פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 433 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ח בחשון התשפ"ו (19 בנובמבר 2025), שעה 9:02 סדר היום: << נושא >> זיהום אוויר ומפגעי ריח חמורים כתוצאה משריפות פסולת פיראטיות ופגיעה באיכות החיים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יעל רון בן משה – מ"מ היו"ר מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: רואי כחלון – עו"ד, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה איריס שליט – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה אלעד עמיחי – סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה ד"ר דוד לייטנר כהן – עמית ממשק, משרד הפנים עידו מור – רכז מים והגנת הסביבה באגף תקציבים, משרד האוצר רוני בלנק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רז שגיא – ראש עיריית ראש העין זוהר ראובני – חבר מועצה, יו"ר ועדת איכות הסביבה, עיריית ראש העין ניצן פלג – ראש מועצה אזורית גליל תחתון, יו"ר אשכול כנרת עמקים אופיר שיק – סגן ראש מועצה אזורית גליל תחתון אור גרינפלד – סגן ראש עיריית מודיעין מכבים רעות דובי שפלר – ראש המועצה המקומית אפרת דפנה רבינוביץ – ראש מועצה מקומית שוהם אושרת גני גונן – ראש מועצה האזורית דרום השרון דני עברי – ראש המועצה האזורית משגב אילן שדה – ראש מועצה אזורית מנשה שלומית שיחור רייכמן – ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל גלעד בן ארי – מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון עמיחי רחמים – יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון ארז כליף – מנכ"ל עמותת ישראל ירוקה יניב בלייכר – מנכ"ל אזרחים למען אוויר נקי יובל לוינסמן – מנהל פיתוח עסקי לניטור Hazopp רן גבריאל – יו"ר מטה המאבק ראש העין ושער השומרון ייעוץ משפטי: רוני טיסר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> זיהום אוויר ומפגעי ריח חמורים כתוצאה משריפות פסולת פיראטיות ופגיעה באיכות החיים << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, אנחנו רוצים להתחיל ולפתוח את דיון הוועדה בנושא זיהום אוויר ומפגעי ריח חמורים כתוצאה משריפות פסולת פיראטיות ופגיעה באיכות החיים. לפני שנפתח את הדיון, כמידי יום בוועדה שלנו, אנחנו מציינים את היום ה-775 לפרוץ המלחמה ומזכירים בכל דיון את שלושת החטופים שעדיין נמצאים בשבי ברצועת עזה: רן גואילי, גיבור ישראל מגן עלומים, אור דרור מקיבוץ בארי וסותטיסאק רינטלאק מתאילנד. ואת החובה שלנו, בוודאי כאן בכנסת ישראל, להשיבם לקבר ישראל ולמגר את הרוע הנורא שיצא מרצועת עזה. הפתיחה הזאת, בכל בוקר אנחנו מתפללים ומקווים ששלושתם כבר ישובו ונוכל עבור המשפחות ועבור החברה הישראלית כולה לסגור את המעגל הזה בנושא הזה של החטופים ולהביא איזה שהוא מזור למשפחות וליקירים שלהם שמחכים כל כך להשיבם לקבר ישראל. ראשית כל, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע הנה. הגעתם מכל הארץ, ראשי רשויות שעזבו את הטיפול באזרחי מדינת ישראל, גופים אזרחיים שעוסקים בנושא הזה כבר לא מעט שנים, בתופעה הקשה שהולכת מקצינה ומסלימה, של שריפת פסולת. הדבר הזה בוודאי הפך למפגע סביבתי, בריאותי, לאסון אקולוגי שהייתי מגדיר אותו טרור סביבתי. לא רק כתוצאה של השריפה עצמה, אלא כל האדוות והמעגלים שסובבים את האסון הזה וחוסר ההסדרה והשינוע של פסולת מתוך ערי ישראל למרחב הכפרי, לשטחים הפתוחים, אל מעבר לקו הירוק. הימצאות של ארגוני פשיעה בתוך קרטלי פינוי האשפה והפיכה של הנושא הזה בעצם לאיזה שהוא מקור לפרנסתם של גורמים עברייניים רבים. פגיעה באיכות חייהם של אזרחי מדינת ישראל. זיהום של מקורות מים וכמובן אחר כך ההשלכות של הנחלים והמשמעויות של הנושא הזה. אז כפי שאמרתי, יש כאן אורחים רבים ואנחנו נרצה לשמוע את כולם. אני אומר כבר עכשיו בפתח הדיון, זה לא יהיה הדיון הראשון כמובן. יהיו עוד דיונים רבים בהמשך, עד שאנחנו נצליח לסיים ולהסדיר גם את החקיקה, גם את התקנות, גם את האכיפה, גם את פתרונות הקצה. יש כאן תהליך שהוא קצר טווח וגם ארוך טווח. הקמה של נקודת קצה מוסדרת ומסודרת זה תהליך ארוך שנים, אבל אנחנו צריכים להתחיל. יש עשייה רבה גם של המשרד להגנת הסביבה בנושא הזה והחשיבות שלי לפחות למצות כאן את הדיון. כפי שאמרתי, זה פעם אחת להתייחס למה שקורה בישראל הגדולה, אם אנחנו רוצים רגע למרכז את הדיון ולהתייחס למה שקורה באזור הגליל, קו התפר והדרום. לאחר מכן אנחנו ניגע קצת ביהודה ושומרון. אבל לנושא יהודה ושומרון, מאחר ושם כלי האכיפה הם קצת אחרת, אז אנחנו נייצר גם דיון בנושא יהודה ושומרון שיתעסק ביהודה ושומרון ושאר הבעיות שם של שריפת פסולת, ביוב, של חוסר הסדרה של ניקוז והבעיות הספציפיות שם בנושאים האלה והאוכלוסייה הערבית שם וההשלכות של ההסכמים שהיו ואיך אנחנו פותרים מעבר להחלטת הממשלה הקיימת. איך אנחנו מביאים אותה הלכה למעשה. כדי שיהיה לנו איזה סדר בדיון ושנספיק לשמוע את כולם, אני אבקש מכל מי שיציג וידבר להיות חד, לא מהיר, אבל חד, כדי שהדברים יעברו. המצוקה ברורה לכולם. האסון האקולוגי, ההימצאות של התושבים שלכם, אתם ראשי הראשויות הם אלו שדואגים ונמצאים בקשר יום יומי עם תושבי מדינת ישראל, עם האזרחים של מדינת ישראל. כאן בוועדה כתפיסת עולם אנחנו מנסים כמה שיותר להעביר באמת את הכוח ואת הסמכויות, לבזר מה שנקרא את הסמכויות מהשלטון המרכזי אליכם. אתם אלה שיודעים הכי נכון והכי טוב לעבוד בצורה הכי יעילה. לא היינו צריכים את מלחמת חרבות ברזל כדי לראות את ראשי הרשויות עובדים בצורה מופתית. אנחנו לא צריכים להגיע לאסונות כדי לראות שראשי הרשויות יודעים היטב מה נכון ומה טוב להם. אנחנו כאן כשלטון מרכזי צריכים להעניק לכם את היכולת להתמודד גם עם השגרה, גם בוודאי עם החירום וגם עם האסון הסביבתי שהולך ומחריף. השינוע של הפסולת לא עוצר בגדר ומה שנשרף באזור יהודה ושומרון כמובן משפיע אחר כך גם על יישובי קו התפר ואחרים. אנחנו נתחיל עם סקירה של הממ"מ לפני חברי הכנסת, איזה שהיא סקירה בנושא. לאחר מכן נעבור לחברי הכנסת ולאחר מכן בעצם נעשה איזה שהוא פינג-פונג בין ראשי הרשויות וארגוני הסביבה שנמצאים כאן ושאר האורחים. אז בבקשה. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> תודה רבה ליושב-הראש. אני רוני בלנק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אפתח עם נתונים לגבי שריפות פסולת שהביאו לנו רשות כבאות והצלה. אבל אני כבר אקדים ואומר שאנחנו נציג כמה קשיים מהותיים בנתונים האלה. באופן כללי, בשנים 2022 עד 2024 צוותי כיבוי של כב"ה טיפלו בערך בין 10,000 לכ-11,000 שריפות פסולת בשנה. לפי הנתונים שהעבירו לנו. אבל דבר ראשון, כב"ה מסרה לנו - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> כב"ה זה רק בתוך הקו הירוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מבקש, סליחה, סליחה. לא, לא מכיר את כבודו. בבקשה. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אני מגיע לנקודה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. אני מבקש לא להפריע. גם אם ההערה שלך אתה חושב שהיא הכי חשובה בעולם, כשתגיע לזכות הדיבור תעיר אותה. תרשום לך אותה בצד. תודה. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אנחנו באמת מגיעים לזה ממש עוד שנייה. דבר ראשון, כב"ה מסרה לנו שהיא מטפלת בערך ב-70% מהקריאות שהיא מקבלת בנושא שריפות פסולת. 30% הנותרים מתייחסים לקריאות שווא או מקרים שלא דורשים כיבוי, לדוגמה אירועים שלא מסכנים חיי אדם. אנחנו קיבלנו את הנתון הזה של 70% ברמה הארצית ומעניין לשאול אם יש הבדלים בין אזורים גיאוגרפים בשיעור האירועים שמטופלים לבין סך הקריאות בנושא שריפות פסולת. דבר שני, כב"ה מסרה לנו נתונים בפילוח לפי שישה סוגי פסולת. אפשר לראות את זה במסמך שלנו, בטבלה 1 בעמוד 2. אנחנו לא הצלחנו לקבל ממנה הבהרות לגבי איך בעצם נקבעים הסיווגים האלה וזה מקשה מאוד על הפרשנות שלהם. זה משמעותי במיוחד בגלל שיכול להיות הבדלים בכמויות הפסולת שנשרפות בין הסוגים. לדוגמה שריפה באתר פסולת לעומת מה שמוגדר כשריפת מכולה, שאנחנו לא מבינים מה זה אומר באמת. בכל אחת משלוש השנים האחרונות יותר ממחצית השריפות שטופלו סווגו כשריפת מכולה. מבחינה גיאוגרפית אפשר לראות בטבלה 2 במסמך שלנו שיעור השריפות הגבוה ביותר שתועד בכל אחת משלוש השנים האחרונות תועד באזור ירושלים ובאזור הדרום. אבל יש אי בהירות לגבי נתוני יהודה ושומרון. במספרים מוחלטים בנתוני כב"ה מדווחים בין כ-700 לכ-900 אירועים של שריפות פסולת בשנה. אבל המינהל לאזרחים מסר לנו שבכל שנה יש בין מאות לאלפי מקרים של עשן או שריפות פסולת ביהודה ושומרון. והמשרד להגנת הסביבה מסר לנו שברוב המקרים כב"ה לא מגיעה לאירועים האלה, למרות שהיא צריכה לעשות את זה. לכן אנחנו לא יודעים להגיד כמה מהנתונים האלה הם בעצם משתקפים בנתונים שכב"ה העבירו לנו. אני עובר לנזקים משריפות הפסולת. פי הדוח האחרון של מרשם פלטות וסביבה של המשרד להגנת הסביבה שריפות פסולת בלתי חוקיות של פסולת עירונית ופסולת חקלאית גרמו לכ-75% מכמות הפלטה של חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. ההערכה הזאת לא כוללת את השפעת שריפות הפסולת ביהודה ושומרון שחלקן יוצרות זיהום חוצה גבולות. אני רוצה לציין שיש מחלוקת מהותית לגבי בעצם מהם היקפי הפסולת שנשרפים ביהודה ושומרון. מבקר המדינה העריך שבשנת 2022 נשרפו יותר מ-420,000 טונות של פסולת, מתוכם כ-180,000 טונות יצרו זיהום חוצה גבולות. המשרד להגנת הסביבה מסר לנו שהוא מעריך שסך הכול נשרפו כ-190,000 טונות. כלומר פחות ממחצית מהערכת המבקר. המשרד לא מסר לנו כמה מתוך זה לדעתו יוצר זיהום חוצה גבולות. אפשר לשאול מה הסיבות להבדלים באמת הגדולים האלה בין ההערכות ועל מה הן מבוססות. לגבי השלכות בריאותיות אני אציין שבאוגוסט 2024 משרד הבריאות העביר לוועדה לבקשתה מחקר שנערך שממנו עלה שדבר ראשון שריפות פסולת אכן קשורות להשפעות בריאותיות שונות. אבל החוקרים קבעו שהמידע הקיים לא מאפשר להעריך באופן כמותי את ההשלכות במקרה של אוכלוסיות ספציפיות, בעיקר בגלל בעיית הפיזור של המזהמים שנוצרים כתוצאה מהשריפות. החוקרים גם לא זיהו הבדלים בכמה מדדים בריאותיים שהם בדקו בין היישובים הישראלים במחוז יהודה ושומרון לבין מחוזות אחרים. עוד דרך ללמוד על חשיפה למפגעי הפסולת היא באמצעות תחנות לניטור אוויר. בדיונים קודמים עלה שיש קושי להשתמש במערך הניטור הקיים וצריך להרחיב אותו משמעותית או להשתמש בטכנולוגיות אחרות כדי למדוד את ההשפעות האלה. שוב, בעיקר בגלל סוגיית הפיזור של המזהמים. בהקשר הזה אפשר לשאול מה בעצם המטרה של הניטור. בעיקר אם אנחנו מביאים בחשבון שהוא דורש השקעה של משאבים משמעותיים ואיך הממצאים שיכולים להתקבל ישפיעו בעצם על המדיניות בפועל, מאחר ומכירים בכך שהבעיה קיימת. עוד מקור מקובל ללמוד על נזקי השריפות הוא דיווחי תושבים. אני מדגיש, אי אפשר ללמוד מנתונים כאלו על היקף הנפגעים. כל נפגע יכול לייצר כמה תמונות, יתכנו הבדלים בהיקפי הדיווחים בגלל הבדלים במודעות של התושבים, על האפשרות לדווח ובמוכנות לדווח. למרות זאת, הדיווחים אכן מלמדים על ההשפעה המעשית של שריפות הפסולת על חיי השגרה של אזרחים ישראלים. יש שני גורמים עיקריים שאוספים דיווחים בנושא הזה: המשרד להגנת הסביבה ועמותת אזרחים למען אוויר נקי. אנחנו מצאנו שיש פער גדול מאוד בהיקפי הדיווחים שנאספים. להמחשה: בין ינואר 2021 לאוקטובר 2025 נאספו במשרד בערך 15,500 דיווחים לעומת כ-17,000 דיווחים על ידי העמותה במשך שנה וחצי, בין אפריל 2024 לאוקטובר 2025. הנתונים האלה אפילו יותר מבלבלים כאשר מביאים בחשבון שהעמותה מעבירה את כלל הדיווחים שהיא מקבלת למשרד. ולכן הפער בכלל לא ברור. אפשר לשאול למה עמותה אזרחית מהווה כתובת ליותר תלונות מאשר המשרד הממשלתי הרלוונטי. אני חושב שהשאלה היותר מעניינת פה זה גם מה בעצם השימוש שהמשרד עושה בדיווחים שהוא מקבל? הוא מעביר אותם לכב"ה? הוא משתמש בהם לצורך אכיפה? הוא מבצע קביעת מדיניות? מה בעצם היישום של הדיווחים האלה. לגבי צעדי מדיניות אני אגיד בקצרה. יש קשיי אכיפה עקב מחסור בכוח אדם, גם מחסור בסמכויות אכיפה. הקשיים האלה, כפי שהיו"ר בעצם כבר רמז, מחריפים באזור יהודה ושומרון. אנחנו מבדילים ביכולת המדינה לפעול באזור הזה. אני גם אציין שביוני 2023 התקבלה החלטת ממשלה 592 שקבעה בין השאר שיוקם צוות בין משרדי שיגבש תוכנית להתמודדות עם מפגעים חוצי גבולות. הפעילות של הצוות הזה הואטה על רקע פרוץ המלחמה, אבל הוא חזר לעבוד. אני רוצה שתשימו לב לתאריכים. ב-13 בנובמבר 2025 המשרד מסר לנו שהוא החל סדרת פגישות עם משרד הביטחון לאחרונה כדי לגבש את התוכנית הסופית. במקביל, ב-4 בנובמבר 2025 המשרד להגנת הסביבה הכריז על תוכנית אסטרטגית למניעת זיהום חוצה גבולות, בהתאם להחלטת ממשלה 592. ואפשר לשאול האם עיקרי התוכנית, כפי שהוצגו על ידי המשרד להגנת הסביבה, מקובלים גם על משרד הביטחון, בהתחשב שהתוכנית הזאת בעצם עדיין לפי המשרד היא בשלבי גיבוש. באופן כללי יותר אפשר לשאול מה תאריך היעד להגשת תוכנית הצוות הבין משרדי ואילו תקציבים יוקצו לנושא הזה בתקציב הקרוב. כאמור, ביהודה ושומרון יש אתגרים ייחודיים. היו"ר ציין שיתקיים דיון נפרד. אני אציין שבאופן כללי מסרו לנו שגם שם יש צורך בהרחבת סמכויות האכיפה של הפקחים שמפעילים איגודי הערים והיישובים, כמו גם בהקמת יחידת אכיפה סביבתית ייעודית, מעין ינשוף יו"ש. וגם הצעדים הסופיים שאת חלקם פירטנו בפרק האחרון במסמך. אני גם אציין שמצאנו שיש צעדים שמתמקדים בקידום ובחיזוק התשתיות הפלסטיניות לטיפול בפסולת. יש גורמים שטענו בפנינו שצריך שחלק מהתשתיות, ובעיקר פתרונות הקצה, יהיו בבעלות ישראלית, יפוקחו תחת החוק הישראלי וגם על כך פירטנו במסמך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדיוק. אני מעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת. אני רק אבקש מראשי הרשויות, מאחר והבעיה ידועה, האסון האקולוגי הוא קורה אני מניח גם ברגעים אלו ממש. לכן מה שאני אבקש בינתיים, עד שחברי הכנסת יסיימו לדבר, לכוון באמת את התשובות שלכם גם לדברים שעלו עכשיו מהממ"מ, גם לגבי הצגה של הבעיה, כל רשות והסיטואציה שבה היא נמצאת. יש רשויות שסובלות מהשריפות מיהודה ושומרון, יש רשויות שסובלות מרשויות שכנות. אז לגעת בנקודה הזאת. מה הקשיים של הרשות באכיפה. מה הרשות עושה למשל כדי להנגיש את המידע לאוכלוסייה ולציבור, שיידעו למי לפנות. כמו ששמענו שהציבור לא צריך לפנות לעמותה אזרחית כדי להציף איזה שהיא בעיה, אלא מה החיבור של הרשות. ומה החיבור של הרשות עם גורמי אכיפה, כב"ה, משטרה, המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל. ומה הפתרונות שאתם מציפים כדי לסייע איך אנחנו כאן בוועדה, חברי כנסת והממשלה יכולים לבוא ולסייע בפתרון. כאשר הפתרון הוא כמו שאוהבים להגיד, לא נתעסק בלהרוג את היתושים אלא לייבש את הביצה עצמה ולשם אנחנו כולנו מכוונים. אז בבקשה חה"כ מטי צרפתי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש ותודה על הדיון החשוב הזה. נראה לי שמעצם העובדה שעברנו לאולם נגב מלמד על גודל הבעיה. אני שלוש שנים חברת כנסת, שלוש שנים אני זועקת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מתנצל, אני עולה רגע להצביע בכספים ואני חוזר. (היו"ר יעל רון בן משה) << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שלוש שנים חברת כנסת ושלוש שנים אני זועקת. ואני רוצה לומר שאחד אולי הכשלים שלי, זו אחריות שלי כמו של כל כנסת ישראל, זה לפקח על עבודת הממשלה. והייתה כאן סקירה של החלטות ממשלה. החלטה 592 שהייתה ביוני 2023 ודיברה על חצי שנה של משימה של צוות בין משרדי. חצי שנה עברה לדעתי בתחילת 2024. לקח עוד שנה לאיזה שהיא תוכנית, כשבפועל לא נעשו הרבה מהלכים בדרך. יש את הדוח שפורסם ב-2023, הדוח המשותף של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. אנשים מתים. הדוח הזה דיבר על יותר מ-5,000 אנשים בישראל שמתים מזיהום אוויר. אני לא יודעת אם אתם יודעים, במדינת ישראל אין שר בריאות. אני לא יודעת אם אתם יודעים, במדינת ישראל אין ועדת בריאות של כנסת ישראל שאמורה לפקח. אני לא יודעת אם אתם יודעים, במדינת ישראל אין שר פנים. אני לא יודעת אם אתם יודעים, במדינת ישראל אין שר עבודה. ואני לא יודעת אם אתם יודעים, במדינת ישראל אין עוד מלא ועדות. אין ועדת בריאות, אין ועדת חינוך. אלה הדברים שהכי נוגעים בנו. התפקיד שלנו. היכולת שלנו היא החובה שלנו לפקח פה על עבודת הממשלה לא קורית בגלל הרבה מאוד שיקולים פוליטיים לצערי. וזה תפקידנו. תפקידנו במקום הזה ואני שמחה שיושב-הראש אמר שניכנס כאן לתהליך. כי יש כאן הזנחה והפקרה. העניין של השריפות זה רק סימפטום למשבר ולמחדל הפסולת בישראל. זה רק סימפטום לזה שיש פרוטקשן ואלימות גוברת. זה רק סימפטום לזה שאין יותר מקומות הטמנה, שמקומות ההטמנה נגמרים. זה רק סימפטום שכל הנושא של מחזור ופיקדון לא מנוהלים כמו שצריך. יש כאן סחבת מכוונת. אנשים, משרדי הממשלה, שרי ממשלת ישראל, לא עושים עבודתם. שלא נתבלבל, אנשים מתים. אני חושבת שלפני שנתיים ומשהו הייתי בצור יצחק. הגעתי שם לסיור מוניציפלי והגענו, אושרת הייתה, הגענו לגני הילדים. ילדים במדינת ישראל לא יוצאים לשחק בחצר. עכשיו עוד יש לי עור ברווז מזה. אנשים נחנקים, אנשים סוגרים חלונות ולא פותחים חלון לאוויר. אני לא צריכה לספר לכם, זה ביישובי התפר, זה בתוך תחומי הקו הירוק, גם למי שגר ביהודה ושומרון. זה גם לאזרחים היהודיים, זה גם לאזרחים הערבים. זה לא משנה, זה בצפון, זה בדרום. אנחנו בפני קריסה טוטאלית שאין משילות ואין משילות סביבתית. אין אכיפה, אין חקיקה. לא רוצה לדבר על חוק האקלים, שהוא היה פרסה מוחלטת של מוכנות. אין אצילת סמכויות לרשויות המקומיות. אין תקציבים. אחד הדברים שאני אקרא ליושב-הראש ואני מקווה שזה יעבור אליו, חייבים לבדוק מה עולה בגורלה של קרן הניקיון. קרן הניקיון קמה לצורך זה. לאן מוטים הכספים? חייבים לעשות ביקורת. זה התפקיד שלנו בכנסת. אני לצערי לא אוכל לעשות סטטוטוריקה לאתרי קצה להטמנה. אבל אני כן אוכל לדרוש שיציגו לנו את קצב ההתקדמות של התכנון. את קצב ההתקדמות של האכיפה. את קצב ההתקדמות של הנהלים. את קצב ההתקדמות של תכלול ושיתוף פעולה בין משרדי. בין השרה להגנת הסביבה, שאני בדרך כלל רואה אותה בטלוויזיה מאחורי הנאשם. השרה להגנת הסביבה. לשר במשרד הביטחון, שהוא גם שר האוצר, אבל הוא השר הממונה במשרד הביטחון. אני הגשתי אליו שאילתה ביולי נדמה לי, עם הבטחות גדולות. דיברתי איתו בטלפון, באמת, כל כך הרבה דיונים, פניות, תערוכות, מכתבים. שום דבר לא נענה. זאת אומרת, יש כאן מעבר למחדל ולעובדה שאנשים מתים, יש כאן זלזול בתפקיד של הכנסת. פשוט התעלמות מהכוח שלנו. אני מאוד מקווה שנמצאים כאן אנשים רלוונטיים, לא יועצים משפטיים ממשרדי הממשלה. אני רוצה לראות כאן אנשי תוכן. אלה שאחראים על המוניציפלי, אלה שאחראים על הפסולת. זו לא סוגייה משפטית. זו סוגייה של תפקוד. אז אני אשמח לשמוע את כל הנתונים. באמת, יש כאן תיבת פנדורה שכל דלת שנפתח בה תצא קופת שרצים מאוד גדולה וזה תפקידנו וזו אחריותנו. ואולי גם לצאת בקריאה שראש הממשלה נתניהו יואיל בטובו למנות שר בריאות. שראש הממשלה נתניהו יואיל בטובו למנות שר פנים. אנחנו ערב תקציב 2026, ערב הכנת תוכניות עבודה. המדינה השתגעה. אין לנו שרים חברתיים. אין שר רווחה. השתגעו לגמרי. אין ועדות בכנסת לפיקוח על עבודת הממשלה. יש כאן קריסה מוחלטת, באמת. היעדר משילות. וזה רק אחת הדוגמאות, מיני רבות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה חה"כ מטי. אז מעבר לדברייך החשובים שאני מצטרפת אליהם, לשאלתך, אז נמצאת איתנו מנהלת אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, גב' נטע. ואני רואה פה גם את נציג אגף תקציבים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נטע היא יועצת משפטית. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, לא. אתם רוצים שנציג מי פה מהמשרד? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לא, לא, עוד לא להציג. רק רציתי לענות על שאלתה. אז רק מה השם והתפקיד? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אלעד עמיחי, סמנכ"ל. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אלעד איתנו. ועידו מור מאגף תקציבים אני רואה שם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> ואיריס שליט, סמנכ"לית אכיפה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נמצאים פה, מצוין. יופי, חשוב לנו לשמוע אתכם. אני מוותרת על זכות הדיבור שלי בשלב זה, כדי שנוכל להספיק לשמוע את ראשי הראשויות שהגיעו לכאן. בבקשה, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> קודם כל אני רוצה להגיד הרבה תודה ליושב-ראש הוועדה שהלך להצביע בהצבעה יותר חשובה ותכף יחזור, ולכל חברות וחברי הוועדה כאן שנמצאים. ולכל ראשי הרשויות והסגנים. אני לא זוכרת כזאת היענות רחבה לאיזה שהוא נושא ואני חושבת שהנושא ברור וידוע לכולם. יש פה קונצנזוס וזה אומר שזה נושא מס' אחד שמטריד את כולנו, נושא המשילות. וכמובן גם הביטחון והנושא של השריפות של הפסולת. אני בשנייה אחת אראה את זה, אני לא יודעת כמה אפשר לראות. עמק יזרעאל גובלת ב-26 רשויות, 19 מתוכן ערביות. עינינו אינה צרה ברשויות הערביות, אבל משם נובעת רוב השלכת הפסולת הבלתי חוקית. אני יכולה רק לקרוא לכם משהו שכתבה בשעת בוקר מוקדמת אחת מהתושבות שלנו. אני אקריא לכם את זה as is, ביקשתי את רשותה. "אתמול גבעת אלה הייתה אפופה עשן כתוצאה של שריפת פסולת פיראטית בעילוט במשך שעות ארוכות. עניין יום יומי כמעט. הררי ערמות אשפה פיראטיות מפארים את השטחים הפתוחים ואת היערות. עיצרו את ההשתלטות של עילוט על השטחים הפתוחים". זה משהו שאני יכולה להגיד לכם שקורה ערב-ערב בכל מקום אצלנו, בכל רחבי המועצה. שטח של 350,000 דונם. תחשבו על זה שיש לנו 40 יישובים. כל יישוב מהכיוונים שלו, שעוטפות אותו הרשויות הערביות. קריאות עשן שלנו, קצת נתונים: 234 קריאות בודדות, לא אנשים שמתלוננים על אותה שריפה, בטווח של חודש וחצי מה-1 א1 2025 עד ה-18 בנובמבר 2025 – 234 שריפות שאין עונה לדבר הזה. אחוזת ברק – 22, גבעת אלה – 19. עדי – 18. זה כמובן האזור של שפרעם. עין דור, מהכיוון של דבוריה – 16. ציפורי – 26, מהכיוון של נצרת. שמשית – 87, מהכיוון של עילוט וזרזיר. וכך הלאה, 230. אדוני יושב-הראש, לא שמעת שאמרתי לך תודה רבה בהתחלה, על ההיענות המהירה, הזריזה והיעילה ותודה רבה. (היו"ר יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשמחה רבה. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> מה שנתתי זה קצת נתונים של 234 שריפות. שריפות, לא קריאות של תושבים. זה הכול מתועד גם אצלנו וגם במוקד של הגנת הסביבה. הצלבנו נתונים, עשינו שולחן עגול, באנו מסודרים. אתמול גם עם המשטרה, אגב, אנחנו עובדים מול שבע תחנות משטרה ומול אלוהים יודע כמה תחנות כבאות בארבעה מחוזות שונים של כבאות שלכל אחד יש ארבע או חמש תחנות כבאות ולך תדע מי צריך להגיע. יש לי פה נתונים. אם אתם רוצים אני יכולה להשאיר פה נתונים של כל הכבאות באזור. אבל מה אני באה לומר? אני באה לומר שאנחנו באמת צריכים את העזרה שלכם. זה לא עניין פוליטי וזה לא עניין מפלגתי וזה לא עניין של צפון, דרום, מרכז. אנחנו כולנו באותה סירה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באותו מסך עשן. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> חייבים את העזרה שלכם. אני לא יודעת לכמה מראשי הרשויות חבריי יש הפגנות ליד הבית. יש שלטים ענקיים שאני חונקת את התושבים שלי ואת התושבות שלי על בסיס יום יומי. הם באים אליי, כי אין למישהו אחר להגיע. וזה בסדר, אני מרגישה אחראית. אני לא ישנה מזה בלילה, אני בטוחה שכולם לא. ואני חייבת את העזרה של המדינה בסיוע, בחיבור בין כל הגורמים. וכן, בסופו של דבר בתקנים ובסמכויות אכיפה. הסיפור הוא גם הצתות, אבל גם הסיפור שאין פתרונות קצה לפסולת. הסיפור שכאשר יש פתרונות פסולת פיראטיות אז לא עושים נגדם כמעט שום דבר. כמעט לא ניתן. הנטל הראייתי הוא בלתי נסבל. אני יכולה להגיד לך שמפקד תחנת משטרה הראה לי סרטון שהוא בעצמו צילם, שהוא לא יכול לקחת אותו ולהוביל אותו לכתב אישום כי אין לו את המקור. הוא לא יכול להשתמש בסרטון. מצד שני, לא ניתן להשתמש, תושבים לא רוצים להתלונן אחד על השני. לא במגזר היהודי ובוודאי ובוודאי גם לא במגזר הערבי, האמת גם לא במגזר היהודי, לא רוצים להתלונן. הסיפור פה שאנשים צריכים להתלונן על עבירות סביבתיות שבסופו של דבר הם עבירות, הם קורבנות. אני חושבת שאולי הדבר שאנחנו כן צריכים להבין כאן זה שהעבירות הסביבתיות האלה, שבדרך כלל אין להם קורבן, יש להם פה קורבנות ויש להם קורבנות ספציפיים. אני כן רואה בנו, ראשי הרשויות, אחראים. אני כן רואה בנו, כראשי הרשויות, באמת הגורמים שמחברים ויכולים לאפשר את סיום הסיוט הזה. אני לא אדבר פה על כל מה שדיברת, אדוני יושב-הראש, כי מדובר כמובן גם בתופעות של פרוטקשן ותופעות אחרות. בסופו של דבר, הגברת אכיפה, הגברת תקנים, ובאמת סיוע לנו לרשויות לעשות את העבודה שלנו. אנחנו מבקשים בכל פה להקים אצלנו משטרה מועצתית שתחבר את כל הגורמים האלה. אני חושבת שאחת הבעיות אצלנו זה באמת ריבוי הגורמים. הבעיה השנייה אצלנו זה שכב"ה לא באים לכבות את השריפה כשהיא לא מצילה חיים. זו הגדרת התפקיד שלהם. הם מגדרים את האירוע ולפעמים זה יודע לבעור שלושה-ארבעה שבועות והתושבים שלי נחנקים. הסמיכות לבתים של התושבים היא מאוד גדולה וזה משהו אנחנו נושמים אותו מידי יום. הפתרונות חייבים להיות ברורים ופשוטים, גם בהגדרת הקנסות. מצידי שהאנשים האלה יישבו בכלא. כל מי שיש לו מזבלה פיראטית וממשיך אותה, שפשוט יישב בכלא. אני בטוחה שהוא לא יעשה את זה אחרי זה. כמובן העלאת הקנסות מהקנסות שיש היום, שהם בעיניי הרבה יותר נעים לשלם את הקנס הזה מאשר ללכת לשלם את ההיטל הטמנה של שפיכת הפסולת. כי אדוני יושב-הראש, מה שברור זה שכל השלכה בלתי חוקית של פסולת סופה בשריפה וסופה באוויר לא נקי שהתושבים שלנו נושמים. לסיום אני כן רוצה להגיד תודה לכל הכוחות שכן נמצאים בשטח. גם המשטרה, גם הכבאות, גם המשרד להגנת הסביבה עושים מה שהם יכולים. המשרד להגנת הסביבה, אני לא פה לדבר במקומכם, על כל 96 הרשויות שלנו באזור הצפון, תזרקו מספר, כמה פקחים יש? << אורח >> קריאה: << אורח >> חמישה. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> ארבעה. לא, לא, אין לי פקח. ארבעה על 96 רשויות. איך אפשר? זה לא מתחיל אפילו לדגדג. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חצי מיליון טון נשרפים לפחות. בשנה, חצי מיליון טון. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> תודה רבה חברת הכנסת. ולכן מה שברור לי לגמרי זה שיש דברים שהם קטנים שאפשר לעשות אותם עכשיו ויש דברים שהם לטווח ארוך. ואנחנו באמת זקוקים לכל עזרה של המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. תודה רבה על הדברים. אני שוב אתנצל, מאחר ואני גם חבר בוועדת הכספים ויש עכשיו הצבעה על חוק של הטבות והקלות מס למשרתי מערך המילואים ולבני המשפחות שלהם, אז מידי פעם אני אצטרך לעלות ולהצביע. תודה רבה על הדברים החשובים. ניצן פלג, ראש מועצה אזורית גליל תחתון, בבקשה. << אורח >> ניצן פלג: << אורח >> בוקר טוב. ושוב, גם כן מצטרף, תודה רבה יושב-ראש הוועדה על היענות לכנס את הוועדה הזאת. באמת הנוכחות פה מרשימה. אני אומר, קצת צר לי שאני לא רואה את עמיתיי ראשי הרשויות מהמגזר. אני חושב שהם שחקנים מאוד חשובים כאן. בוודאי כמו ששלומית אמרה, מרבית אם לא כל שריפות הפסולת זה בשטחי השיפוט שלהם. אני שבע שנים ראש מועצה בגליל תחתון, הנושא הזה של השריפות מלווה אותנו כל השנים האלה. בעיקר בשטחי השיפוט של מועצה מקומית טורעאן, יש לי שם שישה יישובים עם אלפי תושבים שסובבים את האתר הזה. יש לי גם עוד אתר בדרום המועצה, כפר מאסר, בוסתן אל מארג' שתושבים כפר קיש סובלים שם. יש בשנתיים האחרונות בעצם שני ווקטורים ששמנו לב שבעצם העצימות של השריפות האלה עלתה. אחד זה המלחמה, שמן הסתם גם מעט הפקחים שיש, בכל התחומים, אם זה יחידת אכיפה ארצית, משטרה ירוקה, פקחים שלנו, גויסו למילואים. היעדר פיקוח. ראינו את זה במשילות במרחב בגליל, את ההשפעה הישירה של זה. הווקטור השני זה נושא האשפה. בעצם רשויות מתוקנות כמו גליל תחתון, שרק בשנת 2025 עלינו במיליון שקלים במחיר הטמנת האשפה. במיליון שקלים בשנה אחת וזה רק אצלנו. רשות מתוקנת מפנה את האשפה, אצלנו זה לאתר חג"ל להטמנה מסודרת. היעדר מקומות הטמנה, ואני חייב גם להגיד מונופול של האתרים על המחירים, שהם לא מפוקחים, הביאו למחירים האלה. וכמובן ברשות מהמגזר, בין אם היא רוצה יותר להשתדל להימנע, למנוע את המפגעים האלה או בין אם פחות, הדרך הכי קלה היא לבוא באישון לילה, להרים הייבר של פול טריילר או סמיטריילר, לשים את זה בשטח. זה משהו אני קורא לו טרור סביבתי. חברים, זה טרור סביבתי. זה לא בנייה, זה לא נסיעה פרועה בכבישים, זה לא פשיעה בתוך הכפרים, זה טרור סביבתי שפוגע בעשרות אלפי אם לא מאות אלפי תושבי מדינת ישראל. ובוודאי ובוודאי בגליל. אני חושב, אני לא רוצה פה להאריך בדבריי, כי אמרה פה, הרבה נאמר בנושא. אני חושב שיש פה את הנושא הזה באמת של המשטרה הירוקה. להגביר את התקנים ואת העצימות ואת האמצעים. הטכנולוגיה היום קיימת, יש היום מצלמות בכל צומת מרכזי בכבישים, יש רחפנים. הטכנולוגיה קיימת. זה לא אופניים או גנב בלילה שהולך ברכב. זה פולטריילר שנכנס לשטח להרים את ההייבר שלו. אז זה קל מאוד לאתר ולזהות. צריך פה לתת קנסות מאוד כבדים, מאסרים. לחלט כלי רכב. את זה אנחנו יודעים כולם, כמובן מעורבות של המשטרה בעניין הזה. ועוד דבר אחד. שימו לב, רוב השריפות האלה מתקיימות על קרקעות פרטיות. כמעט ולא על אדמות רמ"י, לפחות לא בגליל. זאת אומרת שלקרקעות הפרטיות האלה יש בעלים. אנחנו לצורך העניין הוצאנו נסח טאבו כדי להבין בדיוק מי בעלי הקרקע שעליהן מתבצעת השריפה, וכנראה שהם גם מקבלים תשלום עבור זה. העברנו את הנתונים ליחידת אכיפה ארצית, שהיא לזכותם ייאמר, עושה עבודת קודש, בטח בגליל. אבל גם הם כמובן קצרים בכוח אדם. אני חושב שבעזרת משטרה ירוקה, משטרת ישראל, סמכויות לנו. בוודאי איפה שאנחנו לא יכולים לאכוף, כי זה לא שטח השיפוט שלי. אבל גם לתפוס דרך המקרקעין ומי שבעצם הבעלים של הקרקע אפשר להביא כאן לתוצאות. גם אנחנו הכנו פה תיק מאוד מסודר מה קורה אצלנו במועצה. הגשנו לכם את זה. תודה רבה על ההתכנסות הזאת. אני מבין שכולם מבינים את גודל השעה ורוצים להיכנס מתחת לאלונקה. נקווה שבסופו של דבר נגיע לתוצאות טובות לטובת כל תושבי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני חושב שאתה דייקת בשתי נקודות מאוד משמעותיות. קודם כל, זה גם האיגום של המשאבים וגם לצערנו, כאשר מסתכלים על מפגע במדינת ישראל כטרור אז באמת הוא מקבל את ההתייחסות הראויה. וכאן מדובר על טרור. << אורח >> ניצן פלג: << אורח >> טרור לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> פר אקסלנס, אין לי איזה שהיא הגדרה אחרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, יש גם כמה חוקים שהם בקנה שכדאי רגע להציף אותם כמו למשל החוק של פסולת בניין, שכבר קורם עור וגידים. יש כמה חוקים שאנחנו יכולים אולי לנסות לקדם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש חקיקה קיימת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, גם כאלה שבקנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שאנחנו צריכים לקדם אותם בוועדה. כחלק מהאירוע כאן בוועדה, באמת אם המשרדים אינם רואים את כלל ראשי הרשויות שהגיעו הנה, מדובר על אסון. אסון שהוא כבר מתרחש הרבה מאוד שנים. אבל צריך לטפל בו. וככל שאנחנו נתחיל לטפל בו היום אנחנו נראה את התוצאה בשנים הבאות. אנחנו צריכים לייצר כאן נורמות אחרות. דרך אגב, ראשי הרשויות בחברה הערבית קיבלו זימון להגיע הנה וחבל מאוד שהם לא נמצאים כאן. << אורח >> ניצן פלג: << אורח >> התושבים שלהם סובלים מזה לא פחות משלנו, אני מבטיח לך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התושבים שלהם סובלים לא פחות והמפגעים נמצאים ב-99% ברשויות בחברה הערבית. וחבל שהם באמת לא נמצאים כאן. באמת, גם המשרד להגנת הסביבה, גם משרד האוצר, שהפינג-פונג בחקיקה הרלוונטית לאכיפה יושב שם. אז אנחנו כן אחר כך נתייחס גם אל הנושא הזה אל מול המשרדים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רק רוצה להגיד משהו בהקשר של החוק שמונח על השולחן. אכן מונח חוק על השולחן בנושא פסולת בניין. אבל כמובן שכבר מכוח החוקים הקיימים לא חסרים סמכויות אכיפה, לרבות עבירות קנס וכו'. לכן כבר עכשיו בחקיקה הקיימת יש מספיק כלי אכיפה שניתן להשתמש בהם, לפני התיקון המדובר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פה תמונות מהשטח. אני מניח שאתם מכירים אותם ברמה היום יומית. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> בירידה למועצה שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. עו"ד רוני, אחרי חה"כ יעל רון בן משה אני כן אשמח להתייחסות של הייעוץ המשפטי באיזה שהיא סקירה איפה הצעות החוק שמונחות. הן עוד לא הגיעו ממש לוועדה, הן נמצאות כרגע - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הן מונחות על שולחן הוועדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חוסר ההסכמות של המשרדים ולכן אנחנו לא מצליחים, לא יכולים, מנועים מלקדם אותם בוועדה. אז תכף, אחרי חה"כ יעל אני אשמח להתייחסות של הייעוץ המשפטי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש על עצם קיום הדיון ועל זכות הדיבור. זה שאנחנו יושבים באולם נגב ושהוא מלא בראשי ערים ומועצות שהשביתו יום עבודה כדי להגיע לכאן זה מראה כמה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> המון תושבים גם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המון תושבים, ארגוני סביבה. אבל אני אומרת באמת, ראש עיר, ראש מועצה, ראשת מועצה, שמגיעים מרחוק, משביתים יום שלם. אנחנו באולם נגב, זו כמות גדולה של אנשים. בהחלט גם אזרחים אכפתיים שנמצאים איתנו גם בקשר לקראת הדיון הזה. זה נושא באמת מאוד רלוונטי, אז תודה על הדיון. השריפות, זיהום האוויר ומפגעי הריח הם קצה של כשל. אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר ולטפל בבעיית השורש. בעיית השורש היא חוסר תפקוד של משק הפסולת כולו. היעדר מדיניות סדורה ובהתאם היעדר תשתיות, היעדר תמריצים רלוונטיים, היעדר אכיפה. בסוף זה גם מגיע לזיהום, שריפות וחולי ומוות של אזרחים. אני מציעה ליושב-הראש כן לקיים שימוע ציבורי פה בכנסת. לזמן נבחרי ציבור, אזרחים, ארגוני סביבה. את כל גורמי העניין, את כל בעלי העניין. זה צריך להיות לפחות ארבעה-חמישה דיונים. אנחנו לא נסכים שזה יהיה במסגרת חוק ההסדרים ודיון של שעה בוועדת כספים על הקמת רשות פסולת ולטפל בבעיית השורש של הדבר הזה. בתוך הדיונים האלה יהיה גם את הנושא של אכיפה ומי אחראי על האכיפה והאם צריך עוד אכיפה. אבל אני חושבת שאי אפשר לנתק את זה מדיון השורש. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה, תודה. אני רק אעדכן, ביום שני הבא, ב-24 בנובמבר, השרה תגיע לדיון ארוך של מעל שלוש שעות, לתת סקירה למשרד. בוודאי שאנחנו לא באיזה שהיא מטרה לנגח משרד כזה או משרד אחר. אנחנו רוצים לייצר כאן שיתוף פעולה בריא, מלא, בין המשרד לביטחון לאומי, בין המשרד להגנת הסביבה. בין הגופים, מד"א, כב"ה, משטרה, משטרה ירוקה, ראשי הרשויות, תושבים או גופים אזרחיים. כשאנחנו עומדים בראש חץ כלפי המטרה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכימה. וסקירת השרה חשובה. אני רק חושבת שבשלוש שעות אנחנו נצטרך לשמוע גם על השימוש הפחמי בחדרה וגם על פינוי בזן וגם על בעיות מאוד מורכבות נוספות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם החיסיון של קצא"א. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש. יש הרבה נושאים סביבתיים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שנושא הפסולת הוא נושא נפרד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה נושא גדול. אני מאוד שמח שהוועדה שמה על שולחנה המון נושאים סביבתיים שבסוף הם קשורים ושזורים אחד בשני. בין משילות לריבונות, לאכיפה, לאיכות חיים, למדיניות. ואנחנו כן מנסים לייצר את הכיוון לשם. לשם אנחנו הולכים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו איתך, אדוני יושב-הראש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אולי רק לומר שהוועדה יכולה להרים למשל נושא של שפכים מרצועת עזה ויהודה ושומרון, שבעצם מעמיד בסכנה נחלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. זה שאין רשות ניקוז ביהודה ושומרון אתה אחר כך חוטף את ההשלכות של זה. בקו התפר, בראש העין וכו'. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש השלכה ישירה על מתקני התפלה שלנו, באשקלון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לזה יש לי פתרון. << אורח >> ניצן פלג: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני רק מתפרץ אליך בקצרה. בקצרה אני אומר, הרגע קיבלתי תמונות מהשטח. מנהל אגף שפ"ע שלי הרגע תפס משאית ליד טורעאן שופכת. תפס אותה, עצר אותה, צילם. חיבר אותה למשטרה הירוקה. עכשיו בעודנו כאן בואו נראה מה יהיה. הרגע, תמונות מעכשיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמח להמשיך ולעקוב. היועצת המשפטית של הוועדה, רוני, בבקשה אם תוכלי לתת סקירה לגבי החקיקה ואיפה פחות או יותר החקיקה הרלוונטית. זה גם בעצם עודפי עפר, פסולת בניין וגם הפסולת הביתית, איפה הנושאים האלה נמצאים. לאחר מכן נמשיך במעבר בין ראשי הרשויות לארגונים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כאמור, באמת יש את הצעת חוק פסולת בניין שמונחת על שולחן הוועדה. התקיימו מספר דיונים בהצעת החוק בוועדה. הדיון האחרון התקיים לפני כחודש וחצי-חודשיים. המשרד להגנת הסביבה הציג את התיקונים והכיוון שאליו הצעת החוק הולכת. בדיון האחרון גם התחייבו המשרדים להביא בהקדם, אם אני זוכרת נכון, נאמר תוך שבועיים, את הצעת החוק לשולחן הוועדה. לצערי מהעדכון שקיבלנו קיימות עדיין מחלוקות בין המשרדים ולכן הצעת החוק החשובה הזאת לא מתקדמת. אבל זה הנושא של פסולת בניין. הנושא של העברת הפוסלת מוסדר בחקיקה. נקבע בעצם איסור בחוק שמירת הניקיון על העברת הפסולת. ונקבעה עבירת קנס בגינה. כמו כן תוקנה טיוטת צו הסדר הדין הפלילי ונקבעו עבירות קנס מוגדלות. יש סמכויות פקחים שמאפשרות לפקחים גם של הרשויות המקומיות להפעיל אכיפה כנגד אותה העברת פסולת. נשמח לשמוע נתונים כמה קנסות ניתנו בנדון. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> סליחה, זה לא נכון. הרשויות המקומיות לא מוסמכות לאכוף עבירה של שריפת פסולת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> למה לא? << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> כי זה לא קיים. כי לא הוסיפו את זה בתוספת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה מופיע בטיוטה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רגע. קודם כל, מי שמדבר אז שם ותפקיד. אבל בבקשה, רק ברשות דיבור. אז רק תגיד מאיפה אתה. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> יניב בלייכר, אזרחים למען אוויר נקי. אנחנו בזמנו העברנו את החוק הזה והיה צריך להוסיף תוספת בחוק רשויות מקומיות (סמכויות פקחים). << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> וזה לא מופיע שם? << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> זה לא מופיע שם. צריך להוסיף את זה לחוק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אוקיי. אם זה נכון אז צריך לבדוק את זה. אבל עדיין פקחים שהם לא של הרשויות המקומיות יכולים להטיל קנס. זה עניין של תקנים ואכיפה. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אין, אומרים לך אין. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כרגע אמרו שיש רק ארבעה פקחים. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> בצפון. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> תקשיבו, אני חושבת שיש פה איזה פספוס. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רגע. היועצת המשפטית סיימה. בבקשה דפנה, שם ותפקיד אם אפשר. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אני דפנה רבינוביץ', אני ראש מועצת שוהם ויושב-ראש ועדת איכות סביבה של מרכז שלטון מקומי. אני שומעת פה את הדברים ואני פשוט מקנאה. לפחות יש למי לפנות. בסדר, יש משטרה, יש כיבוי אש. במה שאנחנו סובלים, כל יישובי קו התפר: מודיעין עד ראש העין, אלעד, זה מגיע ליהוד, לקריית אונו. מעל רבע מיליון תושבים אין לנו כתובת. בסדר? כיבוי אש לא מגיעים לשם, הנתונים שאתה מביא אני לא יודעת מהם. המוקד שאמורים לדווח לו לאיכות הסביבה נסגר בשבעה 16:00. תושבי יו"ש לא מחכים לשעה 16:00 כדי לשרוף. << אורח >> קריאה: << אורח >> הפלסטינים, לא תושבי יו"ש. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> פלסטיני. אני אתמול ביקרתי בנעלין. קיבלתי אבנים, הלכתי פשוט לשטח. איבדנו את הדרך שם, בליווי של הצבא. ומה שאני ראיתי שם כולנו צריכים להיות מזועזעים. אנחנו חשבנו שיש הר, שניים, שלושה. אתם לא מבינים מה הולך שם. נסענו כמו בגיהינום. בוודיות מלאות בצמיגים. אני לא יודעת מתי ישרפו אותם. זה כבר יהיה באמת שיא השיאים. ערמות אשפה, ערמות פסולת. כמו מדורות ל"ג בעומר מוכנות לשרפה. טונות של שריפות, ריח נוראי. וכל הדבר הזה כנראה מוצת כשיש רוח מזרחית כדי להביא את העשן אלינו. כל הדיבורים פה על משטרה לא קיימים. הרבה מהפסולת הזאת זה פסולת שעוברת מישראל. בגלל כל ההסדרה ובגלל המחירים זה כנראה יותר קל להעביר את הפסולת ולשרוף אותה שם. לא את הפסולת הקלה, את הפסולת הבעייתית. את הבטריות, את הפלסטיק, את האסבסט. את הדברים האלה. את הדברים הכי מסרטנים. ואותם אנחנו נושמים. זה לא יאומן מה שקורה שם. צריך להתעורר. לא מעניין אותי כרגע לא חקיקה ולא הסדרה. זה לטווח ארוך וחייבים לעבוד על זה. ברגע זה הצבא צריך להיכנס. גם ב-7 באוקטובר לא חיכינו להסדרות כאלה או אחרות. בסוף התושבים יעשו את זה. יהיה פה אסון. אנחנו לא נספוג את זה יותר. המדינה חייבת להתעורר. לא יודעת מי מכם ביקר באזור. מי שלא ביקר לא יודע על מה מדובר. מעבר לזה, אין מערך ניטור. יש משרד לאיכות הסביבה, לפחות שיינטר, שיגיד מה הנתונים. יכול להיות שאנחנו באזהרות כאלה חמורות שאסור לצאת מהבתים. כמו שמזהירים לגבי חומרים מסוכנים. אין ניטור ראוי. הניטור שיש היום הוא בפריסה על 24 שעות ממוצע כזה או אחר. הוא לא רלוונטי. מסתירים מאתנו מה שבאמת קורה. כשאני מדברת עם המשרד לאיכות הסביבה שלפחות ישימו פקחים במעברים. שלפחות הפסולת הזאת לא תעבור. אין פקחים. אני יודעת מאיפה הם יוצאים, אני יודעת לאן הם נכנסים. אני יודעת דרך איזה מעבר הם עוברים. הם לפעמים חונים באזור התעשייה של שוהם לפני שהם נכנסים. זה פשוט אסון שהמדינה, לא נעים לי להגיד, לא מחוברת לשטח. לא מחוברים לתושבים. לכן מה שקורה ביו"ש זה ברדק אחד גדול. ואם לא יהיה לזה פתרון היום נקודתי, לא מעניין אותי כרגע חקיקה. את ההסדרה צריך לעשות. יש פה תמונות שאני אעביר אותן אחרי זה. תקשיבו, עשן, לפחות הפסולת הזאת שנשרפת שם זה כמו מים. זה כמו נהר. היא מתלבשת על תוואי הנחל ונוחתת על, במקרה הזה על שוהם. אבל שוב, זה לא רק שוהם, זה רבע מיליון תושבים. וזה לא נגמר. זה עד למחרת ב-10:00. גם אצלנו ילדים מסתגרים בכיתות. חלק מההורים קנו כבר מסננים. תקשיבו, אוויר לנשימה זה הכי בסיסי. אנשים ישימו את הסלים על הראש ויעלו עליהם. אני לא מבינה למה מחכים? ל-7 באוקטובר הבא? דרך אגב, הם לא צריכים 7 באוקטובר, שיישבו וישרפו. לאט-לאט היישוב - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמות ההרוגים מזיהום אוויר היא כמות גבוהה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 5,500 בשנה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אני לא רואה מי הלך לראות את זה חוץ ממני, עם אבנים על הרכב. אני לא יודעת מי היה שם. תקשיבו, זה כאילו גיהינום. זה פעם ראשונה אני מזועזעת מעצמי. פעם ראשונה הייתי במקום שאתה נוסע, כל האדמה חרוכה. ערמות של פסולת, ריח נוראי. אתה רק מבין איזה כמות הולכת להישרף שם. ואתה אומר זה לא יכול להישאר, זה פשוט לא יכול להישאר ללא מענה. וזה לא יישאר ללא מענה. כי בסוף תושבים יצבאו על המעברים וייכנסו לתוך היישוב. אני אכנס איתם. לא ליישוב, ייכנסו לתוך הכפרים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אולי אפשר שגם חברי הוועדה, אנחנו מגיעים כל אחד בעצמו. אבל במסגרת הוועדה, כסיור רשמי של הוועדה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> באמת בואו תגידו לי מי הנה בנעלין למשל. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בנעלין לא הייתי. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> תקשיבו, זה קילומטרים על קילומטרים. לא הייתם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, אנחנו חיים גם במקומות אחרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, דפנה, ראשי הוועדה מסתובבים. ואם הדיון הזה היה לא חשוב ברמה באמת, בראש סדר העדיפויות לא היינו בונים את הדיון החשוב הזה. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אני מבקשת לא דיון, אני פשוט מבקשת עשייה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. אבל חברי הוועדה, בייחוד אלה שיושבים כאן, אי אפשר להגיד שהם לא מחוברים לשטח או לא מגיעים למקומות עם זיהום אוויר. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> זה לא אישי אלייך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חה"כ יעל, אנחנו לא באיזה שהיא התנגחות. אנחנו לא נמצאים שם. אנחנו כולנו בשביל אותה מטרה. אמרנו, העשן של השריפה שעולה מיהודה ושומרון לא עוצרת בגדר ומסתובבת חזרה. היא חוצה את הגבולות, אם נקרא לזה כך. לכן הוועדה הזאת שמה את זה בראש סדר העדיפויות ויש צורך להגיע גם לשטח. יש פה גם חברים שסובלים מזה בבתים שלהם. זה לא שהם צריכים להגיע לרשות אחרת כדי לנשום שריפה ממקום אחר. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא, אנחנו סובלים בבתים. אתה פשוט לא היית. אני נסעתי לראות את המקור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. אנחנו מסתובבים גם באופן פרטי. גם הוועדה, יתכן ואנחנו נצא לסיור כדי לראות את זה כוועדה בשטח. אבל הלחץ שלנו בסוף לייצר את הכלים כדי להילחם בתופעה. ואת הכלים האלו אנחנו נלחמים כאן בוועדה אל מול משרדי הממשלה, ביחד עם משרדי הממשלה, ביחד עם הגורמים הרלוונטיים. שנאמר, לתת כלים, סמכויות, החמרה, חילוט. יש לנו פה הרבה משימות לעשות. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אז רק להגיד לך, ובזה אני אסיים. בכל מה שקשור לשריפות מיהודה ושומרון לא צריך יותר שום חקיקה אחרת, הכול בסדר. שפשוט הפקחים יעמדו במעברים וימנעו ממשאיות להיכנס. זה הכול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היא אומרת למנוע את הפינוי של הזבל מישראל לשטחים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מסכים. אני גם לא חושב שצריך איזה שהוא פקח ייעודי. כי בסוף במחסום עומד חייל. ואם הוא שומר ומגן מטרור ואם הוא יתייחס למשאית הזאת כמפגע של טרור אז הוא יעצור אותה. וזאת ההנחיה שאנחנו מבקשים מצה"ל. כי בסופו של דבר החיילים לא יכולים לעמוד שם, ואין לי שום חלילה טענה אל החייל הספציפי שעומד במחסום. אבל הוא לא צריך פקח של יחידה כזאת או אחרת שהוא יגיד לו זאת משאית שאפשר להכניס אותה וזאת משאית של מפגע, אני מוריד אותה. כי בסוף הנתונים הם לא טובים. מתוך 3,000 משאיות עוצרים בסביבות בין 200 ל-300, שזה מספרים מגוחכים. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא 200, גם לא בשנה האחרונה במעברים. פשוט הנתונים לא נכונים, אתם מתכוונים לנתונים שהם לא נכונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המחסום הוא קיים. והמחסום, כאשר אנחנו נשנה ולשם אנחנו חותרים, כאשר הגישה של ממשלת ישראל תהיה שהדבר הזה הוא טרור סביבתי ההשלכות יהיו אחרות. לכן כאשר משאית תגיע עם פסולת למחסום היא לא תעבור את המחסום. זה בלי קשר לעשייה ולעבודה על נקודות קצה ועל שאר הנושאים של פיקוח. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> אני רק אסיים, כי לדעתי אתה מפספס את העיקרון. הם יודעים בדיוק איזה משאיות יכולות לעבור ואיזה לא. המשטרה הירוקה יודעת. שפשוט יהיו שם. את העבודה מול הצבא אנחנו גם עושים במקביל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. אבל כשאת שומעת שבמחוז צפון בכמעט 100 רשויות יש ארבעה פקחים זה לא רלוונטי. אז צריך להגדיל את התקינה, צריך להגדיל את הפקחים. ויש גם אמצעים שנמצאים בשטח כמו חייל ושוטר צבאי שעומד במחסום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יושב-הראש, הנושא של אמצעים טכנולוגיים ו-GPS גם על משאיות זבל ולא רק משאיות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה קיים. אנחנו מדינה שיודעת לייצר. << אורח >> דפנה רבינוביץ: << אורח >> לא קיים. אנחנו שמנו מצלמות. לא קיים, לא ידעו, לא הצבא ולא, אף אחד לא ידע - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> היא יודעת לייצר ביפרים, היא יודעת גם לעצור משאיות עם זבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. לכן אני אומר, כדי שהמדינה תשקיע ותפנה ותקצה היא צריכה לקבל חקיקה. וכשיש החלטה מסוימת שהיא מייצרת הסדרה ביהודה ושומרון גם בישראל הגדולה צריכים את הכלים, צריכים את התקנים. כי בסופו של דבר מישהו צריך ללכת ולאכוף את הדבר הזה. המערכת כולה צריכה להתחיל לעבוד ולשם כך כינסנו את הדיון. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> אני אשמח להמשיך. אפשר? אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תכף אני אעביר אלייך את רשות הדיבור. נמצא כאן דני עברי, ראש מועצה אזורית משגב, בבקשה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני מבקש להעלות למחשבה, אני 30 שנה עוקב אחרי האירוע הזה והוא נהייה יותר גרוע. לעניות דעתי האכיפה, כלי האכיפה, רק בשביל הנתונים, גובלים במועצה אזורית משגב, יש לי 35 יישובים, גובלים בהם 35 רשויות ערביות. כל ראשי הרשויות הערביות מעוניינים היום לפתור את הבעיה ולהתמודד. אין להם יכולת. מכרזים לא עובדים, שום דבר לא עובד. ההטמנה, היטל ההטמנה, הקונספט לא עובד. אני לעניות דעתי, אני אומר לכולם פה בחדר הזה, מה שנקרא אני מאחל, לפני 30 שנה אני באתי לדיונים בנושא הזה והזהרתי שהעניין יצא משליטה ושזה לא מפוקח ולא מוסדר. עוד 30 שנה שיהיה לזה פתרון. אני רוצה לחלוק על רוח הדברים שנאמרים פה. אני לפי דעתי זה כבר עבר את הגבול של האל חזור. עד שלא ישלמו על הפסולת, עד שלא יקנו את הפסולת, יקנו את הפסולת, זה לא יעזור. המכרזים הם לא מכרזים. החברות שמטפלות בדבר הזה הן לא מטפלות. כל הקונספט כולו מתחילתו ועד סופו לא בשליטה. גם נאמר פה, ראשי רשויות, כמובן שאכיפה שהיא לא ניתנת לביצוע אז היא לא שווה כלום. אז בוודאי שצריך להסדיר את זה את האכיפה וכו'. אבל הקונספט עצמו צריך לשלם על הפסולת ולא לשלם שהעירייה או שמייצר הפסולת יצטרך, זה פשוט לא יעבוד יותר. אני מבקש שכל מי שפה ינסה במשך שנים קדימה לראות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל מה ההצעה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז ייפסק המחזור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה שהמדינה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> רגע. כן, כן, זה יותר זול לעשות. זאת דעתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד דבר. טרור אני מקבל את המילה. ברור שהמקור של הטרור זה בשפיכה של הפסולת, זה ברור לחלוטין. אבל מעבר להכול, כבר עברנו את השלב של האל חזור גם בטיפול בשריפות עצמן. ברגע שיש שריפה עצמה, זה כמו, אגב, עם שריפות היער והסופר טאנקרים והקמה של שירותי הצלה. פעם לא היו מטפלים, חוץ מקרן קיימת לא היו מטפלים כב"ה בשריפות ביער, היום כן. למה? כי זה איום ממשי ואנשים נהרגו. אותו דבר פה. שריפות של ערמות הפסולת אפשר לטפל בשריפה קיימת. לא יתכן, אמרו פה שלושה חודשים. אני מוסיף, במקומות שכל המערכת קרסה, כמו בג'דיידה מכר היה לנו אירוע של שלוש שנים. לא שלושה חודשים, שלוש שנים. עכשיו יש לנו זה בעיקר סח'נין. הדברים האלה, לא יתכן שלא מטפלים בהם. לא יתכן. וזה כרגע המצב. לא מטפלים. זה לא מסכן חיים. יש שריפה, היא נמשכת חודשים. ועד שהיא נגמרת כבר מתחילה השריפה הבאה. זאת אומרת זה הפך להיות אירוע קבוע. הטיפול בשריפה זה חקיקה נפרדת, זה עניין נפרד. זה לא שאלה של אכיפה, זה שאלה של אמצעים ושל קדימות ועדיפויות. נאמר פה על ידי חברי, במועצות האזוריות בעיקרון אין אירוע פסולת. אגב, גם באדמות מינהל בעיקרון, חוץ מיהודה ושומרון, באדמות מינהל מקרקעי ישראל אין ערמות פסולות, זה באדמות פרטיות. זה לא בתחום השיפוט של מועצות אזוריות, למרות שרוב השטח הוא במועצות אזוריות. דווקא זה מפוקח. זה דווקא ברשויות פרטיות ואדמה פרטית או שטח גלילי. שם זה נערם. האכיפה אולי תעזור. אבל בסוף כשזה נשרף צריך כן לטפל. אני אומר את זה כיוון שכשאצלי בשטח שלי יש שריפה אני מטפל. אני מביא שופלים, אני מביא אנשים. יש לי גם מתנדבים וגם אנשים שיכולים לעבוד ואנחנו מטפלים. לא יתכן שאין טיפול. האמירה הזאת, גם על זה צריך. אתם צריכים לשאול איך יכול להיות? יש עכשיו אירוע, מי מטפל? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. אני חושב שהעלית נקודות משמעותיות. וגם המועצה שלך באמת נמצאת בעין הסערה. גלעד בן ארי, איגוד ערים שומרון. זה לא יהיה רצף של ראשי ערים. אני כן רוצה לשמוע גם גופים נוספים וגם הרבה אזרחים שהגיעו הנה שפועלים בנושא ואני רוצה גם לשמוע אותם. אני אומר עוד פעם, התחלנו דיון גדול. אני מניח, אני מאוד מקווה שכולם יצליחו לדבר. אני מניח שלא כולם יצליחו לדבר. אני כן אשאף לשם. לכן פתחתי ואמרתי שמי שמדבר רק שיהיה תמציתי וחד. << אורח >> עמיחי רחמים: << אורח >> אני אהיה תמציתי. יש מצגת. לא נעבור על כל המצגת. אני אבקש לשים את שקף 15 ואני אציג את עצמי. שמי עמיחי רחמים, סגן ראש מועצה אזורית בנימין ויושב-ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון. אני פה בשמם של 330,000 תושבים, מייצג 16 רשויות בכל עולמות הגנת הסביבה. (הצגת מצגת) היום אני מדבר לא רק בשמם, אלא גם בשמם של חבריי שיושבים פה ותושביהם מקו התפר, מאות אלפי תושבים שסובלים מהפסולת כטרור סביבתי. אנחנו אחים לצרה. אנחנו צריכים גם להיות אחים להצלחה. פעם שעברה כשהייתי פה בכנסת ודיברנו על הסוגייה הזאת דיברתי על רינה מראש העין ועל רניה מכפר קאסם ועל רינת מאלקנה, ששלושתן קמו בבוקר, באותו בוקר לפני שנה ולא יכלו לפתוח חלון. וגם הבוקר הן קמו שלושתן ולא הצליחו לפתוח את החלון ולשלוח את הילד לבית הספר בלי שהוא חווה עשן של שריפות. אבל לא באנו פה לבכות על מר גורלנו, אלא באנו לקחת את גורלנו בידינו ועל כך אני מברך. לפני שאנחנו הולכים לתקוף שרים בשנת 2025 צריך לחזור אחורה בזמן. ויהיה עוול אם לא נעשה זאת. בשנת 1993 נזרקה אבן לבאר. נחתם ההסכם הארור שנקרא הסכם אוסלו ובו העבירו בנספח הסביבתי את הדברים הבאים: שני הצדדים להסכם יסדירו קיום של סטנדרטים בין לאומיים בנוגע לטיפול בפסולת מוצקה, נוזלית, הובלה, אחסון וכו'. אין בין המילים שכתובות על הדף למציאות לא דבר ולא חצי דבר. אנחנו במצגת מציגים את המציאות ואת הפתרונות הנדרשים. אני לא אלאה אתכם במציאות, דיברה על כך ובצדק ראשת שוהם. הציגה את זה בצורה רהוטה ואני לא אחזור על דבריה. הנזק הוא בלתי נסבל. מה אנחנו מבקשים ממך, אדוני יושב-הראש וחברי הוועדה, אנחנו בחלון זמן קריטי. הוא קריטי לא רק כי התושבים שלנו סובלים עכשיו ברגע זה שאנחנו מדברים מפסולת שנשפכת במשגב ובעמק יזרעאל. אלא הוא קריטי כי יש שנה לממשלה הזאת, פחות משנה, וחייבים להעביר את הצעת המחליטים לזיהום חוצה גבולות. אתם, חברי הוועדה, צריכים לפקח על עבודת הממשלה, לוודא שמעבירים את הצעת ההחלטה הזאת ומחזיקים את גלגל הזמן, את מכונת הזמן לשנת 1993. מבטלים את ההפרטה שבוצעה לסביבה שלנו, לאיכות החיים שלנו, והעברנו אותה לפלסטינאים. והם יחד עם זה החזירו לנו טרור. טרור סביבתי, טרור שפוגע בריאות של הילדים שלנו בני שנה ומבוגרים בני 80 שמתים מזה. קחו אחריות, תחזירו את הריבונות לעם ישראל, למדינת ישראל. שתיקח אחריות על השטח, על הסביבה. תנו את הכלים, תנו את האחריות חזרה למשרדים, תנו להם תקציב. תעבירו את התקציב לשטח, למי שיודע לטפל בזה – זה הרשויות. זה הפקחים, זה משטרה, זה כב"ה. תנו להם את התקציב הנדרש. נקים את התשתיות, ניקח את האחריות על גורלנו בידינו ונחזיר את האחריות הסביבתית, את איכות החיים לתושבים שלנו. זה מה שנדרש. יש פה ארבע משימות שצריך לבצע: להעביר את הצעת המחליטים, לתת למינהל האזרחי לבצע פיילוט לא של פינוי, לא של כיסוי או של כיבוי, אלא פינוי במקום כיסוי. ואת הכסף הזה לקזז מכספי הרשות. הם שפכו, הם ישלמו. הם שורפים, הם ישלמו. לדווח על כל שריפה למוקד איכות הסביבה, מענה מיידי של המינהל האזרחי. הם עושים פיילוט בזה. אני מברך על כך שהם לקחו את הגורל שלנו בידיהם ופועלים בדבר הזה בשביל לכבות. אבל אנחנו רוצים שיהיה פינוי. בסוף יש גם עניין של הקמת אס"פ בתוך תחומי יהודה ושומרון, במועצה אזורית בנימין. אנחנו מוכנים לכך. להקים אתר סילוק פסולת מוסדר עם רגולציה ישראלית שתטפל בכל הפסולת שבגזרת מחוז המרכז, ביהודה ושומרון. אנחנו נהיה מוכנים גם לקבל פסולת מתוך תחום מדינת ישראל ולטפל בה כמו שצריך. נעשה זאת, נחזיר גורלנו לידינו, ניקח את הריבונות הסביבתית לידינו ונחיל אותה. אם לא ריבונות מלאה, אז לפחות ריבונות סביבתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה קיימת גם בישראל. אפשר היה לחשוב שרק ביהודה ושומרון זורקים פסולת. הבעיה קיימת גם בישראל. << אורח >> עמיחי רחמים: << אורח >> אבל אנחנו הפרטנו את גורלנו. נתנו להם לעשות את זה במקומנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מטי, מטי. הריבונות לא צריכה להקפיץ אותך, שנייה רגע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אומר, בסוף הוויכוח, הוויכוח הוא נכון, הוא צודק, הוא ראוי. השריפה שנשרפת שם היא פוגעת בתושבי ראש העין, זה לא משנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל לתאר את זה כאילו הבעיה נמצאת רק ביהודה ושומרון, הבעיה לא רק ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ביהודה ושומרון יש כלים לאכיפה אחרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא עוצרים את המשאיות? זה בתוך ישראל. למה לא עוצרים את המשאיות מלהיכנס? << אורח >> עמיחי רחמים: << אורח >> אבל הבעיה היא לא רק המשאיות, הבעיה היא הפסולת הפלסטינית שנשרפת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל גם הפסולת שלנו נשרפת שם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הבעיה לא נמצאת בצד כזה או אחר של הגדר. הכלים הם שונים. << אורח >> רז שגיא: << אורח >> אפשר לומר משהו בשם תושבי ראש העין? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה דקות גם ראש העין יקבלו זמן דיבור. אושרת, ראשת מועצה דרום השרון. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> תודה רבה. אצלנו אנחנו זכינו להיות על קו התפר, אז אנחנו סובלים גם ממזרח וגם ממערב, כי אנחנו חיים גם באזור המשולש שיש בו גם רשויות ערביות שאת הפסולת גם הן שורפות. אנחנו בדקנו והבאנו לכאן נתונים של עלייה ב-500% בשנת 2025 בתלונות למוקד שלנו. אני לא מדברת עכשיו על המוקד של איכות הסביבה או של המשטרה שגם שם. 500% עלייה, שזה ממש משקף את הטרור, אין מילה אחרת וצריך להגדיר את זה כטרור. כי אולי אם זה יוגדר כטרור באמת תהיה תוכנית עבודה סדורה בעניין הזה. ההשלכות, כבר דיברו עליהם כל כך הרבה כאן. מטי סיפרה שהיא הייתה בסיור לפני שנה. היא הייתה בצור יצחק. אנחנו עמדנו על הגדר. אנחנו בסמוך לטייבה. אנחנו ראינו את הילדים בגן הילדים מציצים החוצה לחצר ונורא רוצים לצאת, אבל לא יוצאים בגלל העשן הכבד. וראינו שם את השריפות שלצערי אני אומרת העירייה שרפה. זאת אומרת, גם לעיריות נגמר הכסף לטיפול באשפה והם שורפים. זאת אומרת, זה לא רק תושבים ששורפים את זה בצורה פיראטית. אלא לפעמים אנחנו רואים בצורה מאורגנת רשויות ששורפות את האשפה שלהם. אז ללא ספק אם מגיעים למקור יש בעיה בטיפול בפסולת במדינת ישראל וביהודה ושומרון. יש בעיה בטיפול בפסולת ושם צריך, זה המקור ובזה צריך להתחיל לטפל. אבל מה לעשות? יש שריפות בשטח אז גם בזה צריך לטפל. אני רוצה להגיד על זה כמה דברים. אתה אמרת קודם, יושב-הראש, כמה חשוב שהשלטון המרכזי יעביר סמכויות לשלטון המקומי, כי השלטון המקומי נפגש עם התושבים, קשוב לצרכים שלהם, רואה אותם ביום יום. אתה צודק. אבל לצערי הרב זה לא ככה. אנחנו עם אחריות מאוד גדולה ואנחנו רוצים לקחת אחריות, אבל אין לנו סמכויות. גם בעניין הזה, אני באתי הבוקר אחרי שראיתי ששפכו לנו ערמות של פסולת. קמנו בבוקר וראינו ערמות של פסולת ששפכו לנו בצידי הדרך. אני אומרת למהנדס שלי מה עושים עם זה? וליועץ המשפטי ולתובע. הם אומרים אין לנו יכולת להשפיע כאן כי אין סרטון ולא תפסנו בזמן אמת וכי ככה וככה. ואנחנו יודעים גם מי עשה את זה בחלק מהמקרים ואנחנו אין לנו כלים משפטיים ואכיפתיים מספיק טובים. גם אם תפסנו כבר איזה משאית כי עשינו מארב והבאנו את הפיקוח המצומצם שלנו לעשות, כי המשטרה הירוקה אין לה כמעט פקחים, אז הם משלמים 5,000 שקלים, כי אנחנו העלינו את זה למקסימום שאפשר. אבל זה לא, זה לא כלום ושום דבר. אם היו מקבלים קנס של חצי מיליון שקלים הם היו חושבים פעמיים. 5,000 שקלים זה שום דבר. זה לא שווה להם. להטמין זה עולה להם יותר. צריך לטפל בבעיה של האשפה. כן, האשפה עלתה. אנחנו עשינו עכשיו מכרז, עלה ב-40%. מחירי האשפה עולים, ממריאים. אין, בלי הכרה. אנחנו נראה לצערי הרב עוד ועוד רשויות שלא יהיה להם כסף לטפל באשפה. ואני מדברת אתכם כאן בשטחים שנמצאים באזור המערבי לגדר ההפרדה. ובמזרחי לגדר ההפרדה שם זה סיפור אחר. שם אינטגרציה בין משרדי ממשלה חובה. וזה לא קורה מספיק טוב. משרד הביטחון עם המשרד להגנת הסביבה. פגשתי את השרה לפני שבועיים במודיעין, אצלכם. נפגשנו ראשי הרשויות. האמת, התלבטתי אם לבוא לכאן היום, כי אמרתי עוד ישיבה ועוד ישיבה. הרבה ישיבות ולא ממש יוצא מזה שום דבר. אבל בכל זאת הגעתי לכאן, כי זה באמת בדמנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מבקש מכם לא להתייאש, כי אנחנו בוועדה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, מה שצף כאן זה חוסר אונים של כולם. פשוט אנשים מיואשים, חוסר אונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אומר את זה ואני אומר את זה בדרישה, לא בבקשה. בדרישה, כי בסוף ככל שאתם ואנחנו נעבור בשיתוף פעולה ואתם תדייקו מהשטח. כי הצרה היא הולכת וגדלה וכמו שאמרה שלומית בסוף התושב בא אליכם. כי אתם הכתובת הכי קרובה. הוא בא בתלונות אליכם, כשאנחנו צריכים לתת לכם את הפתרון. אז זה נכון בהעברת הסמכויות, לתת לכם את הכלים להתמודד איתם. אבל ביחד אנחנו כן יכולים לבוא ולייצר את המתווים הנכונים שבסופו של דבר אנחנו נראה את התוצאות בשטח. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> פשוט אני מבטאת את התסכול. תוכנית, ייאוש היא לא תוכנית עבודה, זה ברור לחלוטין. אנחנו כאן כדי לשפר את זה. אבל אני אומרת שצריך לעשות כאן דברים מאוד אופרטיביים. צריך להסדיר כאן חוק בעניין הזה. צריך להסדיר את העבודה בין משרד הביטחון למשרד להגנת סביבה לרשויות. צריך להקצות משאבים לטיפול באשפה. צריך לפתור את בעיות, אני אומרת שכל הטיפול באשפה והטמנה שהגיעו לשיא צריך לפתור אותם. אמרתי, בענייני אכיפה, יותר פיקוח, יותר משאבים. בענייני חקיקה יותר סמכויות להעביר אלינו. זהו. אני חושבת שכולנו מבטאים את אותו תסכול. ואנחנו מצפים באמת שכמה שיותר מהר יהיו פתרונות בשטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. תודה רבה. רז שגיא, ראש עיריית ראש העין, בבקשה. << אורח >> רז שגיא: << אורח >> תודה. ראשית אני רוצה להגיד תודה. הבאנו פה אוטובוס של תושבים, הם לא באו לפה כי משעמם להם. הגיע פה גם חבר המועצה ראובני שמחזיק את התיק. הם לא באו לפה כי אין להם מה לעשות. כולם עובדים. בניגוד אליי הם לא עובדים בזה. הם באו לפה כיוון שהמצב היום בראש העין זה שיש שכונה שלמה שהקבלן שמרוויח בה הכי הרבה זה זה שעושה מפוחים ומסננים. אנשים לא פותחים את הדלתות ואת החלונות בלילה. לא יוצאים לרחוב, כי אי אפשר לנשום. אבל אם אתם רוצים ממש לדעת מה התוצאה, אז צריבה בעיניים, צריבות בגרון. שיעולים. מחלות ריאות ונשימה אצל ילדים בכמויות שלא הכרנו מעולם בחיים קודם. וזה כתוצאה משריפות שמתרחשות שש, שבע או שמונה שנים ברציפות. אתם מדברים על פעם בכמה ימים, אנחנו מדברים על יום יום. לא ניתן לנשום בראש העין כמו שצריך בלילות כי אז שורפים. אגב, דיברו פה על נעלין, אבל אנחנו מריחים, אנחנו סובלים גם מהשריפות של רנטיס ושל דיר בלוט ושל אזורידא, ריפעת, כל הכפרים באזור. לא משנה מה כיוון הרוח, 80,000 תושבי ראש העין נושמים את הזוהמה הזאת. זו עובדה. אתמול סיפרו לי שהתרבו הלידות השקטות בראש העין. זה כבר תמותה. זה כבר לא משחק. קראתם לזה טרור וזה טרור, כי זה הורג. אז זה מתחיל בפעוטות או בוולדות שלא נולדו וזה יעבור לקשישים. ובסוף כולנו נמות מחנק. הפסולת ביהודה ושומרון, ואני לא מתווכח עם דפנה שהייתה בסיור בנעלין, גם הייתה, אגב, לפני חודש בסיור אצלנו על הגדר. אבל יש גם שריפות פסולת של יהודה ושומרון. של הפלסטינים ביהודה ושומרון. הם פשוט שופכים הכי קרוב לגדר שאפשר, הכי רחוק מהיישובים שלהם. וברדת הלילה פשוט מציתים את זה. ענני עשן אלינו. וכמה שיעבדו קשה במינהל האזרחי, ועובדים קשה, אני אומר לכם, לב ואנשיו מלמעלה עד למטה באמת אכפת להם. הם מקשיבים, הם שומעים, הם עושים. אבל עד שהם מגיעים ועד שמכבים זה לא ממש כיבוי, כי זה כבר לעומק, אז זה נשאר. אבל גם אם כיבו אנחנו כבר סובלים מהשריפות. מה שצריך כבר נאמר פה על ידי חברי מבנימין. אנחנו מבקשים לפנות את האשפה מהפלסטינים. כל עוד הם יהיו אחראים על פינוי האשפה אנחנו ננשום רעל. זאת עובדה. לא יודע אם הם מתכננים לשרוף אותנו או לא מתכננים לשרוף אותנו, אני לא מדבר בשמם. אני מדבר בשמנו. אנחנו, הישראלים, היהודים, צריכים לפנות את האשפה ולדאוג לאשפה ביהודה ושומרון. אגב, אני לא מדבר על חלחול המים ועל הנזקים והרעלים שאנחנו אחר כך נשתה. אז השיטה היא פינוי פסולת. להתחיל בפיילוט גדול שגובל בכל הרשויות. זה לא סתם. אם תסתכל על כל מי שנמצא פה, מהצפון ועד המרכז. אגב, גם אם היו מגיעים חברינו, אין כרגע ראשי ערים, ולא כי אין לנו. אני אומר לך, לדפנה ולאושרת ולאחרים פה יש מה לעשות בערים שלהם ובמועצות שלהם. אנחנו פה כי אנחנו לא מסוגלים. אנחנו, ילדינו, נכדתנו, משפחתנו וכל תושבנו שנמצאים פה לא מסוגלים לנשום. להחזיר לנו את האפשרות לנשום, לא ביקשנו יותר מזה. אנחנו מוכנים לשלם על זה, מוכנים לעבוד בזה. אבל אם אתם רוצים שבסוף זה מה שיקרה, אנחנו נפרע את הגדר ונלך לטפל בעצמנו. רק תנו לנו את הסמכות. נארגן את התושבים ונצא לפגוע בדיר בלוט ולהפסיק את השריפות. או שאתם תעשו את העבודה שלכם. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. נמצא, הגיע הנה באמת לבקשתי, רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה. אני מאוד מודה לך שהגעת הנה. אני יודע שאתה עוסק ומוביל בכל מה שקשור בחברה הערבית בצורה מאוד רצינית ומשמעותי ולא רק עוסק ופועל, אלא גם באמת יש תוצאות בנושאים מגוונים שאתה מקדם. מאחר ולצערנו אני אומר, רוב המפגעים האלה מגיעים מהרשויות בשלטון הערבי, אני אומר, הייתה פה איזה שהיא הסדרה, כי לרשויות היהודיות אפילו נהיה יותר, זאת אומרת, החברות משנעות את הפסולת מהערים היהודית אל החברה, אל המרחב הערבי ואחר כך מה שחוצה גם חוצה את הגדר ליהודה ושומרון. לכן כהגדרה, בוודאי שזאת משימה שצריכה להיות מתוכללת במשרד ראש הממשלה וההגדרה של זה, כמו ששומעים מפה בסוף זה טרור. לא במהות, כדי לגרום לממשלה לפעול, אלא כי בסופו של דבר מתים אזרחים. מתים אזרחים, משריפות מכוונות, משריפות של חוסר ברירה. אבל בסופו של דבר המפגעים האלה מייצרים נזק אסטרטגי למדינת ישראל, גם בזיהום האוויר, גם בזיהום של מקורות מים. גם בפגיעה קשה מאוד, כמעט בלתי הפיכה בשטחים הפתוחים. אני מודה לך שהגעת הנה ואני אשמח לשמוע, תודה. << אורח >> רואי כחלון: << אורח >> תודה רבה אדוני יושב-הראש, גם על ההזמנה וגם על הדיון הכול כך חשוב הזה. אנחנו נפגשים בדרך כלל בהקשרים אחרים כשאנחנו מדברים על הפשיעה. ואתה מכיר את תפיסת עולמי ואת הכיוונים שאני מוביל מטעם ראש הממשלה ובהנחיית ראש הממשלה, את תפיסת ההפעלה של איך להתייחס למה שקורה היום במדינת ישראל מבחינת ההתעצמות של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, שלמעשה פוגעת בכל החברה במדינת ישראל ולא רק באזרחים הישראלים. הסוגייה של קרטל הפסולת או השתלטות של עבריינים על הפסולת היא לא קורית רק במדינת ישראל. זה אירוע שקורה גם במדינות רבות אחרות. אבל מה שקורה, והדיון עוסק בו היום, של שריפת הפסולת, אני יכול לחלק אותו בגדול לשני גורמים מרכזיים. יש את הגורם של פסולת שמגיעה מתוך איו"ש, שהרשות הפלסטינית צריכה להיות אחראית לפסולת שלה. בנושא הזה קיימנו השבוע יחד עם שר האוצר, בהובלת שר האוצר, יחד עם יהודה אליהו ממינהלת ההתיישבות, דיון כיצד אנחנו נייצר את הלחץ הנדרש בשביל שהרשות הפלסטינית תוכל לממן את הנזקים הגדולים שנגרמים למדינת ישראל ולתושבים שלה ולאזרחים שלה כתוצאה מהנזק העצום, האדיר. אני אומר את זה לא רק כמי שעובד בלשכת ראש הממשלה, אלא גם כמי שפותח את החלון שלו בוקר-בוקר ושולח את הילדים שלו ומריח את השריפות. אני תושב שוהם ואני מכיר את הדבר הזה בצורה ישירה. הדבר הזה הוא בלתי נסבל. גם בהיבט הבריאותי, גם בהיבט הסביבתי. הנזקים הם נזקים עצומים. אני ישבתי עם ראשת המועצה לפני זמן קצר ואני מכיר את הנזקים. הנזקים הם אדירים והם לטווח זמן מאוד ארוך ואנחנו חייבים לעשות הכול בשביל לעצור את התופעה הקשה שמייצרת נזק מאוד גדול. אז אני אומר, בציר הזה של הנזק שנגרם כתוצאה מפסולת שנזרקת מאיו"ש אנחנו פועלים יחד עם שר האוצר בשביל לבחון את הדרכים ואת הכלים שיש לנו בשביל לייצר את הלחץ הנדרש. גם אם אנחנו כמדינה נצטרך לעשות ולקזז, אנחנו בוחנים את זה. שר האוצר ביקש לייצר עבודת מטה מהירה ואני מקווה שאנחנו נוכל לקבל אותה בזמן קצר. הציר השני שמגיע זה גורמים עברייניים שבדרך כלל מדובר בארגוני פשיעה שהשתלטו על כל תחום הפסולת במדינת ישראל. בסופו של דבר, במקום לשלם כסף במדינת ישראל ולהטמין את הפסולת כראוי, שופכים אותה במקומות האלה באיו"ש ואז אנחנו מקבלים את זה בעשן ושריפות בתוך מדינת ישראל. הדבר הזה, כמו שאמרו פה אחרים וראשי רשויות, הדבר הזה מהווה טרור סביבתי. אבל הוא פוגש את הטרור הכללי שארגוני הפשיעה מייצרים במדינת ישראל גם בנרצחים, גם לפני שעות ספורות נרצח אדם נוסף. כמעט כל יום נרצח אדם נוסף. כל הדבר הזה הוא אירוע אחד שלם. כשאנחנו פוגשים נרצח בבוקר וחושבים שאין לזה קשר לפסולת אנחנו טועים. הכול קשור להכול. זה פוגש אותנו בפסולת. אתמול הייתי במשרד החינוך, זה פוגש אותנו במשרד החינוך, זה פוגש אותנו בהמון משרדי ממשלה. התופעה הזאת והצונאמי של התעצמות ארגוני הפשיעה פוגש אותנו בהמון תחומים. הכלים שאנחנו שמים על השולחן הם כלים עוצמתיים, אתה מכיר אותם, לא נרחיב עליהם כרגע בדיון הזה. אבל אנחנו מדברים על שינוי פרדיגמה מאוד משמעותי כלפי אותם עבריינים. אנחנו רוצים להתייחס אליהם כמו טרוריסטים. אנחנו נפעל כדי להתייחס אליהם כטרוריסטים. יש חקיקה שמונחת בוועדה לביטחון לאומי אצל חה"כ פוגל ואנחנו נפעל לקדם את החקיקה. זה בהנחיית ראש הממשלה, הצעה שאנחנו הנחנו בוועדה בפני ראש הממשלה שהוא הנחה לקדם את שינוי הפרדיגמה כלפי אותם עבריינים. אני מקווה שברגע שאנחנו נשנה את היחס כלפיהם ונתייחס אליהם כמו טרוריסטים חלק גדול מהדברים יוכל להשתנות ואנחנו נקבל כלים וסמכויות יותר משמעותיות ועוצמתיות בשביל שנוכל לטפל בנושא הזה. אנחנו כמובן נעדכן גם את הוועדה בהתפתחויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כל, אנחנו גם נעקוב על הנושא. והשאלה, שאלה אחת רק כדי שנוכל להמשיך לשמוע גם את האורחים שהגיעו. האם כבר אפשר כרגע לייצר איזה שהיא ועדה בראשותכם, בראשותך או במשרד ראש הממשלה שתאגם באמת את הגורמים הרלוונטיים: הגנת הסביבה, ביטחון לאומי, משרד הביטחון, שב"כ, כדי להשתמש, אני אומר סתם, עלתה פה דוגמה אחת, על חוסר היכולת של לעצור את המשאיות שיוצאות מהערים בישראל לקו הירוק, כי אין שם מספיק פיקוח של יחידה כזו או אחרת. אבל יש שם חיילים שנמצאים במחסום וכן יכולים לטפל בנושא הזה, כאשר ההגדרה תהיה שהמשאית הזאת בסופו של דבר מובילה אמנם לא נשקים ותחמושת, אבל היא מובילה פסולת שמייצרת טרור סביבתי. ואז להשתמש, במקום להמתין, שזה מבורך, מה ההגדרה של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית לארגוני טרור והסמכויות שהמערכות יקבלו ומה שראשי הרשויות נדרשים כדי להתעסק אצלם ברשויות, אלא איך ממצים את הכלים הקיימים כרגע כדי לפחות להתחיל את המלחמה הזאת במפגע הקשה הזה. << אורח >> רז שגיא: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, רק שתדע שהכניסה ליהודה ושומרון לא מפוקחת. אתה נוסע עם האוטו או עם משאית עם שני הייברים, חופשי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, לאט-לאט. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש יחידה כזאת שמטפלת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. ויש לה ארבעה פקחים. << אורח >> רואי כחלון: << אורח >> כפי שאמרתי, אנחנו קיימנו השבוע בהובלת שר האוצר דיון ראשון בנושא. ובשבוע הבא אם אני לא טועה יתקיים דיון נוסף בראשות השרה להגנת הסביבה שבה אנחנו נעלה את הנושא הזה שוב. נבחן באמת צוות פעולה אופרטיבי שיוכל לתת גם מענים בטווח הקצר, המיידי וגם פעולות לטווח הארוך. בין אם פעולות רגולטוריות או פעולות אחרות, בשביל שנוכל לשפר את המצב הקיים. ונוכל לעדכן את הוועדה אחרי הדיונים הקרובים שאמורים להתקיים באמת בימים הקרובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני כבר אמשיך עם ראשי הרשויות. אני רוצה לשמוע גם את האזרחים ונציגי הציבור שהגיעו הנה. את גבריאל רני, יו"ר המאבק - - -. << אורח >> רן גבריאל: << אורח >> קודם כל שלום לכולם ותודה רבה שבאתם היום. אני רוצה לומר תודה בעיקר ליושב-הראש שאני יודע שהלב שלו במקום הנכון. אני רוצה לומר לתושבים שזכינו שיש אדם כזה שמוביל את האירוע. הקשבתי בקשב רב למה שאמרתם. ברשותכם אני רוצה להקריא לכם מכתב שכתבתי למנכ"ל משרד הבריאות. יש פה מישהו ממשרד הבריאות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, כן, משרדי הממשלה נמצאים, אנחנו גם נגיע, נקווה מאוד שנגיע גם לשמוע אותם. לכן אני מבקש, רני, גם ממך, לנסות לקצר ככל שאתה יכול. << אורח >> רן גבריאל: << אורח >> בבקשה, בבקשה. "בשמי ובשם תושבי ראש העין ואלעד אני מזמין אותך לסיור באזור, כדי שתראה במו עיניך מהי מציאות חיים הדומה לתנאים של צ'רנוביל. מצב שבו לא ניתן לפתוח חלונות והאוויר סמיך עד כדי צבע של חלב. איננו נושמים עוד אבק, אנחנו נושמים חול. הגורמים לכך הם מחצבות הפועלות 24/7 ומקביל אליהן משרפות הפסולת שמבעירות חומרים מכל סוג ללא אבחנה בכפר קאסם ובכפרים המקיפים אותנו. "כתוצאה מהזיהום הבלתי נתפס התושבים סובלים מהתופעות הבאות: טנטון, צפצופים באוזניים, מחלות ריאה כגון אסטמה ואחרות, לידות שקטות. אני באופן אישי איבדתי שני ילדים. גירוי בעיניים, תחושת יובש וגירודים, עור יבש. גירוי בגרון ובאף, עלייה במקרי אלרגיה וגירוי עור, כולל פריחות ויובש חמור, עייפות קיצונית וחוסר ריכוז בקרב תלמידים. היעדרויות רבות של תלמידים מבתי הספר, כתוצאה ממחלות הקשורות לזיהום. ניתן להצליב נתונים בין רמת הזיהום לבין היקף ההיעדרויות. "חשש ממשי להצטברות מזהמים מתכתיים כגון קדמיום, עופרת ומתכות נוספות. חרדה ולחץ נפשי הנגרמים מחשיפה יום יומית למטרדי רעש ורעידות. חשד לפגיעה ארוכת טווח במערכת החיסון, במיוחד אצל ילדים. פגיעה חמורה באיכות החיים הבסיסית, אי יכולת לפתוח חלונות, לשהות בחוץ או לנהל שגרת חיים תקינה. "המצב באזורנו דורש התערבות מיידית, נחושה ואחראית מצד משרד הבריאות". אני רוצה לומר לכם, כפי שביקש יושב-הראש, משהו בקצרה. מכיוון שאני בין האנשים שיושבים פה בפאנל עם הניסיון הכי גדול בתחום הזה, יותר מעשור, ומכיוון שאני איש שטח, אני הקשבתי לכם. ואני רוצה לומר לכם שאתם לא באירוע. אני הייתי פעם בוועדות האלה והפסקתי להגיע פשוט מאוד. כי אתם לא בכיוון. אני שמעתי פה מילים כמו זיהום חוצה גבולות. אז אתם לא בכיוון, אתם לא תפתרו את זה ככה. כדי לפתור את זה אני מבקש מיושב-הראש קודם כל להקים עוד ועדה, ועדה משותפת יחד עם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. כי יש פה עניין פלילי. ואתם צריכים להבין, כשאתם אומרים פלסטינים או הסכם אוסלו, מי שחו"ל את כל הדבר הזה זה הכוח של השקל הישראלי בשטחים. זאת אומרת שערביי ישראל, עם הכוח שלהם, נכנסו לשטחים, קנו חיילים. אני אתן דוגמה רק על משרפה אחת, שאותה ניטרתי, עשיתי על המשרפות באזור שלנו חקירה של חצי שנה. אותו בחור שמנהל את המשרפה הוא הגיע מדהרייה. זה 75 קילומטר מראש העין. צא וחשב, מה יש לו לעשות בראש העין? והוא התיישב על אדמות של יהודים. זה אדמות של יהודים מלפני 1948. זאת אומרת, מדינת ישראל באיזה שהוא מקום העבירה את השטחים של היהודים לפלסטינים. והוא מבעיר שם פסולת. אנחנו מדברים על פסולת שהכמות היא כזאת: כל 25 דקות בדיוק מגיעה משאית של 15 טון. יש לך שני מדרונים: אחד רך ואחד קשה. אני רוצה שאנשים יבינו איך זה עובד. למה שעבריין יביא פסולת לראש העין? זרקו פה את הרעיון של הנשקים. אתם מבינים שהפלסטינים משתמשים במשאיות הזבל להבריח נשקים לתוך ישראל? זה הרעיון. אני הייתי אצל שר הביטחון ואמרתי לו תפתור את הבעיה. הראיתי לו חומר חקירה. הוא אומר לי איך פותרים את זה? אמרתי לו פשוט מאוד, הם בנו צירים לכיוון הגדר. תהרוס את הצירים ואת התשתיות. הוא קורא למזכיר הצבאי אומר לו 'תשמע, את הצירים האלה צריך להרוס'. כמובן הצירים לא נהרסו. הייתי בעוד ישיבה אצל שר הביטחון, זה היה ב-2 במאי 2023. הכותרת הייתה הריסת צירים. זה לא קרה. כדי לפתור את הבעיה הזאת, תבינו, אתם מתעסקים פה עם עבריינים רציניים מאוד. לי חתכו את האוטו, לי חתכו את הצמיגים באוטו פעמיים וניסו להוריד אותי מהכביש עם אקדח כשאני עם ארבע בנות באוטו. אתם צריכים להקים פה יחידה של לוחמים, שיכולה לעבוד בתוך הארץ, מחוץ לארץ. אני לא יודע איך אתם מגדירים את הבדיחה הזאת של שטחי A, B, C, D. לא משנה. אתם התבלבלתם פה בניווט. התברברנו. אם אנחנו רוצים לפתור את זה יש פתרונות. אני חושב שבספר החוקים של מדינת ישראל, חוק המפגעים 1961, חוק בריאות העם. יש פתרונות ולא צריך לחוקק עוד דברים. מה שצריך זה רצון לפתור. מבחינתנו ומבחינת כל התושבים, אנחנו רוצים פתרון והפתרון צריך להיות חד משמעי. לגבי ראש העין, דבר אחרון. אנחנו התברכנו לא במחצבה אחת, בשתיים. אני הייתי אצלך ביום שני האחרון והראיתי לך שהמחצבה יושבת 500 מטר מהבתים. אנשים כותבים לי בקבוצת הווטסאפ 'תשמע, הפלסטינים פוצצו'. אני אומרת להם 'לא, זה הפלסטינים מהמחצבות'. אני רוצה להסביר דבר מאוד פשוט, דיאוקסין שיוצא ממשרפה מאוד אוהב להתחבר לחלקיקי אבק. וזה אומר שתושבי ראש העין נפגעים על אחת כמה וכמה. כי כאשר משרפה נשרפת זה לא הריח שאתם מריחים המסוכן. שלושה חודשים המזהמים באוויר. אתם מבינים מה זה אומר? ואם הוא מבעיר אותה 24 שעות, 48 שעות, זה אומר שלושה חודשים קדימה יהיה לך זיהום. מבחינת המזהמים ומה שהם שורפים, אם ניקח לדוגמה צמיגים. רבותיי, מטון צמידים ניתן לייצר 750 ליטר של דיזל. מפלסטיק ניתן לייצר דלק. אתם מבינים שהפלסטינים או החיילים של ערביי ישראל, של משפחות הפשע הם למעשה שורפים כסף. זה שאנחנו לא השכלנו עד עכשיו לעשות מחזור, זאת בעיה שלנו. עוד דבר וזה חשוב, אנחנו לא צריכים לטפל בזבל הפלסטיני. אנחנו צריכים לטפל בתושבים שלנו. אנחנו צריכים לדאוג לתושבים שלנו. הדרך לעשות את זה היא עוברת רק דרך פעולה של הצבא והמשטרה. מה שאני הצלחתי לעשות, והצלחתי לסגור שתי משרפות ענק, זה להוריד ב-70 את כמות המשרפות ואת כמות העשן שזורמת לראש העין זה אך ורק יחד עם מח"ט אפרים, בזמנו מורדי וייס, ועם מפקד משטרת ראש העין. ככה אפשר לעבוד, ככה פותרים. אני אומר לכם שוב, צריך להקים יחידה ולא פקחים. יש לכם פה עסק עם עבריינים כבדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נשמע את יניב בלייכר מאזרחים למען אוויר נקי. לאחר מכן את אילן שדה, ראש מועצה אזורית מנשה. בבקשה. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> בוקר טוב, תודה אדוני יושב-הראש על הדיון. אנחנו נמצאים פה בכנסת כבר לדעתי 10 שנים. רצים מוועדה לוועדה, מדיון לדיון. ב-2018 הוועדה הזאת, ועדת הפנים, הקימה ועדת משנה לנושא הזה בראשות חה"כ יעל גרמן. אני ממליץ לכולם לקרוא את הדוח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כל הפתרונות שם. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> הכול שם. ושום דבר מאז לא מיושם. הדוח יצא בתחילת 2019, אנחנו כבר עוד מעט שבע שנים מאז שהדוח נכתב. שום דבר לא יושם. גם החלטת ממשלה 592 על השריפות ביהודה ושומרון, החלטה מלפני שנתיים וחצי. הכול תקוע, לא מתקדם או מתקדם בקצב של דיון לא יודע, לא מתקדם מבחינתנו. אני אומר בצער, נמצאים פה בוועדה אנשי מקצוע שאנחנו מכירים אותם, אנשים באמת טובים שבאים לעבוד. והם עם ידיים כבולות. הם לא מסוגלים לעשות שום דבר, כי אין להם תקנים ואין להם תקציבים. ותוכניות עבודה נתקעות למעלה ואין תיאום בין המשרדים ובין הגופים השונים. זה לא רק המשרד להגנת הסביבה, צריך להגיד את האמת. על המשרד להגנת הסביבה אפשר לשאול אולי למה אין פקחים ואין קנסות, אפשר לשאול עוד הרבה שאלות. אבל צריך לשאול למה משרד הפנים לא מפקח על תפקוד לקוי של רשויות מקומיות? איך זה יכול להיות שיש רשויות מקומיות בארץ שנשרפת בהן פסולת כי הרשות המקומית לא מסוגלת לפנות אותה ולטפל בה, הרשות לא מתפקדת ומשרד הפנים נותן למצב הזה להימשך. ותראו מה קרה בנצרת ומתי משרד הפנים התעורר, כשזה היה כבר הרבה יותר מידי מאוחר. צריך לשאול למה כיבוי אש לא מכבים שריפות. אני לא מאשים אותם, אני יודע למה הם לא מכבים שריפות, כי אין להם כוח אדם ואין להם ציוד ואין להם תקנים. ובערות פנימיות הם לא יודעים בכלל לכבות. הם מגיעים לשטח, אומרים מה זה בערה פנימית? שהרשות המקומית תסתדר. כאילו שהרשות המקומית היא גוף כיבוי. לא, זה לא עובד ככה. כבאות והצלה צריכים לטפל גם בבערות פנימיות וצריך להקצות להם כוח אדם וציוד וידע מקצועי שלא קיים היום. וזה נכון, אגב, בשני עברי הקו הירוק. גם במדינת ישראל וגם בשטחי יהודה ושומרון. ומשרד הבריאות שלא אוסף נתונים על תחלואה. ואנחנו פנינו וביקשנו ושלחו אותנו כעמותה לעשות מחקר, כאילו שזה התפקיד שלנו עכשיו לעשות מחקר מי חולה ובמה ואיפה. והמינהל האזרחי שדובר, אין פיקוח מעבר לקו הירוק. יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי לא עוסקת בכלל בעבירות סביבה או לא יודע, או עוסקת באופן נדיר נקרא לזה, בעבירות סביבה. מתעסקים בעיקר בביטחון, שזה מובן, וגם בבנייה. למה לא מקימים יחידה ייעודית לנושא הזה של שריפות פסולת מעבר לקו או בכלל מפגעי פסולת מעבר לקו? כמו שיש יחידה כזאת בישראל, יחידת הינשוף, שהיא יחידה מצוינת, עובדת ומראה תוצאות בשטח. משרד החקלאות איפה הוא? פיקוח על שריפות גזם. אז היחידה המרכזית, אני לא זוכר את השם החדש, מה שהיה פיצוח פעם. לא מתעסקים באכיפה. אפשר להתקשר למוקד שלהם. אני מזמין אתכם לעשות את זה. הם ישלחו את הפקח למחרת בבוקר לחקור, אחרי שהשריפה כבר מזמן נכבתה. ואיפה משרד האוצר מבחינת תקציבים ותקנים? ומשרד המשפטים שתוקע רגולציה? למשל החלת אחריות על המחזיק בקרקע. דובר פה על שריפות בשטחים פרטיים. והרבה מאוד מהשרפות זה שטחים לא רק פרטיים, אפילו מגודרים. ומגיעים הפקחים והם לא יכולים לעשות שום דבר, למרות שידוע מי שורף ואחריות של מי זה. למה? כי הם לא היו שם בזמן אמת וראו אותו מצית את הפסולת. הבעיה שאין פה גורם מתכלל ומשרדי הממשלה לא מדברים ביניהם. לכן אדוני יושב-הראש, אני מבקש שמהוועדה הזאת תצא היום קריאה למשרד ראש הממשלה לקחת את הנושא הזה אליו, שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יוביל את התחום הזה כי יש פה הרבה מאוד משרדי ממשלה שפשוט לא מדברים ביניהם. אין תיאום. ואין להם גם את היכולת לעשות את זה. אני מבקש גם שלדיון הבא, אני מבין שיהיו דיוני המשך ואני מברך על זה. אני מבקש גם לזמן לדיון הבא את מנכ"ל משרד ראש הממשלה שיגיע לפה לוועדה, ביחד עם מנכ"לים נוספים של עוד משרדי ממשלה. נקודה אחרונה, באמת חוק פסולת בניין שהוא הכרחי. יש מחלוקות כבר הרבה מאוד שנים ואנחנו כבר לדעתי לפני שנתיים ושלוש היה פה דיון תחת יושב-הראש הקודם ולפני חודש וחצי היה דיון נוסף פה. יש מחלוקות בין המשרדים. ואיפה שמשרדי הממשלה לא מגיעים להחלטות ביניהם, פה התפקיד של הכנסת ושל הוועדה להתערב. להושיב את האנשים ביחד, שיפתרו את המחלוקות ולצאת לדרך כבר עם החוק הזה, שיעבור בתקווה בכנסת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אילן שדה, ראש מועצה אזורית מנשה, בבקשה. << אורח >> אילן שדה: << אורח >> כבוד יושב-הראש, חברות הכנסת, אני אולי עם בשורה. אני ניהלתי במשך כמה שנים מאבק בנושא של המבחמות. אני לא יודע אם מכירים את זה. אין היום מבחמות. 420 מבחמות, מעבר לקו הירוק, בשטחי C, A, B, בכל השטחים שאומרים שאי אפשר להיכנס. הנושא הזה נפתר. היה צריך לפקח על העברת חומרים לשם, על עקירת מטעים, משאיות נכנסות, יוצאות. כל הדברים. תשלומים לאלה שעוקרים את המטעים שלהם כדי שהחומר לא יעבור. כבוד יושב-הראש, הכול נעשה על ידי אדם אחד. קראו לו דודי אמסלם, השר, שהיה יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. מסיבות כלשהן אולי גם אישיות, הוא לקח את זה על עצמו והצליח להביא את זה שהיום אין מבחמה אחת שעובדת. איך זה קרה? כי הוא לקח את זה על עצמו, הן להעביר את החוקים, הן לאיים שהוא לא יתמוך בחוק ההסדרים אם הדברים לא יוסדרו תקציבית. קרוב ל-60 מיליון שקלים בבסיס התקציב לנושא הזה, פקחים וכל מה שקשור. לכן זה תלוי בכם. בך, במיוחד חברי הקואליציה. כי האופוזיציה תמיד נגד הקואליציה, נגד המדינה. אבל אתם יש לכם את הכוח. ולך יש את הכוח. אם תיקח את זה על עצמך אתה תוכל להסדיר. אני מצטרף לחבריי, לכל מה שהם אמרו על הזיהום. גם אנחנו לאורך קו התפר סובלים מהדבר הזה. נוסף לכך ולך מהמשרד להגנת הסביבה יש נתונים. חתום על ידי משרד הבריאות באזור שלנו כל שנה 50 מתים כתוצאה מהזיהום מתחנת הכוח חדרה. נכון? פרופ' גרוטו חתום על המכתב הזה של משרד הבריאות. אבל לפני שבועיים אנחנו קוראים בעיתון שמכניסים לנו עוד תחנת כוח, בלי שאנחנו בכלל, לא שואלים איפה, מה, הופ, מכרז של מינהל מקרקעי ישראל. עוד תחנת כוח, כאשר התחנות הפחמיות, אתם מכירים את זה בטח, יחידות אחת עד ארבע עובדות על פחם בלי סולקנים ונורא נורא באזור שלנו. ובנוסף כמובן כל הזיהום שמתקבל פה עשן משריפת הפסולת. כל הדברים האלה הם נעשים וללא ידיעה. אני מבין שזה גם ברשויות אחרות. העיקר זה המינהל מפרסם מכרז, להוציא מהקרקע קצת יותר כסף על תחנת כוח במרכז המועצה בלי בכלל להתייעץ איתנו. איפה, למה, יש איגוד ערים, ניהלתי אותו שמונה שנים, לאיכות סביבה. אבל לא. נוטעים תחנת כוח. בנוסף לזיהום ולגרמית המוות מתחנת חדרה. הכוח הוא בידיים שלכם. קל מאוד להחליט פה על ועדות, קל להעביר את זה למשרד כזה או אחר. חבר'ה, אתה יושב-ראש ועדה, קח את זה כמשימה אישית ואתה תצליח. לא להעביר את זה לאחרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. תודה רבה. אני חושב שהדברים החשובים שאמרת או אפשר לסכם אותם כשרוצים יכולים. כמו שאמרת, במבחמות היה מי שלקח, משוגע על הדבר והצליח. ואני חושב שאנחנו נלמד מזה ולשם אנחנו באמת שואפים. אנחנו נשמע את ארז כליף, הפורום לישראל ירוקה. לאחר מכן את דוב שפלר, ראש מועצת אפרת. רק הזמן רץ, אם אפשר לדייק. << אורח >> ארז כליף: << אורח >> כן, תודה. אני רק למי שלא מכיר, אני מנכ"ל העמותה שמזה 15 שנה מטפלת במפגעים סביבתיים בכל רחבי הארץ. העיסוק בתחלואה ומוות כתוצאה מפגיעות סביבתיות זה משהו שיושב אצלנו ב-DNA מ-day one עוד לפני קום העמותה. האירוע הזה של השריפות הפיראטיות ביהודה ושומרון, ואני מתייחס פה גם לדברים של חה"כ מטי צרפתי. אני מסכים איתך שזו בעיה כלל ארצית, אבל בפירוש רובן המכריע והדרמטי ביותר בהשפעתו על כלל הסביבה והתחלואה מגיע מיהודה ושומרון. אנחנו בסוף שנה שעברה הוצאנו מחקר לגבי אופן הטיפול בפסולת בשטחי יהודה ושומרון. המחקר איתר 222 מזבלות פיראטיות בשטחי A, B ו-C. אני מקריא לכם בזריזות את החלוקה: בשטח A 11 מזבלות פיראטיות. בשטח B 36, בשטח C 175. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בשטח C. << אורח >> ארז כליף: << אורח >> בשטח C, כן. וזה שבשטח C חיים פחות מרבע מיליון פלסטינים, לפי כל ההערכות המחמירות ביותר לאחוז האוכלוסייה הפלסטיני באזור. את הדברים האלה אני אומר כדי לבסס את הטענה המרכזית שלדעתי צריכה לצאת מכאן והיא נאמרת כאן בקול ברור. חשוב מאוד, האירוע הזה הוא אירוע טרור. יש שיקראו לו טרור סביבתי, יש שיקראו לו טרור כימי. אבל הוא אירוע טרור וצריך לטפל בו בהתאם. אני מזדעזע מהדברים שראש עיריית ראש העין מעלה פה, על עלייה באחוזי לידות שקטות. זה פשוט מכמיר לב, נורא ואיום. פשוט נורא ואיום. אני מצטמרר. אני מקבל פניות לאורך הימים האחרונים במיוחד, אבל לאורך השנה האחרונה ממש מתושבי שוהם, מודיעין, כפר סבא, יהוד, נתניה, פרדס חנה-כרכור. זה דבר שפשוט אי אפשר להעלות אותו על הדעת וצריך לטפל בו בהקדם. אני אסיים בשני דברים אחרונים: ברמת הגישה, אני מצטרף להערה שנאמרה פה אני חושב על ידי דפנה רבינוביץ לגבי החלטה 592 שיצאה ביוני 2023 – טיפול במפגעים בזיהום חוצה גבולות. הגישה הזאת, אגב, ההחלטה המצוינת, עקרונותיה יפים ונאותים ואני בעד ליישם אותה. הרציונל שאנחנו נטפל אך ורק במפגעים כשהם חוצים גבולות זה דבר נורא ואיום. ככה הגענו למצב הזה. אנחנו צריכים בשורש לגדוע את האירוע הזה כמו שידידי פה עמיחי רחמים הציע, לדאוג לפינוי עוד מראש. לא עכשיו להתחיל להתחשבן מאיפה מפנים ומי מפנים, לדאוג לכך שהפסולת הזאת לא תשב ביהודה ושומרון ולקחת את העניינים לידיים. ובראש ובראשונה לתת את הסמכויות הנדרשות, כמו שהחבר פה מעמותת אוויר נקי שבינתיים יצא אני רואה, הציע. להעביר סמכויות ככל הניתן לראשי הרשויות, כולל תקציבים ותקנים, כמה שניתן, כי הם מכירים יותר טוב מכולם את הבעיה. ברח שלי שמך, מחילה, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאמר יש חוסר בהירות לגבי הנתונים. אני יודע שאתם עושים את עבודתכם נאמנה. אבל אני אומר, זו בעיה אמיתית שאין לראשי הרשויות. ראשי הרשויות יודעים בדיוק מה הנתונים, הם חיים אותם יום-יום. לכן אם ניתן לשלב תקנים, אמצעים דוגמת רחפנים, סמכויות אכיפה, הכנסות למעצר, זה משהו שיכול לפתור את הבעיה תוך פרק זמן קצר מאוד. תודה רבה על הדיון הזה חה"כ יצחק קרויזר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה, תודה. דוב, בבקשה. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> שלום, שמי דובי שפלר, ראש מועצת אפרת. אני רוצה להתייחס בתחילה על עניין המחסומים. חייל במחסום בדרך כלל בודק את מי שעובר מהיישובים שלנו, במקרה שלנו לירושלים. אין, כמו שאמר ידידי ראש עיריית ראש העין, אין חיילים בדרך כלל במחסומים. הן לכיוון שלנו. אני אגיד יותר מזה, אוי ואבוי אם החיילים שלנו יתעסקו בדברים אחרים חוץ מאשר ביטחון. זאת המשימה המרכזית שלהם. הם לא משטרה, הם לא שום דבר אחר. אני אומר את זה לא רק על מחסום, אלא על כל דבר. הדבר השני, יש יחידה שהקימו, נקראת יחידת דוד. אני חושב שחשוב לשמוע עליה מקמ"ט איכות הסביבה שיושב פה מאחוריי, כדאי לתת לו את רשות הדיבור אחריי. הדבר הנוסף שאני רוצה לומר, דיברו פה על מספרי פקחים. כמה פקחים אתם חושבים שיש ביהודה ושומרון? אפס. אין פקחים ביהודה ושומרון. מיהם הפקחים של יהודה ושומרון? כמובן התושבים שלנו. התושבים שלנו, ואני רק יכול לתת דוגמה קטנה מדיווחים, גם קבוצת ווטסאפ עם קמ"ט איכות הסביבה, מפקד החטיבה באזור שלנו, עם ראש מינהלת תיאום וקישור. כל הגורמים האפשריים. דוגמה מיום אחד: "מספר דיווחים כעת מתושבים בשכונת הזית באפרת על עשן וריחות של פלסטיק שרוף. נאלצים לסגור חלונות ודלתות ולהישאר בבתים. עוד דיווחים עכשיו על עשן, ריחות של אשפה שרופה ליד הכניסה הצפונית של אפרת". "כרגיל, גם הלילה ריח חריף של כימיקלים וצריבות בגזרת אפרת צפון, כיוון חירבת טאליה". כפר קטן אחד שאין בו מזבלות פיראטיות, הוא פשוט בכל חצר שלישית מדליקים מדורה פעם בלילה או פעמיים בלילה. זה הכול, לא צריך מזבלה פיראטית אפילו. אני כבר לא מדבר על כל המשאיות שעוברות מהיישובים, מסיבה כלכלית. דיברו פה על כב"ה. כב"ה זה ארגון נפלא, נלחם בשריפות. כל השריפות שאני מדבר עליהם שנמצאות בטווח של 200 מטר מהבתים שלנו זה לא כב"ה, כי זה שטח A. שטח A כב"ה לא נכנס. אז מרימים טלפון לכב"ה של הרשות של בית לחם, אם יש לכם מישהו שיכול לכבות. אז כב"ה עם כל הכבוד לא רלוונטי אצלנו. לגבי הפתרונות. העניין הוא כמובן קוראים לו טרור, אבל בסוף אנחנו מבינים שהעניין הוא, השורשים של העניין הם כלכליים. השריפות נעשות הרבה פעמים לחסוך כסף. לכן הפתרונות שדיברו פה עליהם כמו לעשות בעצמנו, לקחת את האחריות בעצמנו על כל האזור, כי הם לא עומדים בשום הסכם ובשום כללים בסיסיים של חיים של בני אדם. הפתרון הוא לקחת את הדברים על עצמנו ובהחלט כל הפתרונות שהציעו לקזז את הכספים אנחנו לחלוטין תומכים בדברים האלה. מילה אחרונה. מישהו פה הזכיר את הסכם אוסלו, עם כל מה שכתוב שם. עדיין מדברים אצלנו כידוע הרבה, עשרות שנים אחרי הסכם אוסלו, ואחרי ה-7 באוקטובר, מדברים אצלנו על בואו נקים להם מדינה, בואו ניתן להם עוד שטחים. אז בבקשה חבר'ה, אתם רוצים לחוות את הטרור הזה בגדול? קדימה, תקימו מדינה. ואני אגיד לך עוד משהו, למרות הדברים האופטימיים ששמעתי פה מידידי, אתה צריך לזכור, 20 שנה מהגירוש מגוף קטיף לקח לנו עד שהעזנו להיכנס ברצינות לרצועת עזה ולטפל בארגון הטרור חמאס שעד היום לא טיפלנו בו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נו מה, זה דיון פוליטי? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אז טרור סביבתי, שאנחנו נטפל. אם לא נקים בעניין הזה, זה תקציבי, זה אנשים, זה החלטה שמבחינתנו הסכם אוסלו לא קיים. אני כבר לא מדבר על ריבונות. לא קיים הסכם אוסלו ומרגע זה אנחנו לוקחים אחריות על הכול. ואם ניקח אחריות על הכול נוכל סוף-סוף לתת חיים לאנשים שלנו ולא רק פיגועים פעם בשבוע. אתמול נרצח תושב קריית ארבע, תושבת שלנו נפצעה, מורדמת ומונשמת עד לרגע זה פה בהדסה עין כרם. אבל על הדברים שסיפרו פה על הטרור הסביבתי אף אחד לא מדבר. אין כותרות בעיתונים. מחר לא תהיה כותרת שלוש לידות שקטות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. תודה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה אנחנו סובלים ממנו כל יום 24 שעות. אני תושבת אורנית כבר שבע שנים - - - מגיעה לכל הוועדות. אין שום התקדמות חוץ מאשר לדבר ולדבר ולדבר. אתם אומרים אל תתייאשו, אנחנו מיואשים. אני נשארתי להילחם בנושא הזה, התחלנו קרוב ל-200 סביב הנושא הזה, נשארתי היחידה מאורנית לעסוק בזה. כולם או שעוזבים את אורנית או שסוגרים יחידות מטהרי אוויר. את זה אנחנו מדברים בקבוצות. איזה יחידת מטהר אוויר שמת, בכמה השגת את הפילטר. אנחנו הולכים לעבודה מחוץ ליישוב ומשאירים את הילדים בבתי הספר ובגנים להיחנק. אין לנו כוח יותר. אנחנו מיואשים. אנחנו לא רואים את התקווה ולא רואים את הסוף של זה. אנחנו רק רואים התגברות מיום ליום. כל יום יש יותר שריפות. אני מחוברת לכל הקבוצות בארץ. כל היום, כל היום. "טינג, טינג" זה מה שיש. שריפות נון סטופ. אתם צריכים להבין, אתם נושמים אוויר נקי, אנחנו לא. כל תושבי התפר נחנקים מהשריפות. אתה יודע מה זה נוהל סגירת חלונות כבר בשעות הערב. הילדים שלי יודעים אם יש נוהל סגירת חלונות מהערב עד הבוקר. באיזה מדינה ילדים לא מקבלים את הזכות הבסיסית לנשום אוויר נקי וללכת לבית ספר על הבוקר, כי מסריח. כי נחנקים. די, הגיעו מים עד נפש. כמה אפשר? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני חושבת שאנחנו חייבים להפעיל את כל הכלים הפרלמנטריים שיש ברשותנו, או שהתושבים ייקחו את החוק לידיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם תחכי חמש דקות, חברים, אני רוצה לשמוע את עידו מור מהאוצר. בבקשה, מאגף תקציבים. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אגב, אדוני יושב-הראש. תכף יהיה גשם ואז תהיה רגיעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לא תהיה רגיעה. תכף יש תקציב ואז יש לוועדה הזאת הרבה יותר כוח. בבקשה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> עידו מור, אגף תקציבים, רכז סביבה ומים. קודם כל, אני חושב שנאמרו פה הרבה מאוד דברים שנוגעים לאכיפה. אני אציין שאנחנו וגם המשרד רואים לנכון וזה יילקח בחשבון במסגרת דיוני התקציב הבאים להגדיל את כוחות האכיפה. אבל חוץ מאכיפה בסוף יש פה פרצה שקוראת לגנב. ואמרו את זה הרבה מראשי המועצות. בסוף המשבר הזה הוא לא משבר רק של פשיעה, הוא משבר של משק פסולת. יש לנו מחסור בתשתיות. עלויות הטיפול מאוד גבוהות. אין לנו שום רגולציה ארצית ואין לנו שום יכולת כמדינה או כגורם שלטוני מרכזי היום להתערב ברישוי או במכרזים של האוספים ושל הקבלנים ושל המוליכים. הדבר הזה מביא לכך שמאוד משתלם היום לגורמי פשיעה, מאוד משתלם למי שנכנע לגורמי פשיעה בלית ברירה לפנות פסולת ולהשליך אותה בצורה בלתי חוקית. דיברו פה קודם על היטל ההטמנה. בסוף כל תוספת עלות שאנחנו מייצרים בלי להגדיל את הסיכון לתפיסה בצורה משמעותית מביאה לעלייה בתשואה לפושעים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מקזזים את הכספים ולמכור את הפסולת. ברגע שתמכור את הפסולת אף אחד לא מחפש איפה להטמין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> להפוך את האירוע הזה לאירוע כלכלי, כי הוא אירוע כלכלי, שהמדינה תהנה ממנו ולא ארגוני הפשיעה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני אומר, אנחנו גם במסגרת התוכנית הכלכלית לקראת 2026 אנחנו יצאנו, כמובן זה עוד עובר הרבה מאוד תהליכים. כרגע זה עדיין נמצא בתוכנית הכלכלית. אם אני אוכל רק לסיים את המשפט. שבסופו של דבר תכליתו, ואני חושב שאין מנוס, בסוף כל עוד חסר לנו היצע ואין לנו רישוי ארצי, לא משנה כמה פיקוח נשים, אנחנו נגיע למצב הזה. אז מישהו יכבה שריפה אחת וידליקו אותה במקום אחר. התכלית של ההצעה שלנו כאוצר, שאנחנו מאוד, תיאמנו אותה עם הרבה מאוד גורמים בהתייעצות רבה, היא להסדיר את המשק הזה כמשק תשתית. לתת רישוי, לייצר תכנון ארצי. כי זה כבר לא מטמנות שנמצאות כל אחת אצל הרשות המקומית עצמה. יש פה נוסע חופשי שבסופו של דבר לכולם משתלם להעיף את הפסולת במרחב הציבורי. וגם בין היתר התוכנית הזאת נועדה להוזיל את עלויות ההיטל ולעבור למודל שהוא מודל תעריפי, כדי לצמצם את התמריץ המאוד חזק שיש היום לפשיעה בשוק הזה. זה לא מפחית מכך שצריך להגדיל את יכולת האכיפה וזה לא מפחית מכך שאנחנו צריכים להגדיל את הקנסות המינהליים שקיימים. אבל בלי שינוי מבני באיך שמשק הפסולת יעבוד אנחנו לא נצליח לפתור את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה רגע לענות. אני לא עונה לך, לאחר מכן נעבור למודיעין-מכבים-רעות. עידו, אני אומר דרכך למשרד האוצר ולשר האוצר, כי בסופו של דבר המדיניות היא ברורה. המדיניות שרואי מוביל היא ברורה. האסטרטגיה נבנית תוך כדי, המשרדים כולם, אני מהשיחות שלי עם השרים, גם ביטחון, גם אוצר, גם פנים, גם הגנת סביבה, גם חקלאות וגם בריאות – כולם רוצים לפתור את הבעיה, כולם מבינים שיש כאן אירוע דרמטי וגדול. אני חושב שמתווה, נקרא לזה מתווה דודי אמסלם להשבתה ולמיגור המבחמות, אפשר לקרוא לזה מתווה קרויזר למיגור תופעת השריפות הלא חוקיות. כי בסוף הוועדה הזאת, משרד האוצר יצטרך אותה. גם בחוק ההסדרים וגם בכובע השני שאני נמצא כחבר ועדת הכספים. אם נדרש לעכב ולתקוע בכוונת מכוון דרישות של האוצר כדי לכופף את האוצר להעביר תקציב ייעודי כדי שיהיו תקנים, כדי להפעיל את המערכות שידעו להילחם, להוסיף תקינה. אם זה למשטרה, למשטרה הירוקה, לרשויות, לפקחים. אם הפרויקטים שמוביל רואי יצטרכו נושאים תקציביים כדי למגר את התופעה הזאת, אז ככה זה יהיה. הוועדה תתקע כל דבר שיגיע מחוק ההסדרים לוועדה הזאת. ואני בוועדת כספים אתקע כל תוכנית של האוצר לקדם, כדי שיעבור כסף. כי בסופו של דבר אני אומר, זה לא אתה, זה לא אליך, אלא דרכך, כי אתה יושב כאן כנציג משרד האוצר. אני אומר, הרבה פעמים זה נורא קל להתנגח, כי אתה יושב פה. אבל אתה מייצג כאן את המשרד. יש לו את התקציב. בסוף הכול מגיע לתקציב. גם כשאתה רוצה לקדם מדיניות היא צריכה להיות מתוקצבת ולשם אנחנו לא רוצים להגיע. אבל אם יידרש, אנחנו נפעיל את הכוח ואת הסמכויות שיש לוועדה ואת הכוח בוועדת הכספים. << אורח >> עידו מור: << אורח >> במילה, יושב-הראש, אציין שגם, שוב, ברור שאנחנו מתעדפים אכיפה וזה גם הדירקטיבה של המשרד שלנו. ככל ועלויות הטיפול בפסולת ימשיכו להאמיר בכזה קצב בצפון וככל שהקיבולת הטמנה במדינת ישראל תמשיך להיות בחוסר, גם אם נעשה אכיפה בצד אחד תמשיך להיות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הפסולת תמשיך להיות מיוצרת. לכן אנחנו מבקשים ודורשים להפוך את המשאב האוצרי הזה, שלא סתם משפחות הפשע נכנסו לשם, ולהפוך את הקערה ולהביא את המשאב האוצרי הזה למדינת ישראל ולהחזיר לאזרחים של מדינת ישראל את האוויר שהם זקוקים לו. ממש בקצרה אור גרינפלד. << אורח >> אור גרינפלד: << אורח >> אדוני יושב-הראש, תודה. כיוון שאנחנו כבר בשלהי הדיון, אני אור גרינפלד, סגן ראש העיר. נשלחתי על ידי ראש העיר חיים ביבס, על ידי עיריית מודיעין-מכבים-רעות, על ידי תושבי ותושבות העיר שגם נמצאים פה. אני אסכם, שמענו פה את כל ראשי הרשויות. אבל בשורה התחתונה תושבי ותושבות העיר שלנו נושמים זבל. גם של מודיעין, גם של שוהם, של כל אזור התפר. זבל, רעל. אנחנו זועקים את זה כבר שנים ואנחנו מקווים שגם הדיון הזה לא יהיה דיון עקר נוסף, כמו שאנחנו עוברים פה בשנים האחרונות. לכולנו ברור מה צריך לעשות ודובר על זה פה רבות. טיפול מיידי תוך חתירה לפתרון. טיפול מיידי עכשיו לסגור את הצירים, להכניס את כל הגורמים. דיברנו על צה"ל, על תקצוב מינהל אזרחי. אבל בסופו של דבר אני באמת רוצה שתראו איך זה נראה. קודם דפנה אמרה שהיא הייתה בנעלין, אז הבאתי לכם ממש צילום מנעלין למעלה. תראו איזה פשטות להכניס את המשאית, את הטרקטור. וזה כרגע רק זה. כל זה, בהחלט, אני גם הייתי גם עם חברי הכנסת וגם לבד בנעלין וראינו את זה. אני רוצה עוד פעם, בגלל שהתושבים שלנו הם פה בלב המרכז אני לא רוצה להאריך ואני פשוט רוצה לשמוע מה גם אני, גם ראש העיר שלי, גם כולם פה סביב השולחן, מקבלים ביום יום. אני אשמיע לכם הקלטה קצרה מתושב ובזה אני אסיים את דבריי. (מושמעת הקלטה) << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שהזעקה האותנטית הזאת - - - << אורח >> אור גרינפלד: << אורח >> אין ספק. אני רק רוצה, באמת, אנחנו שותפים שלכם. לא משנה פה עכשיו הדעות ודיברו פה על כל מיני דברים. בסוף התושבים שלנו במרכז. זה לא משנה מה התפיסה שלהם, במה הם מאמינים. זה אנשים צעירים, זוגות צעירים, ילדים, תינוקות, אזרחים ותיקים. כולם זכאים בסוף לאוויר נקי. בשביל זה אנחנו פה ואנחנו נמשיך להילחם ולא נתייאש. אם צריך לאתגר אתכם יותר אנחנו נאתגר אתכם יותר, ולזה אני מתחייב. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מחברי הכנסת ממש בדקה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, מילה מהמשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המשרד להגנת הסביבה בסוף אנחנו ביום שני יש לשרה שלוש שעות להציג את כל פעילות המשרד. בשעה 11:00 סוגרים לנו פה את הדיון. בשבוע הבא ביום שני השרה להגנת הסביבה תגיע לוועדה, יש לה שלוש שעות. לאחר מכן יש דיון שתכף יפורסם, שלוש שעות לנושא יהודה ושומרון ולטיפול במפגעים ולפיקוח על יישום החלטה 592. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, באמת בקצרה, כי באמת יינתן לנו הזמן להרחיב בעניין וגם בשבוע הבא אנחנו ניפגש בשטח עם רואי, עם השרה להגנת הסביבה, במפגש שיאגם ויאחד את כל הכוחות. הוויכוחים על רשות פסולת ועל הסדרה ארוכת טווח, ואני שמח מה שאמרת אדוני יושב-הראש, הם דיונים שאנחנו נמשיך לעשות אותם בממשלה. וזה לא נותן את הפתרון עכשיו. אני קורא למשרד האוצר קודם כל לקדם את חוק פסולת בניין ולא להחזיק אותו כבן ערובה לרעיונות ארוכי טווח. אנחנו יכולים לקדם אותו בימים הקרובים. הכול מוכן. רק ההתנגדות הזאת שמיועדת על דברים גדולים. אנחנו יכולים לגמור את זה עכשיו. הנושא שרואי דיבר עליו, איגום ושיתוף פעולה של הבנה שמדובר בפשע, בפשע שהוא יכול היום להיות בנושא הסביבה ומחר בנושא התחבורה ובכל מקום. אנחנו חייבים לאגם את הכוחות ואני שמח על שיתוף הפעולה בעניין הזה ועל ההובלה של השרה ושל רואי בעניין הזה ובמפגשים שנקיים בשטח. לתת פתרונות, חבריי, ראשי המועצות, לתת את הפתרונות בשטח. אתם יודעים, וגם אמרתם את זה, האנשים שלנו נמצאים יומם ולילה. לעיתים עומדים באמת עם קשיים אדירים. אבל אנחנו נקדיש את כל האמצעים וניתן את כל המאמצים כדי לפתור את הבעיה ולהוריד את גובה הלהבות, תרתי משמע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני מסיים את הדיון. אני תכף אגע בסיכום הדברים. אני רק חוזר ואומר, ביום שני הבא, ב-24 בנובמבר, השרה תגיע הנה לשלוש שעות כדי לדבר על עשייה במשרד שלה. לאחר מכן אני מקווה שכבר לקראת סוף השבוע מחר יפורסם לו"ז הוועדה להמשך, שיהיה בתוכו דיון שיהיה ייעודי ליישום החלטה 592 בנושא יהודה ושומרון וההסדרה של מה שקורה שם. כי בסוף כפי שאמרנו הדבר הזה הוא חוצה את הגבול. הוא לא מזהם רק מקום אחד. אני רוצה באמת להודות לראשי הרשויות, לארגונים שהגיעו, לתושבים היקרים שפיניתם מזמנכם כדי להגיע ולזעוק את הזעקה. הזעקה שלכם נשמעת היטב. אנחנו מחויבים לטפל במפגע הזה. וכמו שאני אמרתי, במבחמות הצלחנו לטפל, הצלחנו למגר אותם. כשרוצים יכולים. ואני אחזור ואומר את זה שוב, כדי שישמעו כאן במשרד האוצר. כי בסופו של דבר משם יגיע הכוח, משם יגיע התקציב. גם בנושא של חוק פסולת. יש שלושה חוקים שאנחנו צריכים לקדם אותם. זה חוק פסולת בניין, עודפי עפר וחוק הפסולת הביתית, שכרגע באמת נמצא במוקד ויכוח בין המשרד להגנת הסביבה למשרד האוצר. ואני חוזר ואומר, הוועדה הזאת תתקע כל סעיף שיגיע לוועדה בחוק ההסדרים. ואני אומר עוד פעם, גם כחבר ועדת הכספים, אני אתקע כל אירוע, כל סעיף שיהיה חשוב לאוצר, עד שאנחנו נצליח ביחד. ואני אומר, אין פה נושא פוליטי. זה לא קואליציה ולא אופוזיציה ולא תושבי יהודה ושומרון נגד תושבי שמאל וימין. המאבק שלנו לאוויר נקי עבור אזרחי מדינת ישראל הוא מחויב. אנחנו כוועדה ואני כיושב בראשה מחויבים למלחמה בטרור הסביבתי הזה. אני מאוד מקווה שביחד עם ראשי הרשויות, עם התושבים, עם הארגונים השונים, אנחנו נצליח להילחם ולמגר את התופעה הזאת. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:09. << סיום >>