חומר רקע
1
23.1.25
י תי ה
חסות
מעודכנת של
איגודי ערים יהודה ושומרון לטיוטת ה תוכנית אסטרטגית
לטיפול במפגעי סביבה באזור יהודה ושומרון ומפגעים חוצי גבולות
:סימוכין
י הת יחסותכם מיום19.1.25
מסמך זה נכתב
כמענה ל
התייחסות המשרד להגנת הסביבה ל הערותינו על מסמך ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה
והוועדה הבין-
.משרדית לטיפול במפגעי סביבה ביו"ש ,ראשית ,אנו מעריכים מאוד את העיסוק המשרדי בנושא את
,שיתוף האיגודים את העברת החלטה592
ו
את הקמת צוותי העבודה
. מסמך ההמלצות לקרא ת החלטת הממשלה
.הבאה מקיף וכולל שיפורים רבים מהמצב הקיים
,בנוסף
תודה על המענה המפורט
להתייחסות האיגודים ועל הטמעת
חלק מההצעות שהעלינו. מאחר ולא
ה ספקנו למצות את הדיון, אנו מעלים על הכתב כמה נושאים שחשוב לנו לדון
.בהם שוב לפני גיבושה הסופי של הצעת ההחלטה
1. כללי
אין חולק כי זיהום חוצה הגבולות ביו"ש הפך להיות איום של ממש על
הבריאות, הכלכלה ו איכות החיים של כל
התושבים החיים ביו"ש וכן של מאות אלפי אזרחים
מצדו המערבי של הקו הירוק . מציאות זו נדרשת לשינוי
משמעותי שבגינו התקבלה החלטה592
.
,להבנתנו
המשרד להגנת הסביבה
מציג
עמדה
שמרנית, המתבססת על
שי
פור
המצב הקיים
על בסיס הסכמי הביניים ,ו אינו מבקש ליזום שינוי במבנה הסמכויות
בא
זור כך שישנ
ה
באופן מהותי.את המצב הסביבתי להבנתנו, גישה זו עשויה שלא לתת מענה ל
מפגעים האקוטיים.
אנו נדרשים
לפתרונות אחרים ומעורבות פעילה מצד מדינת ישראל בתחומים הנתונים היום לסמכות הרש"פ .בישיבותינ
ו
המשותפות הוסבר לנו כי
ה משרד לא יעלה
המלצות בתחומים שאינם ב
סמכותו החוקית , כדוגמת שינוי סמכויות
המנהא"ז ומענה למפגעים שמקורם בשטחיA
,
B
, ו-
C
,מאחר ונושאים אלו נתונים בסמכות מש
הב"ט
שטרם
העיר לטיוטת ההמלצות. על אף שיש בטענה זו הגיון, נראה כי המצב בשטח אינו מאפשר לנו לחכות ליוזמות
שיגיעו או לא יגיעו ממשהב"ט
וחובתנו
המקצועית היא לכל הפחות להציע את הפעולות הנדרשות לצמצום זיהום
.חוצה גבולות
התייחסותנו החוזרת כוללת ניתוח של שורשי הבעיה
והנחות היסוד המובלעות במסמך ההת
י
יחסות שקיבלנו מכם ,
פערים בהגדרת המדיניות, והערות ספציפיות על הסעיפים המופיעים בו כולל הצעת כיווני פעולה חלופיים. אנו
שואפים לייצר מסמך מדויק וממוקד שיביא לשיפור משמעותי בשטח, תוך חיזוק אחריות מדינת ישראל והרחבת
שיתוף הפעולה.האזורי
.זוהי חובתנו
2
2. שורשי הבעיה, והנחות יסוד גלויות ומובלעות במסמך ההמלצות של המשרד
2.1
העדר מנגנון לטיפול בכשלי הרש"פ
הסכמי הביניים כתובים כמנגנון תיאום ואינם מגדירים מנגנון המאפשר לישראל לפעול במקרים בהם
.הרש"פ אינה ממלאת את תפקידה
הנחת יסוד גלויה במס.מך היא כפיפותו המוחלטת להסכם הביניים
הטענה העיקרית הי
א
שהסכם הביניים הוא פוליטי ולכן לא
לנו
להתערב. עמדה זו מושמעת בצורה עקבית
הן ע"י המשרד להגנ"ס והן ע"י המנהא"ז בפני בג"צ כאשר מושמעות טענות שונות ע"י אזרחי ישראל
משני צידי הקו הירוק. לכן, אפשר להבין ששינ ה וי
עמדה כעת,
.הוא לא פשוט
אנו טוענים
,שגם אם המשרד
אכן לא מוסמך בעצמו לשנות את המצב, חובתו המקצועית היא לשמש כמקדם השינוי מול
הממשלה/הקבינט לצורך התאמת המדיניות
והמצב החוקי .
לפני תיקון מנשר7
ביחס לשמורה ההסכמית, אפשר היה לחשוב שמדובר במהלך עם סיכויי התכנות
,נמוכים במיוחד
מאחר ומדובר בשינוי
סמכויות ותחומי האחריות
כפי שנקבעו ב הסכם הביניים. אך השינוי
אכן קרה-
ניטלו מהרש"פ סמכויות בתחום התכנון והבנייה בחלק משטחB
שהוא השמורה ההסכ מית, תוך
.סטייה מוצהרת מהסכם הביניים
הטענה בתגובתכם כאילו מעמד שטחB
בוטל לחלוטין נדרשת
להסבר משום ש
אינה נגזרת משינוי החקיקה:
עיון
בסעיף6
'א, כפי שהוסף למנשר מס7
,בתיקון האחרון
מצביע ש הסעיף מדבר אך ורק על שינוי סמכויות
בתחום ברור ומוגדר-
תחום התכנון והבנייה. למעשה, מדינת ישראל זיהתה תחום מוגדר שבמשך שנים
מופגנת בו אוזלת ידה של הרש"פ חרף מחאות הצד הישראלי והחליטה ליטול את סמכויות הרש"פ בתחום
.מוגדר זה בהתאם לאמור, לא מובנת לנו ההבחנה
בין הדברים בהקשר של פיקוח ואכיפ .ה סביבתיים
אנו חושבים שמבחינת
מנגנון הפתרון, אפשר לעצב את ה
מענה
בצורה מדויקת ומותאמת לצרכים. אין הכרח
לבטל את שטחיB
ואין הכרח ליטול את סמכות רישוי העסקים ,
רגולציה על
מחצבות
ואיכות הסביבה בכל
שטח יו"ש
ואפילו לא בכל שטחC
.מידי הרש"פ
נכון לחתור לפתרון שי זהה אתרים ספציפיים בעלי
פוטנציאל פגיעה סביבתית חוצת-
גבולות ניכרת ולאפשר (באמצעות תיקון למנשר7
, שאליו יתלווה צו אלוף
מפורט) הפעלת סמכויות ספציפיות לגביהם בידי מנגנון ה
רישוי וה.פיקוח הישראלי
מאחר והכלים הנתונים כעת בידי המנהא"ז אינם מתאימים
לטפל באופן אפקטי
בי במפגעים הרבים
בשטח ומאפשרים
את המשך יצירת המ
פגעים החמורים ,יה מנעות מהעלאת האפשרות המוצעת חוטאת לדעתנו לתפקיד המקצועי של
.הצוות
2.2
פיצול סמכויות בין הגורמים ה
סביבתיים ה
פועלים ביו"ש
,נכון להיום
סמכויות סביבתיות ביו"ש,
מתחלקות בין הרש"פ, המנהא"ז (קמ"ט
אכה"ס/מים/מסו"ת/רט"ג ', יח
'הפיקוח, יח
דוד
, יועמ"ש ,)
,משהב"ט,צה"ל
,הרשויות המקומיות הישראליות ואיגודי ערים לאיכות הסביבה
3
המשרד להגנת הסביבה,, רשות המים
משטרה
כחולה וגופים נוספים . המנהל הסביבתי ביו"ש אינו מנוהל על ידי
גוף מקצועי אחד ופועל , ללא חלוקת אחריות ברורה
ו ללא.תיאום אפקטיבי פיצול זה יוצר כשל
מתמשך בכל
תחומי איכות הסביבה: פסולת, ביוב, זיהום אויר, תכנון, תשתיות,
,פיקוח
אכיפה ועוד .
הנחת יסוד
ה מובלעת
במסמך היא שיש לשמר את המנגנונים קיימים ולהמשיך ולפעול בתוכם.
,באופן זה הפער הניהולי של כלל
הגורמים נותר ללא מענה . המסמך מציע
להורות
,למשטרת ישראל
להגדיר
,משימות לצה"ל
לחזק
את יח' הפיקוח
של המנהא"ז
ועוד .. אלו המלצות מבורכות אך להבנתנו, מורכבות הבעיות בשטח מחייבת להגדיר בהחלטה גורם
מקצועי אחד, לעמדתנו–
המשרד להגנ"ס, אשר ינהל את שלל הגופים הפועלים במרחב.מבחינת איכות סביבה
יתכן וניתן למצוא כתובת כזו בהגנ"ס בהקמת מחוז יו"ש
. יש לבחון את הרעיון לעומק
ו
תוך הבנת
המשמעויות המקצועיות השונות. מחוז יו"ש בהגנ"ס עשוי להיות "בעל הבית" לכלל
הגופים ו האתגרים. הגוף
שרואה את התמונה המלאה, א
ו ,סף נתונים
מ ,נתח אותם
מ
נהל את
יח' הפיקוח שתוקם תחת אחריותו ויהיה חייב
דין וחשבון ל
הנהלת המשרד ול.דרג הפוליטי
מצד שני, להקמת מחוז יו"ש יש חסרונות, כאשר הבולט הוא ניתוק
.של מחוזות ירושלים ומרכז מיו"ש בו בעת שהזיהום הסביבתי חוצה גבולות
יצירת מנגנון לאכיפה משולבת
בשיתוף כלל הגופים שהוזכר ,ו כפי שמוצע בטיוטת מסמך ההמלצות הינו רעיון
טוב
אבל חשוב שיהיה תחת ניהולו של
גוף מקצועי
אחד שהנושא הסביבתי נמצא בליבת פעילותו-
המשרד
.להגנ"ס
2.3
שיפור והשלמת
מנגנוני אכיפה
הצורך בהגברת התקינה
ל טיפול בנושא זיהום חוצה גבולות
כפי שמופיע בטיוטת המסמך ,
.מובן ומוסכם
על אף שהנושא נדון בפירוט בו
ה עד ו נפרדת, והוצג לכלל המשתתפים אין במסמך התי
י
חסות ל הרחבת
סמכויות האכיפה
.הנדרשת לפעולת המנהא"ז או למי שיוסמך מטעמו המסמך אינו מפרט את השינויים
הנדרשים ,כפי שהוצגו ע"י מנהל יח' הפיקוח. להבנתנו בשלב זה כבר צריכה
להיות רשימת סמכויות
.מגובשת להטמעה
:מצ"ב רשימת הסמכויות הנדרשות כפי שהוצגו בישיבת המליאה
4
2.4
תשתיות
בעלות פוטנציאל לזיהום סביבתי
,נכון להיום ,בעיקר במרכז השומרון שרשרת הטיפול בפסולת פלס' קטועה (למשל איסוף פנים עירוני ללא
שינוע החוצה), חסרה (העדר תחנות)מעבר ומתקני קצה ו/
או מטופלת בסטנדרט נמוך הגורם למפגעים
חמורים (למשל התמוטטות אל-
.)מיניה הנחת יסוד בטיוטת המסמך היא שמתקני הטיפול בפסולת המיועדים
לפלסטינים הם באחריות הרשות הפלסטינית. המסמך מניח שאין צורך או כוונה שמדינת ישראל תיקח
5
תפקיד פעיל בניהול או תחז.וקת מתקנים אלו
,בהתאם לכך המסמך נמנע מלעסוק בשאלת מידת מעורבותה
של מדינת ישראל בשרשרת הטיפול בפסולת פלס'. כך למשל לא ברור האם מתקני הטיפול שהמשרד מבקש
?לאתר ולתכנן ישרתו את האוכ' הישראלית? הפלס'? משותף
להבנתנו, בשל יכולתה הנמוכה של הרש"פ להקים, לנהל ולתח זק מתקני תשתית גדולים, יש להגדיר מתקנים
מסוימים כבעלי פוטנציאל זיהום חריג (למשל ,מתקני השבה מטמנות, מט"ש מעל גודל מסוים וכו'). מתקנים
אלו יוגבלו להקמה רק
באזורים ש
תחת חקיקה ישראלית מלאה, כולל סמכויות פיקוח ואכיפה ר יש
אלים.
עוד בנושא המתקנים-
ישנה משאלת לב סמויה או גלויה שהקהילה הבינלאומית תקים את המתקנים
'"הנכונים" עבור הפלס . בפועל מתברר למפרע שהמתקנים המוקמים ע"י הקהילה
הבינלאומית
אינם עומדים
בסטנדרטים מערביים לאורך זמן, אם בכלל. את הכשלים של המתקנים הבינלאומיים ניתן לשייך לכמה
סיבות: עלויות אחזקה גבוהות ש
ה
כלכלה הפלס' אינ
ה מסוגל
ת
,להעמיד
מערך ארגוני פנים פלס' שאינו
מאפשר תחזוקה ראויה, או לכתחילה תכנון בסטנדרט נמוך. עובדה זו מצטרפת לעובדות נוספות המצביעות
להבנתנו על הצורך הדחוף בניהול מתקנים תשתית מרכזיים בשטחC
.על בסיס החוק הישראלי בלבד
2.5
ביצוע פעולות
בשטח
אנו סבורים שיש צורך דחוף בפעולה מיידית לפינוי הפסולת מהמזבלות הפלסטיניות הבוערות
.למתקני קצה ישראלים
פעולה זו חייבת להתבצע באופן מיידי על ידי קמ"ט איכה"ס.ואינה ניתנת לדחייה
,עם זאת, בראייה לטווח ארוך
נכון יהיה שקמ"ט איכה"ס יתרכז בכלל היבטי איכות הסב.יבה במרחב, כגון פיקוח ורגולציה, ופחות בהפעלת קבלנים
בתיאום עם הקמ"ט, אנו מציעים שבשל הנסיבות יוצאות הדופן ביהודה ושומרון, יוקם מנגנון ביצועי ייעודי לנושא
זיהום חוצה גבולות. מנגנון זה יתמקד בהתקשרות מול קבלני פינוי, כיסוי, הקמת תחנות מעבר, הובלת הקמ
תם
של
מ תקני קצה וניהול מכרזים. במקביל, הקמ"ט ימשיך למלא את תפקידו המרכזי בניהול אסטרטגי של המרחב, תוך
.שמירה על תכנון ארוך טווח וקביעת מדיניות
2.6
הכר
ה בעלות האלטרנטיבית של אי-פעולה
המסמך מתעלם מ
המחיר הסביבתי, הבריאותי והכלכלי של אי-
.נקיטת צעדים אפקטיביים
באופן כזה, קשה
להתמודד
עם
הערות כפי שקיבלנו על רעיון הצבת מכולות
ו פינוי פסולת ממזבלות פלסטיניות
בוערות : "הצעה
זו כרוכה בה
קצ."את משאבים משמעותית
אנו מציעים להציג עלויות בהתאם למתודולוגיות קיימות כגון זו של
המשרד להגנת הסביבה הישראלי או של מכון המחקר ההולנד יDelft
.
3. פערים במסמך כמסמך מדיניות
המסמך מתפקד באופן חלקי כמסמך מדיניות; מצד אחד הוא כולל כיווני פעולה, אך מצד שני, חסרים בו רכיבים
,מהותיים של מדיניות ברורה וכוללת, כגון חזון ארוך טווח, יעדים מדידים, והקשרים רחבים יותר. להבנתנו
6
היה נכון להרחיב את היריעה ו
להתייחס גם לשורש
י
הבעיה, לצעדים חדשניים ולתכנון כלכלי על מנת להבטיח
.מסגרת פעולה אפקטיבית ואסטרטגית
בהקשר זה נכון לציין כי תקודם החלטת ממשלה נוספת לטיפול במפגעי
.ביוב וניקוז
3.1
חזון ויעדים מדידים
:מה חסר
•
חזון המחבר בין הטיפול במפגעים סביבתיים
ו בין מטרות רחבות יותר, כמו שיפור
ה
בריאות ו איכות
חיי התושבים משני צידי הקו הירוק , עידוד הקמת מפעלי מחזור וטיפול בפסולת
בהתאם לחוק
הישראלי
, התי
י
חסות לציפוף האוכלוסיה ועוד.
•
יעדים מדידים ל צמצום המטרדים הקיימים.ותאריכי יעד להשלמת הפעולות
דוגמה: אין במסמך יעדים לצמצום תופעת השלכת ושריפת.פסולת
3.2
תכנון פיננסי ומימון
:מה חסר
•
.התייחסות למקורות מימון
•
העדר
פירוט
אודות
מנגנוני קיזוז (מה צריך לשנות מהקיים) או שילוב מדינות תורמות במימון
.התשתיות
3.3
פתרונות חדשניים
:מה חסר
•
,המסמך אינו מציע צעדים חדשניים לניהול משאבים פיקוח או שיפור שיתוף הפעולה עם מדינות
.בעלות עניין
•
אין אזכור
ל.מודלים חדשניים לניהול פסולת
4.
הערות ספציפיות למסמך
ההתייחסו
ת
של המשרד לטענותינו מתאריך19.1.25
4.1
תיקון מנשר7
הצעתנו:
תיקון סעיף6
במנשר7
שיאפשר למפקד כוחות צה"ל ליטול
סמכויות רישוי , פיקוח ואכיפה
לעסקים
שיוגדרו
.מזהמים
ביקורת והתי
י
חסותינו:
,בהסתמך על תקדים השמורה ההסכמית
הטענה שמדובר ב"פריצה" של הסכמי הביניים אינה
ברורה.; מדובר בהתאמה לתקדים קיים בשמורות הסכמיות
7
4.2
פתרונות חירום לשריפות פסולת מוניציפלית – פינוי במקום כיסוי
הצעתנו: בעיית מזבלות הפסולת הפלס '
הבוערות
נדרשות ל
פתרון מערכתי דחוף. המנה
א"ז
מתמודד כיום עם המזבלות
הבוערות
באמצעות כיסוי ,
תוך יצירת מטמנות ענק חסרות כל
תשתית ל
הגנה סביבתית
,(איטום, טיפול בגז מטמנות
)הידור, גידור ועוד .עד להקמת תחנות מעבר ומתקני קצה לפלסטינים ,הצע תנו היא להציב מכלי אצירה במזבלות
( ולפנות את הפסולת400-700
טון יומית) למתקני קצה ישראלים, בעלות שנתית של כ-
40
מיליון₪
.
פינוי הפסולת
י פחית באופן מידיי את מפגע
העשן מ .השריפות
מקורות מימון אפשריים–
שימוש בתקציב
ה משמש היום לכיסוי
המזבלות ו כן תקציב נוסף שהוגדר בהחלטת הממשלה592
.וטרם נוצל. ניתן לבחון מימון מקיזוז כספי מיסים
ביקורת והתיחסותינו: עלויות גבוהות והשלכות משמעותיות לגבי אחריות המדינה ;
אנו סבורים שזו בדיוק אחריות
המדינה לפעול על מנת.לטפל במפגע קיצוני הפוגע יום יום בכמיליון אנשים במרחב
,לגבי הערת העלויות המשרד
לא הציג ניתוח כלכלי לעלות האלטרנטיבית של אי-פעולה
, כך שקשה להתייחס .כאמור
, בראיה עתידית
יש להגדיר
.גוף ביצועי במנהא"ז להתקשרות מול קבלנים וביצוע בפועל
4.3
הגבלת תכנון מתקני תשתית לשטחים הכפופים לרגולציה הישראלית וחוות תלתן
הצעתנו:
הקמת מתקנים תשתית גדולים בעלי פוטנציאל זיהום סביבתי חמור, יאושרו רק באזורים בהם
הרגולציה הישראלית חלה במלואה כולל פיקוח ואכיפה. לא יתכן שמוסדות התכנון יאשרו מתקנים שאין להם
התכנות וכי המציאות מוכיחה כי מדובר בפצצות סביבתיות
מתקתקות (מטמנת אל-מיניה, מט"ש אל-
,בירה
מט"ש חברון). המסקנה המיידית המתבקשת היא איתור שטח חלופי למתקן ההשבה המתוכנן בחוות התלתן
.והעתקתו לשטחי הרגולציה הישראלית
ביקורת והתיחסותינו:
הטיוטה כוללת המלצה כי אישור מתקן חוות תלתן יהיה כפוף לאפשרות האסדרה
בהתאם לס טנדרטים המקובלים בישראל, לפי תיקונים שייעשו בתחיקת הביטחון. תסקיר ההשפעה על
הסביבה מצוי בבדיקה מקצועית במשרד להגנת הסביבה, בסיוע לקמ"ט איכות הסביבה; תגובתנו-
תסקיר
ההשפעה לא נמצא בבדיקה של הגנ"ס מסיבות עקרוניות ועמדת מחוז ירושלים היא חד משמעית ומתנגדת
להק .מת המתקן במיקומו הנוכחי
בהתאם לאמור, יש לעצור את כל הליכי התכנון לקידום המתקן ו לתת לכך
ביטוי במסמך .
4.4
אס"פ רמון
בקשתינו : בהתאם לנאמר בסעיפים הקודמים, יש להתנות את היתרי הבניה למטמנה בהכללת תכנון והקמה של מתקן
ישראלי-
פלס' משותף למיון וטיפול ברכיב האורגני טרם הטמנה. כאמור מעלה, יש להבטיח פיקוח ואכיפה מלאים
.בהתאם לרגולציה הישראלית
ביקורת ל
י התי
חסותנו ;: יש לקדם את הקמת אתר רמון ללא התניה נוספת, ובמקביל לקדם את תכנון המתקן הנוסף
י התי
חסותנו- מדובר בהתחייבות המד ינה שעמדה בבסיס
ה חלטת בג"צ שאס"פ רמון .ומתקן הטיפול יוקמו במשולב
8
זו גם מסקנת צוות התכנון של רמ"י
לפיה לא ניתן להקים מפעל לטיפול ומיון ללא תכנון
משולב עם ת .כנון האס"פ
מעבר לכך שהנחיית המנהא"ז
לתכנון
מתקן מיון
רק לאוכלוסי
י
ה הישראלי
ת ,
הינה בניגוד להתחייבות המדינה
להחלטת בג"צ , הנחיה זו מבטיחה שמתקן המיון לעולם לא יקום, מאחר ואין לו התכנות כלכלית. לכן, יש להורות
למתכננים לתכנן את ה אס"פ ומפעל המיון
במשולב, בהתאם להחלטת בג"צ.
4.5
התערבות במנגנוני המימון הבינלאומיים ושותפות ישראלית
הצעתינו:
כספי הסיוע הבינלאומי בנושאי סביבה יהיו בהלימה לתכנית אב אזורית לפסולת ביו"ש ובהתאם לסטנדרט
מערבי מקובל. בשל רמת
ה
שת"פ הנמוך מול המדינות התורמות, מוצע כי מדינת ישראל
)(באמצעות קולות קוראים
תתכנן
ותקים מתקני תשתית. ישראל
תגבה את עלות הוצאות
ההקמה וההפעלה בא מצעות מנגנון הקיזוז. יוצע למדינות
.התורמות לשלם את הקיזוז הישראלי
ביקורת י הת ו
יחסותנו : סוגיית הקיזוז טעונה בחינה נוספת; יש לפרט במסמך את מורכבות ומשמעות פעולות מנגנוני
הסיוע ולהציע חלופה, בין אם החלופה שלנו או חלופה אחרת. אין במסמך הת
י יחסות לעובדה שהמדינות התורמות
קובעות(אמנם בעקיפין אך בהחלט למעשה) את המציאות הסביבתית ביו"
.ש. צריך למצוא לזה פתרון
4.6
תחנות מעבר לפסולת
הצעתינו: ה
קמת מערך תחנות מעבר לפלסטינים בשטחי
B
/
C
.במימון ישראלי או בינלאומי
עלות הקמת תחנת מעבר
כ– 2
מלש"ח. במרכז השומרון נדרשות3
תחנות מעבר חדשות. ההקמה תבוצע באמצעות קבלן ישראלי אשר יתאם
.פעילותו עם איגודי ערים פלסטינים לתברואה. המודל עובד בפועל ביהודה
ביקורת והת
י
יחסותנו:
הקמת תחנות מעבר לפסולת בשטח
B
/
C
על ידי
קבלן ישראל
י אינה ישימה; תגובתנו-
המודל עובד בפועל .
.בכל מקרה אם בכל זאת הערה זו אינה מתקבלת, נבקש לשמוע הצעה חלופית
4.7
מעורבות שלטון מקומי
:הצעתנו נ ציגי השלטון המקומי יוגדרו כחברים בכל ועדה שתעסוק או תפקח .בנושאי אכיפה סביבתית בתחומם
.חברים. לא משקיפים
הביקורת והתיחסותינו:
קביעת הרכב
חברים בוועדות שונות נעשית בכל מקרה לגופו, בשיתוף נציגי השלטו ן המקומי
;ככל שהדבר מתאים ונדרש
לעמדתנו יש
נם
:מספר נימוקים
א.
מאחר והזיהום חוצה גבולות והאוכלוסיות הישראלית והפלסטינית חיות בסמיכות בכל האזור, לכל
פעולה/החלטה סביבתית הקשורה לשטחיABC
.יש השפעה ישירה על רשויות הישראליות
ב.
לשלטון המקומי ולאיגודי הערים לאיכות הסביבה יש הכרות עמוקה עם ,השטח
ה ,אוכלוסיה
ה תכסית
הו.תבליט. להכרות זו יש ערך רב בהליך קבלת החלטות
ג.
בפרקטיקה של החיים ביו"ש–
,בשל המגבלות הביטחוניות איגודי הערים לאיכות הסביבה משמעותיים
מאוד.בפעילות השוטפת של המחוזות
9
ד.
.במנהל תקין, על השלטון המרכזי לשתף את השלטון המקומי בתהליכי קבלת החלטות ויישומן
4.8
תכנית אב אזורית לפסולת ביו"ש
הצעתינו :
המשרד להגנת הסביבה יקצה תקציב של2
,מיליון ש"ח לשני איגודי הערים לצורך
הכנת
תכנית אב
.לפסולת אשר תכלול הן את האוכלוסייה הישראלית והן את הפלסטינית
:הביקורת קידום תכנית אב לכלל האוכלוסיה וכלל השטח מצויה באחריות ובסמכות גורמי המנהא"ז; התיחסותינו-
לא נריב מי עושה מה ובלבד שהעבודה תעשה. לא מוזכר שתכנית כזו על הפרק. יש לצרף.להמלצות המסמך
5. לסיכום
החלטת הממשלה הקרובה ה הינ
הזדמנות היסטורית אותה מוביל המשרד להגנת הסביבה להגדרת מדיניות לאומית
להתמודדות עם זיהום חוצה גבולות. ככזה, אנו נגשים אליו בהבנה עמוקה לאחריותנו למיליוני תושבי ישראל משני
,צידי הקו הירוק אשר הם הנפגעים
הישירים מזיהום זה .
המסמך.מקדם נושאים רבים וחשובים עם זאת, אנו מאמינים שיש מקום לאמץ גישה נועזת יותר, ה
כוללת גם
שינויים
מערכתיים אשר יאפשרו
התמודדות אפקטיבית עם האתגרים בשטח. אנו מפצירים בכותבי המסמך לאמץ את
הצעותינו, גם אם חלק
ן חורגות
.מהמקובל
מניסיוננ
ו בשטח, הצעותינו הם הכרח, כיוון שה מציאות מראה שהסדר
הקיים ביו"ש
אינו עובד מבסיסו . לא ניתן
לצפות ל ,שינוי... מבלי לייצר שינוי. גישה כזו אשר
תשלב חזון ,
יעדים
,מדידים
הסתכלות הול
י
סטית על כלל היבטי הבעיה
, התייחסות לנושא ה מימון ושיתוף פעולה בינלאומי כפי שהוצע
במס
מכנו הקודם
, יכולה להוביל לשינוי מהותי ולטיפול יסודי בשורש הבעיה
,שוב תודה על כל הפעילות המבורכת
יו"רי ומנכ"לי איגודי ערים לאיכות הסביבה יהודה ושומרון,
מנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה
ד"ר נעמה אברהמוב
מנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון
גלעד בן-ארי
סגן ראש המועצה האזורית גוש עציון
משה ברניקר
יו"ר איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון וסגן ראש
המועצה האזורית בנימין
עמיחי רחמים