חומר רקע
נייר עמדה לוועדת העבודה והרווחה
לקראת דיון ביום 3/12/25 בהצעות החוק:
הצעת חוק הגבלת שכר טרחה (תביעות לתגמולים והטבות של נכי כוחות הביטחון, נפגעי פעולות איבה ומשפחות שכולות), התשפ"ד-2024.
הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון - הגבלת שכר טרחת עורך דין), התשפ"ג-2023.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הגבלת שכר טרחה עבור טיפול בתביעה לנפגעי איבה), התשפ"ד-2023.
תכנית עיר מקדמת זכויות:
'עיר מקדמת זכויות' הינה תוכנית מערכתית משותפת למשרד הרווחה והביטחון החברתי, קרן רש"י וג'וינט ישראל. התוכנית פועלת ברשות המקומית במטרה למקסם את שיעור מימוש הזכויות בקרב תושבי העיר ובכך להשפיע על איכות החיים ושיפור המוביליות החברתית כלכלית.
לשם הגשמת מטרה זו, התכנית פועלת במספר דרכים: ראשית, מבססת מודל עבודה יישובי הפועל להגדלת שיעור מימוש הזכויות בקרב כלל התושבים. שנית, מחזקת את התשתיות העירוניות והאזוריות כדי לבסס שגרות ומנגנונים שיסייעו להטמיע מיצוי זכויות רשותי אקטיבי ואפקטיבי. שלישית, מחזקת עבודה מבוססת נתונים אשר תמדוד באופן קבוע את היקף מיצוי הזכויות הרשותי והארצי. רביעית, מקדמת מודעות קהילתית תוך וחוץ רשותית לנושא חשיבות מיצוי הזכויות והדרכים למימושו. חמישית, מגבשת שפה משותפת ומחזקת שיתופי פעולה בין המשרדים השונים ומקדמת מדיניות תומכת.
מנהלי התכנית ברשויות מקימים ומפעילים מרכז מיצוי זכויות ושירותים עירוני הכולל עו”ד חברתי ומתנדבים במגוון תחומי תוכן. המרכז פועל הן לייעוץ והנגשת מידע לתושבים והן בליווי וסיוע בתהליך מיצוי הזכויות בפועל. כמו כן, מנהלי התכנית פועלים במקביל להטמעת תפיסה אסטרטגית לקידום מיצוי זכויות ברשות, כתיבת תכנית עבודה רשותית ומדידה של מיצוי הזכויות והשירותים של התושבים ברשות.
התכנית פעילה כפיילוט בכ-45 רשויות ברחבי הארץ. באזור הדרום והנגב המערבי התכנית פועלת ברשויות: אשקלון, חוף אשקלון, שדרות, שער הנגב, נתיבות, שדות נגב אופקים, אשכול, קריית גת, ותל שבע.
העיר שדרות כמקרה בוחן - נפגעי פעולות איבה:
כ95% מתושבי שדרות הוכרו כנפגעי פעולות איבה לאחר ה7.10, מתוכם מעל ל4,000 תושבים זכאים לנכות איבה בשיעור של מעל 20%. תהליך ההכרה לנכות החל עוד בתקופת הפינוי. במהלך תקופה זו הגיעו משרדי עו"ד וחברות מיצוי זכויות שונות אל מרחבי הפינוי במטרה להציע את שירותיהם. תושבי שדרות המפונים היו במצב של חוסר ודאות ותחושת חוסר אונים ופעמים רבות נענו להבטחות מרחיקות לכת שהתקבלו ע"י הנ"ל.
המשרדים והחברות ממשיכים להציע הבטחות מרחיקות לכת על יכולתם "לגייס" עבור התושבים בין עשרות למאות אלפי שקלים, לעיתים מציעים ליווי ומתן רשת ביטחון שלא ניתנת בפועל.
למרכז מיצוי הזכויות העירוני הגיעו עשרות פניות של תושבים מתוסכלים ומפוחדים עם חוזים דרקוניים ומחויבות לתשלום שאינם יכולים לעמוד בהם. החוזים עליהם הם חתומים כובלים אותם לקבלת שירות ללא נקודות יציאה לעיתים עד לדרג ערר גם כאשר התושב לא מעוניין בהארכת הנכות אלא בשיקום.
במקרים שהגיעו אלינו לאחרונה, נכפה על התושבים לשלם לפסיכיאטר פרטי בעקבות חוסר זמינות של תורים על מנת להציג מסמך רפואי בוועדה. במקרה אחר תושבת שהסתיימה לה הנכות הזמנית ולא רצתה להמשיך את ההליכים לוועדה נוספת לנכות צמיתה אוימה שינקטו נגדה הליכים משפטיים עקב הפרת החוזה.
החברות כמעט ואינן מבצעות פעולות בתיק (למעט העלאת מסמכים, וגם זה לפעמים נעשה ע"י התושב) הן לא מורשות לייצג וההשפעה שלהן מועטה או כלל לא קיימת. נראה באופן ברור שהחברות לא בוחלות באמצעים תוך ניצול היעדר ההבנה של התושב במסגרת השירותים אותם הוא יכול לקבל והרצון לקבל שכר עבור שירות שלעיתים התושב לא זקוק או מעוניין בו.
אולם האתגר לא רק אל מול חברות מימוש זכויות אלו, הגיע אלינו גם מקרים נוספים של חוזים אל מול משרדי עורכי דין, לדוגמא, תושבת אשר נדרשת לשלם עבור השירות תשלום חודשי העולה על גמלת הנכות אותה היא מקבלת בכל חודש.
התמונה הרחבה:
- נכות איבה היא גמלה נמוכה יחסית- לעיתים אחוזי שכר הטרחה שנגבים עולים על סכום הנכות.
- "מסחור" נכות האיבה סותר את תקנת הציבור- הנפקת נכות איבה אינה תהליך מורכב מאד ומשרדי עו"ד וחברות מיצוי הזכויות מנצלות מצב זה כדי להסליל תושבים שאינם בהכרח זקוקים להוצאת נכות איבה בכך נפגע תהליך השיקום וכן משולמים כספים שלא בהכרח היו צריכים לצאת מקופת המדינה.
- כחלק מתהליך ההכרה בנכות ישנה הכרה בנכות זמנית בד"כ לפחות בשתי הועדות הראשונות- כפי שניתן לראות חלק מהחוזים "כובלים" את התושבים עד לדרג ערר תהליך שיכול להימשך שנים במהלכן יכול האדם להשתקם אילולי יעסוק בהוכחת נכותו על מנת להביא רווח למשרד עו"ד או לחברה המלווה.
- יש להפריד בין מייצג- המלווה את האדם לוועדה ומבצע התערבות לבין חברה שכל פועלה הוא להעלות מסמכים לאיזור האישי בביטוח לאומי.
- בשונה ממשרדי עו"ד הכפופים לכללי האתיקה וכאשר ישנה הפרה ישנם גורמי פיקוח שניתן לפנות אליהם, חברות מיצוי הזכויות הרפאיות אינן תחת פיקוח מספק ומדובר פה בדיני נפשות כאשר אדם המתמודד עם טראומה ואובדן נמצא תחת לחץ ומרגיש שאין לו למי לפנות, הפיקוח פעמים רבות נעדר אכיפה ולכן מראש אין פניה אליו.
אנו מברכים על תיקון החקיקה שמגיע לצערנו אחרי זמן רב ופגיעה משמעותית בתושבים ובשיקום שלהם, על מנת למנוע את המשך הפגיעה יש להתייחס לבעיות בשטח, לשינויים הנדרשים ולתקנם בהקדם בטרם יעבור החוק.