בתלוש הרלוונטי בינואר 2027? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יכול להיות שזה עובד עבר שכבר לא עובד. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> לא כולם ידעו אבל לפחות חלק ידעו. נראה לי להסתמך רק על ההסתדרות ליידע, כדאי שגם לקבלנים תהיה חובה ליידע. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> בסוף יש צו ויש חוק כמו הרבה רכיבים אחרים. אני מציע שכן נתקדם כדי שקודם כל יהיה אפשר לשלם להם ואז נראה איך מודיעים להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתי ניתן המענק? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בינואר. משכורת חודש ינואר 2026. זאת אומרת, בפברואר 2026. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ממש עכשיו. בעוד חודשיים. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אנחנו כארגון כנראה גם נפרסם את זה ואולי גם ההסתדרות תפרסם את זה. גם ההסתדרות מאוד טרחה להגיע לזה וגם אנחנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. גם אני. אנחנו נפרסם את זה היכן שאפשר כדי שהעובדים ידעו על כך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 6(ה) לצו העיקרי, יש בו תיקון כיוון שהוא עוסק בנושא של דמי הבראה. שם באחת הנוסחאות שמופיעה בסעיף קטן (ה), מופיעה לגבי עובד שמועסק לפי שכר שעה, איך מחשבים לו את דמי ההבראה, מופיע שם רכיב C ובו היה חישוב על פי מספר שעות. כיוון שמספר השעות שונה מ-186 ל-182, אנחנו מתקנים שם את הנוסחה. 4. תיקון סעיף 6 בסעיף 6(ה) לצו העיקר, בהגדרה "C", במקום "186" יבוא "182" ובמקום "2,232" יבוא "2,184". זה סך השעות. זאת אומרת, אלה אותם 182 כפול 12 חודשים. זה לעניין חישוב דמי הבראה לעובד שעתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, הוא יקבל פחות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> להפך. אותו C מופיע ולכן הוא אמור לקבל יותר. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> מקטינים את המכנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 5. תחילה תחילתו של צו זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (להלן – יום התחילה). עכשיו יש לנו הוראה של תחולה והוראת שעה. 6. תחולה והוראת שעה (א) סעיף 2 לצוק העיקרי, כתיקונו בסעיף 2 לצו זה (בסעיף זה – סעיף 2), יחול לעניין עבודה שבוצעה מיום התחילה ואילך. אנחנו מתחילים מיום פרסום הצו, מה-1 בחודש לאחר יום פרסום הצו הזה. בעד התקופה שבעד לתשלום שכר ולא התשלום הראשון אחריו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - (1) לעניין עבודה שבוצעה במהלך התקופה שמיום התחילה עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יראו כאילו בסעיף 2 - (א) בפסקה (1) במקום הקטע החל במילים "בסך המתקבל" עד סופה בא "בסך 5,494.72 שקלים חדשים, ולא פחות משכר מינימום לחודש, בשיעורי המעודכן לפי חוק שכר מינימום לתקופת התשלום". (ב) בפסקה (2), במקום הקטע החל במילים "בסך המתקבל" עד סופה בא "בסך 5716.71 שקלים חדשים" ולא פחות משכר מינימום לחודש, בשיעורי המעודכן לפי חוק שכר מינימום לתקופת התשלום. אם כן, יש לנו כאן הוראת שעה ראשונה שחלה מיד לחודש הבא, זאת אומרת חודש דצמבר 2025 ובה מדובר על איזשהו סכום היסטורי, 5,494 שקלים. כיוון שהסכום הזה נמוך משכר מינימום, למרות ההבהרה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני בכלל לא מבינה את הסעיף הזה. למה צריך אותו? אני לא מצליחה להבין את האירוע. הרי קבענו עכשיו סעיפים כלליים. למה צריך הוראת שעה? << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> הוראת שעה היא בעצם מסדירה שלוש תקופות שעליהן הוסכם בהסכם יחד עם ההסתדרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מדבר על הסכם מסגרת. לפני שנתיים וחצי. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> כן. הסכם החדש מדבר על שלוש תקופות. אנחנו בעצם קבענו את המצב הנורמטיבי, זה מה שקבענו בתחילת הדיון, ועכשיו אנחנו מדברים על תקופות הביניים. אם כן, יש תקופת ביניים עד ה-1 בינואר שזה בעצם הסעיף הזה, שזה הסעיף שנעה הקריאה. יש לנו את סעיף קטן (2) שמדבר על התקופה שנעה תקריא אבל בין -1 בינואר עד ה-31 במרס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מדורג. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> בדיוק. העלייה היא מדורגת. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אגף השכר, משרד האוצר. ההסכם הקודם בעצם קבע סכומים נומינליים בסך הכול. ההסכם הקודם והחוק שנקבע בהתאם להסכם קבע סכומים נומינליים והסכומים הנומינליים האלה התעדכנו בהסכמי מסגרת. עם הזמן שכר המינימום עלה מעבר לסכומים האלה. ההסכם שנחתם בין ההסתדרות למדינה ועכשיו מורחב בצו, בעצם משנה את כל המנגנון. אכן מדברים על שכר מינימום פלוס 800 שקלים ובעצם זה שינוי של המנגנון של התשלום שהיה על המנגנון שהיה קיים קודם. ההסכמה על שינוי המנגנון היא רק מינואר 2026. בגלל שאנחנו משנים אותו עכשיו, הוראת השעה של שנת 2025 היא עדיין על המנגנון הישן ולכן זה הסכום שרואים אותו במנגנון הישן. בשנת 2026 מתחילים את המנגנון החדש והוא בפעימות לפי הסכומים שנאמרו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החוק קובע בסעיף 3 שאם יש הוראה מיטיבה בדין או בהסכם או בכל הסכם קיבוצי, תחול ההוראה המיטיבה ולמרות זאת זה בכל זאת צרם מאוד לכתוב את הסכום שהוא נמוך משכר המינימום לחודש ולכן הוספנו את הסיפה הזאת שאומרת שזה כמובן לא יהיה פחות משכר המינימום המעודכן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היום 5,400 שקלים זה פחות משכר מינימום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. זה יצא מאוד משונה לכתוב את זה. השאלה אם לא עדיף היה לומר ב-1 בינואר 2026 מתחילים לשלם את הוראת השעה הזאת שנקרא עכשיו בפסקה (2). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. אני לא מצליחה להבין. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הסיבה היא שרצינו לשמור על המבנה כמו שסיכמנו עליו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה רציתם לשמור על המבנה? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ברמת המהות, תוצאתית, אנחנו מקבלים את אותה תוצאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קשה לי לאשר כאן צו שאנחנו מדברים על שכר משולם שהוא פחות משכר המינימום. << אורח >> דן נימני: << אורח >> שכר מינימום או הגבוה מביניהם. אנחנו רוצים לשמוע על המבנה הזה שלא ייצר בהמשך עוד עיוותים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יכולה להוציא תחת ידי סעיף שבו אנחנו מדברים על שכר שמשולם שהוא פחות משכר מינימום. תורידו את הדבר הזה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> כתוב ולא פחות משכר מינימום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי שכתוב. אל תקדש את המסמך. אתה מקדש את המסמך. יש מסמך, כך כתוב ועכשיו נמשיך איתו עד סוף כל הדורות. בעיניי יש כאן משהו שהוא עוולה שלא צריכה להיות ואני לא רוצה שזה יהיה בתוך הצו. בוודאי שכולנו מסכימים שזה גם מה שאנחנו אומרים דה פקטו. כלומר, זה רק עניין שאתה אומר לי אני רוצה לשמר מסגרת. אני לא רוצה כי בעיניי מסגרת היא לא מקודשת. בוא נוריד את הסעיף. אל תביא את סעיף (1) אלא תתחיל מ-(2). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> להגיד שיום התחילה הוא ב-1 בינואר 2026. יום התחילה של כל הצו המתקן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. משרד האוצר, בבקשה תבדקו ביניכם. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> אנחנו חושבים שאין בעיה. נתחיל את כל המנגנון של הוראה חדשה מינואר 2026 וזה מנגנון העדכון החדש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם תחילתו של הצו. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> כן. להוריד את סעיף 6(ב)(1), לוותר עליו כך שנתחיל במנגנון מה-1 בינואר 2026. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעולה. << אורח >> אור שלהבת: << אורח >> זה מקובל על ההסתדרות? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם כן, נחזור לרגע לסעיף 5. נגיד שתחילתו של צו זה ב-1 בינואר 2026. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההסתדרות, זה בסדר מבחינתכם? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מתקנים גם את סעיף 5. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם כן, פסקה (1) תימחק ואני מקריאה את פסקה (2). (2) לעניין עבודה שבוצעה במהלך התקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), יראו כאילו בסעיף האמור - (א) בפסקה (1)(ב), במקום "800" בא "675". (ב) בפסקה (2)(ב), במקום "900" בא "683". זאת אומרת, התוספת או הסכום שהוא חלק מהשכר אבל הוא מעל שכר המינימום הוא רק 675 במקום 800 שיהיה בהשלמה או בתחילת ההוראה הקבועה. (3) לעניין עבודה שבוצעה במהלך התקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) עד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027), יראו כאילו בסעיף האמור - (א) בפסקה (1)(ב), במקום "800" בא "750". (ב) בפסקה (2)(ב), במקום "900" בא "850". << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> רציתי רק להעיר הערה טכנית קטנה. תסתכלי, גם בפסקה (2) וגם בפסקה (3), אולי במקום יראו כאילו בסעיף האמור, לרשום בסעיף (2), כמו שזה מופיע קודם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה שהסכומים האלה, הם חלק מהשכר. זאת לא תהיה שורה נפרדת. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> חלק מהשכר לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ודאי. גם אם זאת תהיה שורה נפרדת, זה יהיה חלק מהשכר. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> זה יבוא בשורה נפרדת לצורך האכיפה. אנחנו לא רושמים את זה כאן אבל בסופו של דבר זה צריך להיות שכר מינימום בקצה פלוס 800 או 900 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. אבל אני כן רוצה לראות שזה באמת הסכום. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> יכולת הבקרה כדי שזה לא ייבלע אל מול שכר המינימום. לפחות במגזר הציבורי אנחנו עושים את זה כרכיבי שכר נפרדים. ברמה הטכנית זה יותר מקל על בקרה וברמה המהותית אין הבדל ככל שעומדים בהוראות החוק. << אורח >> מאיה אייל: << אורח >> אני מבקשת שלא לחייב את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. הוא לא חייב. הוא אמר שלא מחויב. הוא אמר מה הם עושים. << אורח >> מאיה אייל: << אורח >> דווקא אצלנו הבקרה הפוכה. אני יודעת ששכר מינימום גבוה, קבלן בהצעות מחיר שמגיש לרשות המקומית לא יכול לרדת ממנה. זאת אומרת, הוא לא יכול לחלק לי אותו ולפרוס לי אותו או להחביא לי א אותו בסעיפים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. הוא רק הציע. מבחינתו זה לא היה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק אבהיר. שאלתי קודם את משרד העבודה לגבי האכיפה. ההוראות של הצו הזה, הוראות שמכוח החוק, הן כן הוראות שבאחריותכם לאכוף אותן לפי חוק הגברת האכיפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, לא הבנתי מתי מקבלים את המענקים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במועד לתשלום משכורת ינואר 2026. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> עד ה-9 בפברואר לכל המאוחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. אנחנו מצביעים. מי בעד אישור צו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים(תיקון), התשפ"ה-2025? הצבעה אושר << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. הצו אושר פה אחד. תודה רבה. יישר כוח לכולכם. תמשיכו לעשות טוב. יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>