חומר רקע - גורמים חיצוניים

PDF 7,603 תווים המסמך המקורי ↗
3.12.2025 לכבוד ועדת העובדים הזרים של הכנסת נייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד– סוגיות בהעסקת מהגרות ומהגרי עבודה בסיעוד ביתי הרינו מתכבדים להגיש נייר עמדה מטעמנו לקראת הדיון הקבוע ליום8.12.2025 , ביחס לסוגיות בנוגע למצבן של מהגרות ומהגרי העבודה בתחום הסיעוד הביתי , בהקשר של רשות האוכלוסין וההגירה. עמותת קו לעובד פוגשת מדי שבוע מזה שנים ארוכות מהגרות עבודה בסיעוד, מסייעת במיצוי זכויות יהן בכל הקשור לעבודתן , משוקעת בקהילת המהגרים והמהגרות ומסייעת במתן מידע הכרחי לעובדות אלו. העמותה אף פועלת גם בעבודה .עקרונית, ציבורית ומשפטית למען זכויותיהן נבקש לפתוח בכך ש תחום הסיעוד הביתי שונה מאד מתחומים אחרים שבהם מועסקים מהגרי עבודה. הוא אינו ענף מסחרי – הוא תחום סוציאלי ,שהמדינה ,בחרה להפריטו, הלכה למעשה למהגרות עניות שמועסקות באופן ישיר ע"י מטופלים סיעודיים ומשפחותיהם; מהגרות שמגיעות לישראל תחת חובות לאחר ששילמו הון עתיק עבור האשרה שלהן ושמועסקות בה תחת מגבלות .רגולטוריות נוקשות ה תחום , כמו תחומי ם טיפול יים ,רבים מאופיין ברוב נשי מובה ק– כ- 83% .ממהגרות העבודה בסיעוד הן נשים בניגוד ל מצב ב ענפים המסחריים, מהגרות העבודה בסיעוד חייבות להתגורר בבית המטופל ;); הן מודרות מחלק מחקיקת המגן (חוק שעות עבודה ומנוחה ונאסר עליה ן לרקום קשרי אהבה וזוגיות עם מהגרים אחרים, למשך התקופה הממושכת בה הן חיות בישראל (עובדת סיעוד יכולה לחדש את אשרתה הרבה מעבר ל- 63 חודשי ם , ולחיות בישראל כדין גם עשר ועשרים שנה, ב אשרת עבודה מתחדשת וללא מעמד מקנה זכויות.) תחת מתכונת העסקה זו, מה שאמור להיות טיפול מורכב , רגיש ואינטימי, ש דורש התאמה ויחסים אנושיים קרובים , הופך ל א פעם ל העסקה מסביב לשעון של ,נשים עניות ממדינות הדרום הגלובלי ,רובן בחובות ואשר ש רשות האכלוסין וההגירה מצפה ש ישילו מעצמן את צרכיהן האנושיים והמשפחתיים למשך שנ.ות עבודתן מתכו נת ההעסקה הזו פוגעת בעובדות, כפי שנפרט להלן, אבל לטעמנו היא גם מובילה לא פעם לפגיעה במטופלים הסיעודיים ואינה נותנת להם מענה אמיתי וארוך טווח. :להלן נעמוד על עיקרי הבעיות המבניות שמאפיינות את העסקתן של מהגרות העבודה בסיעוד א. גיוס לא מפוקח וחובות עתק – כיום כמעט שאין הסכמים בילטרליים בתחום הסיעוד הביתי1 . משמעות הדבר היא שרובן המוחלט של העובדות מגויסות בגיוס פר טי ו שילמו ומשלמות דמי תיווך אסטרונומיים, המגיעים גם ל- 25 אלף דולר, רק כדי להגיע לישראל . הן מממנות זאת באמצעות הלוואות בריבית כך שהן מתחילות את עבודתן בחוב, חוב שנדרשות שנה ולעיתים שנתיים ומעלה של עבודה רק כדי להחזירו. הדבר מקטין מאד את יכולתן לסיים את עבו ,דתן 1 להוציא עם סרי לנקה, עמה מיושם הסכם מאז2022 , אולם הגיעו ומגיעות דרכו מעט עובדות; בחודשים האחרונים החל גם יישום הסכם בילטרלי עם הודו, שפועל במקביל ל"גיוס פרטי" במדינה בתחום הסיעוד. למיטב ידיעתנו, בודדות הגיעו דרכו עד כה. בין2021 ל- 2022 פעל גם הסכם עם הפיליפינים, שקרס עקב תקנות שקידמה ממשלת ישראל, ונכון .להיום טרם חזר לפעול מחליש את כוח המיקוח שלהן וכמעט מחייב אותן לעבוד שעות ארוכו ת ( לעתים לא אצל מעסיקיהן, או לחלופין בדרישה לעבוד כל סוף שבוע אצל מעסיקיהן.) חשוב לציין שההסכם הבילטרלי שנחתם עם ממשלת הפיליפינים בשנת2018 ויישומו החל בשנת2021 היה הישג משמעותי, שאמור היה להבטיח שלפחות מחצית מהעובדות בתחום יגיעו ללא שעבוד ל חובות. עובדות שהגיעו מכוחו והשיבו לסקרים שערכנו אכן העידו שלא שילמו דמי תיווך. הסכם זה קרס לאחר שממשלת ישראל בחרה לקדם תקנות שיחייבו את העובדות בתשלום ללשכות הפרטיות , מבלי לבחון את השפעת התקנות על ההסכם, ומבלי שנועצ ו ב נציגי .ממשלת הפיליפינים תקנות אלו הפילו את ההסכם המוצלח, ואף הביאו לכך שכיום אין כמעט הסכמים בילטרליים בתחום; הן אף הרעו את המצב לכך ש כל העובדות שמגיעות מחוייבות כעת, בנוסף לתשלומי ,עתק אסורים לדמי תיווך גם בתשלום תקופתי בישראל ללשכות כאן . בחודשים האחרונים קידמה הממשלה תקנות חדשות בתקווה להחזיר את ההסכם עם הפיליפינים – למיטב ידיעתנו, נכון להיום התקנות החדשות לא שינו את עמדת ממשלת .הפיליפינים עוד חשוב לצ יין שלפי ממצאי עבר של הרשויות הישראליות, חלק ניכר מהסכום שמשולם כדמי תיווך אסורים מוצא את דרכו לישראל או אפילו משולם כאן ממש (סקרים שלנו בנושא מלמדים באופן עקבי שכמחצית מהעובדות משלמות חלק מהסכום בישראל). בדיונים שהתקיימו בנושא, הערכת הרשויות הישראליות היי תה שלא פעם מדובר בלשכות הפרטיות ביש ראל . ,כלומר ההפרטה של תחום הסיעוד הביתי , הסוציאלי, הרגיש כל- ,כך ממומ נת הלכה .למעשה, בידי עובדות הסיעוד, בסכומי עתק ב. החרגה מחוקי המגן ומתכונת העסקה24/6 – בהתאם לפסי קת בג"ץ בפרשת גלוטן2 , חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על מהגרות העבודה בסיעוד. משמעות הדבר היא שמהגרות העבודה בסיעוד אינן זכאיות לתמורת שעות עבודה נוספות, ובהמשך, פסיקת בתי הדין לעבודה קיצרה את זכאותן ליום מנוחה שבועי (מ- 36 שעות ל- 25 שעות). התוצאה היא שעובדות אלו נדרשות להיות זמינות לעבודה24/6 , וחלק לא מובטל מהן אכן עובד מבוקר עד ערב– והכל בשכר בסיס ,שכיום גבוה אך במעט משכר המינימום. לדבר יש בראש ובראשונה השלכה על בריאותן הנפשית והפיזית3 ., ועל יכולתן לבצע עבודה טובה לאורך זמן לטובת מעסיקיהם חשוב לציין שלצד זאת, נהלי רשות האוכלוסין וההגירה מצמצמי ם עוד יותר את המרחב הפרטי :והאישי של העובדות כאמור, הן נדרשות ומחויבות לגור עם מעסיקיהן במהלך השבוע; וזוגיות עם מהגר עבודה אחר, י שת חשף בפני רשות האוכלוסין וההגירה, תוביל לדרישה כי הן או ב ני .זוגן יעזבו את ישראל מכיוון שבענף הסיעוד ניתן לעבוד באשרה הרבה מעבר ל- 63 חודשים (חלק ניכר מעובדות הסיעוד שבישראל נמצאות באופן חוקי מעבר לתקופה זו), הרי שמתכונת העבודה והחיים המתוארת לעיל, של העסקה מסביב לשעון ושל בדידות והתנזרות, היא המתכונת שרשות האוכלוסין וההגירה מייעדת לרבבות נשים למשך.שנים ארוכות, לעיתים גם עשור ומעלה 2 דנג"ץ10007/09 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה , ניתן ביום18.3.2013 . 3 " ,ר' דוח קו לעובד הסיכונים לבריאותן של מהגרות עבודה בענף הסיעוד ", מרץ2025 . ג. כבילה ל מעסיק והגבלה על יכולת להחליף עבודה – בתחום הסיעוד הביתי חלות מגבלות רבות על יכולתן של עובדות לסיים עבודה ולהחליף מעסיק באופן חוקי . על מנת שלא להכביד, נתמקד בנייר זה בחמורה שבהן– כבילה כמעט מלאה למעסיק סיעודי, במקרים של "אשרה הומניטארית" (אשרה הניתנת בשל צרכיו ההומניטאריים של המעסיק). לצערנו, לרשות האוכלוסין וההגירה אין מידע אודות מספר ה עובדות המועסקות באשרה זו– אולם אנו עמ ריכים כי מדובר בחלק נכבד מעובדות הסיעוד שהשלימו63 .חודשים בישראל אשרה זו מאפשרת לעובדת להתחיל עבודה חדשה בישראל אם השלימה63 חודשים בתנאי וכל עוד ת עבוד אצל המעסיק הספציפי שרשום באשרתה . סיום העבודה יביא ברוב המקרים לאבדן האשרה ודרישה לעזוב את ישראל. המקרים החמורים ביותר שנתקלנו בהם בתחום הסיעוד היו בקרב עובדות שהועסקו באשרה זו, שכן היא מאפשרת למעסיקים מפרי חוק לפגוע בעובדות, שיודעות שתלונה תוביל לאבדן אשרתן ושאין להן באמת כוח מיקוח . בחלק מהמקרים הללו העובדות הוכרו בה משך כקורבנות סחר ועבדות; באחרים, בהם העובדות ."רק" הוטרדו או הותקפו מינית למשל, לא היה כל מענה להציע להן אנו קוראים לוועדה לפעול מול רשות האוכלוסין וההגירה ויתר משרדי הממשלה, כדי: א. להבטיח קידומם ויישומם של הסכמים בילטרליים בתחום; לחדול מ"הגיוס הפרטי" במדינ ות שבהן פועל כיום הסכם בילטרלי בתחום (הודו); ולבטל את התקנות שהטילו על העובדות את חובת מימון הלשכות הפרטיות. ככל שנדרש מימון לפעילותן, ובהינתן שמדובר בתחום .סוציאלי, על מדינת ישראל לממנן ולא להטיל את העלויות על מהגרות עניות ב. להסדיר , כפי ש התחייבה הממשלה בפני בית המשפט העליון כבר לפני15 ,שנים את מתכונת העסקתן ,של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד הביתי ש לאחר פסה"ד בפרשת גלוטן נותרה בוואקום חקיקתי מבחינת שעות העבודה והמנוחה. ג. .לבטל את האיסור לקשירת קשרי זוגיות עם מהגרים אחרים ד. לשנות את הגישה שלפיה עבודת הסיעוד תיעשה תחת איומים בשלילת אשרה וגירוש. יש לאפשר לעובדות הסיעוד לשהות בישראל תקופות ארוכות באופן שייטיב גם עם המטופלים הסיעודיים שמעוניינים בעובדות בעלות ניסיון, ללא כבילתן למעסיק מסוים ; להשתמש בתמריצים חיוביים כדי לעודד עובדות להתמיד בעבודתן (למ של, קצבה גבוהה יותר למטופלים שמתקשים למצוא עובדות, שתאפשר שכר גבוה יותר); ובכל מקרה להתיר לעובדות שנפגעו .מינית לעזוב את מקום עבודתן מבלי לאבדן את אשרתן אלעד כהנא, עו"ד טלפון054-5800-819