חומר רקע

כתיבה: ד"ר מיכל לרר | :אישור אורלי אלמגור-לוטן תאריך": כ ח בחשון "תשפ ו , 19 בנובמבר 2025 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סקירה הערכת חוזק הרשויות המקומיות– שיטות מדידה ויישומן בישראל מבוא ותמצית מסמך זה נכתב עבור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בראשות חבר הכנסת יצחק קרויזר, והוא סוקר שתי שיטות מדידה להערכת חוזק הרשויות המקומיות ויישומן בישראל – המדד החברתי כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומדד האיתנות הפיננסית של משרד הפנים . בין הרשויות המקומיות במדינה יש פערים נרחבים, בפרט מבחינה כלכלית ומבחינת יכולתן לספק שירותים איכותיים לתושביהן. על- פי דוח מבקר המדינה לשנת2023 (המבוסס על נתוני 2019), כ- % 76 מהרשויות המקומיות נזקקו למענק איזון— עובדה המעידה על קושי נרחב להגיע לאיזון תקציבי עצמאי1 . משמעותם של פערים אלו מתחדדת כאשר בוחנים את תפקידן .של הרשויות המקומיות באספקת שירותים חיוניים לתושבים שירותים ממל ,כתיים, ובעיקר חינוך ורווחה, אמנם ממומנים ומפוקחים בידי משרדי הממשלה אך ניתנים בפועל על ידי הרשויות המקומי .ת בהיעדר הגדרה אחידה של סל שירותים בסיסי ומחייב, נוצרת שונות ניכרת במגוון השירותים וברמתם בין רשויות מבוססות לאלו שמצבן .הכלכלי חלש יותר איתנות פיננס ית גבוהה מאפשרת לרשות להשלים תקציבים, לשפר תשתיות ולהעניק שירותים מתקדמים, בעוד ש רשויות ח לשות נאלצות להסתפק ברמת שירות מצומצמת— פער המשפיע ישירות על איכות חיי התושבים ועל השוויון בין אזרחי המדינה. 2 מכאן, ש החוזק המוניציפלי— הפיננסי והתפקודי— מהווה תנאי מרכזי ליכולת הרשות לספק שירותים סדירים, לנהל תקציב מאוזן ולהתמודד עם אתגרים חברתיים וכלכליים . כדי לבחון יכולות אלה ול אפשר מדיניות מבוססת נתונים, פותחו בישראל לאורך השנים ,מדדים שונים להערכת איתנות הרשויות בראש ובראשונה המדד החברתי- כלכלי של :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן הלמ״ס ), וכן מדד האיתנות הפיננסית של משרד 1 ,משרד מבקר המדינה ביקו רת פיננסית ברשויות מקומ יות א יתנות ,הת שפ"ג023 2. 2 ,משרד מבקר המדינה דוחות על ביקורת בשלטון המקומי לשנים2012 - 2011: סל שירותים מוניציפליים ברשויות המקומיות , 2012 . הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הפנים. ומכ ןכ םימייק םג מדדי ביצועים משלימים שפותחו בידי גופי מחקר וביקורת. 3 מדדים אלה משמשים כלי מרכזי בידי מקבלי ההחלטות לצורך הקצאת משאבים, גיבוש מענקים ותכנון צעדי מדיניות שמטרתם לחזק את כלל ה.רשויות המקומיות בישראל ב מסמך זה נסקרים שני ים מ מדדים אלה: המדד החברתי- כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומדד האיתנות הפיננסית של משרד הפנים . בתוך כך בחנו את הרכיבים שכלולים בהם ו את .אלה שאינם כלולים בהם, השימושים שלהם והיתרונות והחסרונות המאפיינים אותם המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס מתמקד ברמת החיים של האוכלוסייה ברשות המקומית . הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה נמדדת באמצעות חישוב הערכים של14 משתנים נבחרים המתייחסים לנושאים הבאים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה .וגמלאות המדד החברתי- כלכלי ,מהווה כלי מרכזי בהקצאת משאבים ותמיכה ברשויות ו משרדי הממשלה השונים - ובעיקר משרד הפנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד החינוך – עושים בו שימוש תדיר; למדד אמנם יתרונות משמעותיים, ובראשם ביסוס על משתנים מקצועיים ומדדים כמותיים המאפשרים השוואה אחידה בי ן הרשויות; אך לצד זאת קיימים גם ,חסרונות לא מבוטלים. בין היתר המדד מבוסס על נתונים לא עד כ ניים וכיוון שהוא הפך לגורם מרכזי בחלוקת משאבים, הסתמכות יתר עליו עלולה לפשט את תמונת המציאות ולפספס מורכבות חיונית. תונורסח ולא וטרופי .בהמשך המסמך מדד האיתנות הפיננסית של משר ד הפנים נועד לשקף ,את חוסן הרשות מבחינה תקציבית תוך התמקדות בהכנסות מארנונה למגורים ועסקים, מענקי איזון והכנסות עצמיות אחרות. גם מדד זה אינו חף ממגבלות, כמו למשל היעדר התמקדות בהוצאות השונות של הרשות או במימון החזר מלוות, והעובדה כי זה מתאר את החוסן הפיננס י יחסית לרשויות אחרות, מבלי לתת ת מונה אבסולוטית של מצבה הפיננסי של .הרשות באופן אשר היה מאפשר השוואה על פני זמן מכאן ,ש כל אחד מהמדדים האלה מספק תמונה חלקית לגבי חוזקה הכלכלי של הרשות . ,כמו כן אף שקיים מתאם גבוה בין הדירוג החברתי- כלכלי של הרשויות לבין רמת האיתנות הפיננסית שלהן, המתאם אינו מתקיים בכל המקרים, ויש רשויות שבהן מתקיים פער משמעותי בין הדירוג החברתי- כלכלי שלהן לבין דירוג ה איתנות הפיננסית שלהן . לפני מספר שנים הוקמה ועדה שמטרתה היית ה לפתח מדד חדש שיבחן את החוסן הרשותי .באופן כוללני יותר, אך העבודה על גיבוש המדד לא התקדמה בשל חילוקי דעות מקצועיים .לאחרונה נעשים צעדים להקמת הוועדה מחדש, במטרה לפתח מדד שיבטא את החוסן הרשותי 3 דוגמא לכך היא עבודת מחקר שבוצעה בתחום זה במכון ברוקדייל בשנת2020 , לבקשת אגף התקציבים במשרד האוצר. מטרתה של העבודה הייתה לזהות רשויות שמתקשות בהפעלת שירותי חינוך ורווחה אך הן ב עלות יכולות ניהול- תפקוד נאותות. לטובת זאת, במחקר ( פותחו שלושה מדדים נפרדים1) מדד לאפיון מצבה הכלכלי- ( ;פיננסי של הרשות המקומית2 ) מדד לאפיון יכולות של רשויות מקומיות בתחומי החינוך ו-(3) מדד לאפיון יכולות של רשויות מקומיות בתחום הרווחה. יצוין כי לדברי ד"ר ר יינגוורץ, ככל הידוע לו, לא נעשה שימוש במחקר זה. להרחבה ראו ד"ר יניב ריינגוורץ, אלכסנדר זבלוצקי ,ליווי רשויות מקומיות בהספקת שירותים חברתיים: מודל לזיהוי רשויות מתאימות ,, מכון ברוקדייל2021 . .יצוין כי לדברי ד"ר ריינגוורץ, ככל הידוע לו, לא נעשה שימוש במודל זה הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יש לציין כי מדובר במשימה מורכבת, בין היתר משום שהדבר כרוך בהגדר ה מוסכמת לחוסן: האם מדובר ב יכולת הפוטנציאלית של הרשות המקומית להתמודד עם אתגרים כלכליים וחברתיים , ליכולת להתאושש ממשבר או אולי בכלל להגדרה אחרת . 1. המדדים הקיימים להערכת חוזק הרשות המקומית 1.1 המדד החברתי כלכלי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה מדד חברתי- כלכלי של האוכלוסייה על פי מקום המגורים, ב שלוש רמות: ברמה של רשות מקומית, ברמה של יישוב וברמה של אזור סטטיסטי. 4 הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה נמדדת באמצעות חישוב הערכים של14 ,משתנים נבחרים המתייחסים לנושאים הבאים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים .תעסוקה וגמלאות5 נציין, כי המשתנים הנכללים במדד מתעדכנים מעת לעת, על מנת להתאימו למציאות המשתנה . כך למשל, בגרסאות קודמות של המדד החברתי כלכלי נכללו משתנים כגון מספר חדרי המגורים בבית או בעלות על מחשב, שעם הזמן הוחלפו בפרמטרים .עדכניים יותר היום, המדד מבוסס על ארבעה נושאים מרכזיים, שכל אחד מהם כולל מספר משתנים: 6  דמוגרפיה : חציון גיל; יחס תלות (היחס בין ;)האוכלוסייה הצעירה לאוכלוסייה המבוגרת שיעור המשפחות עם ארבעה ילדים ויותר;  השכלה וחינוך : ממוצע שנות לימוד של בני25 – 54 ; שיעור בעלי תואר אקדמי מבני27 – 54 .  תעסוקה וגמלאות : שיעור בני25 – 54 שלהם הכנסה מעבודה; שיעור הנשים בגילאים אלה ללא הכנסה מעבודה; שיעור בע לי הכנסה מעבודה הגבוהה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע; שיעור המשתכרים פחות משכר המינימום; ושיעור מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה בזקנה ושאירים מבני20 .ומעלה  רמת חיים : הכנסה חודשית ממוצעת לנפש; מספר כלי רכב ל- 100 תושבים בני17 ;ומעלה ממוצע אגרה לרישיו.ן רכב (כמדד לשווי הרכב); ומספר ימי השהייה הממוצע בחו"ל 4 אזורים סטטיסטיים הם יחידות גיאוגרפיות קטנות והומוגניות ככל האפשר, באמצעותם ניתן לשקף את המאפיינים הייחודיים של אזורים בתוך היישוב. זוהי היחידה הגאו- סטטיסטית הקטנה ביותר שלגביה מפורסמים נתונים סטטיסטיים רשמיים. אזור סטטיסטי מונה בדרך כלל בין3,000 ל- 5,000 ת ,ושבים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה בשנת2021 , 29 ,ביולי2024 . 5 לצורך הרכבת המדד, מתבססת הלמ"ס על ה נתוני ם שלה, וכן על נתוני המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורשות האוכלוסין וההג .ירה 6 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרמה החברתית כלכלית מבוא: הבסיס הגיאוגרפי והמשתנים: שיטות סטטיסטיות; ממצאים; הערכת המדד החברתי כלכלי ., ללא תאריך המדד החברתי- כלכלי של הלמ"ס מתמקד ברמת החיים של האוכלוסייה ברשות המקומית . הוא מחושב על בסיס 14 משתנים הנוגעים ,להרכב דמוגרפי השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,מכל מקום חשוב להדגיש כי ה מדד החברתי- כלכלי מתייחס לתושבי הרשות ולא לרשות .המקומית כגוף מוניציפאלי כלכלי המדד החברתי-כלכלי ;מחושב כערך רציף עם ,זאת, בעקבות החלטות ממשלה הלמ "ס חילקה את הרשויות המקומיות ל- 10 קבוצות הומוגניות (אך לא שוות גודל) לפי ערכי המדד החברתי- .כלכלי חלוקה זו התבצעה ב שיטת ניתוח אשכולות, כך ששונות ערכי המדד בתוך .האשכולות תהיה מינימאלית ככל האפשר ושונות ערכי המדד בין האשכולות תהיה מקסימלית7 אשכול1 מציין את הרמה החברתית כלכלית הנמוכה ביותר של האוכלוסייה ואשכול10 מציין את .הרמה הגבוהה ביותר ,כאמור המדד החברתי כלכלי הוא כלי שמאפיין ומדרג את הרשויות המקומיות לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה שמתגוררת בה ן והוא משמש בסיס לחלוקת משאבים ותמיכה ברשויות מקומיות. 8 ,בפרט, משרד הפנים, שהוא הרגולטור של השלטון המקומי בישראל ,משתמש במדד בשורה ארוכה של נושאים בהם הוא עוסק: תקציבים רגילים, תקציבי פיתוח מענקי איזון, כוח אדם ברשויות, תחומי שיפוט, חברות עירוניות, פיתוח אר גוני ותכנון פיזי .גם משרדי ממשלה אחרים דוגמת משרד החינוך ,ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים משתמשים במדד ,גם הם בעיקר לצרכים שונים של הקצאת משאבים. 9 ככלל, לצורך הקצאת משאבים לרשויות מקומיות הממשלה עושה לרוב שימוש באשכול החברתי-כלכלי, ולא בערך המדד עצמו. הדב ר נכון הן בקביעת גובה השתתפות ממשלתית בתקציבים שונים והן בקביעת זכאות של רשויות מקומיות לגשת לקולות קוראים שונים ,. בפועל שינוי קל בער כי המדד של רשות מקומית מסוימת עשוי להעביר אותה לאשכול אחר, ולהשפיע בצורה משמעותית על זכאותה לתקציבים ממשלתיים, מבלי שהמצב ה חברתי- כלכלי של .תושביה השתנה בצורה ניכרת10 מענק האיזון הוא מענק שמשרד הפנים משלם לרשויות הזכאיות לו, שנועד להשלים את הפער שבין ההוצאות המוכרות של הרשות לבין ההכנסות המוכרות שלה. מענק זה בא להבטיח כי כל רשות תוכל להעניק לתושביה את ה-"שירותים המוניציפאליים המ"קובלים . הוא מחושב על בסיס הנתונים של כל רשות מקומית הזכאית לו ., לרבות המדד החברתי כלכלי בתוכנית 7 הלשכה המרכזית לסטטיסטי ,קה אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה ה חברתית- כלכלית של האוכלוסייה בשנת2021 , 29 , ביולי 2024 . 8 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדד חברתי-כלכלי, שאלות ותשובות נפוצות , 2024 . 9 תמיר אגמון ,המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס: תיאור וניתוח השימוש בו להקצאת תקציבים לרשויות המקומיות ותיאור מדדים נוספים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי2016 . 10 לעניין זה ראו ישיבת ועדת הפנים הגנת הסביבה של הכנסת בנושא תקציב הרשויות המקומיות והתלות במעמד הסוציואקונומי של הרשות שהתקיימה בדצמבר2018 , בה הלינו ראשי רשויות שונות כי עלייתן בדירוג החברתי- כלכלי תפגע למעשה ביכולתן להמשיך לספק .שירותים כפי שעשו הלמ"ס חילקה את הרשויות המקומיות ל- 10 קבוצות הומוגניות, לפי ערכי המדד: אשכול1 מציין את הרמה החברתית כלכלית הנמוכה ביותר של האוכלוסייה ואשכול 10 את הרמה הגבוהה ביותר המדד החברתי כלכלי משמש בסיס לחלוק ת משאבים ותמיכה .ברשויות מקומיות לרוב, הקצאת המשאבים נעשית על בסיס האשכול אליו שייכת רשות, ולא על בסיס ערך המדד שלה הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הכלכלית לשנת2026 (שינויים מבניים) מוצע לעדכן את ה נוסח ה לפיה מחושב מענק האיזון. 11 ב תוך כך, ב מסגרת ההצעה משרד האוצר מנחה את משרד הפנים לבצע במהלך2025 מעבר לשימוש במדדים רציפים : במקום להסתמך על אשכולות המדד החברתי- ( כלכלי1 – 10 ), ייעשה שימוש בציון הרציף של כל רשות בהתאם לדירוג הלמ״ס. בדברי ההסבר נכתב כי השיטה הנוכחית גורמת ל״קפיצות״ בהקצאות בעקבות שינוי קטן (למשל מעבר מאשכול4 ל-5 ( ), ואילו שימוש במדדים רציפים1 – 259 ) יחליק את השינויים ויקל על הרשויות בהתאמת המענק משנה לשנה. הלמ"ס מפרסמת את המדד החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות אחת לשנתיים , אולם פער הזמן בין תקופת ההתייחסות למועד הפרסום הוא שלוש שנים . ,כך המדד האחרון, המתייחס לשנת2021, פורסם רק בשנת2024 – בשל עיכובים בקבל ה ועיבוד של הנתונים הדרושים . למשל, נתוני ההכנסות של עצמאים לשנת2021 , שניתן היה לדווח עליהם רק במהלך2022 – 2023 , הגיעו ללמ״ס בתחילת2024 . בנוסף לכך, נדרש זמן ממושך לשילוב ולטיוב של מקורות המידע השונים. 12 1.1.1 נתונים בשלהי שנת2024 אפיינה הלמ"ס את היחידות הגיאוגרפיות השונות (על פי שלושת הרמות אשר צוינו לעיל: רשות מקומית, יישוב ואזור סטטיסטי) לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה שלהן ב- 2021 . להלן תוצג התפלגות הרשויות המקומיות על פי אשכולות המדד החברתי- .כלכלי התרשימים המוצגים להל ן, כוללים255 רשויות מקומיות– ולא את259 הרשויות הקיימות כיום. תרשים1 :התפלגות כלל הרשויות המקומיות בישראל על פי אשכולות המדד החברתי- ,כלכלי 2021 13 11 משרד האוצר, התכנית הכלכלית לשנת2026 – ,שינויים מבניים, נובמבר2025 . 12 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדד חברתי-כלכלי, שאלות ותשובות נפוצות , 2024 . 13 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה בשנת2021 , 2024 . 8 18 50 23 39 23 46 30 16 2 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מס 'רשויות באשכול אשכול בתכנית הכלכלית לשנת2026 (שינויים מבניים) מוצע לעדכן את הנוסחה לפיה מחושב מענק האיזון כך שיתבצע מעבר לשימוש במדדים רציפים במקום להסתמך על האשכולות1-10 המדד החברתי כלכלי האחרון פורסם ב שנת 2024 , אך מתייחס ל נתוני שנת2021 ; ,זאת בשל עיכובים בקבלה ועיבוד של הנתונים הדרושים הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כפי שניתן ללמוד מתרשים1 , קצת יותר ממחצית הרשויות המקומיות מדורגות באשכולות 5-1 וקצת פחות ממחצית הרשויות מדורגות באשכולות10-6 . יחד עם זאת, התמונה משתנה משמעותית כאשר בוחנים את ההתפלגות לפי אשכול ברשויות יהודיות וערביות בנפרד . תרשים2 :התפלגות רשויות מקומיות יהודיות ומעורבות לפי אשכול חברתי- ,כלכלי2021 מהתרשים ניתן ללמוד כי מתוך170 הרשויות היהודיות והמעורבות , 57 רשויות מדורגות באשכולות5-1, ו- 113 רשויות מדורגות באשכולות10-6 .כלומר ,שני שלישים מ הרשויות היהודיות מדורגות בחלק הבינוני והגבוה של המדד החברתי- .כלכלי מבין 170 הרשויות המוצגות בתרשים ,הנומש הן רשויות מעורבות .מהן - רשות אחת באשכול2 (ירושלים), שלוש רשויות בא שכול ות 3-4 (רמלה, לוד ועכו) שתי רשויות באשכול5 )(מעלות תרשיחא ונוף הגליל ושתי רשויות באשכולות7 ו- 8 .)(חיפה ותל אביב, בהתאמה בהתייחס לאוכלוסייה החרדית , יש שבע רשויות מקומיות חרדיות במובהק, אשר רוב האוכלוסייה חרדית )(וכך גם הרכב המועצה ,: בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד רכסים, קריית יערים ועמנואל. כל הרשויות הללו מדורגות באשכולות1 ו-2 . 1 10 9 10 27 22 43 30 16 2 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מספר הרשויות אשכול בהסתכלות על כלל ,הרשויות המקומיות קצת יותר ממחציתן מדורגות באשכולות 1-5 וקצת פחות ממחצית הרשויות מדורגות באשכולות 6-10 מתוך170 הרשויות ,היהודיות57 רשויות מדורגות באשכולות 1-5 ו- 113 רשויות מדורגות באשכולות 6-10 מתוך הרשויות המקומיות היהודיות יש7 רשויות חרדיות ,במובהק: בני ברק מודיעין עילית, ביתר ,עילית, אלעד, רכסים קריית יערים ועמנואל; כולן מדורגות באשכולות1 ו- 2 הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים3 :התפלגות הרשויות המקומיות הערביות לפי אשכול חברתי- ,כלכלי2021 ,באשר לרשויות המקומיות הערביות מהתרשים ניתן ללמוד כי69 מהן (כ- 80% ) מדורגות באשכולות4-1 ; 12 רשויות מדורגות באשכול5 ,ו-4 רשויות נוספות במדורגות באשכולות6 ו-7. אין אף רשות מקומית ערבית המדורגת באשכולות10-8 . כמו שיורחב בהמשך, יש קשר בין הרמה החברתית-כלכלית של הרשות המקומית ובין החוסן הכלכלי ורמת התפקוד שלה. 14 1.2 יתרונות המדד החברתי-כלכלי וחסרונותיו המדד חברתי-כלכלי משמש כלי במדיניות משרדי הממשלה לצמצום פערים ול הקצאת .משאבים דיפרנציאלית לרשויות מקומיות למדד החברתי- כלכלי יש יתרונות וחסרונות . בצד היתרונות, המדד מבוסס על נתונים מנהליים עדכניים ומתעדכן תקופתית, תוך שמירה על גישה רב- ממדית למדידת רמת החיים של תושבי הרשויות, באופן שמאפשר השוואה אחידה בין יישובים לפי קריטריונים אחידים ומקצועיים. מאידך, לאורך השנים הועלו מספר ביקור .ות על המדד ומגבלות חשובות שיש להביא בחשבון ,כך למשל קצב עדכון הנתונים: ה מדד אינו מתעדכן מדי שנה, ו כפי שהודגם לעיל- לעיתים .הנתונים בהם הוא משתמש אינם העדכניים ביותר,כאמור לעיל בשנים האחרונות המדד פורסם במחזור של פעם בשנתיים, ובהתבסס על נתונים בני כ-3 – 4 שנים אחורה . המשמעות היא שייתכן שחל שינוי משמעותי במצב החברתי-כלכלי של יישוב, אך הד י רוג עודנו משקף תמונת עבר . לפי הלמ"ס, הצפי לפרסום הבא של המדד החברתי- כלכלי לשנת2023 הוא לקראת סוף6 2 0 2 15 . מכאן, שתקציבים שיוקצו לרשויות המקומיות בשנת2026 , ואולי גם בשנת2027 , מבוססים על ערכים שנמדדו בשנת2021 ;ייצוגיות חלקית של מצבה הכולל של הרשות – המדד מודד את המצב של אוכלוסיית הרשות ולא את מצבה הפיננסי או את חוסנה הכלכלי של הרשות 14 ,יואב לב, הרשויות המקומות הערביות מצבן ודרכים אפשריות לשיפור חוסנן הכלכלי ותפקודן: סקירת ספרות וממצאים מראיונות , מכון ,ברוקדייל2025 . 15 חני שראבי, מרכזת בכירה תחום מידע, שירות ותוכן אינטרנט מלב"ס ,, התכתבות דוא"ל9 ,בנובמבר2025 . 7 8 41 13 12 1 3 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מספר רשויות אשכול באשר לרשויות המקומיות הערביות– כ- 80% מהן מדורגות באשכולות1-4 למדד החברתי כלכלי יש יתרונות וחסרונות; :בצד היתרונות זה מבוסס על נתונים מנהליים ומתעדכן תקופתית תוך שמירה על גישה רב- מימדית למ דידת רמת החיים של תושבי הרשויות הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המקומית עצמה . הכנסותיה ועושרה של עירייה אינם נקבעים רק לפי עושר תושביה, אלא גם לפי גורמים כמו אזורי תעשייה ומסחר (ארנונה עסקית), מענקים ייעודיים, נכסים מניבי הכנסה ועוד . לצד ההכנסו ,ת יש כמובן גם את צד ההוצאות— הוצאותיה של רשות מקומית תלויות בגודל האוכלוסייה ובמאפייניה ( )למשל שיעור אוכלוסיות הזקוקות לשירותי רווחה או חינוך מיוחד , בפריס ה הגיאוגרפית של היישוב, במצב התשתיות .ועוד אמנם יש זיקה בין הערכים הנמדדים במדד לבין היקף השירותים ש הרשות נדרשת לספק לתושביה, בפרט שירותים חברתיים, אולם התמקדות במדד החברתי- כלכלי לבדו לא מציג ה תמונה שלמה של צרכי הרשו ת; השפעה הפוכה על שוויון ותמריצים- מאחר שהמדד משמש כ בסיס לחלוקת משאבים– ככל שרשות מדורגת נמוך יותר (ענייה יותר), היא זכאית ליותר סיוע. מצב זה יוצר תמריץ שלילי לרשויות לשפר את מצב תושביהן, מחשש שאם יעלו באשכול וייראו "מבוססות יותר", הן יאבדו תקציבים משמעותיים. ה שפעה על תהליכי קבלת החלטות: תל ות רבה במדד אחד בבואם של גורמי ממשל לקבל החלטות תקציביות עלולה להוות בעיה כשלעצמה. המדד החברתי- כלכלי נהפך במובנים רבים ל מקדם מכריע בחלוקת כספים, אך הסתמכות מוגזמת עליו עלולה לפשט יתר על המידה את תמונת המציאות. מדד זה מספק דירוג כללי, אך ייתכן ששתי רשויות באותו אשכול מתמו דדות עם אתגרים שונים מאוד, או ששכונות מסוימות בתוך רשות איתנה עדיין זקוקות לסיוע. החלטה אך ורק על סמך אשכול עלולה להשאיר אתגרים נקודתיים ללא מענה. 16 יש גם מגבלות מתודולוגיות במדד, אולם לא ניכנס אליהן במסגרת מסמך זה. 17 1.3 מדד האיתנות הפיננסית מדד האיתנות הפיננס ית פותח על-ידי משרד הפנים, 18 לטובת גיבוש שפה מקצועית ומשותפת בין הוועדות הגיאוגרפיות הממליצות לשר הפנים בסוגיות של שינוי גבולות בין רשויות מקומיות, חלוקת הכנסות, איחוד רשויות ושינוי מעמד מוניציפאלי .המדד נועד לשקף תא מידת העצמאות הכלכלית של הרשות המקומית ,וכפועל יוצא מכך את מסוגלותה לספק שירותים ראויים לתושבים ולעסקים בתחום שיפוטה. 19 יש לציין כי מדד זה אינו מעוגן בחקיקה 16 ,ד"ר מיכל לרר, מושגים ונתוני יסוד על השלטון המקומי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת22 ,בינואר2023 ; ,משרד מבקר המדינה ביקורת מערכתית– החוסן הפיננסי של הרשויות המקומיות, התשפ"א, 2021; פרוטוקול של דיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: " תקציב הרשויות המ קומיות והתלות במעמד הסוציואקונומי של הרשות", בתאריך10 ,בדצמבר2018 ; מומי דהן, חבר סגל בביה"ס למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, שיחת טלפון בתאריך28 ,באוקטובר2025 . 17 ,למשל מסמכי המתודולוגיה והלוחות של הלמ״ס מבהירים שהמדד הוא ערך רציף (מתוקנן בסטי ות תקן), ורק לאחר מכן מבוצעת חלוקה ל- 10 אשכולות. כלומר, אין חובה להשתמש באשכולות, והם עשויים להסתיר שונות .בין רשויות מקומיות 18 יש להבחין בין מדד האיתנות הפיננסית של משרד הפנים לבין ההגדרה של "רשות איתנה " .הקבועה בחוק ההגדרה של רשות איתנה מבוסס ת על שני סוגי תבחינים– פיננסיים ותבחיני מנהל תקין– י וה א משמש ת גופים פנים-משרדיים וחוץ- משרדיים לצורך בחינה והערכה כוללת של הרשויות. על בסיס מדד זה, משרד הפנים מסווג את הרשויות המקומיות לחמש קבוצות :רשות איתנה , רשות יציבה , רשות במצב ביניים , רשות בתכנית ה מראה, ו רשות בתכנית הבראה או התייעלות. ,להרחבה על הנושא ראו, ד"ר מיכל לרר מושגים ונתוני יסוד על השלטון המקומי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 22 ,בינואר2023 . 19 משרד הפנים, מינהל פיתוח כלכלי– ,תכנון מוניצפלי מדד האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות, עדכון2024 . בין החסרונות של המדד החברתי- כלכלי ניתן למנות את היעדר עדכניות הנתונים ואת ההתמקדות בהיבטים הנוגעים לאוכלוסייה ללא בחינת מצ בה הפיננסי או חוסנה הכלכלי של הרשות ע צמה מדד האיתנות הפיננסית אשר פותח על ידי משרד הפנים נועד לשקף את מידת העצמאות הכלכלית של הרשות המקומית וכפועל יוצא מכך– את מסוגלותה לספק שירותים ראויים לתושבים ולעסקים בתחום שיפוטה הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm או בתקנה מחייבת ואין חובה רשמית על יחידות משרד הפנים להשתמש בו, אלא הדבר נתון לשיקול הדעת המקצועי של הוועדות והאגפים הרלוונטיים. 20 המדד מורכב משישה פרמטרים כלכליים אשר משקפים צדדים שונים בבחינת האיתנות הפיננסית של הרשות המקומית: א. מענק איזון לתושב ( % 30 ) – רכיב זה משקף את מידת התלות של הרשות המקומית .בסיוע המדינה ואת יכולתה להגיע לאיזון תקציבי בכוחות עצמה ,ככלל מענק האיזון נמדד בשני אופנים: מענק איזון בפועל, המושפע מאילוצי התקציב הממשלתי ולעיתים אינו משקף את צורכי הרשות האמיתיים ; ומענק איזון מודל, המחושב על בסיס נתונים אובייקטיביים של הרשות המקומית, ללא תלות בגודל התקציב המוקצה. במדד האיתנות נעשה שימוש בגר סת ה"מענק מודל" , בשל היותו מדד אחיד ואובייקטיבי .למצב הפיננסי של הרשות ב. חיובי ארנונה שלא למגורים לתושב ( % 30 ) – רכיב זה מבטא את היקף ההכנסות מארנונה עסקית, הנחשבת מקור הכנסה משמעותי שאינו דורש הוצאות שירות רבות מצד הרשות המקומית. הכנסות גבוהות מארנונה זו תורמות משמעותית לחוסנה .התקציבי של הרשות ג. חיובי ארנונה למגורים לתושב ( % 20 ) – רכיב זה משקף את תרומת ההכנס ות מארנונה למגורים למימון השירותים המוניציפליים לתושבים. בחלק מהרשויות, בעיקר באשכולות חברתיים- כלכליים גבוהים שבהם יחידות הדיור גדולות ומספר הנפשות ליחידת דיור נמוך, מדובר במקור הכנסה מהותי היכול לחפות על מחסור בהכנסות עסקיות, ולכן יש בו להעיד גם על איתנות .כלכלית יחסית ד. היטלי השבחה לתושב( % 10 ) – רכיב זה משקף את יכולת הרשות להפיק הכנסות מהיטלי השבחה בגין עליית ערך הנכסים בתחום שיפוטה. הכנסות גבוהות מהיטלים מעידות על אפשרות לבצע השקעות בתשתיות ובפיתוח מוניציפלי במסגרת התקציב .הבלתי רגיל, מבלי להזדקק למלוות ה. הכנסות עצמיות לתושב ( % 5 ) – רכיב זה כולל הכנסות שאינן מארנונה, ומשקף הן את יכולת התושבים להשתתף במימון השירותים הניתנים להם והן את יכולתה של הרשות .ליזום ולפתח מקורות הכנסה מגוונים ו. הוצאות פנסיה לנפש ( % 5 ) – רכיב זה מודד את הנטל ה תקציבי השוטף הנובע מתשלומי פנסיה תקציבית לעובדי הרשות. ככל שההוצאה לפנסיה גבוהה יותר ביחס 20 :משרד הפנים, מינהל הפיתוח התייחסות לטענות של מרכז המועצות האזוריות על מדד האיתנות הפיננסית של הוועדות הגיאוגרפיות , ,ספטמבר2020 . ה מדד מורכב משישה :פרמטרים כלכליים מענק איזון לתושב , חיוב י ארנונה שלא ,למגורים לתושב היטלי השבחה לתושב, הכנסות עצמיות לתושב והוצאות פנסיה לנפש הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לאוכלוסייה, כך נותר לרשות פחות מרחב תקציבי להשקעה בשירותים ובהתפתחות .עתידית המדד מעניק לכל אחת מהרשויות ציון הנע בין1 ועד ל- 100 , אשר משקף את האיתנות הפיננסית ביחס ליתר הרשויות. בהתאם לציון מדורגות הרשויות המקומיות מ-1 ועד256 , כאשר הרשות המדורגת במקום ה- 1 הינה הרשות בעלת האיתנות הפיננסית הנמוכה ביותר, והרשות המדורגת במקום ה- 256 הינה הרשות בעלת האיתנות הפיננסית הגבוהה ביותר. המדד מ שמש את אגף בכיר תכנון מוניציפאלי במשרד הפנים וכן את הוועדות הגיאוגרפיות ככלי עבודה אשר בעזרתו ניתן ללמוד על האיתנות הכלכלית של רשויות מקומיות , כמו למשל בסוגיות )של חלוקת הכנסות (ובמקרים מסוימים של שינוי גבולות, ולהשוות ביניהן על בסיס ששת הפרמטרים הכלכליים אשר פורטו לעיל. 21 ככל הידוע לנו, מדד האיתנות הפיננסית לא משמש .משרדי ממשלה נוספים עדכון מדד האיתנות הפיננסית שנעשה ב- 2024 מתבסס על נתונים שנלקחו מתוך הדוחות הכספיים המבוקרים של שנת2022 . כלומר– גם במדד זה יש פער זמן, אולם הוא קטן יותר מאשר ב מדד החברתי- .כלכלי הרשות המובילה במדד האיתנות הפיננסית האחרון שפורסם היא חוף השרון, אשר ציון מדד האיתנות הפיננסית שלה הוא91.26 והיא מדורגת במקום256 ; והרשות בתחתית הרשימה היא כאוכב אבו אל היג'א, אשר ציון מדד האיתנות הפיננסית שלה באותה השנה הוא19.05 וה יא מדורגת במקום1 (הנמ)וך ביותר. 22 ,כאמור מדד האיתנות הפיננסית של משרד הפנים נועד בין היתר לשמש כלי מדידה כמותי לח וסן הכלכלי של הרשויות המקומיות ו לשקף את המסוגלות שלהן לספק שירותים ראויים לתושבים ולעסקים בתחומי השיפוט של הרשויות. ,המדד מאפשר לערוך השוואות בין רשויות לזהות רשויו ת איתנות ואיתנות פחות ו להתחקות אחר מגמות . ,עם זאת גם מדד זה אינו חף מ מגבלות ,. למשל מרכיב ההוצאה לתושב אינו מקבל ביטוי במדד ,כמו גם ההשתתפות בהחזר מלוות; כמו מדדים אחרים, מדובר במדד יחסי לרשויות אחרות, ומשכך, הוא אמנם מדרג רשויות זו מול זו, אך לא נותן מידע אבסולוטי על כמה חסר לרשות מקומית כדי .להגיע לרמת שירותים נאותה סוגיה זו מתקשרת שוב גם להיעדר הגדרה של סל שירותים מחייב לתושב. ,לדברי פרופ' מומי דהן חבר סגל ,מביה"ס למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית אשר עמד בראש הוועדה הקודמת שנדרשה לגיבוש מדד מוניציפאלי )(וראו להלן, מדד 21 משרד הפנים, מינהל פיתוח כלכלי– ,תכנון מוניצפלי מדד האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות , עדכון2024 . 22 .שם המדד מעניק לכל אחת מהרשויות ציון הנע בין1 ועד ל- 100 , המשקף את האיתנות ה פיננסית ביחס ליתר הרשויות; בהתאם לציון מדורגות הרשויות מ-1 ועד 256 , כאשר הרשות המדורגת במקום1 הינה הרשות בעלת האיתנות הפיננסית ,הנמוכה ביותר והרשות המדורגת במקום ה- 256 היא בעלת האיתנות הפיננסית הגבוהה ביותר גם למדד האיתנות הפיננסית יתרונות וחסרונות; מחד–הוא מאפשר להשוות בין רשויות ולהתחקות ;אחר מגמות מאידך הוא אינו כולל רכיבים חשובים כגון ההוצאה לתושב או ההשתתפות בהחזר מלוות הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm האיתנות הפיננסית גם לא נותן ביטוי להבדלים בין הרשויות, כגון מבנה הוצאות שונה או תפקיד אחר במרחב. 23 1.4 הקשר בין המדד החברתי כלכלי לבי ן מדד האיתנות הפיננסית מחקרים ודוחות שונים מצביעים במשך כמה עשורים על המתאם בין מדדים חברתיים כלכליים של האוכלוסייה ברשות המקומית לבין ביצועיה הפיננסיים וחוסנה התקציבי. כבר לפני כ שני עשורים כתב פרופ' ערן רזין במחקר מדיניות מקיף כי"הרמה החברתית-כלכלית של ת ושבי הרשות המקומית משפיעה באופן חיובי על חוסנה התקציבי: אוכלוסייה חזקה משלמת מיסים גבוהים יותר וצורכת פחות שירותי רווחה24 . ל צורך כתיבת מסמך זה, ביצענו הצלבה בין המדד החברתי- כלכלי של הלמ"ס לבין מדד האיתנות הפיננסית של משרד הפנים , במטרה לבדוק את המתאם בין חוזק האוכלוסייה לחוזק .הרשות ההצלב ה בוצעה על בסיס המדד האחרון שפורסם, בכל אחד מהסוגים (מדד חברתי כלכלי2024 , המבוסס כאמור על נתוני2021 ; מדד איתנות פיננסית2024 המבוסס על נתוני 2022 ) .בתרשים שלהלן, כל נקודה מייצגת רשות מקומית אחת, ומיקומה על הצירים מבטא את ציוניה בשני המדדים. הקו האלכסוני ה כתום מייצג את קו המגמה (רגרסיה ליניארית), המעיד על מתאם חיובי מובהק בין שני המדדים: ככל שרמת האיתנות הפיננסית של הרשות גבוהה יותר, כך גם רמתה החברתית- .כלכלית נוטה להיות גבוהה יש קושי להציג את כל הנתונים על גבי תרשים אחד ועדיין לשמור על בהירות המידע, אך זה מובא כאן כדי להדגים את .המגמה הרחבה נסייג בוש כי המדדים מתייחסים לשנת נתונים שונה, המדד החברתי כלכלי מבוסס כאמור על נתוני2021 ונתוני האיתנות הפיננסית על נתוני2022 . 23 פרופ' מומי דהן, חבר סגל בביה"ס למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, שיחת טלפון בתאריך28 ,באוקטובר2025 . 24 ,ערן רזין פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל1995 - 1972 ,, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות1998 . יש מתאם חיובי מובהק בין המדד החברתי כלכלי של הלמ"ס למדד האיתנות הפיננסית של משרד הפנים, קרי – ככל שרמת האיתנות הפיננסית של הרשות גבוהה יותר, כך גם רמתה החברתית כלכלית נוטה להיות גבוהה הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים4 : הקשר בין המדד החברתי כלכלי של הלמ"ס למדד האיתנות הפיננסית של משרד הפנים בתוך מגמה זו ניתן לראות גם פערים וחריגים– רשויות בעלות מדד חברתי- כלכלי גבוה אך איתנות פיננסית נמוכה, ולהפך ;ה ללו מעידים על כך שהחוסן הכלכלי של רשות מקומית אינו נגזר רק מהמאפיינים החברתיים-כלכליים של תושביה. במילים אחרות, על אף המתאם .בין שני המדדים, אלה לא "תופסים" את כל התמונה על פרטיה ,כך למשל היישוב ג'ש (גוש חלב) מדורג באשכול7 במדד החברתי כלכלי )(כלומר, באחד האשכולות הגבוהים ומדורג במקום ה- 74 ( במדד האיתנות הפיננסית .כלומר, בשליש התחתון של הדירוג יוזכר כי הרשות המדורגת במקום ה-1 הינה הרשות בעלת האיתנות הפיננסית הנמוכה ביותר, והרשות המדורגת במקום ה- 256 הינה הרשות בעלת האיתנות הפיננסית הגבוהה ביותר). דוגמא הפוכה היא מצפה רמון, אשר מדורג ת באשכול3 במדד החברתי כלכלי ומדורג ת במקום ה- 174 במדד האיתנות .הפיננסית לפערים בין הדירוג החברתי- כלכלי לבין מדד האיתנות הפיננסית עשויות להיות השלכות על .תפקוד הרשות ועל השירותים הניתנים לתושביה למשל ,ברשויות שבהן מאפ ייני האוכלוסייה חזקים, ייתכנו מגבלות תקציביות או ניהוליות המקשות על מתן שירותים ברמה התואמת את חוף השרון תמר תל אביב-הרצליה יפו רמת השרון רמת נגב רמת גן כפר שמריהו יואב באר טוביה חבל מודיעין הוד השרון חבל אילות חבל יבנה ראש פינה ברנר גן רווה גדרות בני שמעון חיפה רעננה גזר אזור יהוד-מונוסון פתח תקווה סביון נשר דרום השרון נס ציונה עמק חפר מודיעין-מכבים-רעות הערבה התיכונה ראשון לציון זבולון אבן יהודה מגידו כפר סבא אילת שוהם גבעתיים שדות דן עמק הירדן באר יעקב עומר נחל שורק לב השרון חדרה ראש העין אור יהודה יבנה רחובות כוכב יאיר זכרון יעקב מגדל עמק יזרעאל קריית אתא חולון קריית אונו באר שבע גבעת שמואל אשדוד קרית עקרון מטה אשר להבים שער הנגב מגילות ים המלח מנשה קרית טבעון חוף הכרמל יקנעם עילית הגליל העליון הגליל התחתון גני תקווה מטה יהודה אשקלון נתניה חוף אשקלון קריית גת בית דגן תל מונד רמת ישי קרית ביאליק מצפה רמון בנימינה-גבעת עדה כרמיאל שפיר קדימה-צורן כפר ורדים פרדס חנה-כרכור מעלה אדומים יסוד המעלה משגב טירת הכרמל פרדסייה עפולה אריאל מיתר גן יבנה כפר תבור לוד עמק המעיינות רמלה מעיליא הר אדר מבואות החרמון אור עקיבא שלומי מזכרת בתיה מגדל העמק גדרה כפר יונה מבשרת ציון מרחבים שדרות דימונה מטולה בת ים טבריה נוף הגליל אלפי מנשה נהריה אורנית עכו ירוחם ירושלים שדות נגב אלקנה קריית מוצקין חריש קריית מלאכי אשכול הגלבוע בני ברק לכיש בית שמש כפר קאסם גולן גוש עציון ערבות הירדן קרית שמונה אליכין טירה מעלה יוסף בית אריה ערד נתיבות אפרת בית שאן שומרון גבעת זאב שפרעם מרום הגליל מעלות-תרשיחא קצרין ירכא באקה אל-גרביה ג'ת אל קסום קרני שומרון בענה אום אל אלעד-פאחם בני עייש טורעאן קדומים כפר קרע מטה בנימין קרית ים חצור הגלילית דאלית אל-כרמל נצרת מג'דל שמס סח'נין אופקים בוסתן אל-מרג' כפר יאסיף אעבלין טמרה מעלה אפרים טייבה בית אל ג' ש(גוש חלב) הר חברון ריינה מג'ד אל-כרום קלנסווה כפר כנא מסעדה עספיא צפת דיר חנא כאבול עמנואל ג'דידה-מכר זמר מודיעין עילית ביתר עילית עילוט עראבה עילבון רהט טובא-זנגריה ג'סר א-זרקא אבו גוש ערערה מעלה עירון אכסאל קרית יערים מגאר יבנאל יפיע אל-בטוף ג'ולס דיר אל-אסד בסמ"ה מזרעה בועינה-נוג'ידאת רכסים פורידיס תל שבע יאנוח-ג'ת זרזיר אלונה בית ג'ן חורפיש נווה מדבר דבורייה שגב-שלום פקיעין קרית ארבע אבן סנאן כסרא-סמיע עין מאהל כעביה-טבאש-חג'אג'בוקעאתארה כסיפה חורה ערערה בנגב נחף ביר אל-מכסור שבלי אום אל-גנם שעב עין קיניא לקיה משהד ג'לג'וליה כפר מנדא סאג'ור ראמה בסמת טבעון ע'גר כפר כמא כפר ברא פסוטה כאוכב אבו אל-היג'א 0 50 100 150 200 250 300 0 50 100 150 200 250 300 מדד חברתי-כלכלי מדד איתנות פיננסית לצד המתאם המובהק בין המדד החברתי כלכלי למדד ,האיתנות הפיננסית יש גם פערים וחריגים המעידים על כך שהמדדים הללו לא "תופסים" את כל התמונה הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .צורכי הציבור בתרשים הבא ביצענו הגדלה של החלקים הרלוונטיים בתרשים במטרה להדגים מצבים אפשריים נוספים מהסוג הזה . תרשים5 :הגדלה של נתונים מהתרשים: הקשר בין המדד ה חברתי- כלכלי של הלמ"ס לאיתנות הפיננסית של משרד הפנים )(חלק אחד תרשים6 :הגדלה של נתונים מהתרשים: הקשר בין המדד החברתי- כלכלי של הלמ"ס לאיתנות הפיננסית של משרד הפנים )(חלק שני הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2 . ניסיון לגבש מדד חוסן רשותי ,כאמור לעיל המדד החברתי- כלכלי מודד את חוזקה של האוכלוסייה המתגוררת באזור גיאוגרפי מסוים ,אך הוא אינו משקף את וח זקה של היחידה הגיאוגרפית עצמה או את החוסן הכלכלי שלה. כך, יכולה להיות אוכלוסייה מבוססת המתגוררת ברשות מקומית שאין לה מספיק מקורות הכנסה, ובפרט מארנונה שאינה למגורים (בת י עסק, אזורי תעשייה ומסחר ועוד), ולהיפך. כפי שנכתב לעיל, פערים במקורות ההכנסה יוצרים פערים בחוסן התקציבי של הרשויות המקומיות .ועשויים להשפיע על יכולתן לספק שירותים לתושביהן לפני מספר שנים עלה הצורך למסד מדד חדש שיבטא את חוזק הרשות ויהווה מדד חלופי או משלי ם למדד החברתי- כלכלי לצורך דירוג ותקצוב הרשויות המקומיות על ידי הממשלה. 25 לצורך כך הוקמה ועדה בעניין זה בראשותו של פרופ' מומי דהן, אולם העבודה על גיבוש המדד לא התקדמה, עקב חילוקי דעות מקצועיים בין הלמ"ס לבין גורמים אחרים בוועדה. 26 ,לצורך כתיבת מסמך זה מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה שוב למשרד הפנים לו אגף פנים, תכנון ופיתוח ב משרד ראש הממשלה כדי לשאול היכן דברים עומדים מבחינת הפיתוח של .מדד החוסן הרשותי ,כמו כן פנינו לפרופ' דהן, אשר עמד כאמור בראש הוועדה הקודמת .שנדרשה לגיבוש המדד משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה לא .השיבו לפנייתנו פרופ ' מומי דהן מסר לנו כי קיבל לאחרונה פנייה ממשרד האוצר ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעמוד שוב בוועדה שתגבש מדד כזה .לדבריו ,בימים אלו נעשים צעדים שונים להקמת הוועדה. 27 מבחינת דהן, המטרה של הוועדה תהיה לגבש מדד שישקף את היכולת הפוטנציאלית של .הרשות המקומית לשאלתנו האם המדד שיגובש יכלול גם רכ יבים של מנהל תקין ציין פרופ' דהן .כי סוגיה זו עדיין פתוחה, ונבחנת האפשרות לשלב בוועדה מומחה בתחום זה לצד זאת ציין גם ,כי ככלל עצם הניסיון להרכיב מדד לחוסן רשותי מהווה משימה מורכבת, הן מבחינה רעיונית והן מבחינה טכנית. היעדר הגדרה מוסכמת למושג החוסן, ריבוי ה מטרות האפשריות, השונות הרבה בין הרשויות המקומיות, הבעיות באיסוף ובאמינות הנתונים– כל אלה מקשים על גיבוש מדד אחד מקיף ומוסכם. גם כאשר מדד כזה מצליח להתגבש, הוא לרוב מתפשר, חלקי או מעורר .מחלוקות ,יחד עם זאת פרופ' דהן ציין כי מדד איכותי נדרש בראש ובראשונה ל השיב באופן 25 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פנייה מוקדמת לקבלת מידע בנושא מדד לאמידת החוסן הכלכלי של רשויות מקומיות ואזוריות בישראל , ,אוגוסט2021 . 26 פרופ' מומי דהן, חבר סגל בביה"ס למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, שיחת טלפון בתאריך28 ,באוקטובר2025 '; פרופ ערן רזין, פרופסור אמריטוס במחלקה לגיאוגרפיה ובמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית, שיחת טלפון בתאריך28 ,באוקטובר2025 . 27 פרופ' מומי דהן, חבר סגל בביה"ס למדיניות צ יבורית וממשל באוניברסיטה העברית, שיחת טלפון בתאריך28 ,באוקטובר2025 . לפני מספר שנים הוקמה ועדה לצורך גיבוש מדד חדש שיבטא את חוזק הרשות ויהווה מדד חלופי או משלים למדד החברתי כלכלי לצורך דירוג ותקצוב הרשויות המקומיות על ידי הממשלה; אך זו נתקלה בחילוקי דעות מקצועיים ולכן עבודתה לא התקדמה; לאחרונה הותנע מחדש המהלך גיבוש מדד חדש לחוסן רשותי הוא משימה מורכבת– הן מבחינה רעיונית והן מבחינה טכנית; זאת בשל היעדר הגדרה ,מוסכמת למושג חוסן ריבוי המטרות האפשריות, השונות הרבה בין הרשויות והבעיות באיסוף ובאמינות הנתונים הערכת חוזק הרשויות המקומ יות– שיטות מדידה ויישומן בישרא ל | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ממוקד על שאלה אחת ברורה . מרבית המדדים הקיימים כיום הם""תרכובת של נתונים שחסרה להן מטרה מדויקת או שאלה מנחה.