חומר רקע
1/12/2025
לכבוד
חה"כ מיכל וולדיגר
יו"ר ועדת העבודה והרווחה
הערות אלו"ט לנוסח תקנות חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ד-
2024
1.
אלו"ט הי
א
עמותת הורים לילדים, מתבגרים
ומבוגרים
על רצף
ה
אוטיזם, הפועלת מזה למעלה מ-
50
שנה
לקידום זכויותיהם וזכויות בני משפחותיהם, לפיתוח שירותים עבורם ולקידום ידע ומחקר אודות
.אוטיזם
2.
נבקש
להעיר על מספר
סוגיות מהותיות
,בנוסח הנוכחי ה
עלולות
לפגוע בזכאותם של אנשים עם
אוטיזם
ו
מוגבלו
יות נוספו
ת
לקבל שירותים
מתוקף החוק . הערות
אלו
הועלו
גם בשלבים מקדימים של גיבוש
התקנות מול משרד הרווח
ה אולם טרם ניתן להן מענה מספק ,ועל כן
.הן מוגשות בתמצית גם לוועדה
יצוין
כי
נוכח העובדה שטרם פורסם הנוסח המלא של התקנות, ובפרט החלק בדבר היקף שירותי הרווחה
,ותוכנית מענים אישית
הערותינו מתבססות על מידע חלקי בלבד . ברצוננו להבהיר כי כאשר יפורסמו
החלקים הנוספים בתקנות, ייתכן כי יהיו שינויים בהערותינו ביחס לסעיפים המפורטים במסמך זה, או
.שיוצגו הערות נוספות ביחס לפרקים שפורסמו עד כה
3.
אוטיזם–
'הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון (תק9
)(א-
)(ב):
ביום26.5.2025
הגישה אלו"ט לוועד ה נייר מפורט העוסק
ב
סעיף זה .בתמצית,
קיימים פערים בין
ההנחיות בתקנות ל
גבי אבחון אוטיזם ובין הנחיות משרד הבריאות המפורטות בחוז רי המנכ"ל לעניין
אבחון אוטיזם,
1 ה
עלול
ים
להוביל
לחוסר בהירות
הן בקרב המאבחנים והן בקרב הגורם המכיר לגבי
הדרישות לאבחון
. כ
תוצ אה
תיתכן מעמסה בירוקרטית מיותרת
על מבקשי השירות, עיכובים בהליך
ההכרה והזכאות
ואף חס
מי ל ם
מימוש הזכויות. כדי למנוע זאת, ו לשם יצירת אחידות בהליכי ההכרה בין
,הגופים
יש לקבוע נוסח
המאפשר הפנייה לחוזרי מנכ"ל משרד הבריאות בעניין האבחונים.
לאחרונה עודכנו ע"י משרד הרווחה כי התקבל אישור ראשוני ממשרד המשפטים לערוך תיקון בחוק
שירותי רווחה,
אשר יקנה
את ה
סמכות המבוקשת להפנ
ות לחוזר
י מנכ"ל משרד הבריאות בעניי ן
אבחו ני
אוטיזם .
לכן לבקשת המשרד, אנו מסכימים לדחות את הדיון בוועדה על תקנה9(א) ו-
)(ב
כדי לאפשר
למשרד לבצע את התיקון כאמור
, אך
נבקש
עדכון בדבר לוח הזמנים הצפוי למהלך זה.
4.
( בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות בנוסח
העדכני:
'תק 9
(ג), בנוסח
המלא :
'תק25
()(א1
)
)והתוספת הראשונה:
בנוסח העדכני ו שפ
רסם
לדיון נוספה
תק
נה 9
.)(ג
משיח עם הייעוץ המשפטי במשרד הרווחה ,עולה כי
תקנה
זו נועדה להחליף את
ההסדר המ
ופיע ב תוספת הראשונה
בנוסח
המלא לעניין התבססות על הכרה קודמת
במוגבלות ,אולם פרקים אלו טרם הוכנו לדיון – מה שמקשה על הבנת התמונה המלאה ומלוא משמעו
יו ת
ההסדר. משכ
ך , הערותינו
יתייחסו
גם לנוסח העדכני וגם להסדר
בנוסח
הקודם
שטרם פורסם לו עדכון.
א.
נוסח הסעיפים9
()(ג1)(א) ו-9
()(ג2
)(א) אינו בהיר דיו בנוגע להליך ההכרה המבוסס על הכרה קודמת
במוסד לביטוח לאומי, ו
נדרשת הבהרה כי
הכרה בביטוח לאומי
בשל
אוטיזם
תספיק לשם הכרה
אוטומטית כזכאי לקבלת שירותי רווחה
)(כאשר בהמשך לה תקבע רמת התמיכה ע"י הגורם המכיר.
1
הכוונה היא לשני חוזרי מנכ"ל בנושא-
'חוזר מס15/2013
מיום10.11.2013
-
;""אבחון ילדים בספקטרום האוטיזם
'חוזר מס8/2020
מיום17.12.2020
-
.""אבחון רצף האוטיזם באדם הבוגר
ב.
ככל שאין מדובר בהכרה אוטומטית ,הרי ש הדרישה לבחינה נוספת של אבחונים
ש כבר הוכרו
בביטוח הלאומי
מרוקנת מתוכן את מטרת המסלול לייע
ו
ל ההליך. הליך ההכרה
בביטוח הלאומי
הוא
רב שלב
י
, מקי
ף
,ומקצועי ו כולל את
בדיק
ת תיק המבקש ע"י מספר גורמים רפואיים מוסמכים.
נוכח
,זאת בחינ ת
האבחון ע"י הגורם המכיר
מאריכה ומסרבלת את הליך ההכרה
שלא לצורך, ו יש לקבוע
כי ההכרה תינתן ללא ב
דיקת האבחון עליו התבססה ההחלטה בביטוח לאומי. יובהר כי אם לא הוכר
ה אבחון ע"י הביטוח
ה ,לאומי
על הגורם המכיר לבחון עצמאית את
שאלת קבילות האבחון, כדי
י לה מנע ממצב של עיוות.דין נגרר
ג.
ככל שישמר הנוסח
,המופיע בתוספת הראשונה אין
הצדקה לקביעה
לפיה ההכרה בביטוח לאומי
תהיה תקפה "בלבד שההחלטה נית
נ ה לפי תקנה10
[צ"ל 9
"]
,שכן קיימים מצבים רבים
בהם
ההכרה התבססה על
אמות מידה אחרות שהיו תקפות בזמנן (למשל אבחון שבוצע לפי ה-4-
DSM
או
הנחיות ב)חוזר מנכ"ל קודם .
לפי הנוסח
הקיים , אבחונים
אלו עשויים
להיפסל עקב הדרישה
להחלת
.ההנחיות המפורטות בתקנות בפרט ,בקרב
בגירים נקבע שעל החלטת
ה עד ווה ה
רפואית לה
תבסס על
הנחיות לאבחון בגיר,
בהתאם לתקנה9
.אולם כיום מתקבלות תביע
תו נכות כללית גם על סמך אבחו
ן
אוטיזם שבוצע בילדות, ללא דרישה לאבחון נוסף כמבוגר, וחוזר המנכ"ל הרלוונטי חל רק על מי
שהחלו בבירור בבגרותם. לכן
ההוראה
המוצעת היא
צעד לאחור מהמצב המשפטי הקיים.
ד.
פסילת אבחו
ן
שהוכר בביטוח לאומי
תחייב
אבחון נוסף, דבר שאין לו כיסוי לפי חוק ביטוח בריאות
ממלכתי ו
חוזרי המנכ"ל .
זה
עשוי להוביל ל עיכוב חמור בקבלת השירותים
ו חסם כלכלי בלתי מוצדק
לקבלת שירותי רווחה , שכן
אלו
יהיו נגישים רק
ל מי
שמסוגל לשלם אלפי שקלים על אבחון פרטי.
לאור האמור, יש להכיר
באבחון
האוטיזם
כפי שהתקבל ע"י ביטוח לאומי,
בהתבסס על פרוטוקול
הוועדה
הרפואית ו
ללא דרישה ל התאמה להנחיות
ב ,תקנות ובוודאי
שללא תחולה רטרואקטיבית
או
הוראת מעבר מותאמת.
5.
'תק 9
()(ג1)(ג) ו-
9
()(ג2
')(ב) (בנוסח הקודם: תק
18
) –
'"ועדת אבחון לפי חוק הסעד כגורם מאבחן"; ס
34
–
:""ועדת אבחון לפי חוק הסעד כגורם מכיר
האפשרות לבצע אבחון אוטיזם גם במסגרת ועדת
אבחון לפי חוק הסעד חשובה ו
חוסכת את הצורך בה
פניה לאבחון נפרד
)(בקופת החולים או בפרטי , אך
מכיוון שאנשי המקצוע בוועדה אינם בהכרח מוסמכים לאבחן אוטיזם בהתאם להנחיות משרד
הבריאות, נדרש להסדיר במסגרת התקנות (או בנהלים של משרד הרווחה) כי האב חנה תתבצע בהתאם
להנחיות הקבועות של משרד הבריאות לעניין אבחון אוטיזם .
ביצוע אבחון שלא עומד בהנחיות אלו עלול
למנוע
מהאדם
,לממש את זכויותיו מול המוסדות השונים
ובפרט
.ביטוח לאומי
6.
'החלטה על רמת תמיכה ומדרג רמות התמיכה (תק23
ו-
24
:)
אף שטרם פורסם
:הפרק בדבר היקף ודרך מתן השירותים, ישנן נקודות שיש להתייחס אליהן כבר כעת
א.
שקיפות ואחידות בקביעת רמות התמיכה : מאחר ששירותי הרווחה
יותנו
ברמת התמיכה, הכרחי
שהליך ההערכה יהיה שקוף, ברור ומבוסס קריטריונים אחידים
לגבי אופן קבלת ההחלטה, המשקל
יש ,ינתן לכל רכיב
רף
נדרש לקביעת רמת התמיכה ועוד. בנוסף
יש לקבוע בתקנות ב חו
ת הנמקה
ופירוט ציונים
.בכל אחד משבעת התחומים, כדי לאפשר במידת הצורך להעלות טענות במסגרת ערר
ב.
השפעת חלוקת האשכולות (ובפרט "תנועה וניידות)"
על רמת התמיכה
: שיטת הדירוג , ובפרט
משקל ו
של
"אשכול "תנועה וניידות
ב
הערכת רמת התמיכה
, עשויים להוביל לכך ש
אנשים עם אוטיזם
ומוגבלויות נוספות לא יקבלו
שירותים
מתוקף החוק .ה ,אשכול מתמקד בפרמטרים פיזיים
בעוד
אצל
אוטיסטים פעמים רבות הקושי אינו פיזי (למשל,)'עליה וירידה פיזית מאוטובוס, הליכה למרחק וכו
אלא מתבטא באתגרים כמו
אי-
התמצאות במרחב ובזמן, אי מודעות לסכנות פיזיות וחברתיות, קושי
.בתכנון או התמודדות עם מצבים בלתי צפויים
הסתמכות על קריטריון פיזי במהות
ו
בקביעת רמת
תמיכה
עלולה לפגוע בשוויון לה ו
דיר
ממעגל הזכאות אנשים עם מוגבלות
קוגניטיבי
ת
, תקשורתית ,
נוירו-התפתחותית או רגשית ,ומכניסה למעשה
לתקנות קריטריונים רפואיים בכסות של מבחן
.תפקודי
זאת בפרט כאשר
מטרת
החוק היא להתאים את השירות לצורך של כל פרט, ולא בהתאם
.לאבחנה רפואית
לכן ,יש לוודא כי שיטת הדירוג תהיה שקופה, ברורה ואחידה
תוך הכרה במאפיינים הייחודיים של
אנשים על הרצף האוטיסטי
(ומוגבלויות
נוספות )והתאמת הקריטריונים לצורכיהם הספציפיים.
7.
נוסף
לאמור:, ברצוננו להעיר על מספר תקנות נוספות הדורשות תיקון
א.
'תק16
–
""דוח אבחון :
בהמשך להערתנו לעניין תקנה9
, יש לוודא כי גם
הפירוט הנדרש ב דוח
האבחון יהי
ה תוא
ם
.לדרישות המפורטות בחוזרי מנכ"ל משרד הבריאות לגבי אבחון אוטיזם
ב.
תק '
32
–
""המצאת החלטות הגורם המכיר: חזקת המסירה לעניין המצאת ההחלטה למען דיגיטלי
המופיעה בתקנה תואמת אמנם
את הוראות חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-
2018
. עם זאת, מאחר
ש מדובר,באוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות לעמדתנו
ראוי כי נטל ההוכחה
על המצאת ההחלטה יהיה
על המשרד , ולא על הנמען. לכל הפחות, יש לקבוע כי הנטל על המשרד
.להוכיח כי המסירה התבצעה באופן המונגש ומותאם לפרט
8.
התיקונים שהוצעו לעיל הם מהותיים והכרחיים כדי להבטיח את יכולתם של אנשים עם אוטיזם
ו
מוגבלויות נוספות
לממש את זכויותיהם מתוקף החוק. אנו מבקשים מהוועדה לקיים דיונים ייעודיים
,בנושאים אלו
ו
נשמח
לעמוד לרשותכם ולסייע ככל
שיידרש.
,בברכה
רותם
אייזיק, עו"ד
ליאל פלג, עו"ד
מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל
,ראש תחום חינוך ורווחה
האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל
העתקים:
.עו"ד מיכאל זץ, ראש חטיבת קהילה, אלו"ט