חומר רקע - גורמים חיצוניים

רישום כתובת מדוייקת (נ.צ.) לתושבי הפזורה הבדואית בנגב קידום המצב היום הוא שלתושבי הפזורה הבדואית בנגב אין רישום כתובת , ומקום מגוריו של תושב הפזורה מוגדר בתעודת הזהות באמצעות שם השבט. בפועל מדובר לעיתים ב שבט המתגורר ב מרחבים המתפרסים על עשרות ,ק"מ כך שאין כל קשר בין הכתוב בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין– ל בין היכר ממשי על מיקום מגוריו .של האזרח ולמדינה אין שמץ של מושג בדבר מקום המגורים שלו, או של משפחתו המצב ה קיים מתבסס על תק נות מרשם האוכלוסין (רישום מען), תשל"ד- 1974 :) 6 . הו דעה על המען של שבט בדוי המשתרע על שטח רחב, תכלול א ת שם השבט הבדוי המצויין בטור א' בתוספת השלישית, את שם הנפה המצויין לצדו בטור ב' ואת שם .'המחוז לפי טור ג ה כשלים במצב הקיים היעדר מידע על מקום מגוריו של התושב מהווה כשל עמוק בסוגיית המשילות ומתן שירות לתושב , במגוון .היבטים להלן בקליפת האגוז, מספר דוגמאות : מתן שירות : .אזרחי מדינת ישראל מקבלים שירותים מונציפליים ברשות המקומית בה הם גרים תקצוב השירותים והפניית המשאבים ממשרדי הממשלה( כגון שירותי רווחה, חינוך, רפואה וכיוצ"ב) מתבסס על רישום גיא גר ו י ש פ .ל כל תושב המצב הקיים בפזורה גורם לחוסר יעילות עצום ומונע מגורמי הממשל לתכנן ולהעניק שירות יעיל לכלל תושבי הפזורה , לרבות מעקב סדור אחר מצבם הפיזי של גורמים מוחלשים בחברה .הבדואית כגון נשים פוליגמיות וילדים :עיוות בהקצאת משאבים הואיל וחלק ניכר מהשירות לתושבי הפזורה נעשה באמצעות הרשויות הבדואיות המוכרות , נגרם פער בין מקום המגורים לבין הרישום למתן השירות (ראו דוח מבק ר )המדינה בעניין זה עובדה המקשה על הקצאת משאבים ומאפשרת הגדלת תקציבים באופן בלתי מבוקר – מחד, ומניעת תקציבים ממי שהם מיועדים לו– .מאידך :הזכות לבחור ולהיבחר סוגיית רישום הכתובת עולה מדי מערכת בחירות . היעדר כתובת גיאוגרפית מקשה על הקצאה נכונה של תושבי הפזורה לקלפיות במקום מגוריהם– וגורם לעוול כלפי תושבים הנאלצים לנסוע מרחק רב בכדי לממש את זכותם הדמוקרטית, ומאידך– מעמיס עלויות מיותר ו ת על קיומן של הבחירות .במרחב זה אכיפה : לא ניתן לבצע אכיפה כלפי תושב באופן מלא, מבלי לדעת את מקום מגוריו. החל בקשר היסודי עם .גורמי הממשלה לשם קבלת מכתבים, מידע והתראות, וכלה בהיבטים של גביית מיסים, תשלומים וחובות המצב הקיים גורם לנתק בין התושב לבין גורמי הממשל, ובנוסף– מאפשר לתושבי הפזורה לחיות "תחת .הרדאר" ללא פיקוח ממשלתי ואכיפה כלשהי בעניין זה ניתן לציין כי רוב תופעת הפול י גמיה במגזר הבדואי בנגב– מתרחשת בפזורה ., הרחק מעין גורמי הרווחה והפיקוח הפתרון המוצע : ( רישום כתובות לתושבי הפזורה לפי נ.צ. מדויק12 ספרות) אשר יידגם במקום המגורים של אבי המשפחה על ידי סוקרים מטעם הרשויות באמצעות תיקון תקנות הרישום. התייחסות לסוגיית הכתובות וההלכות– דוח מבקר המדינה72 א לשנת2021 : :קושי בהערכת מספר התושבים הבדואים שמתגוררים בנגב והשלכותיו גודל האוכלוסייה בנגב בכלל והאוכלוסייה הבדואית בפרט קשה להערכה, וזאת בין היתר מכיוון שלמתגוררים בכפרים הלא- מוכרים (להלן- הפזורה) אין כתובת רשמית. נוסף על כך, חלק מהם מדווחים לרשויות השונות שהם מתגוררים באחד מיישובי הקבע, ולהפך. בלוח5 להלן פרטים בדבר הפער שבין נתוני רשות האוכלוסין לנתוני רשות ההסדרה .בכל הנוגע למקום מגוריהם ולמספרם של התושבים הבדואים הרשומים כבעלי מקום מגורים בנגב לוח5 : הפער בין נתוני רשות האוכלוסין לרשות ההסדרה בנוגע למקום מגוריהם ולמספרם של התושבים )הבדואים בנגב (באלפים נתוני רשות האוכלוסין נתוני רשות ה הסדרה שבע ה רשויות ה מקומיות1 הבדואיות151 62% 105 43% שתי ה מועצות ה אזוריות2 11 5% 34 14% הפזורה 80 33% 103 43% סה "כ 242 100% 242 100% על פי נתוני רשות האוכלוסין ורשות ההסדרה שהתקבלו ב- 2018 ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. מנתוני הלוח עולה כי בנוגע לכלל אוכלוסיית הבדואים בנגב המונה כ- 242,000 איש, ישנם פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי רשות ההסדרה לבין הנתונים המצויים ברשות האוכלוסין. כך לדוגמה, על פי נתוני רשות האוכלוסין, מספר הבדואים המתגוררים בשבע הרשוי ות המקומיות גדול ב- 46,000 .ממספר הבדואים הרשומים ברשות ההסדרה לעומת זאת , נתוני רשות ההסדרה מעלים פער של כ- 23,000 בדואים במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר ועוד פער של כ- 23,000 בדואים בפזורה שמחוץ לשטחי הקו הכחול של היישובים לעומת מספרם הרשום ברשות האוכלוס.ין השונות בנתונים קיימת גם במשרדי הממשלה, המעניקים תמיכות לרשויות המקומיות על פי נתוני האוכלוסין הרשומים בכל משרד ממשלתי . בתרשים7 להלן מוצגים נתונים על מספר תושבי הפזורה הרשומים ב מועצה האזורית אל-קסום או מיוחסים אליה בשנים2015 - 2016 . תרשים7 : מספר תושבי הפזורה במועצה האזורית אל - ,)קסום (הרשומים או המיוחסים ,לפי מקור הרישום או האומדן2015 - 2016 1 .רהט, כסייפה, ערערה בנגב, תל שבע, לקייה, חורה ושגב שלום 2 .המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום על פי נתוני משרדי הממשלה ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. :ועדות לחלוקת הכנסות מנכסים מניבים בין היישובים בנגב השונות בנתונים קיימת גם בוועדות החקירה של משרד הפנים לבחינת שינויים בחלוקת הכנסות מנכסים מניבים בנגב (בעיקר בסיסי צבא), שנסמכו על אומדנים עתידיים של רשות ההסדרה, שנערכו בפברואר2017 . לדוגמה, דוח הוועדה לחלוקת הכנסות מהמועצה המקומית תעשייתית רמת חובב, שהוגש למנכ"ל משרד הפנים ביוני2018 , אמד את סך המתגוררים בשתי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה- מדבר בכ- 51,000 איש3 ( 24,600 באל-קסום ו- 26,500 בנווה- .)מדבר תקנה6 לתקנות מרשם האוכלוסין(רישום מען) , התשל"ד - 1974 ( להלן- התקנות ,) קובעת : "הודעה על המען של שבט בדו י ה'משתרע על שטח רחב, תכלול את שם השבט הבדוי המצוין בטור א בתוספת השלישית, את שם ה."'נפה המצוין לצדו בטור ב' ואת שם המחוז לפי טור ג השונות בנתוני הרישום של מגורי הבדואים בנגב נובעת בין השאר מהעובדה שבמרשם האוכלוסין קיים סימול ייחודי, המאפשר לאוכלוסייה הבדואית בנגב להירשם בסימול יישוב "שבט", שבניגוד ליישוב המעוגן אינו תחום בהכרח במרחב. לדוגמה, שבט מסעודין אל-עזאזמה פרוס מבאר שבע ועד למצ פה רמון, מרחב של עשרות קילומטרים. כך, נכון לפברואר2017, כ- 80,000 )תושבים (לכאורה, תושבי הפזורה כאמור לעיל ."רשומים במרשם האוכלוסין על פי סימול היישוב "שבט כמו כן, מרבית שינויי הכתובות באוכלוסייה הבדואית ב דרום הם של אנשים ששינו את כתובת ם מהסימול "שבט," .שחסר ציון גיאוגרפי במרשם, ליישובי הקבע כל שינוי מהסימול "שבט " ,ליישוב נרשם כשינוי כתובת אף ש בפועל לא התבצע שינוי במיקומו הגיאוגרפי של התושב, והשינוי הוא מ י נהלי לצורך שיוך .מוניציפלי בשנים האחרונות השינויים בעיקרם הם לשמות ה יישובים החדשים במועצ ות האזוריות נווה מדבר ואל - .קסום 3 בדוח זה לא פורטה דרך עריכת האומדן של רשות הבדואים, אולם בדוח של ועדת חקירה אחרת, בנוגע לחלוקת ההכנסות מבסיס נבטים, צוין למשל לגבי אומדן תושבי אל- קסום- 24,600 נפש: "מדובר על מספרי ."אוכלוסייה המיועדת להתאכלס ביישובי המועצה האזורית בהתאם לנתוני הרשות להסדרה במצגת של נציגת מועצת אל- קסום, שהוכנה בשנת2017 לקראת דיון בוועדת הכספים של הכנסת, פורטו סיבות אפשריות נוספות ל רישום הנהוג של מען האזרח על פי שיוכו השבטי גם ביישובים מוכרים: חשש לאיבוד זכויות בתביעות בעלות ; חשש משלילת אזרחות4 ;אי-הסכמה עם השם הרשמי שניתן ליישוב ; פערים בגובה הטבת המס בין הרשויות המקומיות הבדואיות; ת הליך מסורבל לשינוי מען ליישוב של מועצה אזורית לעומת שינוי מען ל יישוב קבע5 ; והרצון להשתייך ליישוב מסוים לצורך קבלת זכות הצבעה באותו יישוב .בבחירות המקומיות בפברואר 2020 פנה משרד מבקר המדינה לרשות האוכלוסין בבקשה לקבל נתונים מעודכנים לגבי מספר התושבים הרשומים ביישובים הבדואי י ם, כולל האנשים שחיים בפזורה. בתשובת רשות האוכלוסין מאותו חודש עולה כי לרשות האוכלוסין אין אומדן להיקף האנשים החיים בפזורה, והיא אינה מנהלת א ו מדנים לגבי .אוכלוסיות מסוימות הרשות ציינה בתשובתה כי "בידי הרשות הסמכות והחובה עפ"י חוק המרשם, לנהל ."את רישומי התושבים. משכך, אין ביכולתנו להעריך כמות תושבים באזור מסוים, אלא עפ"י הרישום בלבד בלוח6 להלן נתוני רשות האוכלוסין על מספר התושבים שמענם הרשו ם במרשם האוכלוסין הוא ביישוב בדואי בנגב, נכון לפברואר2020 . לוח6 : ,בנגב ובמועצות הבדואיים ביישובים הרשומים התושבים מספר פברואר2020 שם היישוב מספר התושבים שם היישוב במועצת אל- קסום מספר התושבים היישוב שם במועצת נווה מדבר מספר התושבים תל שבע 20,636 מיכחול 862 קס'ר א- סיר 2,461 כסייפה 17,937 תראבין 1,147 'ביר הדאג 2,702 לקייה 15,550 א- דריג'את 1,008 אבו תלול 2,031 רהט 67,737 אום בטין 4,053 אבו קרינאת 1,093 ערערה בנגב 18,377 א- סייד 3,340 סה "כ 8,287 שגב שלום 11,031 סעווה 1,876 חורה 17,911 כוחלה 437 סה"כ ביישובים 169,179 סה "כ 12,723 .על פי נתוני רשות האוכלוסין, בעיבוד משרד מבקר המדינה ,כאמור דוח הוועדה לחלוקת הכנסות אמד את סך המתגוררים בשתי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר בכ- 51,000 ( איש24,600 באל-קסום ו- 26,500 בנווה .)מדבר מנתוני הלוח עולה כי נתוני רשות האוכלוסין מפברואר 2020 לגבי מספר התושבים הרשומים במועצות האזוריות נווה מדבר ואל- קסום נמוכים משמעותית מנתוני הוועדה לחלוקת הכנסות מ ה מועצה ה.מקומית תעשייתית רמת חובב כך, במועצת נווה 4 ראו בעניין זה דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא "תעודות זהות ורישיון לישיבת קבע ( "בקרב האזרחים הבדואים בנגב8.12.15 .) 5 תהליך שינוי הכתובת למתגורר בתחומי המועצה האזורית הוא כפול: ראשית יש לשנות את הכתובת .במזכירות היישוב, ולאחר מכן במועצה האזורית מדבר רשומים8,287 תושבים, לעומת26,500 תושבים לפי נתוני הוועדה, ובמועצת אל- קסום רשומים12,723 תושבים, לעומת24,600 .תושבים על פי נתוני הוועדה משרד מבקר המדינה מציין כי בהיעדר נתונים מלאים המשקפים את מספר התושבים הגרים פיזית בתחומי השיפוט של כל אחד מהיישובים, ההחלטות בכל מה שקשור לתקצוב רשויות, לתכנון התשתיות ביישוב וכיוצא באלו לא יהיו מבוססות דיין וככל שייושמו יביאו לפגיעה בכל התחומים הרלוונטיים - ,חינוך, רווחה בריאות, תחבורה ו .תקשורת הואיל ו תקציבי משרדי הממשלה בכלל ומשרד הפנים בפרט מחולקים בין ה רשויות המקומיות לפי מספר ה תושבים ש ,במרשם האוכלוסין כלל הפערים שצוינו לעיל (בין מספר התושבים הרשומים ברשות מקומית - עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית- מסוימת לבין מספר מקבלי השירותים בפועל מאותה )רשות פוגעים ביכולת התפקוד של הרשויות הבדואיות, :כפי שיפורט להלן :תכנון שירותים מוניציפליים חוסר יכולת להכין תוכניות אב ותוכניות אסטרטגיות וחוסר יכולת לתכנן .שירותים מוניציפליים בצורה מושכלת :תכנון היקף כוח האדם וגיוסו כוח האדם הנדרש לטיפול בשירותים הניתנים לתושבים הוא חסר, היות שהוא מבוסס על המבנה הארגוני ברשויות ורשימות התושבים הלא- .מעודכנות :תקצוב חסר הרשויות המקומיות אינן מתוקצבות עבור אלו שכתובתם "שבט", אשר אינם משויכים לכאורה .)לשום רשות מקומית (ראו על כך בהמשך בפרק הדן במענקי האיזון כתוצאה מכך קיימת הקצאה שגויה של משאבים בקרב הרשויות המקומיות הבדואיות - לרעת המועצות האזוריות ולטובת)שאר הרשויות המקומיות (עירייה אחת ושש מועצות מקומיות - הקצאה שאינה מביאה בחשבון את אלה שכתובתם שונה ממגוריהם בפועל במרחב. הפער שבין גודל האוכלוסייה שנסמכת על שירותיהן של כל אחת מהמועצות האזוריות לבין מספר התושבים הרשומים בהן מוביל לתקצוב חסר ולדיונים חוזרים ונשנים עם משרדי הממשלה בנושא הקצאות הכספים המיועדים למועצ ות האזורי תו . פער .זה גדול לעומת הפער המקביל ברשויות המקומיות כך לדוגמה, בדצמבר2015 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה922 בדבר "פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים2016 - 2020 ". בהחלטה זו תוקצבו6 הרשויות הערביות במענק פיתוח רב- שנתי הנסמך על נתוני האוכלוסין שלהם7 . כל אחת מהמועצות האזוריות נווה מדבר ואל- קסום, המעניקות שירותים לעשרות אלפי תושבים, תוקצבה במענק של3.938 מיליון ש"ח, סכום הזהה למענק שקיבלו רשויות שמספר תושביהן עומד על כ- 3,000 נפש8 . " :רשות ההסדרה ציינה בתשובתה לרשות הבדואים אין רישום כתובות של הבדואים. הרשות הכינה סקר ואומדן של מספר הנפשות האמ י ,תי בכל ישוב לפי כמות המבנים ולא לפי הרישום בפועל במרשם האוכלוסין 6 'על פי "נוהל הקצאת תקציב תגבור מענקי פיתוח לרשויות בחברה הערבית במסגרת החלטת ממשלה מס 922 ." 7 הנתונים להלן מבוססים על מצגת שהוגשה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת באוקטובר2017 על ידי מנהלת הפיתוח הכלכלי במועצה האזורית אל- .קסום 8 .כדוגמת ר'ג'ר ומיעיליא שכן תושבים .רבים משאירים את כתובת השבט במקום לרשום את כתובת המגורים אציין בעניין זה כי הרשות קידמה עם רשות האוכלוסין הצעה לביטול הרישום לפי השבט ומעבר .לרישום בכתובת המגורים התקנה ממתינה לחתימת שר הפנים.. .הוועדה לחלוקת הכנסות ][של משרד הפנים קיבלה את האומדן שהכינה רשות הבדואים המתייחס למצב הקיים בפועל לעומת הרישום בכתובות המגורים במרשם .האוכלוסין לגבי אל קסום ונווה מדבר יש לפעול באמצעות המועצות ומשרד הפנים ו לחייב את התושבים לשנות את כתובתם לכתובת האמ י תית בתוך הישובים." :משרד הפנים ציין בתשובתו "יצוין כי לאחר הדוח מיוני2018 שהוזכר בהערה, פורסם דוח נוסף של הוועדה בעניין שהוגש בפברואר2020 . דוח ועדת החקירה הציג שתי חלופות– האחת בהתאם לנתוני מרשם האוכלוסין, והשנייה בהתאם למסקנות צוות אשר ביקש לאמוד את שיעור התושבים המתגוררים בפועל ברשויות המקומיות 'הבדואיות בהתאם להחלטת ממשלה מס2397 . יצוין כי הלשכה המשפטית הצביעה בפני הגורמים הנוגעים בעניין על הבעייתיות והקשיים המשפטיים של חלופה ב' שב י קשה להסתמך על אומדן שיעור התושבים כפי שהוצע על ידי הצוות האמור. המלצת מנכ"ל משרד הפנים, אשר התקבלה בסופו של יום על ידי השר ואומצה בצו חלוקת ההכנסות, הייתה לאמץ את שיעור חלוקת ההכנסות שהומלץ על ידי הוועדה ."בהתאם לחלופה המבוססת על נתוני מרשם האוכלוסין בלבד עוד ציין משרד הפנים בתשובתו ,כי "נתוני רשות האוכלוסין הם הנתונים שנקבעו מו הווים את המרשם הרשמי של מדינת ישראל .לפיכך , על גורמי המדינה לפעול בהתאם לנתוני המרשם ...לצורך קבלת החלטה בהתאם למאפיינים ולתחומי הסמכות והפעולה הנוגעים לכל גורם." כן ציין משרד הפנים כי "סוגית ביטול ה מצב החוקי הקיים לפיו ניתן לבצע רישום של תושבים במסגרת ' שבט' הינה סוגיה מורכבת שחורגת מטבע הדברים ,על רקע השלכותיה מתחום סמכותו ואחריות ו הפורמלית של משרד הפנים, אלא דורשת בחינה בראיה ממשלתית רחבה תוך התייחסות למורכבות הנוגעת לשינוי האמור וליכולת יישומו ." רשות האוכלוסין מסרה בתשובתה מינואר2021 " כי 'לעניין בחינת המשך רישום מעמד 'שבט- רשות האוכלוסין וההגירה העבירה למחלקת ייעוץ וחקיקה נוסח מוצע לתיקון התקנות , ובימים אלה מצויים הגופים בשלב י ליבון הנוסח והסמכו."יות עוד מסרה רשות האוכלוסין בתשובתה בנוגע לפערי הנתונים בין רשות האוכלוסין וההגירה ובין הרשות ,להסדרת הבדואים בנגב והמועצות המקומיות: "נתוני התושבים במרשם מתבססים על בקשות הרישום ובהעדר בקשות כאמור לא ניתן לבצע שינויים / עדכונים, בעוד נתוני המועצות המקומיות מת בססים על בקשותיהם להיכלל כתושבי המועצה. מכאן פער הנתונים שבין הגופים. בהמשך להערות המבקר, החליטה רשות האוכלוסין כי בעת מילוי הבקשה להיכלל כתושב המועצה המקומית, יחויב התושב גם למלא טופס של בקשה לשינוי מען של רשות האוכלוסין. בקשות אלה יועברו במרוכז באופן עית ,י מהמועצות ללשכות הרשות ועל בסיסן יבוצעו שינויי המען. יישום ההחלטה יביא בעתיד לבסיס נתונים אחיד, ויצמצם את הפער בין ."הגופים השונים מומלץ כי משרד הפנים, רשות האוכלוסין, הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות הרלוונטיות, משרד החינוך, משרד הרווחה, הלמ "ס וגופים ממלכתיים אחרים יכוננו מנגנון להסדרת ה רישום אצל כל גוף של התושבים הבדואים ש מקבלי ם ממנו שירותים בכל יישוב, ,על פי יעדי הגופים השונים באופן שכל גוף ינהל .רישום של התושבים שמקבלים ממנו שירותים זאת כדי להקצות בצורה מיטבית את התקציבים בין הרשויות השונות וכדי לטייב את ה .שירותים הניתנים לאוכלוסייה הבדואית בנגב עוד מומלץ כי משרד הפנים ורשות האוכלוסין יבחנו את המשך רישום מעמד ה "שבט" למול רישום לפי מקום מגוריו של התושב כמקובל לגבי כלל תושבי ישראל . זאת כדי לטייב את הנתונים הנוגעים למספר התושבים הגרים בתחומי השיפוט של כל אחד מהי י שובים הבדואיים. ציטוט מ :פרסום של החוקרת חבצלת יהל במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/negev תיעוד ורישום בתעודת הזהות המשילות המדינתית מּוחלת על אנשים הגרים במרחב גיאוגרפי מוגדר, כאשר מקום המגורים קובע על פי רוב את הכפיפות של אדם לחוקי המדינה. לפיכך אחד המנגנונים המרכזיים שמדינה מנהלת הוא מאגר מידע על ,האוכלוסייה שבתחומה. המעורבות הדמוקרטית, הבאה לידי ביטוי בהצבעה בבחירות נגזרת ממקום המגורים. למיקום יש גם משמעות הקשורה במגוון זכויות וחובות, והוא משמש לצורך תקשורת, איתור ומשלוח דואר רשמי של המדינה. בשל חשיבות המען הוא מהווה רישום חובה במסמך הזיהוי החשוב ביותר שמונפק לאזרחים - תעודת הזהות, ה מוצאת מכוח חוק מרשם האוכלוסין, תשכ "ד– 1964 . בשונה מהמנגנונים הממסדיים המדינתיים, מנגנוני הניהול וההסדרה הבדואיים שמקורם בחברה שבטית נוודית התנהלו ללא תיעוד בכתב, וככל שנדרשו הוכחות לקיומם של אירועים הן ניתנו בשבועה בעל- .פה מאחר שמיקומם הגיאוגרפי של השבטים השתנה, הרכיב המזהה הקבוע היה השיוך השבטי. לפ י עארף אל - עארף, "אין לך דבר השנוא על הבדואי כשאלה לשמו [...] וכן אם תשאלהו, למשל, למקום משכנו או משכן שבטו, מאין בא ולאן יפנה כעת. בעניינים אלה שומר- סוד הוא הבדואי במידה שיקשה כמעט להאמין" (אל - ,עארף2000 ', עמ7-6 .) ,בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה האוכלוסייה הבדואית בנגב המשיכה לחיות באוהלים ניידים שמיקומם המדויק השתנה מעת לעת. האוכלוסייה חיה תחת ממשל צבאי עד1966 והתנהלה במסגרת של18 יחידות שבטיות (בן- ,דוד2004 ). בשונה מהאוכלוסייה הכללית, בסעיף המען בתעודת הזהות של בדואים נרשם שם השבט ולא מקום המגורים. לעיתים נכללו באותו מען– שבט– אנשים שקילומטרים רבים הפרידו ביניהם. הקשר בין האוכלוסייה לבין רשויות המדינה, ובכלל זה גם תכתובת דואר, נעשה באופן מרוכז ,באמצעות השיח'ים (מינצקר2015 .) בתהליך הדרגתי שהתעצם בשלהי שנות ה- 60 החליפו הבדואים את האוהלים הניידים בצריפים, ולאחר מכן במבני קבע קשיחים שמרביתם נבנו ללא רישיון. במקביל החלה מדינת ישראל בהקמת יישובי קבע מוסדרים ,עבורם בנגב, וחילקה למתיישבים החדשים שעברו אליהם מהפזורה מגרשים בחינם (יהל2017 .)א אלו שעברו שינו את כתובתם בתעודת הזהות, אולם האחרים שמספרם מוערך ב- 80 אלף איש נותרו עם שם השבט בתעודת הזהות. יש רבים מהם שלא שינו את מקומם מזה שנים רבות, ויש גם כאלה שעברו לגור ביישובים אחרים בנגב ומחוצה לו, אולם מטעמים שונים העדיפו לא לשנות את הרישום בתעוד ת הזהות .ולהשאירו עם שם השבט להיעדר מען יש השלכות רבות. הוא מקשה על רשויות המדינה לאתר את התושבים ולאכוף עליהם את מלוא החובות, שכן עיקר המערך המדינתי של דרישות מהאזרחים, ובכלל זה קנסות, דוחות ודרישת מסמכים וחובות מבוסס על המצאה לכתובת רשומה. אבל הוא גם מקשה על קבלת מלוא הזכויות. אחד ה תוצרים של היעדר המען הגיע לדיון בכנסת בשנת2020 ביוזמת ח"כ סעיד אלחרומי (שנפטר) מהרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם), בעצמו בדואי מהנגב. אלחרומי הצביע על כך שהטבות ממס הכנסה ניתנות רק לתושבים של יישובים המופיעים ברשימת יישובים מוגדרת המוזכרת בחקיקה. בשנת2020 העלה אלחרומי הצעה שתביא למתן ההטבות גם לאלו שמענם הוא שם שבט. במסגרת ההצעה נתבקשה הכנסת להוסיף את המילים ."שבטים בדואים מובהקים" לרשימת היישובים הזכאים להטבות המס[ 10 ] התיקון המוצע הונח לדיון .בוועדת הכנסת ולא קודם מאז[ 11 ] תיקון זה, ככל שהיה מתקבל, היה מעגן עוד יותר את השיוך השבטי ,בחקיקה. בפרסומים שהיו בתקשורת סביב הצעת החוק איש לא העלה תמיהה לגבי הרישום של שם השבט וגם לא העלה את האפשרות לשנות את הרישום בתעודת הזהות משם שבט לנקודת ציון פיזית אחרת .שתאפשר זיהוי ברור ... על משרד הפנים ליישם את החוק כלשונו ובמלואו ולהורות על תיקון הרישום בתעודת הזהות של עשרות אלפי בדואים בנגב, כך שיופיע בהם מען בדרך של נקודת ציון גיאוגרפית במקום שם שבט. מדובר באמצעי .זיהוי זמין הנמצא בכל טלפון סלולרי