פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 180
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ז בחשון התשפ"ו (18 בנובמבר 2025), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> בריאות העובדים הזרים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
צפי הלל דיאמנט
–
מנהלת המחלקה ליישום סטנדרטים בסיעוד, משרד הבריאות
שרה דיאמנט
–
מנהלת תחום בכיר עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה
רחל אוברמן
–
עו"ד, אגף משפטי, מחלקת אמנות, משרד החוץ
תמר ניב ישראל
–
עוזרת ראשית, משרד העבודה
אפרת לב ארי
–
עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
מיטל כהן שבתאי
–
מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה
ד"ר ינון שנקר
–
מנהל מיזם מטפלת, אימפקט לעתיד בריא
ואאיל עבאדי
–
מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל
אביתר חנן
–
רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל
דיאנה בארון
–
עו"ד, מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד
דן ורשבסקי
–
רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית
אייל מוסט
–
מנכ"ל עמותת דף חדש
ויויאן בן עמי
–
מנהלת תאגיד בן עמי, עמותת דף חדש
משתתפים באמצעים מקוונים:
חיה חלמינסקי
–
אגף החשכ"ל, משרד האוצר
יוסי אוסדון
–
חשבות בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בריאות העובדים הזרים << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היום יום שלישי בשבוע, כ"ז בחשון תשפ"ו, 18 בנובמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בריאות העובדים הזרים בכלל הענפים. זאת פעם ראשונה שהוועדה בראשותי דנה בבריאות העובדים והעובדות הזרים בישראל. זוהי סוגייה הנוגעת לחיי אדם והיא עומדת בבסיס המחויבות המוסרית והמעשית שלנו.
בדיון שקיימנו בנובמבר 2024 ובדיונים נוספים של הוועדה נחשפנו למידע מצד המעסיקים של עובדים זרים שמגיעים לעבוד בישראל כשהם סובלים ממחלות שלא דווחו על ידם בהצהרת הבריאות שעליהם חתמו בארץ מוצאם או באישור הרפואי שהם נדרשים להציג לפני שהם מקבלים אישור לעבוד בישראל.
עלויות השירות הרפואי שהעובדים הזרים צורכים מושתתות על חברות ביטוח וקופות חולים, עלויות שמושרשות בפרמיות למעסיקים וצורכי שירותי סיעוד. מעסיק של עובד זר, גם אם אינו חוקי, מחויב לרכוש לעובד שלו מיד עם הגעתו לישראל ביטוח בריאות, אחרת הוא צפוי לקנסות כבדים ואף למאסר.
בישיבה היום נרצה לשמוע על תחלואה ותמותה של עובדים זרים בכלל הענפים בשנים האחרונות. מה אנחנו יודעים על העלות הכלכלית למדינה של תחלואה בקרב העובדים הזרים? האם מגיעים לישראל עובדים חולים שלא הצהירו מראש על מחלתם? האם העובדים הזרים מגיעים לישראל כשהם מחוסנים למחלות נפוצות שונות? ארצה לשמוע על בעיות בריאות המאפיינות עובדים זרים בישראל כמו תסמונת המוות הלילי הפתאומי אצל עובדי חקלאות מתאילנד.
ארצה לשמוע גם על עובדים זרים שחלו בעקבות עבודתם בישראל, בחקלאות, בבניין, בסיעוד ביתי ועוד. בעבודות פיזיות, בעבודה בשמש, בקור. תחלואה אורתופדית בקרב מטפלים ומטפלות בענף הסיעוד הביתי שנובעות בעיקר מתעסוקתם בין היתר בשל הרמה, הושבה, ניוד של המטופל וכדומה.
השפעה של מלחמת חרבות ברזל של פגיעות נפשיות, חרדות, טראומות, התמכרות לסמים ואלכוהול. עובדים זרים שמגיעים לטיפול במרפאות, בקופות החולים ובבתי החולים, צריכים להסביר מה קרה להם. נגישות שפתית, סוגיית פוליסת הביטוח שנרכשה על ידי חברות פרטיות כאשר בעל הפוליסה הוא המעסיק ולא העובד. היעדר מודעות של העובדים לעיתים לזכויותיהם, כיסוי ביטוחי במהלך העבודה ועוד.
נרצה לקבל נתונים עדכניים על תמותה ותחלואה של עובדים זרים בכל הענפים בשנים האחרונות ולשמוע על הסעיפים שמכניסים להסכמים הבילטרליים. בנוסף נבקש לשמוע על העלויות הכלכליות שמושתות על המדינה בשל חולי של העובדים הזרים החיים בישראל בין היתר ושל חובות אבודים לבתי החולים.
שמענו באחת מישיבות הוועדה מנציג בית החולים שערי צדק שמאושפזת אצלם עובדת זרה מעל שנה והטיפול הרפואי שלה עומד על כמיליון וחצי שקלים ואין ממי לגבות את החוב. נשמע סקירה מד"ר ינון שנקר, מומחה בבריאות ציבור עולמית ויזם חברתי שמכיר את התחום גם מעבודתו מהארגון הערבות העולמית וגם באמצעות מיזם מטפלת אותו הוא מנהל.
אנחנו נתחיל עם המצגת?
<< אורח >> ינון שנקר: << אורח >>
בשמחה. תודה רבה גברתי יושבת-הראש. אני חושב שהדיון הזה הוא במידה מסוימת היסטורי. בפעם האחרונה שבה היה איזה דיווח רשמי של המרכז למחקר וידע של הכנסת היה ב-2014, 11 שנים אחרי. וזכות גדולה הייתה לעבוד עם דיקלה על הנושא הזה.
אנחנו עוסקים בסקירה הזאת בניסיון להבין באמת באופן ככה מנקודת מבט גלובלית, אבל מאוד ממוקדת בישראל, על סוגייה שהיא לא רק ישראלית. היא גם בין לאומית. בכל מקום שבו יש מהגרי עבודה אנחנו מוצאים את הנושא של הבריאות שלהם, תחלואה ותמותה, כן, גם עובדים זרים מתים והם בוודאי גם חולים. ולא רק בגלל מקומות העבודה שהם נמצאים בהם.
המטרה היא באמת להעלות את הסוגייה הזאת של בריאות העובד הזר על שולחן הוועדה הזאת ואולי גם בעתיד על שולחן הוועדה המשותפת של הוועדה הזאת עם ועדת הבריאות. הנושא הוא ממש בנפשם של אנשים.
אנחנו מדברים על 300,000. נכון, זה קצת פחות כרגע, אבל זה יגיע ל-300,000 נשים וגברים שאני קורא להם שקופים. הם שקופים מבחינת ההתייחסות הכללית שלנו כחברה, גם של המעסיקים, גם שלהם עצמם וגם של מערכת הבריאות באשר אליהם. ועל כך אנחנו נרצה להבין קצת יותר.
הפערים בתחום של הידע, אני בא מתחום האפידמיולוגיה, בריאות הציבור. אם אין לך מידע אין לך ידע, אז אין כלים בעצם לא לפתח תוכניות התערבות, לא לפתח מדיניות. אם אתם תשימו לב לצד שמאל של השקופית אז אנחנו מדברים על דוחות מאוד חשובים, אבל הם מאוד חלקיים. משרד העבודה, מינהל בטיחות תעסוקתית ובריאותית יחד עם השירות המטאורולוגי הוציא רק לפני כשבועיים וחצי דוח מאוד חשוב בתחום של פגיעות חום בעובדים זרים, גם בענף הבניין וגם בענף החקלאות.
קו לעובד, דיאנה כאן לידינו, הוציא דוח מאוד חשוב בתחום של השפעה בריאותית על מטפלות בסיעוד. יש גם דוחות אחרים, לא אזכיר את כולם, אבל הם רק מציינים עבורנו את העובדה שממש חסר מידע. קופות החולים גם הן שותפות לחוסר המידע הזה, בין היתר מכיוון שאין להם למי לדווח כי אין מישהו שמחפש את המידע הנוכחי.
הבאתי כאן בשקף אחד, רק כדי לזרוק זרקור לעובדה הבין לאומית. אנחנו מדברים במקרה הזה סקרתי מספר עבודות מאירופה שמצביעות על כך שעובדים זרים גם לא מחוסנים אל מול האוכלוסייה הכללית, גם סובלים מבעיות ספציפיות בתחום העבודה שלהם. בין אם זה כפי שציינה יושבת-הראש לפני כן, העניין של הרמה או הורדה בתחום הסיעוד הביתי, בין אם זה כמובן נפילות מגובה ופגיעות אחרות בתחום הבניין ובין אם זה גם בתחום ההרעלות בחקלאות וכדומה. אלה לא דברים ייחודיים לישראל, אבל אנחנו פה במדינת ישראל, בכנסת וחשוב שנסתכל על הנתונים הישראלים. שלוש שקופיות בסך הכול לנושא הזה.
שימו לב, אני חושב שביטאה נכון יושבת-הראש את הביטוי "תסמונת המוות הלילי הפתאומי". אני די סבור שמעטים כאן בכלל הכירו את המשפט הזה לפני הגיענו לישיבה היום. מדובר על תסמונת שמופיעה בעיקר בקרב עובדים מאסיה, בעיקר בהקשר שלנו זה עובדי חקלאות תאילנדים. 86 פטירות מדווחות בדוח רשמי של הכנסת, מתוך 154 גורמי פטירה של עובדים תאילנדים. זה גורם סיכון משמעותי למוות מפרפור חדרים. האמת היא שאפשר לבדוק את זה באופן קל יחסי בבדיקה של אלקטרו קרדיוגרפיה, שאם היא נעשית לפני הגעת העובד לישראל אפשר לסנן החוצה את מי שנמצאים בסיכון לתסמונת הזאת, בוודאי כשהם באים מתאילנד או מאסיה.
הנושא של מהגרות עבודה בתחום הסיעוד. שימו לב לנתונים בצד שמאל, ושוב תודה לקו לעובד שהביאו לפתחנו באופן רשמי פומבי, לכל מי שמתעניין את הנושא. אחוז אדיר של מטפלות מדווחות על כאבי גב וכאבי ראש. אני אומר לכם בכנות שזאת גם דרך קלה, כי קשה מאוד לתחום הרפואה להתמודד עם כואב לי הגב. זה לא איזה שהיא בדיקה שאתה יכול, אלא אם כן יש משהו במהלך הדימות שמאפשר פגיעה יותר קשה. מצד שני, עצם התלונה הזאת מעידה על כך שזה לא רק כדי לקבל ימי חופש או שעות חופש. אני חושב שיהיה בפנינו גם בנושאים אחרים בהחלט עובדות מאוד משמעותיות.
אולי זה לא מפתיע אם אנחנו רואים את מספר ימי החופש שעליהם דיווחו המטפלות בסקר של קו לעובד, שהוא כל כך מינימלי. שימו לב, קרוב ל-42%, אם נוסיף את אלה שיש להן יום אחד. אנחנו מדברים על מספר אדיר של מטפלות ומטפלים שנסקרו שאין להם בעצם שום חופשה. הם עובדים 365 ימים בשנה ולזה יש השפעות בריאותיות על כל אחד מאתנו, בוודאי גם עליהם.
השקף האחרון מגיע גם הוא מדוח שפורסם רק באחרונה. שימו לב לגבי העובדה שעובדים מתאילנד בחקלאות מדווחים, וזה סקר כאמור לפני שלושה שבועות, 50% אין להם מים. אין להם מים קרים בזמן הקיץ הישראלי החם. עובדים מהודו מדווחים על הזעת יתר. נכון, זה לא הדבר הדרמטי. אבל על 62% מהם שמדברים על הרגשה חום עז במהלך יום עבודה. זה לא רק שקשה לי, שחם לי, זאת השפעה שיכולה להשפיע על הבטיחות שלהם בביצוע המטלות בבניין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם מדווחים ומה קורה עם זה? שאין מים.
<< אורח >> ינון שנקר: << אורח >>
על זה אני לא יודע להעיד, כי אני לא בתחום הבניין או החקלאות. אבל יש כאן בהחלט נציגים אחרים שיכולים להציג את מה נעשה.
אני רוצה לספר לכם, להציג את העובדה שיש גם פתרונות. אני אציג לכם דברים שנעשו, במקרה הזה המיזם שאנחנו עוסקים בו יחד עם משרד העבודה, מינהל בטיחות תעסוקתית ובריאותית וגם עם הרשות להגירה ואוכלוסין. במיוחד מינהל עובדים זרים שמר משה נקש הוא המנהל שלו ויאירה כאן. טעימות קטנות. זה 30 שניות, אבל להראות לכם איך ניתן באופן של התאמה תרבותית ושפתית. התרבותית, זה החשוב, כי זה לא התרבות הישראלית, זה דווקא התרבות שלהם.
(מוקרן סרטון)
לכאורה מהדורת חדשות. זה אגב מהתקופה של חרבות ברזל. 40% מהמטפלות לא ידעו בכלל את ההנחיות של פיקוד העורף ואיך להגן על עצמן ועל הזקן שלהן. זו איננה דמות אמיתית, זאת אווטאר שמדברת טגאלו כמובן בהתאמה תרבותית. היא נבחרה על ידי קבוצת מטפלות סיעודיות שאנחנו עבדנו איתן כדי לייצר את המהדורה הזאת. פרופ' יורם מערבי שתכף נראה אותו, לצערנו אל מותו בנסיבות דרמטיות, אבל זאת דוגמה אחת לשיתוף שאנחנו יכולים מתוך עולם הרפואה לקבל לטובת מסרים, מידע, אפילו הייתי אומר הדרכה לעובדות ועובדים זרים, כל אחד בתחום שלו, בתחום התרבותי שלו.
נראה את הסרטון הבא, הוא בא מעולם הבניין להערכתי והוא מדבר על העניין של מאמץ שעשינו כדי למנוע נפילות מגובה אצל עובדי בניין מהודו.
(מוקרן סרטון)
הינדית היא רק אחת מהשפות או הדיאלקטים שמדברים עובדים מהודו בבניין. ככל שניתן לעשות התאמה עוד יותר טובה, שזה קצת תלוי תקציב, אז כמובן אפשר להגיע עוד יותר למספר יותר גדול של אנשים. הדרכה לגבי מניעה של מצבי פירים פתוחים, מעליות וכדומה. זאת לא הדרכה, זה רק הגברה של המודעות.
הסרטון האחרון הוא בתאית, השפה שמדוברת בעולם החקלאות. כאן אנחנו עוסקים בתחום של מניעת פגעי חום וקור בקרב עובדים שלא רגילים להם מתאילנד. שימו לב לשיתוף הפעולה הדרמטי והחשוב של הרופא הראשי של משרד העבודה, ד"ר דקל רז, שמסוגל להיות שותף דרך האווטאר שמדבר את השפה, מדברת במקרה הזה את השפה המקומית, כדי לתת לזה תחושה של אחריות ישראלית, אבל שותפות תרבותית ושפתית, כולל האנשים עצמם שמדגימים במקרה הזה התגוננות על ידי לבוש. זהו חקלאי שעובד בישראל כבר שלוש שנים מתאילנד.
נושאים לדיון שזאת בחירה אני קורא לה מקצועית, אבל היא בהחלט סובייקטיבית, שאני חושב שהוועדה יכולה להקדיש לנושאים האלה תשומת לב והם עשויים לקדם לכיוון של מדיניות וכאמור גם לפתרונות אפשריים.
ביצוע של בדיקות רפואיות על ידי רופא מקומי. לא רק הטפסים עצמם, שאני לא כל כך יודע עד כמה הפיקוח עליהם, זיופים או דברים פחות חמורים, הוא ממש אפשרי. בתוך ההסכמים הבילטרליים הנושא הזה קצת פתוח. הרבה אחריות על הממשלה המקומית. אבל בסופו של דבר האנשים האלה באים לעבוד כאן והשאלה אם אפשר לייצר מצב שבו כמו שנעשה מיון רפואי על ידי גורמי פיקוח ישראלים, למצוא את הדרך של גורמי רפואה, כמובן באחריות או בתיווך משרד הבריאות, כדי שגם הבדיקה הרפואית המקדימה תוכל לנטרל הגעה לארץ של עובדים שאינם מתאימים, או שהם פשוט חולים.
הסוגייה השנייה זה הנושא של בדיקות שונות שנדרשות לעובדים בענפים שונים. עובד חקלאי, עובד בבניין ועובדת בסיעוד הם צריכים כישורים בריאותיים שונים בגלל אופי המקצוע הספציפי שבו הם עוסקים. והכשירות, שהוא דבר מוכר ביותר בכל מי שעוסק בעולם של בריאות תעסוקתית ותפקוד של רופא תעסוקתי זה דבר שלא קיים נכון להיום בחו"ל.
אנחנו מדברים על מספר מצומצם ביותר, שוב, חוק עובדים זרים מ-1991, שם מופיע בתוספת הראשונה שרק צריך לשלול את העובדה שלאדם יש שחפת, דלקת כבד, מן הסתם הפטיטיס B קשורה לזה, עגבת, זיבה ואיידס, מחלות מין. אבל האם זה מספיק? אנחנו יודעים שלמשל מגפת החצבת בכל העולם, כולל במיוחד בעולם המתפתח, שוטפת בעקבות הקורונה וההידרדרות ברמת החיסון העולמית. האם צריך או לא להוסיף דברים לתוספת הראשונה. אני מביעה דעה עקרונית ולא מה בדיוק צריך לעשות בתוספת הראשונה לגבי עניין של נושאים שצריך לבדוק. כולל, אגב, גם בתחום בריאות הנפש. קשה, מורכב, אבל אני חושב שזה חשוב.
שני דברים נוספים לגבי העניין של ההגעה של בדיקות רפואיות או התייחסות לנושא הבריאות טרום הגעה. האחד זה נושא של מהם חיסוני החובה שחייבים לוודא וכמה זמן חוסן מראש ומי מתעד את החיסון והאם יש תוקף לתיעוד הזה. כי פה אנחנו כבר מדברים על הגנה על האוכלוסייה הישראלית כולה ובוודאי על המעסיקים, על העובדים האחרים שצמודים לאותו עובד וכמובן על האוכלוסייה כולה, כי מחלות מדבקות מדבקות.
הנושא האחרון זה עניין של כשירות רפואית שדיברתי עליה קודם.
לגבי הגעה לארץ, העובד כבר כאן, או העובדת כבר כאן. אנחנו מדברים על העניין של האם רופא תעסוקתי מבצע איזה שהיא בקרה, איזה שהן בדיקות? עבדתי בעבר בחברת טבע, יש דברים רוטיניים לחלוטין בחברות ישראליות, במפעלים ישראלי, בוודאי במקומות אחרים, שבדיקות שרופא תעסוקתי חייב לבצע באופן שגרתי ולא רק כשבאים אליו עם בעיות. נכון שתחום הרפואה התעסוקתית ההתמחות היא לא המבוקשת ביותר נקרא לו כך, מתוך עולמות הרפואה, אבל עדיין הסוג הזה של משאב עומד לרשות מעסיקים והמדינה.
האם הכיסוי הביטוחי מספק? נדמה לי שזה נושא שחשוב מאוד, כפי שציינת בדברי הפתיחה שלך, להרחיב בו. יש כיסוי ביטוחי שאני קורא לו מינימלי. וכדאי להשוות בין הביטוח שניתן רפואי לישראלי לעובד זר ולהבין - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא התקיימו דיונים בנושא בוועדת הבריאות?
<< אורח >> ינון שנקר: << אורח >>
לא התקיימו, למיטב ידיעתי, דיונים בתקופה האחרונה מספיק החלטיים בנושא.
הנושא של אבחון של בריאות הנפש. הנושא הזה היום על סדר יומו של מנכ"ל משרד הבריאות בצורה בולטת, לגבי האוכלוסייה הישראלית ותושבים בישראל ואגב גם תיירים בישראל. אנחנו מכירים את סינדרום ירושלים שאולי מאוד מינורי ואנקדוטלי לכאן, אבל גם העובדים הזרים חיים כאן תקופות ארוכות ובאינטנסיביות.
שני נושאים אחרים זה באמת הנושא של הדאגה, לחרדה ולמציאות שבה עובדים זרים שלא רגילים היו לאזעקות ולטילים ולסיטואציה של כניסה לחדר מוגן, לממ"דים. כל הנושא הזה של החוסן האישי שלהם הוא כל כך חשוב, כיוון שאנחנו יודעים בהיעדר חוסן אישי ובוודאי למי שנמצאים 24/7 עם אדם זקן או עם אדם עם צרכים מיוחדים שבלאו הכי הוא אדם מוחלש, צריכים להיות עם חוסן ועם ביטחון ועם יכולת להתמודד. אנחנו יודעים, הוועדה בוודאי תשמע מאחרים, דיווחים על אשפוזים פסיכיאטריים של עובדים זרים בישראל גם בשל בעיות אחרות כמו התמכרות, אלכוהול, סמים, שאני פחות מתמצא בהם אז אני לא ארחיב על הנושא הזה כאן.
אני חושב שגם הנושא של העלות הכלכלית, גברתי יושבת הראש, כפי שציינת, נקודה מאוד משמעותית. כיוון שהמדינה מקבלת אגרות, המדינה מקבלת משאבים בתוך העולם הרחב הזה של עובדים זרים. השאלה אם אפשר להפנות מהמשאבים האלה לטובת הנושא.
אני אעצור כאן.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
גברתי, ברשותך אני רק רוצה להעיר הערה, לחזק את דבריו. מניסיוני, אני נזכר בימים אלה בדיוק באחת הבעיות שהצביע עליהן הרופא. יש עובד שבא מחוץ לארץ, מהודו. כנראה הוא לא הבין את הטפסים, לא הבין את השאלות בטפסים והצהיר שאין לו מחלות. הגיע לכאן, התברר שיש לו סכרת. וסכרת בדרגה נמוכה מאוד. לוקח בסך הכול כדורים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחרי כמה זמן גילו שיש לו סכרת? תענה לי. הוא הגיע לארץ, מתי גילו שיש לו סכרת?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
בארץ. כי ראו שהוא מקבל כדורים. אז סירבו לבטח אותו. העובד הזה נמצא ארבעה-חמישה חודשים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
באיזה ענף הוא נמצא?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
ענף בניין. העובד לא מבוטח. אם תקרה לו תאונה או מחלה או משהו אין לו כיסוי ביטוחי. שום חברת ביטוח לא מסכימה לבטח אותו. המעסיק שלו - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בצדק אבל, בצדק. גם אני, סליחה שנייה. יש פה עניין שצריך לשים אותו בדגש. גם אני או אתה יש לנו פוליסות ביטוח בריאות. אם אני עכשיו רושם - - -
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אז למה הביאו אותו?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אם אני רושם שאני לא מעשן וחברת הביטוח תגלה שאני כן מעשן היא לא תכסה גם אותי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל למה הביאו אותו לארץ?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אבל למה הביאו אותו לארץ?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל אנחנו מסכימים בזה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
לכן אני מחזק את הדברים של הרופא שצריך פשוט לדאוג שכל עובד יעבור בדיקה רפואית בארץ המוצא שלו, בשפה המובנת לו. המדינה צריכה לפקח על זה, על הבדיקה שם. שהוא הבין את השאלות וענה נכון על השאלות שהבין אותן. ולא להפקיר את העובד ולשלוח אותו כבר חמישה חודשים אף אחד לא רוצה לבטח אותו בביטוח רפואי. והוא נמצא בארץ בלי - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אדם חולה, אתה מעסיק אותו?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
הוא מועסק, אבל לא מבוטח רפואית.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
צריך גם להגיד, אני אשמח גם. אביתר חנן מההסתדרות. ככל שעובדים נשארים יותר זמן בארץ סביר שהם יפתחו מחלות בתוך הארץ. זאת אומרת יכול להיות מצב שבן אדם יתפרץ לו סכרת אחרי שנה שהוא נמצא בארץ. יכול לקרות. אני אומר, צריך לתת מענה גם לאותן בעיות שצצות. לצורך העניין עכשיו בעולמות הסיעוד הביתי, יכול להיות מצב שמישהי עכשיו נמצאת 10 ו-15 שנה שהיא מטפלת. בהכרח יהיו לה בעיות רפואיות שיצוצו שיכול להיות מצב, הביטוח שקיים היום הוא לא נותן את המענה הראוי.
<< אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>
זה לא נכון, הביטוח מכסה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אתם מתעלמים מהבעיה. אתם מפנים אצבעות לביטוח.
<< אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >>
אם זה קרה פה בארץ זה מכסה. לי היה מקרה של עובד זר. אני ויויאן בן עמי, מתאגיד בן עמי בבניין. הגיע לי עובד שהוא היה חולה אונקולוגי כבר שם, אז לא הסכימו. לעומת זאת, יש לי עובד שהוא סכרתי, שהוא לא שיקר. העניין של האמון כאן הוא הדרמטי. אז אם הוא לא שיקר הם ממשיכים לכסות, אין בעיה. העניין הוא באמת אם הוא הגיע ומה הוא הצהיר.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
השאלה אם הבין את השאלות שם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש עובד אונקולוגי שהגיע מחו"ל, למה משאירים אותו בארץ? למה לא לשחרר אותו לחו"ל? זה משהו לא בסדר. למה קולטים עובדים חולים שיודעים שהם חולים?
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
דן ורשסבקי, איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבניין, הסתדרות לאומית. יש לי שאלה שאני לא מבין. אני נתקל המון, אני מטפל ומנסה לעזור. עכשיו אני מבין את הבעיה של המעסיקים וגם של העובדים. אחד, בא עובד, חלה שחפת, חלה עוד משהו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אבל בארץ זה קרה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
פה, פה, בארץ. אני לא יודע אם הוא היה לפני או לא לפני. אני יודע בוודאות, בגלל שאני עושה גם הדרכות בגובה, הגיעו אנשים חולים לפה לטפל בעצמם. בהתחלה הגיעו אנשים נכים, יותר מזה אני אגיד לך. עם בעיות בראייה.
קורה מצב, עובד שישה חודשים, רופא תעסוקתי לא נותן לו לחזור לעבודה. המעסיק משלם לו דירה, הכול. הוא בעצם לא עובד, אין הכנסות. למה המעסיק צריך לסבול את זה? את האמת. מי סובל?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה קורה?
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אני לא יודע, אתם תציעו פה הצעות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה את אומרת, קו לעובד?
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אני מבין את הבעיה. אבל אני צריך גם לדאוג לאנשים שלנו שיש לי חברים שיש להם תאגידים או משהו. משלמים הון תועפות.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל אתם מתעלמים מהבעיה. הבעיה היא לא פה. הבעיה היא קודם כל לפני שהוא מגיע לפה. לא יכול להיות מצב, דיברתי עם ינון והוא באמת איש מקצוע, דיברתי איתו קצת לפני הוועדה. לא יכול להיות מצב שכל העובדים מגיעים כשהתיק הרפואי שלהם הוא 100 מ-100. לא יכול להיות מצב. כבר מבינים שיש פה בעיה. יש פה עצימת עיניים. כל הטפסים הרפואיים שלהם, צריך להגיד אותם בפנים, הם לא נכונים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
גם בבילטרלי וגם בפרטי?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
ברור. רוב העובדים שלי, 90% זה בילטרלי. כל הטפסים האלה זה סתם. הוא מגיע ליום חיול, הוא עובר, תדברו עם העובדים, תקשיבו מה שהם אומרים. אני ראיינתי את העובדים האלה. ואת מבינה שבסוף הוא בא לאיזה שהיא שרשרת חיול, הוא נכנס בצד אחד, יוצא בצד שני, עם אותה ניירת כמו זה שאחריו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל, אתה מציג את הבעיה, אבל מה הפתרון?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הפתרון הוא שקודם כל שאם מתגלה שעובד מגיע לפה במצב בריאותי והוא לא כשיר למקצוע אליו הוא הגיע, קודם כל לסובב אותו להחזיר אותו חזרה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואם הוא טוען שפה בארץ?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אפשר לבדוק את זה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
אני אשמח להתייחס גם.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסדר, אין בעיה, אני הקשבתי לכולם בסבלנות.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אני רוצה לחזק את הדברים שלו. זה בדיוק מה אמרתי פעם על נושא של המקצועיות כשמגיעים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
עזוב את המקצועיות.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
לעשות את הבדיקות פה וכולל לעשות להם בדיקות בכניסה, בשבוע הראשון.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
ברור.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
בדיקות ובדיקות דם. אם הוא נמצא דובר לא אמת אין לו מה לעשות פה. הרי הוא לא בא לעבוד פה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
למה לא לעשות את הבדיקה שם? לפני שיגיע לארץ.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
כי שם אפשר לזייף.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני לא מדבר על הנושא המקצועי כרגע של העובדים, אנחנו מדברים פה על נושא של בריאות. קודם כל, יש לי שאלה. דברים פשוטים שכן המדינה יכולה לעשות. בסוף בן אדם שכן החליטו שמגיע לפה, ויש פה מספיק כסף מהאגרות, למה כשהוא נוחת פה הוא לא מקבל סט חיסונים? אני פניתי לכל קופות החולים, גם במכתבים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
על חשבון מי?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה זאת אומרת? קופת החולים מרוויחה ים של כסף מהעובדים הזרים. בואו שנייה נשים את זה על השולחן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה מדבר על האגרות והבקשות?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
קופות החולים מרוויחות מיליונים על העובדים הזרים. כשאתם מדברים על הפוליסה של העובדים הזרים אני מציע, ינון אני מוכן לתת לך את הפוליסה להסתכל, אנחנו לא מקבלים את אותו דבר. הוא מקבל היום ביטוח שיניים שגם אני וגם אתה לא מקבלים, בחינם. אז אתה יודע, לבוא ולהגיד שיש בזה חסר לדעתי צריך קודם כל לעשות שיעורי בית ולראות שהם מקבלים מעל ומעבר. קופות החולים גוזרות פה קופונים של מיליוני שקלים. לא נדבר על סוכני ביטוח, כי זה נושא חם בשבועיים האחרונים. אבל בסוף בשורה התחתונה אני אומר לכם שקופת חולים שקולטת את העובד הזה חייבים דרך הוועדה להריח אותה שיקבלו סט חיסונים.
גם בסופו של דבר בן אדם שמגיע לפה, עובד בבניין, אין לו טטנוס. כאילו, דברים הכי פשוטים בעולם. טטנוס, שפעת בחורף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שהם יקבלו סל של חיסונים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
סל חיסונים בקליטה לקופת החולים. כמו שעושים להם אישור עבודה בגובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם לא מקבלים שם?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הם לא מקבלים כלום, אתי. את צריכה להבין שמגיעים לפה אנשים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בישראל מקבלים לפני שנוסעים לקולומביה או - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אין בעיה, גם כשאני עבדתי בחו"ל אז החברה שאני עבדתי בה שלחה אותי לפה להתחסן לפני שהגעתי למדינה וכשעברתי מדינות אז הוסיפו לי חיסונים. זה לא המצב. בסוף העובדים שמגיעים לפה, לא המדינה, קופות החולים מרוויחות מספיק כסף מהפוליסה של הבן אדם הזה. הרי בסוף הוא חבר קופת חולים כמוני כמוך.
אף אחד גם לא מקשיב בצד השני, אז כנראה שזה לא מעניין גם אף אחד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, לא, זה חשוב, תקשיבו. לא, כי יצטרכו לתת מענה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסוף בשורה התחתונה המדינה חייבת להכריח את קופות החולים להוציא כסף מהכיס. לא יכול להיות שהם יגזרו דיבידנדים ורווחים במיליונים. קופות החולים צריך להזמין אותם לפה ולדרוש מהם. אנחנו הוצאנו מכתבים מעמותת דף חדש לקופות החולים לחסן את העובדים. אף אחד אפילו לא טרח לענות לנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את נציגה של קופת חולים? מי זאת קופת חולים כללית, הנציגה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אין פה. אהלן, רוב העובדים אצלכם, אז אולי שווה שנדבר אתכם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה בבקשה להתייחס לדבריו?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מעבר לזה, אני רוצה רגע לסיים. אני רוצה שנייה רגע לסיים לפני החיסונים. כי בסוף בסוף נושא פוליסת הביטוח, הם מקבלים פוליסה מאוד טובה. חיסונים הם יעשו זה מאוד יעזור. השאלה באמת, השאלה הכי גדולה פה בסיפור הזה מה עושים עם הניירת שכולנו יודעים שוואלה, היא לא טובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא לא אמינה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה קורה? עם עכשיו גילינו שבן אדם שמגיע לפה והוא באמת לא תואם את הגיל שלו, הוא לא תואם את המצב הבריאותי שלו, למה אנחנו משאירים אותו פה? למה לא מסובבים את הדלת ושולחים אותו חזרה לארץ המוצא. זה לא תיירות מרפא, הוא בא לפה לעבוד. לא מדבר איתך על אנשים שנפצעו, קרה להם משהו בעת שהותם בישראל, מגיע להם לקבל את הטיפול הכי טוב בעולם. גם אני כמעסיק מנסה לעשות את הכי טוב שלי שזה מה שיקרה.
אבל אנחנו מדברים על אנשים שעבדו על מדינת ישראל, שיקרו בטפסים, שיקרו בבדיקות, זייפו את הדברים. גילינו את זה פה תוך פרק זמן קצר שזה לא נכון. למה לא מחזירים אותם לארץ המוצא?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
דיווחת לנו על מקרים כאלה? מקרים כאלה בכל הענפים, לא רק בענף שאתה משויך אליו.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הנה, ויויאן יושבת פה ומדווחת. אני כבר סיימתי לשלוח מיילים שלא עונים עליהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא צריך לעבוד רק על דיווח. זה צריך להיות גורף. שתהיה החלטה וזו מדיניות שלכם.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
יש החלטות. זה מה שאני מנסה להסביר. אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. אני מדברת כרגע על כל הענפים, לא רק על ענף הבניין. בכל הענפים שבהם מגיע לאגף הרלוונטי שלנו דיווח מהמעסיקים. אנחנו לא נדע, אם פתאום יש מחלה כזאת או אחרת. אגב, ומגיעים דיווחים. קורה. זה בשוליים, לא כל העובדים חולים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא צריך לחכות לדיווחים, תקבלו נוהל, תעשו נוהל בעניין הזה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני לא צריכה נוהל. יש לי סמכות בחוק כאשר עובד מוסר מידע כוזב לצורך קבלת אשרה ורישיון, בין אם זה לפני הגעתו לישראל, בין אם הוא כבר הגיע לישראל ובין אם במהלך תקופת שהותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז את רוצה שהמעסיק ידווח?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני לא יודעת לבדוק את זה. אני לא רואה את העובדים כל היום בכל הארץ ובודקת אותו רפואית.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
גם ככה הם נתקעים בנתב"ג שעות, שיעשו להם בנתב"ג בדיקה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אנחנו מקבלים מידי פעם. שוב, זו לא תופעה כזאת רווחת כמו שמנסים לצייר פה. בכל הענפים מידי פעם. בענף המלונאות סיפרו על עובדת שיש לה מחלה כזאת, בענף הסיעוד עובד עם ככה, שמתגלה. כן, קורה שמתגלה. אנחנו עורכים שימוע לעובד במצב כזה ויכולים לבטל לו את הרישיון על מסירת מידע כוזב לצורך קבלת אשרה ורישיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה להגיד כמה שימועים עד כה עשיתם? נתקלתם במקרים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה לא הרבה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אנחנו יכולים להגיד לך על נושאים אחרים.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
א', אנחנו לא מיודעים על כל הנתונים.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
שמי צפי הלל דיאמנט, אני האחות הראשית באגף לגריאטריה במשרד הבריאות ואני מרכזת את התחום של עובדים זרים מנפאל למוסדות סיעוד. אני לא יכולה לדבר על תחומים נוספים. אני כן יכולה להעיד על כך שהייתה לנו עובדת שהגיעה לארץ. המסמכים שלה היו תקינים והצהרת המרכז הרפואי שבדק אותה הכול היה תקין. העובדת התגלה שיש לה סכרת. בשיתוף מלא של רשות האוכלוסין וההגירה העובדת נערך לה שימוע והיא גורשה על טענת שווא.
בנוסף לכך, מה שנעשה בשיתוף השגריר בנפאל לאותו מרכז רפואי שערך את הבדיקות, קראנו להם לשימוע ועצרנו את ביצוע הבדיקות לעובדים שאמורים להגיע. הם לא, הם איבדו מהסמכות. עשינו את הדברים האלה. אבל שוב, אני יכולה לדבר אך ורק על התחום שאני מרכזת, שזה עובדי סיעוד מנפאל. סיעוד מוסדי. וזה נעשה ושיתוף הפעולה עם רשות האוכלוסין - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אחת מתוך כמה עובדים יש לך במערכת שלך?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה לא משנה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא, זה משנה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה בכל הענפים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בואי, אנחנו יודעים משימועים שאתם מזמינים לשימוע, העובד בורח. ואז מה נעשה? הוא בורח, הוא לא בא לשימוע בירושלים.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
אתה רוצה לשמוע תשובה או שאתה רוצה רק לדבר?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
קודם כל, ההתנשאות והיהירות לא יעשו אותך צודקת.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
זה לא עושה אותי צודקת, אבל ניסיתי לדבר.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסדר? אני מקשיב. היא שאלה שאלה, עניתי לה. חשבתי שסיימת את דברייך. אם יש לך מה להוסיף בבקשה.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
כן. ברגע שמעסיק מדווח אני חייבת לומר לך שרשות האוכלוסין וההגירה נתנו מענה מלא.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
במקרה שלך.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
במקרים, בכל מקרה שהיה לנו.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
במקרה שלך. אנחנו יכולים לבוא לספר לך על המון מקרים שלא קיבלנו מענה.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
אוקיי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
ויש פה חוסר אמון בתוך הדבר הזה. אז גם בסוף, האנשים האלה בורחים, הם לא נשארים. אני לא יודע מה קורה אצלך. גם האנשים שחולים, חולה אונקולוגי שלה ניסה לברוח למיליון תאגידים אחרים עד שהוא מצא מישהו שייקח אותו שלא מכיר את המצב הרפואי שלו.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
אני מבינה. ועדיין הטענה, זה שהעובד בורח זה לא טענה לרשות האוכלוסין וההגירה, זו טענה לעובד.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הטענה היא שאנחנו צריכים למצוא פתרון לפני שמביאים אותו לפה, צריך למצוא פתרון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שכל מעסיק ידווח בזמן.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אתי, את מדווחת, הוא בורח יום אחרי. מתקשרים אליו, הוא בורח יום אחרי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז זה בעיה שלהם.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה לא בעיה שלהם, זה הופך להיות בעיה שלך. כי הוא יושב עלייך שלוש שנים ואתה משלם עליו את האגרות. כמו שאנחנו מכירים ממיליון דיונים שונים. בסוף בסוף, עד שלא יקום פה פרויקטור בתוך מדינת ישראל, בין משרדי הממשלה, יחד עם הגופים פה, שיש פה אנשי מקצוע מאוד טובים שיש להם הרבה מה להגיד, ויתכלל את האירוע הזה לא יקרה פה כלום. אנחנו נמשיך לפתוח את הדלת, ימשיכו להיכנס לפה אנשים לא ראויים מקצועית, חולים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רק בפעם האחרונה העליתם את זה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אנחנו דנים על מה קורה, בואו נדון איך אפשר לפתור קודם כל שלא יגיעו חולים לפה. ושתיים, איך המדינה נותנת מענה לאנשים שכן שיקרו. ולא לפגוע לא במעסיקים ולא בחבר'ה שלהם. כי תאריך לך שבן אדם הגיע פה לא בריא בנפש והוא הגיע לפה לעבוד פה, פתאום הוא רוצח מישהו. או שאחר מגיע עם שחפת ומדביק את כולם. פה צריך לתת מענה. אני לא צריך, סליחה מגברתי, לא צריכה לתת הגנה לרשות האוכלוסין - - -
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
היא לא נותנת הגנה, אנחנו שותפים לעבודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אז בואו ניתן למיטל.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אתם לא נותנים לנו לדבר.
מיטל כהן שבתאי, מנהלת אגף חקלאות, ירדנים ומוסדות סיעוד במינהל עובדים זרים.
ראשית אני רוצה לציין שכל התופעות שציינתם פה הן תופעות מאוד שוליות. כי עד היום אנחנו לא מכירים הרבה מקרים של עובדים שנכנסו לפה עם מחלות חריגות.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
כי אנחנו לא פונים אליכם.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
או מדברות. אבל רגע, אני מדברת.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
תן לה לענות.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כשאתה דיברת כיבדתי אותך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל, תן לה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
את לא גננת שלי, עם כל הכבוד. גם ככה לא נסכים על מה שתגידי.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אנחנו לא מכירים הרבה תופעות של עובדים שנכנסים לפה עם איזה מחלות מדבקות או מחלות רקע שלא מדווחות. אכן יש מקרים במסגרת ההסכם הבילטרלי עובדים עוברים ראיונות. אני מדברת כרגע רק על ההסכמים הבילטרליים. יכול להיות שאתם הבאתם בעיקר פרטי. במסגרת ההליך הבילטרלי - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
90% בילטרלי אצלנו.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
עובדים עוברים בדיקות רפואיות במכונים מורשים שהשגרירות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את מדברת על חו"ל, לפני שהוא מגיע?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, כן, לפני שהוא מגיע לפה. הוא עובר את כל הבדיקות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואת מאמינה שזה אמין?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, כן. אנחנו גם רואים בנתונים שלנו. אנחנו לא יכולים להצביע על הרבה מקרים של עובדים שהגיעו לפה ויש שקר בטענות האלה או במסמכים שלהם.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
כי אף אחד לא פונה אליכם, אין אמון.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
יש מקרים חריגים, לא נכון. אבל זה לא נכון מה שאתה אומר.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
איך יכול להיות שהבאת כל כך הרבה עובדים בשנה האחרונה שכולם בריאים? סטטיסטית זה לא יכול לקרות. תשאלי אותו.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אבל אם לא דיווחת לנו, איך נדע?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה יש לדווח לכם? מה יש לדווח לכם? מה תעשו, מה תעשו?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה לופ כזה. אתה לא מדווח ואז בא בטענות שאנחנו לא עושים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
המעסיקים הקבלנים צריכים לדווח.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אנשים שמגיעים לקופות חולים וחולים קשה, שמגיעים לבריאות הנפש - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
למה הם לא מדווחים לכם?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
רגע, אני אשמח לסיים אבל.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
מגיעים לבתי חולים. הם לא מקבלים דיווח? מה, אין להם נתונים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
קופת חולים לא מדווחת לנו. יש להם רגולציה שחלה עליהם לעניין העברת מידע. לי אין העברת מידע עם קופת חולים.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אני מדבר על מה הוא חולה. אני מדבר שבן אדם חולה, פשוט להודיע שהוא חולה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם לא יכולים לקבל מידע מקופות החולים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה היה בתחילת הפעילות היה גם עם המשטרה. זה בדיוק אותו דבר. ובסוף הגדירו אנשים מורשים שיכולים לראות את המסוף המשטרתי והיום רואים את זה. אז אפשר למצוא פתרון גם דרך קופות החולים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אבל אתה לא נותן לי לסיים. עובדים זרים שמגיעים לפה במסגרת הסכם בילטרלי הם עוברים בדיקות רפואיות. הם מצהירים על הבריאות שלהם והם עוברים ראיונות. אז אנחנו עושים את המקסימום מבחינתנו. יש מקרים מאוד חריגים, ואנחנו מקבלים דיווח, וכמו שצפי העידה, גם בענף החקלאות, סיעוד, בניין. כשאנחנו מקבלים דיווח אנחנו מטפלים בזה במיידית. מזמינים את העובדת לשימוע, לוקחים את כל המסמכים שהוא הגיש במסגרת הליך הגיוס. במקרה שאנחנו רואים על עובד שדיווח דיווח שקר אנחנו מבטלים לו את הרישיון והוא יוצא מהארץ.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואם הוא לא חולה והוא בתחלואה אחרי שהוא הגיע לארץ, מה קורה?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
יש מקרים מיוחדים של עובדים זרים שמגיעים לפה וקרה, פתאום חולים, במחלות ארוכות, שהריפוי מהן הוא ארוך טווח. יש נוהל מיוחד שהוא מקבל אשרת ב2, הוא מקבל אשרה רפואית והוא יורד ממכסת המעסיק.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
כמה אחוזים מתוך ענף בניין הגיעו לשימוע? כמה אחוז?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני לא יודעת לגבי ענף הבניין, אני מדברת באופן רוחבי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה לבדוק ולתת תשובה במהלך הדיון.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
הוא יורד מיידית מהמכסה של המעסיק?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומה עושים איתו?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
ומה קורה עם האגרות?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
הוא לא משלם אגרות.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
מיידית?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, כן.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא, את מטעה פה. אנחנו משלמים אגרות עד סוף השנה הקלנדרית. זה כמו ויזת פליט.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אם הוא לא יכול לצאת מהארץ מנסיבות רפואיות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה? תחכו עד שהוא יבריא ואז הוא יחזור למצוא מעסיק חדש?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אנחנו בדרך כלל מעורבים, לא, בדרך כלל בסוף התהליך הוא פוגש רופא תעסוקתי שקובע אם הוא יכול לחזור לעבודה או לא יכול לחזור לעבודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אם הוא לא יכול לחזור לעבודה? מה עושים איתו? הוא תקוע בארץ עד שהוא יחלים?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
והמעסיק משלם אגרות בינתיים, זה כמו ויזת פליט.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, היא אמרה שלא.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא, את מטעה. הוא משלם אגרות. הוא משלם אגרות בוודאות. הוא משלם אגרות עד סוף השנה הקלנדרית. זה כמו א2 שאתם נותנים בסטטוס פליט הזה. הוא משלם אגרות. אז עוד פעם אנחנו מפסידים כסף על הכישלון. מה מפריע לי בדברים שלך? שאת מדגישה שהבילטרלי הוא בסדר וה-b2b הוא לא בסדר. זה לא נכון. בשני המקרים יש תקלות וצריכים למנוע את זה. אם היה לכם נוהל מסודר יותר שבודקים את - - -
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
יש נוהל מסודר.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא. הנוהל המסודר הזה הוא מסודר אצלך. הוא לא תקף לאנשים אחרים. זה לא עובד במציאות. בסוף אנחנו שוברים את הראש. לי הייתה קבוצה, אני יכול להראות לך ניירת של תל השומר. 18 עובדים מסרילנקה שהגיעו, יום אחרי זה התפרץ להם איזה שהוא, היו צריכים לבודד אותם בדירות. הכול על חשבוננו. ופנינו אליכם, אני גם דיברתי עם אנשים. אף אחד לא עשה כלום. אנחנו שברנו את הראש, עד היום לא עניתם למייל הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי זה היה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
שנה שעברה. בואי, אתם אומרים פה דברים לא נכונים. אתם יודעים שיש היום מעל 90% מהעובדים הזרים שהגיעו לפה הם שותים אלכוהול כל יום. אתם יודעים את זה? מישהו מכם מחובר לדבר הזה? 90% מהעובדים, אני יכול להגיד לך על העובדים שלי. בטוח כולם יגידו לכם את זה. כל יום הם צורכים אלכוהול. כל יום. מישהו פה מפקח על זה? קופות החולים ובתי החולים, אני אתן לך דוגמה משבוע שעבר. היה לי עובד שנפצע בתאונת עבודה, מבוטח והכול. בית החולים אסף הרופא לא הסכים לנתח אותו עד שאני אעביר לו 150,000 שקלים. למה? כי הוא אומר שיש קשיים עם הגבייה בביטוח לאומי. אז אני אמור להיות המממן של המדינה? אני צריך לשלם 150,000 שקלים? ומתי הם מתקשרים אלייך? שעה לפני הכנסה לניתוח. והם עושים תרגילים. הם משחררים אותו יום לפני זה הביתה וקובעים לו יום אחרי זה לניתוח, כי אם הוא היה נשאר באשפוז אז הם היו חייבים לנתח אותו בלי התחייבות.
עכשיו, הוא חבר קופת חולים. יש לו פוליסת ביטוח. הוא משלם ביטוח לאומי וקופות החולים ובתי החולים סוחטים את המעסיקים בנושא הזה. ואז הם שמים לך אקדח לרכה. למה אנחנו צריכים לספוג את הדברים האלה. איפה אתם בנושא הזה עוזרים לנו מול בתי החולים? כי בסוף מה שחשוב זה העובד. העובד הזה לא אמור לסבול כי בית החולים רוצה את הכסף שלו עכשיו כי הוא עובד זר. למה? כי פעם היה לו איזה ברחן שנעלם ולא שילם לו. שוב פעם חוזרים לשיטת התפוחים. זה שיש תפוח רקוב אחד לא מעיד על שאר הפרדס. זה הכול.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
וזאת תאונת עבודה שמכוסה.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
לא שהם נותנים כל כך לדבר.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן, הדיון פה נהיה, יש יושב-ראש חדש לדיון כנראה. אנחנו לא מצליחות לדבר, לענות לשאלות של יושבת-הראש.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אנחנו מתוסכלים, מפסידים מיליונים.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לשאלות החשובות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אבל יש עוד שאלות.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
שאלת אותנו שאלה, התחלנו להגיד ואז - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אבל יש עוד הרבה שאלות.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן, לא, ברור לי. החלק הארי של הטענות שהועלו פה הן בכלל לא כלפי רשות האוכלוסין וההגירה. אני מבינה שנורא נוח - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז כלפי מי? לא, אני רוצה ללמוד.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
שמעתי פה ביטוח לאומי, שמעתי משרד הבריאות, שמעתי רשות שוק ההון.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
את שומעת מה שאת רוצה. יש לנו המון טענות לרשות האוכלוסין.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
בבקשה, אני חושבת שאם הדיון יימשך ככה אנחנו לא נשתתף בו. מספיק.
אני סיימתי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה הפתרון הכי טוב, לברוח מהאמת. האמת מוצגת לך. זה שאת לא מוכנה להתמודד איתה זה משהו אחר. את חושבת שהתפקוד שלכם הוא מאה אחוז בהבאת העובדים? אנחנו סובלים מזה. עזבי מקצועיות בצד.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני חושבת שמכבדים אותך, תכבד בחזרה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני מכבד. אבל אני שואל אותך שאלה, את לא עונה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל רגע, אייל.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני לא חייבת לענות לכל התייחסות שלך אדוני.
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
אתה לא מאפשר לענות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע אייל. דיאנה, בואי תחדדי.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
תודה רבה גברתי יושבת-הראש על הדיון הזה. אנחנו גם הגשנו נייר עמדה לוועדה אז יש כמה סוגיות שרצינו להעלות. עד עכשיו דיברו מאוד על נקודות מסוימות, אבל אני דווקא רוצה להעלות את הזווית של העובדים והפגיעה בבריאות של עובדים וניצול שירותי הבריאות על ידי עובדים.
אולי אייל יופתע מזה, אבל יהיו חלק מהדברים שאני אסכים איתו, אני תכף אגע בזה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני הולך, אני לא יכול עם זה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
אבל כן, בסוף אנחנו כאן בשביל לוודא שהעובדים שמוזמנים לעבוד בישראל דואגים לשמור על שלומם ובריאותם כדי שיוכלו לחזור למדינת המוצא שלהם שלמים ובריאים. זאת המטרה אני מאמינה המטרה של כולנו.
אני אתחיל רגע להתייחס לחלק מהנתונים. העניין הזה של שירותי בריאות שניתנים למהגרי עבודה שמגיעים לישראל, יש הסכמה די ברורה על זה שהניצול של השירותים נעשה בחסר. הניצול של השירותים שהם זכאים להם. גם מנתוני הביטוח הלאומי, גם מנתוני רשם המחלות התעסוקתיות. איפה שיש נתונים על ניצול של שירותי בריאות בקופות החולים מעידים על זה שיש ניצול בחסר על ידי מהגרי עבודה שמגיעים לישראל.
אנחנו בנייר העמדה ניסינו להתייחס לסיבות למה יש ניצול בחסר. הסיבה הראשונה שאנחנו הצגנו זה העניין הזה של נגישות. נגישות של שירותי הבריאות בקופות החולים, יש שלל בעיות, אבל אנחנו הכנסנו את זה תחת שלוש כותרות: הדבר הראשון זה נגישות שפתית. יש קושי מאוד גדול בנגישות שפתית. אמנם יש הנגשה מסוימת בזימון התורים לאנגלית, לרוסית, אז מהגרי עבודה שדוברים את השפות האלו אולי יוכלו להסתדר. אבל היה פיילוט של משרד הבריאות לפני כשנתיים, פיילוט די מוצלח להבנתנו, להנגשה שפתית לתאית ולמנדרינית. אבל הפיילוט הזה הופסק ולא חודש מאז, למרות שכאמור להבנתנו הוא היה פיילוט מוצלח. אבל יש עוד שפות. מאז המלחמה נכנסו מהגרי עבודה ממגוון מדינות, דוברי מגוון שפות. נכון לעכשיו שירותי הבריאות לא ערוכים לזה. בעצם הביאו אותם לישראל ורק אחרי זה התחילו להיערך לטפל בהם. מן הראוי היה שלפני שמביאים מהגרי עבודה ממגוון מדינות שדואגים להנגשה שפתית של השירותים שהם זכאים להם.
עובד שצריך לזמן תור בקופת החולים, תכף ניגע לאתגרים בזימון ובהנגשה של השירותים עצמם, אבל קודם כל ברמה השפתית. אם הוא לא מדבר את השפה, אם הוא מתקשר למוקד או מקבל S.M.S ולא יכול להבין אותם אז אנחנו בקושי. וכן יש היום כלים של AI למשל שעובדים יכולים להשתמש בהם. נניח אם זה S.M.S, דברים בהתכתבות, אולי הם יכולים לתרגם אותם. אבל א' התרגומים האלה לא משהו עדיין. ו-ב' אי אפשר לסמוך על זה שעובד יעשה את זה בעצמו. צריך שיהיה משהו מונגש ומוסדר מוסדית על ידי משרד הבריאות, הנגשה מסודרת. זה ברמה של זימון התור.
אחר כך ברמה של ניצול השירות, כבר כאשר מגיעים לקופה ומקבלים איזה שהוא שירות רפואי בדרך כלל יש גם הנחיות להמשך טיפול. הרופא אומר לו מה צריך לעשות, צעדים. נניח אם זה עובד שאחר כך צריך ללכת לקנות תרופות או הופנה, נניח הוא נפצע בעבודה ושלחו אותו לצילום רנטגן, שלחו אותו לעשות איזה בדיקת מעקב. אם יש מעסיק שמלווה אותו ועוזר לו, מצוין. למרבה הצער זה לא תמיד המצב. אנחנו נתקלים, ואני מדברת, בקו לעובד אנחנו מקבלים פניות גם מעובדי בנייה, גם מעובדי חקלאות, גם מעובדי סיעוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שאין להם מעסיקים? אז איך הם מגיעים לפה לארץ?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
זה לא שאין להם מעסיקים. זה פשוט העניין שהרבה פעמים הנטל הוא על הכתפיים של העובד לבוא ולדאוג לטיפול הבריאותי שלו. לא בטוח שאפשר להטיל את הדבר הזה על המעסיק. אבל מעבר לזה יש את העניין של העצמאות שאנחנו רוצים שהעובד בסוף יידע מה השירותים שהוא מקבל. זה שהמעסיק ילווה אותו לטיפולים זה לא אומר שהעובד יידע מה הוא מקבל. יש גם איזה שהוא עניין של הזכות לפרטיות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אין הנגשה של המידע?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
אין הנגשה למרבה הצער. לא לפני קביעת התורים ולא אחר כך במהלך הטיפול. זה דבר אחד, העניין של הנגישות השפתית. זה קושי מאוד גדול ומשרד הבריאות וקופות החולים לא ערוכים לזה.
הדבר השני שקשור לנגישות וגורם לניצול בחסר זה מה שעכשיו התחלנו לגעת בזה, בעצם תלות גדולה במעסיק והיעדר מודעות לזכויות. זאת אומרת, אמנם אני קו לעובד, אבל אנחנו יודעים, יש הרבה מאוד מעסיקים שעוזרים לעובדים. יש הרבה מאוד מעסיקים שרוצים בטובתם של העובדים. אבל מה לעשות שזה לא מקשה אחידה. ובסוף אי אפשר לסמוך על זה ואי אפשר להטיל את הנטל על מעסיק. צריך לוודא שלעובד יש גם מודעות לזכויות שלו ויש לו גם נגישות לניצול.
אני אגע למשל בעובדי חקלאות. עובדי חקלאות יש להם פריסה גיאוגרפית מאוד גבוהה. הרבה מהם גם מבודדים ממרכזים עירוניים. זאת אומרת שהם לא ניידים. הם תלויים במעסיק שיסיע אותם לקביעת תורים. אבל הרבה פעמים הגיעו אלינו מקרים של עובד שבוטח על ידי מעסיק ואפילו לא קיבל את כרטיס קופת החולים שלו מהמעסיק. העובד אפילו לא ידע באיזה קופה הוא מבוטח. אז אפילו אם הוא היה יכול לנסוע או לקבוע תור ולנסוע לתור הזה הוא לא היה יודע לאיזה קופה ללכת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את מציגה את הבעיה. אבל מה הפתרון? מה את מציעה שנעשה? מה את מציעה כדי לסייע לעובדים הזרים.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
בהקשר הזה של הנגישות זה מגיע בשני מישורים. קודם כל, העניין של העלאת מודעות. העלאת מודעות גם בקרב העובדים וגם בקרב המעסיקים. צריך אבל גם לפעול ברמה המוסדית. משרד הבריאות צריך לפעול להנגשה של השירותים האלה ולצמצום החסמים השפתיים והבירוקרטיים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
יש נציגה של משרד הבריאות בכלל?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
יש נציגה, אבל היא אמרה שהיא מתעסקת בתחום מאוד צר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גריאטרי. לא?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
לעניין הזה של לתת את כרטיס קופת חולים, יש מעסיקים שלא נותנים אפילו את כרטיס קופת חולים לעובדים שלהם. לטעמנו זה עניין גם של מודעות, בעצם משרד העבודה כאשר העובדים מגיעים אז יש את מנהל עובדים זרים תיאורטית, למרות שהתפקיד לא מאויש כבר תקופה ארוכה. אז הממונה לעובדים זרים צריך במסגרת המידע שהוא מביא לעובדים גם ליידע אותם שמגיע לו כרטיס קופת חולים. אחר כך ברמת האכיפה צריך לדאוג באמת. רשות האוכלוסין כשהיא עושה מבצעי אכיפה אני לא יודעת אם זה אחד הדברים שנבדקים, האם העובדים קיבלו אכן את הכרטיס.
אלה דברים שגם ברמת ההיערכות המוסדית ואחר כך גם ברמת האכיפה צריך לתת לזה את הדעת, כי זה בראייה הוליסטית. אי אפשר להטיל רק את הנטל על העובד שיידע או שיגלה לבד שמגיע לו. או על קו לעובד שיספר לעובד מה הזכויות שלו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריך להסדיר את זה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
ואי אפשר, בכל הכבוד, לסמוך רק על המעסיקים טובי הלב שבאמת ידאגו לזה. כי מה לעשות שלפעמים אנחנו נתקלים במרבה הצער במצבים שבהם העובד לא יכול לסמוך על המעסיק שלו. אבל ברשותך, כל זה בעניין של הנגישות.
מעבר לזה התחלנו לגעת קודם בעניין של הכיסוי הביטוחי. זה הנושא שאייל נגע בו. ברגע שעובדים נפצעים בתאונות עבודה אז יש פער. נכון להיום צו עובדים זרים לא מספק כיסוי ראוי לטעמנו ולפני כשנתיים, לפני המלחמה, נשקל תיקון שלו. התיקון להבנתנו הוקפא, בין היתר בגלל המלחמה, אבל בעצם צריך לתקן את צו עובדים זרים כדי להרחיב את הכיסוי הביטוחי למשל בהקשר של תאונות עבודה.
היום המצב הוא, בעצם תאונת עבודה היא לא כלולה בהגנה בביטוח הרפואי הפרטי, בגלל שהיא אמורה להיות מכוסה על ידי הביטוח הלאומי. אמה מה, בתקופת הביניים עד ההכרה בביטוח הלאומי מישהו צריך לשלם את ההוצאות הרפואיות. קופות החולים מסרבות לעשות את זה עד שתהיה הכרה בביטוח הלאומי. זאת אומרת, בתקופת הביניים הזאת או שהעובד משלם את זה מכיסו או שמעסיקים טובי לב משלמים את זה עבור העובד ואחר כך משתפים מהביטוח הלאומי.
הפער הזה בתקופת ההכרה, ולמרבה הצער גם ההכרה בביטוח לאומי לוקחת יותר זמן למהגרי עבודה. בהשוואה לעובדים ישראלים, בגלל שצריך להקים אותם במערכת. אז כל הדבר הזה לוקח יותר זמן. אז כל התקופה הזאת מישהו צריך לשאת בהוצאות הרפואיות.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אגב, משהו, מנחה של שלום בצד השני. אם היה אפשר לתת לעובד זר מספר תעודת זהות פיקטיבית בעת הגעתו לארץ היה חוסך לנו המון התעסקות. כי חלק מהפנייה לביטוח הלאומי, בגלל שאין לו מספר תעודת זהות זה מעכב את התהליך בכלל של ההגשה של הבקשה בשבועות, אם לא חודשים. אם היה אפשר לתת לכל עובד זר שמגיע לפה תעודת זהות פיקטיבית. זה יעזור לנו במשרד התחבורה, זה יעזור לנו בביטוח לאומי, זה יעזור בעיקר לעובד גם. אז אני חושב שאולי שווה לחשוב על זה ברשות ההגירה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
גברתי, היה דיון בוועדה כאן לפני שנתיים על מתן מספר מזהה אחיד לעובדים זרים, אבל זה נתקע משום מה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי מתנגד?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
קודם כל, אני לא מאמין שאנחנו מסכימים. אבל שתביני.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
איפה זה עומד? ניסיתם?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
צו עובדים זרים להבנתנו זה תקוע במשרד הפנים ועכשיו גם אין שר פנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אבל נניח אם היה שר. את יכולה, אתם מכירים את זה?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
זה לא של שר הפנים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה צו של שר הבריאות.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
גם אין שר בריאות, במקרה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
לא במשרד הפנים, לא שר הבריאות, לא שר עבודה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
השר חיים כ"ץ אם אני לא טועה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
לא, זה פג תוקף.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
גם תעודת זהות אחידה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
מזהה, זה אצלכם.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
מספר מזהה זה אצלכם.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
אנחנו נשמח לשלוח את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צו שירותים?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
זה נקרא צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד).
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זהו, אז השגרירה אתמול מהפיליפינים, נפגשתי איתה והיא אומרת שזה עבר. לא ידעתי על מה היא מדברת.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
הייתה טיוטה לפני כשנתיים. והטיוטה נועדה להרחיב. אנחנו נשמח להעביר את זה לוועדה כמובן. ואם אפשר לקדם את זה, אנחנו חושבים שזה מאוד יכול לעזור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כשיהיה שר נוכל לדבר.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני חושב שאת צריכה לעזור לנו בנושא של מספר תעודות זהות אחיד. כי תביני שהיום, לי יש עובדת במשרד במשרה מלאה שמתעסקת בנושא רפואי של עובדים. טפסי מחלה. כל מה שהוא מקבל, גם כשהוא כבר מגיע לרופא, הוא לא יודע מה לעשות עם זה. אז או שהוא זורק את זה או שהוא מצלם את זה וזה לא יוצא מי יודע מה. ואז את צריכה לפנות לקופת החולים, לבקש מהם שייתנו לך העתק, כי את צריכה להגיש את זה לרשות ההגירה, כי אחרת איך הוא יקבל את ימי המחלה. יש פה המון דברים קטנים שבאמת אפשר לפתור אותם בדקות. וזה הנושא שאת מדברת על זמן הביניים הזה הוא כל כך נכון.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
הוא קטסטרופלי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
ויש פה עוד בעיה. הוא צריך אחר כך לפגוש רופא תעסוקתי כדי שיחזירו אותו לעבודה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
חצי שנה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בואי, אנחנו לקחנו עובד מאשדוד, נסענו איתו לעפולה, כי זה היה התור הכי קרוב אחרי ארבעה חודשים בקופת החולים.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
האם יש אתר אינטרנט ייעודי או לבנות אתר אינטרנט, עם מידע לעובדים. של קופות החולים, של מישהו. לרכז את זה. העובדים מתקשרים אלינו. את האמת, אנחנו רוצים לעזור, אני לא יודע איפה להתחיל. אני אין לי את המידע. מה שקשור לקופת חולים לאומית אני יכול להוציא. כללית אני לא יודע. למה לא בונים אתר מידע לעזור לעובדים? זה אחד.
שתיים, עוד פעם, למצוא פתרונות מה קורה עם העובדים שחולים. אני לא מדבר עכשיו הגיעו חולים, לא משנה. הוא חולה. לא מעיפים אותם. המעסיק משלם עליו דירה, העובד מחכה אם זה תאונת עבודה אחרי שלושה חודשים שיכירו בו. אבל בשלושה חודשים מי ישלם לו? אין לו ימי מחלה. גם העובד חולה. בשלושה חודשים, יש לו 18 ימי מחלה, נהיה חולה. מי משלם לו?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון, הנושא פרוץ.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
צריך סדר בכל העניינים האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחר כך שרה גם רוצה להגיד משהו.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
פונים אלינו, אנחנו לא מצליחים לפנות, אז אומרים ארגוני עובדים לא בסדר. פונים לארגונים, גם הם לא יכולים, מוגבלים. המעסיק, ובצדק, אומר תשמע, מגיע לך לפי החוק אני לא אשלם. מספיק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה ואחר כך נעביר את זה לשרה ויש לי שאלות לרשות האוכלוסין.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
העובד מתקשר 'אין לי כסף לאכול'. מה קורה במקרים כאלה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אנחנו משלמים מהכיס, זה מה שקורה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אתה מממן.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
יש מעסיקים שלא משלמים ועובד לא יודע איך הוא אוכל. בסופו של דבר זה גורם לעובד, אולי לא חשבתם, ללכת לפשע. לגנוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לך מה לומר?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
כן. לגבי עובדים שנפגעים במהלך עבודתם בישראל. בהקשר הזה, זו עוד נקודה שהעלינו בנייר עמדה. העניין הזה של בריאות תעסוקתית, בטיחות בעבודה, אבל בריאות תעסוקתית. דיברתי קודם על נתונים מוסדיים. יש תת דיווח על מחלות מקצוע שעובדים מהגרי עבודה חולים בהם. יש בכלל בעיה עם תת דיווח על מחלות מקצוע בישראל, אבל מהגרי עבודה זה תת תת, בגלל שהם עובדים בענפים שהם רווי סיכון: ענפי בנייה, חקלאות, תעשייה. אלה ענפים שיש בהם הרבה מאוד סיכונים לעבודה שלהם. בחלק מהסיכונים יש חובות לביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות בפיקוח משרד העבודה. משרד העבודה אמור לפקח על הביצוע של זה. למשל רעש מזיק, אבק, חשיפה לגורמים כמו כספית, קרינה מייננת. כל מיני גורמים שגם בתעשייה, אבל גם בבנייה, גם בחקלאות. יש הרבה עבודה עם חומרי הדברה, עבודה תחת שמש, עומס חום. הפיקוח על ביצוע הבדיקות הרפואיות האלה זה לפתחו של משרד העבודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומה הם עושים? הם מדווחים?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
למרבה הצער בכלל פיקוח על ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות יש תת פיקוח על ידי משרד העבודה. מהנתונים באתר שלהם היו צווים בודדים שניתנו על זה בשנים האחרונות בכלל ועל מהגרי עבודה בכלל לא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נשמע את הנציג של משרד העבודה שיתייחס למה שאמרו.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
בשמחה רבה. להבנתי מינהל הבטיחות לא נמצא כאן. זה פשוט מינהל הבטיחות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אז היא יודעת להתייחס. שרה, בבקשה.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
שרה דיאמנט ממשרד הכלכלה. רק רציתי להגיד לגבי הנושא של מה שהערכת על איזה שהיא מערכת שתרכז מידע. מה הזכויות, גם של המעסיקים, גם של העובדים עצמם. אז כן יש איזה שהוא משהו שאנחנו בונים ומקימים ביחד עם רשות האוכלוסין עכשיו בנושא הזה. זה בהחלט משהו - - -
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
עובדים על זה?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
בהחלט. אנחנו עובדים על זה, אבל אנחנו כן עובדים על זה בפול טיים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי להערכתך זה ייצא לאוויר?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אנחנו מקווים שבחודשים הקרובים. שאנחנו נקים את זה, כן. אני אישית לוקחת את זה כפיילוט, זה התחיל אצלנו, בענפים שנמצאים אצלנו משרד הכלכלה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אז אולי תזמני אותנו כנציגי העובדים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני אשמח מאוד להשתתף אתכם ביחד ולדעת מה צריך.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
לשמוע את דעתנו, מה עולה בשטח.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אחרי הדיון תשבו.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני אקח את הפרטים ואנחנו נשמח להבין מה קורה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הנציגה של משרד העבודה, את רוצה להגיד, את יכולה להתייחס בבקשה?
<< אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >>
תגידי לי לאיזה חלק את רוצה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה שדיאנה אמרה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
על הפיקוח בביצוע בדיקות תקופתיות.
<< אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >>
באיזה חלק להתייחס? לגבי מינהל הבטיחות הם לא נמצאים. יש איזה עבודה מאוד רצינית שהם עושים מאוד רצינית גם בתיקון של התקנות. לגבי הצווים שהם מוציאים לגבי בדיקות רפואיות צריך לשאול אותם, אין לי את המידע הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה מולם?
<< אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >>
לפנות אליהם ולתת נתונים אם יש צורך. כן חשוב לציין שהם עושים עבודה מאוד רצינית ומקיפה לגבי גם תיקון תקנות שצריך לתקן אותן, גם להקים אותן ולעדכן אותן לגבי דברים שהיום הם לגבי חום, עבודה תחת חום ומחלות ובאמת לעשות את התיקונים האלה.
<< אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >>
לגבי דברים אחרים שעלו, כמו שהעובד או המעסיק לא יודע שהוא צריך לעשות ביטוח רפואי או לתת העתק, גם נמצא ממשרד החוץ פה. זה כן נאמר להם, זה כן ניתן להם, זה כן מופיע בהסכמים שלהם של העובדים שהם מקבלים אותם, שיש חובה לבטח אותם. יש חובה לתת להם את המסמך של הביטוח הרפואי. זה כן קיים. יכול להיות שלא מספיק, יכול להיות שצריך לעשות יותר אכיפה. אבל זה לא שכל העובדים מסתובבים בלי לדעת לאן הם שייכים או איזה טיפול רפואי.
כן אני חייבת להגיד שבאמת יש עניין של נגישות שלא תמיד בהכרח רק בגלל שהם עובדים זרים, אלא גם באמת במקומות יותר נידחים. אנחנו יודעים שזה גם כן בעייתי כשאנחנו מדברים על יותר פריפריה, על שטחים גדולים יותר שבאמת הנגישות לטיפול רפואי הוא יותר בעייתי.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אני אשמח לדיון מעקב שמינהל הבטיחות כן יהיה פה. כי בסוף זה מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. ויש באמת כמו שדיאנה אמרה יש תקנות גם תקנות הדברה שהם צריכים לבוא ולהביא לדיון בכנסת, שנמצא כבר לפני המלחמה בהערות הציבור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה לא?
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
לפני המלחמה אנחנו הגשנו.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
תאונות עבודה?
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
לא, לא, על הדברה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה זה לא הובא עדיין?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
התשובה האחרונה שקיבלנו ממשרד העבודה שזה אצל משרד המשפטים. אבל זה פינג-פונג ביניהם. אבל בסוף צריך להביא את זה לוועדת העבודה והרווחה ולדון בזה.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
מעבר לתקנות, גם כל העניין של התת אכיפה. אנחנו נשמח לראות פה נתונים. אנחנו מדברים פה באוויר על זה, ואנחנו רוצים לשמוע באמת מהם אם יש באמת תת דיווח וכמה תת הדיווח הזה קיים. קשה לנהל את הדיון הזה בלעדיהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. אפשר בבקשה אפרת, לרשות האוכלוסין ולמשרד החוץ. נתחיל מהשאלה הראשונה. מהן הבדיקות הרפואיות שנדרש עובד לעבור בחו"ל לפני בואו? מי בודק, מי מאשר תקינות ואי זיוף? תוצאות הבדיקה, כמה זמן לפני הגעה לישראל העובד נבדק?
<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>
אני אתייחס. רחל אוברמן, מחלקת אמנות משרד החוץ. דבר ראשון, אני רוצה להגיד ליושבת-הראש שבאמת אני מברכת על הדיון הזה. אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב. במצגת ראינו, זאת אומרת, זה באמת נושא מאוד רחב. יש פה סוגייה של תאונות עבודה שנגעת בתסמונת אוגדה שזה דבר שאנחנו מכירים. אני חושבת שזה ממש בנפשנו. אנחנו גם שומעים ממדינות המוצא במהלך המשאים והמתנים שבאמת הבריאות והרווחה של העובדים זה דבר מאוד חשוב. יש כאן נציגים מענף הבניין, אבל בעצם יש לנו הסכמים בהמון ענפים שזה גם חקלאות, מלונאות, מסעדות, תעשייה. באמת, כמו שאתם יודעים, סיעוד ביתי, סיעוד מוסדי. המון ענפים. כמובן שהבריאות של העובדים זה דבר מאוד חשוב, אז אני באמת רוצה לברך על הקיום של הדיון הזה.
אני יכולה להתייחס כרגע רק למה שקיים בהסכמים הבילטרליים וגם ברמה מאוד כללית. בכל מה שנוגע להבאה פרטית באמת אין לי שום יכולת לענות על מה שקורה מהסיבה הפשוטה שאני פשוט לא יודעת. בהסכמים הבילטרליים אולי אני אקדים ואגיד שבעצם מה שגובר בכל מקרה זה הדין, זה החוק ונהלי הרשות. בהסכמים הבילטרליים ובמשאים ומתנים שלנו עם מדינות המוצא אנחנו בעצם אומרים שעובד צריך לעמוד בתנאי הסף להגעה לישראל. תנאי הסף זה בין היתר לעמוד בדרישות הרפואיות שזה גם בהיבט של המחלות המנויות בתוספת לחוק וגם בהמשך יש את הטופס הרפואי, גם מבחינת מחלות פיזיות, גם מבחינת מחלות נפשיות. אנחנו לא מאפשרים לעובד שידוע שיש לו איזה צריכה אלכוהולית או סמים וכו'. לפחות לפי הצהרה של העובד, אנחנו מסתמכים כאן על הצהרה של העובד. זה מבחינת תנאי הסף. עובד צריך לעמוד בתנאי הסף שקבועים בהסכם וכמובן שהם בהתאם לדין.
בהמשך הוא עובר, אחרי שבאמת התהליך מתקדם, עובד שאמור להגיע לישראל עובר גם בדיקה רפואית. הבדיקה הרפואית, לפחות בהסכמים, מתבצעים במוסדות רפואיים שאנחנו מאשרים. לפעמים זה מצוין בהסכמים עצמם איזה מוסד רפואי מדובר, לפעמים זה נקבע מאוחר יותר, כמובן בהסכמה של רשות האוכלוסין וההגירה. אלה מקומות שאנחנו סומכים עליהם. ואגב, התוצאות של הבדיקות הרפואיות לא מועברות לעובד. כדי שלא יהיה כאן איזה שהיא אפשרות לשנות או משהו כזה. בהסכמים נקבע שהתוצאות עוברות לגופים הממשלתיים.
אני חושבת שזה דבר מאוד חשוב.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בשביל פוליסת הביטוח הוא מציג תיק רפואי בשדה תעופה שלפיו מפתחים אותו בארץ. זה מה שחשוב. זה הפרקטיקה.
<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>
אותי שאלו מה קיים בהסכמים. אני מסבירה כרגע מה קיים בהסכמים. לגבי חיסונים, יש ענפים מסוימים, אני לא יודעת אם חיסונים נדרשים לכל הענפים. רשות האוכלוסין, אנחנו פועלים בהתאם לטופס של רשות האוכלוסין. טופס בדיקות רפואיות זה טופס שניתן לנו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.
אני יכולה להגיד שבענף הסיעוד המוסדי למשל העובדים כן נדרשים לקבל חיסונים לאחר הגעתם לארץ. הדבר הזה מצוין במפורשות גם בהסכמים. יש גם ענפים מסוימים שהם לא יכולים להגיע עם אלרגיות. למשל בענף המסעדות, שיש רגישות. הם עובדים עם מזון וכו', אז יש עוד יותר רגישות. ושזה דבר שבעצם עוד לפני המשא ומתן ישבנו עם נציגי המסעדנים ושאלנו אותם מה הדרישות המקצועיות והם הסבירו לנו.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
למה אף אחד לא עושה את זה איתנו?
<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>
הסבירו לנו שיש את הנושא הזה של אלרגיות וכו', אז זה דבר שאנחנו באמת עיגנו בתוך ההסכמים.
מבחינת הכיסוי הביטוחי, גם, אנחנו מסבירים למדינות המוצא במהלך המשאים והמתנים על הכיסוי הביטוחי במסגרת המוסד לביטוח לאומי ועל הכיסוי הביטוחי במסגרת הביטוח הפרטי. לגבי מחלות שקיימות לפני הגעה של העובד, זה דבר שגם עולה במשאים ומתנים ואנחנו אומרים למדינות המוצא שעובדים לא מכוסים בביטוח רפואי על מחלות שהיו קיימות לפני ההגעה לישראל. זה דבר שמובהר ושמוסבר במהלך המשא ומתן.
אני חושבת שלפחות מהבחינה שלנו, ככל שמדובר בהסכמים בילטרליים והקיטים של הוויזות עוברים לנציבויות שלנו לאישור, יש לנו יכולת יותר. אני לא אומרת שזה מאה אחוז וכמובן דברים תמיד יכולים להיות. אבל יש לנו יכולת במסגרת ההסכמים לפקח הרבה יותר טוב על האותנטיות ועל התקינות של המסמכים הרפואיים. כמו שאמרתי, יש מנגנונים נוספים, כמו שהסברתי, שהבדיקה לא עוברת ישירות מהמוסד הרפואי לעובד. היא עוברת לרשויות הממשלתיות. אז יש יכולת יותר לפקח על האותנטיות של המסמכים.
שוב פעם, ההסכם הוא בסופו של דבר לא מה שגובר. מה שגובר הוא הדין והחוק בישראל ונהלי רשות האוכלוסין וההגירה והטפסים של רשות האוכלוסין וההגירה. וכמובן שאם נדרשים הסכמות או שינויים זה דבר שאנחנו בשמחה נשמח לעבוד עליו במסגרת יחד עם כל המשרדים הממשלתיים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האם משרד הבריאות מעורב באישור המכונים בחו"ל שנותנים אישור?
<< אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>
אני יכולה לענות רק לגבי עובדי סיעוד מנפאל. אנחנו עשינו איתם שיחה בזום, זה היה בתקופת הקורונה לא יכולנו לנסוע, בשיתוף עם השגריר הקודם, שגריר ישראל בנפאל. הוא הלך, הוא בדק את המסגרות האלה, הם העבירו לנו מסמכים. עשינו את הבדיקה ככל האפשר.
עדיין, ברוב המקרים הבעיה הייתה שהעובד שיקר באותם שני מקרים שהובאו לידיעתנו. שהעובד שיקר על מצבו הבריאותי הקודם. וזה משהו שהוא חותם על הצהרה. חותם על הצהרה שקרית. אין לנו דרך לגלות את זה, אלא אם כן קורה משהו שזה צץ לידיעתנו. אבל כן לגבי המרכזים בנפאל עשינו שיח. ובמקומות שהיה לנו ספק בדקנו שוב. והיה מקום אחד שהשענו את הבדיקות שם לתקופה מסוימת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בואו נעלה את משרד האוצר בזום.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
משרד האוצר בזום, חיה.
<< אורח >> חיה חלמינסקי: << אורח >>
שלום וברכה, חיה חלמינסקי מהחשב הכללי, משרד האוצר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו רוצים בבקשה שתשיבי על השאלה, בגלל שאנחנו קצרים בזמן. את יכולה לתת לנו פירוט על העלות הכלכלית שמושתתת על המדינה בשל חולי של העובדים הזרים החיים בישראל? את גם קיבלת את השאלה מאתנו.
<< אורח >> חיה חלמינסקי: << אורח >>
נכון, בהחלט. אז לפי המידע שיש לנו, כרגע החובות מעובדים זרים שנמצאים בישראל הוא בסביבות ה-360 מיליון.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
מה זה כולל?
<< אורח >> חיה חלמינסקי: << אורח >>
זה בעצם כולל את כל העובדים הזרים, אלה המבוטחים וגם אלה שלא מבוטחים. פה חשוב להתחבר לדיון שנאמר שהרבה ביטוחים לא מכסים מחלות רקע. ולכן גם אם העובד מבוטח והוא מגיע כבר עם מחלת רקע לבתי החולים אין אפשרות בעצם לממש את הביטוח.
פה אני גם רוצה להוסיף עוד שאלה, האם הביטוחים, העובד שמבוטח מישהו דואג, בודק שהוא מבוטח וחידוש הביטוח נעשה כתוקפו? יכול להיות שלמשרד הכלכלה במערכת שהם עובדים כדאי לוודא שיש ביטוח על כל אותם עובדים. ולא ברגע שהם מגיעים הם מבוטחים ואחר כך יכול להיות שאף אחד לא מתעסק בביטוח שלהם.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הנוהל אומר בשדה תעופה ברגע שהיא מביאה לך את הוויזה ביד הביטוח עובר אלייך. מעסיקים שלא עושים את זה הוא חשוף בפן הפלילי. שוב, זה לא אומר שכולם. וסוכן הביטוח מיידע אותך על חידוש הפוליסה. את בעצם מפסיקה את הפוליסה או שהוא יוצא מהארץ או שהוא עובר לתאגיד אחר.
<< אורח >> חיה חלמינסקי: << אורח >>
אבל אפשר להפסיק את הפוליסה. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים אם באמת יש לו ביטוח.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
את לא יודעת.
<< אורח >> חיה חלמינסקי: << אורח >>
פה אני פונה למשרד הכלכלה. אם כבר הם פונים ובונים מערכת אז נכון שיהיה במערכת בכל רגע נתון האם לעובד יש באמת ביטוח. כי גם ככה מאוד קשה. ואם יש את המחלות רקע כפי שהזכרתם, שהם לא בהכרח אומרים את האמת וזה לא מכסה את הכול, לא מחלות רקע, לא בעיות נפשיות ולא היריון ולידה ככל שידוע לי, אז גם צריך לדעת שבאמת הביטוח בתוקף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה להגיד כמה עובדים חייבים? את אמרת בכללי 360 מיליון. כמה מדובר בעובדים?
<< אורח >> חיה חלמינסקי: << אורח >>
כן, יש לי את הכמות. בסביבות 28,000.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
את מבינה שבסוף זה שורה בתוך ההסכם הבילטרלי. כי אם היו מכריחים את חברות הביטוח לבטח אותו עם המחלות רקע שלו אז לא היה לך חוב של 360 מיליון שקלים למדינה. זה בסוף כישלון בתוך ההסכם הבילטרלי, זה שורה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה לא ההסכם. זה הצו של שר הבריאות, הוא כולל את כל הכיסויים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל היא כרגע ציינה שבהסכם הבילטרלי, סליחה אפרת, אפשר גם לנהל ויכוח סבבה. היא ציינה שבהסכם הבילטרלי רשום שאם העובד מגיע עם מחלות רקע הוא לא מכוסה.
<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>
לא. מה שאני הסברתי זה שאנחנו מסבירים במשאים ובמתנים למדינות המוצא - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
תראי את התוצאה.
<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>
בסדר. אבל זה לא שההסכם גובר. זה החוק גובר. מה שהחוק קובע זה מה שפועלים לפיו. ובאמת עובד לא אמור להגיע עם מחלות רקע לישראל. זה מה שאנחנו מסבירים למדינות המוצא. אני יכול להגיד לפחות בהיבט של ההסכמים. מה שקורה בפרטי אני לא יכולה לדעת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
משרד הבריאות, תעלי בבקשה אותה.
<< אורח >> יוסי אוסדון: << אורח >>
שלום, הגברת אתי הייתה צריכה לצאת אז אני מחליף אותה. אני יוסי אוסדון, חשבות יחידת בתי החולים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול בבקשה להשיב כמה חובות אבודים יש לעובדים זרים בבתי החולים?
<< אורח >> יוסי אוסדון: << אורח >>
מבדיקה שאנחנו עשינו בבתי חולים שלנו, בתי חולים ממשלתיים, זה בערך 25 בתי חולים, כללי, פסיכיאטרי וגריאטריים, אנחנו רואים כ-350 מיליון שקלים חובות. על פני השנים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אל תהיי המומה. תשאלי אותו כמה פלסטינאים תראי שזה פי שלוש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה עובדים פלסטינאים החובות?
<< אורח >> יוסי אוסדון: << אורח >>
בערך כ-29 מיליון שקלים תושבי שטחים. יש גם ילדים של עובדים זרים, יש פליטים, יש חסרי מעמד. כל זה נכלל בתוך הסכום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מישהו מפה מעוניין להגיד משהו? דן רצה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אני רוצה לשאול שאלה פשוט.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את משרד הבריאות או את משרד האוצר?
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
את כולם.
השאלה פשוטה. עוד פעם אנחנו מביאים עובדים ממדינות מוחלשות, עולם שלישי. אוקיי? אני אתן דוגמה על מזרח אירופה, בתקופת קורונה, שילמתי כסף על בדיקת קורונה והוא שאל אותי איזה תשובה אתה רוצה. להסתמך על בתי החולים שלהם או על הבדיקות שלהם לא הייתי ממליץ. למה פשוט לא להביא אותם לפה, על סמך ההצהרה שלו, בדיקות דם. אחרי כמה ימים בדיקה. שיקר, הביתה. זה היה פותר כל כך הרבה בעיות.
<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>
אני חושבת שהסברתי שאנחנו, בהסכמים אנחנו מתבססים גם במדינות עולם שלישי יש מוסדות רפואיים שאפשר לסמוך עליהם.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
הכול אפשר לקנות שם. הכול.
<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>
במסגרת ההסכמים מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לוודא שעובד יגיע עם מסמכים רפואיים אותנטיים, וגם הסברתי כאן איזה מנגנונים קיימים כדי למנוע זיופים, זה דבר שאנחנו יכולים לעשות.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
את יודעת מה, את צודקת. למה לא לעשות גם, שאלה פשוטה, גם פה בדיקה? להיות בטוחים שאנחנו לא נפגעים. לא הם, לא הפועלים, לא המעסיקים וגם אתם לא, בשאלות המטומטמות שאנחנו שואלים אתכם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לפני שאני נועלת אני רוצה להגיד את הסיכום.
הוועדה תקיים ישיבה נפרדת בנושא התמכרות עובדים זרים לסמים ולאלכוהול וטיפול בנושא.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבחון את הטענות שעלו בדיון והצורך בהנגשה מסודרת לשפות השונות של העובדים הזרים וקבלת שירות רפואי והנגשת המידע על הזכויות הרפואיות המגיעות לו ולמצוא פתרונות מול קופות החולים ובתי החולים ולעדכן את הוועדה בנושא.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות עדכון על כוונתם לשנות את נושא הכיסוי הביטוחי בצו ומה בכוונתם לעשות.
הוועדה מברכת את משרד הכלכלה על פיילוט שהם עובדים עליו לנגישות העובדים הזרים לשירותי רפואה ומבקשים לעדכן את הוועדה כאשר העבודה תסתיים ואולי נבחן להרחיב גם לשאר הענפים.
הוועדה מבקשת ללמוד ממשרד העבודה על סטטוס תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה) ומבקשת לקדם את הנושא לאישור.
הוועדה תקיים ישיבת המשך בנושא.
תודה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:14. << סיום >>