הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – יחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) *דיון מעקב - מדיניות חקירה והעמדה לדין בפשיעה חמורה* *המשטרה על המלחמה בפשיעה החמורה:" עדיין לא חווים ירידה אבל כן בלימה"* *יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, לחניכי פיקוד ומטה של המשטרה: "עד שיגיעו האמצעים והחקיקה תהיו יוזמים. תעלו את רמת החיכוך עם ארגוני הפשיעה עד שיעשו טעות"*. *מנתוני המשטרה והפרקליטות קיימת עלייה בפתיחת תיקים והגשת כתבי אישום- בשנת 2025 נפתחו 1974 תיקי חקירה בסל עבירות הסחיטה והוגשו 513 כתבי אישום לעומת 328 כתבי אישום בשנת 2024. בשנת 2025 ( נכון לחודש הקודם) הוגשו 667 כתבי אישום בעבירות נשק לעומת 625 בשנת 2024. בעברות רצח הוגשו השנה 90 כתבי אישום לעומת 81 כתבי אישום בשנת 2024. בעברות הנשק היו 1900 מורשעים בשנתיים האחרונות ו- 217 מורשעים בתיקי הרצח.* הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ג') דיון מעקב בנושא מדיניות חקירה והעמדה לדין בפשיעה חמורה (נשק ואמל״ח, רצח, סד״ח, גניבות רכב). *יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל*, אמר כי השילוב הבלתי אפשרי של נשק בכמויות הולכות וגדלות דרך הברחות בגבולות, העוצמה הכלכלית שיש בידי ארגוני פשיעה דרך סחיטת דמי חסות, הלבנת הון, חתירה למכרזים וקנייתם, סמים והימורים כל זה יחד מייצר מציאות שאי אפשר לחיות בה. חוקקנו לא מעט חוקים שייסעו לגורמי האכיפה להתמודד עם האיום הזה. לצד חלק מההצלחות התוצאות עדיין לא טובות. *סנ"צ מאיה גולדשלג, ראש מדור מחקר, משטרת ישראל*, ציינה כי כחטיבת מודיעין הטיפול מתמקד בהברחות הנשק, ארגוני פשיעה והקשר בין פשיעה לפח"ע. "המשטרה אינה יכולה להתמודד לבד מטבע הדברים. הברחות משמשות לכל סוגי טובין אסורים לא רק אמל"ח והמדינה צריכה להגן על הגבולות שלה מפני האיומים הללו. לשאלות *יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל*, האם ארגוני הפשיעה מרגישים נרדפים? והאם יש ממש בפעולות אלה? השיבה כי יש עלייה בכמות הסיכולים של אירועים פליליים וברמת החיכוך עם העבריינים המוכרים. "להשיג הרתעה לוקח זמן. אנו עדיין לא חווים ירידה אבל כן בלימה". *עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים*, פרסה בפני הוועדה את הצעדים המקודמים בנושא הטיפול בפשיעה המאורגנת והברחות נשק. "בסוגיית הנשק אנו מבקשים לקדם את הצעת החוק לקריאה ראשונה שעושה סדר בתיקי נשק ופותרת צווארי בקבוק, אחזקת תחמושת, הגדרות נשק והחמרת הענישה בגין הברחתו". בהתייחס להברחות הגדר מוצע תיקון בחוק עבירות ביטחון של הברחה שיורית, תיקון פקודת המכס להחמרת הענישה וקביעת עבירה של איסור החזקת רחפן בסמוך לגבולות. לסוגיית ארגוני הפשיעה "הוקם צוות לבדיקת עומק של כל החסמים במאבק בהן עומסים, סדר דין פלילי , דיני ראיות, הקלה על עדויות ואכיפה כלכלית". *רפ"ק ירון קנטר, חטיבת התביעות במשטרה*, התייחס לתיקון בפקודת הראיות. "יש תיקים בהם נמסרות עדויות וגרסאות של בני משפחה שיכולות לסייע לנו אבל אנו לא יכולים לעשות בהן שימוש בהליך המשפטי". חניכי פיקוד ומטה (פו"מ) של המשטרה שהשתתפו בדיון ציינו בין היתר את הצורך בתיקון הרשעה קונסטרוקטיבית בעברות נשק כמו שנעשה בעבירות סמים ואת המלחמה בפרוטקשן וחברות השמירה. *נצ"מ גלעד בהט, ייעוץ משפטי במשטרה*, טען כי אנו עדים לתהליך רב שנים בהן המשוואה בין זכויות הנאשם לזכויות הקורבן זזה והמשטרה היום עם הרבה פחות הרתעה וסמכויות. "יש לתת למשטרה סמכות חוקית ,ראייתית, כלים טכנולוגיים ומנהליים. ישנם שלוש אויבים: הזמן - עד שנחקק חוק הוא כבר לא רלוונטי. התגייסות של כלל הרשויות - המשטרה לא יכולה לעמוד לבד ואומץ – שאנשים לא יפחדו לקחת סיכונים גם אם לא יהיו 100% הצלחה". *עו"ד נועה ברח"ד, המטה למלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית*, פרטה את האמצעים המקודמים ואלה הנעשים: הצעה לתיקון חוק עסקאות ציבוריות וטיפול במכרזים, ועדה לפסילה של שירותי שמירה והפרוטקשן, מבצעי טיפול ממוקדים בעסקים על ידי שלושה רגולטורים שונים ו'מערכת חשבוניות ישראל' למלחמה בחשבוניות הפיקטיביות". *רפ"ק מורן בייביץ, חטיבת החקירות במשטרה*, הציגה נתונים לפיהם יש עלייה בפתיחת תיקים והגשת כתבי אישום- בשנת 2025 נפתחו 1974 תיקי חקירה בסל עבירות הסחיטה והוגשו 513 כתבי אישום לעומת 328 כתבי אישום בשנת 2024. "סף הראיות הוא מאד גבוה בכתבי אישום וזה דורש מאמץ. הכלים הטכנולוגיים בהחלט היו תורמים משמעותית". *עו"ד אושרה פטל רוזנברג, פרקליטות המדינה*, הוסיפה כי רואים הצלחות והרשעות ובתי המשפט נרתמים למאבק בעבירות הנשק. מנתונים שהציגה עולה כי בשנת 2024 הוגשו 667 כתבי אישום בעבירות נשק לעומת 633 בשנת 2025 (נכון לחודש הקודם). בעברות רצח הוגשו בשנת 2024 90 כתבי אישום לעומת 81 כתבי אישום השנה ( נכון לחודש הקודם). "יש לזכור שבחלק יש מספר נאשמים. למשל בתיקי עברות הנשק היו 1900 מורשעים בשנתיים האחרונות ו- 217 מורשעים בתיקי הרצח. עלייה בכתבי אישום בגין גביית דמי חסות לאחר שהחוק נכנס לתוקף לפני למעלה משנה בשנת 2024 2 כתבי אישום והשנה 15 כתבי אישום ועוד תיקי חקירה המתנהלים. יש בחינה של הקמת פרקליטות ייעודית והבנה לצורך בכך, כמובן בכפוף למשאבים משמעותיים להילחם בפשיעה המאורגנת". *יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל*, אמר לחניכי פו"מ כי ארגוני הפשיעה רוצים שתהיו מתוסכלים ומיואשים. "אבל אין זמן וצריך להביא הישגים. יש שינויים ואף השב"כ נרתם לשיתוף פעולה. עד שיגיעו האמצעים והחקיקה - תהיו יוזמים. תעלו את רמת החיכוך עם ארגוני הפשיעה עד שיעשו טעות". יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת מהמפגשים שלי בשטח אני מוצא הצדקה לקיום הדיון ולקדם דרכו דברים שאסור לנו לוותר עליהם. ביקרתי בעשרות תחנות משטרה ועם מאות שוטרים ומפקדים המתעסקים בפשיעה חמורה בכלל ובארגוני הפשיעה בפרט. הוועדה חוקקה במנהלך השנתיים האחרונות לא מעט חוקים שנועדו לסייע לבצע את עבודתם ביעילות הכי אפשרית שניתן. יש גופים סיימו אלפי חקירות של פשעים שנעשו . וכאשר אני בודק אל מול האלפים הרבים כמה באמת פושטים יושבים מאחורי סורג ובריח המספר לא מתכנס. בין אלפים לבודדים. אלפי תיקים ופושעים בודדים שנמצאים בכלא. משהו לקוי ואני רוצה לנסות לתקן. לדוגמא: במחוז צפון בהגשת תיק לפרקליטות להגשת כתב אישום נדרשים 70 דפי חקירה אל מול מחוז דרום פחות משליש באותו סוג עבירה". ח"כ מיכאל ביטון:" הבעיה בנשק לא חוקי כי כאשר רוצים למצוא מי בעלי הנשק יש קושי רב. הגשתי הצעת חוק שמבקשת לקנוס את הבית בו נמצא נשק ולצערי הקואליציה הצביעה נגדה מסיבותיה. אם יש חקיקה ממשלתית בוא נצמיד אותם ונעביר את החקיקה הזו". ח"כ חמד עמר:" לא רק הפרקליטות שאינה מגישה כתבי אישום אלא גם במשטרה כאשר מדובר על 244 מקיר רצח בשנה שעברה ואין פענוח זו בעיה. אותם אנשים שהולכים דמי חסות אינם מפחדים כי המשטרה אינה עושה את עבודתה. ומצד שני עד שזה מגיע לכתב אישום אנו רואים את המספרים. הפחד שולט על האנשים במגזר הערבי. אנשי הפשע חזקים יותר מהמשטרה והפרקליטות, מבתי המשפט והממשלה". ח"כ גלעד קריב:" אני מניח שאין אזרח במדינה שחושב שיש מדיניות מכוונת במשטרה בפרקליטות ובבתי המשפט להקל ראש בפשיעה החמורה. אני מקווה שבדיונים נסתכל על כל החוליות ובכל אחת מהן יש מה לעשות כמו השאלה של תוספות כוח האדם. כמה הופנו לגורמים החקירתיים שמתעסקים בפשיעה החמורה? בעיני מרכז הכובד הוא לא בחומרת הענישה. לי חסרה ההבנה איפה הבעיות המרכזיות ויש לפתור את נושא העברת הנתונים ומכך להבין את התהליך המורכב הזה". עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים:" הסוגיה של הפשיעה החמורה ועבירות הנשק הן בהחלט בראש סדר העדיפויות שלנו. בעבירות הנשק למשל לא היתה חשיבה כוללת וכן שהעונש יהלום את חומרת המעשים ואלה היו מטרות צוות של כלל הגורמים שהוקם. יש טיוטת תזכיר שהוכנה ונעשתה עבודה משמעותית והבנה של כל הזרועות על מנת להביא חבילה כוללת לתת מענה לסוגיה הקונקרטית של עבירות הנשק. כמו שנמשיך לטפל בסוגיות נוספות". רפ"ק אימן סלאח, משטרת ישראל:" בחוק סדר דין פלילי כאשר יש ראיות מספיקות אמורים להעמיד לדין ויש סיכוי להרשיע את האדם. הבעיה הכי הפרקליטות והתביעות עושים פרשנות לא נכונה לסיכוי סביר להרשעה. כולם לקוחים את המונח שהאפשרות שהשופט ירשיע את האדם בהסתברות של 99% ברגע שהוא רואה שיש סיכוי הכי קטן התובע זורק לפח את התיק וסוגר אותו. יש פרשנות ברורה והמבחן הוא מאזן ההסתברויות מרגע שתובע מגיע להחלטה שהסיכוי להרשעה הוא ברף של 51% יש להגיש כתב אישום. עובדתית אנו רואים כיום רק אחוז אחד של הגשה של תיקים עם סיכוי סביר להרשעה. לכן זה מחשב חשיבה מחודשת ויצירתית של התביעות והפרקליטות". רפ"ק מור עינבר, משטרה:" איך יכול להיות מצב שבבית יש שני אנשים בו נמצא M 16 או נמצא בגינה אקדח שביצע עבירות חמורות אותו בעל דירה לא יושב בכלא. איך יכול להיות שילד בן 14 מרעיל בית ספר שלם וסוחר בטלגרס והוא לא בכלא. לא יכול שמשפחת פשע מגדלים 100 ק"ג סמים והוא הולך הביתה. אנו איבדנו את זה. החקירה במשטרה היא מקצועית ונחושה אבל משהו בהליך המשפטי לא תקין. אנו צריכים להתעורר יש כלים בחוק. יכול להיות שצריכים להשתפר אבל לא יכול שההיגיון הבריא נעלם. נצ"מ גלעד בהט, ייעוץ משפטי במשטרה: "המצוקה של השוטרים בשטח היא אמיתית ומתסכלת ונותנת משוב לאחור לשוטרים שהשקיעו ובסוף זה נסגר. הנתונים של אירועי כלי נשק הם לא טובים. תיארה נציגת משרד המשפטים את המאמצים שנעשים לטייב ולפשר ואנט שותפים . אבל בנוסף למהלך הרגיל של שינויי חקיקה יכול להיות שצריך לשנות גישה לפתרונות יותר יצירתיים: למשל סמכויות שהמשטרה מקבלת והיום הם לא טובים לאפשר למשטרה לטפל בהם. יש לחשוב על מצב שאי אפשר לנצל את הפרצות בחוקים הישנים לטובת העבריינים ויש לעשות רביזיה בכך. כלים בתחום המשפט המנהלי, הסדרים חקיקתיים בתחום סדרי הדין כדי להגדיל את הסיכוי שהעבריין ייתפש מה שישפיע על הצורה הכי גדולה של הורדת הפשיעה. יש לזרז את ההליכים. יש בקשה לסמכות חיפוש סמוי משנת 2006 עדיין אל קיבלנו אותה. לא הגיוני שהעבריינים משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת ואנחנו נמצאים אי שם בשנות ה 90. כל החוליות והגופים צריכות להיות חזקות. משטרה, משרד המשפטים, פרקליטות ושב"ס. זה כרוך במשאבים והחלטות לאתגר את בתי המשפט שהן יגידו לנו עד כאן". ירון קנטר, חטיבת התביעות משטרת ישראל:" אנו מגישים כ- 90 אחוז מכתבי האישום הפליליים המוגשים לבית המשפט. בדיון הספציפי הזה לאור חלוקת הסמכויות שנקבעה מרבית העבירות החמורות שאנו מדברים אינן בטיפול התביעה המשטרתית. התרומה שלנו למשל בעבירות נשק הן הפחות חמורות ומה שיוצר את ההבחנה הוא סדר הדין הפלילי. כאשר אנו מטפלים כל הליך קבלת ההחלטות אנו עובדים עם אותם קריטריונים. לגבי אותם מקרים בהם נציגי השטח אולי היד של גורמי התביעה לעיתים קלה ונסגרים תיקים במקומות שהיו צריכים להיות מוגשים. יש סיכוי סביר להרשעה אנו כתובעים שכאשר המבחן של בית המשפט להרשעה פלילית הוא מעבר לספק סביר. אם אני יודע ש 70% אדם בעל נשק ו 30% זה אחיו. לבית המשפט יש שיקולים שלו כי בית משפט אומר 99% אני ארשיע לכן נוצרת הפער של התחושה הזו. המצב המשפטי כפי שהוא כיום ואני חושב שאנו מיישמים את הדין הקיים בתצורה נכונה ומדויקת. חלק מההערות שנאמרו לגבי יישום וחלק לגבי שהדין הקיים הוא כבר לא מעודכן אני כתביעה סבור שהן נכונות. יש מקרים שהמשפט המנהלי יכול להיות יותר מתאים ולסתום את אותן פרצות ומקרים". עו"ד איתמר גלבפיש, פרקליטות המדינה:" לגבי השוני בדרישות מהמשטרה לגבי העמדה לדין. יש לנו פורומים בכל נושא בהם מתגבשים סטנדרטים. לאחרונה פורסמה הנחייה פומבית בנושא השלמות חקירה מתי זה נדרש. יכול להיות שוני בין מחוזות שונים כמו שיש בבתי משפט שוני במחוזות שונים. אני לא יכול לכמת זאת בנתונים. אנו עושים את המרב מול בית המשפט העליון על מנת להעלות רמת הענישה. לגבי הסטנדרט הראוי בנושא הגשת כתבי אישום במקומות בהן אין לנו סיכוי של מעבר לספק סביר אנו לא נגיש והתסכול הוא מובן. צר לי שזה נשמע כאילו שיש טענות אבל אנחנו יושבים בפורומים משותפים ועובדים כגוף אחד. בנוגע לסנגוריה הציבורית הוא גוף חשוב ואי אפשר לבוא בטענות של זכות הערעור שזו המציאות והזכויות של אנשים במעצר". עו"ד נסרין סלמה, סנגוריה ציבורית:" אנו פועלים בהתאם לעילות בחוק ואנו מייצגים מיעוטי יכולת או כאלה שהמינוי נעשה על ידי בתי משפט. ברור שאנו מפעילים שיקול דעת משפטי בזכות הערר והגשתם. צריך לזכור כי למעלה ממחצית המעצרים היומיים כלל לא מוגשים כתב אישום". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי הוא יוצא עוד יותר מודאג מהדיון. "יש שלוש קבוצות שמשבשות במדינה את החיים: ארגוני פשיעה, כנופיות פשיעה ומשפחות פשיעה. וכשהן נתונות ללחץ מהמשטרה אנו רואים את התגובות הקיצוניות שלהן בשטח. כמויות הנשק שיש היום אני לא בטוח שיש גורם שיודע כמה יש. בנוסף, כסף שמסתובב הן אפילו זוכות בחוזים של המדינה במיליוני קלים וכאשר כל אלה יחד לא נמצאים בידינו אני שואל מה היכולת שלנו להיאבק. ואנו מערימים עלינו עוד קשיים. זכות החשוב לעומת זכות הקורבן. אני רוצה לשמוע איך אנחנו עושים עוד צעד שאותם משפחות פשע ולרדוף אותן. ואני לא מצליח להבין כיצד ניתן לעשות זאת. והן נהיים יותר מתוחכמים והטכנולוגיה שלהן. זאת הגזירה. 300 נרצחים ברחובות מידי שנה? אולי נגיע לעידן הסולחות שרק הגביר את הנושא. ארצה לשמוע איזה על כלים מנהליים יכולים לסייע. ארצה לשמוע שופטים כיצד הם רואים זאת? אנחנו חייבם לצאת מהקופסה. אולי נקים פרקליטות רק לארגוני פשיעה. חייבים לתת פתרונות כך שבסופו של דבר הרחובות יהיו נקיים מעבריינים. זה בלתי אפשרי להמשיך כך".