הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, י"א בכסלו התשפ"ו
01/12/2025
הודעה לעיתונות
פעילי הקריפטו בוועדת הכלכלה: אפשר להביא לכאן מיליארדים אבל הבנקים חוסמים; הפיקוח על הבנקים: בעוד כחודשיים נפרסם מענה לחלק מהבעיות
הדברים נאמרו בדיון משותף של ועדת הכלכלה וועדת המשנה להייטק – משרד הכלכלה התייחס להשקעות בהייטק: מתוך 83 סטארטאפים שהיו בצפון נשארו רק 3 ואנחנו עובדים להחזיר אותם לשם; ח"כ ליברמן: הקריפטו הוא חלק מחיינו וצריך להסדיר אותו
קישור לתמונות וסרטונים מהדיון (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב): https://photos.app.goo.gl/i4kJjFeu4uUnDoxB7
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום שתי ישיבות יחד עם ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק, שבראשות ח"כ אביגדור ליברמן. הוועדות דנו במצב ההשקעות בתעשייה ובחנו את הרגולציה של המסחר במטבעות הדיגיטליים. ח"כ ליברמן התייחס למצב המטבעות הדיגיטליים, ואמר כי הדבר הזה הוא חלק מחיינו ולכן צריך לחשוב איך להסדיר את זה. ח"כ אבי מעוז, שיזם את הדיון בנושא המטבעות הדיגיטליים, הוסיף כי ישראל מפגרת שנות דור אחרי מה שקורה בעולם.
סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה, ציינה כי בפיקוח על הבנקים מייחסים חשיבות מאוד גדולה לפעילות בשוק המטבעות הקריפטוגרפים ופועלים לתקן את האסדרה. היא הודתה שבשוק אולי היו רוצים שהקצב יהיה יותר מהיר, אך ציינה כי "למרות שהשוק מתפתח בנק ישראל יצא בהסדרה ראשונה מסוגה בעולם, ובעוד כחודשיים תצא טיוטה שנותנת מענה לחלק מהבעיות". לדבריה בשנה האחרונה היקף המסחר עלה משמעותית והסירובים הם רק 4%.
מנכ"ל פורום הקריפטו, ניר הירשמן רוב, אמר מנגד כי למעלה מ-96% ממחזור הקריפטו בישראל לא מצליח לעבור בבנקים. לדבריו, "אם ישראל תסיר חסמים, תוך 10 שנים נראה תוספת של 130 מיליארד שקל לתמ"ג ו-70 אלף עובדים נוספים. עיקר הבעיה הוא המערכת הבנקאית. בנקים לא מקבלים כספים מקריפטו. ישראלים רוצים לשלם מסים והחסם הבנקאי לא מאפשר להם".
היזם נאור ברוך סיפר כי הרוויח מעל מיליארד דולר בקריפטו אבל הוא מתקשה להביא את הכסף לישראל, ואמר: "אני יכול להביא 15 מיליארד דולר לישראל. הבעיה היא גם בעמלות שלא הגיוניות – עמלת קנייה ומכירה היא 5% ובחו"ל זה 90% פחות. יש כאן מונופול מוחלט וזה גורם למשקיע הקטן לא להיכנס לשוק".
נציג רשות שוק ההון, אביטל שוקרון, דחה את ההאשמות על פער בהסדרה ואמר כי הרשות לא נמצאת בפיגור. ח"כ עודד פורר ציין כי אין שחקן מרכזי שמוביל את הטיפול באירוע, ואמר כי הבנקים מתנהלים במדיניות של אפס סיכון. נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי הבנקים לא מתנהגים במדיניות של אפס סיכון, אבל המדינה מצפה מהבנקים להיות שומרי סף בנושא הלבנת הון, מימון טרור וניכוי מס, ואם הבנקים ייקחו יותר מידי סיכון יהיו חשופים לעיצומים. הוא אף הוסיף שהבנקים דווקא לוקחים סיכון ויש גידול בפעילות.
ח"כ ליברמן סיכם את הנושא ואמר כי יבקש לדון בטיוטת הרגולציה החדשה של בנק ישראל עוד לפני הפרסום. הוא הוסיף כי יבקש דיון משותף של ועדת הכלכלה והוועדה לביקורת המדינה בעניין, וכן ביקש דיווח מרשות המסים על הגבייה ועל הערכת אבדן הכנסות, וכן ביקש סקירה מסודרת על הרגולציה בגופים הפיננסיים המובילים בעולם.
באשר למצב ההייטק אמר ח"כ ליברמן, כי מיותר לומר שהוא הקטר של המשק ואם אנחנו רוצים להמשיך לשגשג כלכלית מצב הענף הוא קריטי לעתיד המדינה, שכן אין לנו שום יתרון יחסי בתעשיות אחרות. נציגת משרד הכלכלה, ניצן כרסנטי, התייחסה לדברי ח"כ ליברמן על הדאגה להייטק בפריפריה ואמרה כי מתוך 83 סטארטאפים שהיו בצפון נשארו רק 3 ובמשרד עובדים כדי להחזיר אותם ולחזק אותם. ח"כ ליברמן ציין כי בישיבות הבאות יבקש לדעת מה הממשלה עושה כדי לעודד את חברות ההייטק לעבור לנגב או לצפון.
הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, ציינה כי גם בתקופות משבר החלק של ההייטק ביצוא צומח, והדבר מעיד על איתנות המשק. היא ציינה כי למרות המלחמה והתקופה הקשה, השנה הייתה שנת שיא של כל הזמנים במיזוגים ורכישות. היא ציינה כי ב-2024, לעומת 2022, היו ירידות בהשקעות גם בעולם, אך בעוד שבארה"ב הייתה ירידה של 60% ובאיחוד האירופי ירידה של 40%, בישראל הירידה הייתה חדה יותר של 80%.
היו"ר ביטן ביקש לדעת אם אכן יש תופעה של חברות שלא נרשמות כישראליות, וכיצד מטפלים בכך, וח"כ ליברמן ציין כי מאז 7 באוקטובר ישראל הפכה למוקצה ויש חברות שמבקשות להסתיר שהן מייצרות בישראל, וביקש לדעת מה מצב ההשקעות בסטארט אפים. קופל באר ציינה כי בשנתיים האחרונות יש ירידה בגיוסים לקרנות הון סיכון ישראליות, אך יש התפתחות חיובית מאמצע השנה ומגמה של התאוששות.
נציגת משרד האוצר, מורן משה חנציס, התייחסה לנושא התאגדות חברות חדשות ואמרה כי באוצר לא ראו עלייה של היקף ההתאגדויות בחו"ל. ראש תחום הייטק ופיתוח עסקי באיגוד ההייטק הישראלי, רון גרמה, אמר כי "זה נכון שהתמונה ב-2025 היא טובה וזה בזכות התעשייה. המדינה משקיעה, אי אפשר להגיד שלא, אבל זה רחוק ממה שהיא יכולה עוד לעשות". סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח, בועז סטמבלר, ציין כי באוצר הלכו לקראת המוסדיים אבל לא מספיק.