חומר רקע - גורמים חיצוניים
1.12.2025
לכבוד
ועדת העובדים הזרים של הכנסת
נייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד– "
סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענפי ההעסקה
השונים"
הרינו מתכבדים להגיש נייר עמדה מטעמנו לקראת הדיון הקבוע ליום8.12.2025
,
ביחס לסוגיות
)"בנוגע למצבם של מהגרי העבודה ברישיון ("עובדים זרים בענפים השונים שאינם סיעוד1.
,לצערנו ולמרות שבשנתיים האחרונות
ממשלת
ישראל
שבה ו טוענת כי מהגרי העבודה חיוניים
לכלכלת
המדינה ,ו
למרות שיש בישראל כבר למעלה מ-
200
אלף עובדים ,
קולם של העובדים כמעט
שלא נשמע בפני הרשויות ובדיונים השונים,
שמשקפים בעיקר את.צרכי המעסיקים
מדובר במי
שגם כך נמנים על אוכלוסיה מוחלשת, סובלים מחסמים שונים כגון שפה(
חלק ניכר מהם אינם
דוברי אנגל
ית), ו
אינם יכולים להגיע בעצמ
ם לדיוני
ם בעניינם.
,לכן)כעמותה המסייעת לאלפי עובדים בשנה, בפרט (אך לא רק
מהגרי עבודה בשלל ענפים, אנו
מבקשים
להיות להם לפה ו להביא מספר סוגיות
קריטיות בנוגע למצבם
בענפים שהשתנו באופן
מהותי מאז המלחמה. ה גם שהמתואר פה לא בהכרח משקף
את מ
צבו של כל עובד וב
ווד אי לא את
.ההעסקה אצל כל מעסיק, הדברים כן מבטאים תופעות רוחביות שמחייבות הידרשות
.א היעדר
פיקוח
ואכיפה אפקטיביים–
הפרת זכויות עובדים ומירוץ לתחתית ביחס לשמירה על
זכויותיהם
העלי
י ה התלולה במספר
מהגרי העבודה בישראל
מאז
המלחמה , כמו גם הרחבה ניכרת של מספר
.הענפים שבהם מותרת כיום העסקתם, לא לוותה בהגדלה בפועל של תקני פיקוח ואכיפה ,למעשה
עוד קודם למלחמה היה מחסור בתקנים מאויישים והדבר אך החמיר מאז .
הדבר
גורר
מיעוט
פעולות
פיקוח
שמטרתן
להבטיח שהעובדים מועסקים בהתאם לדין , מה שבתורו מוביל לכך
ש הפרות רבות
לא מאותר
ות בידי הרשויות , ושהטיפול באלו שכן.אורך זמן ממושך
נציין שבענפים כמו בניין, תעשייה ו
מסחר ו
שירותים, שב
הם ככלל ע"פ הפניות שמגיעות אלינו
נמסרים
תלושי שכר לעובדים ,ניתן לקיים פיקוח פשוט על תלושי השכר:
כדי ללמוד על היקפי
העסקה בפועל; על עמידה בנהלי הרשות בדבר חובת תשלום שכר מינימ לי ללא תלות בהיקף
העבודה בפועל; ו על עמידה בחובת מעסיק בענף התעשייה לשלם שכר הנגזר מהשכר הממוצע
במשק .להבנתנו הדבר לא נעשה, ובהינתן משבר כוח האדם
ברשות
גם לא צפוי שיעשה. כך, הפרות
פשוטות ו קלות לתיעוד
ובקרה לא מאותרות כלל . אנו נתקלים בשכר נמוך מאד שראיות לו נמצאות
ממש אל מול עיני הרשויות, כגון שכר חודשי של3,000
₪
)!("ואף שכר "במינוס
, מבלי שנעשה דבר .
הדברים
קשים במיוחד כשמדובר בעובדים ש
מגיעים לישראל מחוץ להסכמים בילטרל
י ים, בגיוס
לא מפוקח ,וש שילמו הון עתק עבור הגעתם לישראל בהסתמך על השכר שהובטח להם, והתחילו
את עבודתם כשהם בחובות
)(כל עובדי התעשייה והמסחר והשירותים, כמחצית מעובדי הבניין.
1 לע
נף הסיעוד
.נתייחס בנפרד, בהינתן הדיון הנפרד שנקבע ביחס אליו בוועדה
במקביל, גם כאשר מתקיימות ביקורות בשטח, פעולות
הפיקוח
מתמקדות בהיבטים ספציפיים
מאד
,של חוק עובדים זרים
תוך ש היבטים חיוניים
רבים אחרים
,אינם נבחנים. למשל
ב ענף
,החקלאות נפוצות תופעות של עיכובי דרכון אי תשלום פנסיה ופיצויים (בענף לא קיימת חובת
הפקדה ל )פיקדון( אי מתן תלושי שכר
דבר ש
קשור לא פעם לאי-
תשלום שכר מינימום
וש כר שעות
נוספות כחוק) ואי-מתן כרטיסי קופות החולים לעובדים – ולמרות זאת,
להבנתנו היבטים אלו כלל
לא נבחנים על ידי פקחי הרשות ,
על אף שהם צריכים להילקח בחשבון במסגרת החלטה מינהלית
.להאריך היתר העסקה למעסיק
מעבר לכך ובהמשך לכך , הניסיון מלמד שגם כאשר מאותרות הפרות זכויות עובדים, הן כמעט שלא
מובילות לשלילת היתר העסקה. רוב היתרי ההעסקה שנשללו בשנים האחרונות ממעסיקים נשללו
בשל היבטים הגירתיים או פיסקליים, ולא בשל פגיעה ב
זכויות ה עובדים. השילוב של מיעוט פעולות
פיקוח ואכיפה עם ענישה מ קלה
גורם לכך שאין הרתעה כלל,
מוביל
לעידוד
הפרות ב"שיטת
"מצליח
, ולהיעדר הגנה למי שנמנים על הקבוצות המוחלשות ביותר בשוק העבודה.
ב. החרמת דרכונים וניסיונות לגרש עובדים מישראל
אנו נתקלים שוב ושוב במעסיקים
בענפים השונים שמחרימים את דרכוניהם של מהגרי העבודה
מיד עם הגעתם (נפוץ במיוחד בענף הח קלאות); מנסים לגרשם מישראל במקרים שבהם העובדים
הביעו רצון להחליף מעסיק או נפצעו בתאונת עבודה; או מאיימים עליהם בגירוש כדי להשיג ציות
.למעסיק, לרבות לעבודה בשעות לא שעות וללא ציוד מגן נדרש
,יודגש שאין מדובר ברוב המעסיקים אך
התו
פעה חמורה מספיק גם בהיקפיה הקיימים
והיא אף
יוצרת אדוות–
יותר ויותר עובדים שפונים אלינו, בפרט בענפים החדשים להגירת עבודה, סבורים
שהם לא זכאים להתפטר או להחליף מעסיק,
או חוששים מלתת למעסיקיהם (לרבות מעסיקים
)ישירים והגונים
הודעה מוקדמת לפני
עזיבתם את מקום העסק פן יגורשו בא
ופן מיידי.
פניותינו למינהל עובדים זרים מיום10.9.2025
בבקשה לפרסם הבהרות למעסיקים השונים בנושא
,)(בפרט בהינתן דלות משאבי האכיפה והפיקוח עליהם עמדנו לעיל
לא נענתה עד היום.
ג. נסיגה ממחוייבות המדינה לגיוס מפוקח של עובדים– דמי
תיווך אסורים ורמאויות בגיוס
בשנת2005
החליטה ממשלת ישראל להקפיד על גיוס מפוקח של מהגרי עבודה לישראל, עקב
הניסיון המר שנצבר ביחס לגיוס הלא מפוקח שאופיין בשיקולי רווח אסורים: ביקושים מזוייפים
לעובדים; הבאת עובדים שאין בהם למעשה כל צורך; הון שחור; רמאויות ו הבטחות שווא לעובדים
במסגרת גיוסם;
וכמובן גביית דמי תיווך אסורים מהעובדים, אשר מומנו באמצעות הלוואות עתק
בריבית, שקלעו את העובד
ים
.לחובות כבר מיום עבודתם הראשון והקלו על ניצולם
,בעשור שלאחר מכן חתמה ישראל על הסכמים בילטרליים בענפים שהיו פתוחים אז להגירת עבודה
ואלו הוכחו כיעילים במניעת דמי התיווך האסורים, בהפחתת הרמאויות והביקושים הכוזבים, ועם
,הזמן גם בהבאת עובדים שכיום מועדפים על המעסיקים בענפים אלו (עובדים מתאילנד בחקלאות
עובדי ם מסין ומולדובה
ב .)בניין
לצערנו, מאז המלחמה, לא מעט מנציגי הממשלה והמעסיקים
פוע לים באופן נמרץ להאדרת הגיוס
.הלא מפוקח, להטלת דופי בגיוס הבילטרלי, ולעידוד הבאת עוד ועוד עובדים ללא כל פיקוח לא
נראה שכיום הרשויות מנסות לתעדף כיום הבאה בילטרלית–
בענפי התעשיי ה והמסחר
,והשירותים
כל העובדים מגוייסים כיום
ללא פיקוח כלשהו; בענף הבניין, ניתן לגייס כך כמחצית
.מהעובדים
,העובדים שפנו אלינו לאחר שהגיעו באופן זה סיפרו על חובות שהם נמצאים בהם עקב גיוסם חובות
שהקשו עליהם לסיים את עבודתם לרבות עקב תאונה; ועל הבטחות שווא שה ובטחו להם במסגרת
,גיוסם. כך למשל, בענף התעשייה נתקלנו במקרה שבו הובטח לעובד עבודה כבעל מקצוע בשכר גבוה
כשבפועל הגיעה לעבודות אריזה פשוטות בשכר נמוך .
בענף הבניין,), בו הוסרה גם חובת עריכת המיונים לעובדים (לרבות במסלול הגיוס הפרטי
נתקלנו
כבר בכמה מקרים שבהם
הובטחה לעובדים במסגרת גיוסם עבודה אחרת, ובפועל הגיעו לישראל
באשרת בניין (הוצגו בפנינו מסמכים חתומים עם הגורם המגייס,
כמו גם מסמכים שנשלחו לעובד
לאחר ש באופן ברור זוייפו
בידי הסוכנות –
מטבע הדברים עובדים
אלה
.)חוששים לפנות לרשויות
יש לחזור ולגייס עובדים
באופן מפוקח בלבד ,. גם אם "גיוס פרטי" היה רע הכרחי בשעתו מיד לאחר
מתק ,פת השביעי באוקטובר ,כיום שנתיים אחרי, אנו מצויים בנקודת זמן אחרת (בחלק מהענפים
גם כלל לא ברור שהגיוס הועיל למעסיקים בהינתן המספרים הנמוכים שהגיעו, או העובדה
שהמעסיקים בענפים אלו טוענים שא .)ינם מעוניינים בעובדים מהמדינות שמהן הגיעו ,בענף הבניין
יש גם
לחזור ולהקפיד על חובת מיונים שתבטיח הגעת עובדי בניין בעלי ניסיון
, תוך י
י עול מערך
המיונים ככל שנדרש .
ד .היעדר מוביליות – ענפי התעשייה והמסחר והשירותים
ענפי התעשייה והמסחר והשירותים2
נפתחו להגירת עבודה לפני שנה וחצי. הם נפתחו מבלי שקדמה
להם אסדרה של מנגנוני ההעסקה וההשמה של העובדים (למשל, לשכות השמה מורשות כבענפי
.)הסיעוד והחקלאות, או תאגידי בניין מורשים כבענף הבניין
הדבר מוליד שלל בעיות: עובדים שמפוטרים או מתפטרים ואינם מצליחים למצוא
מעסיק מורשה
,)אחר בענף (שני הענפים מרובדים מאד וכוללים ערב רב של תחומים ומקצועות שונים זה מה
מאבדים עם הזמן את אשרתם או נאלצים לעבוד באופן לא מתועד ואסור, לא פעם תוך הפרת
זכויות. עובדים אלו חשופים למעצר ולגירוש, ומוחלפים בעובדים אחרים שבתורם יקלעו לאותה
ס יטואציה–
מה שיוצר דלת מסתובבת, בפרט
בהינתן שמדובר בענפים
שמאופיינים בגיוס לא
מפוקח בידי מי שמתעשרים מהבאת עובדים לישראל. לצד זאת, עובדים חוששים להתלונן על תנאי
העסקה פוגעניים מחשש שיפוטרו וייקלעו לסיטואציה האמורה; ולוואקום שנוצר נכנסים גורמי
תיווך לא מורש
ים הפועלים ללא פיקוח
)(הדבר מתחיל למעשה כבר משלב הגיוס של העובדה בארצו .
יש צורך דחוף בהסדר
ת
הנושא, ודומה שכלל גורמי המקצוע מסכימים לכך. לצערנו, למרות שפנינו
בנושא לגורמים השונים לפני למעלה משנה, דומה שבחינתו אפילו לא החלה ולא מצויה אפילו
.בחיתוליה
2
ביחס לענף המסחר.והשירותים, תלויה ועומדת עתירה שהגשנו ושמחכה לקביעת דיון
ה . עובדי חקלאות שאין להם ביקוש אצל המעסיקים–
עובדים
מהודו ומסרי לנקה
ענף החקלאות היה הענף.הראשון בו נפרץ ההסכם הבילטרלי עם פרוץ המלחמה
לאחר שנים שבהן
החקלאים הלינו על העובדים מתאילנד וביקשו "לגוון" את מדינות המוצא, הגיעו לישראל עובדים
ממדינות אחרות, בגיוס לא מפוקח ותחת חובות, כגון הודו ונפאל. לצד זאת, נחתם הסכם בילטרלי
חדש בענף עם סרי לנקה, של
מיטב ידיעתנו הגיעו מכוחו כ-
1,000
או2,000
.עובדים
נכון להיום אין יותר גיוס לא מפוקח בענף, ולהבנתנו גם אין יישום של הסכמים בילטרליים בענף
שאינם עם תאילנד–
בין היתר מאחר שהמעסיקים בענף מעדיפים באופן כללי להעסיק את מהגרי
העבודה מתאילנד שהגיעו לענף ברובם מכוח ההסכם הבילטרלי. למרות זאת, בישראל יש היום כ-
3,000
,עובדים מהודו וסרי לנקה
שחלק גדול מ המעסיקים והלשכות בענף אינם מעוניינים
להעסיקם. מנסיוננו, בנסיבות אלו( רובם פונים בלית ברירה להעסקה לא מתועדת בחקלאות וכן
.מחוץ לענף החקלאות), או משלימים עם הפרות תנאים משמעויות אצל מי שכן מוכן להעסיקם
לעמדתנו יש לפעול לתמרץ מעסיקים בענף להעסיקם , למשל בדרך של מתן היתרי העסקה מעבר
ל מכסות לחקלאי שירצה להעסיק עובדים
אלו.
ו .
בעיות הנובעות ממודל ההעסקה העקיף–
ענף הבניין
רוב עובדי ענף הבניין מועסקים על ידי תאגידי כוח אדם מורשים. מודל זה איפשר את טיוב האכיפה
והפיקוח על זכויות העובדים, כמו גם על הבטחת שכר לעובדים בתקופות שבין פרוייקטים בענף
.שמטבעו תלוי פרוייקט
,לצד זאת
האופן הדל בו הסדי רה הרשות
בנה ליה את
מודל ההע
סקה הקבלני,
מוביל במקרים רבים
לנתק בין העובד לבין התאגיד שמעסיק אותו. לא פעם, התאגיד כלל אינו בקשר עם העובד, אלא רק
עם הקבלן
"או עם "ראיסים
.שמניידים את העובדים בפועל בין פרוייקטים נתקלנו במקרים של
עובדים שלא ידעו מי התאגיד שלהם, או בעובדים שהיו בטוחים שהם
מועסקים על ידי תאגיד
.מסוים וגילו לאחר בירור שהם הועברו ללא ידיעתם לתאגיד אחר
הנושא נדון לעומק לפני המלחמה במסגרת שולחנות עגולים שיזמה יחידת הממונה על זכויות
עובדים זרים במשרד העבודה. המלצות שפורסמו בעקבות זאת, בעיקר לחיזוק הקשר שבין העובד
,לבין התאגיד
ל.א יושמו עד היום
"הדבר מייצר שלל בעיות, שמחמירות בהינתן תופעת הדיווחים הכוזבים על "נטישת
עובדים (הגשנו
לא מעט תלונות מגובות בראיות לרשות בשנתיים האחרונות , על תאגידים שדיווחו שעובדיהם נטשו
אותם שעה שאלו ישבו במגורי התאגיד ללא עבודה וללא שכר והתחננו לעבוד);
בהינתן שמדובר
בענף שאין בו לשכות השמה שמאפשרות לעובד שסיים עבודה אצל תאגיד לאתר תאגיד אחר;
ובהינתן המגבלות הרגולטריות הייחודיות הקיימות על מעבר עובדים בענף (עובדים בענף הבניין
מוגבלים למעבר רבעוני–
אנו פנינו מספר פעמים בשנה וחצי האחרונות בבקשה לבטל זאת ולא
.)נענינו
יש ליישם את המלצות הממונה על זכויות עובדים זרים לחיזוק הקשר בין העובד לתאגיד, לבטל
את מגבלת המעבר הרבעוני בענף, ולטייב את יכולתם של עובדים–
בפרט אלו מהם שהגיעו בשנתיים
האחרונות מחוץ להסכ מים הבילטרליים–
."לאתר תאגיד חלופי ללא תלות ב"ראיסים