פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 482
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, כ"ז בחשון התשפ"ו (18 בנובמבר 2025), שעה 10:00
סדר היום:
<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: תנאי התברואה, המזון והמחיה הקשים בבסיס סיירים << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
בועז ביסמוט – היו"ר
ניסים ואטורי
שרון ניר
לימור סון הר מלך
אליהו רביבו
יעל רון בן משה
מוזמנים:
שרון אלטיט
–
רמ"ח הפעלה, משרד הביטחון
קרן ויס
–
רמ"ח הספקה, משרד הביטחון
אריאל כהן
–
רמ" איכות וחוויות השירות, משרד הביטחון
פנינה שכטמן
–
מתמחה, אט"ל
אילת פלר מימון
–
ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אמהות בחזית
עליזה בראשי
–
מנהלת סיעת הליכוד
מנהל הוועדה:
אסף פרידמן
ראש תחום מדיני:
שרה צוובנר
ראש תחום ביטחון:
אסף דורון
ראש תחום בקרה, תקציב וכ"א:
אמיר ברגר
רישום פרלמנטרי:
שלומית יוסף
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעה לדיון מהיר בנושא: תנאי התברואה, המזון והמחיה הקשים בבסיס סיירים
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בוקר טוב לכולם. אני פותח את הדיון, הצעה לדיון מהיר בנושא: תנאי התברואה, המזון והמחיה הקשים בבסיס סיירים. בסיס חשוב, אגב. כל נושא הגבולות, מעברי הגבול. בכלל, בסיס עם היסטוריה. התעוררנו הבוקר עם ארצות הברית, מועצת ביטחון, שלום שנרקם. נקווה לדברים טובים ולא יכפו עלינו שום דבר. אבל קיבלנו אז את הבסיס הזה עם הרבה מאוד הבטחות ואנחנו מגלים שבבסיס הזה לא הכול נוצץ, בלשון המעטה. תציג את הנושא יוזמת הדיון המהיר, חברת הכנסת לימור סון המלך, יחד עם שרון ניר, ניסים ואטורי וסימון דוידסון, שאני לא רואה אותם כאן. אבל אני רואה אותך, אז המלאכה כולה שלך. בבקשה, גברתי.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
הנה, שרון הגיעה. חבל שלא דיברנו על המשיח.
בוקר טוב לכולם. את הדיון הזה ביקשתי ליזום אחרי פניות. במהלך המלחמה קיבלתי פניות על כל מיני חוסרים ודברים שלא מתנהלים באופן ראוי וטוב ונכון. אבל פנייה כזאת – גם ברמת ההיקפים, גם בתיאורים של מה שקורה בתוך המחנה הזה – הייתה חסרת תקדים.
אני רואה בנתונים שלכם שמ-2018 עד 2023 כמות המוכשרים הוכפלה ועוד קצת. אני רוצה לקרוא קצת מהתלונות שקיבלתי. התלונות הגיעו גם מהלוחמות בשטח וגם מההורים שלהן. וכך נכתב: בחודשים האחרונים אירעו בבסיס מקרי הרעלות מזון מרובים. חיילים סבלו מקלקולי קיבה קשים, הרעלות, שלשולים והקאות, התמוטטויות, התעלפויות ואשפוזים רבים. התנאים הסניטריים בבסיס ירודים ביותר. מספר רב של שירותים סתומים ומצחינים. המספרים שמדברים עליהם הם 120 לוחמים מוכשרים על תא שירותים אחד. יש שם שישה, אבל כל השאר תקולים. בחדר האוכל השירותים כלל לא בשימוש והחיילות מתאפקות שעות ארוכות כי לא מאפשרים להן להגיע לשירותים שבמגורים שלהן. עגלות אשפה עולות על גדותיהן ותנאי התעבורה הם כאלה שאינם ראויים למוסד צבאי. המזון המוגש אינו עומד בשום סטנדרט. תועדו עכברים במנות המזון. החייל שצילם את העכברוש סולק במיידי. עובש במעדני החלב וביצים שמהם בקעו אפרוחים. אוכל שעומד שעות ארוכות בשמש. כיום רוב המזון מוגש בחמגשיות שלעתים קרובות מוגשות קפואות. קצת אורז, ירק מבושל ושניצלים שלעתים חיים. מזון פג תוקף. שניצל תירס שתואר בצבע אפור. מעט מאוד פירות וירקות, לפעמים ממש רבים עליהם, ובכלל איכות המזון כה ירודה עד שחיילים לעתים מסרבים לאכול ממנו וחלקם הולכים לישון רעבים. חדר האוכל נסגר. אני עכשיו רואה שיש ניסיון לשפץ את חדר האוכל. הוא נסגר בעקבות בעיות התעבורה החמורות. לא ברור מדוע לא ננקטו צעדים לארגנו מחדש במהירות. התירוץ שטירונים ויתר החיילים יאכלו אוכל קפוא מחמגשיות במקום ארוחות חמות ומזינות בחדר אוכל מסודר הוא בלתי מתקבל על הדעת. כמות המזון הכוללת אינה מספקת את צורכי החיילים והתנאים אינם מאפשרים להם לענות על צורכיהם הבסיסיים.
בנוסף לבעיות המזון, בבסיס היו הפסקות חשמל. ראיתי שזה גם מופיע בדוח שלכם. היו תקופות בחודש אוגוסט שגרמו לקריסת מערכת המיזוג בחום המדבר הקיצוני, מה שהוביל להתעלפות חיילות ואשפוזן.
הדיון הזה בא לבקש ולבחון מה נעשה. כאלה תיאורים זה משהו שבאמת לא ראוי. כשאנחנו מדברים פה על הרצון שלנו לשמור על הצבא איכותי, עם חומר אנושי איכותי, צבא עם יכולות גבוהות, אלה לא תנאים שמאפשרים את הדבר הזה. יושבים פה באמת בכירים שמדברים איתנו על החשיבות לשמור על הצבא, וכשמדברים על הגדלות הרמטכ"ל וכשמדברים על תנאים כאלה ואחרים, אני חושבת שהסוגיה הזאת היא לא פחות חשובה אם לא יותר. זו ממש שגרת החיים, ועל השגרה הזאת תפקידנו פה לפקח ולוודא שהיא באמת מתנהלת כראוי, ובוודאי לא כמו שהתיאורים והתלונות שהגיעו אלינו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה לך. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה רבה, אדוני. בהמשך לדבריה של חברתי, שנתנה פה את כל התיאורים שכולנו זזנו בכיסא כשהיא הקריאה אותם, אגיד את המשפט הכי שגור בפי כל מפקד בצה"ל, תדע כל אם עברייה.
כשהורים נותנים את ברכת הדרך לחיילים ולחיילות – אגב, יש שם הרבה לוחמות שמתנדבות ועושות חודשים נוספים רבים כדי לקבל שירות ולהיות חיילות במערך הגנת הגבולות ולהיות אחר כך בקצה לוחמות, מתנדבות, נותנות את כל כולן. כמובן, גם הלוחמים וגם הלוחמות מבורכים הם. יש חובה על המפקדים ועל כל המערך בצבא, לאנשי הלוגיסטיקה שאני בטוחה שגם ייתנו פה הסברים, לדעת לתת להם את התנאים הבסיסיים כדי שהם יוכלו לעבור את ההכשרה.
אני מכירה את ההיסטוריה של הבסיס הזה. מעבר לעובדה שהבסיס הזה נמצא במקום מאוד מרוחק, שברור לחלוטין שהוא צריך להיות בפני עצמו, מקום שיש בו את כל הפסיליטיס ללוחם וללוחמת לסיים את ההכשרה, חייבים לראות שכאשר עושים שינוי, וברור לי שהשינוי של הכפלת היקף המוכשרים הוא מתבקש, אז מאחורי השינוי הזה יש כל הפלטפורמות הנדרשות כדי שהחייל בקצה יוכל לקבל את מה שנדרש ממנו כדי לסיים את ההכשרה. זה בסיס הכשרה. אנחנו יודעים גם ככה שקשה מאוד לחיילים לעבור הכשרה. לכן אני רוצה לדעת איך אתם נערכים, איך נערכתם, ומה קרה. ברור לחלוטין שיש פה כשל אינהרנטי וצריך לראות איך נערכים. אסור שזה יקרה, כי זה פוגע אנושות ביכולת שלכם לשקם את אמון הציבור בצה"ל. 3,500 חיילים כאלה שחוזרים עם חוויות מהסוג הזה הביתה זה כשל של אמון הציבור בצה"ל, וצה"ל הוא של כולנו. אין לנו שום עניין שזה יהיה הדבר. אין לנו שום עניין שאף אימא שכתבה ללימור את מה שכתבה תרגיש כך. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה לך. חברת הכנסת יעל רון, בבקשה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שמחה שחברת הכנסת לימור שוב מעלה פה נושא חשוב שמעניין את הציבור. אדוני, טוב שאתה נמצא פה. בשבוע שעבר אמרתי את זה כשיצאת מהדיון והחליפו אותך, אז אגיד את זה גם עכשיו. צה"ל הוא של כולנו, ואנחנו נמצאים פה ועושים את הדברים האלה כדי שהוא יוכל להמשיך להיות איכותי ולמלא את מלוא משימותיו בצורה הטובה ביותר, כמו שחברת הכנסת לימור אמרה.
עוד מעט נשמע מהנציגים הבכירים על כל הדברים שנעשו, והדברים הטובים שנעשו. צריך להבין שהתפקיד שלנו כחברי כנסת, מלבד להיות מחוקקים, זה לפקח על עבודת הממשלה וזרועות הביצוע שלה. השאלה אם אנחנו נגיע בעוד שבועיים לבסיס ונדבר עם החיילות והחיילים שם, אם נשמע את אותם דברים שהוצגו כאן. אני רוצה שנשאיר את זה כאופציה על השולחן. יכול להיות שזה יהיה בבסיס סיירים, יכול להיות שזה יהיה במקומות אחרים. כמובן נשמח לשמוע את הסקירה, אבל זה לא במקום המשך פיקוח הדוק שלנו ככנסת, ובטח בהתחבר למה שחברת הכנסת שרון אמרה במסגרת בניית האמון, שאם אני מבינה נכון זה מוגדר כאחת המטרות המרכזיות בתוכנית העבודה של צה"ל, בניית האמון וחזרה בין הציבור לצה"ל. הציבור הוא צה"ל, אבל עדיין זו משימה מורכבת. תודה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה לך על הדברים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
דרך אגב, אנחנו נדרוש סיור.
<< אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >>
ידנדשו את הבסיס לכבודך.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
זה בהחלט רעיון לא רע. נאפשר לצבא להתייחס לדברים. שמענו את התיאורים. גדולים מכולנו אמרה שהצבא צועד על קיבתו, זה דבר חשוב. יש ויכוח מי אמר את זה, אם נפוליאון או פרידריך השני, אבל גם ככה זה אירוע שהוא אמיתי וחמור. כששולחים את הילדים לצבא, ואומרת את זה פה תא"ל במילואים, זה מסוג הדברים שאתה אפילו לא צריך לדאוג, לא צריך לחשוב, התיאורים האלה בכלל לא יעלו על הדעת. המספרים והסיפורים פה מטורפים. לכן אנחנו רוצים לשמוע תשובות, וכן לסייר.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו גם יודעים שיש בסיסים שיש בהם תנאי שירות מצוינים וצה"ל יודע לעשות את זה, כולל בסיסי טירונים. אני מכירה את זה מהבית, מהילדים שלי. בסיסי טירונים גדולים שיש בהם תנאי שירות טובים ומזון טוב.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
נכון. וגם הסוגיה של המרחק, הריחוק של המקום הזה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
(מציג מצגת)
שלום לכולם. אני שרון אלטיט, ראש חטיבת ההפעלה של זרוע היבשה. בתפקידי הקודם הייתי מח"ט כפיר ואת כל תפקידיי עשיתי בשטח כלוחם ומפקד, עד מח"ט, ועכשיו אני בתפקיד הזה. בתפקידי אני גם מפקד ששת הבה"דים של זרוע היבשה, בה"ד 1 וביסל"ח, בית ספר למ"כים חי"ר, שריון, הנדסה, הגנת הגבולות, תותחנים וגם ראש חטיבת ההפעלה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אמרת ביסל"ח, הבת שלי נמצאת שם. האוכל אצלה בסדר גמור.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
אז אני המפקד של הבה"דים אבל גם ראש חטיבת ההפעלה. במקביל אנחנו מקימים אוגדה חדשה שאני מפקד עליה.
בסיס סיירים. בית ספר להגנת גבולות, 3,500 מוכשרים, לוחמים, לוחמות, תצפיתניות. כל קורסי הפיקוד קורים שם, קורסי המ"כים, קורסי הקצינים של מערך הגנת הגבולות.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אמרת 3,500. קצב הגדילה הוא מאוד משמעותי. יש תוכנית מותאמת לזה?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
הוא דרמטי. אני אסביר את הכול. בשקף הבא אפשר לראות את סוגי האוכלוסיות, שזה לוחמי חי"ר גבולות, איסוף קרבי, קורסי הפיקוד, תצפיתניות, קורסי הקצינים. כמעט 3,500, זה תלוי במחזורי הגיוס. לאורך השנים יש גדילה קצת יותר מפי שניים, ובשנתיים האחרונות אפילו קצת יותר. הגדלנו את מספר הלוחמים לחי"ר הגבולות, הגדלנו את מספר התצפיתניות, ואסביר את הפערים ולמה זה קרה.
יש שלושה פערים מרכזיים. יש עוד פערים, זה לא עניין של לדנדש את הבסיס לפני שתבואו. אלה פערים שגם אם ממש נתאמץ, אם תבואו היום, ואתם מוזמנים, עדיין תראו חלק מהפערים. זה לא עניין של ניקיון הבסיס או משהו כזה, אלה פערים הרבה יותר עמוקים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
תשתיות למשל.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
לא באתי כמובן להתגונן, אני אגיד לכם הכול. לאחד משנינו יש בן שהוא חייל בסיירים ולאחר משנינו יש בן שחייל בקומנדו. זאת אומרת, אנחנו חיים שם, אנחנו לא מעט שם. לאחד מאתנו יש ילד שמוכשר שם עכשיו.
שלושה פערים מרכזיים שקרו לנו ביתר שאת בשנה האחרונה. נפילות חשמל שנובעות גם מתשתית מאוד מאוד ישנה. בתקופת עומסי החום הגדולים הכבלים התת-קרקעיים הותכו לילה אחד ברמת תקלה שלא ניתן לתקן אותה ביום. הוספנו גם מזגנים וזה הגביר את עומס החשמל בבסיס. תשתיות מים ישנות. היו לנו לא מעט פיצוצי מים, לא מעט תקלות ביוב, בשנה האחרונה ביתר שאת. ופערי מזון בכמות ובאיכות. לא היו הרעלות מזון. כל פעם שהייתה בעיה והיו בודקים את המזון, לא נמצאו ממצאים. אבל האוכל לא טוב.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה יש בעיה בכמות?
<< אורח >> עליזה בראשי: << אורח >>
האוכל הוגש קפוא ואין מטבח.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
אני יכול להגיד לכם שאין אירוע שאני לא עוסק בו באופן אישי. זום עם הורים, הסברים לעצמנו, לחיילים שלנו, להורים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל מחסור בכמות? תשלחו קפוא. המשאית נוסעת, שתיסע כבר עם אובר.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
אסביר מה עשינו. אני מתחייב להסביר פה הכול ולא לספר סיפורים. אלה שלוש הבעיות המרכזיות שיש להן עוד אדוות של בעיות נוספות. למה זה קרה לנו? גדילת הסד"כ ביחס לתשתיות שהן תשתיות ישנות, מזג אוויר קיצוני. במרחב הערבה באופן כללי יש שחיקה הרבה יותר גדולה של התשתיות הראשיות. תשתיות ישנות במחנה. עניין אובייקטיבי, אבל הוא אמיתי, בתחרות על גורמי הבינוי זה לא אינסטלטור, בתחרות על גורמי הבינוי, ההנדסיים, תשתיות, חשמל, אינסטלטורים, חשמלאים. אנחנו עובדים במרחב בינוי שנקרא פיקוד דרום. סדר העדיפות בשנתיים האחרונות הוא מאה אחוז תשתיות מבצעיות בעזה. זאת אומרת, אותו קבלן, שמשון שמו, עובד על כל המחנות עם שישה פועלים מאזור אילת והערבה. לא הצלחנו לעמוד בקצב של הגדילה של הסד"כ ושל התשתיות הישנות ושל התקלות. יש לי תמונות של חשמלאים שעובדים ב-2:00 וב-3:00 בלילה, אינסטלטורים בבור ביום שישי בלילה. השגנו את כל האישורים אל מול התשתית המבצעית בעזה כדי לעבוד. עשינו לא מספיק, גם לא הצטיינו. אבל יש הרבה יותר תאי שירותים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
יש שם עכשיו צוותים שעובדים?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
בטח, בזה הרגע. לא מהיום, לא בגלל הוועדה. כל תקלה שהייתה, והיו לא מעט תקלות, מבישות, לא מכבדות, לא את חיילינו, לא את המשפחות, לא את אמון הציבור וגם לא את צה"ל. על הכול עשינו תחקירים ולמידה. החלפנו את מנהל המטבח, הוספנו תקנים וגם איישנו שישה אזרחים עובדי צה"ל מאזור אילת שעובדים כבר במטבח. בשנה האחרונה על כל התגבור של המזון יש לנו הסעדה חיצונית. אמרתי שלא נגיד פה מספרים, אבל בעלות של 1.2 מיליון שקלים בחודש. הסעדה לשטח ולתגבורי המזון. בחודש וחצי האחרונים סגרנו את המטבח לשיפוצים. בזה הרגע עובדים בו. רידדנו את הסד"כ בסוף השבוע, זה פוגע בהכשרה, אבל צמצמתי את מספר החיילים שנשארים שבת כי רוב התקלות שלנו היו בשבת.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
הסעדה חיצונית זה לא אומר שזה יתרון.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
זה לא יתרון, זה אילוץ. זה על הפנים.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
בעיקר כשמדובר בבני מיעוטים שעושים את האוכל, בעיקר במלחמה שהם עושים שביתות ואתה לא יכול לסמוך עליהם.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
לא בגלל זה. ההסעדה היא לא טובה ולו בגלל איכות האוכל.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כמה זמן יש הסעדה?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
אנחנו כבר חצי שנה בהסעדה. זה תגבור, זה לא במקום הבישול.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה רק בשטח?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
בשטח.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
זה בעצם להפחית עומסים מהמטבח כדי לאפשר לבשל אוכל טוב יותר.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
החלפנו מטבח, הוא נמצא שם חודשיים. הבאנו הסעדה, זה לא טוב, לא באיכות ואנחנו גם אמורים לבשל לחיילים אוכל טרי ולא להביא מבחוץ. זה תגבור, זה רק לשטח. במטבח בישלנו עד לפני חודש וחצי וסגרנו את המטבח. כרגע משפצים אותו. רידדנו את הסד"כ ויצרנו לא מעט ביקורות.
אני מתבייש לומר, לא הצלחנו. היינו על הפנים בזה. לא הצלחנו לעמוד בקצב של גדילת הסד"כ, של התשתיות, של קבלנים שצריכים לשפץ, של איכות האוכל. לא היינו טובים בזה. מכיוון שלאחד מאתנו יש שם בת, אנחנו מרגישים את זה גם בבית. לא היינו טובים.
מה עשינו באופן מיידי? מה קורה עכשיו? אם אתם באים למחנה סיירים עכשיו זה מה שקורה, זה לא בגלל הוועדה, זה חודשים שזה מה שקורה. תשתיות הזנה, דיברתי על ההסעדה. יש 130 מתקני שירותים ומקלחות. שיפוץ משמעותי של חלק גדול מהמקלחות והשירותים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אם נבוא עכשיו נראה שיפוצים של השירותים?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
בזה הרגע. אתם תראו גם תמונות מאתמול. אפשר לעצור את הדיון, להגיד לכם סליחה, לא הצלחנו, אנחנו צריכים לתקן. אבל אני אראה לכם גם מה אנחנו עושים.
את התשתיות הראשיות הרחבנו. החלפנו לוחות חשמל, את התשתית התת-קרקעית, עשינו הסדרה של התנועות. מגורים ומקלחות משופצים בזה הרגע, כבר התחלנו לפני כמה חודשים. תשתיות הזנה דיברתי, אנחנו עכשיו משפצים את המטבח ומרחיבים אותו. הצללות ועוד כל מיני דברים שקשורים לרווחה. יש שני בנייני רווחה ענקיים שיימסרו לנו בין פברואר לאפריל הקרוב וכבר שנה וחצי בונים אותם, של אודיטוריום ומתחמי ישיבה ושקם וכדומה, ושיפור תשתיות הדרכה.
נכון לעכשיו השיפוץ במטבח הוא שיפוץ ממש נקודתי. הוא לא ישפר את המצב פלאים. הוא כדי להרים את הראש מעל המים. בחודשים הקרובים אנחנו בונים מטבח זמני ונכנסים לבניית מטבח חדש. ההערכה היא עד ארבע שנים, זה מה שהקבלנים והמתכננים אומרים. לבנות מטבח ל-3,500 איש זה גם מטבח וגם חדרי אוכל. זה לוקח זמן.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אבל אני חושבת שאתם צריכים להסתכל על קצב הגדילה. זה לא להסתכל מה יש עכשיו, אלא אנחנו רואים שהפערים נוצרו בגלל הגדילה.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
אני אסביר גם את זה, וזה דבר אחרון.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
ארבע שנים ייקח להקים מטבח?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
המטבח הזמני שייבנה ייתן את המענה בתו תקן ל-3,500 אנשים. זה התנאי.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
ומתי הוא יהיה מוכן?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
תוך חצי שנה המטבח הזמני יהיה מוכן.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אחרי שהם כבר חצי שנה עם חמגשיות, עוד חצי שנה?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
לא. המטבח חוזר לבשל. הוא מוציא בערך 2,000 מנות למי שאוכל בחדר האוכל. חלק מהחיילים הם הרי בשטח באימונים, אז הם מקבלים הסעדה לשטח. ולא מנות קרב, למרות שאפשר. רוב החיילים בצה"ל אוכלים מנות קרב.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אם זה כבר אחרי תוכניות וסיור קבלנים, זה המון זמן.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
זה לוקח זמן, 3,500 אנשים וחדר אוכל. זה הקצב של הקבלנים. המטבח הזמני שייבנה תוך חצי שנה ייתן מענה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתם תיקפתם את הכמויות של החמגשיות שמגיעות, שחיילים לא יהיו רעבים?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
כן. אתם תראו את זה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יצא מכרז? זה מתוקצב?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
כן.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מאיפה החמגשיות מגיעות? כי יש טענה שהן מגיעות מקולקלות.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
יש כמה חברות שעושות הסעדה. הן גם נותנות את ההסעדה ללוחמים שלנו בעזה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל אם זה נוסע עד אילת זה מתקלקל.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
זה בתנאי קירור. צריך לחמם את זה.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
יש מציאות היום שהמוכשרים שם מקבלים אוכל קפוא. אנשים לא אוכלים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אלה עדויות מעכשיו?
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
כן.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
ההסעדה מגיעה בתו תקן בריאותי, גם בהובלה בחימום או בקירור, תלוי בסוג האוכל. אני לא יודע לענות כמה קיבלו ומה היה, אבל גם שמגיע אוכל קפוא זה לא תקין. אני לא מתכחש.
<< אורח >> עליזה בראשי: << אורח >>
מישהו מכם ראה איך האוכל מוגש שם? מישהו היה שם פיסית וראה איך האוכל מוגש?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
אני אענה על זה. אני בתפקידי לכל הפחות פעם בשבוע בערבה, וכשאני מגיע אני אוכל בחדר האוכל. מכיוון שאני שם, אני יכול להגיד לכם שהשתפרנו מאוד בחודשים האחרונים ואפשר לבוא לראות.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
יש יכולת לחמם? זה מה שאנחנו שואלים.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
בטח. זה גם מגיע חם, תלוי בסוג האוכל.
דבר נוסף, הוצאנו שלוש פלוגות, זה 600 אנשים בשלושה החודשים האחרונים. נכנסנו על מתקן קיים במחנה עובדה של חיל האוויר, ועד מרס עוד שלוש פלוגות. אנחנו מוציאים בסך הכול 900 אנשים מבהל"ג למחנה עובדה בחודש מרס 2026 ובעצם אנחנו מרדדים מאוד את הסד"כ בבהל"ג. בחודש מרס הקרוב פחות 900 אנשים. וכבר עובדים על המתקן הזה ארבעה חודשים. זה מתקן של האמריקנים. באופן כללי אנחנו נכנסים לתנאים טובים יותר ל-900 אנשים של האיסוף הקרבי, ובעצם זה יצמצם את העומס על התשתיות.
דבר אחרון, אלה תמונות מאתמול. מה שאתם רואים כאן זה שיפוץ של המטבח, זה שיפוץ של חדרי שטיפה, שירותים. מתחם הרווחה, מה שמופיע מצד שמאל למעלה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה זה לוקח חצי שנה? מטבח לבנות חצי שנה?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
מטבח זמני חצי שנה, לא המלא. זה לוקח זמן. אלה תשתיות ראשיות, זו חפירה. מדובר בקבלנים אזרחיים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
מה עם השירותים?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
יש לא מעט שירותים במצב טוב ושירותים במצב גרוע. משפצים אותם עכשיו. אני מזמין אתכם לכל בסיס ותבואו לראות את סיירים בעיניים. ניקח אתכם לכל הבעיות ולכל הדברים הטובים שמתקדמים ותראו שנעשית עבודה. אנחנו לא מצטיינים, אנחנו לא קרובים לזה. אמרתי, אנחנו נכשלים בגדול בשנה האחרונה בלספק שם את המענה, אנחנו מתאמצים על זה מאוד. אני חושב שאנחנו בתקופה הרבה יותר טובה גם בפעולות שנעשו בטווח זמן מיידי ובטווח זמן ארוך והן מתוקצבות.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אתה אומר שבדקות האלה משופצים שירותים. כמה יש בערך?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
עכשיו יש בערך 40 פועלים שעובדים רק במטבח ויש סדר גודל של בין 20 ל-25 מבני שירותים שעוברים שיפוץ בזה הרגע, שנכנסו בחודש האחרון. אם תרצו לבוא, אני אהיה אתכם ואקח אתכם לכל הדברים הגרועים ולדברים שאנחנו משתפרים ומטפלים בהם. יש שם הרבה מאמץ. היינו בתחרות ענקית על התשתיות ועל הקבלנים מול עזה, מול פיקוד דרום. לא הצלחנו להביא אותם. קשה למצוא פועלים וחברות עבודה באזור הערבה. אין קבלנים שמוכנים לבוא מהמרכז. כשפיקוד דרום נדרש לבנות מוצבים, תשתיות חשמל ומים בעזה אל מול בסיסי ההכשרה, בצדק בעיניי זה הלך לשם.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
מה זאת אומרת? יש קבלנים שנלחמים באפס מחיר כדי לעבוד עם הצבא. אני מדבר על קבלנים שמגיעים מהצפון ועד הדרום ועד למצפה רמון. הייתי מנהל פרויקטים גם מול משרד הביטחון, אני מכיר את הדבר הזה קצת מהניסיון שלי.
אני חושב שהבעיה היא מאוד בסיסית. הייתי אחראי כמנהל פרויקטים על שיפוץ של לא מעט מטבחים. אני חושב שהבעיה היא יותר יסודית. אז המטבח יהיה מסודר, סניטרי, הכול בסדר. אבל יש פה בעיה יסודית בצבא שאני לא מבין איך האוכל מגיע. תראה מי הם אלה שמבשלים. חבר'ה שעשו צבא, בסדר, לא משנה אם הם בני מיעוטים. אבל תראו שהם עשו צבא. אי אפשר שהם יבשלו לחיילי צה"ל בזמן מלחמה. אם מישהו קיבל מכות ממג"בניק ועכשיו הוא צריך לבשל לו, אתה מבין מה הוא יעשה באוכל. אתן דוגמה אחת ממעלה מכמש, הרעלה של 130 לוחמים שקיבלנו הרעלה קשה, 30 במצב קשה. טיפלו בהם, את חלקם פינו לבתי חולים ואז נתנו להם עוד פעם חמגשיות ועוד 100 קיבלו הרעלת קיבה. הייתה שם הרעלה כפולה. גם החמגשיות שהביאו היו מורעלות או מזוהמות. מה זה מזוהם, לשטוף ידיים לפני שמכינים אוכל? הרי הם שמים על זה פס. הם עובדים אצל קבלן בגרושים, גם את הקבלן בוחרים לפי מחיר. אני מבקש שתדרשו במכרזים שלכם שמי שמבשל ונוגע באוכל יהיו חיילי צה"ל. אנחנו מעדיפים שהילדים שלנו לא יאכלו, זה עדיף. זה יותר ישמור עליהם מאשר שיאכלו. עדיף שיצומו שבוע או שבועיים עד שיגיעו הביתה. נשלח אותם עם סנדוויצ'ים. אני מוכן לבוא לילד שלי ולתת לו סנדוויצ'ים בבסיס. אני לא סומך על אף אחד. הסיפורים האלה מתגלים בחיל האוויר. מסתובבים שם בין החיילים ולפעמים מגישים את האוכל כאלה שלא עשו צבא, וראינו גם מרגלים כאלה שישבו פה ודיווחו לאיראנים. מה זה בשבילם לזרוק צואה בתוך האוכל? וזה קורה. בה"ד 15, בושה וחרפה מה שקרה שם. אני לא ניזון מתקשורת, אנחנו לא סומכים על התקשורת, אלה שמגישים את הבקשה, אלא מחיילים. הבת שלי הייתה בבה"ד 15 לפני שהגיעה ל-504. דוגמה טובה, קח את ג'וליס. ראיתי במקרה מאסטר שף, אתה רואה שם אחד שמתמודד והוא בבסיס והוא גאה בעצמו שהוא מבשל לחיילים. זה ישראלי, ציוני, גאה. למה לתת לערבים לגעת באוכל של חיילים? וזה כבר נפוץ בכל הארץ. די עם הסיפור הזה. אתם רואים כמה הוצאתם על אוכל, כמה עולה שיפוץ מטבח, מה אתם משקיעים באוכל לחיילים. למה אתם חוסכים שם? אנחנו בוועדת הכספים של חוץ וביטחון, תגידו לנו ונפתור את הבעיה הזאת. אין מצב לחסוך באוכל לחיילי צה"ל, אנחנו לא מוכנים לזה. לא מוכנים לזה שהם מחרפים את נפשם ותוך כדי השירות שלהם אוכלים חרא, סליחה על הביטוי, תרתי משמע. אני מאמין שכן, זה מה שיש באוכל. ואתם שומעים שתוך כדי אירועים קשים בתוך מדינת ישראל יש אנשים כמו אותו אחד שערבב את הגלידה עם השתן שלו, וברור לי שזה קורה. אתם צריכים להבין את זה שברור שחיילי צה"ל שנואים על ידי חלק מאלה שלא עושים צבא. אני לא רוצה להגדיר הגדרות של מיעוטים. אנחנו כחברי ועדת חוץ וביטחון, כנציגי הציבור, לא מסכימים לזה, לא מוכנים לקבל את זה. וההורים מדברים איתנו כל יום. עזבו את זה שרובנו פה עם חיילים בצבא, ולפעמים לא אחד ולא שניים בו זמנית, בכל מיני יחידות. אחי שירת בתפקיד בכיר מאוד בחיל האוויר, והוא סיפר לי שקצינים מדברים דברים סודיים, עומד ערבי לידם, חצי מחבל. אני לא מדבר על ערבים ששירתו בצבא, הם מכובדים בעיניי כמו יהודים. הייתי בחדר אוכל שחיילים אכלו שם במלחמה, בבאר שבע, ואתה שומע שמנהל המטבח מספר סיפורים, הוא יודע טוב ממני כחבר ועדת חוץ וביטחון כשעוד דיברו איתנו פה דברים סודיים. אתה שומע דברים ואתה שואל מאיפה הוא וכל המלצרים שלו יודעים את זה, והם ערבים מהפזורה שלא עשו צבא. אני מבקש להוציא הודעה של ועדת חוץ וביטחון: מי שנוגע באוכל לחיילי צה"ל, מי שמגיש להם, צריך להיות אדם שעשה צבא. לא מעניין אותי מאיזה מוצא הוא. זה כישלון אסטרטגי של מדינת ישראל, של צה"ל. עד שלא מתקנים את הדבר הזה תבינו שיש פה חריגה מאוד קשה. זה כמו לשים מרגל בבור בקריה. הם יודעים הכול, מוציאים סודות. הדברים האלה לא יכולים להתקיים. נס שחיילים עוד לא נרצחו כשהגישו להם אוכל. צריך לשים לב לדברים האלה.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
שרון, יש פיקוח על שירותי ההסעדה שמהם הצבא רוכש את השירותים? מישהו בודק? יש קריטריונים?
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
אני אשתדל להסביר את הסיפור של ההסעדה ואחר כך ברשותכם אתייחס לסיירים באופן כללי, בדגש על מענה המזון כפי שצוין כאן.
בכל מה שקשור לחברות ההסעדה, צה"ל דרך משרד הביטחון מקיים מכרזים וחוזים עם חברות הסעדה. יש לנו מספר יחסית מצומצם של חברות שכדי לעמוד בהסכמים הללו הם צריכים לעמוד בתנאי סף, שהם תנאי סף שמחייבים גם בהקשרים מקצועיים של הזנה אבל גם בהקשרי ביטחון מידע, וזה נעשה בשיתוף גם עם מחלקת ביטחון מידע של צה"ל וגם עם מחלקת ביטחון מידע של משרד הביטחון כדי לסווג את העובדים. אתה מספר פה על תופעה שהיא מורכבת. תנאי הסף אמורים לחסום תופעות כאלה כדי לא לאפשר התערבויות שהן יכולות לפגוע בביטחון החיילים או בביטחונה של מדינת ישראל באופן מורחב, ולכן תנאי הסף האלה אמורים לסדר את זה. הם מדברים גם על אכשרות שמאפשרות עבודה בתנאים כאלה בתוך בסיסי צה"ל. דרך אגב, זה אפילו יותר חמור ועצים. ובחברות ההסעדה שמייצרות קווי שינוע כמובן גם אל מול המפעלים עצמם וגם אל מול חברות ההפצה או יכולות ההפצה של אותן חברות. כך שהדברים האלה הם מסודרים ומעוגנים ברמת החוזה. זה הרובד הראשון של איך אנחנו מתנהלים עם החברות הקבלניות הללו.
הרובד השני, אנחנו מחזיקים ממש ענף שלם תחת מרכז האספקה המטכ"לי שכל עולמו הוא רק בהסעדה, גם בהקשרי בקרת האיכות בשטח, זאת אומרת בביקורות יזומות שלנו שמגיעות לנקודות שבהן ספקים מגיעים עם הסעדה. אנחנו בודקים גם את איכות המזון וגם כמובן את האנשים שפועלים בתוך הדבר הזה, וכל הזמן פועלים לשיפור ולטיוב. יש חברות שאנחנו פוסלים.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
תהליך הבקרה מתבצע ומתקיים כלפי המזון שהגיע לבסיס או ברצפת ייצור המזון, תרתי משמע?
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
גם וגם.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
עניין כוח האדם נבחן, ממוין ונבדק, אלה שדוחפים את האוכל בפועל או גם לאלה שנמצאים בתהליך הייצור עצמו?
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
כמו שאמרתי קודם, בהקשרי תנאי סף זה גם וגם. הבקרות הן גם במפעלי המזון. יש לנו ממש אנשים ייחודיים שהם מומחים שיודעים לבדוק את זה. לא דומה ביקורת מזון בצה"ל לביקורת מזון במפעל הסעדה, זה אירוע אחר בסדר גודל אחר, ואנחנו ממש מחזיקים אנשים שזאת המומחיות שלהם. מבקרים את זה כל הזמן בצורה שהיא עתית. לקראת החגים אנחנו ממש עושים שם בקרות אפילו עוד יותר מוגברות, אבל הבקרות הן כל הזמן עתיות. אנחנו נמצאים גם בשטח ורואים איך זה מגיע, אחרי שזה עבר את כל שרשרת האספקה לאותה נקודה, בין אם זה למטבח מסודר כמו סיירים, ובין אם זה לנקודות קצה בעזה לצורך העניין, וכל הזמן הבקרה היא דואלית, היא גם וגם.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
לגבי הבדיקה של העובדים שנכנסים לבסיס, הם מאושרים חד-יומי או באופן קבוע?
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
תעסוקה באופן קבוע. זה ממש שמי.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
אבל בודקים אותם כל יום.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כולל ביטחון מידע.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
זה הסף, ביטחון מידע.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
אני מבין שאתם בודקים אותם כל יום. כשאני בא בתור מנהל פרויקטים, הייתי אחראי על כמה בסיסים ויש לי קבלן שיש לו אישור כניסה עם אפשרות להכניס אנשים איתו.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
אין דבר כזה. כל עובד נבדק.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
בצה"ל בודקים כל אדם.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
יש מערכת שנקראת סמארט-בייס. אגב, בגלל זה גם צמצמו לנו, בצדק, בשנתיים האחרונות את כל העובדים.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
בתקופה שלי היו לוקחים מדגמים מהאוכל.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
עדיין.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
צריכים להיות לפחות ארבע עיניים, תלוי בגודל המקום, של חיילים שהם כרגע בסדיר שהם מסתכלים איך מייצרים את האוכל. אי אפשר לסמוך על אף אחד היום. עובדה שלמרות הכול יש הרעלות. ברוך השם שלא היה יותר גרוע מזה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בעקבות הדברים שהוא אמר, בוא נניח שחברת הסעדה זכתה במכרז, היא אמורה לספק את האוכל, היא אחראית על האוכל, ויש לה העובדים שלה. אתה מכיר אותם? יש פיקוח? אתה יכול לפטר אותם, להגיד את זה אתה רוצה ואת זה אתה לא רוצה? תספר לי איך זה עובד.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
כשאנחנו מאשרים את החברות עצמן, ברגע שזה מאושר והם מתחייבים שכל העובדים שלהם עומדים בתו התקן הביטחוני שנקבע, כמובן שאחר כך אנחנו גם בודקים את העובדים עצמם ורואים שאין פה צד ג' שהוא לא מפוקח. זה קורה ואנחנו בודקים אל מול רמת העובד הכי זוטר שנוגע ומגיע. לכן הדבר הזה נבדק.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
יש דרישה שהעובד יהיה לאחר שירות צבאי?
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
לא.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
חייבים לדרוש את זה לדעתי.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
זאת הנקודה ששמת עליה זרקור. אפנה למשרד הביטחון ונראה מה המגבלות המשפטיות בהקשר הזה.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
זה חשוב מאוד בעיניי, לא קשור אם הוא יהודי. אדם שלא עשה צבא לא ראוי בעיניי לשרת חיילים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
מה הקשר למגבלות משפטיות? דיברת על המערכת שעושה את הבחינה הזאת ואמרתם שבסוף זה ממש שמי. דיברת על מערכת חכמה.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
זה נקרא סמארט-בייס. המערכת צריכה לזהות אותך. בודקים לך תעודת זהות, מספר.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אותי מעניין מה הקריטריונים של מי נכנס פנימה.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
הקריטריונים של ביטחון המידע הם בדרך כלל עבר ביטחוני, עבר פלילי. הוא לא יכול להיות פלסטיני אבל הוא יכול להיות אזרח ישראלי. זה צמצם את כמות הפועלים, אבל יש ערבים ישראלים שעובדים בבסיסי צה"ל, שהם מאושרים ביטחונית. אגב, הם לא עובדים לבד, יש אבטחה.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
בודקים את בני המשפחה שלהם?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
המערכת של ביטחון המידע בודקת עבר ביטחוני רבתי, גם על המשפחה. בכל מקרה הפועלים הם תחת אבטחה, הם לא עובדים לבד. תמיד יש איתם חיילים שנדרשים לאבטח.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אני מבקש לשוב לסוגיה שדיברתי עליה ואז לעבור לסוגיה נוספת שעדיין לא עלתה על שולחן הדיונים כאן. אנחנו שמים את הזרקור כלפי מי שנכנס כבר לבסיס. בעיניי אנחנו צריכים לבדוק היטב את מי שנמצא באזור הייצור, שכן לא רק הרעלה ושמירה על סנטריה אלא מי שאינו נמנה בהכרח עם משרתי צה"ל בוודאי, ובפרט לא כאוהד את כוחות הביטחון בתקופה הזאת בפרט. כשאדם יודע כמה אוכל הוא ייצר לאיזה בסיס באיזו כמות באיזו תקופה, אני חושב שזה חושף אותנו למצב שבו קהלים מסוימים פחות נכון שידעו על עצימות המערכות שכוחות הביטחון מנהלים. אני מכיר את זה מכמה זוויות. אני מכיר את זה מזווית אחת שאחת מאחיותיי היא סמנכ"לית רכש במפעל בחברה שמייצרת מזון גם לצה"ל, ובהתאם להיקף ההזמנות שקופץ בבום אחד למקום מסוים היא יודעת שכנראה יש היערכות חריגה. את זה יודעת מישהי שהייתה בכוחות הביטחון וגורלה קשור בגורל כוחות הביטחון. אבל אם את זה יודע גם מי שאינו מבין אלה והוא יודע שיש עכשיו היערכות מוגברת מאפס למאה למקום מסוים בכמות מסוימת, זה פרמטר נוסף שבעיניי אני לא בטוח שנבדק, וזה לא קשור לאיכות המזון אלא לביטחון המידע שאנחנו מסתכלים על מי שנכנס לבסיס ולא על כל מה שקורה לפני כן.
נקודה נוספת שאני מבקש לדבר עליה, מדובר פה על איכות האוכל ועל אבטחת המידע, אבל אני מבקש לדבר על כמות האוכל. אני אומר לכם באופן ודאי, מתוך ידיעה ממקור ראשון, לא משמועה, שלא מעט מגויסים למילואים שאינם מגיעים לבסיס אורגני, כל נושא המזון שלהם, ולו הבסיסי ביותר – לוקה בחסר זו מחמאה. אני מספר לכם על בן משפחה קרוב ביותר שלי שפרט לגיוס מילואים אחד מתוך אין-ספור גיוסים שהוא גויס מאז 7 באוקטובר, אם הם לא מתארגנים בעצמם או מקבלים תרומות הם יכולים לאכול לחם שדחפו להם מאיזשהו בסיס מרוחק קילומטרים רבים. פעם או פעמיים בשבוע הם מקבלים כמה ארגזים של כיכרות לחם ועם זה הם צריכים להסתדר. אני לא מדבר על שאר התת-תנאים שהם נאלצים להתמודד איתם, לרבות סנטריה, לרבות ביטחון. נמצאים בשטחים לא מאוישים ולא בסיסים אורגניים, כאמור. לא ממ"דים ולא ממ"קים ואפילו לא צינורות בטון. צריכים להתפלש בשטח הפתוח או תחת עצים ולהתגונן. אגב, הם מראשוני החשופים. אני לא רוצה להכביר פה במילים, זה דיון פתוח. אז אני מכיר את זה מכמה מקורות ראשוניים של בני משפחתי.
אני חוזר לאוכל. מה הבקרה שלכם כלפי אי מתן המענה כלפי אוכלוסיות שלמות שמתגייסות ועושות שירות משמעותי – אגב, גם אם הוא לא משמעותי, אבל בוודאי אלה שעושים שירות משמעותי – וחלוקת המזון כלפיהם לא קיימת? לא שהיא לוקה בחסר, היא לא קיימת.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
אחלק את התשובה שלי לשניים. באשר לכל עולם ההסעדה שדיברת עליו, צה"ל עובד עם מספר מאוד מצומצם של חברות. הן חברות מאוד גדולות.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
כמה חברות?
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
בין 8 ל-10 חברות, פחות או יותר. אני יודעת להגיד מה פוטנציאל המנות, אבל זה דיון פתוח ואני לא רוצה לנקוב במספרים. אני גם לא רוצה לנקוב בשמות החברות.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
לכן שברתי שיניים לברור מילים מה נכון להגיד ומה שפחות.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
מספר החברות הוא יחסית מצומצם. הן חברות מאוד גדולות, הן חברות מוכרות, הן חברות שלא מבשלות רק לצה"ל. זאת אומרת, פס הייצור שלהן הוא פס ייצור שהוא מבוקר על ידי הרבה מאוד גורמים. צריך לומר שגם המערכות שלהן הן מערכות שמפוקחות על ידי משרד הביטחון. זאת אומרת, ברגע שחברה כזאת מייצרת הסכם או התקשרות עם צה"ל, היא בעצם מאפשרת לצה"ל להיכנס לה ממש לתוך המערכות כדי לפקח ולבקר אותה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הייתה הפסקת התקשרות בשנים האחרונות עם חברות?
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
כן, בוודאי. יש הפסקות התקשרות, יש תביעה לקנסות, לפיצויים, כל הזמן. בטח בשנתיים האחרונות ביתר שאת אל מול המענה הרחב מאוד מאוד שמאתגר את כל החברות הללו בגלל ריבויי הסד"כ בנקודות הקצה, כמו שציינת כאן. אבל אני אומרת לך כאן בפה מלא, הסעדה מבחינתנו היא מענה לא טוב, היא אילוץ. ולצערי הרב המלחמה הזאת נמשכה הרבה מאוד זמן, ולכן זה אילוץ מתמשך. יחד עם זאת, מענה המזון בצה"ל הוא מענה שמתפתח בעולם הלחימה. זה לא הדיון כאן, הדיון הוא על סיירים, אבל שאלת אז אני עונה. התחלנו מתכנון של מנות קרב והתפתחנו לכל מיני יכולות ומענים שמגיעים עד לקצה בתוך עזה, עד לטנק הבודד, או לאיתור ובבית, והוא מורכב גם מפרודוקטים כמו טורטיות וקבנוסים וערכות לבישול עצמאי.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
את אומרת דבר לא נכון בעליל. אני אומר לך את זה באחריות הגדולה ביותר. את מציירת פה מציאות שהיא מנותקת מהמציאות שאנחנו מכירים.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
זו המציאות שאני מכירה. אני מסתובבת כל הזמן, אני יכולה לקחת אותך איתי, אני אשמח.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
גם אני מוכן לקחת אותך איתי.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
אשמח מאוד שנלך יחד ונראה את הדברים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
נלך כל הוועדה.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
בשמחה. אני חושבת שזה חשוב. יש לנו מקומות שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם, יש מקומות שאנחנו פחות טובים מהם, יש מקומות שהתכוונו למשהו וקרה משהו אחר בשרשרת האספקה, זה ברור. אבל המענה הוא מתפתח. אפשר לראות את זה בסופו של דבר בשטח, הדברים שמגיעים מול ההסעדות, אם הן טובות יותר או טובות פחות. אבל בסוף מגיעה מנה שהיא חמה, שיש בה חלבון ויש בה את כל הדברים.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
כשהיא מגיעה.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
לא, הן לרוב מגיעות.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אנחנו לא רוצים לדבר על הרוב, גברתי.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
לא אגיד הרוב המוחלט, כי בסוף יש לנו בעיות. זו מערכת גדולה, זה הרבה מאוד אנשים, זו מערכת מסועפת עם הרבה מאוד מדרגים. אבל כדי לבקר את זה אני מחזיקה אצלי כ-20 צוותים, וזה רק במדרג המטכ"לי. אני לא מדברת על מה קורה למטה. כי אתה מבין שכל פיקוד, יחידה או אוגדה מחזיקה אצלה כאלה צוותים שבאים לבדוק את האיכות. כי לא מעניין באמת את החייל למטה עכשיו מה קרה וכל הסיפורים שמי ייצר ומי עשה ואיך זה נעשה. מעניין אותו האם זה הגיע, האם זה משביע, האם זה טעים, האם זה מזין, האם זה מאפשר לו רציפות, וזו המטרה של כולם.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
נחזור לבסיס סיירים. אני רואה פה ארוך טווח, טיפול שורש, הקמת המטבח החדש שדיברנו עליו. אתה אומר פה תכנון בנייה ארבע שנים. מתי זה מתחיל?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
כמו שאמרתי, תוך חצי שנה יהיה מטבח זמני שייתן מענה, הוא בתו תקן.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה הרבה זמן.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
תחשבו, אנחנו מייצרים מבנה שיאפשר בישול ל-3,500 איש.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
ראש אט"ל בעצמו עוסק בזה. זה הכי מהר שאפשר.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
כמה זמן אתם מודעים לצורך הזה?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
הצגנו את זה בהתחלה. כרגע המטבח בנקודת הזמן הזאת בשיפוצים. ועוד הסעדה, תגבור ושיפור המענה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אני מבין, אני נחשפתי לזה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
דיברנו על כך שיש תקציב. מתי זה מתחיל?
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
עכשיו התחיל תכנון. אבל המטבח הזמני גם בתכנון.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
זאת בדיוק השאלה שלי, על עניין תכנון המטבח הזמני. לפני שיוצאים לתהליך שיפוצים יוצרים הכשרה לתוכנית ב'. הקמת מטבח זמני באה לתת מענה לתקופה שבה המטבח הראשי יוצא מכלל שירות.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
תוך חצי שנה המטבח הזמני יהיה מוכן.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
זה בדיוק מה שאני אומר. יצאתם לתהליך של הקמת מטבח זמני מתוך הכרה שהמטבח הראשי יצא מכלל פעילות. מכיוון שהוא במצב כזה רעוע, עדיף לעשות פירוק והקמה מחדש.
<< אורח >> קרן ויס: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
יפה מאוד. כשמגיעים לתובנה הזאת, במקביל לזה נערכים להקמת אותו מטבח זמני שתיקח עוד חצי שנה. היא אמורה להיות בשלב המקדים. כי לא ביום אחד נפל טיל שהחריב מטבח חדש. המטבח הגיע למיצוי כי הוא נשחק עם השנים. הוא לא ביום אחד הפך להיות על גבול הבלתי כשיר. לפיכך ההיערכות שאמורה להיות מושלמת עוד חצי שנה הייתה אמורה להיות מושלמת עוד הרבה קודם. זה מה שאני אומר. תמיד אנחנו מנסים לבדוק מה בתהליך בחירת ההחלטות והורדת הפקודות לשטח היה אמור ונכון להתקבל קודם, ואם לא התקבל קודם מה הסיבה, ולא בשביל להתנצח אלא כדי שנלמד לעתיד כמערכת לומדת, כמו שגברתי אמרה. להגיד הסקנו מסקנות להבא. כשאנחנו מגיעים לאיקס מיצוי, אנחנו נערכים כבר בהשלמה כי בלתי מטבח אי אפשר ולפיכך חייבים מטבח זמני, ואו-טו-טו נצטרך להגיע למצב של אי השמשה. לפיכך ניערך בהקמתו בשלב המקדים. זה מה שאני אומר.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני מקבלת הודעות תוך כדי הדיון, אנשים שלא פניתי אליהם שצופים בדיון. הם כותבים: אנחנו שולחים את החיילת עם קיטבג מלא מזון מהבית, שלא תמיד נותנים לה גישה אליו מעבר לשעת הט"ש. אין אוכל. זה אדם שאני סומכת עליו מאוד. קיבלתי הרבה הודעות במהלך הדיון, אבל את זה אני בוחרת להקריא. אשכרה אין אוכל, גם כמויות ולא איכות. הם שולחים ילדים – סליחה, חיילים – עם אוכל מהבית.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בשבילנו הם ילדים.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
כל מה שאמרתי בהתייחסות שלי הוא מדויק. מה שקורה עכשיו, אתם מוזמנים לבוא כשתרצו. אני לא יודע לענות על הודעה כזאת, אני לא יודע על מה מדובר. אם תגידו לי על מה מדובר, אם תרצו גם בצד, נתקשר לסיירים לפלוגה, לצלם מה קורה שם. אני לא יודע להגיב על זה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יושב-ראש הוועדה, אפשר אולי לבקש או להנחות לצאת בסקר מהיר, לכל החיילים יש פלאפון, שיענו היום מי הביא אוכל מהבית ביום ראשון השבוע והאם הוא רעב.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
יש סקרים, נעשו סקרים בשבועות האחרונים.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
מי הביא זה יכול קצת לפספס למה.
<< אורח >> שרון אלטיט: << אורח >>
עשינו סקר אחרון לפני שבועיים.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מי לא אוכל את המזון, מי קיבל מנה קפואה השבוע ומי רעב.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני חייב לסכם, כי יש לי דיון מיד אחרי הדיון הזה. הדיון הזה הוא חשוב מאוד, ואני שבע רצון מהעובדה שאתה לא מתכחש לעובדה שיש בעיה. אתה מכיר בזה שאפשר להגיד שדי נכשלתם בעניין הזה ואתה עכשיו אמור לתקן מצב. אבל התיקון לוקח זמן והחיילים נמצאים שם עכשיו. אז פרק הזמן הוא קצת ארוך. אנחנו באמת נסייר, נבוא לבקר.
<< אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >>
אפשר נציגות של האימהות במילה לדבר?
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, הם אמרו שהם עשו סקרים. מעניין לשמוע מה תוצאות הסקרים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בבקשה, נשמע.
<< אורח >> אריאל כהן: << אורח >>
אני אענה ממוקד לסקרים. אני מכיר את מחנה סיירים בפרספקטיבה קצת יותר ארוכה. הייתי אולי קצת יותר מחברת הכנסת ניר, הייתי קצין לוגיסטיקה של מחנה סיירים בשנות ה-2000 המוקדמות וגם שם נתקלנו באותן בעיות. עברנו 25 שנה עם אותן בעיות, עם סד"כ מוכפל. אני אומר את זה גם כאיש מערכת וגם כאבא למישהי שנמצאת שם, ואני מקבל את הטלפונים ואני מקבל את ההודעות ואני כואב כפול, ואני חושב שגם כל חבריי פה לא מרגישים בנוח באירוע הזה ומבינים את גודל אחריותם.
ההבדל המשמעותי בין התקופה הקודמת לתקופה הזאת הוא שיש פה מעורבות לדעתי הולכת וגוברת גם של הפיקוד וגם של המטה הכללי באתגר הזה. יש שתי תוכניות מטכ"ליות שראש אט"ל הנחה לקדם באופן מיידי, הושקעו כספים, משאבים, יש סיורים, יש ועדות היגוי, יש דיונים שבועיים על השולחן שלו. יש גם פתקים לא נעימים ממנו אליי לקדם את זה כמה שיותר מהר. מבחינתי זה מראה את גודל האחריות שהוא מבין שצריך פה לקדם את המענה מהר עבור החיילים של כולנו בסיירים. אז אני חושב שייקח זמן, אבל אנחנו בדרך הנכונה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אם אדוני מכיר את המציאות הזאת לפחות 25 שנה, זו הייתה השאלה הקודמת שלי אליכם. הרי זה לא משהו שנפל כרעם ביום בהיר. זאת השאלה. זאת לא גזירת גורל, זה אילוץ.
<< אורח >> אריאל כהן: << אורח >>
אני אדבר על הסקרים. הסקרים משקפים מבחינתנו תמונה שהיא לא מחמיאה. כ-62% מגדירים את איכות המזון כבינונית ומטה. הם מאששים את הדברים שאנחנו יודעים. אנחנו ערים לזה, אנחנו במחלקת השירות באט"ל מפקחים על הנושא הזה. כמו שנאמר פה, יש פה מציאות של התלכדות של גם תשתיות ישנות וגם גדילת סד"כ. אני שואל לא מה לא נעשה בעבר אלא מה עושים קדימה. אז אני יודע בתקופה שאני נמצא בתפקיד שהעסק הזה באופן שבועי על שולחן הדיוני, בדיוני סטטוס, בתביעת התקדמות. אני חושב שהמענה שמתפתח פה, שגם רח"ט ההפעלה סקר, של החזרת מטבח סיירים כרגע להפעלה שאמורה להיות בימים הקרובים, לאחר מכן בשלב הנוסף המטבח הזמני ובשלב היותר ארוך זה המטבח הקבוע. זה מענה שהוא מתפתח ומבוקר ומפוקח. לכן אני חושב שאנחנו נשמח גם לביקור. אתם תראו גם את המצב הנוכחי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הסיור הוא ממש נחוץ. גברתי, משפט אחד, בבקשה.
<< אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >>
אני מתנועה שנקראת "אימהות בחזית". אנחנו תנועה של עשרות אלפי אימהות. אתם מהנהנים כי אתם מכירים אותנו. אנחנו לפעמים קצת troublemaker אבל זה כי בנינו ובנותינו לנגד עינינו, ילדינו של כולנו, חיילות וחיילי צה"ל. אני לא אגיד שהצבא צועד על קיבתו, כי זו קלישאה. חשוב לי שמהדיון הזה יצא שזה לא רק בסיס סיירים. יש לי תמונות איומות שהראיתי פה מבסיס זיקים של עובש באוכל, של סירים בחדרי השירותים, דברים מחפירים. ומה שהכי עצוב הוא שהרבה פעמים כשחיילים מתלוננים ומציפים את זה כלפי מעלה, הם מקבלים מכבוש. לפעמים חוסר האונים הוא נורא גדול, כי כשאתה מציף את זה למפקד למעלה אז הוא אולי מחוסר האונים שלו אין לו מה לעשות, אין לו מענה, ואז מישהו שולח את זה לאימא, ואז אימא מעבירה את זה לאיזו כתבת, ואז מוצאים את החייל ומקבלים מכבוש על זה שהם חשפו את האינפורמציה. אז גם זה משהו שחייבים לתת עליו את הדעת, כי זה דיני נפשות, לא פחות. האוכל לפעמים הוא לא רק לא ראוי, הוא מסוכן. וזה לא רק האוכל, אנחנו יודעים על חיילות שהתעלפו שם, על מפקדים שהתייחסו לזה בזלזול. זו מעטפת נוראית שמצד אחד התשתיות, מצד אחד הספקים ומצד שלישי לפעמים גם מפקדים שלא יודעים להתנהל נכון מול התלונות האלה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה רבה על הדברים החשובים, גברתי. לפני שאני נועל את הדיון אגיד שנקיים סיור.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
אני רק מבקש, היושב-ראש, לשקול את הבקשה שלי שרק מי ששירת בצבא יגיש אוכל לחיילים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
רשמנו את זה לפנינו. קיבלתי הודעה בזמן הדיון: אני צופה עכשיו בשידור חי של ועדת הביטחון בכנסת בנושא סיירים – צופים בנו – הבת שלי נמצאת שם עכשיו ואשמח שתעלו את נושא המגורים, מיטות קומתיים בלי סולם, בלי מעקה בטיחות, חדרים מוזנחים, לוקרים שבורים, ג'וקים במגורים. מצורפות תמונות של השירותים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
צריך לסגור את הבסיס עד שהוא יהיה ראוי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יש עבודה לעשות. אנחנו נסייר שם. התמונות באמת לא מחמיאות לבסיס בצה"ל.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
מישהו כותב לי שהוא היה שם ב-2012 ואומר שזה היה כך גם אז.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
נקבע תאריך. תודה רבה על הנכונות לשפר דברים. הדיון נעול.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>