פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 763 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ז בחשון התשפ"ו (18 בנובמבר 2025), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תיקון החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשפ"ו-2025 (הוצאות דיור לרב הראשי לישראל וגילום מס) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל אורי מקלב חמד עמאר נאור שירי חברי הכנסת: משה אבוטבול מוזמנים: סופי פרכטמן – רכזת משרדים מנהלתיים, חשכ"ל, משרד האוצר בני מנחם – סגן בכיר חשב כללי, משרד האוצר מאיר לויתן – מנהל תחום שכר ותנאי שירות חשכ"ל, משרד האוצר דוריה גנות – רפרנטית שיכון ודת אגף תקציבים, משרד האוצר יהודה אבידן – מנכ"ל, המשרד לשירותי דת יערה למברגר – משרד המשפטים יעל בלונדהיים – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יהודה גוטמן – יועץ מנכ"ל, בתי הדין הרבניים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תיקון החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשפ"ו-2025 (הוצאות דיור לרב הראשי לישראל וגילום מס) << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים, הצעת תיקון החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשפ"ו-2025 (הוצאות דיור לרב הראשי לישראל וגלום מס). << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, מאז ומתמיד, מקדמת דנא היה נהוג לגבי הרבנים הראשיים לישראל שכל מי שמתגורר מ-70 קילומטר ומעלה מקבל דירת שרד מהמדינה על כל המשתמע. כשאני אומר "על כל המשתמע", זה החל מדירה עד גודל 120 מטר, ממשיך באחזקה, בגילום, בריהוט ובכל שאר הדברים שנלווים לכך. בשנת 2013 הייתה בקשה של הרב מצגר לתקן - היה לו, כמדומני, 65 או 67 קילומטר – כך שבמקום 70 קילומטר זה יהיה 65 קילומטר, ואכן הבקשה התקבלה והרב מצגר קיבל דירה בירושלים כולל ריהוט, כולל גילום. כשבא הרב קלמן – הוא נבחר לפני כמעט שנה - לקבל את הזכאות אכן אושר לו והיה הכל בסדר, אבל בחוות הדעת של משרד האוצר נטען שכשוועדת הכספים התכנסה ותיקנה את הקילומטרים היא כאילו ביטלה את כל ההחלטות הקודמות – זה אומר שהוא לא זכאי לקבל גילום, ריהוט, דירת שרד. כמובן שמי שקורא את הדיונים מבין שזאת לא הייתה כוונת המחוקק, אבל אנחנו, לצערנו, לא המשפטנים ולא הקובעים. הבקשה כאן היא להחזיר את המצב לקדמותו. לגבי העניין של מי יחתום על החוזה אני שומע כאן את היועצת המשפטית שאומרת שלא המקום לכתוב את זה בחקיקה, אבל אם לא נבהיר את הדברים אנחנו בסוף נגיע לאוצר והיועץ המשפטי ייתן הוראה למינהל הדיור לא לחתום על החוזה, הוא ישלח אותנו. אנחנו לא מבקשים פה שום הטבה נוספת, מיוחדת, אנחנו מבקשים את מה שהיה נהוג לגבי כל הרבנים הראשיים. לא מדובר כאן על איזה אדם מאיזה שהוא מקום, מדובר על הרב הראשי לישראל, על הדמות הרוחנית הגדולה ביותר במדינה. גם אחרי ההחלטה של 2013 האוצר שילם בדיוק את מה שאנחנו מבקשים היום, רק שהיום הם אומרים שהם טעו, שהם שילמו במשך 10 שנים לא טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 10 זה עוד בסדר. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> כשני עשורים לא נתקלנו במצב של לשכור דירה לרב, זו המציאות, כי לא נדרשנו לזה. עם הרב הנוכחי נדרשנו לאירוע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם תוכל להתייחס גם למה שהיה לפני כן. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אני לא יודע כל כך להתייחס למה שהיה לפני 20 שנה, אני יודע להתייחס למציאות הנוכחית. במציאות הנוכחית, כשנדרשנו לבקשה של הרב, הסתכלנו - אתם הוועדה שקובעת את המדיניות - מה קבעתם, מה הייתה המדיניות שלכם. אנחנו מיישמים מדיניות, ובמדיניות שלכם - אין חולק שנשכור לו דירה בירושלים כי הוא עומד בקריטריון של קילומטר, על זה אין מחלוקת, וגם הייתה שאלה של גודל הדירה, שגם עליה אין מחלוקת - לא נאמר, ומונחת בפניכם ההחלטה המקורית, כלום לעניין הריהוט. היו אמירות של לשכור לו דירה בגודל מסוים, שצריך לשלם ארנונה, תחזוקה, אבל לגבי הריהוט הייתה שתיקה. השתיקה הזאת היא לא סתם. כל מה שבאנו ואמרנו זה שאם קובעי המדיניות, שזה אתם, רוצים לשנות, אין בעיה, תשנו את ההחלטה ואנחנו ניישם אותה כלשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני הייתי עד לתכתובות ולנושאים שהתנהלו פה ואני מוכרח להגיד שראיתי שדיברו על כך שהולכים לבטל לו מיד את חוזה השכירות, לדרוש ממנו שיפנה את הדירה, כל מיני דברים מהסוג הזה. אני קורא גם לרשויות אחרות לאמץ את הפרשנות הדווקנית שלכם לרצון הוועדה. אני מאוד שמח על הגישה הזאת, זו גישה מרעננת בהתחשב במה שקורה בעולם המשפט היום, בטח ובטח מבחינת הפקידות. צריך לזכור, כמו שאמר הרב אבידן קודם, מדובר באדם שכלפי רבים נחשב כסמכות הרוחנית העליונה במדינה, סוג של מוסד שלטון, סמל שלטון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם בעיני החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מעבר לחוק. אני משוכנע שלא היו מתייחסים באופן הזה לאף סמכות דתית אחרת שלא מהדת היהודית. אני משוכנע שלא היו מתייחסים באופן הזה למנכ"ל של משרד הממשלתי, לח"כ או לכל אחד אחר. עצם העובדה שאנחנו בכלל מגיעים לשיח הזה של לבטל את ההסכם וכל מיני דברים מהסוג הזה כשמדובר ברב ראשי, זה צורם, זה לא במקום, זה בלתי מתקבל על הדעת מבחינתי, ואני מקווה שגם אם להבא יהיו כל מיני מחלוקות, פרשנויות או דברים מהסוג הזה, לא נגיע למחוזות הללו כלפי הרב הראשי לישראל. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אנחנו, בשונה ממה שאמרת, מקפידים על הכללים בשווה לכולם. היו כמה פעמים שבאו לפה ושינו את ההחלטה לגבי ראש הממשלה כי עלו שאלות של מה מותר ומה אסור לו. כשמקבלי ההחלטות יגידו מה צריך אנחנו ניישם את ההחלטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כולל המים בבריכה. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> כולל מה שתרצה. אנחנו עושים מה שמקבלי ההחלטות מחליטים. אני מכבד כל בעל תפקיד באשר הוא וכל אחד באשר הוא הוא אדם מכובד. אנחנו מקפידים על הכללים שקובעים קובעי המדיניות. אם תקבעו אנחנו נעשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בגלל שהייתי תושב נתניה ואני מכיר את הרב אז קשה לי להתייחס, אבל ההתייחסות היא לא מול הרב. יש פה מוסד, יש פה משהו שהוא סמל שלטוני שאנחנו צריכים לכבד בצורה כזאת שלא נפגע בו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי פוגע? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני תומך בדברים שאמר פה יושב ראש הוועדה, אבל אני לא רוצה להתייחס יותר מזה בגלל ההיכרות שלי עם הרב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להתחבר לחלק מהדברים, אבל אני זוכר שלפני שנתיים וחצי, כשדיברנו על הבית השני של ראש הממשלה, הגיעו לפה 13 חברי כנסת מהליכוד. עכשיו, כשאנחנו מדברים על הרהיטים של הרב הראשי, יש רק שניים. מה זה אומר עליכם ועל היחס שלכם לרב הראשי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שלי היא שתוקפים פה משהו שאני לא יודע מה הוא. אנחנו חיים במדינה שאנחנו מסבסדים את המים בבריכה הפרטית של ראש ממשלת ישראל ומסבסדים עוד שתי דירות. אני מרגיש שיש פה התקפה על החשכ"ל כאילו הם לא נותנים כסף. אם משהו צריך להיות מובהר באופן חוקי, צריך שהוא יהיה מובהר באופן חוקי. מה עשיתם בעשור האחרון? סבסדתם את זה בלי איזו הבהרה משפטית? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> לא היה רב שעומד בקריטריונים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שני הרבנים האחרונים התגוררו במקום שלא היה צורך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולפניהם? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן, היה את הרב מצגר. יש כאן תחושה כאילו באנו לכאן לקבל את הריהוט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היה לפני 20 שנה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לפני 21 שנה, כשהיה הרב מצגר, באו לוועדה בגלל שהיו חסרים לו ארבעה או חמישה קילומטר. יש תחושה כאילו באנו בשביל הריהוט, אבל לא. במכתב של היועץ המשפטי של האוצר נכתב שגם הגילום, שגם הריהוט ושגם מי שחותם על החוזה... הם הפכו את ההחלטה כך שכל מה שהיה בטל. הרב הראשי היה זכאי לחוזה שכירות שייחתם בידי המדינה, היה זכאי לשכור דירה מרוהטת או דירה לא מרוהטת ואז המשרד ירכוש ריהוט הולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה מכתב של מנהל בתי הדין הרבניים שמדבר על ריהוט. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, זה בכלל לא הדיון. אף אחד לא חלם על זה כשהוא כתב את חוות הדעת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מכתב מ-12 בנובמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הבקשה שמונחת כרגע על שולחן הוועדה מבקשת לקבוע את הוצאות הריהוט באופן מפורש בהחלטה - כרגע לא מופיע ריהוט – ומבקשת לקבוע את גילום ההוצאות. מה שאומר פה יהודה אבידן זה שבעבר הרחוק יותר – לא בעשור האחרון, כי זה לא היה רלוונטי - אפשרו הוצאות ריהוט אם הריהוט היה כלול בשכירת הדירה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה נכון גם עכשיו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה שיהודה הקריא עכשיו זו החלטת ממשלה שהייתה במקור. החלטת הממשלה לא רלוונטית מאז שהתקבלה החלטת ועדת הכספים ונקבע סעיף 9ב שמתייחס לדיור לרב הראשי. הסעיף היום אומר כך: "רב ראשי לישראל שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה בירושלים; לעניין סעיף זה, הוצאות לשכירת דירה, דמי שכירות, מסים עירוניים, תשלומי ועד בית לרבות הסקה, תשלומי חשמל, מים וגז, תיקונים בדירה אשר על פי הסכם השכירות חלים על השוכר, וכן הוצאות מקובלות אחרות הכרוכות בשכירת הדירה על פי הסכם השכירות." לאחר שהבקשה הוגשה, פנו החשב הכללי, וזה בנוסף לתוספות אחרות שכל פעם התבקשו על הדרך, גם לתקן... אגב הפנייה הזאת עלו כמה דברים נוספים שהחשב הכללי ביקש לעגן במסגרת ההחלטה. בהחלטה בפניכם כתוב שהריהוט יהיה ריהוט שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה 50,000? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה רהיטים שנשארים למדינה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אגב הפנייה הזאת, הבקשה הזאת, התעוררו שאלות נוספות מצד החשב הכללי. בין היתר הוא ביקש להגביל את זה לתקופת הכהונה, שזה סברנו שהוא תיקון שנכון יהיה להכניס. בקשה נוספת הייתה לקבוע שזה יהיה בתוספת מע"מ, לקבוע מי תהיה הזהות שחותמת על ההסכם, אבל ההחלטה פה לא עומדת בפני עצמה, יש פה החלטות נוספות שהוועדה מקבלת ביחס לנושאי משרה אחרים. לא מצוין בשום מקום עניין המע"מ וזהות החותם על ההסכם. גם היום יש מקומות שבהם מינהל הדיור חותם על הסכמים, רק שזה לא כתוב במפורש בנוסח. אפשר לראות את זה גם בהחלטות הגמלאות, בשכירת לשכות שנעשית על ידי מינהל הדיור. אם כותבים את זה ביחס לרב הראשי, זה יכול גם להשליך ולהעלות שאלות ביחס לנושאי משרה אחרים. אנחנו חשבנו שלא נכון לכלול את התיקונים האלה שהם יותר טכניים במהות שלהם, הם לא תיקונים מהותיים. הוועדה יכולה לומר פה שלעמדתה אין פה שאלה מי יחתום, אבל הם רצו להבהיר בנוסח שהרב הראשי יבחר אם הוא חותם או מינהל הדיור חותם. לגבי זה אמרנו שמדובר בהיבטים שהם טכניים, שאת הדברים האלה אפשר להסדיר במסגרת הנוהל. שאלה נוספת שעלתה הייתה של מי הרכוש. אם הרב הראשי מקבל את החזר ההוצאות לגבי הריהוט, אז הרכוש הוא רכוש של המדינה. נשאלה השאלה אם אפשר לייצר הסדר שאומר שהרכוש הוא רכוש המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא ברור מאליו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעיני זה ברור, אבל אפשר להסדיר את זה. נשאלה השאלה אם אפשר לאפשר לרב לרכוש אותו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעלות מופחתת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה אמרתי שהסדר כזה קיים לגבי חברי הכנסת, שאפשר לייצר מנגנון כזה גם ביחס להחלטה הזאת, מנגנון שאומר שהרכוש הוא רכוש המדינה. עלו עוד היבטים נוספים ועוד תיקונים שנדרשו לעשות, אבל חשבנו שהם לא צריכים להיות אגב ההחלטה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כשהייתי היושב ראש לא אישרתי את כל מה שביקשו, אמרתי שאין צורך לאשר את המים של הבריכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אישרת את המים של הבריכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בטח שאישרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה אומר שלא אישרת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא רק את המים אישרת, גם את האיפור אישרת וגם את הבית השני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואת הבית השלישי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע שלפני שאתם מדברים תסתכלו על הפרוטוקולים, תראו מה אישרנו ומה לא אישרנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה היה לפני שנתיים וחצי. אני הייתי פה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צריך לאשר את הריהוט אם אכן מדובר בדירה ריקה שאין בה שום דבר - הריהוט בכל מקרה הופך להיות רכוש של המדינה - וצריך להגביל את זה עד סכום מסוים, נניח 70,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את החשב הכללי שיקבע. למה אנחנו צריכים להיכנס לסכום של עד 50,000, או עד - -? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צריך להגביל בסכום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ישלחו אותך לאיקאה בסוף. תאמין לי, לקבוע סכום זה יותר טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אבל 50,000 שקל זה לא מספיק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש שמי שיחתום על זה יהיה מינהל הדיור הממשלתי, לא לשלוח את הרב הראשי לחתום. זה לא שלו, זה של המדינה, והם צריכים לחתום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תזכרו שיש חוות דעת משפטית מאתמול שאומרת שאם לא תקבלו החלטה - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא מכירה את זה ממקומות אחרים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מסכים איתך, אבל אמר יושב ראש הוועדה לפני מספר דקות שהלוואי והיינו דווקניים במה שהוועדה אומרת. אומר היועץ המשפטי שאם לא תקבלו החלטה שמינהל הדיור יחתום, הוא יבטל את ההסכם בין הרב למינהל הדיור וישלח את הרב לחתום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי כדאי לשמוע ממינהל הדיור, כי אני מבינה שיש סיטואציות נוספות שבהן מינהל הדיור חותם למרות שהדבר לא נקבע במפורש בהחלטות. למה כאן כן ושם לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה חוות הדעת הזאת? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> מינהל הדיור שייך לאגף החשב הכללי. אני זה שמייצג את אגף החשב הכללי. כרגע כתוב בתיקון החזר הוצאות. הפרשנות המשפטית שניתנה למילים "החזר הוצאות" זה שהוא שוכר ואני מחזיר לו את הכסף. כל עוד לא שיניתם את המילים "החזר הוצאות" - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם קיימים מקומות נוספים - למשל לשכות - שבהם יש החזר הוצאות ומינהל הדיור חותם על ההסכמים? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אם זה משרדי ממשלה לא כתוב שם החזר הוצאות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נניח נשיא בית המשפט העליון. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> נשיא בית המשפט העליון לא זכאי על פי הכללים כיום, לכן אין את האירוע הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא זכאי למה? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> לא זכאי להחזר הוצאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה בלשכת נשיא לשעבר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לא זכאי? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> הכנסת לא קבעה שמגיע לנשיא בית המשפט העליון זכאות לשכירת דירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לרב כן ולשופט לא? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אתם קובעים את ההחלטה, לא אני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשנדון התיקון בסעיף 9ב נשאלה השאלה הזאת על ידי היועצת המשפטית של ועדת הכספים בזמנו, אנה שניידר, ואז נעשתה ההבחנה לגבי תפקיד הרב הראשי מבחינת הצורך שלו באירוח בחגים, במועדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נושא משרה בכירה, זה אותו סעיף בחוק. למה אחד זכאי והשני לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לו. תביא תיקון חקיקה. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> כתוב בהחלטה שנשיא מדינה לשעבר, אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר זכאים לדיור בדירת שרד בירושלים, לא כתוב החזר הוצאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם יש מקומות אחרים שבהם מינהל הדיור חותם על הסכם? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> לא שאנחנו מכירים. אתם בסוף תחליטו את מה שתחליטו, אבל אני מצטרף להמלצה של יהודה לעשות תיקון – זה מעבר למה שמונח בפניכם – שאומר שניתן לשכור את הדירה על ידי מינהל הדיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה חושב שזה נכון פה אם אתה לא מכיר שהדיור הממשלתי חותם במקום אחר? למה לעשות תקדים? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הוא לא ניסה להגיד את זה, הוא ניסה להגיד שבשום מקרה אחר אין החזר הוצאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין מחלוקת גם מבחינתכם שתהיה בחירה בין זה שהרב יחתום לבין זה שמינהל הדיור יחתום. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> לנו אין אג'נדה לצד זה או אחר, אנחנו אלה שמיישמים החלטות. אם תחליטו שחשוב שנחתום, אנחנו נחתום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם נרשום את המילים "דירת שרד", זה יפתור את הבעיה? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> לא, זה יכניס אירוע אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו לא בעולם של דירת שרד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם תגיד שצריך לכתוב את זה בהחלטה כאן, מחר זה יהיה בכל מיני מקומות אחרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בא לידי ביטוי בהרבה דברים. משמר הכנסת – גם שם מינהל הדיור חתם וזה לא כתוב - - << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אנחנו שוכרים מאות אלפי מטרים מרובעים עבור משרדי ממשלה, אבל זה לא קשור לאירוע הזה שבו אמרתם החזר הוצאות. כל עוד לא תשנו את המילים "החזר הוצאות" - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה שהוא יחתום? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש כבר הסכם. הוא חתום על הדירה, הוא גר בה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתה אומר לי שכדי שתחתמו אתם צריכים הנחיה מפורשת, ניתן לכם הנחיה מפורשת. יש מניעה עם זה למישהו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם לעניין מע"מ אתה רוצה לתת הנחיה מפורשת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, המע"מ זה לא אותו דבר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש מושג כזה "הקבלת פני רבו" פעם בשנה בסוכות, שהרבנים הראשיים פותחים את ביתם והמדינה מעמידה להם סוכה ליד הבית עם כיבוד קל ונשיא המדינה, רבני הארץ ואנשי ציבור מגיעים. השנה בגלל הדבר הזה החליטו שלא. החלטת הממשלה מ-1994 דיברה על דירת שרד. מחר בבוקר יכולים להגיד לי שאם זו לא דירת שרד הם לא מקבלים סוכה, הם לא מקבלים כיבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני עכשיו לא עוסק בסוכה. אני רוצה לטפל בבעיה, אני לא רוצה לנהל דיון אקדמי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יהודה, סוכה גם רשות מקומית יכולה לעשות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נתתי דוגמה לזליגה של מעמד הדירה וההתייחסות לרבנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סגן החשב, אתה אומר שעל פי הייעוץ המשפטי של משרד האוצר --? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נמצא פה היועץ המשפטי כדי לומר את הדברים בעצמו? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> לצערי לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם אתה אומר שכדי שמינהל הדיור הממשלתי יחתום צריך הנחיה מפורשת בגלל שכתוב החזר הוצאות? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> זה מה שאני אומר, את זה אני ממליץ לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אם נשנה את המינוח "החזר הוצאות" ונכתוב במקומו שהרב הראשי זכאי לשכירת דירה? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> היועץ המשפטי של משרד האוצר הציע שרב ראשי לישראל יהיה רשאי לבחור אם לחתום על הסכם השכירות בעצמו או שהסכם השכירות ייחתם על ידי מינהל הדיור הממשלתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הצעתם הרבה הצעות, אבל בדרך הזאת אנחנו לא מנסחים החלטות. אולי כדאי שיהיה פה הייעוץ המשפטי שלכם כדי להציג את הדברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה הוא לא פה? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש להקריא את ההחלטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התיקון הזה הוא תיקון להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, לסעיף 9ב, שעוסק בנושא של דיור הרב הראשי לישראל. הסמכות היא של הוועדה לקבל החלטה בהתאם לסעיף 17 לחוק הדיינים, כשעל ההחלטה חותם יושב ראש הוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי חותם על החזר הוצאות במעון הפרטי של ראש הממשלה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש הבחנה בין דירת שרד לבין החזר הוצאות. הסכם השכירות וההוצאות צריכים להיות מאושרים על ידי מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר בהתאם לנוסח שכבר קיים היום, ולכן לא חשבנו שצריך לנסח במפורש מי הזהות שצריכה לחתום על הסכם השכירות הזה, אבל אפשר לדון בזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לכתוב שיחתום מינהל הדיור אבל שאין באמירה הזאת כדי לשנות או לגרוע מאיזה שהוא נוהג שקיים היום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה היה הנוהג. הם אומרים שעד היום חתם - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל עכשיו הם אומרים שהם לא יכולים. << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >> גם על הדירה הזאת הוא חתם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כרגע מינהל הדיור חתום על ההסכם מול השוכר. עכשיו רוצים לבטל את ההסכם ולהביא חוזה חדש עם הרב, שזה לא לעניין. אני חושב שההחלטה צריכה להיות שהוא זכאי להחזר הוצאות ואם הרב רוצה לחתום בעצמו הוא יהיה זכאי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> מה אם נכתוב את המילים "למען הסר ספק יובהר כי"? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את מכירה החלטות שכר שבהן כתוב "למען הסר ספק יובהר"? את מכירה בחקיקה מקום שכתוב בו "למען הסר ספק יובהר"? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני מכירה את זה בחקיקת משנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא מכירה שום מקום שבו זה כתוב. אם תמצאי מקום שבו כתוב "למען הסר ספק יובהר", אין בעיה, אפשר יהיה להכניס את זה. האם יש מצבים שבהם שכירה או כל דבר שעליו מחזירים הוצאות נעשה בחתימת מינהל הדיור? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אני לא מכיר מקרה מקביל. המקרה היחידי שיש לדירה זה בית הנשיא, אבל כתוב בהחלטה משהו אחר, לא החזר הוצאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא להקריא את ההחלטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשפ"ו-2025 בתוקף הסמכות לפי סעיף 17 לוק הדיינים, התשט"ו-1955, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור: תיקון 1. בהחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-1981, בסעיף 9ב - סעיף 9ב (1) בסעיף קטן (א), בהגדרה "הוצאות לשכירת דירה", אחרי "דמי שכירות" יבוא "ריהוט בשווי שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים."; בהתאם לבקשה של החשב הכללי אפשר לשנות את הנוסח כך שיהיה תשלום בעד רכישה של ריהוט בסכום שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים בתקופת כהונתו, וזה יבהיר שמדובר ברכישה חד פעמית לכל תקופת כהונתו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע 70,000. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך תפרשו את זה כשמדובר בדירה מרוהטת? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> במקרה הזה זה לא מרוהט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, זה חל מכאן ואילך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי בא לדירה וקובע מה העלות? יש שמאות? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אם הדירה מרוהטת הריהוט נכנס לסכום השכירות, ואז לא הגיוני שהוא יקבל גם וגם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> מכיוון שכתובה פה המילה "עד" אתה מיישם את זה לפי ההקשר. אם הדירה מרוהטת, יכול להיות שכל מה שצריך להוסיף לה זה מיקרו ואז תאשר 1,000 שקל, לא 50,000. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי יודע שצריך להוסיף מיקרו? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מינהל הדיור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם ציוד חשמלי נכלל במסגרת ריהוט? מה אתם מפרשים כריהוט? אם מחר בבוקר הוא רוצה לרכוש מקרר, זה נכנס בתוך ריהוט? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל דבר שהוא לא צמוד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מקובל שדירה מרוהטת כוללת מכשירי חשמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש ברשות המסים הגדרה של ריהוט. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני חושב שצריך להכניס את המילים "מוצרי חשמל". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ציוד, מוצרי חשמל ומוצרים נלווים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זו הגדרה נכונה גם מבחינת ביטוח ותכולה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין אם זה לכל נושאי המשרה השיפוטית במדינת ישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. הסעיף הזה מייחד את החזר ההוצאות לשכירת דירה אך ורק לרב הראשי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשנשאלה השאלה הזאת בדיונים שתוקן הסעיף הזה, עמדו על הצורך של הרב הראשי מכוח זה שהוא מארח בחגים, במועדים, מכוח היותו דיין לצד התפקידים האחרים שלו. ייחדו את נושא הרב הראשי לעניין הזה של החזר הוצאות שכר דירה. (2) בסופו יבוא: "(ד) מס הכנסה המוטל לפי סעיף זה יהיה על חשבון אוצר המדינה. (ה) הסכום האמור בסעיף קטן (א), יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 בדצמבר שקדם לו; הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב." צריך אולי לשקול בסיטואציה הזאת, כיוון שאנחנו כבר קרובים לסוף השנה ואנחנו קובעים את הסכום בסמוך לסוף השנה, לומר שהעדכון הראשון יהיה ב-1 בינואר 2027, אחרת המשמעות היא שב-1 בינואר 2026 הסכום יתעדכן בפעם הראשונה. תחולה 2. הוראות החלטה זו יחולו על מי שמכהן כרב ראשי לישראל ביום קבלתה ואילך. אם אנחנו רוצים שזה יחול גם ביחס לרב הראשי לישראל המכהן, צריך לומר את המילים "החל ביום תחילת כהונתו בתפקיד", אחרת על ריהוט שכבר נרכש הוא לא יהיה זכאי להחזר. עלתה פה הנקודה של לקבוע במפורש שמדובר ברכוש המדינה. אם רוצים לעגן את זה בדומה להוראה שקיימת היום לגבי חברי הכנסת, צריך להכניס סעיף שיאמר שריהוט שנרכש לפי סעיף זה הוא רכוש המדינה ויוחזר למדינה עם סיום כהונתו של רב ראשי לישראל. צריך לבחון אם רוצים להכניס פה גם חלופה לגבי פינוי הדירה, לגבי מצב שבו הרב מבקש לעבור דירה במהלך תקופת כהונתו או במועד מוקדם יותר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מקסימום מבחינת עלות של שכירות? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> נכון להיום יש מקסימום מבחינת שטח דירה, אין מקסימום מבחינת שכר דירה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> 120 מטר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> כי שכר דירה זה שווי שוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול לשכור דירה יותר מ-120 מטר? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול לשכור 200 מטר ולשלם את ההפרש. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אם היו לו יותר ילדים היה אפשר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לפי הרכב משפחתי? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> מעל הרכב מסוים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עכשיו יש לו 117.5. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם רוצים לעגן גם את היכולת של הרב הראשי לרכוש עם סיום כהונתו את הריהוט, צריך לומר שרב ראשי לישראל רשאי יהיה לרכוש עם סיום כהונתו את הריהוט, לפי ערכו, שעליו להחזיר למדינה. אני מציעה לנסח כך שזה יהיה ביום שבו הודיע על כך לחשב הכללי במשרד האוצר או למינהל הדיור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה צריך את זה בהחלטה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את זה ביקש החשב הכללי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לפי עלות מופחתת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש הוראה אצל חברי הכנסת שמדברת על זה שעל רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי פחת לפי פקודת מס הכנסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שישה אחוז בשנה על ריהוט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לראות אם זה רלוונטי גם פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי קבע את ה-50,000? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא 120,000? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> ה-50,000 בא מיהודה, הוא הביא את - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא. בני, תדייק. הריהוט עלה לרב קצת יותר מ-75,000. אנחנו רצינו למנוע את חילול השם, את הביזיון, ולסכם על 50,000. כשהרמתי טלפון לרב, הרב אמר לי, "עזוב, אני לא קטנוני. רוצים 50,000? בקשה 50,000, אבל בוא נגמור את הסיוט הזה". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סיוט זה לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כשאתה צריך לנסוע כל יום לנתניה כי אומרים לך לא להיכנס לדירה, וכשהמשכיר מאיים לבטל את ההסכם, זה קצת לא נעים כשאתה מדבר על רב ראשי. כשאמרנו 50,000, הרב קלמן אמר שיהיה 50,000, אבל בפועל זה עלה יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שצריך להכניס הוראות לעניין זה שהריהוט הוא רכוש המדינה. צריך שיהיה ברור, אם זה לא ברור מפה, שמדובר על פעם בכהונה הסיפור הזה, לא מעבר לזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שהחזר ההוצאות בעד הריהוט יהיה פעם בכהונה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ושזה יכלול מוצרי חשמל. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אני מציע שתחדדו את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש שייכנס ריהוט ומוצרי חשמל, לא רק ריהוט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם כשמדובר בריהוט אתם לא מפרשים את זה עם מוצרי חשמל? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אני מציע - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נבחן איך לחדד את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת המטרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת ההסכמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לזה השלכות. צריך להבין, במקומות אחרים אין התייחסות מפורשת. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> מה מפריעות המילים "מוצרי חשמל"? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כי יש לזה גם השלכות רוחב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מתכוונים גם לזה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אפשר לכתוב ריהוט, ובכלל זה מכשירי חשמל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם במקומות אחרים כשכתוב ריהוט, זה לא כולל מכשירי חשמל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נביא ניסוח מתאים. אני חושב שהסכום צריך להיות עד 80,000 שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה 80,000? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מכיוון שבפועל ראינו שזה היה יותר מ-50,000. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין על מה ההחלטה מבוססת. האם היא מבוססת על אמרה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמירה של מנכ"ל משרד הדתות, מבחינתי, היא אמירה מספיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מבחינתי לא. מה זה 80,000? יבואו עוד חמש שנים ויגידו, "שמע, עלו מחירי הריהוט". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כתוב שהסכום הזה צמוד למדד המחירים לצרכן והוא מתעדכן כל שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה אקטואלי לעוד - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה פעם בקדנציה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פעם בקדנציה יגיע המנכ"ל, יגיד את הסכום ונחליט. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה אקטואלי לעוד 9.5 שנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מכאן ואילך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סגן החשב, אנחנו רוצים שמינהל הדיור יחתום על ההסכם הזה. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> תרשמו את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם אתה רוצה להשאיר את זה לבחירת הרב, או שניתן למינהל הדיור לחתום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה להשאיר את זה לבחירת הרב. אני לא רואה סיבה למה הרב ירצה לחתום בעצמו, אין בזה שום היגיון. מכיוון שזאת דירה שמממנת המדינה מינהל הדיור הממשלתי צריך לחתום על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין את זה שאתם זורקים סכומים סתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה כספי ציבור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זו "אמרה"? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קניתם את זה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא קנה. הכל עם חשבוניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך שיש חשבוניות על סך של 75,000 שקל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נאור, אני ביררתי, אני שאלתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחרי שראיתם ששילמתם 75,000 שקל, באתם לוועדה וביקשתם 50,000. לא סתם באת ואמרת, "תאמינו לי, זה עלה יותר, אבל בגלל האי נעימות - -" << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה לא מצייר את זה נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כך חושב חבר הכנסת שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא שאני חושב, זה בדיוק תיאור המציאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת עמדתך, הכל בסדר. עמדתי שונה. זה נכון שהוא כתב 50,000, אבל בעקבות הדיון בוועדה התברר שזה עלה יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא התברר. זה שזרקת סכום לא נקרא להתברר. אין פה איש מקצוע אחד שיגיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עיני לא צרה על חצי מיטה, ספה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז איפה הבעיה, איפה העניין? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> העניין הוא בצורה שבה הדברים מובאים לפה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שאני אגיד לך איך זה הגיע לפה בצורה של ה-50? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תאמין לי שזה לא נעים לרב ולא לאף אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להמציא את החשבוניות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שום שקל לא ישולם ללא חשבונית כדת וכדין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אמרת שזה עלה 75,000. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לזכור שההחלטה הזאת מתייחסת מכאן ואילך, היא לא נוגעת לרב ספציפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שמכיוון שמדובר פה על דירה ריקה זה יכול לתת איזה שהוא אומדן. יש בעיה לספק את החשבוניות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל שקל שיוגש לחשב יהיה בצירוף חשבונית. יש חשבוניות על למעלה מ-50,000. הדירה לא הושלמה כי לא ידענו איפה זה עומד, מה מותר ומה לא. אם נקנה עוד סלון, עוד ספה או עוד מיטה זה יגיע ללמעלה מ-75,000, 80,000, שזה מה שאמרנו. כשביקשו מאיתנו להתפשר על 50,000, הסכמנו. אתם אומרים משהו אחר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שאמרת שיש יש. אני הבנתי בהתחלה שנקנה ב-75,000. מה שנקנה נקנה ב-50,000? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למעלה מ-50,000, והדירה עדיין לא מרוהטת כולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את החשבוניות על מה שכבר נקנה תגיש לוועדה. אם יש לך הצעת מחיר על שאר הדברים, תביא לוועדה כדי שנדע לא בשביל הרב ספציפית אלא כתמונה כוללת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא עניין של כסף, זה לא עניין אם זה 50,000,70,000 או 80,000, זה עניין של תהליך קבלת ההחלטות. אי אפשר לקבל החלטות על סמך אמרה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, זה גם רכוש מדינה, זה בסוף נשאר למדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני סגן החשב, אנחנו לא מצביעים היום, אנחנו נקבע דיון נוסף, ואני מבקש שלדיון הנוסף הזה יגיע היועץ המשפטי של משרד האוצר או יועץ משפטי שאחראי. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אנא ציינו את זה בזימון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מציינים את זה לפרוטוקול וגם אומרים לך. << אורח >> בני מנחם: << אורח >> אני לא המנהל שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תשלח אותי לעבודות פקידות, בסדר? << אורח >> בני מנחם: << אורח >> נעביר את המסר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו ננסח כפי שננסח ואנחנו נקבע דיון נוסף. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:06. << סיום >>