פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 760
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 11:20
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם), התשפ"ה-2025 << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ינון אזולאי
אביחי אברהם בוארון
ולדימיר בליאק
משה גפני
אורי מקלב
חמד עמאר
מוזמנים:
יוסרי זין אלדין
–
יועץ קמל"ר לענייני חקיקה כנסת וממשל, משרד הביטחון
טל פורר
–
ממונה משפטי לחקיקה, משרד הביטחון
שנהב אור
–
רפרנטית ביטחון אגף התקציבים, משרד האוצר
ורד בכר
–
מנהל תחום בכירה שומה, משרד האוצר
רימה ברנר
–
מנהלת תחום מפקחת ארצית מחקר כלכלי סטטי רשות המיסים, משרד האוצר
רודין נפסון
–
עו"ד ברשות המיסים, משרד האוצר
ברק קרוננפלד
–
יועץ שר האוצר
גיא עטר
–
חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל
אילן פרידמן
–
מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב
תומר שמוקלר
–
מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב
איילת עירון
–
מקדמת מדיניות פורום נשות המילואימניקים
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם), התשפ"ה-2025, מ/1890 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שלום רב, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו פותחים את דיון מס' 4 בנושא תיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם). בדיון הקודם משרד האוצר, אתם הייתם בהתחלת הצגת הנתונים. התחלתם לדבר על המדרגה הראשונה. אני מבין שנתוני אמת לא הבאתם עד עכשיו. אתם עדיין מסתמכים על הערכות ומיצובים.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אנחנו מסתמכים על הערכות , כן, זה הכי טוב שאפשר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה לא הכי טוב שאפשר מכיוון שכמו שאמרתי קודם, יש לכם לפי תעודות זהות את משרתי המילואים, ויכולתם לדעת בדיוק איך זה משפיע, אבל בחרתם שלא לעשות כן, וזה הנושא שלכם. אז תתקדמו בבקשה לפי ההערכות והמיצובים לגבי מספר הנהנים והזכאים בכל מדרגה ומה אחוז מבין אלה שנכנסים לתוך המדרגה, כמה ייהנו, מה יהיה סף הניצול. בבקשה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו יכולים לקבל על ההסכמות שהגעתם?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה לא הוא ולא אני. זה ראש הממשלה ושר האוצר, וההסכמות בעצם מהוות, נסמכות שתי אדנים. האדן הראשון מדבר על זה שהאוכלוסייה שמרוויחה פחות ושלא מגיעה לסף המס, תקבל תוספת ממוצעת של 3,000 שקל באופן קבוע כחלק מהחוק הזה. זה ניתן בעבר כהוראת שעה שהייתה אמורה לפוג בדצמבר 25', והיא הופכת מהוראת שעה זמנית למשהו קבוע שנכנס במסגרת החוק הזה. זה לכולם, שלא מרוויחים מספיק, זאת אומרת זה לבעלי ההכנסות הנמוכות. זה פחות מסף המס של 16,000 שקל, זה בעלי הכנסות נמוכות שמשלימים להם עד תקרה של 9,800. כלומר אלה שמרוויחים פחות מזה או חצי משרה או כל מיני כאלה שמסביב השכר המינימום, אז יהיה להם השלמה ל-9,800 שקל בגין חודש מילואים וזה הופך להיות קבוע מכאן ואילך.
בנוסף תתבצע התאמה החל משנת 28' מתוך הערכה שבשנת 28' אנחנו צפויים להיכנס לאיזושהי שגרה - היקפים פחותים, בוא נגיד ככה, משמעותית, של ימי מילואים, אז ימי המילואים יפחתו באופן שישקפו את השירות בפועל ולא כמו עכשיו. למה אני מתכוון - עכשיו כדי להגיע למדרגה הגבוהה של ארבע נקודות זיכוי צריך לשרת מעל 110 ימים במילואים. בשגרה מעטים בודדים ישרתו את הימים האלה, ולכן זה ירד ויהיה רף שיהיה יותר רלוונטי, כך שההטבה תהיה רלוונטית לרוב האנשים שמשרתים בפועל ולא רק ליחידי סגולה. אלה שני התיקונים שהוחלט עליהם.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
לכמה זה ירד?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה אנחנו מקווים היום לשמוע מהאוצר את ההצעה שלו בנושא הזה, טרם הועבר אלינו. הנוסח עוד לא קיים, הנוסח ייכתב היום ויוגש לקראת מחר. כן אנחנו רוצים להשלים את הצגת הנתונים שהתחילו איתם בדיון שעבר כדי להבין את הנושא של ההערכות והמצובים שעמדו בבסיס החוק הזה. בבקשה.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
מבחינת שיעור החיילים שינצלו את מלוא נקודת הזיכוי, כלומר- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
את מדברת על המדרגה הראשונה?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
במדרגה הראשונה דיברנו כבר על 5% שייהנו מהניצול.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
3% אני זוכר.
<< דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>
היא אמרה 5% ייהנו מהניצול, 3% ינצלו באופן מלא בשווי 121 שקלים, זה היה המדרגה הראשונה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חצי נקודת זיכוי, נכון?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
חצי נקודת זיכוי יממשו את ה-60%. לגבי הנקודה השנייה של 0.75, זה מתווה יורד עד שאנחנו מגיעים ל-45 בארבע נקודות זיכוי. 59% - שיעור החיילים שינצלו את מלוא נקודת הזיכוי של- -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
בהתחלה כשהתחלתם לתת לנו את הנתונים בישיבה הקודמת דיברתם על הזכאות לפי ימים בלבד. 59% משקפים את הזכאות לפי עמידה בימי המילואים בלבד?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
לא. לפי עמידה בנקודות הזיכוי בלבד. מי שזכאי ל-0.75 – 59% מהם ינצלו את מלוא ההטבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הנקודה השנייה היא בין 40 ל-49 ימי מילואים, נכון?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קודם כל אנחנו מדברים על לוחמים. מבין הלוחמים, כמה אחוזים מהלוחמים נכנסים למדרגה הזו של 40 עד 49 ימי מילואים? לפי הערכה שלכם.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
בישיבה הקודמת הם אמרו 78%. זה הם אמרו - בשנייה הם אמרו 78% יגיעו. הם אמרו ש-6% מתוך 78% יגיעו לארבעים ימי מילואים.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
היה מסובך להכין לנו טבלה?
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
למה זה תורה שבעל פה? למה אין נייר?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
7.9% זה אנשים שיגיעו למדרגה הזאת. לפי מספר הימים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כלומר כמעט 8% מכלל הלוחמים בשירות מילואים המילואימניקים מגיעים למדרגה שבין 40% ל-49%.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
40 עד 49 ימי מילואים. מתוכם כמה יהיו זכאים למלוא ההטבה?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
59% מתוך אותם 8%.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עכשיו ככה כמה אחוזים מהלוחמים וכמה מתוכם.
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
נקודת זיכוי אחת - אחוז מהלוחמים, אגב זה מבין אלו שזכאים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לקבל את זה כתוב?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
כן. פשר לקבל את זה כתוב. נקודת זיכוי, אז מבין הזכאים יהיו זכאים – אני מדברת על נקודת זיכוי אחת, 3.5% מבין הזכאים. אחוזי המימוש, מי שינצל את מלוא הנקודה – 57% מתוכם.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
זה אומר כאילו אדם וחצי כאילו אם אנחנו לוקחים ערכים מוחלטים, מתוך מאה.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אחד ורבע – 3.3 מבין הזכאים, שזה בין 55 ל-59.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
נקודת זיכוי אחת זה אם שירת שירות מילואים כלוחם 50 ימים ומעלה בשנת המס.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
50 עד 54. בכל חמישה ימים יש קפיצה של עוד רבע נקודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מחדש. אני רוצה להבין ככה, נורא-נורא פשוט, נגמור את זה פעם אחת. מדרגה ראשונה – חצי נקודת זיכוי. נכון?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה אחוזים מהלוחמים מגיעים לשם?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
6.2.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה מתוכם מנצלים את מלוא הטבה?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
60%.
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
מדרגה שנייה, כמה אחוזים מהלוחמים מגיעים לשם?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
7.9%.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה מתוכם מנצלים את מלוא ההטבה?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
59%.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מדרגה שלישית?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
3.5. מתוכם 57%.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מדרגה רביעית זה בעצם תוספת של רבע על כל חמישה ימים נוספים.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
כל קפיצה של רבע נקודת זיכוי. אנחנו עכשיו על אחת ורבע נקודות זיכוי, אחוז לוחמים – 3.3%. מבחינת אחוזי מימוש – 56%.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נקבל טבלה כתובה.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
44% שלא זכאים, למה הם לא זכאים?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
כי הם לא מגיעים לרף המס.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
על זה דיברנו.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
1.5 נקודות זיכוי מבין הלוחמים – 3.1%. מנצלים את מלוא הנקודה 54%. מדרגה הבאה – 1.75. 3%, אחוזי מימוש: 53%. שתי נקודות זיכוי, 3.3% מהלוחמים. אחוז ניצול – 52%. שתיים ורבע, אנחנו מדברים על 3.1% ואחוזי ניצול – 51%. 2.5 – 2.8%, ואחוזי ניצול 50%. שתיים ושלושת רבעי – 2.8%, אחוזי ניצול – 49%. שלוש נקודות זיכוי – 2.9%. 48%. שלוש ורבע נקודות זיכוי – 3.1%, וגם 48% מימוש. 3.5 – 3.1, 47. שלוש ושלושת רבעי – 2.9% ו-46%, וארבע נקודות זיכוי, אחוז הזכאים זה 49.3%, ואחוזי המימוש – 45%.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה, אנחנו מבקשים, לכל המאוחר עד מחר, שתהיה לנו טבלה כמו שיצא, שיהיה כתוב, שיהיה לחברי הוועדה שיוכלו להסתכל.
ברק, מבחינת הנושא של לאן אתם רוצים להביא את זה בשגרה, יש לכם כבר תשובות או עוד לא?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
בשגרה, בעצם ההצעה זה להוריד. אם היום בעצם המדרגה הראשונה מתחילה בשלושים יום, 30 עד 39, אז להתחיל את המדרגה הראשונה ב-20 עד 25, ששם מקבלים רבע נקודת זיכוי. כל המדרגות יהיו בעצם בקפיצות של חמישה ימים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם אני זוכר נכון, מהתקופה שהייתי עוסק, זה היה שבועיים.
<< דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >>
עם התרחיש של צה"ל לכמות המילואים בחמש שנים הקרובות - יש לו תרחיש. לא יודע אם אפשר להגיד אותו פה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה מעל שבועיים?
<< דובר_המשך >> ברק קרוננפלד: << דובר_המשך >>
כן.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אז מדברים על 25 יום?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
המדרגה הראשונה היא תהיה ב-20 יום. על כל חמישה ימים נוספים, מקבלים עוד רבע נקודת זיכוי.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אם אנחנו אם אנחנו אומרים שהתרחיש הוא עשרים יום, אז אין שום נפקות לזה שאנחנו נקבע שמדובר ב-14 יום, לכאורה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כאן אי אפשר לבוא ולהיכנס פה למספרים של כמה ימי מילואים יצטרכו וכמה לוחמים וכו'.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא נכנס לזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן אני אומר, כך נאמר לי לפחות, התכתבות, ונמצאים פה נציגי צבא עם מה שמעריכים שיהיה, ובמקרה הזה, אם הרוב המוחלט עושה מעל כמות ימים מסוימת, אין מה לשים אותה.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
אבל אם אנחנו רוצים ללכת על הסייף סייד.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אין לדבר סוף. תעשה שבעה ימים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, אתה יכול לעשות יומיים.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
לכן לקחו דבר שהוא הגיוני, שזה פחות או יותר משקף את המציאות שקורית. לכן אמרו לך את ה-20 יום. תגיד מהיום הראשון נעשה כל חמישה ימים, אבל זה לא נכון לעשות את זה, כי אז אתה נכנס לחישובים שאתה, עוד פעם, אז אתה עושה את ה-0.01.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כשיהיה שלום עולמי אז יהיה לך זה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תכף יהיה נתיב אמין להקמת מדינה פלסטינית, ואז נגיע לשלום עולמי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
האם חשבתם, אני מבין את זה עכשיו, אבל האם חשבתם למשל, לבוא ולעשות את זה קצת יותר גס במקום הסיפורים של החמישה ימים? כי חמישה ימים בשירות מילואים זה משהו מאוד אמורפי, ואני רואה פה - זה עלול חלילה לייצר כל מיני פלואידיות כזאתי של - אני אומר במקום רבע נקודת זיכוי, תיקחי ארבע נקודות, תעשי נקודה, שתיים, שלוש ארבע.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אז למה שבן אדם לא יבוא לעשרה ימים מילואים גם כשאין צורך ביטחוני? ככה בן אדם יגיע לימי מילואים, גם שאין בו צורך ביטחוני, כדי לקבל עוד נקודת זיכוי. זה הרבה כסף.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אבל בפועל קוראים לו.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
בפועל נסתכל על המלחמה האחרונה ונראה שהרבה אנשים נקראים ללא צורך ביטחוני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אנחנו מדברים על לוחמים.
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
גם אצלם רבים מהם נקראים- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא חושב שרבים מהם נקראים ואני לא חושב שזה נכון להגיד שלוחמים רבים מהם נקראים בלי שיש בהם צורך. זה נראה לי אמירה שהייתי נזהר מאוד מלהגיד אותה, בטח למשפחות שלהם.
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
אחדד את דבריי. אנחנו רואים היום בשנתיים האחרונות, ביתר שאת בשנת 25' המון תופעות של ניצול לא מיטבי ולא יעיל של ימי המילואים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני היום בן עוד מעט 53. הפסיקו לי את המילואים בגיל 47 כי אמרו לי שאני זקן מדי כבר. וכבר אז היה, איך נגיד, ניצול ימי מילואים לא מיטבי. זה דבר ידוע, שכל מי שהיה במילואים, מכיר. אני לא חושב שכרגע, בגלל המלחמה, בטח בקרב הלוחמים, את יכולה לבוא ולהגיד שיש איזושהי מגפה כזאת.
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
אני יכולה להגיד שהיום ההתנהלות הרווחת, לא בקרב כל הלוחמים, אבל בוודאי בקרב - הם עושים מילואים במתכונת של שבוע שבוע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפי מה שאת אומרת, צריך לשים טוב-טוב לב עכשיו, משרד האוצר על משרד הביטחון לקראת התקציב שאנחנו מגיעים אליו, לבדוק במיקרוסקופ, מה קורה שם עם התקציב.
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
צריך לייצר מנגנונים ואתה צודק לחלוטין, פשוט אנחנו לא רוצים ביד אחת לייצר מנגנונים כאלה, וביד השנייה לייצר מנגנונים שעושים בדיוק ההפך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
וביד השלישית להעביר את החוק שמדבר על פנסיות משוגעות שמחר שר הביטחון מגיע לוועדת חוץ וביטחון, לנזוף בנו, שאנחנו לא חלילה מעבירים את החוק הזה מייד.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
היושב-ראש עוד נקודה. אמרה פה הגברת שמתחילים ברבע נקודה. למה שלא נתחיל כמו בהצעה עצמה, בחצי נקודה? המדרגה הראשונה מתחילה בחצי נקודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל לפני זה אני הייתי כן מעוניין -, נמצאים פה נציגי הצבא. מה עמדתכם לגבי הטענה לפיה - איך -ניצול מיטבי של ימי המילואים בכלל ובקרב הלוחמים בפרט?
<< אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >>
אגיד לשם ההגינות - היו תופעות כאלה, וכרגע צה"ל, יצאה מדיניות שמאוד מצמצמת ומגבילה ומנחה איך יבוצעו מילואים בהקשר של סיפוחים. חלק מזה נובע ממצוקות כוח אדם ביחידות. זה לא סוד. אז בהקשר הזה יש איזושהי מדיניות ויש הקפדה ויצאה הנחיית רמטכ"ל, הנחיה מאכ"א אחרי שגם רמטכ"ל והמטה הכללי היה מעורב בעניין הזה. זה בהקשר הזה.
לגבי העניין של לוחמים, אז בדרך כלל לוחם יותר הולך עם המסגרת שלו. הוא לא איזה טבח עכשיו שבא לעשות יומיים שלושה והולך הביתה. זה בהקשר הזה. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על מערך לוחם, כשאני מחבר את זה גם למה שאמרתי לפני כן עם העניין של המדיניות, אז התמונה השלמה יותר היא שמערך לוחם ילך לפעילות של מערך לוחם, נגדיר את זה ככה, בלי להיכנס יותר מדי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ולשאלתו של היושב-ראש שכל עשרה ימים, במקום כל חמישה ימים למשל, אתם מסכימים עם האוצר שאתם כל חמישה?
<< אורח >> טל פורר: << אורח >>
כן, ככל שהחלוקה תהיה לקטעים קטנים יותר, פחות אנשים ייפלו מתחת לקו ויהיו זכאים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה היה בדעה אתכם ביחד בעבודה משותפת לגבי מספר הימים?
<< אורח >> טל פורר: << אורח >>
העברנו לאוצר את הנתונים ועל בסיס זה הם בנו, כן.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
שאלתי את צה"ל - האם הם היו שותפים בתוך הסיפור של החמישה ימים.
<< אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >>
כן.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
ה-14 יום, 20 ימים, הצפי, התרחיש לשנים הבאות, אתה חותם על מה שנאמר פה שזה הולך לכיוון ה-20 ימים וצפונה?
<< אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >>
בגדול כן, אבל אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל שנה כמה יגויס מהמערך ולכמה ימים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אז כל החלוקה והפילוח הזה לפי חמישה ימים ובכלל נעשו בעבודה של אגף תקציבים יחד אתכם, עם הצבא?
<< אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >>
כן, כל החלוקה הראשונית וגם חלוקת ההמשך ביחס ל-28' ואילך.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
שנהב, היית ב-20 עד 25 ימי מילואים.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
תמני אותם, שיהיה מושמע בפרוטוקול.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזור להערה מקודם, לא להתחיל ברבע אחוז, אלא להתחיל במספר יותר גבוה. הירידה של רבע אחוז לא מובנת לי. התחלנו בחירום בחצי אחוז. למה בשבעה שנתי מרבע אחוז?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
זה בסוף משקף את התשובה גם לשאלה הקודמת. אנחנו לא רוצים לייצר מצב שאנשים מגיעים באופן מלאכותי לאיזושהי מדרגה מסוימת, ושהקפיצה היא גדולה מדי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוכל לבדוק את זה ברק למחר? את הסיפור של החצי אחוז להתחיל איתו ולא רבע אחוז?
<< דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >>
נשמע את כל המתווה ונעשה שיעורי בית.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אז 20 עד 25 - רבע נקודת זיכוי. 25 עד 29 - חצי נקודת זיכוי. 30 עד 34 - שלושת רבעי נקודת זיכוי. 35 עד 39 - נקודת זיכוי. 40 עד 44 - נקודה ורבע. 45 עד 49 – אחד וחצי. 50 עד 54 - אחת ושלושת רבעי. 55 עד 59 - שתי נקודות זיכוי. 60 עד 64 - שתיים ורבע. 65 עד 69 - שתיים וחצי. 70 עד 74 - שתיים ושלושת רבעי. 75 עד 79 – שלוש. 80 עד 84 – שלוש ורבע. 85 עד 89 - שלוש וחצי. 90 עד 94 - שלוש ושלושת רבעי. 95 פלוס - ארבע נקודות זיכוי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לבדוק לקראת מחר, האם יש אפשרות להתחיל בחצי נקודת זיכוי ולעשות הבשלה מלאה ב-75 ולא ב-95.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני אשאל את השאלה ששאל חבר הכנסת בוארון, לצד השני. כלומר בהסתכלות שלכם, למה לא תעלו במידה מסוימת או החלוקה שלכם לא הייתה יותר מעל מאה. כלומר אותו אחד שעשה 150 ימים או 120 ימים מקבל אותו דבר כמו אותו אחד שעשה 99 יום.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
בסוף יש גבול לכמה - יש פה עניין של בחירה. אפשר להתחיל את המדרגה ביותר מאוחר. את המדרגה של ארבע נקודות זיכוי - בסוף יש גבול לכמה נקודות זיכוי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אבל אדם שיעשה את ה-150 יום, שלא יהיה הרבה כאלה, יכול להיות שהיה צריך לתת להם מענה.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אפשר גם לתת נקודות זיכוי מ-130.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
נקבל את זה כתוב מחר? גם את הנוסח?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
היום, אחרי הדיון.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
והאם פה אתם צופים שיהיה ניצול של סדר גודל של חצי מתוך סדר גודל של שלושה אחוזים ביחס לכל אחת מהמדרגות האלה?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אחוזי הניצול ביחס למדרגות לא משתנים. הם לא משתנים ביחס לשכר. הם בוודאי משתנים ביחס לאחוז האנשים שהגיעו למדרגה, אבל זה כמובן יהיה בהתאם לתרחיש הביטחוני, בהתאם לכמה אנשים יזומנו בשנה הזאת.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
שאלה נוספת. בחירום הצורך הכללי גובר מאוד, זאת אומרת ההוצאה הכוללת זה משהו אסטרונומי אבל- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת בוארון, אנחנו נעשה הפסקה מתודית ונצביע על הרוויזיה של 154 עד 158, משרד ראש הממשלה. מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני בעד, לפרוטוקול.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה, תמשיך.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
בשגרה ההוצאה קטנה לאין ערוך. ממילא אני שואל את עצמי, למה לא להגדיל קצת? עדיין יש את המשרתים, למה להאריך אותם קצת יותר ולהגדיל קצת את נקודות הזיכוי? כי בסופו של דבר ההוצאה קטנה מאוד.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
בסוף נקודת ההשוואה לא צריכה להיות מה ההוצאה הכבדה במלחמה, אלא ההוצאה בשגרה החדשה לעומת השגרה המקורית. השגרה החדשה לעומת השגרה המקורית, העלות שלה גדל לאין שיעור באחוזים ניכרים מאוד.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
באחוזים או במספרים מוחלטים?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
מוחלטים ובאחוזים, גדל מאוד מאוד, יותר מהכפיל כמובן.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
מה ביחס לתקציב הכולל? ביחס לתקציב של משרד הביטחון? ביחס למה?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
לתקציב המקורי עבור מילואים, בימי שגרה. מתוך התקציב מתוך תקציב הביטחון- -
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
את יכולה לסבר את האוזן? מה התקציב בשגרה הישנה ומה התקציב הולך להיות בשגרה החדשה, ימי המילואים?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אסביר. בסוף זה משתנה משנה לשנה בהתאם להיקף ימי המילואים שיהיו בכל אחת מהשנים, בהתאם להטבות נוספות שניתנות למשרתי מילואים בכל אחת מהשנים האלה, וזה עניין של החלטת מדיניות.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
מה הייתה השגרה ערב השביעי באוקטובר, את יודעת לומר? בשנת 23', 22', ימי המילואים.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
העלות שלהם – 2.3 מיליארד.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
ובאחוזים מתקציב הביטחון?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אני לא יודעת להגיד בשלב כמה זה באחוזים מתקציב משרד הביטחון, אבל במלחמה הוצאנו על ימי מילואים עד כה 70 מיליארד.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
השגרה החדשה כמה תהיה?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
בשנת 26' זה יהיה מספר אחד, בשנת 27' זה יהיה מספר אחר. אנחנו מקווים שימי המילואים יצטמצמו משנה לשנה. אנחנו עוד לא יודעים להגיד את זה. באמת אם רוצים להיכנס- -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אגב לא היה עדיין דיון בוועדה חסויה על זה, נכון?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
נכון, כרגע בדיוני תקציב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת בוארון, אתה שואל שאלות טובות. תבוא יותר. באמת אני אומר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
נשמח לקבל את זה כתוב מחר ואז נוכל לנהל דיון יותר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> איילת עירון: << אורח >>
איילת עירון, פורום נשות המילואים, שלום. אני ככה באמת עוד רגע מתחילה עוד סבב חמישי, אנחנו 350 יום לתוך המלחמה, המדינה קוראת לנו. אנחנו מקבלים זימון ואנחנו מגיעים, לא מאף צורך אחר, ואנחנו מבקשים כמה שיותר שהמדינה לא תהיה קלה על ההדק בימי המילואים. אני פשוט עונה לטענה הקודמת שלך.
אנחנו מברכים מאוד על קידום החוק עם מס הכנסה. אנחנו רואים בזה באמת משהו שמיטיב ומוקיר את אנשי המילואים. אנחנו רק מבקשים, שכפי שמילואים הם צורך שהוא בעצם מצריך את התגייסות הבית כולו - שגם נקודות הזיכוי יהיו משהו שבעצם אפשר לנייד בין אנשי המשפחה על מנת לייצר את מרב הזיכוי, זאת אומרת כמו שמסתכלים על תרומה כמשהו שמשנה את נקודות הזיכוי- -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
בוועדה הקודמת העלינו את זה פה וחשוב שזה גם ייתן מענה לעניין הזה.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
מצטרף לזה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ביקשנו את זה ועדיין לא קיבלנו תשובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם הבנתי נכון, זה לא אירוע בעייתי, נכון? יש לכם התנגדות לזה?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אני אשמח שנציג רשות המיסים יענה על השאלה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אגב זה לא הוא, זה יותר תקציבי אבל בסדר.
<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>
אנחנו רואים את זה כמשהו שהוא פורץ את עקרונות המס, וזה משהו שמאוד בעייתי מבחינת רשות המיסים. ורד בכר מהמחלקה המקצועית תוכל להתייחס גם מהבחינה המקצועית. לגבי ההצעה שהועלתה לגבי 2025, הנוסח יועבר בהמשך לסוף הדיון כפי ששלומית ציינה וזה מה שיש לי לומר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא הבנתי. דבר איתי פשוט. כן, לא, שחור, לבן.
<< דובר_המשך >> רודין נפסון: << דובר_המשך >>
לא. זה פורץ עקרונות המס.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גם המילואים כל כך הרבה ימים פורצים. הכול פה בפריצת עקרונות.
<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>
נקודות זיכוי הן אישיות לכל אזרח, וזה לא משהו שזה לא קורה לגבי שום, כאילו אין מנגנון כזה בכלל של ניוד ואנחנו לא רוצים לפתוח את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למה?
<< אורח >> איילת עירון: << אורח >>
אבל יש סעיף המאחד בין בן הזוג הרשום ויש לי סעיפים שהם נוגעים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
יש מקרים של ניוד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גם אם אין ולא היה אפשר לנייד, מכיוון שאנחנו פה בהוקרה של לוחמי המילואים, אני מדגיש, לוחמי המילואים, יש פרקטיקה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
גם מקצועית, יש מנגנון של ניוד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה שיש בטח, וגם אם לא היה, אני לא רואה בעיה בלעשות פה מנגנון ייחודי ללוחמי המילואים. שיקנאו קצת בלוחמי המילואים, זה לא דבר רע. מה האירוע? זה גם יעודד אנשים. אני בעד.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אבל זו שאלה תקציבית.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תקציבית זה משהו אחר, אבל אני לא רואה פה פריצת עקרונות, ממש לא. כי העיקרון קיים.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אני חושב שאם תקציבית נקבל תשובה חיובית מהכיוון הזה, אז טכנית הם ידעו לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
מנגנון של מיוד נקודות זיכוי, שכפי שנאמר הן נקודות זיכוי אישיות, לא ניתנות ולא קיים. לא קיים במערך המס - לא בנקודות זיכוי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זיכויים את יכולה לנייד, נכון?
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
לא כשמדובר בנקודות זיכוי אישיות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
לא נקודות זיכוי. ניכויים במס.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
אבל אנחנו כרגע מדברים על נקודות זיכוי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה זה משנה? הוא מדבר איתך על העיקרון שקיים דבר כזה של ניוד, ואז תעשי- -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
נגיד ביטוח חיים.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
במיסוי התא המשפחתי, ככל שמדובר בנקודות זיכוי, הן נקודות זיכוי אישיות ולא ניתן לנייד אותן.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני מסכים שזה לא היה עד עכשיו, אבל ביטוח חיים, אפשר לנייד.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הוא מדבר איתך שיש משהו אחר, דומה, לא אותו דבר. זה ניקוד, זה ניכוי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמו שאמרתי, אנחנו מדברים על סיטואציה לא נורמלית, במצב שמתי מעט של אנשים שהם לוחמים במילואים, והמערך הלוחם במילואים הוא השפיץ של האירוע הזה. זה אנשים שבאמת מסתכנים ועוברים אירועים אחרים מאוד מכל האוכלוסייה בטח, וגם אחרת מאלו שבאמת אני לא לוקח מאומה מהשירות שלהם, עושים שירות במשרד איפשהו - זה עולם אחר, ואני לא רואה בעיה לבוא ולהגיד פה: אנחנו עושים אירוע, שכן מאפשר את זה להם. העקרונות הללו של לבוא לפה עם עיקרון, ולהגיד זה ככה ואנחנו לא פורצים - זה עליי לא מקובל, כי אנחנו אלה שקבענו את העיקרון, ופה גם לוועדה יש סמכות לחרוג מהעיקרון אם אנחנו כך מחליטים, אז לבוא ולהגיד לי זה עיקרון, ולכן אנחנו לא עושים, זה לא תשובה. לא תשובה עניינית שבאה ואומרת לי ואני אסביר לך מה אני מתכוון תשובה עניינית: ההשלכות של הדבר הזה הם אל"ף, אני לא מאמין שזה קיים, אבל בלתי ניתנות לעיבוד מבחינה טכנית כלשהי ולהכניס מערכת שתעשה את זה, היא תעלה 4.5 מיליארד שקל. זה יכול להיות משהו שאני יכול להבין אותו, או לבוא ולהגיד החשיפה - וזה אנשי אגף תקציבים - החשיפה התקציבית של אירוע כזה אנחנו מעריכים אותו בכך וכך, שזה צריך להוסיף ולא הערכנו וכולי וכולי. אבל כשאין נתונים כאלה, ולבוא ולהגיד יש עיקרון, ואנחנו לא חורגים מהעיקרון, כשאנחנו באים לדבר על לוחמי המילואים זה לא תשובה ולא דרך. ולכן אני מצפה, כשבאים לפה דרג מקצועי, הם לא יבואו ויגידו לי: יש עיקרון ואנחנו לא חורגים ממנו. היא לא דין אחד לעורך דין כדין הלוחם, מה לעשות? למרות שבחוק הפנסיות שלכם דרך אגב, ראיתי שעורכי הדין מקבלים יותר מהלוחמים באיזה כזה משהו - כנראה כי הם כתבו את זה, אבל ההפרשות אליהם זה איזה חצי אחוז יותר מהלוחם.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
ברשותך אני רוצה רק להוסיף שחד משמעית כולנו מסכימים עם זה שיש מקום להטיב עד כמה שניתן עם אנשי מילואים. כשמדובר בניוד של נקודות זיכוי, זה מנגנון שלא קיים אצלנו לא רק מבחינה עקרונית אלא גם מבחינה תפעולית זה לא דבר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תפעולית זאת לא בעיה.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
תנו לי רגע להשלים ברשותכם. זה דבר שתפעולית אנחנו לא יכולים והוא גם לא קיים, וכן, הוא יכול לפרוץ גם במקומות אחרים ברגע שאנחנו נתחיל כאן. להזכירכם, דובר על מנגנון, למשל, אני לא רוצה כאן להעלות את הדברים, אבל בין היתר, של דחיית נקודת הזיכוי או נקודות הזיכוי לשנה העוקבת. זה מנגנון זה- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הסבירו לנו שיש לזה עלות תקציבית גבוהה.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
אותו כנ"ל הניוד. אני לא אגף התקציבים, אבל מבחינת מדיניות ומבחינת יישום זה פורץ את מערך המס וזה פורץ גם את היכולת - קיימנו דיון בנושא וזה לא דבר שאנחנו גם תפעולית יכולים לקיים אותו.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
מסקנת הדיון הייתה שעקרונית זה בלתי אפשרי.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
גם תפעולית וגם מבחינת - לא ניתן לנייד- -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רק רוצה לומר שקיים מנגנון של אופטימיזציה, ניכויים וזיכויים, נכון? יש מנגנון של אופטימיזציה של ניכויים וזיכויים, ולכן מבחינה תפעולית אין שום בעיה לנייד גם נקודות זיכוי. אפשר לעשות את זה. אם אפשר לנייד ניכויים וזיכויים, אפשר לנייד גם נקודות זיכוי, נקודה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
נכון.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
נעלה את הנושא הזה שוב לדיון אצלנו. זה כן עלה. אנחנו נעלה את זה שוב לדיון אצלנו ונגיע עם תשובות מסודרות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תשובה של תפעולי לא תתקבל, כי תפעולי יש אפשרויות לפתור את התפעולי. ראינו פה את המלחמה, ראינו פה בקורונה. כשהיו בעיות תפעוליות, יש לכם את מי שאחראי אצלכם על התפעול, אריה. אדם מוכשר, באמת, מגיע לפה, הביא לנו פתרונות במיידי. אז לכן אני אומר, לגבי התפעולי אין סיבה. יש לכם דברים אחרים שצריך להעלות אותם? לגבי תקדימי, אמר לך ולדימיר שיש בנושאים אחרים שהוא דומה לנושא של ניכוי שכן אפשר לעשות, אז במקום ניכוי יהיה גם ניקוד.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
בחישוב מאוחד יש דבר כזה של נקודות זיכוי בין בני זוג?
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
חישוב מאוחד וחישוב נפרד ועל כך אולי דיברה בין היתר הגברת זה לעניין הגשת דוחות, וכן בחישוב מאוחד בעצם אתה מאחד את שתי ההכנסות של שני בני הזוג בהגשת דוח, ובהתאם קובע את כלל נקודות הזיכוי לשניהם ביחד, בהגשת דוח. לא מראש.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אז אפשר שנחשב את נקודות הזיכוי של שני בני הזוג?
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
זה ירע איתו, כי בעצם מדובר בנקודות זיכוי שאתה מאחד לשניהם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה שאני מציע מכיוון שאנחנו פה בסוג של שיח - אנחנו נתקדם הלאה ונראה לקראת הנוסח שאנחנו עושים אם יש איזושהי תשובה פורצת דרך בנושא הזה. כן.
<< אורח >> איילת עירון: << אורח >>
אשמח אם אפשר להבהיר למה בעצם נדחה הרעיון של הטבה מאוחרת? זאת אומרת שאפשר לדחות את- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לממש בשלב מאוחר יותר?
<< דובר_המשך >> איילת עירון: << דובר_המשך >>
אני יודעת שזה קיים עבור היריון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה, משרד האוצר, אגף תקציבים, רוצים להסביר?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה אי אפשר לממש את ניצול הטבת הזכאות לנקודת זיכוי כמו למשל אצל הסטודנטים, שיכולים לממש את זה גם שנים קדימה?
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
אגב אצל סטודנטים זו הוראת שעה שהסתיימה אבל כיום זה קיים רק עם יולדת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כלומר קיים, כלומר זה לא בעיה תפעולית.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
אני גם אמרתי - עם זה אנחנו יכולים להתמודד.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ואתם גם בעד? כלומר אין לכם בעיה עם זה? קודם אמרת לגבי העברת נקודות זיכוי, רודין - הרי עכשיו אנחנו מדברים על כמו שהיה הסטודנטים שהם יכולים להעביר את זה. כן אתם חיים עם זה? להשליך את זה גם פה.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
מבחינתנו ניתן ליישם את הדחייה לשנה העוקבת, כן. את מלוא נקודות הזיכוי שלו הוא זכאי, כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל השנה העוקבת זה מה שכתוב- -
<< דובר_המשך >> ורד בכר: << דובר_המשך >>
לא, שנה שאחרי, זאת אומרת הוא עשה מילואים בשנה אחת, בשנה העוקבת הוא זכאי לנקודות זיכוי. יוכל לבקש לדחות לשנה שאחרי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם יהיה על זה אוקיי ממשרד האוצר נעשה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
נכון אין לכם בעיה?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
יש לזה עלות תקציבית ניכרת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כמה עלות?
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
זה משתנה משנה לשנה בהתאם לעלות של אותה שנה, אבל זה יעלה את התמחור ב-14%.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ממה ששמתם להצעה הזאת.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן. בבקשה.
<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>
אם אפשר להתייחס - מצד רשות המיסים, אני מבין שיש דיון מחר, אז בקשר לסוגיה הספציפית הזאת שעלתה לגבי האפשרות של הניוד וכו', לגבי הסטודנטים וכו', שנחזור עם תשובות מחר בנושא.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, אמרתם תשובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עצתי לחזור עם תשובה חיובית.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
הם אמרו חיובי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כי כך או אחרת, זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו. בבקשה.
<< אורח >> גיא עטר: << אורח >>
יש לי שאלה מאוד חשובה. החוק מעולה. איך יישומית עכשיו כל חשבי השכר וכל מי שהולך להתעסק עם העניין הזה הולך בעצם לעבוד? האם כל חשבת צריכה עכשיו צריכה לשבת ולספור כמה מילואים עשה כל עובד שלה, ואיך היא נותנת לו כמה נקודות זיכוי, והאם היא עושה את זה ברמה החודשית לפי ימי מילואים אחורה, האם היא עושה את זה קדימה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו לא פה עכשיו נרד לרזי מקצוע החשבות. תיתן לזה תשובה ככה כללית.
<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>
רק אגיד שמשרת המילואים מוריד את הטופס של מספר ימי המילואים שהוא שביצע, וזה לא משהו שהיא צריכה לחשב.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
זו לא בעיה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
ואם אתם יכולים להתייחס גם בתשובה שלכם לשאלה, בסוף עושים פה איזושהי הבחנה בין התיקון של חוק הביטוח הלאומי לעניין בעצם שיחול על כל חיילי המילואים לבין פה הנושא של נקודות הזיכוי שיחול על לוחמים בלבד. אנחנו מבינים שיש גם בעיה תפעולית, נשמע אולי בהמשך מנציגי הביטוח הלאומי, אם רוצים לפלח שם. השאלה פה האם רשות המיסים תדע לתת את המידע לגבי מי הוא בעצם לוחם במערך המילואים שזכאי לאותן נקודות זיכוי?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה בטופס. יש טופס מסודר.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
אנחנו על הדברים הללו כבר חשבנו מראש ברגע שהחוק הזה עלה בהידברות יחד עם משרד הביטחון, שהם יוציאו בעצם איזשהו אישור מסודר לכל מילואימניק, כפי שהם אמרו באזור האישי, שבו יהיה כתוב כמה ימי מילואים בעצם הוא עשה, ולצד זה גם כמה נקודות זיכוי להן הוא יהיה זכאי, וכמו בכל מנגנון- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
האם המילואימניק יהיה זה שצריך להביא את זה או שזה יתבצע - למשל, אני לא מדבר על עצמאים; אני מדבר על שכירים לצורך העניין.
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
אסביר. זה בדיוק כמו כל הטבה או הקלה במס ששכיר מבקש ממעסיקו. הוא מציג בפניו את האישור, לצורך העניין, וברגע שאנחנו, שהחוק יעבור ויפורסם אנחנו ננחה- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שכיר אבל היום לצורך העניין, האישור על המילואים לא הוא מביא, נכון?
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
אתה כרגע מדבר מול ביטוח לאומי ואנחנו כרגע מדברים בהתנהלות מול רשות המסים ומול המעסיקים, אז כרגע את האישור הזה הוא יציג למעסיק. ברגע שהחוק יעבור ויפורסם, אנחנו ננחה את המעסיקים, ולצד זה מן הסתם את בתי התוכנה, שיתאימו את המערכות שלהם לחישובים הללו. ברגע שהוא יציג, וירשמו את כמות נקודות הזיכוי להן הוא זכאי, הכול יקבל ביטוי בתלוש השכר באופן פשוט כמו כל נקודות זיכוי שניתנו עד כה. בתי התוכנה ייערכו בהתאם להנחיה שאנחנו נוציא אחרי שהחוק יפורסם ברשומות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
השאלה היא כמה זמן לוקח להיערך מהבחינה הזאת? כי היו תיקונים בעבר ששמענו שבתי התוכנה לקח להם כמה חודשים טובים ואפילו ברמה- -
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
אני מניחה שכשמדובר בנקודות זיכוי כפי שהיה בזמנו בנטו משפחה וזה היה עוד חקיקה שהייתה רטרואקטיבית, אז ככל שרוצים להיטיב - עוד פעם, אני לא מדברת בשם לשכות השכר או בתי התוכנה, אבל אני מניחה שלא צריך לקחת יותר מדי זמן, אבל הייתי מציעה שנשמע מהם.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
החוק הזה יש לו תחילה של 1.1.26. עד למועד הזה אתם מאמינים שאפשר יהיה להתאים את המערכות?
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
ברגע שהחוק יעבור - אצלנו ברשות המסים כשמדובר בתיאומי מס אנחנו נדאג שהדברים הללו יקבלו ביטוי כבר בתחילת השנה, כי גם בתיאומי מס זה צריך לקבל ביטוי. כשמדובר בבתי תוכנה, אנחנו נדאג להוציא את ההנחיה ברגע שהחוק יעבור ויפורסם. בתי התוכנה, אני מניחה שיעשו את המאמץ לתת לזה ביטוי בהקדם. אני לא יכולה לדבר בשמם כמה זמן זה לוקח, אבל לדעתי נקודות זיכוי זה לא חקיקה שיכולה לקחת יותר מדי זמן.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
גם לא צריך לקחת תוספת עמלה לאותו אחד שמגיש. לא קשור אליכם. למי שהיה צריך לשמוע שמה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
קודם כל אני רוצה לפתוח בתודה רבה לכבוד היו"ר ולוועדה כולה להישג גם של ה-3,000 שקל של בעצם התגמול המינימלי שממשיך כי זה דבר שמאוד משמעותי לאוכלוסיות הכי חלשות במילואים. זה באמת חשוב.
אני עבדתי עם חן שהייתה פה בדיונים הקודמים. אני סיימתי עכשיו מילואים של 96 ימים, אז לא הייתי בדיונים הקודמים. יש נקודה אחת שאנחנו שמים לב אליה עדיין שהיא בעייתית: יש האוכלוסייה שמקבלת עכשיו את ה-3,000 שזה מעולה. יש האנשים שמרוויחים מספיק כדי לקבל את כל הנקודות. יש קבוצה גדולה באמצע שהיא בעצם גם מעמד הביניים בעצם, שיזכה לחלק - מעט מאוד, אנחנו רואים המון אנשים יקבלו את 4 נקודות הזיכוי. יכול להיות שהם יממשו רק בכלל שתיים מתוכן או אחת, וזה קבוצה שלא מקבלת מענה למרות שהיא עושה את אותם מילואים. הם חברים שלי שעושים איתי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני חושב שהניוד מאוד יעזור לזה, ניוד לשנה העוקבת.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
לאו דווקא כי אני חושב שההבדל המשמעותי בין- -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני מסכים איתך, אני מכיר את הדבר הזה, אבל אם, כמו שאומר היושב-ראש, ניוד כמו של הסטודנט, ואם הוא לא רווק ניוד של בת הזוג או בן הזוג להביא את זה, אז זה כן יצמצם את האפליה הזאת עוד יותר מאשר הקיימת עכשיו.
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
ייתכן שיצמצם וזה מבורך אם זה יצמצם, חשוב להגיד, אבל יש פה הבדל חשוב שכדאי לשים לב אליו: הנחת המוצא היא שסטודנט שמסיים עכשיו תואר, השכר שלו הולך לגדול משמעותית. מילואימניק זה לאו דווקא נכון. יכול להיות שיש איתי מילואימניק שהוא עובד בשכר לא גבוה, והשכר שלו ימשיך להיות לא גבוה. זה לא שפתאום שנה הבאה או עוד שנתיים הוא יקפוץ ל-20,000 שקל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
סטודנט מילואימניק שעשה עכשיו כמות משמעותית של ימי מילואים, הסיכוי שלו להשלים את התואר בזמן הקצוב הוא נמוך. הוא יצטרך בעיניי לפחות עוד סמסטר או שניים, להתארגן חזרה. אני זוכר את זה מעצמי, כמות הימים שלקח לי להתאפס ולחזור לחיים אחרי שלושה שבועות, שלושה שבועות וקצת בחומת מגן - החבר'ה האלה, אני לא יודע כמה זמן. אנחנו סוגרים את זה קצת בזה, זה אירוע אחר לגמרי.
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
חשוב גם להגיד שיש עוד שזה עוד קבוצה שהיא בכלל, יש את העניין של נקודות זיכוי נוספות או יישובים מזכים. לצורך העניין אוכלוסיות שאנחנו רוצים לתמרץ אותן לצאת לשוק העבודה, להרוויח יותר. פריפריות שאנחנו רוצים לתת להם מענקים מסיבה מסוימת כדי לחזק את הפריפריה, גם הם בעצם לא יוכלו לנצל את אותן נקודות לפעמים בכלל, כי אתה צריך להגיע- -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
גם סטודנטים, גם הורים לילדים קטנים.
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
נכון, אני אומר, יש הרבה קבוצות פה, הסיבה מראש שיש להם נקודות זיכוי זה כדי לחזק אותם - לא יוכלו לנצל את זה למרות שהם עושים מילואים. אגב נשים נפגעות יותר מגברים פה, כי לוחמת עוד פחות תוכל לנצל את נקודות הזיכוי שלה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אז רודין, כדאי שאתם תתייחסו כי אתם, כשאנחנו נשאלה השאלה הזאת, אגף תקציבים או רודין, אתם השבתם שבעצם מטרת ההצעה בסופו של דבר היא להביא להורדת המס לאותם חיילי מילואים לוחמים, אבל כדאי שגם אתם תתייחסו לשאלות האלה שככה עלו בוועדה כבר כמה פעמים.
<< אורח >> תומר שמוקלר: << אורח >>
אני גם תומר מפורום ארלוזורוב, מנהל המחלקה הציבורית, וגם אני מצטרף לברכות ולמאמצים שהשקעתם, ואתה אדוני היושב-ראש, בהחלט הישג חשוב. אני רק אומר, שהעיקרון שעלה פה בוועדות הקודמות מכם, אותם חיילים, אותם לוחמים שמשרתים מיטה ליד מיטה ואוכלים את אותו אוכל ואת הדברים שאתם אמרתם – בסוף, כשאנחנו נשארים רק בעולם נקודות הזיכוי, העניין הזה לא פותר. זאת אומרת אינהרנטית, יש פה עדיין את הבעיה הזאת. אם אני אשאל פה את רוב הנוכחים בחדר, רגע שימו בצד את העמדה המקצועית - האם ההצעה הזאת שוויונית, האם כל הקבוצות עכשיו שאילן תיאר ובדק אתמול לקראת הדיון, שנפגעות, האם הולכות לקבל את המענה? ויש פה עוד הרבה חורים. לדעתי, צריך לעשות עוד טיוב של הדבר הזה, לדאוג לכל הקבוצות שעכשיו ייצאו יחסית, אני אומר, בלשון המעטה, יחסית קירחות על אף השיפור המשמעותי.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
ובהקשר הזה, אגף תקציבים, אנחנו גם ביקשנו שתביאו לוועדה סימולציות שמראות בעצם לפי פילוח הנתונים מאיזה רמה אתה בעצם זכאי, רמת שכר אתה זכאי בעצם ליכולת לממש את ההטבה, בין היתר בהתחשב גם במקום המגורים שלך, כמות הילדים שלך והיבטים נוספים, אז אם הבאתם גם את הנתונים האלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תתייחסי בבקשה למה שנאמר פה.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אמרנו את זה בוועדות קודמות כבר פעמים רבות. בסוף המטרה של המענק הזה זה להפחית את נטל המס לכאלה שחייבים במס. כמובן שמי שאין לו נטל מס, אין נטל מס להפחית ממנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איך זה משתלב, כך אני הבנתי לפחות, שהחקיקה הזו היא חלק מתוך איזשהו משהו, חקיקה רחבה יותר, והטבות גדולים יותר למשרתי המילואים ככלל? לכן אולי כדאי גם שתסבירו את זה ואיך זה מתיישב עם הדברים האחרים?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
בסופו של דבר, כמובן שזו לא ההטבה היחידה שניתנת למשרתי מילואים. למשרתי מילואים ניתנו וניתנים בשנים האחרונות הטבות בסכומים רבים ביותר ובהיקפים מאוד משמעותיים. לצורך הדוגמה, משרת מילואים לוחם מקבל עבור כל חודש מילואים שלו, הוא מקבל עוד 8,000 שקל בנוסף למשכורת שלו, 4,000 שקל מתוכם הוא מקבל בכל חודש בחודשו. 4,000 שקלים נוספים הוא מקבל במענק בשנה העוקבת שמצטבר בעצם לפי היקף ימי המילואים הוא עשה. לצורך הדוגמה, לוחם שעשה חודשיים מילואים יקבל בכל חודש 4,000, ובמענק שהוא מקבל בשנה העוקבת מקבל 8,000 שקל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה ההיקף הכללי של ההטבות המילואים?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
אני אשמח שנייה לחידוד של השאלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ההיקף הכללי של כל החקיקה שאתם מביאים לטובת חיילי המילואים.
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
מתחילת המלחמה היקף המענקים עמד על 19.2 מיליארד שקלים, רק עבור מענקי המילואים. לא כולל התשלום השכרי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
והחוק הזה הוא בנוסף, הוא במסגרת? איפה הוא נמצא?
<< דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >>
הייתה החלטת ממשלה שבעצם הגדירה את זה רק לשנת 26'. החוק הזה שהופך להיות קבע הוא הרחבה בנוסף לדבר הזה.
<< אורח >> תומר שמוקלר: << אורח >>
אבל את לא מתכוונת לכספים שמומשו? על כספים שהוצהר עליהם.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אני מתכוונת לכספים שהוקצו, מתוכם כמעט כל הסכום מומש.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, אבל רק לומר שכל מה שאת אומרת שמקבלים יותר אז עדיין לא עונה על השאלה שהוא שאל. הוא שאל שאלה פשוטה. הוא אומר, עדיין יש כאלה שלא נמצאים ולא מקבלים. אז זאת אומרת, אנחנו נותנים ונתנו וניתן וזה, אבל זה כל מה שאנחנו מביאים פה, נקודות הזיכוי, זה בתוספת. מה שהוא שאל ואומר, בתוספת אותם אלה לא נמצאים. כשאנחנו מסתכלים עליהם והערכה והוקרה והכול, הם לא נמצאים בתוך זה. זה מה שאומר במילים אחרות. אם אני טועה תקן אותי.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
זה נכון, אבל שוב, אמרתי כבר את הרציונל של ההטבה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
על הקצה של הלשון אם לשאול או לא, כי אנחנו ביקשנו את זה, אבל כדי להיות הוגן אז אני כן אשאל את זה. כשאת אומרת זה בא בעצם לתת למי שיש לו, מי שמשלם את המס, שיהיה לו את ההטבה, נכון? אז כשאנחנו נותנים עכשיו את המענק של ה-3,000 שקל האלה? כשמעלים את התגמול המזערי. הרי הוא לא משלם מס. זה לאותם אלה שלא משלמים מס. אז אני בא להגיד, כלומר אם אתה נותן לאלה אתה צריך למצוא איזשהו מנגנון שנותן לכולם.
<< אורח >> תומר שמוקלר: << אורח >>
נגיד לאלה בין ה-10 ל-14.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ברגע שהכרת היית צריך להכיר בכולם.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אני יכולה גם להגיד את זה הפוך – מי שמקבל את ה-4,000, כמובן- -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא הייתי מעלה את זה אם לא הייתה את התשובה שלך. התשובה שלך הייתה נכונה לדיון הקודם. בדיון הזה התשובה הזאת היא ספציפית לא נכונה.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
אני יכולה להגיד ביחס למענקים הקבועים האלה גם את הדבר ההפוך. בסוף, כשמישהו בעל שכר נמוך מקבל 4,000 שקל, מצבו השתנה לאין שיעור לעומת בן אדם שמרוויח 40,000 שקל ומקבל את המענק הזה של 4,000. הם לא שווים ביניהם, המענק הזה הוא לא שווה ערך מבחינתם. בן אדם שמקבל 8,000 שקל בנוסף למשכורת שלו, כשהמשכורת הבסיסית שהוא מרוויח היא, נגיד הוא סטודנט, 5,000, 4,000 - השכר שלו הוכפל פי ארבעה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ואם הוא לא סטודנט, אותו אחד שמרוויח את ה-20,000 שקל לעומת אותו אחד שמרוויח 10,000 - אם אנחנו נמצאים באותו אחד שמקבל את נקודות הזיכוי והוא מרוויח 20,000 שקל לעומת אותו אחד שהוא לא מקבל כי הוא לא מגיע לרף המס ב-10,000 שקל, מה שהביא קודם דוגמה, כלומר אם את אומרת לי פה צריך ולא צריך - הוא לא צריך וזה כן צריך. מה שאני בא להגיד לך שהתשובה שאת נותנת, לפי דעתי, היא לא תשובה נכונה. יכול להיות שאפשר להגיד אפשר להגיע למאה אחוז - זה עוד עניין. נדון אם זה נכון או לא נכון לעשות את זה ככה, אבל אני חושב שהיה צריך למצוא גם למעמד הביניים, למצוא להם את הפתרון שיהיה מותאם להם כמו שמצאנו בעצם למי שלא נמצא בכלל במס. אז אמרתם שמס הכנסה שלילי אתם לא רוצים להביא כי אתם מעודדים בעצם אי עבודה - אז בסדר, קיבלנו את זה, אז מצאתם את המענק המזערי, אז עכשיו, כשאנחנו אומרים, את יודעת- -
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
שוב, אין לזה סוף. בסוף המטרה של המענק הזה, זה להוריד את נטל המס, זו המטרה, עבור אנשים שהשכר שלהם מאוד נמוך.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אז יכול להיות שבפתרונות שהבאנו זה יצמצם, ולכן אתם צריכים לקבל את הפתרונות כמו עם הסטודנט שאמרנו שבשנה העוקבת וכמו עם בת הזוג שאפשר בתא המשפחתי לעשות, וזה לפחות לא יביא את המאה אחוז אבל לצמצם וגם ההוצאה בסך הכללי לא תהיה כל כך גדולה לעומת הנזק שייווצר מאותם אלה שלא יקבלו.
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
ובעיקר גם ייצר אי שוויון מאוד גדול בין מילואימניקים שגם ככה חווים הרבה פעמים אפליה ואי שוויון בין קבוצות אוכלוסייה שונות במילואים. זה דבר קיים. אם מדברים גם על עניין לאומי וסולידריות בתוך צה"ל, זה גם יכול להיות בעייתי. אנשים מרגישים שחלק מקבלים, חלק לא, וזה לא טוב. תגמולים - אם אני ולוחם שאיתי כל הזמן מקבלים תגמולים שונים ולא מרגישים שאתם- -
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
לא מקבלים תגמולים שונים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אף אחד לא חולק שיש פה בונוס.
<< אורח >>דובר: << אורח >>
מה שמדברים עליו עכשיו מורגש בקרב גם לוחמים. מבינים שחלק יקבלו את זה וחלק לא, וזה בעייתי.
<< אורח >> תומר שמוקלר: << אורח >>
מי שמרוויח 10,000, לא יקבל. מי שגר ביישוב מרוחק ויש לו כבר נקודות זיכוי, לא יקבל, אז עכשיו את אומרת, את אומרת שאין לזה סוף.. את אומרת שבן אדם שיקבל עכשיו תוספת 3,000 זה מאוד משמעותי, אז אל"ף, הבן אדם שמקבל 10,000 כבר לא יקבל את התוספת. בי"ת, בן אדם שינצל את כל נקודות הזיכוי האלה יקבל - לא במספרים מדויקים, אבל יקבל 12,000 שקל, אז את אומרת לי: הוא שמקבל 3,000 צריך להודות למשרד האוצר כי הוא קיבל 3,000 וזה מאוד משמעותי ביחס למשכורת שלו, לעומת ההוא שקיבל 12,000.
<< אורח >> שנהב אור: << אורח >>
מבקשת לא להגיד דברים שלא אמרתי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
היא אמרה משמעותי לאותו סטודנט שהגיע ל-8,000 שקל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עמדתי מאוד ברורה בנושאים האלה. בסוף כולם באים מתוך רצון לבוא וכן לעשות למען לוחמי המילואים. יכול להיות שיש לנו מחלוקת על הדרך, אבל צריך לזכור, שבסופו של דבר כולם כן באים לעשות טוב, ומעבר לזה, יש בסוף, אתה יודע, בסוף-בסוף האירוע יש שר אוצר. יש לו מדיניות מסוימת. אם אני הייתי שר אוצר, כנראה בטוח החוק הזה היה נראה קצת אחרת, אבל ברגע שיש שר אוצר, יש לו בהחלט סמכות לבוא ולהתוות איזושהי מדיניות, שבעזרתה הוא כנראה חושב שיש תועלות נוספות של התמקדות כרגע בחוק הספציפי הזה, בניגוד לחקיקה אחרת, באנשים ספציפיים. אין מה לעשות. החוק הזה, אם אתה מסתכל עליו, הוא כן מתפקד על אנשים ספציפיים. לכן גם אנחנו דחפנו מהצד השני כדי לייצר איזשהו איזון בקצוות. כן יש את הבעיה באמת כמו שאמרת, של החבר'ה באמצע. כרגע עושה רושם שזה סוג של בעיה שמשרד האוצר חי איתו בשלום. אני מקווה שאולי יהיה אפשר דרך הנושא של דחיית מימוש נקודות הזיכוי להקל מעט את הבעיה הזאת. זהו בנושא הזה.
היה פה עוד מישהו שרצה לדבר, הוא הלך? משרד ביטחון, רציתם להגיד עוד משהו? לא? טוב. אז מה שאני מציע, אגף תקציבים, תביאו בבקשה את הנתונים, את הטבלאות שהתבקשנו. אנחנו רוצים להפיץ היום נוסח, ומחר בדיון שנקבע כבר להקריא אותו. תבואו עם תשובות לגבי כל השאלות, תשובות חיוביות בעזרת השם. אתם זוכרים מה נאמר פה? גם לגבי ההתכנסות לאזור לא 95 ימים, אלא 75 ימים וכל הדברים האלה.
<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>
אין בעיה לגבי ה-75 ימים. לגבי הדחייה, אני מבקש מהיושב-ראש לתת לנו גם את מחר - כאילו בנוסח הנוכחי שאתה מדבר עליו, שנטמיע אותו ככל ויוטמע, בהמשך לדיון של מחר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
צריך להבין. אנחנו צריכים לסיים את הקראת הנוסח מחר, ואנחנו מעוניינים לקדם את הנושא הזה כמה שיותר מהר כי הוא אמור להתחיל לחול על שנת 26'. ינואר 26'. עוד רגע פה ניכנס לסד זמנים לוחץ מאוד של סוף שנה, עם כל מה שזה אומר, ולכן אני מאיץ בכם, ואני בטוח שככה אתם גם תעשו, לעשות את כל הדיונים הפנימיים שלכם בצורה מרוכזת, ממצה, עניינית, והיום, כך שיהיה לנו נוסח כתוב למחר, בסדר?
תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>