פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 432 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ז בחשון התשפ"ו (18 בנובמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2022 (פ/260/25) של חה"כ נעמה לזימי << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2022 (פ/1007/25) של חה"כ ינון אזולאי << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2023 (פ/1395/25) של חה"כ מיכאל מרדכי ביטון << הצח >> << הצח >> 4. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2023 (פ/2727/25) של חה"כ קטי קטרין שטרית << הצח >> << הצח >> 5. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2023 (פ/3016/25) של חה"כ אריה מכלוף דרעי, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ יוסף טייב וחה"כ יונתן מישרקי << הצח >> << הצח >> 6. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), התשפ"ג-2023 (פ/3039/25) של חה"כ אליהו רביבו, חה"כ דוד ביטן, חה"כ אופיר כץ, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ שלום דנינו, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ משה סעדה, חה"כ אלי דלל, חה"כ צגה מלקו וחה"כ אושר שקלים << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר חברי הכנסת: ינון אזולאי מיכאל מרדכי ביטון נעמה לזימי מוזמנים: נתנאל לפידות – משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון עודד שילה – ראש תחום בכיר, משרד הבינוי והשיכון אפרת פרוקציה – יועצת משפטית, משרד הבינוי והשיכון קולין רונן – מנהלת תחום מדיניות, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית צבי נוסבוים – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר תמר צין – רכזת שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר נועה מושייף – משפטנית אשכול נדל"ן, משרד המשפטים נורית ויסברג נקאש – מנהלת שירות לרווחת המשפחה והילד, משרד הרווחה והביטחון החברתי אסנת אלגום-מזרחי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ענת רודניצקי – מנהלת הרשות לדיור, עיריית תל אביב-יפו מיכאל שראל – ראש פורום קהלת לכלכלה, פורום קהלת יעל פרואקטור – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, מרכז אדווה ירון הופמן דישון – חוקר, מרכז אדווה דניאל גיגי – יו"ר פורום דיור ציבורי אסיה אסתר גילעדוב – פעילה, פורום דיור ציבורי סשה ביטברייט – פורום הדיור הציבורי בקי קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני גילי ששון – ראש אגף אכלוס, דיור והגיל השלישי, חברת עמידר בני פרץ – פעילות חברתית יהודה דורון – יו"ר נכי הפוליו שמעון טואיטו – חבר הנהלה, ארגון נכי הפוליו אורית עבדו – אם שכולה, יוזמת חוק דיור ציבורי למשפחות שכולות רויטל אזור – מלווה של אורית עבדו נתנאל ברוך – אזרח דיור ציבורי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2022, פ/260/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2022, פ/1007/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2023, פ/1395/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2023, פ/2727/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף), התשפ"ג-2023, פ/3016/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), התשפ"ג-2023, פ/3039/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב. אנחנו רוצים להתחיל את הדיון בנושא הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), 18.11.2025, כ"ז בחשון תשפ"ו. כמובן שגם הבוקר אנחנו נזכיר שאנחנו ביום ה-774 לפרוץ המלחמה, ל-7 באוקטובר 2023, ועדיין יש ברצועת עזה שלושה חטופים שאנחנו מחויבים להשיבם, את דרור אור, את רן גואילי ואת סותטיסאק רינטלאק. מפה זה חשוב, כמו בכל בוקר ובכל יום שאנחנו מתחילים כאן דיונים בוועדה, שהמשפחות היקרות ישמעו אותנו, שהיקירים שלהם נמצאים אצלנו לא רק בלב אלא גם במעשים ואנחנו פועלים כדי להשיבם ולמגר את הרוע שנמצא ברצועת עזה. אנחנו ממשיכים היום את הדיון בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), חוק שאפשר לדון אם הוא יותר מוצלח, פחות מוצלח, אני יודע שיש כאן את משרדי הממשלה עם גישות כאלה ואחרות, מה יותר נכון, לא לעשות כלום או להמתין לאיזה שהיא הצעת חוק ממשלתית שאמורה להגיע או לקדם את החקיקה שמונחת כאן על השולחן בנוסף לתיקונים חשובים שהעלו כאן חברי כנסת? אני מה שנקרא משתף בקול. בדיון הקודם היו פה הרבה שאלות, פחות תשובות, ואני חושב וחשבתי פה ביחד גם עם חברי הכנסת המציעים והמגוון, אם אפשר להתייחס לזה ככה, המגוון הפוליטי באמת הרב של חברי כנסת שהציעו, להמשיך את ההארכה ולקדם את הצעת החוק וגם לדייק ולשפר אותה. אני אומר עוד פעם, יכול מאוד להיות שהפתרון לנושא דיור ציבורי מכיוון אחר, מכיוון של מכירה של הדירות הקיימות והנפקה של ואוצ'רים לזכאים שעומדים בקריטריונים. ככה המדינה לא תצטרך להתעסק עם החזקה ומכירה וקנייה כי אנחנו רואים בצער שהדיור הציבורי הולך ומצטמצם ואנחנו צריכים לחשוב מחדש, להבין איך המערכת הזאת הופכת להיות מערכת יעילה, מערכת שירותית, מערכת שמייעדת ומתייעלת ומצאה את הייעוד שלשמו הוקם הדיור הציבורי. אמרתי בדיון הקודם, אני משתדל לעמוד במה שאני אומר, שאם לא תגיע הצעה, לא יגיע איזה שהוא פתרון, אנחנו נקדם את הצעת החוק כאן בוועדה ונביא אותה לקריאה ראשונה למליאת הכנסת. היה שיח עם המשרד, אני יודע שיש לכם הצעה, אני אשמח שתעלו אותה גם כאן, אני יודע שעובדים אצלכם, שר חדש שנכנס שכן נותן יותר פוקוס על הנושא הזה וכן רוצה לקדם והדיור הציבורי חשוב לו, אבל בסוף בקצה יש אזרחים שהזמן לא משחק לטובתם. גם ככה יש מגבלות ומשוכות רבות עוד כאן בכנסת, גם אחרי הקריאה הראשונה יש עוד משוכות שצריך לעבור במליאה, זה דבר שבחודשים האחרונים הפך להיות מורכב, יש אחר כך עוד דיונים רבים ונוספים כאן בוועדה לשנייה ושלישית, יש עוד תהליך חקיקתי ארוך, אבל אנחנו באמת רוצים לראות איך הדברים האלה מתקדמים. מה שנעשה עכשיו, נצביע על מיזוג של הצעות החוק, לאחר מכן נעבור לייעוץ המשפטי של הוועדה עם הצעת החוק שהוועדה הניחה, נקריא את הצעת החוק ולאחר מכן נעבור לדיון כאן בוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על מיזוג של הצעת חוק הדיור הציבור (זכויות רכישה), 260/25 של חברת הכנסת נעמה לזימי, הצעת חוק הדיור הציבורי 1007/25 של חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת חוק הדיור הציבורי 1395/25 של חבר הכנסת מיכאל ביטון, הצעת חוק הדיור הציבורי, 2727/25 של חברת הכנסת קטי שטרית, הצעת חוק הדיור הציבורי 3016/25 של חבר הכנסת אריה דרעי, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת יוסף טייב, חבר הכנסת יונתן משריקי, בעצם כל הסיעה, הצעת חוק הדיור הציבורי 3039/25 של חברי הכנסת רביבו, ביטן, אופיר כץ, יולי אדלשטיין, אתי עטייה, קטי שטרית, נסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, חנוך מלביצקי, משה סעדה, אלי דלל, חברת הכנסת מלקו, חבר הכנסת אושר שקלים. אנחנו עוברים להצבעה על המיזוג. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מבקשים למזג את הצעות החוק להצעת חוק אחת שתוגש לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נצביע. מי בעד המיזוג? מי נגד? אין. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מאשרים את המיזוג. תומר, היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת והמשתתפים. לפנינו הצעת חוק שעוסקת בזכויות רכישה של דיירי הדיור הציבורי, זכויות לרכוש את הדירות. כפי שאמר היושב ראש, הוגשו מספר לא מבוטל של הצעות חוק, כפי ששמעתם. הצעת החוק הזאת נדונה בוועדה מספר פעמים בעבר, לפני למעלה משנה, לאור הפנייה שעלתה בוועדה של משרדי הממשלה לתת הזדמנות להציע מתווה חלופי הוועדה עיכבה את המשך הדיונים וניתנה שהות ארוכה לממשלה לבוא עם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ניתנו הזדמנויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לבוא עם הצעות חלופיות. כפי שאמר היושב ראש, לא הוצעה בפני הוועדה הצעה חלופית מוסכמת על ידי משרדי הממשלה ולכן היושב ראש ביקש לקדם את הצעת החוק כפי שהוגשה על ידי חברי הכנסת. אני אזכיר שמדובר על הצעת חוק שמנסה להחיות חוק שהיה בתוקף משנת 1998 ועד שנת 2023 שבמסגרתו ניתנה לדיירי הדיור הציבורי זכות לרכוש את הדירה שבה התגוררו או שהם דיירים ממשיכים באותה דירה. החוק קבע בזמנו את התנאים שבהם יוכלו הדיירים לרכוש את הדירות ואת ייעוד התמורה שתתקבל מאותן רכישות. אלה העקרונות הכלליים של החוק שהיה. לפי ההנחיה של יושב ראש הוועדה אנחנו שחזרנו את החוק כפי שהיה ערב פקיעתו תוך עדכון הסכומים שמופיעים בחוק לגבי נכס חלופי ולגבי שיעורי ההנחות וכו', אתם תראו את זה בהמשך. מה שעשינו, לקחנו את החוק כפי שהיה ושחזרנו אותו עם עדכון הסכומים. זה שינוי אחד שעשינו. השינוי השני הוא שינויים שמתחייבים מחלוף הזמן וכו'. השינוי השלישי הוא שהנחנו בפניכם גם את ההצעות שהיו במסגרת הצעות החוק הפרטיות השונות ובקשתו של חבר הכנסת ביטון לשינויים נקודתיים נוספים שנגיע אליהם בהמשך. אני לא אפרט אותם כרגע, הם מופיעים בנוסח בהבלטה כשינויים שמוצעים על ידי חברי הכנסת. מה שניתן לעשות כרגע זה לעבור להקראת הצעת החוק ולשמוע הערות, כפי שהיושב ראש יחליט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, דייקת את השינויים שהוכנסו, שינויים שהם חשובים, גם מותאמים לעניין תשומות הבנייה, גם את ההערות של חברי הכנסת שהיו הערות חשובות מאוד. יש דברים שהשארנו פתוחים, כפי שאמרת, כדי שנוכל לדון עליהם בשנייה והשלישית ולדייק אותם בהתאם. אפשר לעבור להקראה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מתחילה, אני אקריא סעיף ואז יהיה אפשר להתייחס. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו-2025 הגדרות 1. בחוק זה – "בן זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן זוג; "בקשה" – בקשה לרכישת דירה ציבורית המופנית לחברה שבניהולה נמצאת אותה דירה; "דייר ממשיך" – בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופוסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות סמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי; "דירה" – חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, למעט – (1) דירה המשמשת לדיור מוגן לקשישים או דירה במרכז קליטה; שימו לב, את ה-(2) שבחוק המקורי מחקנו, מכיוון שהוא כבר לא רלוונטי להבנתנו. (2) דירה המשמשת לדיור לעמותות, למי שאינם תושבי ישראל ולדיור זמני; "דירה ציבורית" – דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי והמשמשת להשכרה ציבורית, או שהחברה לדיור ציבורי ייעדה אותה להשכרה ציבורית, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה לדורות בה משותפת למספר חברות לדיור ציבורי; "הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "המדד" – מדד תשומות הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "השכרה ציבורית" – השכרה של דירה שמשרד הבינוי והשיכון או המשרד לקליטת העלייה ייעד אותה לדיור ציבורי; "זכאי" – מי שמתגורר כדין או על פי חוזה, תקופה של חמש שנים רצופות לפחות בדירה ציבורית ואין ולא היו בבעלותו, או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים ששוויים עולה על 767,785 שקלים חדשים, או מי שמתגורר כדין או על פי חוזה בדירה ציבורית והוא בן זוגו, ילדו או הורהו של חייל שנספה במערכה כהגדרתם בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 או של נפגע מפגיעת איבה שגרמה למותו כמשמעותם בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, ואין ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית דירה או מקרקעין אחרים שסכומם עולה על הסכום האמור; "חברה לדיור ציבורי" – המדינה או מי מטעמה, חברה ממשלתית, חברה עירונית או חברה בשליטה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל, או חברה בת של כל אחת מאלה, המנהלת דירות ציבוריות; "חברה עירונית" – כהגדרתה בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; "חוק הלוואות לדיור" – חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992; "מוסד סיעודי" – כהגדרתו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי); "קרוב" – בן זוג, וכן ילד כהגדרתו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי; "רכישה, לעניין סעיפים 2 ו-4" – בעלות או חכירה לדורות בהתאם להוראות רשות מקרקעי ישראל; "השר" – שר הבינוי והשיכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש למישהו הערות עד כה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> בוקר טוב. דבר ראשון, ביחס לדירה של דייר ממשיך, מהות החוק כפי שהוצהרה על ידי המציעים היא העברת הון בין-דורי, אנחנו מבקשים למחוק את המילה 'הורהו', ההעברה לדור למעלה היא בניגוד ללוגיקה של העברת הון לדור הבא. זו הערה ראשונה. הערה שנייה ביחס להגדרת דירה, ביקשו למחוק פה את סעיף קטן (2), דירות שנמצאות בתוך מתחם דיור מוגן. יש לנו כרגע מאות דירות כאלה, זה אוטומטית יביא למצב שאנחנו מבטלים את הדיור המוגן ונראה לי שזו לא הייתה הכוונה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מה שנמחק זה דירה שהחברה לדיור ציבורי החליטה עד ליום תחילתו של חוק זה לייעד אותה לדיור מוגן. אם רק ייעדו אותה לפני 30 שנה לדיור מוגן ומה קרה איתה עכשיו? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> היא עדיין. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל אם היא דיור מוגן אז היא נכנסת כאן להחרגה הראשונה. דירה המשמשת לדיור מוגן בפסקה הראשונה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם היא משמשת לדיור מוגן אתה לא נוגע בזה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אז מבקשים להוסיף דיור מוגן לקשישים או בתי גיל זהב, כי יש פה הגדרות שונות. דיור מוגן זה תחת חוק הדיור המוגן ובתי גיל זהב זה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא עכשיו, יש לנו עוד זמן לתיקונים, שנתיים היה זמן לכתוב חוק יפה, אל תתקע אותנו עכשיו, אבל נשפר אותו. ומה שאמרת על הורהו, זה לא עוגייה, זו הערה נכונה, מעבירים את זה לדורות הבאים, אבל בואו לא לתקוע לנו את החוק בהערות ששנתיים יכולתם לתת אותן לוועדה. << דובר >> קריאה: << דובר >> דיור מוגן לא עדכנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, דיור מוגן שיישמע, אין שום בעיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מיכאל, אתה ישבת יותר מדי אצל ביטן והקרמבו שעלה לך פה האוראו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היועץ המשפטי יחליט אם מוסיפים את המילה גיל הזהב, נוסיף את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו בכל מקרה רושמים את כל ההערות ומתקדמים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קדימה, העיקר לחוקק ומהר. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לגבי הגדרת זכאי, יש לנו הערות על זה, אנחנו חושבים שיותר נכון שזה יהיה לתקופה יותר ארוכה, זה מי שגר לאורך שנים ולא מהתקופה האחרונה, אנחנו מציעים עשר שנים. דבר שני, לגבי הסכום, בהגדרת חסר דירה במשרד השיכון ליתר תוכניות הסיוע, אם זה בדירה בהנחה ואם זה בסיוע בשכר דירה, ההגדרה היא שזה יחיד שמכר את דירתו ונותרה ברשותו יתרה של עד 151,783 ₪, זה ייחשב כחסר דירה ללא מבחני הכנסה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זכאי רק עשר שנים שגר בדירה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> דיברנו על זה בדיונים הקודמים שזה נכון לעשות את זה, הסכמתם על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא זוכרת שדיברנו בדיון הקודם ולא זוכרת שהגענו להסכמות - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה לא היה בדיונים עם חבר הכנסת אשר, אלא זה היה בדיונים פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הכול נרשם בכל מקרה, אין פה דיון שלא נרשם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבל לפתח את זה, בהמשך זה יקבל התייחסות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ולגבי הסכום, הסכום כרגע הוא שווי דירה שיכולה להיות אפילו דירה מלאה בפריפריה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אשמח לדעת איפה קונים דירה כזאת. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> בדימונה וירוחם יש לנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ב-750,000 שקל? << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אין דבר כזה 750,000 שקל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רשמנו את ההערה, תעבירו לנו איזה שהוא מדד של משרד השיכון. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> הערכות שמאי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הגדרת חסר דירה על פי משרד השיכון לגבי תוכניות הסיוע, שזה גם סיוע בשכר דירה, גם מחיר למשתכן ודירה בהנחה וכיוצא בזאת, היא יתרה של שווי הדירה של 151,783 שקלים. אדם כזה ייחשב כחסר דירה וזאת ללא מבחני הכנסה נוספים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אציין שהשוני הזה בין ההגדרות שמציין חברנו ממשרד השיכון היה כבר קיים כשנחקק החוק המקורי והכנסת הייתה ערה לו ולמרות זאת קבעה את הסכום הזה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הערה אחרונה היא להגדרת קרוב. אנחנו מבקשים שהגדרת קרוב תהיה בן זוג וכן ילד ולהשמיט את כהגדרתו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי מכיוון ששוב ברגע שיש העברת הון בין-דורי, הלוגיקה היא שרוצים להעביר את זה הלאה כדי לשפר את מצבם, אבל אם הם בעלי דירה אז אין סיבה שזה יוגבל רק עד גיל 18. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה אתה אומר, לילד כן? אמרת להורה לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא לא רוצה את ההרחבה של 238. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאיזה הרחבה אדוני מתכוון? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה מפריע לך ב-238 בביטוח הלאומי? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> 238 מגביל את זה ל - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> המחיקה מרחיבה. הוא מבקש להרחיב את ההגדרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא מבקש לצמצם. נראה לך שהוא יבקש להרחיב? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כל אני אוהבת את האופטימיות הזאת, זה אחלה רוח. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> הטענה היא כזו, אם אנחנו מדברים על איזה שהוא צדק בין-דורי, בדרך כלל הילדים שיש להם דירות הם ילדים גם מעבר לגיל 21, זה מה שאנחנו צריכים לראות. הבנו שהמכנה המשותף כאן שבאמת רוצים לדאוג למשפחות האלה שאין לילדים דירה. אנחנו רוצים להרחיב את זה לא רק לילד עד גיל 18, אלא גם לילדים מעבר לזה כי ברור שאם יש לי ארבעה ילדים מעל גיל 21, אין טעם לתת לי הנחה של 90% כדי להעביר להם הון כי יש להם הון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מכיוון שהם כבר בעלי דירה. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> זה רק ביחס לילדים שהם בעלי דירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם יש לו ארבעה ילדים ומתוכם לאחד יש דירה או לשלושה דירה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אז אפשר לדון בזה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה אין בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שלא צריך לגעת בזה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, אבל עכשיו אתה מעביר את זה גם לבעלי דירות, תצמצם את זה לאלה שהם לא בעלי דירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב אני חושב שהדיון הזה אמור להיות נידון בין שנייה לשלישית, אבל בכל אופן רק בשביל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרי אם יחידנית לילד בלי דירה זה כמו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, יש לנו עוד לא מעט עמודים להמשיך להקריא ואני מניח שלמשרד השיכון יש עוד הערות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל ההערות יקבלו התייחסות, אבל אנחנו מקריאים את החוק כפי שהוא, הוא לא גמור והוא יתוקן בשנייה ושלישית. לא נעמיק בכל הערה בדיוני עומק. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני נותן את ההערות, ההחלטה היא של היושב ראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אתה בסדר גמור. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הערה אחת כללית שלא אמרתי בהתחלה, המשרד מתנגד להצעת החוק הנוכחית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני פתחתי ואמרתי את זה קודם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בטוח שחיים כץ מתנגד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש החלטה של ועדת שרים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני רוצה להדגיש, הנימוק הוא, וזו עמדת השר, מכיוון שהוא מבקש לקדם הצעת חוק ממשלתית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיקדם. ברוך הבא, חיים כץ, תקדם הצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני פתחתי ואמרתי שאני יודע שמשרד השיכון כרגע מתנגד להצעה כי יש לו הצעה. ועדת שרים גם תמכה בהצעת החוק. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא בנוסח הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועדת שרים תמכה בנוסח הזה, זה היה הנוסח שהוגש לה, בוא נתחיל מזה ונאמר את האמת. זה התחיל מזה שאני הגשתי את ההצעה הזאת עם הנוסח הזה, לאחר מכן הם אמרו שזה יהיה בעל תנאי שזה יחזור, והצמדנו כולנו, כולם אותה הצעה שלנו פחות או יותר, אז קודם כל זה היה בהסכמת ועדת השרים, הם ראו את הנוסח הזה. הייתה התניה כדי שזה יקודם בהסכמה בשביל להביא. אנחנו היינו פתוחים לכל דבר ועניין, לא נעשה דבר. התחלף שר השיכון, ואני שואל אותך, אדוני, האם שר השיכון, לא עמדת משרד השיכון, אני מכבד את עמדת משרד השיכון, אבל אני מכבד לא פחות את שר השיכון והאם מה שאתה מייצג פה זה עמדה של שר השיכון? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אגיד שעמדת שר השיכון היא שעקרונית קונספטואלית למתווה החוק באופן כללי הוא לא מתנגד. הוא חושב שזה דבר שהוא נושא ליבה של משרד הבינוי והשיכון, שיותר מזה, יש לו השפעה על נושא ליבה אחר וזה ציבור הממתינים לדיור הציבורי, שגם על הנושא הזה הוא אמון ולכן הוא אומר שהוא רוצה לראות את הכול בצורה הוליסטית, שהוא רוצה לראות את כל הבעיות שיוצר החוק, שהוא רוצה לדעת את הפתרונות שאתם מציעים ולהביא משהו ממשלתי שנותן פתרונות לכל הדברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והוא יודע ששנתיים עדיין לא הבאתם? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רק צריך לשים לב שהשר התחלף לאחרונה ולכן הוא גם לומד את הנושא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אשאל שאלה אחרת בנושא הדיור הציבורי, נשמח לשמוע מתי המשרד יזם הצעת חוק ממשלתית בנושא הדיור הציבורי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם אני אשמח. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> השר שנכנס רק לאחרונה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא השר הנוכחי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל שאלתם לגבי עמדת השר, עמדת השר שנכנס, ולעמדתו מדובר בהצעת חוק חשובה, ולגבי הפרטים וההשפעה על ציבור הממתינים כי בסוף אנחנו לא רוצים רק להגדיל את החור בדלי אלא אנחנו גם רוצים לוודא שיש איזה שהוא ברז שממלא את הדלי כי אחרת אנחנו מסייעים לאוכלוסייה אחת על חשבון אוכלוסייה אחרת. הוא רוצה ללמוד את כל הנושא ולהביא הצעת חוק ממשלתית. זאת עמדת השר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מבורך כשלעצמו, רק אני מבקש, זאת הצעת חוק עם המון סעיפים, אז ככל שאנחנו נתעכב על קוצו של יו"ד בהערות של חברי הכנסת, שהן חשובות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מבחינתנו להמשיך הלאה. אני אעזור לך, אני עולה רגע לוועדת כספים, יש לי שם עוד דיון ואני חוזר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא יודע אם זה עוזר לי שאתה עולה למעלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא הולך להביא את הכסף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש עוד הערות? עד כאן הקפה ראשונה, ממשיכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נקרא את סעיפים 2 ו-3. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זכות זכאי לרכוש דירה ציבורית 2. (א) זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר במחיר ובתנאים האמורים בסעיף 3 ובהתאם להוראות חוק זה, ולצורך זה יגיש בקשה. (ב) הייתה הדירה הציבורית שהזכאי רשאי לרכוש מורכבת ממספר דירות שאוחדו לדירה אחת, רשאית החברה לדיור ציבורי, במשך תקופה של שנה מהיום שהזכאי הגיש לה בקשה לרכוש את הדירה, לפצל את הדירה האמורה לדירות שמספרן לא יעלה על מספר הדירות המקורי, ובלבד שכל אחת מהדירות המתקבלות תהיה ראויה למגורים והזכאי יהיה רשאי לבחור מתוכן דירה אחת שאותה יהיה זכאי לרכוש. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם בדירה הציבורית מתגורר זכאי אחד בלבד, או שמתגוררים בה הזכאי עם קרוב אחד בלבד, והחברה לדיור ציבורי הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור, לתקופה שבה נערכות עבודות הפיצול בדירה הציבורית. מחיר דירה ציבורית 3. (א) מחיר דירה ציבורית לצורך רכישתה לפי חוק זה יהיה המחיר שהיה מתקבל ממכירתה ממוכר מרצון לקונה מרצון, כפי שקבע השמאי הממשלתי או שמאי שהוא הסמיך לכך (להלן – המחיר הבסיסי), שממנו יופחת סכום שיהפוך למענק אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד) (להלן – מענק מותנה); המענק המותנה יחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי כאמור בסעיף קטן (ב) ובלבד – (1) שהמענק המותנה המרבי לא יעלה על 90% מהמחיר הבסיסי באזור עדיפות לאומית או 82.5% מהמחיר הבסיסי באזור אחר; (2) שאם המחיר הבסיסי גבוה מ-1,186,388 שקלים חדשים, לא יחושב המענק המותנה אלא לגבי הסכום האמור. (ב) המענק המותנה יהיה הסכום המתקבל מחיבור של המענק הבסיסי והמענק לפי ותק, בהתאם לפסקאות (1) ו-(2) כדלהלן: (1) המענק הבסיסי יחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי לפי מספר הנפשות בדירה הציבורית ולפי אזורים כמפורט להלן: מספר הנפשות המתגוררות בדירה הציבורית אזור עדיפות לאומית אזור אחר זכאי המתגורר לבד 25% 20% זכאי המתגורר עם בן זוג 45% 40% זכאי המתגורר עם ילד אחד שלו 55% 50% זכאי המתגורר עם שני ילדיו או יותר 65% 60% (2) המענק לפי ותק יחושב לכל שנה שלמה שבה התגורר הזכאי בדירה הציבורית ולפי התנאים כמפורט להלן: מספר השנים שבהן התגורר הזכאי בדירה הציבורית הנחה באחוזים מהמחיר הבסיסי לזכאי שאינו נכה הנחה באחוזים מהמחיר הבסיסי לזכאי שהוא נכה עד 5 0.5% 0.625% 6 עד 15 0.75% 0.93% 16 עד 25 1% 1.25% 26 עד 30 1.4% 1.75% 31 עד 33 2% 2.5%; (ג) (1) לעניין זכאי שהוא נכה, שנקבעה לו דרגת נכות רפואית לצמיתות של 100% והוא מרותק לכיסא גלגלים או שנקבעה לו דרגת נכות רפואית לצמיתות של 100% בשל עיוורון מלא בשתי העיניים, יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינוי זה: בפסקה (2), במקום הסכום הנקוב בה יקראו "1,414,914". (2) (א) שר האוצר והשר יקימו ועדת חריגים לשם מתן הנחות לזכאים שהם נכים שאינם עומדים בתנאים הקבועים בפסקה (1) (ב) ועדת החריגים תפעל בהתאם לאמות מידה שיקבעו השרים בהתחשב, בין השאר, במצבו הכלכלי של הזכאי שהוא נכה. (ג) השרים יקבעו את דרך מינוי חברי הוועדה מבין עובדי משרדם, הרכב הוועדה וסדרי עבודתה. (ג1) זכאי ששכר הדירה שעליו לשלם נקבע בהתאם למסלול שכירות חופשית לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, יהיה זכאי למענק מותנה בשיעור של 30% מגובה המענק המותנה לפי סעיף זה. (ד) המענק המותנה יהפוך למענק כעבור עשר שנים - - - כאן יש שינוי שהתבקש באחת מהצעות החוק הפרטיות, כעבור עשר שנים, במקור היה חמש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר הכנסת רביבו ביקש להעלות? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ההצעה היא עשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק בהצעה שלו זה הופיע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> - - - ממועד חתימת החוזה לרכישת הדירה, ובלבד שבתקופה האמורה הייתה הדירה בשימושו של הזכאי, או של יורשו אם נפטר הזכאי; בסעיף קטן זה "שימוש" – כל אחד מאלה: (1) מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה שנרכשה לפי הוראות חוק זה; את (2) מציע חבר הכנסת רביבו למחוק, אני אקריא אותו: מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה אחרת שרכש הזכאי או יורשו, לפי העניין, בכספים שקיבל ממכירת הדירה שרכש לפי הוראות חוק זה. (2) מעבר של הזכאי לשם מגורים במוסד סיעודי; (3) שימושים אחרים שקבע השר. (ה) לא התקיימו בזכאי או ביורשו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד), יחזיר הזכאי או יורשו את המענק המותנה בהתאם לכללים שקבע השר. (ו) המדינה זכאית לרשום, בכל רישום המתנהל לפי דין, בספרי רשות מקרקעי ישראל או אצל כל גוף אחר שבו מתנהל רישום של הזכויות בדירה, לפי העניין, משכנתא, משכון או הערת אזהרה, בשל המענק המותנה. (ז) השר רשאי לקבוע כללים בדבר חישוב הפחתה מהמחיר הבסיסי בשל דמי מפתח ששילם הזכאי בעד מגוריו בדירה הציבורית או בשל שיפוצים שביצע הזכאי על חשבונו בדירה הציבורית. (ח) השר, באישור הוועדה, יקבע תחומים של אזורי עדיפות לאומית לעניין סעיף זה בהתאם לאמות מידה שיקבע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק נציין שהשר, למרות שהוא חויב לקבוע, לא קבע. בפועל המשרד יתנהל לפי החלטת ממשלה שקבעה אזורי עדיפות לעניין משרד הבינוי והשיכון ולכן אנחנו מעגנים את הנוהג בהתאם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסוף תהיה הוראה שמעגנת את הפרקטיקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אציין שבסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) מוזכרות תקנות שהיה על השר לקבוע גם לפי החוק המקורי, תקנות כאלה לא נקבעו ולכן במהלך הדיונים בקריאה שנייה ושלישית נצטרך למצוא כנראה פתרון אחר שלא יהיה תלוי בתקנות שיקבע השר, כי השר לא מילא את חובתו במהלך 30 השנה האחרונות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המשרד רוצה להעיר הערות? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> רק להגיד שיש לנו השגות כלליות על כל המנגנון הזה, גם לגבי קבוצת הזכאים, מה גובה ההנחה, כמובן התנגדות כללית שבמסגרת הצעת החוק הממשלתית נביא מנגנון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, אבל כן נרצה שתעבירו התייחסויות כתובות שנדע להכין לקריאה השנייה והשלישית מהצד שלנו. אם אתם רוצים, לא חייבים. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> גם משרד האוצר מבקש להתייחס בסוף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוודאי, ברגע שנסיים עם ההקראה אנחנו נעבור למשרדים. אם יש הערות שאתה רוצה בדרך לעצור ולהעיר אתה מוזמן. << אורח >> תמר צין: << אורח >> כמו שאפרת אמרה, יש בכל המנגנון מבחינתנו מורכבות שצריך לדון בה ובאמת נתייחס בסוף להכול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש עוד משרדים שנוכחים פה? תיכף נגיע לציבור. בינתיים את נשארת אופטימית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קהלת הצטרף למשרדי הממשלה. הוא איתכם בליין או שזה זכר למורשת העבודה באוצר? << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אנחנו מנסים לקדם מדיניות שהיא נכונה מבחינה כלכלית וחברתית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה נגוע בעניין, היית ממונה על הכנסות המדינה בשנים שבהן הכנסתם כסף ולא הבאתם אותו לדיור הציבורי. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> לפני 11 שנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אבל כשמישהו עשה משהו לא ראוי זה נשאר לא ראוי. ב-2012 עד 2014, אם אני לא מתבלבל, אתה היית אחראי על הכנסות המדינה. בשנים 2012-2011 נמכרו במסלול של רכש לאנשים דירות נגד הדיור הציבורי ונגד חוק המכר, על אף שזה היה יכול להיות המסלול לחוק המכר המדינה מכרה עשרות אלפי דירות והכנסתם כסף וסללתם כביש לכפר אדומים בכסף הזה. בדוחות שלכם, דוחות משרד השיכון על מה עשיתם עם הכסף, כתוב את זה. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אני חושב שזו התקפה דמגוגית שלא ראויה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה דמגוגית? אם אתה נוגע בעניין? לפני שהתיישבת שם היית צריך להגיד: אני איש אוצר שלא ייעד את הכנסות הדיור הציבורי למטרות שלהן. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> - - - זכות להתייחס - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ניתן לך זכות, אבל סתם שאלתי על הרכב ה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא להיות קוזק נגזל, בתקופתך במשרד האוצר עשו מכירת דירות בסיטונות כולל בשוק החופשי, מדיניות אוצר, רק שכל הכסף חזר לאוצר ולא לרכש דירות, אז זה היה בסדר. חלילה שיחזור לאנשים הכי עניים במדינה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים יקרים, מיכאל ונעמה, ככל שההערות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין שום דבר מקצועי או ענייני במה שאתם עושים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו לא נגיע להצבעה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שם לא דאגת למאגר? תראה לנו מכתב כממונה על הכנסות המדינה שרצית את הכסף למאגר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מיכאל, תודה. ככל שההערות נכונות או צודקות או לא, אנחנו צריכים להתקדם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קדימה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה שאני אוציא אותך? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם אני לא, אז בבקשה. עוד הערה מצד המשרדים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש הערות לציבור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם רוצים להגיב עכשיו או בסוף? עד שלב זה הציבור רוצה להתייחס? << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - כל המנגנון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, הערה גורפת מה שנקרא. << אורח >> יהודה דורון: << אורח >> אני רציתי לגעת בנקודה שנתקלתי בה בהרבה מקרים. השמאי שבא לקבוע את מחיר הדירה הוא קובע את מחיר הדירה והוא לא לוקח בחשבון שלמשל אני סידרתי את הדירות שעולות 300,000-200,000 דולר בזמנו, אני הורדתי את המחיר של הדירה למחיר מאוד נמוך כי סגרנו קומת עמודים בבניין. משרד השיכון נתן סכום נמוך ולא יכלו לקנות דירות אז אני סידרתי דירות במחיר עם הנחה. השמאי חייב לקחת את המחיר שהיה ולא את המחיר שהיום הוא לוקח את זה לפי מיליונים ואז באמת הנכה גם לא יכול לקנות את הדירה, אותו זכאי לא יכול לקנות. צריך לקחת את הערך הריאלי שמשרד השיכון שילם ולא את הכסף שעשיתי הנחה לדירה שהייתה פי שניים ופי שלושה ממה שמשרד השיכון נתן. יש הרבה מקרים כאלה, במיוחד בעיר נתניה. יכול להגיד שאלי דלל, שהוא חבר כנסת היום, הוא יכול לספר לכם מה עשינו בנתניה. לקחנו דירה היום שעולה 2 מיליון ונתתי לנכה ב-800,000, דירה חדשה בתוך העיר, למה? כי באנו לקבלן ואמרנו: אתה מקבל דירה חריגה נוספת, אבל התנאי שהמחיר יהיה לפי מה שאנחנו קובעים ואז הורדנו את מחיר הדירה. בא משרד השיכון שילם את הסכום ששילם והיום הוא אומר לא, זה שווה 2 מיליון, הוא עושה לפי הערך הגבוה ולא לפי מה שהוא שילם וזה גורם נזק לנכה, הוא צריך להביא כסף. דבר שני, יש אנשים שלא יכולים לרכוש את הדירה. הם מאוד רוצים, אבל צריך לסייע להם גם במשכנתא לקנות את הדירה, אם הם רוצים הם יכולים לקבל גם משכנתא. לעזור להם בסיוע הכספי לקנייה, אנחנו מדברים על אנשים קשי יום שקשה להם להתמודד וצריך לעזור להם. אני רוצה לספר לכם משהו, אנחנו עשינו דבר מאוד יפה עם מאיר שטרית כשהוא היה שר השיכון. נתנו לאותם נכים שרוצים דירת עמידר, במקום דירת עמידר נתנו להם 50% מענק ו-50% הלוואה כדי שיהיה להם את הכוח לקנות את הדירה והרבה נכים כבר מראש קנו דירה, קראו לזה דירת נ"ר, קנו את הדירה ב-50% מענק, 50% הלוואה. הדבר הזה ירד עכשיו מסדר היום וצריך להחזיר אותו, לא ליצור עוד גטו של נכים שאין להם יכולות, ליצור מצב שיהיה פתרון. אני רוצה לגעת בעוד נקודה חשובה כרגע. כל הדירות בקומות הקרקע היו ניתנות לנכים, אף אחד לא רצה לגור בקומת קרקע, למה? כי הביוב כשהוא היה עולה היה עולה קודם כל לקומת קרקע ואז הדירות האלה היו זולות. מה עשו היום? היום את הדירות בקומת הקרקע מוכרים ב-5 מיליון כמו בפנטהאוז. הקבלנים סוגרים דירת גן, דבר שהיה לנכים כל הזמן חופשי, היום אתם מעלים את הנכה לקומה שביעית, לקומה שלישית ולא משנה המעלית, המעלית מתקלקלת והנכה לא יכול להגיע הביתה. הוא צריך שירותים, הוא לא יכול לרוץ. אנחנו צריכים להחזיר את המצב, ודיברתי עם אשר, עם יושב ראש ה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יהודה, אם אתה יכול רק לקצר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו בהקראת החוק כי אחרת לא נצביע על החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסוגיה שאתה מעלה היא חשובה, אבל אם אנחנו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אנחנו לא עושים דברי פתיחה תבין כמה חשוב להעביר את החוק. << אורח >> יהודה דורון: << אורח >> העניין של השמאי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, אבל אנחנו נדון בזה בקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בואו נגמור את החקיקה ונצביע היום, יש לנו הרבה עבודה לעבוד בקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> יהודה דורון: << אורח >> מקובל עליי. קודם כל תודה רבה לכולכם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה לך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה לך. בבקשה. << אורח >> ענת רודניצקי: << אורח >> אני מביעה את עמדת פורום ה-15, התייחסות מאוד קצרה לתקרת המחיר שעודכנה. היא עודכנה רק ב-200,000 שקלים, זה עדיין מחירים שהם מאוד נמוכים באזורי הביקוש. אני מזכירה שבמקור, כשהחוק נחקק ב-1998, תקרת המחיר שיקפה 90% משווי שוק ממוצע של דירה בישראל. היום שווי שוק של דירה בישראל ממוצע הוא 2.2 מיליון שקל, צריך להעלות את תקרת המחיר בהתאמה, היא צריכה להגיע לכמעט 2 מיליון שקלים, התקרה הזאת נמוכה מדי. אם באזורי ביקוש אנחנו יודעים ששווי השוק של דירות ציבוריות הוא בממוצע 2.5 מיליון שקלים, התקרה היום שהיא 1.1 תביא לזה שהדייר יצטרך להשלים עוד מיליון וחצי שקל מכיסו. זה אומר שבאזורי ביקוש חוק המכר הזה לא יכול להיות מיושם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את צודקת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה על ההערה החשובה. עוד מישהו מהציבור? רק אני אבקש לדייק ולקצר. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כבודו, אני לא רוצה לעכב, על אף שיש הרבה דברים, אני מעדיף שחלק מהדברים נעלה אותם, אבל ניתן לזה תזכורת שאומרים שיעלו אותם בישיבה השנייה והשלישית, כי שם, אם לא, לא ייגמר. לפי מה שאני שמעתי פה יש הרבה, הן בצמצום הדירות שלא רוכשים אותן, שאחרי זה אין לדיור ציבורי. למה משרד השיכון לא רוכש ובכספים, היכן נעלמו כל הכספים הקודמים שהיו צריכים לרכוש כשמכרו בשנות ה-90, כשהתחיל התהליך הזה? איפה הכסף הזה? מה שהיה פעם? חייבים לחוקק גם בחוק הזה, היום כבר בונים בניינים גדולים עם 80 דיירים, 40 דיירים, אפשר לחייב את משרד השיכון בין 15% עד 20% מהדירות החל משלושה חדרים, ארבעה חדרים וחמישה חדרים, להכין אותם, 15% מבניית הבניין. 15% מסך הכול לדיור ציבורי, למה? כי אני אומר עוד פעם וחוזר על זה כל החיים שלי, אמרתי את זה כל הזמן, אם תיקח את החלש עם הילדים שלו הקטנים האלה ותשלב אותו בתוך אנשים עם יכולת כלכלית ועם הכול כחברה, גם הם יהיו חלק מאותה חברה טובה. גם כשלהורה אין מה לעזור לילד מבחינה כלכלית בשיעורי עזר, הוא יכול לקבל מאותם ילדים חזקים, יכול לקבל אותם גם כן וזה רק יועיל לחברה לעתיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הילדים שגרו בדיור הציבורי הם גם חזקים, רק תיתן להם הזדמנות. ואתה צודק, צריך לשלב אותם. היה חוק שאפשר 7% מהדירות החדשות שיהיו דיור ציבורי ומחקו את החוק הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החלטת ממשלה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> זה החובה, להחזיר את זה. ואם מישהו צריך בעתיד, על זה נדבר גם. נושא אחוזים וזכויות, אני יודע מה היה בפעם הקודמת, איזה סוגי משכנתאות היו שהיטיבו, אנחנו נעלה אותם בסיבוב הבא, אבל חשוב להתייחס לנושא הזה, נושא שאומר לך משרד השיכון או האוצר. האוצר, אלוהים ישמור, הוא רק בשביל החזקים, הוא לא חייב לחלש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התיקונים של חבר הכנסת רביבו בהרחבה, אפשר גם להעביר אותם לשנייה ושלישית. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> החוק הזה הוא חוק צודק שמתקן עוול היסטורי. היום בישראל מגורים בבעלות הם הפתרון היחיד שנותן מגורים יציבים לאנשים. הלוואי שזה היה אחרת, הלוואי שהיו מנגנונים שמאפשרים דיור יציב ובר השגה בצורות אחרות, אבל היום לקנות דירה זו הדרך היחידה להבטיח יציבות, שאי אפשר יהיה להוציא אותך מדירה וגם להעביר ביטחון לדור הבא. ההנחות שמגולמות בחוק הזה לא שונות מהותית מההטבות שניתנות לזוגות צעירים במסגרת מבצעים ותוכניות של סבסוד רכישת דירה והעובדה שיש גורמים שמתנגדים אליהם היא מכוונת דווקא לאוכלוסיות החלשות ביותר ולהטבות שניתנות להם. נקודה שנייה, לתלות על החוק הזה את צמצום המלאי זה מניפולציה. רוב המלאי של הדיור הציבורי הצטמצם לפני שהחוק הזה היה תקף. בין השנים 1999 ל-2011 נמכרו במבצעי מכר של משרד השיכון כ-30,000 דירות כשהכסף משמש - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הייתה חלופה לחוק. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> החוק היה מוקפא, חוקק והוקפא בחוק ההסדרים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הייתה הסכמה שזה חלופה. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> נכון. החוק חוקק והוקפא בחוק ההסדרים ובתקופה הזאת הונהגו מבצעי מכר של משרד השיכון כשרוב הכסף שנכנס ממכירה חוזר לקופת האוצר ומשמש לשימושים אחרים שהם לא להרחבת מלאי הדיור הציבורי. דרך אגב גורמים שגם מתנגדים לחוק הזה בתקופה הזאת לא התנגדו למבצעי המכר, למה? כי הסיבה היא שהחוק הזה לא מצמצם את מלאי הדיור הציבורי, הוא שומר עליו כי הוא מכניס את ההכנסות לקרן דיור ציבורי שיכולה לשמש רק להרחבת המלאי ובזה מאפשרת להרחיב בעתיד את הדיור הציבורי. זה נכון שכדי להרחיב את הדיור הציבורי לא מספיק החוק הזה, צריך להנהיג הרבה כלים אחרים, אבל אין לזה קשר לחוק הזה, החוק הזה שומר על הדיור הציבורי חי, שומר על הרעיון שלו חי. למרות שיש גורמים שמתנגדים לו וצריך עוד לעשות הרבה כדי להגדיל את הדיור הציבורי בצורה משמעותית, אבל זה חוק צודק שמתקן עוול היסטורי ואני חושב שמאוד חשוב שהכנסת תחוקק אותו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשנים 1998 עד 2013, כמה מתוך רוכשי הדירות במבצעי המכר היו בעלי דיור ציבורי וכמה מחוץ לדיור הציבורי? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא יודעים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במכר היו אנשים מבחוץ, אנשים שהם לא דיירי דיור ציבורי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני רוצה להתייחס לכמה דברים. אחת, ארבעת מבצעי המכר באותה תקופה היו בהסכמה עם יוזם החוק חבר הכנסת רן כהן כחלופה לחוק, כל ההכנסות, לא רוב, הלכו לאוצר המדינה. זה היה חלק מההיגיון שנקבע. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> לא להרחבת הדיור הציבורי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון, אני מדייק רק את מה שנאמר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מאשר את מה שנאמר. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אפילו מרחיב. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> בסוף אנחנו מסכימים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה היה הסיכום ולכן אותן הקצאות של כסף לתקציב הכבישים וכל הדברים האלה, כי זה הלך לאוצר המדינה ולא לקופה הזאת. אתה צודק שהמנגנון שהחוק שפג יצר קופה שנשארת רק בתוך מלאי הדיור הציבורי, אבל מנגנון ההנחות מביא את זה ל-1 ל-5 שבסוף זה - - - << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> רגע, נתנאל, אבל ה-1 ל-5 הוא לא סתם. ה-1 ל-5 הוא בגלל שאתה מוכר דירה ישנה בפריפריה, הרוסה, של 60 שנה, ואתה קונה דירה חדשה בתל אביב או במרכז. זו הסיבה. תגיד אותה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה לא נכון. אני רוכש בכל הארץ דירות, אבל בסוף כשאני קונה דירות אני רוצה דירות שיהיו טובות למלאי ולדיירים שגרים בו. בגלל שהדירות האלה הן לטווח ארוך, שאנחנו רוצים שתהיה איכות טובה, אנחנו קונים דירות שנבנו החל מסוף שנות ה-90, כדי שיהיה ממ"ד, זה יקר יותר. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא נכון, מתמטית גם אם היית קונה בדיוק אותה דירה ומוכר אותה ב-80% הנחה - - - << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אי אפשר לתת 80% הנחה ואז להגיד שאפשר בכסף הזה שנותר לקנות דירה חדשה. לוגית זה לא עובד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נתנאל, למה לא קנית למשל עם הכסף המעט שהיה לך דירות במחיר למשתכן? בכסף שהיה לך, גם ממשלתי וגם שנצבר ממכירת הדירות, דיור במחיר למשתכן ודיור במחיר להנחה וכל הסוגים שהמדינה יודעת לבנות בית בזול. למה לא נקנו הבתים שם, ב-700, 800, 900,000 שקל? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אפתח בהתנצלות קלה על התשובה, היא טיפה תעצבן אותך אולי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא בן אדם עצבני, אני מחוץ לחדר הבן אדם הכי נחמד, אבל כשיש עוול, בעוול כואב לי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> רכשנו עד שהממשלה הקודמת ביטלה את ההחלטה הזאת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, במחיר למשתכן לא קנית. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> שהשר שלה בתוך הממשלה הזאת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה קנית במחיר למשתכן בדיור ציבורי? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יש הבדל בין קיבלנו לקנינו. הייתה החלטה שמוקצה לנו בתוך ה-7%, מזה היה 248 דירות אם אני זוכר נכון, ואז הייתה החלפה של ההחלטה, מדיניות חדשה שהתחלפה לרכישה, זאת אומרת היינו צריכים לרכוש מתוך כל מיני עודפים. רכשנו בגבעת המטוס איזה 40 ומשהו דירות ואז אחרי זה גם את זה ביטלו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה סך הכול דירות המדינה עשתה במחיר למשתכן? מחיר בהנחה? מחיר קבוע? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה לא רלוונטי, בסוף הדירות מוצעות לכל האזרחים, הוחלט בהתחלה להקצות לנו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והיום למה אתה לא קונה במחיר מטרה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כי אני לא יכול, כי מי שיכול לרכוש במחיר מטרה זה רק זכאים. אם אין החלטת ממשלה שתקפה ואומרת שאני יכול לעשות את זה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תעשה החלטת ממשלה של משרד השיכון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אבל הממשלה היא ש - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה הממשלה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יזמנו את זה והיא ביטלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אתם ממשלה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הממשלה שאתם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אני חושבת שזו טעות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רוצה להעמיק בזה, זה לא היום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שהשר אלקין שהיה שר השיכון עשה טעות וטעות שעצמנו על זה עיניים כשביטלו את החלטת הממשלה של ה-7%. נכון, שר השיכון אלקין עשה מעשה מאוד בעייתי, עשה טרייד-אין על רכש דירות במקום החלטת הממשלה שהייתה נותנת קבע. מסכימה, חד משמעית החלטה לא טובה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב אנחנו נלחמנו בו בתוך הממשלה, אתה יודע את זה, הדיונים הכי קשים היו על דיור ציבורי. אבל יש לי שאלה אליך, אתה ביקשת מהממשלה אישור שתהיה לך סמכות לקנות דירה עד 2.6 מיליון שקל. נכון? אמרת: תנו לי כי אני לא מצליח לקנות במחירים זולים יותר. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה במקום זה לא הלכת לממשלה ואמרת: תנו לי לקנות במחיר מטרה? זה כל מבצעי ההוזלה של המדינה. למה להגדיל את ההוצאה ל-2.5 ולא להשאיר ולקנות במבצעים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני לא ביקשתי אישור מהממשלה, ביקשתי אישור מהחשב הכללי. הממשלה קבעה בהחלטה שלה שאנחנו רוכשים רק בשוק החופשי ולא בתוך המבצעים האלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה יכול לשנות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אדוני חבר הכנסת ביטון, כמו שאתה אמרת שנלחמת בתוך הממשלה אתה יודע שהיו ניסיונות והם - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בוודאי יש מורכבות שהמדינה תרכוש דירות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע שאני לא הצבעתי על תקציב המדינה בגלל שפיניתם דייר מהדיור הציבורי ב-4:00 בבוקר. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> גם כמובן שיש מורכבות שהמדינה תרכוש דירות במחיר מוזל בתוך פרויקט של תוכנית דיור ממשלתית. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> נכון, המדינה לא צריכה לרכוש דירות ביד 2, היא לא אדם פרטי. זו המניפולציה, ה-1 ל-5. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ירון, ההערה שלך היא חשובה ואני כן רוצה לשמוע את משרד המשפטים מגיב על זה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה לא נושא הדיון. אני רק אעיר, לא עשינו דיונים מעמיקים בדבר הזה, אבל כמובן שיש מורכבות שהמדינה תרכוש דירות במחיר מוזל כחלק מתוכנית למכירת דיור מוזל לציבור. יש פה איזה שהיא מורכבות שהמדינה תתחרה באזרחים פרטיים ברכישת דיור מוזל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מתחרה, אתם עושים דיור בר השגה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, בתוך מחיר מטרה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם עושים דיור בר השגה ומתוכו דואגים שיילך דיור - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה במבצעים של הדיור שלא נִקְנָה, אנחנו לא לוקחים מאוכלוסייה צעירה של דיור בר השגה. יש דירות שנשארות דירות רפאים בתוך פרויקטים, המדינה יכולה להתחרות עליהן. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זו הייתה התייחסות נקודתית להערה, זה גם באמת לא נושא הדיון. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> חברים, נדבר על זה לקראת קריאה שנייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ההערה נכונה, הדיון מעניין, הוא רלוונטי גם לנושאים אחרים, חשוב שהעלית את זה, ירון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מזל שיש לנו את קרויזר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק להגיד משפט אחד, בדירות האלה בדרך כלל, בבניינים החדשים, כשהמדינה מוציאה את הדירות האלה כי יש איתן בעיה של מכירה, בסוף למעט הסיפור של עלויות הוועד והדברים האלה שיש מורכבות, זה בדרך כלל מקומות שבונים מבני ציבור כמו חינוך ופארקים, זאת אומרת זה מאפשר לאותם דיירי דיור ציבורי גם תנאים ויכולת אינטגרציה, מה שאמרת, עם חברה יותר מבוססת, דבר שהוא גם חשוב. אז יש בזה גם היגיון, לא רק לחפש את הדירה הכי זולה בשכונת המצוקה הכי קשה. זה דווקא טיפה מותר גם להם חיים ראויים. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כבודו, הנושא של דיור למשתכן, היה לנו פה דיון על הנושא הזה שכבר יש אנשים שזכו בהגרלה, שעוד מעט יש להם כבר שלושה וארבעה ילדים, עוד לא החתימו אותם אפילו והמחירים עולים ונסמוך עליהם ששם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רק רוצה שוב להגיד, בסוף אנחנו צריכים להקריא את כל נוסח הצעת החוק. אנחנו מתקדמים בקצב, למרות שהדיונים פה מעניינים, אני בטוח שאפשר לשבת פה עוד כמה שעות. << אורח >> אסיה אסתר גילעדוב: << אורח >> אני תמיד שמחה להיות כאן כי זה חשוב לכולם. אני מניחה שיש פה כמה שלא מכירים אותי ומאוד מאוד חשוב להביא את הסיפור שלי, שכולם יכירו, חס וחלילה שזה לא ייזל לצדדים. אני אמא לבנות שעברנו אלימות מאוד מאוד קשה, אנחנו כמעט 12 שנה אחרי מקלט לנשים מוכות, פעמיים ניסיון רצח, הבנות שלי עברו אלימות מאוד מאוד קשה, הן עד היום סובלות מזה, הן חברתית, המון המון קשיים יש להן בגלל אלימות במשפחה. אני גרה בבאר שבע ובגלל המצב והטראומה אני נכה 100%, לא יכולה לצאת לעבודה, כי נורא קשה לי להיות בחברה של במיוחד גברים, פה אני עושה מאמצים להגיע, אני נמצאת בהמון סדרות של טיפולים ואני באמת שואלת, פה כאילו יש לי איזה שהוא גזר דין מוות. אני כבר התחלתי לקחת כדורים שהם כימיים ונורא קשה לי לשמוע את זה. אני לא יודעת כמה זמן יש לי לחיות, אני בת 57 ואני מאוד מאוד רוצה להמשיך, לפחות לראות ילד או שניים מהבנות שלי. כשאני מתה מה קורה עם הבנות שלי? לא יהיה להן משהו? תנו לי זכות לתת משהו לבנות שלי. יש לי ילדה בת 17, מה אתם רוצים שיהיה? לא, באמת, אני שואלת, אני שומעת ואני מזדעזעת מזה כל פעם מחדש, כאילו בואי גברת, עברת אלימות קשה, בואי תמותי וזהו, כאילו מה נשאר לך. אני חיה מקצבה, אני מגדלת שתי בנות ואני שואלת באמת מה יקרה איתן. בת 17, אין מצב שהיא יכולה לשרוד בלעדיי, אין להן אף אחד חוץ ממני, זו רק אני. אין לי שום עזרה, שום תמיכה מהמשפחה שלי, כלום, אין לי אף אחד. הבנות שלי מכירות רק אותי, ואני שואלת באמת, תסתכלו לי בעיניים ותגידו מה יקרה יום אחרי שאני לא אהיה. אני רוצה לתת להן ביטחון, לא רוצה יותר שום דבר. אני גרה בבית מאוד מאוד קטן, אני עם בעיות רפואיות מאוד מאוד מורכבות, ישנה בסלון קטן, אבל אני לא בוכה על זה, אני רוצה את הביטחון, כי למרות מה שאני עברתי אני נושמת בשבילן. רק בזכותן אני נושמת וחיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה להעיר משהו, גברתי. אנחנו נמצאים פה בשלב של חקיקה להצבעה על הצעת חוק ואני שומע שאת מדברת מעומק ליבך ומכאב גדול, אבל עם כל הכבוד המטרה היא לתקן את העוול. << אורח >> אסיה אסתר גילעדוב: << אורח >> אתם יודעים כמה כמוני יש? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מתאר לעצמי ולכן אנחנו יושבים כאן לא מעט חברי כנסת ומקדמים, חבל שאנחנו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פשוט חבל, אם זה יידחה עוד שבוע זה לא בטוח יקרה, אני רוצה להגיד לך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית, יש לנו פה הזדמנות ואם נפספס אותה לא בטוח שהיא תחזור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נקריא שני סעיפים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זכות דייר ממשיך לרכוש דירה ציבורית (א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, רשאי הדייר הממשיך לרכוש את הדירה הציבורית במחיר ובתנאים האמורים בסעיף 3, ובהתאם להוראות חוק זה, ולצורך זה יגיש בקשה; ואולם לעניין מניין תקופת המגורים של הדייר הממשיך לצורך חישוב גובה המענק המותנה לפי סעיף 3(ב) תובא בחשבון רק תקופת המגורים בדירה הציבורית של הדייר הממשיך מהמועד שבו מלאו לו 18 שנים כלהלן: (1) היה הדייר הממשיך בן זוגו של הזכאי, תובא בחשבון כל תקופת מגוריו בדירה הציבורית; (2) לא היה הדייר הממשיך בן זוגו של הזכאי, תובא בחשבון רק תקופת מגוריו בדירה הציבורית החל במועד שבו נפטר הזכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי. (ב) התגוררו בדירה הציבורית מספר דיירים ממשיכים, יחולו הוראות אלה לעניין מתן עדיפות לרכישת הדירה: (1) היה בין הדיירים הממשיכים בן זוג של הזכאי והוא ביקש לרכוש את הדירה הציבורית – תהיה לבן הזוג הזכאות הבלעדית לרכוש את הדירה, אם ביקש זאת; (2) לא היה בן זוג שביקש לרכוש את הדירה הציבורית כאמור בפסקה (1), והיו בין הדיירים הממשיכים ילדים של הזכאי – יהיו הם זכאים לרכוש את הדירה, אם ביקשו זאת, והזכויות בדירה יחולקו ביניהם בחלקים שווים; (3) לא היו דיירים ממשיכים כאמור בפסקאות (1) ו-(2) והיו דיירים ממשיכים אחרים – יהיו הם זכאים לרכוש את הדירה, אם ביקשו זאת, והזכויות בדירה יחולקו ביניהם בחלקים שווים. (ג) הוראות סעיף זה יחולו על דייר ממשיך, אם לא הייתה בבעלותו או בבעלות קרובו דירה או מקרקעין אחרים בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים. מניעת כפל הטבות 5. (א) זכאי או דייר ממשיך זכאי לממש את זכאותו לפי חוק זה או לפי חוק הלוואות לדיור והכללים כהגדרתם בחוק האמור. (ב) שיעור הריבית על הלוואה צמודה שנטל זכאי מתאגיד בנקאי לצורך מימוש זכאותו לפי חוק זה לא יעלה על 4.5% לשנה במשך 15 השנים הראשונות של תקופת החזר ההלוואה; המדינה תשלם לתאגיד הבנקאי, שנתן הלוואה צמודה כאמור, את ההפרש שבין הריבית שמשלם הזכאי לבין הריבית הנהוגה בתאגיד הבנקאי במועד מתן ההלוואה לגבי אותו סוג הלוואות ולאותן תקופות הלוואה, בדרך ובתנאים שייקבעו בהסכמה בין המדינה והתאגיד הבנקאי. (ג) בסעיף זה – "הלוואה צמודה" – הלוואה שסכומה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הערות? ממשיכים? משרד השיכון? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בהערות כלליות על כל המנגנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההערה שלנו לסעיף לגבי ההלוואות הצמודות, כמובן שלקחי השינויים בריבית מצדיקים לא לקבוע שיעור ריבית קבוע אלא ההפרש מהריבית הנהוגה בהלוואות מן הסוג הזה, אבל גם זה ראוי לדיון בקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> תמר צין: << אורח >> וצריך להגיד שכל שינוי שם יגרור עלות תקציבית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, לכן אנחנו לא משנים את זה כרגע. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוראות לעניין חישוב תקופת מגורים 6. לעניין חישוב תקופות המגורים המנויות בהגדרות "זכאי" ו"דייר ממשיך" שבסעיף 1, יובאו בחשבון – (1) גם תקופת מגורים בדירה הציבורית שקדמה למועד תחילת החוק; (2) תקופות רצופות של מגורים בכל הדירות הציבוריות; (3) תקופות מגורים בדירות ציבוריות, אף אם לא היו רצופות, אם ההפסקה ברציפות הייתה בשל המתנה לקבלת דירה ציבורית, כל עוד הייתה זכאות לסיוע בדיור בהתאם לכללים שקבע משרד הבינוי והשיכון בהסכמת משרד האוצר, ובלבד שתקופת ההפסקה בשל המתנה כאמור לא תיחשב כתקופת מגורים; (4) תקופת מגורים בסידור חלופי בהתאם להוראות סעיף 2(ב) ו-(ג); (5) תקופות שהייה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; (6) תקופות מגורים מחוץ לדירה הציבורית אם עזיבת הדירה היא בשל אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור או שניתן אישור על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או העובד הסוציאלי המטפל במניעת אלימות במשפחה המעיד שהדייר מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות מצד בן הזוג; השר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, יורה על כללים לעניין אישור כאמור. הוראות לעניין בעלות 7. לעניין ההגדרה "זכאי" שבסעיף 1 ולעניין הוראות סעיף 4(ג), יראו כבעל דירה או כבעל מקרקעין כל אחד מאלה: (1) הבעל הרשום או הזכאי על פי הסכם בכתב או על פי צוואה או ירושה להירשם כבעל; (2) חוכר או חוכר משנה, כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק המקרקעין) או מי שזכאי על פי הסכם בכתב או על פי צוואה או ירושה להירשם כחוכר או כחוכר משנה; (3) מי שמחזיק כדין במשק חקלאי כבר-רשות של מוסד מיישב, כהגדרתו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי"ג-1953, לתקופה של שלוש שנים לפחות או לתקופה בלתי קצובה; (4) דייר מוגן, למעט דייר מוגן בדירה הציבורית הנרכשת; (5) מי שהוא בעל זכויות באיגוד מקרקעין, כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמובן שנשנה את שם החוק, חוק מיסוי מקרקעין, לשמו הנוכחי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין עוד הערות, נכון? אנחנו מתקדמים. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אותו דבר, כל המנגנון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, אנחנו לפי הפרוטוקול. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> ראה לעיל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מציע שאנחנו נמשיך בהקראה ואם למישהו יש הערות הוא יעצור את ההקראה, אבל צריך לתת לרעות לנשום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע שבמקור החוק היה לתקן תאריך. לא חייבים להקריא הכול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, רק רצינו לחדש את הוראת השעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל הוספנו הערות חשובות שלך, הוספנו תיקונים שלך ותיקונים נוספים של חברי הכנסת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אז רק התוספות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, זה חוק חשוב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העיקר שנקריא. קדימה, אנחנו איתך, רעות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> סייג לתחולה 8. (א) (1) הוראות חוק זה לא יחולו על זכאי שהגיע לגיל פרישת חובה ואין לו ילד, וכן אין לו בן זוג או שבן זוגו הגיע לגיל פרישת חובה; לעניין זה "גיל פרישת חובה" – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004. (2) זכאי כאמור בפסקה (1), וכן בן זוגו המתגורר עמו, יהיו רשאים להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית. (ב) (1) הוראות חוק זה לא יחולו על דירה ציבורית שחברה לדיור ציבורי מעוניינת להרוס כדי לאפשר בנייה מחדש על אותם מקרקעין, ובלבד שהחברה הגישה תוכנית או בקשה להיתר בנייה למוסד תכנון בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), תוך שנה מהמועד שבו הגיש לה הזכאי בקשה לרכוש את הדירה הציבורית ושלתקופת הבנייה, שלא תעלה על שלוש שנים מהמועד האמור, הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור. (2) על אף האמור בפסקה (1), מי שהיה זכאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה התגורר לפי הוראות חוק זה, במועד חתימת עסקת פינוי ובינוי לגבי מתחם פינוי ובינוי או במועד שבו ניתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתוכנית החיזוק או במועד השלמת הבנייה על אותם מקרקעין, יהיה זכאי לרכוש, מעת השלמת הבנייה, אחת מהדירות החדשות שנבנו על אותם מקרקעין שערכה וגודלה לא יפחתו מערך ומגודל הדירה הציבורית שבה התגורר, ומחיר הדירה החדשה, לצורך רכישתה, יהיה המחיר שהיה משלם השוכר בדירה הציבורית אילו היה רוכש אותה; לעניין זה – "מתחם פינוי ובינוי" ו"תוכנית החיזוק" – כהגדרתם בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016; "היתר בנייה" – כהגדרתו << אורח >> קולין רונן: << אורח >> אני רק אציין, מההתחדשות העירונית, שיש לנו כמובן הערות לדיוק הסעיף הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תצייני עכשיו. תעירי לפרוטוקול את ההערות כי אנחנו צריכים לדעת לדייק אותם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה למען תושבי הדיור הציבורי? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> אנחנו מצטרפים למשרד הבינוי והשיכון, כחלק ממשרד הבינוי והשיכון, ואנחנו נביא את ההערות שלנו בהצעה המקורית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לשנייה והשלישית? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההערות שלכם זה למען דיירי הדיור הציבורי? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> כמובן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לחזק אותם. מעולה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כולם באו במצב רוח טוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך הרשות להתחדשות עירונית מוסיפה דיור ציבורי ובר השגה. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> לא נראה לי שזה ה – << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> זה לא הכיוון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה? אפשרי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, ככל שיהיו לך עוד הערות, זה גם חשוב, אם יש לכם הערות לפרוטוקול אז תעירי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זכויות בנייה 9. (א) בסעיף זה – "בעל הזכויות בדירה" – מי שרכש את הדירה הציבורית בהתאם להוראות חוק זה, לרבות חליפיו; "זכויות בנייה" – זכויות הבנייה הנובעות מעת לעת מן הזכויות בדירה או מחלקם של בעלי הזכויות בדירה ובמקרקעין שעליהם בנויה הדירה, לרבות זכויות כאמור בגג, בקומות מפולשות ובחצר, ולמעט זכויות להקמה מחדש של הדירה או לתיקונה, בהתאם להוראות סעיף 60 לחוק המקרקעין; "שימוש בזכויות בנייה" – לרבות הגשת תוכניות ובקשות להיתרי בנייה למוסדות תכנון בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה לשם יצירת זכויות בנייה ולשם מימושן ולרבות העברת הזכות לשימוש בזכויות הבנייה לאחר. (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם נמכרה דירה ציבורית בהתאם להוראות חוק זה, יחולו הוראות אלה לעניין זכויות הבנייה בבניין שבו נמצאת הדירה או במקרקעין שעליהם נמצאת הדירה: (1) מי שהיה בעל זכויות הבעלות או החכירה לדורות בדירה ערב מכירתה יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבנייה אף לאחר מכירתה ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה; (2) נעשתה בנייה תוך שימוש בזכויות הבנייה כאמור בפסקה (1), יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבנייה כאמור גם הבעלים של הזכויות בבנוי ובעל הזכויות בדירה לא יהיה זכאי לפיצוי או לתשלומי איזון בשל מימוש זכויות הבנייה; (3) על פי בקשה שיגיש בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבנייה, תירשם הערה על זכויותיו לפי סעיף קטן זה בכל רישום או ספר כאמור בסעיף 3(ו) ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה; (4) בעל הזכויות בדירה לא יהיה חייב בתשלום מיסים, אגרות או תשלומי חובה אחרים בשל בנייה או רישום שנעשו לפי הוראות סעיף קטן זה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובכפוף להוראות כל דין, יהיה בעל הזכויות בדירה רשאי לעשות שימוש בזכויות בנייה לצורך הגדלת הדירה הציבורית שרכש ובלבד שההגדלה תהיה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה שרכש ולא יותר מ-40 מ"ר. הקמת קרן לדיור ציבורי 10. (א) מוקמת בזה קרן לדיור ציבורי שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון (להלן – הקרן). (ב) כספים שהתקבלו ממכירת דירות בהתאם לחוק זה יופקדו בקרן לאחר שנוכו הוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית לפי סעיף קטן (ב1). (ב1) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין ההוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית, ובכלל זה הוראות לעניין הוצאות של חברה לדיור ציבורי והעמלות שישולמו לה עקב מכירת דירה לפי הוראות חוק זה והוצאות נוספות שהמדינה נשאה בהן, לרבות דמי שמאות ותשלום שהמדינה שילמה בהתאם לסעיף 5(ב). (ג) כספי הקרן ישמשו להגדלת המלאי של דירות ציבוריות בלבד. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי כספים שהתקבלו ממכירת דירות ציבוריות שבבעלותן או בחכירתן של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל או בניהולה של חברה בשליטת הסוכנות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או בשליטת המגבית המאוחדת לישראל, ובלבד שחברה כאמור בסעיף קטן זה תשקול ייעוד הכספים שהתקבלו אצלה ממכירת דירות ציבוריות לפי חוק זה למטרות האמורות בסעיף קטן (ג). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אעיר לגבי הסעיף הזה, כיוון שהקרן שהייתה קיימת לפי החוק הקודם לכאורה פקעה, זה דבר שצריך עוד לברר אותו מבחינה משפטית, האם הקרן לא קיימת יותר, בהנחה שהיא הייתה קיימת וכרגע לא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל היא קיימת. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יש שם כסף טכני של דירות שנרכשו וטרם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כשהאוצר אומר שיש לך כסף זה לא אומר שאתה יכול לקחת אותו. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> לא, השר אומר שיש כסף כי זו הסיבה שהוא לא מעביר תקציב תוספתי. << אורח >> תמר צין: << אורח >> לא, זה לא מה שהאוצר אומר, האוצר יגיד בשמו, תודה. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> זה מה שאמרתם בדיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> האוצר והשיכון, תסבירו כל אחד מנקודת מבטו, תסבירו לאט שהציבור יבין מהר. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כשפתחנו את שנת 2025 היה לנו 30 מיליון שקל. פתחנו את שנת 2024 כשהייתה יתרה תקציבית של כ-250 מיליון, פלוס מינוס, אני לא זוכר את המספר המדויק. לאורך השנה רכשנו ולכן יש דירות שעדיין לא נמסרו לנו בגלל מועדי מסירה לכן בתוך הקרן יש כסף אבל הוא כבר מחויב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רואה כסף, אבל הוא כבר מיועד. << אורח >> תמר צין: << אורח >> אני אגיד בפשטות, הקרן עוד קיימת כי עוד יש דירות שנרכשות, היה כסף שנכנס ודירות שנרכשות. אין צורך שוב, ככל שהחוק יתקדם, הקרן קיימת טכנית בספר התקציב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין, קרן קיימת לעולם הבא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נצטרך לשקול, אנחנו כמובן נתייעץ עם האוצר על זה, כדי שיהיה ברור שהכסף שהיה הוא גם הכסף שיהיה, זאת אומרת שהכסף יעבור לקרן החדשה או הקיימת במתכונתה הנוכחית. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אבל היא צודקת שלא צריך להקים עוד פעם קרן. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא צריך להקים אותה מחדש והכסף שאתה רואה במערכת הוא כבר כסף ש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הבדל בין ייעוד תקציבי לבין הוראה חוקית, זה שני דברים שונים, ואנחנו נצטרך להתייעץ עם משרד האוצר. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> נתנאל, אז אין כסף עכשיו לקנות דירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר את זה כהערה שנצטרך להתייחס אליה בקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> ענת רודניצקי: << אורח >> אנחנו חושבים שהמנגנון צריך להיות שבעבור כל דירה שתימכר תירכש דירה חדשה באותו אזור. כלומר להסתפק רק ביחס שדיברנו, 1 ל-5, או אם הוא יקטן, בעבור כל דירה שנמכרת צריך לקנות דירה חדשה באותה עיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם פורום ה-15 מוכן לממן את העניין הזה. הערות זה יפה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם פורום ה-15 מוכן להתנות בינוי של מגדלים בהקצאת דיור ציבורי בבינוי במרכז הארץ? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה טוב שהיא תבדוק את זה. << אורח >> ענת רודניצקי: << אורח >> מי שאחראי על דיור ציבורי זה המדינה, לא נכון להעביר את זה לרשויות המקומיות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל נתייחס לזה בקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כל בזה את צודקת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אגב זה לא נכון לפי החוק, לפי פקודת העיריות תפקידן של הרשויות המקומיות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לדאוג גם לדיור בר השגה. אבל יש שתי חברות ממשלתיות עירוניות שאפשר אולי להגדיל להן את היכולת לעשות בפרויקטים בערים מטרופוליניות, חיפה ותל אביב. << אורח >> ענת רודניצקי: << אורח >> ברור שהשלטון המקומי לא הולך לקחת את הדיור הציבורי, זאת אחריות המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני קודם כל חושבת שזה נכון שאת אומרת את זה כי בסוף זאת אחריות מדינה ולא כדאי להסיר אותה, טוב שזה ייעשה בשותפות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאמרת שאת רוצה שהדירה תירכש במקום שהיא נמכרה, התכוונת כי חשוב לך שאם היא נמכרה בתל אביב תהיה עוד פעם דירה בתל אביב? << אורח >> ענת רודניצקי: << אורח >> כן, חשוב מאוד. זה חשוב לחוסן העירוני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את יודעת שהייחוד של תל אביב וראשון לציון, רחובות ועוד כמה, זה שיש לכם בעלות על קרקע פרטית. << אורח >> ענת רודניצקי: << אורח >> מעט מאוד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בניגוד לעיריות העניות בפריפריה, ואתם יזמתם דיור בר השגה לסטודנטים וכאלה, אתם יכולים להיות מנהיגים של בינוי לדיור ציבורי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, אבל אנחנו לא עושים להם סדנת חינוך עכשיו, מיכאל. המדינה הלאימה את הדיור הציבורי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ד"ר מיכאל, אתה רצית להעיר גם כן? << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> באופן כללי, לא רק לסעיף הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, זה הזמן להערות. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אני חושב שהחוק הזה הוא לא חוק טוב מהרבה סיבות ושרוב הסיבות קשורות לערך השוויון. החוק הזה פוגע בצורה משמעותית בערך השוויון. קודם כל דובר על כך שהמטרה היא דיור יציב, המצב הקיים, לפני שמוכרים את הדירה בהנחה למתגוררים בה יש לו דיור יציב. כלומר בכל המקרים שבהם נדרש דיור יציב אפשר לספק דיור יציב מבלי לתת הנחה של מתנה כספית של חצי מיליון שקל על חשבון הציבור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך למשל? << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> חצי מיליון שקל, כאשר לוקחים את הסכום הממוצע שנמכר בעבר, לפי דוח מבקר המדינה, שזה היה 320,000 שקל הנחה לדירה, מעדכנים את זה לפי מדד מחירי הדירות למדד האחרון הידוע. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> אבל אל תעדכן למדד, יש פה סכום בחוק. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> הסכום שיוצא כאשר מעדכנים את ההנחה שניתנה בעבר היא הנחה ממוצעת של 490,472 שקלים לדירה. אנחנו מדברים על הנחה של חצי מיליון שקל לדירה. מי שמקבל את הדירה הזאת בהרבה מקרים זה אנשים מבוגרים שהם יכולים להמשיך להתגורר בדירה בלי שום בעיה, במיוחד אם יש להם דירות שדורשות את זה. כלומר זה לא מספק דיור יציב, זה מספק מתנה בדרך כלל ליורשים. היורשים לפעמים הם יורשים שצריכים לקבל סיוע, כמו שנאמר קודם, יש מצבים שחשוב לעזור ליורשים, זאת אחת הדרכים הכי לא הגיוניות והכי לא יעילות שניתן לחשוב עליהן לעזור ליורשים. יש הרבה מאוד יורשים, חלקם במצב כלכלי טוב, אין שום סיבה לתת מתנה של חצי מיליון שקל לאנשים שנמצאים לפעמים בעשירונים הגבוהים. ומי שנמצא בעשירון התחתון וחשוב לעזור לו, אפשר לעזור לו באלף דרכים אחרות, לא דרך מתנה להורים שאחר כך בעתיד הם יוכלו להוריש את זה לילדים, אולי כשהילדים יהיו בני 70. מהבחינה הזאת אין שום היגיון, גם אם רוצים לעזור ליורשים זאת לא הדרך. דבר שלישי, כשמסתכלים על הסקר החברתי של הלמ"ס ומשווים בין רמת ההכנסה של אנשים מבוגרים שגרים בדירות ציבוריות לבין אנשים מבוגרים שלא גרים בדירות ציבוריות, אין כמעט הבדל בהכנסה שלהם. כלומר הטענה שכך אנחנו עוזרים לאנשים החלשים ביותר עם הכנסה נמוכה ביותר, הטענה הזאת היא לא נכונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה את האנשים האלה ואתה אומר לא נכונה? << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אפשר להצביע תמיד על מקרה כזה או אחר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הרבה מה לומר לך אבל לא נעשה את זה. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> תן לי לדבר. אם אתם לא מאמינים לי אני מציע שתיפגשו עם הלמ"ס - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אנחנו שומעים פה את כולם בקשב רב. גם אם הדברים צורמים לך באוזן ולא נעימים לך אפשר לזוז קצת בכיסא, אבל לא מעבר. כשאתה תדבר יכבדו אותך ואני מבקש גם כשאחרים מדברים לכבד אותם ולא משנה מה הם אומרים. לא פוגעים באחרים. בבקשה. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אם אתם לא מאמינים לי או לחישוב שבוצע, אז אני מציע שתיפגשו עם אנשי הלמ"ס להציג לכם את הנתון הזה ואת הניתוח, האם באמת מי שמתגורר בדירה ציבורית ההכנסה הכלכלית שלו הרבה יותר נמוכה בהשוואה לבני גילו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מדברים על הכנסה פלוס הון. אנחנו רוצים שתיתנו את הנתון פלוס הון, לא רק הכנסה שוטפת. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> הדבר הנוסף, יש פה חוסר שוויון כתוצאה מכך שמסתכלים על המצב בעבר, לפעמים בעבר הרחוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה אתה לא עונה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי אין לו מה לענות. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אם למשל יש זוג או משפחה חד הורית עם שלושה ילדים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק עורך דין הוועדה העיר הערה. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אתם רוצים שאני אמשיך או לשאול אותי משהו? כלומר להגיד כל הזמן, לחזור על הדברים שלכם, זה לא יעיל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עורך דין הוועדה הוא לא שלכם. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אני מנסה להגיד כמה נקודות, אם יש לכם הערות או שאלות אני אענה עליהן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בואו ניתן לו לדבר, חברת הכנסת לזימי, ניתן לו לדבר ברצף. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> לא, אתם יכולים להפסיק אותי באמצע אם זה משהו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא רוצה להפסיק אותך, אתה אומר דברי טעם ואני רוצה לשמוע אותך. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> הקריטריון היחיד שמקנה למשפחה או למשפחה פלוס היורשים לזכות בפרס של 500,000 שקלים בממוצע זה אם בעבר הרחוק הם היו זכאים לדיור ציבורי ומאז הם נמצאים בדירה ועכשיו הם יכולים לקנות אותה. העבר הרחוק הזה הרבה פעמים לא מתקיים בהווה. למשל אם היה זוג עם שלושה ילדים או משפחה חד הורית עם שלושה ילדים לפני 30 שנה, באמת הם היו במצב שנדרש סיוע והם גרו בדירה ציבורית, מאז שלושת הילדים עזבו את הבית, עכשיו הם בני 50, האמא בת 70 והאבא, אם הוא קיים, אז הוא בן 75, אין שום קשר בין המצב שלהם היום לבין המצב שלהם לפני 30 שנה כאשר הם נכנסו לדיור הציבורי. לא רק זה, גם הרבה פעמים המצב שלהם הרבה יותר טוב ממשפחות אחרות שנמצאות במצוקה ומחכות בתור להיכנס לדירה בסבסוד שכר דירה או להיכנס לצורה אחרת של סיוע מהמדינה והם לא מקבלים, כי את המתנה הזאת של 500,000 שקלים מקבלים על סמך קריטריון מיושן ולא רלוונטי להיום. הדבר הנוסף, בעבר כשמסתכלים על הדירות שנרכשו במסגרת המבצעים הקודמים של הדיור הציבורי, חלק גדול מהדירות בסופו של דבר נרכשו בקומבינה כזאת או אחרת על ידי יורשים פלוס משקיעים לתקופה קצרה ואחר כך הם נמכרו ברווח. כאמור מדובר פה על רווח פוטנציאלי של 500,000 שקלים בממוצע שלא הכול מגיע אפילו ליורשים כי הרבה פעמים זה יחד עם משקיעים שמשתתפים בקומבינה הזאת ואין לזה שום הצדקה, כי חלק מהם, גם המשקיעים וגם היורשים כאמור, במצב כלכלי חזק. מכירת הדירות הציבוריות, אני יודע שאתם העליתם את זה, היא מקטינה את מלאי הדירות הציבורית. הבעיה היא שיש שתי קבוצות שאחת מהן בוודאי לפי הקריטריונים העכשוויים היא זקוקה לסיוע ואתם פוגעים בה בזה שאתם מקטינים את המלאי של הדירות הציבוריות לפחות בטווח הקצר מכיוון שהחלום של חלק מהתומכים בחוק זה שבעתיד המדינה תבנה עוד ועוד דירות, אבל לפחות בטווח הקצר והבינוני לא יהיו תקציבים ואז מה שזה אומר, שכל הסיוע הזה של חצי מיליון שקל שניתן לפעמים למשפחות שאין שום קשר בינם לבין הרצון שלנו לסייע לחלשים, היא באה בדיוק על החשבון של החלשים. דבר נוסף, זה מייצר תמריצים מאוד לא נכונים. יש משפחות שיש להם צורך בסיוע והם יכולים לקבל סיוע בכל מיני צורות, אבל הם מעדיפים להיכנס לדירה בדיור ציבורי כי הם מבינים שבעתיד בהצעת החוק הזאת או בהצעת חוק אחרת שתבוא בעתיד אם ההצעה הזאת לא תעבור, אז תהיה להם אפשרות לזכות בבוננזה של חצי מיליון שקל. לכן גם אם הסיוע של כניסה לדירה ציבורית זה לא הפתרון הנכון עבורם הם עושים זאת רק על מנת להיות במסלול הזה שאולי יזכה אותם אחר כך בהגרלת הלוטו הזאת. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני באמת בשוק ממה שהוא אומר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הכול בסדר, נכון לרגע זה בוועדה הזו מותר להגיד כמעט הכול ולכן כאשר אתם דיברתם נתנו לכם את הזמן ואני מבקש לתת לד"ר מיכאל להמשיך לדבר, רק אני מבקש ממך להתחיל לחתור לדברי סיום. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אני מסיים בתוך 20 שניות. מי שכבר נמצא, יש את הקבוצה הגדולה שנמצאת כבר בדיור ציבורי וכרגע אין להם זכות לרכוש את הדירה בהנחה של 90% וכו'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תחזור שנייה על מה שאמרת. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> היום יש הרבה מאוד אנשים שמתגוררים בדירה בדיור ציבורי ואין להם כרגע את זכויות הרכישה שרוצים להעניק את זה בחוק. מבחינתם הפתרון הכי טוב למצבם הוא לאו דווקא להישאר בדירה שהם נמצאים בה, לפעמים בגלל הרצון להיות בקרבה לילדים או בגלל הקומה או בגלל הניידות או בגלל הרבה מאוד סיבות אחרות, לפעמים בגלל עבודה שהם מוצאים במקום אחר, מבחינתם הפתרון היעיל ביותר זה לעבור מהדירה הזאת ולגור במקום אחר והם לא עושים את זה מכיוון שהם מקווים שמתי שהוא הכנסת תעביר חוק כזה ואז הם יוכלו לקנות את הדירה בהנחה וכו'. לכן הפתרון הטוב ביותר זה לא לייצר את הציפיות האלה ולקבוע בצורה אמינה וחד משמעית שלא יהיה חידוש של זכויות רכישה. זה בדיוק הפוך ממה שהוועדה הזאת מקדמת. המתנה שאתם נותנים עולה לציבור חצי מיליון שקל בממוצע לכל אחד, אבל מי שמקבל את המתנה זה לא שווה לו חצי מיליון שקל, כי יכול להיות שפתרון אחר שהיה ניתן לו היה שווה לו 300,000-200,000, כלומר אנחנו זורקים חצי מהכסף לפח. לציבור זה עולה 500,000 שקל, אבל לרווחה של מי שמקבל את זה, יכול להיות שהיה אפשר להציע לו פתרון אחר בחצי מחיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חלק מההערות שהעלה מר שראל הן בהחלט הערות שראויות לדיון, בין בשאלת מדיניות ובין בשאלות שקשורות לניצול לרעה של המנגנונים שהחוק יצר, אנחנו בהחלט ערים לתופעות האלה של ניצול לרעה, מה שהוא כינה קומבינות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואת זה כולנו רוצים למנוע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ובזה צריך לטפל בהחלט. מה שהטריד אותי והייתי רוצה לשאול זה לגבי ההערה הראשונה של אדוני לגבי השוויון, האם אדוני מתייחס לשוויון ביחס לקבוצת הזכאים למחיר להנחה, ביחס לקבוצת הבנים הממשיכים בהתיישבות העובדת או ביחס לקבוצה אחרת? למי אדוני מתייחס בשאלת השוויון? << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> בשאלת השוויון, כמו שאמרתי, יש פה מתנה של חצי מיליון שקל שהמדינה מחלקת לכמה אלפי משפחות. א', אם רוצים באמת לעזור למשפחות האלה, השאלה אם זו הדרך הכי הגיונית לעזור להם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זאת לא שאלה של שוויון, זו שאלה של מדיניות. אדון שראל, אני אסביר את שאלתי. כשאתה אומר שיש פה בעיה של שוויון אתה צריך להגיד מהי קבוצת השוויון שאתה מתייחס אליה, לא אם זה נכון או לא נכון לעשות את זה. זה בסדר, זו עמדה לגיטימית, שזה לא נכון, שזה מתנה, אין בעיה, אבל מה שהטריד אותי זה שאתה טענת שיש פה בעיה של שוויון. אם אתה טוען שיש בעיה של שוויון, אני רוצה לדעת למי אתה - - - << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> ברגע שמחליטים על דירה ספציפית שנמכרת בהנחה למתגוררים בה וליורשים שלהם, והמדינה והציבור בישראל משלם על זה חצי מיליון שקל. חלק מהציבור שמשלם את זה אלו בעלי הכנסות גבוהות וחלק מהם בעלי הכנסות נמוכות, חלק זה על חשבון העלאת מיסים, חלק מזה בא על חשבון הוצאות רווחה, הוצאות בריאות, הוצאות חינוך, כלומר אנשים נפגעים בכל העשירונים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולא לשכוח שחלק מזה זה אותם האנשים שהם גם משפחות רווחה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא אומר שאין רווחה, שהם עשירים. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> זה לא שיש איזה שהוא אוצר חבוי מתחת לבניין של משרד האוצר ומשם משלמים את ה-500,000 שקל. ה-500,000 שקל באים מה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וכשאתה נותן מחיר למשתכן מה אתה אומר? << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אתה בכלל נגד כל האירוע הזה? << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> כן. צריך לעזור לאוכלוסייה החלשה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לד"ר שראל הערות חשובות, בנושא הזה אין פה הסכמה. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> מבחינת מי שמקבל את זה, כמו שאמרתי, חלק ממי שמקבלים את זה הם גם לא חלשים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמעתי 20 שניות, זה נגמר ה-20 שניות. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> כלומר אנחנו עושים פה מהלך מאוד מורכב, מאוד לא יעיל ובסופו של דבר מי שמשלם זה לאו דווקא החזקים ומי שמקבל זה לאו דווקא החלשים, לזה התכוונתי שזה חוסר שוויון. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אני אנסה להתייחס לטיעון הזה מבחינת השלטון. בסוף אנחנו נותנים פה איזה שהיא הטבה, המדינה נותנת סובסידיה, בדרך כלל כשהמדינה נותנת סובסידיה, בטח בשיעורים כאלה, היא עושה מבחני הכנסה, כלומר לא נותנים סובסידיה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון. בבנה ביתך לאנשי מילואים את לא עושה מבחני הכנסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במחיר למשתכן יש לכם מבחני הכנסה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במגרשי ההון שנתת 2 מיליון סובסידיה לאנשים לא עשית מבחן הכנסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתענה לי על מחיר למשתכן, יש שם מבחן הכנסה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומקבלי 30,000 שקל שקנו מחיר בהנחה, איזה מבחן הכנסה עשית להם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מיכאל, נשאלו השאלות גם לגבי מחיר למשתכן ואני אשמח - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממוצע הרוכשים של הדירות של מחירים בהנחה במדינה זה 30,000-20,000 שכר. לא העניים קנו את הדירות שם. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בסוף השאלה היא מה הרציונל. ברציונל של מחיר מטרה יש רציונל אחד, הרציונל הוא באיזה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למי שקשה יקנה, לא? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> לא, הרציונל הוא אחר, הרציונל הוא להוריד את הביקושים, להגדיל היצע, להגיד לאנשים חכו למבצעים, תהיה לכם הנחה וככה לשלוט איך שהוא בביקוש מול ההיצע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם כתבתם דיור בר השגה לאנשים שלא מצליחים לקנות בית. ככה כתוב בהצהרה, דיור בר השגה למי שאין כסף לקנות בית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני שואל עוד פעם, המטרה היא לשלוט בביקושים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב אם זה לשלוט בביקושים תסגרו את רמ"י. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אז אנחנו בעד אם זאת המטרה, אנחנו יכולים לעשות התייעלות בקרקעות מדינת ישראל בצורה יותר רלוונטית. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> כדאי לכתוב מה הרציונל. היה רציונל במחיר מטרה לעזור לזוגות צעירים, לכן אתה רואה את זה במבחנים, יש את הגילאים למי שאינו נשוי לעומת הגיל של מי שכן נשוי. יש רציונל מסוים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מבחני הכנסה יש שם? אמרת שבדרך כלל כשנותנים הנחות יש מבחני הכנסה. אז בתוכניות שקידם משרד השיכון בשני העשורים האחרונים האם היו מבחני הכנסה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> יש תנאי של מחוסרי דיור. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> גם פה יש. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> יש תנאי שאין לו דירה, שאגב התנאי שכתוב כרגע בחוק הוא הרבה יותר מקל מהתנאי שכתוב שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב ראש, אני מציע שתמשיך הלאה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נמשיך. הדיון הזה הוא חשוב, הוא מעניין. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> בסוף הרציונל של החקיקה הזאת ממה שאני מבינה זה לתת למעוטי יכולת את סכום הכסף כדי שהם יוכלו להוריש אותו. תחת הרציונל של החוק הזה, מה שנאמר פה, אין שוויון מהבחינה הזאת שבעצם נותנים את הסובסידיה מבלי לבדוק האם האדם הספציפי עומד במבחן כלכלי מסוים ונדרש וגם לא בודקים האם הילדים שלו הם כאלה שיכולים או יש להם דירה או אין להם. ייתכן שיש כאלה שאין להם ויש כאלה שיש להם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, ההערה הזאת חשובה, היא נכונה וזה לא לפתוח פה דיון במדיניות של מדינת ישראל בנושא הדירות או הקרקעות. אני מניח שאתם תתייחסו לזה, או בהצעת החוק שלכם הממשלתית או בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה להתקדם. << אורח >> ירון הופמן דישון: << אורח >> משפט קצר לגבי סעיף 10(ג) שאומר שכספי הקרן ישמשו להגדלת המלאי של הדירות הציבוריות. אני רוצה להדגיש שהנוסח, בצדק, לא אומר שחייבים לרכוש דירות בשוק החופשי באמצעות הכסף שנכנס, אפשר להשתמש בכסף כדי לבנות דירות של דיור ציבורי או כל שימוש אחר. אז המניפולציה של להגיד 1 מול 5 היא רק כי מניחים שהדרך היחידה היא לרכוש בשוק החופשי. החוק מאפשר להשתמש בכסף כדי להגדיל את המלאי בכל דרך שהיא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תן לעמיגור כסף לבנות בתים, יעלה לו בינוי וחומרים 600,000. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אני מאוד אקצר כי חשוב לי שזה יעבור להצבעה, אבל זה לא עולה על דעתי שפורום קהלת יתיימר לדבר בשם השוויון ובשם הדאגה לצורכי אנשים שחיים בעוני. הדבר כל כך אבסורד - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ושהוא מוחק אותם דרכו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו לא פה באיזה התנגחות פוליטית. פורום קהלת הוא פורום מכובד, אפשר להתווכח לכאן או לכאן, הוא יכול להגיע הנה ולהביע את דעתו. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> עוד משפט אחד, ברשות אדוני. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אני מצפה רק שתתייחסי למהות הדברים ולא תמשיכי בתרבות הביטול הזאת. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אני אשמח לגמור לדבר בלי הפרעה. אני אשמח מאוד שהוא לא יפריע לי. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> כל הביטול הזה הוא נגד חופש הביטוי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אני לא רוצה להוציא מפה אף אחד. ד"ר שראל, ההערה שלך היא נכונה, אמרתי את זה גם מקודם. יש לך הערה למהות הדברים? אז בקצרה ולא לפורום כזה או אחר. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> זה לא רק מי הדובר, זה גם התוכן הזה שטוען שיש פה פגיעה בשוויון והתוכן שטוען שעל מנת לדאוג לאנשים אחרים עניים הדרך היחידה היא לקחת מעניים אחרים, היא טענה אבסורדית מיסודה. והטענה למשל, אילו היו לנו פה דאגות אמיתיות לאנשים המאוד עניים ונזקקים שחיים בדיור הציבורי היה צריך להרחיב מאוד את המושג של דייר ממשיך, לא רק בחוק הזה אלא בכלל, ולדאוג, אבל אין פה שום הצעה לדאוג לאנשים מוחלשים, אלא אך ורק להציע שהמעט מאוד שמבקשים לתת פה ייקחו אותם על מנת לדאוג, ולכאורה הטענה היא נכונה לכל קצבה שרוצים לתת אותה, שהיא גם על חשבון עניים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אנחנו סיימנו להקפה הזו את הערות החברים ואנחנו ממשיכים להקראה. בבקשה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> דיווח השר 11. השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בכתב על מצב הדיור הציבורי ועל יישומו של חוק זה, דיווח ראשון יימסר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתום שנתיים ממועד תחילתו של חוק זה ולאחר מכן מדי שנתיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבקשת אם אפשר להוסיף לדווח בכתב ולוועדה בדיון פומבי. זה יהיה טוב שהשר גם יבוא לדבר על הדיור הציבורי אחת לכמה זמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. יהיה אחר כך מבחן לקוראים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מימון 12. חוק זה ימומן מתקציב המדינה. תקציב המדינה 13. הסכומים שייקבעו בתקציב המדינה בשנת כספים פלונית לשיכון ודיור לא יפחתו מהסכומים שהוקצבו לעניין זה בשנת התקציב 1998. זכויות לפי החוק 14. הוראות החוק המקנות זכויות לזכאי או לדייר ממשיך לא יחולו אם חוזה השכירות הופר הפרה יסודית, אלא אם כן תוקנה ההפרה בתוך זמן סביר לאחר שניתנה ארכה לכך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אעיר כאן שגם בנושא הזה נצטרך לטפל בדרך קצת שונה כדי למנוע את המצבים שבהם מתנהלים דיונים אין סופיים בבתי המשפט לגבי טענה של הפרות או אי הפרות של חוזה השכירות. אנחנו נצטרך להתייחס לנושא הזה ולמצוא לו מנגנון יעיל לפתרון הטענות לכאורה להפרות יסודיות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> למה היועץ המשפטי מתכוון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היועץ המשפטי אומר שהמצב הנוכחי שבו חברות הדיור הציבורי טוענות במקרים רבים להפרות של ההסכם ומאלצות את הדיירים לנהל הליכים משפטיים של שנים רבות בבתי המשפט בטענות מסוג זה הן נושא שנצטרך להתייחס אליו. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אז אני רק אשמח להגיד שצריך שנייה להבין איך - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מעולם לא תבענו על הפרה יסודית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא תבעתם, בוודאי - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל יש גם קושי להגביל בחקיקה גישה לערכאות גם של עמידר וגם של חברות ממשלתיות. אבל אנחנו כמובן נשוחח על זה, כפי שהיועץ המשפטי אמר, אני רק עכשיו רוצה לומר שיש קושי באמירה הזאת וצריך להבין איך בונים את המנגנון הזה בצורה נכונה. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> בכלל יש בעיות במנגנון המשפטי של עמידר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהחלט אנחנו נצטרך להתייחס לזה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אגיד לפרוטוקול. לא קרה, לפחות בתקופה של חמש השנים האחרונות שאני מכיר וגם תיקים שהתחילו, שתבענו או ששללנו זכות לרכישת דירה בגין הפרה יסודית. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> זה קורה בגלל שיפוצים ובנייה של דירות, תוספות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, אבל זה לא לעניין רכישת הדירה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> די, אנחנו רוצים להקריא את החוק. כל האידיאולוגיה פעם אחרת, בקריאה שנייה ושלישית אידיאולוגיה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> התניה – לטובת הזכאי 15. אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הזכאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם את זה לא עשיתם מעולם, נכון? כמו שהוא אמר שלא תבעו על הפרות יסודיות. סתם זאת הייתה הערת אגב. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שמירת דינים 16. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין. ביצוע ותקנות 17. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין היתר בעניינים אלה: (1) קביעת חריגים לחובת הזכאי לשלם את חובותיו לפי חוזה השכירות כתנאי למימוש זכותו לרכוש את הדירה הציבורית; (2) קביעת מחיר מרבי לדירה ציבורית לצורך רכישתה שלא יעלה על המחיר שנקבע לרכישת דירה בהתאם להוראות סעיף 3, ויכול שהמחיר ייקבע לפי אזורים או לפי אמות מידה אחרות או נוספות; (3) הגדלת הסכומים והאחוזים הנקובים בסעיף 3(א) ו-(ב) לגבי סוגי נכים שיקבע; (4) קביעת דרכים להוכחת היות אדם "דייר ממשיך"; (5) הוראות בדבר הגשת בקשה לעניין סעיפים 2 ו-4. (ב) תקנות שיישומן כרוך במימון מתקציב המדינה או בהפחתה של הכנסותיה, ובין השאר תקנות לפי פסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), יותקנו גם בהסכמת שר האוצר. עדכון סכומים 18. (א) הסכומים הנקובים בחוק זה ישתנו לפי שיעור עליית המדד מהמדד הידוע ביום תחילת החוק עד המדד הידוע במועד שבו הגיש הזכאי או הדייר הממשיך בקשה לרכוש את הדירה הציבורית או במועד שבו חתם הזכאי, או הדייר הממשיך, לפי העניין, על החוזה לרכישת הדירה. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ב-1 בינואר בכל שנה, או בסמוך למועד האמור, תפורסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון על הסכום המעודכן הנקוב בהגדרה "זכאי" כפי שהשתנה לפי שיעור עליית המדד כאמור באותו סעיף קטן, לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. הוראת שעה 19. חוק זה יעמוד בתוקפו - - - כאן יש כמה הצעות בהצעות החוק הפרטיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר להשאיר את זה בינתיים פתוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אי אפשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה לסגור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הבנתי. המציעים? אתם רוצים להשאיר את זה כמו שהחוק היה בוורסיה הקודמת שלו? השארנו את זה פתוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתי רוצה 20, אבל בסדר - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רצינו 30, עשינו לכם הנחה לעשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יצאת לארג' היום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האמת שעשר זה לא מספיק, אבל בסדר. << דובר >> קריאה: << דובר >> חבר הכנסת מיכאל ביטון, אותם אלה שגרים במקומות של פשע שרוצים מיידי לצאת ולהציל את הילדים שלהם, גם עליהם צריך לחשוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, זה כמה התחולה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מדברים על הוראת השעה לכמה זמן, אל תכניסו נושאים אחרים. בבקשה, זה חוק לשם שמים, די עם זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו החלטנו עשר שנים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. אם אפשר יותר הכי טוב, אבל המינימום עשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המשרד? מתנגדים. תגוונו קצת, אנחנו פה מתווכחים עשר, 20, משהו, יש פה איזה עניין, אתם לא יכולים להיות שליליים. אז אנחנו לקריאה ראשונה נשאיר את זה על עשר שנים כפי שהיה בהארכה הקודמת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול, עשר זה צריך להיות המינימום כי זה חידוש הוראת השעה לתקופה שהייתה הוראת השעה הקודמת. אני חושבת שצריך לדון בין קריאה שנייה לשלישית, להפוך את החוק להוראת קבע או להגדלה משמעותית של השנים, זה הדבר היחידי שידרבן גם את משרד השיכון לעשות מעשה עם הדיור הציבורי. אני חושבת שזה צריך להיות כאקט שייצר יזמות כלשהי בהיבט הזה, אבל בוא נשאיר את העשר כרף המינימום ובין הקריאות נדבר על הוראת קבע או הגדלה משמעותית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי עוד מה להגיד, אבל נדלג. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עדיין אנחנו המחוקקים בצד הזה, רק להזכיר את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יום יבוא ותהיה מדינה וממשלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קדימה, אנחנו רוצים להגיע, חברים, אנחנו מתקדמים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק אומרת לך שאם תעשה את זה הוראת קבע רן כהן עובר לעוצמה יהודית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לפרוטוקול. את יכולה לחזור על זה, נעמה? כי הייעוץ המשפטי לא הספיק להקליט. שמעתם את זה בערוץ הכנסת? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה לא לפרסום, תמחקו את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רק אומר מה שהיא אמרה. אתה כבר חתום אצלנו מזמן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא עוזר לו יותר מדי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בעייתי שכולם אוהבים אותך, את אומרת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אותך אוהבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אותך אוהבים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אותך אוהבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עכשיו מצביעים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר לעשות על זה הצבעה, מי אוהב את מיכאל ביטון? אני חושב שיש פה רוב. הנה, אתה רואה? כולם. על זה כולם מסכימים, גם משרד השיכון. אבל זה לעשר שנים אוהבים אותך, כמו שביקשת בחוק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייב וידוי. אני עשיתי את המוות למשרד השיכון, אבל הם לא אשמים, הזנחת הדיור הציבורי זה פשע חברתי של 40 שנה. זה לא הם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> משרד השיכון הוא משרד שכבר התרגל להיות עם החור בגרוש, זאת הבעיה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם דיור ציבורי בעולם זה לזוגות צעירים, לסטודנטים. כל המדינות המפותחות עושות 10% דיור ציבורי, 15%. למה לא? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו יכולים להתקדם, מיכאל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיכאל ביטון, תודה רבה. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> רק הערה קצרה לגבי זה שברוב המדינות המתקדמות יש הרבה דיור ציבורי. זה נכון שבהרבה מדינות יש יותר דיור ציבורי מאשר בישראל, אבל ברוב המדינות האלה אין בכלל זכויות רכישה. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> זה לא נכון, בריטניה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם תעשה 20% דיור ציבורי בארץ אני מבטל את חוק המכר. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> זה לא נכון עובדתית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב אני מוכנה שייכנס לפרוטוקול, בהגעת הדיור הציבורי לממוצע ה-OECD, לא 20%, החוק בטל. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> כן, תן ממוצע OECD. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> אני מקבל את ההצעה, בואי נכניס את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל עוד לא סיימנו את ההקראה. << אורח >> מיכאל שראל: << אורח >> בואי נכניס את זה, אחר כך אני אסתכל מה הממוצע של ה-OECD. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 8%. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אנחנו מתקדמים, נשארו שני סעיפים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שיקום שכונות – חזקה לעניין דירה ציבורית שנרכשה 20. לעניין אמות מידה לשיקום שכונות שלפיהן תינתן עדיפות לתקצוב מבנים במתחמים בהם רוב של דירות ציבוריות, ימשיכו לראות דירה שנרכשה לפי חוק זה כדירה ציבורית. סעיף 21 אני לא מקריאה, אנחנו נמחק אותו, זה סעיף תחילה. התחילה של החוק היא עם פרסומו ברשומות ולא צריך את הסעיף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הסעיף האחרון, 22, זה הוראת מעבר שמתייחסת לאזורי עדיפות לאומית, דיברנו על זה כשהקראנו את סעיף 3. הוראת מעבר 22. יראו אזורי עדיפות לאומית שנקבעו בהחלטת ממשלה מספר 561 מיום 21 במאי 2023 כנוסחה ביום תחילתו של חוק זה כאזורי עדיפות לאומית שקבע השר לפי סעיף 3(ח) לחוק זה כל עוד לא קבע השר אזורי עדיפות לאומית לפי הסעיף האמור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי החוק המקורי וגם הצעת החוק כרגע השר היה אמור לקבוע את אזורי העדיפות הלאומית בתקנות והסתמכו, בצורה שאפשר לשאול עליה שאלות, על החלטת ממשלה שקבעה אזורי עדיפות לעניינים אחרים של משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז עכשיו כל פעם ששר יקבע את זה מחדש זה יעדכן - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לפי החוק הזה. אם הוא קובע לפי החוק הזה מחדש אז זה לפי הקביעה המאוחרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת החוק הזה מתעדכן בהתאם לקביעת השר על אזורי עדיפות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא ירצה, כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תיכף ניתן למשרדי הממשלה להתייחס, לפני כן יש לנו אורחת, אישה יקרה, אורית, אמא של גיבור ישראל, נועם ישראל שנפל בלחימה ברצועת עזה, לוחם בגדוד 12 של גולני, היה באמצע קורס מ"כים, בבקשה. << אורח >> אורית עבדו: << אורח >> אני אורית, אני אמא של נועם, אנחנו גרים בקדימה בדיור ציבורי. כל חלומו של נועם היה, כל פעם הוא היה אומר: אני אקנה לך את הבית, אני אקנה לך בית, אני אקנה לך בית, ואנחנו ממשיכים בחלום, הוא כבר לא יוכל להגשים אותו. יש לי עוד שלושה ילדים חוץ מנועם, מיתר, שהיא ניצולת נובה, לידור שגם עשה מאות ימי מילואים בגולני ואגם הקטנה, בת 16. אנחנו רוצים בגדול להבטיח את עתידם, רוצים שיעבור החוק הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק משהו קצר, אם לא קשה לך נשמח שתספרי לנו על נועם. << אורח >> אורית עבדו: << אורח >> זה רוי, לי מאוד מאוד קשה לדבר על נועם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מעריך מאוד שהגעת הנה, זה חשוב מאוד. << אורח >> אורית עבדו: << אורח >> רוי היא השותפה שלי. << אורח >> רויטל אזור: << אורח >> אני רויטל, אני מלווה את אורית מאז שנועם נהרג, יותר, אני חנכתי את נועם במסגרת צהלה, זו עמותה לקידום נוער מאז שהוא היה בן 14 והוא היה כבן בית אצלי. מאז שנועם נהרג אני מבינה את הצורך של הליווי הצמוד ואני צמודה לאורית בכל מה שהיא צריכה. אחד מהדברים הכי חשובים זה הנושא של רכישת הבית עבור המשפחה הזאת מעמידר מכיוון שיש פה משפחה ששבורה לרסיסים ומדממת. גם אפרת וגם מר לפידות מכירים מקרוב מאוד את הסיפור, משרד הביטחון מעורב פה, יש פה מכתבים שעוברים, יש פגישות שנעשות, ואני חושבת שהמחויבות שלכם למצוא פתרון לאורית לרכוש את הבית הזה ולעזור לה בשיקום של המשפחה ולתת למשפחה הזאת עתיד, משפחה שנתנה למדינה הזאת מאה אחוז, את כל מה שאפשר, אי אפשר יותר מזה. אנחנו פה כחברה ערבים למשפחה הזאת וצריכים לעמוד פה ולתת לה את האפשרות לחיות בבית שלה, לתת לילדים האלה את המקום לתקווה ולשיקום. כל הפלפולים המשפטיים פה הם פחות רלוונטיים כי כשרוצים מוצאים את הדרך. יש פה מקרה חריג והדרך צריכה להימצא. קיבלתם את כל מה שצריך ממשרד הביטחון, משרד הביטחון מאוד מבין את האירוע, נתן את כל מה שצריך, כמה משפחות שכולות יש מחרבות ברזל, אני מצפה מכם להגיע לפתרון ומהיר. אני חושבת שזאת המחויבות שלכם. מעבר לזה, אורית התחילה הליך של רכישה עוד לפני שפג התוקף של החוק ו - - - << אורח >> אורית עבדו: << אורח >> כל היום הם מחפשים למה לא, לא למה כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התיקון של החוק וההערה שחבר הכנסת ביטון הוסיף להצעת החוק – אבל אני אתן למיכאל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו שש שנים, כל חברי הכנסת פה, לא יודע איך קרה שילדי הדיור הציבורי נאבקים על דיור ציבורי. זה בשבילך, שראל, הורשה, מסעודה ביטון, תשעה ילדים, קנתה בית בדיור הציבורי, ארבעה מרוויחים בין 15 ל-40,000 שקל, ארבעה נאבקים על הקיום כל יום מחדש. אין להם כלום, אין להם ירושה. בית כזה שווה מיליון שקל, כל אחד יקבל 100,000 שקל, יילך לקחת משכנתא, המדינה נותנת 75% משכנתא, מאיפה הם יביאו את ה-100,000 שקל? מהלוואות פרטיות בריבית גבוהה? אז ההורשה הזאת לדור הבא היא מאוד חשובה, זו פעם ראשונה שהורה יכול לתת לילד שלו סכום לקחת משכנתא. אבל אני רוצה להגיד לך שפגשתי את אורית ואנחנו שש שנים נאבקים על החוק הזה, למען משפחות והן כותבות לנו ומבקשות מאיתנו, מתי כבר החוק הזה יהיה בתוקף? אנחנו מכירים אותך שנים, אנחנו איתך. חס ושלום שהכנסת הזאת תיגמר והחוק הזה לא ייגמר. חס ושלום, זה יהיה פשע חברתי. אבל שמעתי את אורית בכנסת זועקת זעקה של אם שכולה בדיור ציבורי, כשהיא הייתה צריכה לגור בבניין דירות במקלט כמה חודשים ולקבל טובות משכנים עד שהיא נכנסה לדיור של עמידר. << אורח >> רויטל אזור: << אורח >> של 50 מטר, זה מה שהם מבקשים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועכשיו אנחנו עשינו פה משהו מיוחד שנתנו למשפחות שכולות מעמד מיוחד בחוק הזה, שמשפחה רגילה צריכה ותק של שנים ומשפחה שכולה לא, שתקנה את הבית. זה מה שמדינה יכולה לעשות למען משפחה שכולה בסוציואקונומי נמוך, כמו מסעודה ביטון, משפחה שכולה. אני רוצה שהסעיף הזה למען משפחות שכולות בדיור הציבורי הוא לעילוי נשמתו והוא לכבודו של נועם ישראל עבדו. זה מה שעשינו פה היום, עשינו תיקון על תיקון, גם לכלל המשפחות שצריכות את הדיור הציבורי ובמיוחד פה לכמה משפחות בודדות. ולאנשי משרד השיכון, יש מספיק פה בשר להחרגה של המקרה הזה עוד לפני סוף החוק, גם בשל השמאות שנעשתה והתחלת תהליך, גם שמתהווה חוק שמחריג את המשפחות האלה וכל אפשרות אחרת של צווים שקשורים למלחמה וליכולת של משרדים ביניהם להחליף גב אל גב או לעשות פטנטים. תביאו פתרון עבורה לפני החוק הזה, היא צריכה את זה, זה אוויר לנשימה. אני יודע שאתה עוסק בזה, אני רוצה לברך אותך על הניסיונות, בואו נברך על המוגמר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, התייחסות של חברי הכנסת. כי אנחנו רוצים לשמוע את המשרדים שלא נתנו להם לדבר. אתם רוצים לדבר לפני או אחרי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי ההצבעה נדבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרדי הממשלה, בבקשה. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> אנחנו רוצים לציין שהצעת החוק במתכונתה הנוכחית אינה הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בחוק, עם זאת חשוב להגיד כי להצעת החוק אין מקור תקציבי וככל שיהיה שינוי בנוסח הצעת החוק שיביא לגידול בעלות התקציבית או לשינוי בהשפעה על הכנסות המדינה הממשלה תצטרך להתנגד לו בהתאם לחוק. לצד זאת אנחנו חושבים כי הצעת החוק לא תיטיב עם הדיור הציבורי ולכן אנחנו מתנגדים לה. הארכת תוקפו של החוק תביא להטבה עבור הרוכשים הפוטנציאליים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי זה אנחנו מתנגדים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> האוצר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האוצר כפוף להחלטות הממשלה, למיטב ידיעתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעניין שבוועדת השרים כולכם אמרתם כן ועכשיו כולם מתנגדים. << אורח >> תמר צין: << אורח >> אנחנו נבהיר גם לוועדת שרים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני למדתי פה משהו חדש, הצעה לא תקציבית שאין לה מקור תקציבי. זה, אני מודה, משהו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא אמר שאם יהיו שינויים יצטרכו מקור תקציבי. << אורח >> תמר צין: << אורח >> אנחנו אומרים לפרוטוקול, ככל שתתקדם ההצבעה ועלו פה המון רעיונות שיש להם עלות תקציבית, ככל שיהיה שינוי חשוב להגיד שלוועדת שרים החוק הזה הגיע בלי מקור בתקציב המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, גם עכשיו הוא בלי תקציב. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> בנוסף אנחנו חושבים שהזכאות לרכישת דירות ניתנת לזכאים לעתים עשרות שנים לאחר שקיבלו זכאות לדיור הציבורי, זאת מבלי לבחון את מצבם הסוציואקונומי הנוכחי, כלומר מדובר במתן סובסידיה בפועל של מאות אלפי שקלים לרוכשים שייתכן שכבר לא עומדים בקריטריונים לזכאות לדיור הציבורי. למעלה מכך, הזכאות לדיור הציבורי כיום היא פרמננטית - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא צריך להקריא את הדברים שלך, פורום קהלת ייצג אתכם, אמר את הדברים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> די, מיכאל, תפסיק עם פורום קהלת הזה, די כבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא צריך להקריא. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> השינוי שמביא החוק הוא הורשת הדירה ליורשים של הזכאי, לכן בראייתנו הצעת החוק תביא להקצאה לא יעילה של הדיור הציבורי - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שוויונית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מיכאל, די, פעם הבאה אני מוציא אותך. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> הקצאה לא יעילה באופן לא יעיל ליורשי הדיור הציבורי שלא מתבצעת בדיקה ביחס למצבם הסוציואקונומי וזאת על חשבון תור הממתינים שהינם באופן מוגדר במצב סוציואקונומי נמוך. << אורח >> תמר צין: << אורח >> נגיד קונקרטית שככל שהצעת החוק תתקדם נדרש לדון, כמו שגם משרד השיכון אמר, המנגנון הנוכחי בחוק לא נותן מענה באמת לבדיקה של הנוכחים. מבחינתנו יידרש דיון עומק על כל הסעיפים שעסקו גם במנגנון, גם בקריטריונים, גם בסכום המינימלי בהינתן שהחוק - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תמר, אני רק אבקש מכם, דירה ציבורית מבחינתי היא קדושה, היא צריכה ללכת למי שראוי וזכאי לה ואנחנו לא רוצים שהיא תלך למישהו שיש לו כבר נכסים, חד משמעית בהקשר הזה. לכן אני מבקשת מהאוצר לא לבוא כמי שרוצים לתקוע את החוק ולמנוע ממנו לעבור, אלא לבוא עם פתרונות בהקשר הזה ואני מבטיחה לך שכולנו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת הבטחה שנייה שלך בדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת את זה כי אני חושבת שזה חשוב, אני רוצה שהדירות הללו יילכו למי שזה מגיע לו, אני לא רוצה שזה יהיה קומבינה. כל דבר ציבורי מבחינתי הוא קדוש, זאת התפיסה שלי, הוא לא יכול להיות קומבינה, הוא צריך להיות של מי שזקוק לו, של מי שהמדינה הגדירה, שאחריות המדינה על אזרחיה על מלא. לכן האוצר פה יכול להיות גורם מגייס למובן הזה, תציעו לנו פתרונות לא כדי לרדוף את העניים אלא כדי למנוע מהקומבינטורים לקחת להם את המשאבים שלהם. לא להסתכל על זה ממקום עקום, אלא ממקום בריא לחוק הזה ואני אלך איתכם על זה. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> רק חשוב לציין - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מספיק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, ינון, זה לא ועדת כספים, פה אנחנו נותנים להם לדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, מניסיון לא טוב לתת להם יותר מדי לדבר. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> קיבלתי את הערתו של חבר הכנסת, אנחנו נתייחס בדיונים הבאים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. משרד המשפטים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אגיד התייחסות כללית. בסוף יש פה בעיקר ענייני מדיניות. כמו שאמרתי בדיון הקודם, אנחנו חושבים שבסוף ככל שהדבר הזה יתקדם צריך למצוא מנגנונים מאזנים מכל מיני סוגים כדי לשמור על מלאי הדיור הציבורי ושהחוק הזה לא יהרוג את הדיור הציבורי ואת מלאי הדיור הציבורי. כמובן שככל שהדיונים יתקדמו בקריאה שנייה שלישית, בוודאי אם יהיו שינויים בחוק, כפי שעבר בפעם הקודמת, אז ייתכן שיהיו לזה כל מיני השלכות משפטיות שנצטרך לדון בהם לעומק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. משרד השיכון. תגוונו הפעם את התשובה, אני מבקש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעיקרון חיובי, אנחנו בעד, רק עם שינויים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כמו שנאמר קודם, אנחנו מתנגדים למנגנון שנקבע בהחלטה והשר מתכוון לקדם הצעת חוק ממשלתית בנושא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באיזה לוח זמנים השר מתכוון לעשות את זה? << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אנחנו מתחילים לעבוד, מציגים לשר, הוא לומד את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לוח זמנים, זה מה ששאלתי. << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >> אין לי משהו שאני יכולה כרגע ל – << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הייתה קודם גברת שקודם העירה איזה שהיא הערה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הרשות להתחדשות עירונית. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה תחת אותו שר, תחת שר השיכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא עד כדי כך בליבה, היא חצי דיון משתתפת, לא כל הדיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. אז אם אין עוד הערות מהחברים - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי יש הערה. אני רוצה להודות לך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיכאל, אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נברך על המוגמר. אז אנחנו עוברים להצבעה בתיקונים להצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות הרכישה) לאחר שמיזגנו את כל ההצעות הפרטיות להצעת חוק אחת. נעבור להצבעה. מי בעד התיקונים שהוגשו להצעת החוק כנוסח הוועדה? מי נגד? אין מתנגדים. יש נמנעים? אין נמנעים. הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הצעת החוק אושרה לקריאה הראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך. אני באתי באמצע עוד פגישה לכן היה חשוב לי לבוא ולהצביע, למרות שהיה בטוח שהחוק יעבור פה. אדוני היושב ראש, קודם כל להגיד לך תודה רבה שלקחת את זה בשתי ידיים וקידמת את החוק הזה. אני מודה לך. נעשו דיונים בעבר גם אצל חבר הכנסת יעקב אשר ומספר דיונים שהוא ניסה להגיע לכל מיני הבנות ולצערי ולצערו גם הם לא הגיעו, אבל אני חושב שאנחנו בדרך ליום היסטורי. אני אומר שזה עדיין לא היסטורי מה שאנחנו עושים פה, רק כשזה יעבור בשנייה ושלישית – וכשאתה מסתכל על האנשים שנמצאים פה סביב השולחן, זה לא אנשים שכל אחד מסודר פה עם איזה עסק או משהו, אתה שומע את האנשים, אתה שומע משפחות שכולות, אתה שומע את המשפחות ואנחנו מכירים את זה, אנחנו מכירים את זה מהשכונה, איפה שאני גר ואיפה שגדלתי בעכו ואני מכיר את זה מהסבתא שלי, אנחנו מכירים את הדברים האלה. המשפחות שלנו כשבאו, ומיכאל ביטון היטיב להסביר זאת כל פעם, הם באו בדיוק למקום הזה, הם באו בדיוק לדירות האלה, זה הדבר היחידי שעוד נשאר לאנשים האלה שיכולים להוריש לילדיהם. גם אם היום אתה מסתכל עליהם, לילד הזה יש דירה או לילד הזה אין דירה, בסופו של דבר כשאתה מוריש פה משהו אתה לא מוריש פה מיליון דולר או שני מיליון דולר, אתה מוריש הרבה פחות ויש לך עשרה ילדים, לפעמים זה משפחות ברוכות ילדים, להוריש לילדים בסוף משהו זה לא ניבול פה, במיוחד במצב של היום לסייע לאותן משפחות. ולפני הירושה אני מדבר על אותם שעדיין חיים בדירות האלה, אלמנות שחיות בדירות האלה, אני מכיר אותם והם מתקשרים ונמצאים ונפגשים איתנו. ואני אומר גם למשרד השיכון, היו שנתיים, שנתיים נתנו לכם, והיום אתם אומרים שאתם יושבים, אני חושב שזה לא ראוי עכשיו להתחיל לשבת, אני חושב שזה היה צריך להיות כבר מזמן. נכון, זה שר חדש, אבל הייתם צריכים לבוא עם משהו מוכן ולהגיד לו: תראה, הגענו פה להסכמות, הגענו לאיזה משהו. גם אם אתם רוצים להביא היום משהו, אדרבא, אנחנו בעד. מי שמכיר פה, זה חברי כנסת חברתיים שאנחנו לא מחפשים קרדיט, אנחנו מחפשים דבר אחד, את הטוב. אם תביאו משהו ותגידו שאתם צריכים בתמורה שנביא לכם משהו טוב, תמשכו את הצעות החוק שלכם, הנה אני אומר לכם, לא רוצים קרדיט, אבל משהו שיהיה טוב. אם לא יהיה טוב נצטרך להמשיך עם זה למרות ההתנגדות ואם נצטרך תקציב, משרד האוצר, או צריך מקור, יש עוד פתרון, 50 חברי כנסת ומעבירים את זה גם בלי מקור. יש לנו את הפתרון הזה. אנחנו לא אוהבים להגיע למקומות האלה, הגענו בעבר למקומות האלה, לצערנו, ולכן אני אומר, בואו, אדרבא, ניפגש כולנו. אתם רואים שכולנו עובדים פה בהרמוניה, תעשו את זה לא בשבילנו, למען אותם אנשים שמייצגים אחוז קטן מאלה שזקוקים לזה ואם בעזרת ה' נצליח ונביא להם את הפתרון הזה זה יהיה ברכה לעם ישראל. זה לא יפגע בדיור הציבורי. מה שפוגע היום בדיור הציבורי זה שאין דיור ציבורי, כשאין דיור ציבורי חדש זה הפגיעה הכי גדולה. אם הייתם מביאים מכל פינוי בינוי, מכל מחיר למשתכן, מכל דבר, 20%, אני חושב שאז הייתם אומרים: תשמע, אם ניתן לך את זה אולי זה יפגע. כרגע אין כלום, במצב של אין כלום זה הדבר הכי טוב שיש ואני חושב שאתם צריכים לעשות הכול על מנת לקדם את זה. תודה רבה לכם. תודה רבה לנעמה לזימי, תודה רבה לחברי מיכאל ביטון, אני חושב שאנחנו עובדים ביחד, מאז שפג החוק הזה אנחנו ביחד עושים את הכול על מנת להביא את הדבר הטוב הזה. אני מתנצל שאני צריך לצאת אבל תודה רבה שוב פעם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולהנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמר לי, שב, אני אדבר לפניך, תשמע אותי ואתה קם והולך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שמעתי אותך כל זמן, שתהיה בריא. הבעיה שלך, כשאני יוצא הדברים שלי מהדהדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ינון ומיכאל, תמשיכו לריב בוועדת הכספים. תודה רבה, חבר הכנסת ינון. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אני ממש ממש מתרגשת, אני לא זוכרת מתי בכיתי במקום הזה, דמעות של התרגשות. תודה גם לך. זה חוק באמת כל כך חברתי שכשפג תוקפו התחננו לשר שיאריך את הוראת השעה, הבנו מה יהיה, הבנו איזה פניות ציבור נקבל. במקרה מיכאל ואני שני אנשים שעצרו תקציב מדינה על פינויים מהדיור הציבורי. לא כי זה בייס שלנו, לא רמזורים, לא יהלומים, לא שום דבר, כי בשביל זה אנחנו כאן. לא רק בגלל איפה שגדלנו, אני לא חושבת שרק חוויית החיים היא מה שאמור להגדיר את העיסוק שלנו, אלא גם הבנה שהתפקיד שלנו להסתכל על כל חלקי החברה והחלק הזה של האנשים בדיור הציבורי עוד יותר הוסתר תחת המלחמה והכאוס והמצב הלאומי. הכול פה היה קשה והם הופקרו ועכשיו הבית הזה עושה איזה שהוא תיקון. אני רוצה להגיד לך שזה לא מובן מאליו שבשני דיונים העברת את החוק הזה ושהבנת שאי אפשר למרוח מההתחלה. אני חושבת, יצחק, שאתה עדיין לא מבין מה נעשה כאן היום ושעוד כמה שנים תסתכל על זה כעל הדבר הכי משמעותי שעשית בקדנציה הזאת, אני בטוחה בזה. אני לא יכולה להסביר, אם יש משהו שנקרא אחריות המדינה, מה זאת מדינת ישראל, מדינה שבנתה דיור ממשלתי לכל עולה, כמדינה ענייה, ושכחה את החובה שלה וזה הדבר הכי ציוני, הכי לאומי והכי חברתי והכי יהודי שאפשר לעשות. לזכור את זה בבסיס זה לזכור מי אנחנו. אני באמת ממש מתרגשת וגם מיכאל ממש ריגש אותי, התפקיד שלנו שאנחנו צריכים לדאוג שזה יעבור במליאה בקריאה ראשונה ואמרת נכון, שזה חייב לעבור גם את השלישית. טוב שיש פה יו"ר ועדה שאומר אם לא תבואו ממקום קונסטרוקטיבי יעבור החוק כמו שאנחנו נרצה. אז או שנעבוד ביחד, ואני רוצה לעבוד ביחד כי יש פה הערות שהן נכונות, שאנחנו צריכים ביחד למצוא את התיקונים שלהן. אם נהיה בהפנמה שהחוק הזה עובר ולא מבטלים אותו יעבור חוק יותר טוב, אני בטוחה, ואני אהיה שותפה לזה. אז אני רוצה להגיד תודה ואני רוצה להגיד תודה לכם, לדיירים שמגייסים את הכוחות לבוא ולהילחם. זה קשה כי המקום הזה מתעמר בכם ואני יודעת מה זה דיכוי על דיכוי ועול על עול וכמה היעדר קורת גג מייצר תחלואה וכמה לטפל בילדים בעוני, בלי קורת גג, עם תחלואה, זה דיכוי על דיכוי על דיכוי. הרבה פה גם שורדים עוד דברים כמו אלימות והוצאה לפועל ומה לא. אין פה הון, יש פה את הכבוד הכי בסיסי של אדם ואנחנו נילחם על הכבוד הזה ואנחנו נצליח, ותודה לכם בראש ובראשונה. גם כל הדיירים שצופים ומסמסים, אנחנו איתכם כולנו. ותראו איזה יופי, זה אופוזיציה וקואליציה עבור הנשמה של המדינה הזאת, ממש. תודה לכם, לוועדה, באמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. בקצרה, כי אנחנו צריכים להתקדם הלאה. באמת זה יום מרגש ומשמח ולכולם יש מה להגיד, אני מתנצל, אני לא אוכל לתת יותר רשות דיבור, אבל בבקשה, חבר הכנסת ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעמונת, היא בוכה את דמעת העשוקים. אנחנו בכינו פה על דיור ציבורי ובכינו על העוולות האלה. קהלת אומר וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם. ואם דמעה זה על דמעת העשוקים, ראוי לבכות על העוול החברתי של הפקרת החלשים ביותר בחברה, שלא מסוגלים לקנות בית. המדינה אומרת אתה תעבוד כחוק בשכר מינימום אבל לעולם לא תקנה בית. אבל לא רק שלא תקנה בית, אתה גם לא זכאי לדיור ציבורי כי אין בתים. פרויקט ההרג של הדיור הציבורי הוא של כל המפלגות, של ימין ושמאל, של עשרות שנים. לפרויקט ההרג של הדיור הציבורי יש אחריות למשרד השיכון, אבל המוח שרוצה להרוג ולבלום את הדיור הציבורי בתחכום זה האוצר שאומר להם קודם תגמרו את הכסף של הדירות שמכרתם ואז נתקצב ואז תשתמשו בו ואז נגמרת שנה ולא משתמשים ובכסף שהוא קיבל בהכנסות הוא סלל כביש. אז האחריות היא של כל הממשלות והפשע החברתי הזה שייך למשרד השיכון אבל האוצר פה מנהיג את הרג הדיור הציבורי, ממש המנהיג של הרג הדיור הציבורי. לך, היושב ראש, אני רוצה להגיד שנפלה בידך הזכות להשלים את הקריאה הראשונה. אנחנו מודים ליעקב אשר על הדיונים, על ניסיון להגיע להסכמות, אבל אחרי שנתיים הכרעת את הדבר בנועם דרכיך ובתבונה שלך ובקור הרוח. ואני רוצה לבקש ממך שתכריע את זה בקריאה שנייה ושלישית במהירות, בנחישות, בשניים-שלושה דיונים בשבוע, שנגמור את זה מהר. ואני רוצה להתחייב בפניכם, אנשי משרד השיכון והאוצר, אנחנו נעשה את חוק המכר עשר שנים ומיד ניכנס לדיונים על הרחבת מאגר הדיור הציבורי בישראל, על חדשנות. לאן הלכו 2 מיליארד שקל של סיוע בשכר דירה? במקום להשתמש ב-2 מיליארד שקל בשנה, להיות בעלי הון ונכסים של המדינה, איך לא שולבו דיור ציבורי במחיר למשתכן, במחיר מטרה, במחיר מופחת, איך לא בנו דיור ציבורי על ידי רשויות מקומיות בהסכם עם רמ"י, קחו תבנו כמה בתים, ניתן לכם כסף, תהיו בעלי שכירות והכנסה ותנהלו את זה. יש עולם שלם של חדשנות שעוד לא עשינו בדיור הציבורי. קודם נתקן עוול של חוק המכר ולא נרפה מהמטרות האחרות והיעדים של הדיור הציבורי בישראל. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני רוצה לסכם את ישיבת הוועדה, אז באמת כדי להגיע לרגע כזה משמח, וציינתם, חברי הכנסת, שבאמת נפלה בידי הזכות, אבל לפני שהתיישבתי על הכיסא עבדו כאן הרבה מאוד אנשים, בוודאי היושב ראש הקודם, חבר הכנסת יעקב אשר, שניסה במשך שנתיים בלא מעט דיונים, צוות הוועדה, לאה והצוות המקצועי, ותומר ורעות והצוות המשפטי של הוועדה, הצוות שלי, הצוות של הלשכה והצוות של היושב ראש הקודם שבאמת ישבו ועמלו במשך ימים ושעות כדי להגיע לנוסח הזה. חזרתי ואמרתי גם בדיון הקודם, יכול להיות שהפתרון הזה הוא לא מושלם, הוא לא הכי טוב, אבל לעמוד ולא לזוז זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. מי שעומד במקום טובע ושוקע. אפשר ללכת אחורה, אפשר להתווכח על זה, אבל אנחנו רוצים להגיע קדימה, ולא סתם בפתיח אמרתי שיש כאן חברי כנסת מכלל סיעות הבית, הדיור הציבורי הוא לא נושא פוליטי, הוא נושא שכולנו מחויבים לו ולא לחינם הם יושבים פה ועמלים, ואני יודע שגם המשרדים קשובים לנושא הזה ורוצים לקדם אותו, גם באוצר, גם בשיכון, ושאר המשרדים שהם רלוונטיים להצעת החוק הזו. אני שוב אומר, הצעת החוק הזו מקודמת, גם אם היא לא המתווה הנכון והמדויק ביותר, אבל היא הפתרון הנוכחי הטוב ביותר שיכולנו להגיע אליו. אני קורא עוד הפעם למשרד השיכון ולאוצר לשבת עם חברי הכנסת, עם חברי הוועדה, כדי להגיע לנוסח שיהיה מוסכם ומקובל ויעיל ויביא בסוף לצדק חברתי שאליו אנחנו שואפים כולנו. אני חושב שבסוף, כמו שאמרת, חברת הכנסת לזימי, יש רגעים כאלה בכנסת שאתה יודע להסתכל במראה ולהגיד עזרתי לאוכלוסייה החלשה ביותר - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשביל זה ראוי להיות חבר כנסת, בשביל הרגעים האלה. אבל אני אבכה בקריאה שנייה ושלישית, כי אני פוחד שעמלנו יהיה לשווא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הטישו יהיה מהוועדה, אם האוצר יאשר לנו, אם יהיה לטישו מקור תקציבי. עכשיו ברצינות, יש רגעים כאלו שאתה מרגיש שאתה באמת עושה צדק, צדק עם האוכלוסייה שבאמת קולה לא נשמע, ואנחנו שמחים להיות ברגע הזה. אני יודע שגם המשרדים רוצים להיות שותפים לרגעים האלה ויש בכוחנו את היכולת להביא בשורה שתיתן מענה, לא במאה אחוז, אבל הטוב ביותר שאנחנו יכולים להגיד שייצא מתחת ידנו. אז גם בתיקון של החוק הזה הכנסנו את הערות חברי הכנסת, עדכנו את המדד, עדכנו את משך הזמן, הכנסנו גם סנקציות אמיתיות, לראות, כמו שאמרנו, שהיכולת הזו להעניק לאזרח לא תנוצל חלילה לרעה משום כיוון. שוב באמת להעניק את הנכס הזה, שהוא לא איזה נכס מפואר, אבל הוא נותן תקווה, הוא נותן יכולת לצאת מהמעגל של העוני. אנחנו רוצים לתת את החכות ולא את הדגים, כמו שאוהבים להגיד. להביא בשורה למשפחות השכולות זה באמת אירוע שהוא מרגש וחשוב, מיכאל, באמת הערכה גדולה, אני חושב שזה, כמו שנאמר, המעט שהמדינה יכולה לתת למשפחה ששילמה את המחיר היקר והכבד. והערכה אדירה אלייך שגם אחרי האסון שפקד אתכם הילדים שלך ממשיכים לשרת ואת ממשיכה לחנך אותם בגאווה גדולה, בציונות, באמת דוגמה ומופת לכולנו. אני חושב שכל מי ששמע אותך מדברת צמרמורת עברה בגופו, אז באמת הערכה אדירה בשמי, בשם כנסת ישראל, בשם עם ישראל כולו לחינוך, לאיך שגידלת את הילדים שלך ואנחנו איתכם. אני חושב שהיכולת שלנו להביע את ההערכה שלנו כמדינה היא לסייע בחקיקה ובתיקון המאוד מאוד חשוב הזה. אז שוב תודה רבה לכולם, אני מקווה שנגיע לחוק בקריאה שנייה ושלישית שיהיה מוסכם ויביא מזור ובשורה טובה לאזרחים. << אורח >> רויטל אזור: << אורח >> אני חייבת משהו. כאזרחית במדינה הזאת שאנחנו עוברים כל כך הרבה טלטלות בימים האלה, במדינה שלנו, אני יוצאת מכאן גאה לראות שיש חברי כנסת כמוכם, גם אתה, יושב ראש הוועדה, גם לך, נעמה, וגם לך, מיכאל, שמלווה אותנו כל כך מקרוב, שעושים את הדברים באמת נטולי אינטרסים לטובת האזרחים במדינת ישראל. זה כל כך לא מובן מאליו בימינו, אני גאה בכם ויוצאת מכאן בתחושה נהדרת. אז תודה לכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה לכם. הערה אחרונה לפני הסיום, יש עוד הרבה חברי כנסת שעובדים למען אזרחי מדינת ישראל ללא שיוך פוליטי כזה או אחר בשלל נושאים וזאת הזדמנות להגיד לציבור שיבוא וייכנס לכנסת לראות מה קורה פה באמת ולא רק מה שקורה ומשודר בערוצי התקשורת. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:24. << סיום >>