פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 790 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ו (11 בנובמבר 2025), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> הנוהל החדש לטיפול בהענקת אזרחות לקטין (נוהל נינים) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר ולדימיר בליאק יבגני סובה מוזמנים: דוריס קריאף – מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה רונן ירושלמי – מנהל מחלקת אזרחות, רשות האוכלוסין וההגירה דסי צנגן – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מלי דודיאן – קשרי ממשל, רשות האוכלוסין וההגירה אביטל קדרון – יור משותף ועדת עלייה, לשכת עורכי הדין אלכס זרנופולסקי – יו"ר ועדת העלייה, לשכת עורכי הדין אלכסנדרה פרוצנקו – סגנית יו"ר בוועדת ההגירה, לשכת עורכי הדין אלקס ריף – מנכל״ית, לובי המיליון אליסה יפימוב – מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון אנסטסיה סהר שבצ'וק – משנה לראש העיר, מחזיקת תיק הקליטה, עיריית בת ים אוהד ויגלר – מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, עתים ניקול מאור – מנהלת המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה יאיר קנאי – המחלקה לעלייה, הסוכנות היהודית אליסיה מושקוביץ – עו"ד בן זאב יהונתן – עו"ד יובל לבקוביץ' אמילי – עו"ד יוליה סיאני – עו"ד אוסנת אדלר – עו"ד ארינה אילינה – עוזרת משפטית אאידה פודולסקי – מתמחה אילה אליהו – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הנוהל החדש לטיפול בהענקת אזרחות לקטין (נוהל נינים) << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים וחברות, תודה לכל המתכנסים בחדר הוועדה. אני מתנצל על העיכוב בפתיחת הדיון עקב התארכות הדיון הקודם. כמנהגנו, נציין שאנחנו במרחק 767 ימים מאז אסון שמחת תורה, ה-7 באוקטובר. ארבעה חללים חטופים עודם בידי ארגוני המרצחים. בשעה זו מסתיימת הלווייתו של סרן הדר גולדין וליבנו עם בני המשפחה והחברים הקרובים. אנחנו ברוח מאבקה החשוב של משפחת גולדין במשך 11 שנים, שומרים על המחויבות של כולנו לפעול לסגור את המעגל גם בעבור ארבע המשפחות הנותרות, ובעניין הזה כולנו מאוחדים ברצון הזה. מכובדיי, אנחנו מתכנסים בעקבות פנייה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בעקבות פנייה גם של חברים וחברות נוספים בוועדה, פניות שהגיעו ישירות אלי. הפניות עוסקות בשינוי הנוהל הפנימי של רשות האוכלוסין וההגירה בנושא הענקת אזרחות לקטינים בני דור רביעי של זכאי חוק שבות, נינים של יהודים. הזכאות להתאזרחות של בני הדור הרביעי. בחודש אוגוסט האחרון התפרסם נוסח מעודכן של הנוהל, וסביב הנוסח הזה התעוררו גם שאלות רבות וגם הייתי אומר פחדים או חששות של גורמים רבים, גם אנשים פרטיים וגם ארגוני עולים, כאמור גם חברי כנסת. חשוב לי לציין שבעקבות פניות גם של חברי כנסת וגם של הוועדה וגם של הארגונים, שאני תמיד טורח לשבח את המסירות שלהם למשימת העלייה ולעולים, אז יצאו כבר הבהרות שונות לגבי הנוהל ונעשו גם תיקונים מסוימים. אבל אנחנו חשבנו שבגלל ההד הציבורי שנוצר בחודשים האחרונים, נכון בכל זאת להתכנס כאן בוועדה ולשמוע דברים על בורים ולראות את התמונה כולה, ולאפשר גם לנציגי הארגונים והתנועות ולגורמים נוספים שהגיעו לכאן, וכמובן בראש וראשונה לחברי הוועדה, להעלות שאלות שנוגעות לעניין הזה, להעלות בקשות שלהם לחידוד דברים בנוהל ובאופן היישום שלו. חשוב לי שהישיבה הזאת לא תתפרש כישיבה שבה אנחנו מראש מבקרים איזה שהוא חוסר מענה או חוסר התייחסות כי אני חושב שדווקא בעניין הזה, בעקבות פניות שנעשו מבלי כינוסה של הוועדה, יצאו הבהרות ונאמרו דברים. אבל טוב שאנחנו עושים יישור קו גם במעמד הזה שהוא פומבי, שמאפשר גם הצפת שאלות וסוגיות נוספות. אז ברשותכם, מה שאני מציע שנעשה זה שנפנה לשני עמיתי – חבר הכנסת בליאק שביקש את הדיון וחבר הכנסת יבגני סובה. לאחר מכן, אני מציע שלא כמנהגנו נפנה קודם כל לנציגי המדינה ונבקש מהם לסקור את ענייני הנוהל ומה שקרה באוגוסט, התיקונים שהוכנסו ומה עדיין על המדוכה, ואז נפתח את זה להערות ולהתייחסויות. אני רוצה לומר מבלי לקבוע מסמרות בדבר, שהסוגיה הזאת של התפר בין הדור השלישי לרביעי, במעבר הזה בין חוק השבות לבין הליכים אחרים של התאזרחות, לא תמיד זו סוגיה שיש סביבה רגישות. ולכן אני אומר, לפחות מבחינתי, שגם מבחינת רצף הדורות, כמה שנים עברו מאז שנחקק חוק השבות, הנתונים הדמוגרפיים שאנחנו מכירים לגבי העלייה מחלקים שונים בעולם, אז זאת סוגיה שעל שולחנה של הוועדה. האם נצטרך עוד דיון ספציפי בנושא הזה? בואו נראה במהלך הדיון. אבל הסוגיה הזאת של מה קורה בדור הבא של הקהילות היהודיות, זה בהחלט נושא שמעסיק אותנו ומעניין אותנו. חברי, חבר הכנס ולדימיר בליאק, הזדמנות טובה להודות לך על הובלת הדיונים בכמה סוגיות כפי שגם חבר הכנסת סובה עושה. אנחנו ברוח סוציאל-דמוקרטית ועדה שיתופית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נדבר על זה. תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה על הדיון הזה שהוא דיון מאוד חשוב שנוגע להרבה מאוד אנשים. אני גם רוצה להודות לכל מי שהגיע, גם לאזרחים, גם לנציגי ארגונים וגם לעורכי הדין שמטפלים בנושא. הסוגיה הזאת של הדור הרביעי היא לא חדשה אבל לפתע או לא לפתע, באמצע חודש אוגוסט או יותר נכון המחצית השנייה של חודש אוגוסט התחלתי לקבל לא מעט פניות של אזרחים. מסתבר שב-19 באוגוסט שונה הנוהל הפנימי ואתם תתקנו אותי אם אני לא מדייק אבל נוסף משפט מסוים שמדבר על הענקת אזרחות במקרים חריגים בלבד, ואין די בעמידה בתנאים הקבועים בנוהל זה כדי לזכות בקבלת האזרחות. בעקבות הפניות שקיבלתי בעקבות השינוי שנחשפתי אליו, פניתי לרשות האוכלוסין ונאמר לזכותכם שקיבלתי מענה. במענה עניתם לי בקצרה שלא זו הכוונה. כלומר לא זאת הייתה הכוונה ואם אני לא טועה ב-3 בנובמבר פרסמתם נוהל מתוקן, אבל לא מתוקן עד הסוף כי הסרתם את המשפט לגבי מקרים חריגים אבל המשך המשפט נשאר. אני רוצה לציין רק דבר אחד וגם ציינתי את זה בפנייה אליכם: בעיניי, ככל שהשינוי הזה מצמצם את האפשרות לקבלת אזרחות על-ידי קטין שהגיע כנין ליהודי או קטין שהגיע לישראל כנלווה לזכאי שבות, מדובר בשינוי חוק השבות כי זה משליך גם על הדור השלישי וגם על הדור השני ועל הכל. ואם מישהו רוצה לשנות חוק, אז יש דרך לשנות חוק בכנסת ישראל ואין מקום לשינוי או לצמצום החוק על-ידי הנוהל הפנימי. זאת בעצם הטענה שלי. אם לא זו הייתה הכוונה, אני אשמח לשמוע גם כאן בדיון שלא זו הייתה הכוונה. אבל אם המצב הוא שונה, אז בואו נדבר על זה. תודה רבה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה לחברי, חברי הכנסת בליאק על הדבר הזה. אכן גם אני קיבלתי פניות, ומיד שראיתי שחבר הכנסת בליאק פנה אז אני מאלה שלא קופצים מיד, אמרתי מצוין וטוב מאוד שקיבלת תגובה ומענה מידי כי סך הכל כולנו עושים אותה עבודה. אני שמח שהדבר הזה נפתר כפי שהוא נפתר. אני רוצה להגיד כמה דברים כלליים, ואמרתי את זה ואני אחזור על זה כאן בוועדה, זה המקום להגיד: יש גורמים בממשלה שטוענים שיותר מדי פקידים קובעים את המדיניות. אני לא אוהב את המילה "פקידים". אני קורא לאנשים שעובדים במשרדים של הדרג המקצועי, ככה אני מתבטא, דווקא בנושא של הענקת אזרחות לדור הרביעי, יש יותר מדי כוח לדרג המקצועי כי החוק למעשה לא מסדיר את הנושא הזה. ולכן במשך שנים שאני כאן בכנסת, אני מקבל תלונות על דברים שלי כמחוקק יש דרך או לשנות את החוק, ואני לא יכול לשנות את החוק, או לבוא ולפתור כל בעיה פרטנית ולבדוק מה קורה ולמה זה מתעכב. למעשה אין היום הסדר שמחייב למשל אותו פקיד במשרד הפנים או ברשות האוכלוסין להעניק אזרחות לקטין כעבור שלוש שנים. אין כזה דבר. כולם יגידו: ניתן לך א/5 לעוד שנה, תחזור עוד שנה. בוא נראה כמה ימים היית בחו"ל, היית אצל סבתא, לא אצל סבתא, אצל סבתא רבא וכולי וכולי. לכן אני חושב שיש פה סוג של לא לקונה אבל איזה שהוא אזור אפור כזה, שהרבה פעמים מנוצל לא לטובתו של הקטין הזה. אני חושב שאנחנו צריכים כמדינה לשאוף למצב שמצד אחד יש לנו חוק השבות. אנחנו מתנגדים לכל שינוי בחוק השבות. מצד שני, כמו שאמר חבר הכנסת בליאק, אין מצב שאדם שמגיע על-פי חוק השבות עם קטינים שהם דור רביעי, אחר-כך יחשוב שאם הקטינים שלו מקבלים לא רק את הערכים הישראליים בעברית וחינוך וכולי, הם עוד כמה שנים יגיעו למשרד הפנים ויגידו להם: בוא, תחכה עוד כמה שנים עד שאתה תהפוך לאזרח מהשורה ותוכל גם להתגייס לצבא. אני הובלתי את הנושא של השירות של דור רביעי לצה"ל. אני גם פניתי לצבא ולשר הביטחון הקודם, גלנט. ראינו שיש מאות של אנשים כאלה, ניסינו שם לשנות דברים על מנת שהם יוכלו להתגייס בעקבות 7 באוקטובר. אני אומר את זה כאן ולפרוטוקול: אני מבקש שהנושא הזה של הקטינים של דור רביעי, יתייחסו לזה כמו לכל אזרח שמקבל ורוצה לקבל מענה ממשרד הפנים, ושלא יתחילו עכשיו לעכב את מתן האזרחות כפי שמגיע לו על-פי חוקים, נהלים וכולי. ולכן אני באמת מבקש מחבריי להתייחס לזה. וכמובן, אם יש בעיות פרטניות, אנחנו יודעים לפנות לדרג המקצועי בנושא. אני מאוד מקווה שלא נחזור לדיונים האלה ובטח לא נקבל תלונות עם דאגה לעתידם של אותם ילדים, שהם למעשה גדלים כאן כישראלים לכל דבר כי הם ישראלים. אז אני מבקש באמת מהדרג המקצועי לפעול בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. חבר הכנסת סובה, אני מציע את הדבר הבא: אני מציע שנפנה למשרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, נבין מהם איך הם רואים את שינוי הנוהל, איפה זה עומד היום והאם נדרשות עוד הבהרות מעבר להצהרה הפומבית פה. אני כן אבקש גם התייחסות שלכם לנתונים שאתם מכירים על האירוע. אחרי שנשמע את רשות האוכלוסין וההגירה, נשמע את נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמלווה בכישרון רב ומסירות את העשייה של הוועדה שלנו כדי שנבין גם מבחינה מספרית, ואז נציף עוד סוגיות בעזרת החברים והחברות. ואני אומר עוד פעם: אם אנחנו נראה באמת שישנן סוגיות שנוגעות לעניין הזה מעבר להבהרות, אנחנו נתכנס לסדרת דיונים נוספת בסוגיה הזאת, כמו שאנחנו עושים, אנחנו וועדה שיש לה איזו שהיא נטייה כפייתית לחזור על עיסוק בנושאים וזה גם עובד, לא? לוועדה הזאת יש הרבה מאפיינים ייחודיים לטובה. בבקשה, מי מציג? רונן בבקשה, מנהל מחלקת אזרחות. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> אני מנהל אגף אזרחות. בפתח דבריי, אני רוצה לומר דבר אחד: אתם חברי כנסת, אתם מחוקקים ואנחנו פקידים - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הדרג המקצועי. << דובר_המשך >> רונן ירושלמי: << דובר_המשך >> - - או משרתי ציבור. אנחנו עובדים בכפוף לחוק, בכפוף לנהלים. אני רוצה לומר עוד דבר: כל הנושא של נינים הוא נושא מאוד רגיש גם בעינינו. נינים בסך הכל לא אשמים בזה שהם נינים והם נכנסו דור רביעי ולא יכולים לקבל מעמד של עולים ואזרחות ישראלית. אני יכול לומר שבדרך כלל, באופן כללי, כלל הלשכות שלנו מודעות לנושא ומשתדלות לתת מענה ופתרונות לכל מה שקשור בנושא הזה. עכשיו לעניינו – לרשות האוכלוסין וההגירה מאות נהלים. אנחנו משתדלים מדי תקופה לרענן ולרפרש את הנהלים שלנו, להרחיב אותם קצת יותר. הנהלים לא מיועדים רק לנו, הם מיועדים גם לכלל הציבור כך שגם אם תיקנו, שינינו, עשינו משהו, אנחנו לא עושים את זה מאחורי הגב של מישהו אלא זה מפורסם ואנשים יכולים להסתכל באותם נהלים. ואם יש הערות, אנחנו מקבלים הערות. בעקבות אותן הערות, אנחנו רואים שיש טעם לפגם ואנחנו אמורים לתקן אז נתקן, ואם לא – אז לא. במקרה דנן, זה נוהל שלא רוענן מספר שנים. עברנו על הנוהל, ובסופו של דבר הוספנו את המשפט לעניין חריגים. כוונת המשורר הייתה שמאחר ולשר הפנים יש שיקול דעת רחב בעניין הזה, אז הענקה לקטין היא דבר שלפי חוק שצריך לעבוד לפיו אבל צריכים להיות גם זהירים בו. כלומר יש מקרים מאוד מאוד חריגים שלא קשורים לנינים ולא לילדים נלווים. המקרים האלה צריכים להיבחן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא הניסוח. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> אני רק אומר שכוונתנו בנוהל הזה לא הייתה לגבי המקרים החריגים, לא הייתה כוונתה לגבי הנינים ולא לגבי ילדים נלווים לזכאי שבות. לאחר שקיבלנו את מכתבך ועיינו, הגענו למסקנה שלכל היותר יש פה ניסוח לא מוצלח. ישבתי עם הלשכה המשפטית שלנו שמלווה – דרך אגב, כל שינוי או תיקון בנוהל מלווה משפטית. זו לא החלטה של פקיד זה או אחר. אנחנו יודעים לשבת יחד, לקבל את ההחלטות במשותף ולקבל הערות. ישבנו והבנו שהיה פה באמת משהו לא כל-כך מוצלח, תיקנו ועדכנו את מי שצריך לעדכן, את חבר הכנסת בליאק ואת חברי הוועדה. מבחינתנו זה מאחורינו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה הכוונה בהמשך המשפט – עמידה בתנאים קבועים בנוהל הזה כדי לזכות באזרחות? כי זה מה שנשאר בנוסח המתוקן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה יכול להקריא עוד פעם? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. "אין די בעמידה בתנאים הקבועים בנוהל זה בכדי לזכות את המבקש באזרחות". << דובר_המשך >> רונן ירושלמי: << דובר_המשך >> זה ירד גם ועדכנו על זה. אני עדכנתי את לשכת מנכ"ל. אחרי שהעלינו את התיקון הזה, שמנו לב שהשורה הזאת בטעות סופר לא נמחקה. מחקנו אותה והנוהל ייכנס עכשיו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת כי שוב, אנחנו נותנים פומבי לסוגיה וחשוב שיהיה ברור. אנחנו מבינים מכם ששתי תיבות, שני מקטעי משפטים שיצרו איזו שהיא תחושה שמעבר למה שקבוע בנוהל, יש עוד קומה של קריטריונים ושל שיקול דעת עצמאי. שתי התיבות הללו ירדו – גם במקרים מיוחדים וגם את התיבה שחבר הכנסת בליאק השמיע. ונכון לעכשיו, לפחות מבחינתכם - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה הנוסח הנכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון לעכשיו, מבחינתכם - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להקריא את הנוסח? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנוהל מאוד ארוך, הוא נמצא באתר, בואו תיכנסו. זה הנוהל המעודכן? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה אותה גירסה. 9 ללא המשפט שהקראתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים שנייה. אין לנו הרבה זמן וחשוב לנו לשמוע את האמירות שלכם. גם אתם, כל הארגונים ועורכי הדין שכאן, תעשו את הבדיקה. אנחנו גם נחזור לסוגיה הזו אבל כרגע, ההודעה של רשות האוכלוסין וההגירה היא ששתי התיבות, שני האזורים, שני הסעיפים שבהם הייתה אמירה שעוררה חשש, הדברים הוסרו בנוהל המעודכן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר מבחינתכם, השינוי של ה-19 באוגוסט לא קיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דסי, תדברי שנייה. עורכת הדין צנגן. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> זה לא שהוא לא קיים. אנחנו כן השארנו משפט שסעיף 9א1 הוא במסגרת שיקול הדעת הרחב של שר הפנים. זה הענקת אזרחות, זה לא איזה אזרחות אוטומטית, ולכן את זה כן השארנו בפתיח, שזה הפעלת סמכות במסגרת שיקול הדעת הרחב של שר הפנים. את העניין של מקרים חריגים והבהרה שבכל מקרה, נין וקטין נלווה לא צריך מעבר לזה שהם נין וקטין נלווה גם מקרים חריגים – זה - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם למיטב ידיעתכם כדרג מבצע, המדיניות של שר הפנים במסגרת שיקול דעתו הרחבה, היה בה איזה שהוא שינוי? << דובר_המשך >> דסי צנגן: << דובר_המשך >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אני לא טועה, אין שר פנים נכון? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. בסדר, כרגע לפחות אנחנו בטוחים שלא יכול להיות שינוי בעמדת שר הפנים כי אין למדינת ישראל שר פנים. גם שר בריאות, גם שר רווחה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אין שר פנים, אז אין מדיניות של שר פנים, נכון? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. אבל אני רוצה לומר כי זו נקודה חשובה: ריענון הנוהל לשיטתכם ולעמדתכם לא משקף שום שינוי במדיניות של השר, של משרד הפנים, של רשות האוכלוסין וההגירה בסוגה הזו של הקריטריונים להענקת מעמד והתאזרחות לקטינים, נכון? אני אומר שכרגע לפחות אנחנו בטוחים שלא יכול להיות שינוי בעמדת שר הפנים כי אין במדינת ישראל שר פנים. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> נכון. מעבר לזה גם שלחתי נתונים כדי שחברי הוועדה יוכלו לראות אפילו ב - - -, שלא הייתה שום ירידה בממוצע שפחות או יותר ישנו במתן אזרחות. מעבר לזה, בדקנו. אני יכול להגיד לכם שבשנה אחת, נכון לנובמבר 2025, מבין מאות בקשות שהוגשו, בגלל אי עמידה זו או אחרת בנהלים, שזה באמת טיפה מכל הבקשות - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. אנחנו תכף נשמע את מרכז המחקר והמידע שריכז או בנה בסופו של דבר את המצגת בעיקר על בסיס נתוני רשות האוכלוסין וההגירה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> סליחה, דוריס צריכה לצאת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מיד אני פונה לדוריס. אני רק רוצה לומר שאחרי ששמענו את הדברים האלה, נשמע את הנתונים כפי שמרכז המחקר והמידע מציג. אני רק אומר שהדברים שרונן התייחס אליהם – הונחה בפנינו טבלה, אני חושב שהיא לא נמצאת עדיין בידיכם ובידי המשתתפים, שמראה את מספר הענקות האזרחות ב-2023, 2024, 2025 בחתך חודשים. ב-2025 היא מגיעה עד נובמבר, אנחנו עדיין בעיצומו. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> כתבנו שם בהערה שזה נכון ל-4 בנובמבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינתי האמירה החשובה היא שאין שינוי במדיניות במתן אזרחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, נכון. אני אומר שלכן שאלנו "ברחל בתך הקטנה". אני רק אומר שגם המספרים, לפחות כרגע, מעידים שבפועל אפילו הייתי אומר שיש גידול של כ-150 הענקות אזרחות לעומת שנת 2024. יכול להיות שזה קשור למלחמה ולדברים - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> וחשוב לרענן את הנוהל גם ללשכות. שלא ייווצר מצב שאנחנו במשך חודשים נמשיך לקבל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> אפשר להבהיר? אני שלחתי במו ידי הבהרה לכלל עובדי רשות האוכלוסין שמתעסקים, למנהלים שלהם, למנהלי מרחבים. בנוסף הפניתי אותם לתיקון בנוהל, כתבתי להם את ההבהרות שכתובות בנוהל שוב. ושוב, אני יכול לומר הרבה דברים אבל לפעמים יש תקלות נקודתיות. אין לי עליהן שליטה לצערי אבל כשאנחנו מקבלים את אותה תלונה או אותה הערה, אנחנו משתדלים לבדוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק לחדד לגבי הלשכות, שלכולם תהיה את הגירסה המעודכנת של הנוהל. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> אל תתייחס לגבי הארבעה מקרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים, בגלל קוצר זמנים, אני רק אומר שהגיעו אלינו פניות פרטניות על מקרים פרטניים. ברשותכם, אני חושב שזה פחות מתאים באופן הפומבי לעסוק בהם בפעם הראשונה. מנהלת הוועדה וצוות הוועדה, כפי שאנחנו עושים תמיד, בכל פעם שמגיעה פנייה פרטנית, אנחנו לא ממתינים לישיבה. אנחנו פונים כוועדה לבירור העניין למול רשות המיסים וההגירה, כולל ארבע הפניות שהגיעו לכאן באדיבות של משפטנים ומשפטניות שפנו. אני מציע שלא ניכנס למקרים הפרטניים אלא אם ראינו שלא קיבלנו מענה מרשות האוכלוסין וההגירה. ככל שיש עניינים פרטניים, אז גם אחרי הישיבה הזו אנחנו נבדוק איפה הדברים עומדים. בסדר? דוריס, נציגת משרד העלייה והקליטה, בקשה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> ממש רק משפט – קודם כל, אנחנו מטפלים בילדי עולים נלווים במסגרת המשפחתית, כשהם נלווים לעולים. ויותר מזה – עם משרד הפנים הוצאנו פרוספקט שממש כל משפחת עולים שמגיעה עם ילדי עולים נלווים, מקבלת פרוספקט במשך שנים בדיוק מה עליהם לעשות, ממה עליהם להיזהר, מתי עליהם לגשת. כך שאנחנו - - << מנהל >> (היו"ר ולדימיר בליאק, 14:57) << מנהל >> << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> ולא שיניתם את הפרוספקט ב-19 באוגוסט? << דובר_המשך >> דוריס קריאף: << דובר_המשך >> לא שינינו את הפרוספקט, לא קיבלנו הנחייה לשנות כי הכללים העיקריים הם אותם כללים. לכן אני מאמינה שאם היה איזה שהוא שינוי, היינו נדרשים גם לשנות את הפרוספקט המשותף הזה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> תודה רבה. מרכז המחקר והמידע, בבקשה. << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> (באמצעות מצגת) שלום. אני ממרכז המחקר של הכנסת. אז אנחנו קיבלנו נתונים מרשות האוכלוסין נכון לכמה שנים עד לשנת 2023. אז יש לכם בוודאי נתונים יותר מעודכנים אבל הנתונים שלנו מאפשרים לתת איזו שהיא תמונה כללית של המצב של מספרי אותם קטינים, שהם רובם נינים ליהודים שמגיעים במסגרת ההליך הזה של דור רביעי, שיכולים להגיע עם ההורים שלהם שהם זכאי שבות ולקבל מעמד תושב ארעי א/5, ואחרי שלוש שנים בסטטוס הזה יכולים לבקש בקשה להתאזרחות או למעמד תושב קבע. אז זה נתונים מהשנים 2010-2023. באותן שנים, כ-14 שנים, הגיעו כ-15,000 קטינים שההורים שלהם במעמד עולה וקיבלו מעמד תושב ארעי. רובם נינים כאמור. 95% מהם ממדינות ברית-המועצות לשעבר. יש עוד כמה גם ממדינות אחרות אבל הרוב המוחלט ממדינות ברית-המועצות לשעבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה חזור ולא נשארו? יש כאלה נתונים? << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> על הקבוצה הזאת אין לי נתונים אבל אנחנו יודעים שהרבה מהעולים עזבו ולא נשארו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז זאת השאלה. אם העולים עזבו ויש קטינים שהם בדור רביעי, אז כמה הם? אין לכם את הנתונים? << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> לא. אנחנו יודעים גם שלאורך השנים יש הבדלים גדולים בין המספרים. אם בשנים עד שנת 2021 היו בין כמה מאות ל - - << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא, אני רואה שעד 2019 הייתה עלייה ואז הייתה קורונה, ואז ב-2022 הייתה קפיצה משמעותית. << דובר_המשך >> אילה אליהו: << דובר_המשך >> נכון מאוד. ב-2024 היו כ-4,000 קטינים במעמד הזה, שקיבלו את המעמד הזה. ב-2023 כ-2,600, אז המספרים ממש קפצו בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, וכמובן שהגלים של הקטינים תואמים לגלי העלייה באופן כללי. לגבי אלה ששינו את המעמד שלהם למעמד אזרח או תושב קבע – אנחנו רואים שמתוך אותם 15.000, בערך 28%, כ-4,200 קיבלו מעמד אזרח או תושב קבע כאשר בתוך הקבוצה הזאת 95% מהם קיבלו מעמד אזרח ורק כ-5% מעמד תושב קבע. << מנהל >> (היו"ר גלעד קריב, 15:01) << מנהל >> מתוך אותם כ-72%, כלומר כ-10,000 נשארו במעמד של תושב ארעי א/5, נכון לזמן הבדיקה של רשות האוכלוסין בפברואה 2024. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> שאלה - - - ושוב, השאלה הגדולה האם - - - << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> אני תכף אתייחס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף נתייחס לזה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, רגע. מכובדי, שנייה. << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> אז קודם כל נדגיש שבפברואר 2024 היו עדיין 10,000 במעמד א/5. למה הם היו עדיין במעמד א/5? אולי כי לא עבר פשוט מספיק זמן, הם לא היו יכולים להתחיל את תהליך ההתאזרחות או לא יכלו לסיים אותו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שנייה. מתוך 10,000, אני מניח שכמעט 4,000 הם אלה שעלו בעקבות המלחמה אז לא עברו שלוש שנים. << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שזה מתקרב כבר לגבול שאחרי שלוש שנים פחות או יותר - - << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> נכון מאוד. יש כמעט 8,000 - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאני אומר, שבשנה הבאה זה אמור לרדת משמעותית והכמות צריכה להיות יותר גדולה של אלה שיקבלו אזרחות בשנת 2026. זה לפי הלוגיקה שאנחנו שמענו עד כה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> ולשאלתך, מי נמצא בארץ ומי לא? אז חצי מאותם 10,000, בזמן הבדיקה בפברואר 2024 לא היו בישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל בנקודה הזו, זה מידע שנבקש לפעם הבאה. בעצם הנתון שצריך מאוד להעסיק אותנו הוא כמה מתוך בעלי א/5 שכבר עברו שלוש שנים מאז קבלת המעמד, כמה מתוכם נמצאים בארץ? מכיוון שיש לנו פה פירוט מאוד מדויק שהבאתם לנו, של חתך במצגת והיא גם תהיה באתר הוועדה, משנת 2011, כמה אנשים בעצם נשארו בא/5 בהינתן שנת הגעתם לארץ? אז יש פה קבוצה די משמעותית של כמה אלפים, עליהם אנחנו נבקש להבין כמה מתוך הזכאים שיכלו לבקש על-פי הנוהל לא נמצאים בארץ וכמה נמצאים בארץ, ואז נשאל את השאלה איפה בקונוטציה עם הציבור שכן נמצא בארץ, ההורים או הקטינים שכבר הפכו בגירים לא מבצעים את הפרוצדורה של לעבור מא/5 להתאזרחות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היקף הבעיה, ככל שהיא קיימת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. יכול להיות שנגלה שכל אלה שלא מימשו, חלק גדול מהם לא נמצא בארץ ואז ברור שהם לא יכולים לבצע את הדילוג לעבר רשות הקבע והאזרחות. << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> אז נכון, הרבה מהם לא נמצאים בארץ. יש עוד עניין שאולי מונע מחלק מהם לקבל מעמד אזרח והוא שאם מדובר בילד של זוג הורים פרודים ויש הורה אחד בחו"ל, הוא צריך לאשר שהילד שבארץ יעשה את שינוי המעמד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא מאשר? << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> אם הוא מאשר, הוא יכול לשנות את המעמד. אם הוא לא מאשר, אז אותו ילד לא יכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אז אני רק רוצה להציב, ואני אומר את זה גם לחברים והחברות שלנו, השותפים מהחברה האזרחית, שאני חושב שהסוגיה הזאת היא סוגיה שמצדיקה הסתכלות של כולנו. האם יש לנו בעיה בירוקרטית, בעיית הנגשת מידע לגבי בעלי א/5, נינים שנמצאים בארץ, על פניו היו זכאים לקבל כבר מעמד של אזרח ומשהו תוקע את ההגעה אליהם או את הפרוצדורה. יש כאן הצעה שאחד העניינים זה באמת הצורך בהבאת הסכמת הורה שאולי פרוד או לא נמצא בארץ. אלה דברים שאנחנו נתעסק איתם. תודה רבה על הנתונים, הם כתמיד חשובים. אני אומר שוב שזה נמצא באתר הוועדה אז מי מחברינו שמעוניין בהורדת הנתונים. תודה. ברשותכם, בואו נעשה איזה שהוא סבב. אני רוצה להמליץ שבגלל ששמענו דברים מאוד ברורים ממשרד הפנים ומהרשות לגבי הכוונות שלהם והמדיניות, אלא אם יש לנו מידע אחר אז שלא נישאר ברמת המתח כי קיבלנו תשובה ברורה אלא לראות איפה יש לנו אתגרים ברמה הבירוקרטית, ברמה ההתנהלותית. כולם ידברו. עורכת הדין ניקול מאור תפתח, ממרכזי הסיוע המשפטי לעולים של התנועה הרפורמית. לאחריה, חברתנו אלקס ריף מלובי המיליון. נציג לשכת עורכי הדין, חברנו הטוב אלכס זרנופולסקי, ואז יש לנו עוד מספר דוברים. כל מי שירצה ידבר רק ולדימיר צריך לנהל עוד מעט עוד דיון אז בואו נתחיל. עורכת הדין ניקול מאור, בבקשה. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> תודה רבה ליושב-ראש, תודה רבה לכולם. לי היה מאוד ברור מראש שכוונת הרשות הייתה לא לפגוע בנינים ובקטינים נלווים, וטוב שזה הובהר. אבל הסוגיה של נינים היא סוגיה שבהחלט מחייבת דיון בדיוק בסוגיה של הפגיעה בנינים במובן זה של מה קורה שהנין נמצא בישראל וההורה לא נמצא בישראל, וכל המורכבות של העלייה שבעצם פוגעת באפשרות של השלוש שנים הרצופות שהרשות מבקשת, מה קורה עם הורים מתגרשים בזמן שהנין בארץ ואחד ההורים עוזב את הארץ, האם זה פוגע בזכות של הנין להמשיך לקבל מעמד. כל הסוגיות האלה כאילו קיבלו מענה מחדש ונוהל חדש של נינים שנקבע לא מזמן. בעיניי הנוהל החדש כן פוגע בנינים ובמשפחות שלהם וזה מחייב דיון בשאלה מי נמצא בארץ, מה הכוונה, מה זה עלייה מורכבת ועלייה בהדרגה, וכדאי שיהיה על זה דיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יהיה דיון המשך. אבל אני רוצה לשאול אותך האם את יכולה לחדד לנו מה הבעיות העיקריות שאת רואה? בעיה אחת שהבנו, שתכף נראה אם בכלל אפשר לפתור אותה. יש פה גם עניינים משפטיים סבוכים. << דובר_המשך >> ניקול מאור: << דובר_המשך >> למשל שני הורים עולים מקבלים אזרחות ישראלית והילד הוא נין. הורה אחד שהוא הזכאי במובן הזה שהוא הנכד עוזב את הארץ אבל ההורה השני, שהוא כבר אזרח ישראלי נמצא פה עם הנין. האם זה אומר שהזכאות של הנין הופסקה או שזה מעמיד אותה בספק? מה קורה עם הנין נמצא - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, מעבר לסוגיית הצורך לקבל את הסכמת ההורה לשינוי מעמדו האזרחי של הקטין, שזה כלל משפטי, מה לעשות, שלא קל לדלג מעליו, את אומרת שבמקום שבו ההורה שהתניע את הזכאות של התא המשפחתי, הוא בחר לעזוב אבל יש פה אזרח שהוא ההורה של הקטין – יש פה מהמורה. הנוהל אוסר על אזרחות? << דובר_המשך >> ניקול מאור: << דובר_המשך >> התיקון של הנוהל אומר שזכאי אך ורק הנכד. זאת אומרת, בת הזוג לא נחשבת לזכאית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל היא כבר אזרחית, היא קיבלה אזרחות מתוקף חוק השבות. מתוקף חוק האזרחות שקבוע בחוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואז מה קורה עם הנין? << דובר_המשך >> ניקול מאור: << דובר_המשך >> הוא לא יכול להמשיך בהליך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל הוא נשאר פה על א/5? << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> גם זה לא ברור אם הוא יכול להמשיך להאריך את א/5. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. אז סוגיה אחת שאנחנו - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נגיד אדוני היושב-ראש, שגובר החשד כלפי הנישואים של אותו זוג. זה מה שקורה ברמת הפקיד כי מתחילים לחשוד האם באמת – יש להם ילד משותף. זה לא ילד שאומץ על-ידי זכאי שבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה בהקשר הזה לומר את תפיסת עולמי שאני חושב שלא תחלקו עליה. אם באה עכשיו המדינה ופותחת את שאלת האזרחות של בן הזוג של הנכד – בסדר, אז בואו נראה שזה עומד אבל זה לא העניין. זאת אומרת, להיות במצב שיש פה הורה שהתאזרח מכוח חוק השבות – אין מחלוקת שהוא מגדל פה ילד קטין. עכשיו הקטין הזה שחי במדינת ישראל תלוי בין שמים וארץ, זה לא מצב קביל, לא מבחינת התפיסה הציונית שעומדת בבסיס חוק השבות אבל גם לא מבחינה אזרחית. אם ההורה הוא אזרח, הוא המשמורן והוא מגדל את הילד, אנחנו לא רוצים פה אנשים צעירים - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרתי, שהחוק לא מחייב להעניק לו שום דבר. צריך לשנות את זה לכך - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא החוק, זה הנוהל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, אבל נוהל מתוקף החוק. אז שלא יהיה מצב שאותו קטין במשך שש, שבע שנים יחכה לאזרחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת סוגיה אחת. << דובר_המשך >> ניקול מאור: << דובר_המשך >> הסוגיה השנייה היא שיש פירוד בתוך המשפחה. זאת אומרת, כולם עולים אבל או שהילד חוזר לחו"ל להיות עם הסבתא או הורה אחד חוזר לחו"ל להיות עם הסבתא שלא הצליחה לעלות בגלל מחלה, ואז פתאום אומרים שלמשפחה אין מרכז חיים משותף. כולם בארץ שלוש שנים, גם זה - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם כשהקטין חי בישראל. << דובר_המשך >> ניקול מאור: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הסוגיה השנייה היא איך אנחנו מדברים על מרכז חייו של הקטין? הוא הסוגיה, איפה הוא חי? << דובר_המשך >> ניקול מאור: << דובר_המשך >> אלה שתי הסוגיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אלה שתי הסוגיות הגדולות. אנחנו גם נשמח אם זה לא עלה במסמך שהגשתם בוועדה – זה במסמך. בסדר גמור. עוד דברים, ניקי? << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ננצל את ההזדמנות לפני שחברתנו אלקס ריף מדברת כדי לברך אותה על לידת הספר. אנחנו תמיד מתרגשים מספרים חדשים בארון הספרים היהודי והציוני המודרני. אז ברכות לספר "יותר יהודי ממך". כך מוחקת מדינת ישראל את זהותה של העלייה הגדולה בתולדותיה. אז אלקס, יישר כוח לכל מה שבא לידי ביטוי בספר הזה מבחינת העשייה הציבורית שלך. אמרנו שעוד נמצא את ההזדמנות לעסוק בסוגיה הזאת, איך דואגים שהעלייה הגדולה ביותר בתולדות ישראל תקבל את המקום שלה מבחינת הפסיפס של זהותה של מדינת ישראל, מורשת העלייה, מורשת המאבק על העלייה, וזו עבודה משותפת של כולנו ביחד. אלקס, בבקשה. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לברך את הוועדה שעוסקת בנושא הזה של דור רביעי. זה נושא חשוב מאוד, ובגלל שאנחנו נמצאים כל הזמן במאבק על לוודא שלא מבטלים את סעיף הנכד, אנחנו לא מבינים או לא עוסקים מספיק בזה שיש בעיות משמעותיות עם דור רביעי. אז אני אגיד שהנוהל הזה, אני שמחה לשמוע שזאת לא הייתה כוונת המחוקק אבל זה הלחיץ המון המון עולים. ובמצב שבו גם ככה, לפי המחקר האחרון של - - - 55% מהעלייה החדשה שהגיעה לכאן מרגישה שמדינת ישראל לא רוצה אותה, שהיא לא רצויה כאן, זה עשה נזק מאוד גדול. אז קודם כל, צריך לראות גם איך פותחים את הדלת ומסבירים. זו הייתה טעות, לא הייתה כאן כוונה כי התחושה הייתה, וזה מצטרף לכל מיני מהלכים אחרים, שהבינו שאי אפשר לבטל את סעיף הנכד בחוק, אז מנסים בכל מיני דרכים להקשות. אם זה מבחינת דור רביעי, אם זה מבחינת קבלת אזרחות של בני ובנות זוג, אם זה מבחינת תושבים חוזרים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יהיה פה דיון בנושא בני זוג זרים של ישראלים. << דובר_המשך >> אלקס ריף: << דובר_המשך >> מעולה. אז קודם כל, אני ממש מברכת את הוועדה שהיא דנה בסוגיות האלה, זה מאוד חשוב. עכשיו תכלס – איפה היום יש מורכבויות עדיין בתוך התהליך הזה? אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות של הורים שמנסים לאזרח את הילד הרביעי שלהם, שהתהליך לוקח הרבה זמן. שכל הזמן מחזירים אותם לבקש עוד איזה שהוא מסמך. שאין בקריטריונים ובקביעה זמני מינימום לטיפול בבקשות שלהם, ואז עד שקובעים להם תור זה יכול לקחת עוד חודשים ארוכים. זאת אומרת, דה-פקטו הדבר הזה יכול להימרח על הרבה מאוד זמן. שוב, אני לא המצאתי, אלה פניות שמגיעות אלינו. אפשר לדון בפניות האלה אבל אני מבקשת שיקבעו קריטריונים ברורים ושקופים למשך הזמן לטיפול בפנייה. תוך כמה זמן צריך להיקבע תור? תור כמה זמן מטפלים בבין לבין? אם מבקשים מסמכים אז תוך כמה זמן צריך לתת מענה, שכיום ככל הידוע אין לי. אני רוצה לספר שני סיפורים ובזה לסיים. אני הגעתי פעם לנחם משפחה שכולה של חייל עולה וגיליתי שאבא הוא תושב חוזר. הוא עלה לישראל לפני הרבה שנים, לפני 10 שנים חזר עם כל המשפחה שלו, שני ילדים קטנים ואישה. הילדים קיבלו אזרחות, שניהם היו חיילים, אחד נפל. האימא עובדת בבית חולים כאחות, והסתבר שהאבא הזה לא קיבל אזרחות ישראלית. למה? כי בשביל להחזיק את המשפחה שלו פה בארץ ברמת חיים נורמלית הוא המשיך לעבוד ברוסיה, ויותר משליש מהחיים שלו הוא נמצא – אז הוא הפסיד פה פעמיים: הוא ויתר על לגדל את הילדים שלו במדינת ישראל כדי שהוא יוכל להחזיק אותם כלכלית כי פה בארץ הוא לא יכול היה לקבל את המשרה הזאת. וגם הוא לא קיבל אזרחות ישראלית. אז כמובן שמיד אחר-כך התקשרו למשרד הפנים וסגרו את הסיפור כי הבינו את גודל המחדל. אלה האנשים שנמצאים בעלייה הזאת. יש המון סיפורים כאלה של אנשים שבשביל לגדל פה ילדים כי הם רוצים לנסות, נשארים לעבוד ברוסיה. הם נמצאים על הקו. זאת עלייה שנמצאת על הקו כל הזמן. אנחנו צריכים להבין את הסיפורים האלה, אנחנו צריכים להבין איך סוגרים את המקרים המיוחדים האלה. למשל, יש חיילת בצבא, יש לך ילד במערכת החינוך הישראלית – אתה מקבל אזרחות גם אם אתה עובד על הקו. צריך למצוא לזה פתרונות. זה מקרה אחד. יש לנו עובדת בלובי שהיא דור רביעי והיא 26 שנים בארץ ואין לה אזרחות ישראלית. למה? בגלל שאם אתה הגעת סביב גיל גיוס, היום החוק הוא שאתה צריך להשלים שירות צבאי מלא. אחרי חצי שנה היא נפצעה בצה"ל ולא הצליחה להשלים שירות צבאי מלא. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> מה זה קשור? << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> מאז היא לא מקבלת אזרחות. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> זה לא קשור. שירות צבאי לא קשור למתן אזרחות. בואי נדייק, ואם אתם מציגים פה עובדות אז תציגו - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, רונן, לא צריך לכעוס. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> אני אסיים ואחר-כך אשמח. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> אני לא כועס. זה לא קשור - - - << דובר_המשך >> אלקס ריף: << דובר_המשך >> שוב, אם אתה מגיע בגיל מבוגר, לא בגיל קטין, בני 12,13,14,15, המקרים שאני מקבלת שוב ושוב – אם זה לא קשור, אני אשמח לחידוד אבל הסיפורים שמספרים לנו שוב ושוב ושוב הם שצריך לסיים שירות צבאי מלא. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> סליחה, למען ההוגנות – מקרים פרטניים שהרשות לא יודעת, אנחנו לא מעלים פה. אני ממש מבקשת להקפיד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קשור, אני חייב לחדד פה נקודה. אגב, יש לי גם חוק בנושא הזה. מי שמגיע בגיל 15,16 – היא צודקת. הם לא מספיקים לעבור את התהליך לקבל אזרחות על מנת להתגייס לצבא וגם לא להפסיד מסלולים כי אם בן אדם מגיע לגיל 17,18, הוא הפסיד צו ראשון, וגם אם הוא יקבל בגיל 18,19 את האזרחות אחרי שלוש שנים כקטין, הצבא כבר מתייחס אליו ככזה שבגיל 19 לא נפתחים בפניו כל המסלולים. לכן צריך להתייחס לאותם קטינים - - << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> לכן זה לא מקרה פרטני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מקרה פרטני, ממש לא. אני מקבל את מה שאומרת אלקס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדי, יש לנו עוד 20 דקות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, סליה, זה 150 אנשים כל שנה. << דובר_המשך >> אלקס ריף: << דובר_המשך >> זה מקרה קבוע וצריך לדבר על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדי, יש עוד 20 דקות. אלקס, אני מבקש שאת הסוגיה הזאת ואני מבקש את זה גם מיבגני, חבר הכנסת סובה – בואו נבהיר, תעלי את זה על הכתב מה העניין, נברר עם רשות האוכלוסין. הסיפור הוא לא המקרה הפרטני. אם יש דבר שצריך עוד לברר – נברר. אני חושב שאתם מדברים על שתי סוגיות קרובות אבל שונות. יש פה שאלה מה קורה כשהקטין נכנס לא/5 בגילאי תיכון? אחת השאלות היא מה המעמד שלו מבחינת הצבא? האם הצבא פונה אליו לגיוס? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא לא פונה. הוא משאיר אופציה - - - << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> השאלה היא שאלה התאזרחות, אם הוא יכול להתאזרח בלי לוותר על הדרכון הזר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הצבא לא פונה אליו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נדון בזה. אנחנו רושמים את זה כנושא לדיון. אנחנו צוברים פה נושאים לדיון. אלכס ולאחריו נשמע את עורך הדין בן זאב יהונתן ואת יובל לבקוביץ' אמילי. בבקשה. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> קודם כל, אני רוצה לציין שהנושא של הנינים עלה לכותרות סביב 2022 כי לפני כן המדיניות של משרד הפנים בנושא של הסדרת מעמד נינים הייתה אחרת. בעקבות הגל הגדול של העלייה ב-2022 פתאום הרגשנו שיש שינוי של חשיבה של מדיניות כי אם לפני כן אפשרתם בהסדרת מעמד של נין שירד עם משפחתו לחו"ל ואז חזר כעבור תקופה מסוימת של שנה, שנתיים, שלוש, כמה שלא יהיה, וכן אפשרתם להסדיר את המעמד, פתאום התחלנו לקבל סירובים. הנוהל לא שונה, זה היה שינוי מדיניות בפועל, מבחינה מעשית התחלתם לשנות. הנוהל שונה לראשונה, ואני מדבר עכשיו על נוהל אחר, של הסדרת מעמד של נינים בפברואר 2025. אני מאמין שהיו לא מעט לא דיונים ואשמח לקבל התייחסות כי שם הנקודה. שם אנחנו מגיעים עד הלום לדיון של הנושא של ההתאזרחות כי הנושא של ההתאזרחות לא יכול להתקיים מבלי שמעמדו של הנין הוסדר והוא היה שלוש שנים ב-א/5. אז הבעיה הגדולה זה שלא מאפשרים לקבל א/5 למי שכביכול עלה, ירד מישראל ואז חזר. ושוב, זו פגיעה משמעותית מאוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואז מה קורה איתו? << דובר_המשך >> אלכס זרנופולסקי: << דובר_המשך >> ואז מסרבים לו. עכשיו לפי השינוי של הנוהל, ככל שממועד העלייה עברו יותר מ-12 חודשים ואז המשפחה חזרה – מסרבים להם. זה מה שקובע הנוהל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם במקרים שבהם ההורה הזכאי חזר עם אותו קטין? << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> בדיוק. אני מדבר על המקרים האלה. אלה המקרים הקלאסיים. פה מדובר בשינוי מדיניות דרסטי. קודם כל, אני מבקש מהוועדה להעלות את הסוגיה הזאת כי זאת סוגיה כואבת ומשמעותית מאוד. זו פגיעה בעלייה ובנכדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> אלכס זרנופולסקי: << דובר_המשך >> באשר לנוהל הרלוונטי שבגללו התכנסנו – קודם כל, אני מברך על החזרה מאותו שינוי שנעשה, אני חושב שלא היה מקום בכלל לעשות את השינוי הזה וההכנסה של הנושא הזה של שיקול דעת רחב, דסי לא תיתן לי להטעות את אף אחד, הוא קיים ממילא. לא צריך להכניס אותו לנוהל. ושר הפנים, אנחנו יודעים ואתם גם מדקלמים את זה כל הזמן שיש שיקול דעת רחב ובית המשפט מכיר בזה. לא חייב להכניס את זה בנוהל, אין שום סיבה להכניס את זה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אין שום סיבה גם לא להכניס את זה. << דובר_המשך >> אלכס זרנופולסקי: << דובר_המשך >> אני אומר שזה פשוט מיותר. אני מפנה לסעיף בנוהל, שבשביל זה אני הגעתי לכאן, לראות את ההבהרה. זה סעיף ב.3ג. הסעיף מדבר על מקרים חריגים ומצומצמים במסגרת שיקול הדעת הרחב המוקנה לשר הפנים כאמור, ואז הוא מפנה לאותו סעיף שנעשה שם תיקון. ואז בהמשך, אנחנו רואים שבאותם מקרים חריגים ומיוחדים, אתם רוצים עוד טעמים מיוחדים. אז אנחנו נשמח לקבל שתי הבהרות: ראשית, לעניין אותם מקרים חריגים - - << דובר >> קריאות: << דובר >> איזה סעיף זה? << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> זה סעיף ב.3ג, ואנחנו רוצים לקבל את ההבהרות לגבי מה הם הטעמים המיוחדים שאנחנו צריכים לספק לאותם מקרים? כי זה בדיוק החידוש הגדול שהגיעו לפה חברים רבים שלי, עורכי דין שעוסקים בדיני הגירה ולא מבינים את זה. אנחנו צריכים לספק עכשיו תשובות גם - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שנייה, אני רוצה להבין את הנקודה הזאת, ואני אומר שוב שלא כל הדברים יפתרו היום. אם אני מבין שסעיף ב.3ג לא עוסק בעניין יהודי ולא קטין נלווה לזכאי חוק השבות. זאת אומרת, אלה מקרים שהם מעבר לנושא של הדיון שלנו, של דור רביעי. ואלכס מעלה פה שאלה – שננסה רגע להבין. מקרים שהם לא דור רביעי והם לא קטין שנלווה לזכאי חוק השבות, יכולים להיות מקרים – קטין לחסיד אומות העולם, לא יודע. קטין שמתלווה לחסיד אומות - - - << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> הוא צריך להיות אזרח ישראלי. אבל אחת לשנה יכול להתעורר מקרה שאף אחד לא חשב עליו, לא נין, לא קטין ולא נלווה לשום זכאי - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. מה שחשוב לדיון שלנו היום זה שסעיף ב.3ג זה לא תנאי נוסף. זו קטגוריה שעומדת בפני עצמה חוץ מהנין ומקטין שהגיע כנלווה לזכאי שבות. << דובר_המשך >> אלכס זרנופולסקי: << דובר_המשך >> עוד דוגמה אחת לקטגוריה. למה? כי הנוהל הזה הוא ספציפי לפי סעיף 9(א)(1) לחוק האזרחות. אז חשוב מאוד לקבל את ההבהרה למה כי הסעיף הזה לא היה קיים, הוא הוכנס. אנחנו רוצים להתחקות אחר הלך החשיבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה. אני מעלה את השאלה אבל אני רק רוצה לומר שלפחות מבחינתי, כמדיניות, טוב שהסעיף הזה נמצא כדי שלא יהיה איזה שהוא מקרה חריג שיאמרו שהוא לא נופל לא' ולא נופל לב' אז אין שום מקום לשיקול דעת אלא להיפך. אני רק רוצה לוודא שהסעיף הזה לא בא על חשבון דור רביעי ולא נלווה לחוק השבות. אבל זה שיכול לצוץ פתאום מקרה ולהיפך – אני רוצה שיהיה מקום שיש סמכות מפורשת בנוהל למקרים מיוחדים, ואז ברור שצריכים להיות גם טעמים מיוחדים. אבל בסדר, תרשמו לפניכם את השאלה הזאת. << דובר_המשך >> אלכס זרנופולסקי: << דובר_המשך >> הסוגיה האחרונה שאני רוצה להעלות בעקבות ההערה של אלקס ריף זו הסוגיה של קבלת אזרחות אחרי גיל 18. אחת הבעיות הקשות, אני חושב שנציגי מרכז המחקר והמידע צריכים לבדוק את הנושא הזה ואני חושב שאני די צודק כי אלה המקרים שמגיעים אלינו ואלה המקרים הבעייתיים והסבוכים. מדוע אותם אלה שמחזיקים בא/5, אותם 10,000 איש שתוך 14 שנים בטח יש כאלה שהגיעו למעמד של א/5 ושלוש שנים של ותק והם זכאים לקבל אזרחות ישראלית. הבעיה שלהם זה ויתור על אזרחות זרה. כרגע בנוהל הם מחויבים אחרי גיל 18 לוותר על אזרחות זרה אלא אם כן הם התגייסו ושירתו בצה"ל. עם צה"ל יש בעיה כי הוא פשוט לא מגייס, וזאת בעיה שצריך להתמודד איתה ולהעלות אותה כאן בוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואז היא תנאי לאזרחות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> האם צה"ל מגייס במקרה שבן אדם פונה ומגיע אחרי כל שרשרת הדברים? אין פנייה יזומה מצה"ל. << דובר_המשך >> אלכס זרנופולסקי: << דובר_המשך >> נכון, אבל אני אומר לך מקרים שמגיעים אלינו שהוא לא מגייס. אז רק לחדד – למה בכלל לדרוש את הפטור לאזרחות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> החוק קובע שמי שמתאזרח צריך לוותר על האזרחות. אני אתקן אותך – זה לא נוהל, זה חוק. סעיף 5 לחוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. למעט מי שמשרת? זה מה שהוא קובע? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, רונן. יש מדינות שלא מוותרות על האזרחות שלהם ואז יש בעיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יבגני, תקשיבו, בעוד 14 דקות הדיון הזה נגמר. יש לנו מליאה שמגבילה אותנו בזמן ויש עוד שלושה דוברים. תעשו טובה, אנחנו נמצה את כל העניינים אבל אל תרחיבו את גבולות הדיון. יונתן בן זאב, אמילי לבקוביץ' ואחרון הדוברים, כדי שנקבל התייחסות, אביטל קדרון. זה מי שביקש לדבר. בבקשה יונתן. << אורח >> בן זאב יהונתן: << אורח >> שלום וברכה. אני רציתי לפנות, כל עוד שאנחנו מדברים על נוהל 4.5.001, אני רוצה לפנות לסעיף אחר לגמרי. אני רוצה לפנות לאחד מהסעיפים האחרונים – ג.10, שכן נוגע להענקת אזרחות לנינים של יהודים בסוף הטיפול, בסוף התהליך. אני מצטט: "אישור הבקשה לקבלת אזרחות מותנית בעמידה בכל תנאי נוהל זה", ועכשיו מה שחשוב – "ובכך מקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת אזרחות לקטין". מבחינתי, זה בדיוק מה שמשאיר את ההחלטה לשיקול דעת של עובד הרשות. מבחינתי, אנחנו צריכים לחדד מה זה "טעמים מיוחדים"? אם ילד בן שלוש מגיע ארצה עם אבא ואימא, זה מקרה מיוחד או לא? או אם ילד בן 15, שלא גר עם אימא אלא גר יחד עם אבא, שנה לפני העלייה הוא פתאום החליט. אימא שלו זכאית שבות שגרה בזוגיות, החליט שהוא רוצה לעבור לאימא ולקבל מעמד בארץ. מה זה "טעמים מיוחדים"? במקרה הראשון אני לא מסכים עם השינויים, שמשאירים את ההחלטה לשיקול דעת רחב אבל במקרה השני, אני תומך בזה כי כנראה מישהו רוצה "לעבוד" על המדינה וזה לא מקובל בשום פנים ואופן. על מה מדובר? מה זה "טעמים מיוחדים"? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה טעמים מיוחדים שנדרשים על-פי הסעיפים האחרים, נכון? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> כן. זה לא לגבי נין ו - - - לגבי המקרה המיוחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. אנחנו מקבלים הבהרה שהטעמים המיוחדים לא רלוונטיים לדור רביעי ולנלווה לחוק השבות אלא למקרה שאלכס דיבר עליו, של הקטגוריה הנוספת שעוד נצלול אליה. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. עורכת הדין אמילי לבקוביץ', ואחרי זה עורך הדין אביטל קדרון. << אורח >> יובל לבקוביץ' אמילי: << אורח >> אני ממשרד עורכי הדין אוליסיה מושקוביץ. אני רוצה לפנות לידידי רונן ירושלמי: בטענתו הוא טען שאין שום שינוי במדיניות כרגע ושזה גם הועבר לדרגים היותר נמוכים. בפועל אנחנו נתקלים בלא מעט תיקים בכמויות ובהיקפים גדולים שכן עושים בעיות. שנינים מגיעים ועושים בעיות - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מאיזה סוג? << אורח >> יובל לבקוביץ' אמילי: << אורח >> הם לא מקבלים אזרחות. הם עומדים בכל התנאים, ועדיין - - << דובר >> קריאה: << דובר >> סחבת כזאת את מתכוונת. << אורח >> יובל לבקוביץ' אמילי: << אורח >> בדיוק. ועדיין זה נתון לשיקול דעתו הבלעדית של אותו נציג שיושב. אין שום מדיניות אחידה, אין תנאים שלפיהם צריך לפעול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, זה תמיד היה או שזה השתנה בחודשים האחרונים? << אורח >> יובל לבקוביץ' אמילי: << אורח >> זה השתנה בחודשים האחרונים, החמיר בצורה ניכרת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ולהערכתכם זו לא תוצאה של אי הפנמה של כן מה שקרה עם הנוהל, לא קרה עם הנוהל, ועכשיו כתוצאה מההבהרות שניתנות זה הסתדר. מה התחושה שלכם? << אורח >> אליסה מושקוביץ: << אורח >> אפשר להצטרף? אני אגיד לכם שמאז ה-19 בחודש, ברגע שנתתם את הזכות היותר רחבה למשרד הפנים, אז אנחנו התחלנו לקבל רשימות מסמכים שאנחנו צריכים לספק למשרד הפנים ואנחנו לא עומדים בזה. אלה אותן רשימות שאנחנו לא יודעים מה זה בכלל. אנחנו צריכים להוכיח איפה גר הילד לפני 10 שנים? מי האבא שלו? איפה אימא שלו? אז אני רוצה לשאול: אותן משפחות שהספיקו להיכנס לשינויים מה-19 באוגוסט ועד היום וקיבלו את הרשימות, מאז שהתיקון נכנס, מה אני הולכת לעשות עם אותן משפחות, עם אותן רשימות? האם יש לי זכות, האם יש לכם זכות לבטל את זה רטרואקטיבית ולהגיד בסדר, אנחנו נסתפק ברשימות הפורמליות כמו שהיה קודם או שבכל זאת תגיעו לבקשה של כרטיס של טיפת חלב של ילד שהוא היום בן 15 מאוזבקיסטן, ששם זה לא קיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רונן ודסי, אנחנו מתחילים לטפל בסוגיה. עולה כאן שאלה שנצטרך התייחסות שלכם ואני אומר גם שאולי כדאי לבדוק את זה מול הלשכות ולהביא לנו תשובה לפעם הבאה, האם בעקבות ריענון הנוהל השתנה משהו בדרישות הבירוקרטיות, לא בזכאות? האם אתם רואים איזה שהוא עומס בירוקרטי של דרישת מסמכים שבעבר לא נדרשה מעבר להוכחה – הרי אם העילה היא היותו נין, אז האם צריך להוכיח שהוא הבן של אותו זכאי - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אותו נכד. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אני רוצה לחדד שהנוהל שעליו אנחנו דנים היום זה הנוהל של השלב האחרון, של ההתאזרחות. ולכן התיקון שנעשה פה לא רלוונטי לכל העניין של בחינת מתן מעמד מכוח - - - ששם יש נוהל ייעודי של נין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז כדי לעשות דיון רציני – אנחנו נקיים דיון מעקב. בדיון המעקב, מעבר לזה שנקבל התייחסות לכמה סוגיות שנפטר כרגע בסיכום, שהן תולדות של דבר טוב שקרה, הבהרתם את הנוהל. אנחנו בדיון הבא נבקש להתמקד בנוהל שנוגע ללג הראשון. ופה אני כבר אומר לחברים ולחברות, לשותפים שלנו: בואו לקראת הדיון הבא שנקיים אותו עוד כמה שבועות, נוציא הודעה מסודרת - - << דובר >> אליסה מושקןביץ: << דובר >> עוד כמה שבועות? כי יש לא מעט אימהות שלא יודעות מה יהיה עם הילד שלהן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. מכובדי, אנחנו נקיים עוד דיון שיתמקד בלג הראשון. נלמד גם אנחנו, חברי הכנסת, את הסוגיה של הנוהל הזה, שנוגע לעצם קבלת א/5 ולא אחרי שלוש שנים המעבר מא/5, שזה הנוהל ששונה ותוקן. יש פה אמירה שנוגעת להתנעה של כל התהליך. << אורח >> יובל לבקוביץ' אמילי: << אורח >> אבל יש צורך כרגע שיבהירו ללשכות שאין שום שינוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני אומר עוד פעם שנלמד את העניין. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> הבהרתי את זה קודם ששלחנו חוץ מתיקון הנוהל, אני שלחתי באופן אישי לכל הלשכות הבהרה איך לעבוד ומה צריך לבקש ומה לא צריך לבקש. דרך אגב, לעניין - - << אורח >> יובל לבקוביץ' אמילי: << אורח >> אז כנראה שיש צורך לחדד את זה פעם נוספת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברות תקשיבו, אתם תמנעו מעורך הדין קדרון לדבר. רונן שמענו, אנחנו נבטא את זה בסיכום ונתקדם לדיון הבא. עורך הדין אביטל קדרון, הדובר האחרון. << אורח >> אביטל קדרון: << אורח >> גורלו העגום של הדובר האחרון שכולם כבר אמרו את הכל. אז קודם אני מברך את אדוני שהולך לעשות דיון לגבי הנוהל המקדים. הייתי מבקש, כיוון שהוא נוגע לאכ"א - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שיהיו פה גורמי צבא? << דובר_המשך >> אביטל קדרון: << דובר_המשך >> בדיוק. שיהיו כאן משום שבלעדיהם הדיון יהיה עקר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כתבתי את זה. ברשותכם, תנו לי לסכם ואז חברי הכנסת סובה ובליאק אם אתם רוצים להוסיף נקודות, אז תוסיפו. התחלנו היום דיון. ברור שיהיו דיוני המשך בעניין. בדיוני ההמשך אנחנו נסתכל גם על הנוהל שמתניע את התהליך ונבין מכם מה נדרש ממשפחה שמבקשת מעמד של תושב ארעי לקטין שבא איתה לארץ – מה נדרש? מה המסמכים? איזה סוג בדיקה בירוקרטית נדרשת וגם נבין האם חל בעניין הזה שינוי? נעשה את זה מסודר, נקבל עמדות, נוציא לכם בקשות. << אורח >> רונן ירושלמי: << אורח >> אפשר רק הערה קצרה? יותר הבהרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << דובר_המשך >> רונן ירושלמי: << דובר_המשך >> לעניין הזה אני לא אדרש כאן. מי שתידרש זו רונית, לרשום את זה לפרוטוקול. אני מקבל את הטיפול בשלב של האזרחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רונן, ידידי, כל עוד עורכת הדין דסי צנגן פה הכל בסדר, המשרד מיוצג היטב. אני רוצה לומר – תראו, אני אומר מה אני לוקח מהגורמים ומה אני מבקש שנמשיך לעסוק בו בהמשך. קודם כל, אנחנו רושמים לפנינו את הודעת הרשות שגובתה בהבהרה ללשכות לגבי תיקון נוסח הנוהל בשני מקומות, גם בתיבה של מקרים מיוחדים וגם בתיבה הנוספת שחבר הכנסת בליאק הזכיר. אנחנו גם רושמים עכשיו לפנינו את ההבהרה של הרשות ביחס לדבריו של חברנו אלכס, שהקריטריון השלישי הוא לא קריטריון מצטבר אלא הוא קטגוריה שעומדת בפני עצמה, ושאותם טעמים מיוחדים שהזכיר חברנו יונתן מתייחסים רק לקטגוריה הזאת ולא לקטגוריית הנין ולחוק השבות. אז רשמנו את האמירה שהדברים הועברו ללשכות. נבקש שתמצאו את הדרכים לוודא שהמסר נקלט והוטמע. אנחנו כן מאתרים את האתגרים הבאים: אנחנו מבינים שנכון לרגע זה, יציאה של ההורה המזכה מן הארץ גורמת לתקיעת התהליך של הקטין שנמצא כאן בארץ. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, יש פה שני אירועים נפרדים. אירוע אחד שהוא בעיניי יותר מורכב הוא מצב שבו ההורה שזיכה את התא המשפחתי במעמד, גם מכוח חוק השבות וגם מכוח הנוהל עזב את המדינה. אבל נותר פה הורה משמורן שהוא כבר אזרח, והקטין נתקע בין שמיים לארץ. נבקש את ההתייחסות שלכם לנושא הזה בדיון הבא או לפניו. הדבר השני שהועלה כאן זה מצב שבו יש הגעה של התא המשפחתי ואז יציאה של התא המשפחתי – זה לא משפיע על המעמד של העולים מכוח חוק השבות. האזרחות שלהם לא תלויה בכניסה ויציאה מהארץ אבל המעמד של הקטין כן מושפע וזה מאיין לו את היכולת הדילוג הזה, שהוא לא באשמתו. ההורים החליטו חצי שנה לטפל בסבתא במקום מולדתם ועכשיו הם חוזרים. הם לא נתקעו בשום דבר במעמד האזרחי, לקטין השתבש התהליך. נבקש את ההתייחסות שלכם לעניין הזה. הדבר השלישי – אנחנו מבינים שיש פה אתגר עם כל המגע עם הצבא. האתגר הזה כפול – קודם כל, אנחנו מבינים שמי שנמצא במעמד א/5, צה"ל לא פונה אליו אלא אם יש פנייה יזומה של הקטין ומשפחתו. זאת סוגיה שצריך להבין אותה, האם הגיוני שילד ילמד בכיתה י"א עם כל חבריו, הם כולם מקבלים צו ראשון והוא אפילו לא מקבל את האמירה או פנייה: אתה יכול אם אתה רוצה להתנדב. הדבר השני, שהוא כנראה לא מכוח הנוהל אלא הוא מכוח החוק. החוק אומר שהדרך היחידה לעקוף את סוגיית הוויתור על האזרחות הזרה זה שירות מלא בצבא. אז יש פה גם את עצם הדרישה לשירות המלא בצבא. זה רק מחדד את הצורך שהם ידעו, שהצעיר ידע שזה המצב בחוק. והדבר השני, שיכול להיות שעלה מתוך הדברים של אלכס, שבמקרה של שירות חלקי עדיין נדרש הוויתור על האזרחות הזרה. אלה דברים שאנחנו נבקש לברר. אנחנו נוציא את זה מסודר. הדבר האחרון שאני אומר בהקשר הזה זה שאנחנו כן נבקש פה גם בעזרת מרכז המחקר והמידע בניסוח השאלה והבנת הנתונים. אותנו מעניין לדעת כמה קטינים בא/5 שנמצאים בארץ ושיכלו כבר לקבל אזרחות מכוח הזמן שהם פה – כמה מהם היום נמצאים עדיין בא/5, וזו לא טענה נגדכם. יכול להיות שההורים שלהם פשוט לא מודעים ולא פנו. אנחנו רוצים להבין - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא הבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> השאלה היא כמה קטינים שנמצאים בא/5 ונמצאים בארץ. מי שלא נמצא בארץ, ברור שהוא לא יכול לבקש אזרחות. הם נמצאים בארץ ועברו שלוש שנים מאז קבלת הא/5, דהיינו הם זכאים לאזרחות, כמה מהם עדיין לא אזרחים? יכול להיות שזה רק בגלל שההורים לא פנו להסדיר את זה אבל אנחנו רוצים לדעת האם זה מעטים או כל אלה בטבלאות מהשנים הקודמות שבעצם לא נמצאים בארץ. זה הפול של ה-5,000 שלא נמצא בארץ, אז אין מה לעשות בעניינם. אלה השאלות שנוציא לפעם הבאה. אנחנו גם נלמד את נושא הנוהל הראשוני שמסדיר את קבלת א/5, ואני מזמין אתכם להעלות עוד דברים לקראת הדיון הזה. משפט אחד שלך וחבר הכנסת סובה. << אורח >> אביטל קדרון: << אורח >> רק לפני, אם אפשר לבקש ובכלל אם יש את נתון, את הגילאים. << דובר >> אילה אליהו: << דובר >> במסמך שלנו יש נתונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אליסה מושקןביץ: << דובר >> קצר וקולע – בעניין הוויתור על האזרחות, יש מדינות שנכון להיום, לאור המלחמה באוקראינה, לא ניתן לוותר על האזרחות כי - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אמר רונן דבר אחד נכון – יכול להיות שזה דורש שינוי חקיקה. אז בואו נלמד את הסוגיה, יכול להיות שצריך להכניס תיקון שהוויתור על האזרחות – חברי כנסת צריכים לוותר על אזרחות זרה למעט במקרים שהמדינה לא מאפשרת. אז אם זו זכות שעומדת לחברי כנסת, אולי היא צריכה לעמוד גם לקטינים. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> אבל אז גם הנינים מקבלים מעמד של קבע, הם לא נתקעים בא/5. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. נלמד את הסוגיה. הערות סיכום של שני עמיתיי וממשיכים הלאה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם היית מקשיב למה שאני אומר אז גם הסיכום שלך היה שונה. קודם כל, אני פניתי לצבא לפני מספר חודשים, עוד לפני ששר הביטחון גלנט פוטר. נמסר לי מהצבא שהבעיה היחידה זה בין העברת מידע מרשות האוכלוסין לצבא וצריכים לפתור את הסוגיה הזאת. דבר נוסף, בניגוד לקטינים של אזרחים זרים, ששם שירות צבאי מקנה מעמד גם להורים, פה אין בעיה כי על כל ילד קטין, ברגע שהוא מתגייס ועובר שירות מסוים בצבא, זה רק מזרז את קבלת האזרחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כל, הילד יכול לפנות מיוזמתו. הילד צריך לדעת שבגיל 17 הוא יכול לפנות לצבא. רשות האוכלוסין תעביר לצבא את המידע לגבי הילד כי הצבא לא יודע כמה זמן הוא היה, מרכז חיים וכל הדברים האלה אז רשות האוכלוסין צריכה להעביר את הדברים לצבא, ולכן הילד הזה יתגייס ותוך שנה וחצי הוא יקבל אזרחות, הרבה יותר מהר תוך כדי שירותו הצבאי. לכן צריך לפתור את זה ולזרז את זה כי ההורים שלו כבר אזרחים, הם מסודרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נקיים שני דיונים – דיון אחד יהיה המשך הדיון הזה, דיון שני בראשותו של יבגני סובה בעיסוק בקו התפר בין רשות האוכלוסין לצבא לגבי הקטינים שמעמדם א/5. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, זה גם בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז יישר כוח לוועדת החוץ והביטחון, יעשו את זה כאן. אנחנו ניקח את הדיון לכאן, וחבר הכנסת שטרן שהוא חבר ועדה יבוא לנהל את הדיון יחד איתך. חבר הכנסת בליאק, יוזם הדיון, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שני דברים קצרים: קודם כל, שלושתנו פה עם פז"ם מסוים בכנסת אז לא כל דיון בכנסת מסתיים בתוצאות. מהדיון הזה אנחנו - - << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהדיון הזה אנחנו יוצאים עם תוצאות וזה מבורך. דבר שני, לקראת הדיון הבא אני פונה לחבריי, לשותפיי – על כל סוגיה רוחבית שקשורה לתפר הזה, הבין-דורי, לקבלת האזרחות, אני אתן לכם לנסח ולהעביר אלי וגם לוועדה, ואנחנו נעלה את זה כי אנחנו כאן בסופו של דבר לרשותכם ולרשות הלקוחות שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים, תודה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:43. << סיום >>