פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 76 מישיבת ועדת המשנה לענייני איו"ש יום חמישי, כ"ט בחשון התשפ"ו (20 בנובמבר 2025), שעה 10:00 סדר-היום: << נושא >> נהלי בידוק סחורות בנמלי הים טרם כניסתם לשטחי הרשות הפלסטינית. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר מוזמנים: כפיר חן – סמנכ"ל בכיר למנהל ולמשאבי אנוש, רשות המסים, משרד האוצר גיל חזיז – גובה מכס מעברים, רשות המסים, משרד האוצר סא"ל חכים חליל – רע״ן אג״ם, מנהא״ז, משרד הביטחון רס"ן סאל״ח זיאן – רת״ח מעברים מנהא״ז, משרד הביטחון ניר מוקטוב – רח״ט אגם, רשות המעברים, משרד הביטחון גד אבידור – קמ״ט מסו״ת מנהא״ז, משרד הביטחון ד"ר תימור בדר – אחראי תחום פיקוח ארצי, משרד הבריאות ד"ר רינה רמרזקר – וטרינרית ביחידה הווטרינרית, משרד הבריאות ד"ר שלמה גראזי – רופא וטרינר ראשי ליבוא ויצוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר חנוך יחיא – מנהל תחום אכיפה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מירית עמרני – סגנית בכירה, שירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר גד אבידור – קצין מטה לענייני כלכלה ומסחר, משרד הכלכלה והתעשייה יהודה כהן – מנכ"ל, הרבנות הראשית לישראל מתנאל נוגאוקר – יועץ מנכ"ל, הרבנות הראשית לישראל איתן דל – עוזר מנכ"ל, הרבנות הראשית לישראל תומר בן צבי – מנהל מחקר, כושרות ד"ר רות בורנשטין – אחראית קשרי ממשל, חותם רפאל כהן – עו"ד, יועץ משפטי של חבר הכנסת צבי סוכות מנהלת הוועדה: אסף דורון רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> נהלי בידוק סחורות בנמלי הים טרם כניסתם לשטחי הרשות הפלסטינית << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום ובוקר טוב לכולם, תודה רבה מאוד לכל מי שהגיע לדיון. אנחנו בדיון ראשון בנושא הזה, אני כבר אומר מראש שנעשה גם דיון מעקב לראות לאן הדבר הזה מתפתח. זה נושא שבכללו הוא נושא שגם נדון בבג"ץ בימים אלו, אני חושב שכל מי שיושב כאן מכיר אותו מצוין. המקור של הדיון הזה הוא תופעה שבעיניי, איומה בכל היבט אפשרי. סחורות שעל פי הסכמי אוסלו מצהירים עליהן במכס שאמורות להגיע לרשות הפלסטינית, אבל בסופו של דבר לא מגיעות לרשות הפלסטינית. עוד רגע נשמע מה עשו באוצר בהקשר הזה. אבל בגדול, עד לא מזמן זה גרם לזה שהכספים של המכס היו עוברים לרשות הפלסטינית בזמן שהסחורה לא הייתה מגיעה לרשות הפלסטינית וכמובן, להון השחור בישראל וכל הסחורה שנמכרת אצלנו בשווקים ולא מגיעה לשום מקום. בנוסף יש כאן עוד איזה תת-נושא שנתייחס אליו, הגיעו לפה גם מנכ"ל הרבנות וגם תומר בהקשר הזה, ברוך הבא. בסופו של דבר יש היום אירוע שבו דנים בימים אלה ברבנות הראשית על נוהל חדש, רוצים לעשות איזשהו ליין של בשר כשר לשטחי הרשות. זה אירוע שננסה להבין למה, איך ומה ההיגיון בדבר הזה. אבל זה, כמובן, מגיע מתוך התופעה הכללית שדיברנו עליה קודם. בדרך כלל אנחנו עושים פה בוועדה ככה, נתחיל קודם כול עם האזרחים ואז נעבור לנציגי הממשלה. תומר, תציג את עצמך. << אורח >> תומר בן צבי: << אורח >> שלום וברכה, אני מארגון "כושרות", אנחנו ארגון שעוסק במחקר בתחום הכשרות. אנחנו רוצים, קודם כול, לציין שהנושא הזה הוא נושא קריטי וחשוב מאוד. לא רק לאנשים דתיים, לציבור הרחב שומר הכשרות, המסורתי, גם חילונים. זה נושא מאוד מאוד בוער. המחוקק קבע שלא ייכנס לפה בשר טרף אלא רק בשר כשר בהשגחת הרבנות ויש פה מסלול שבו אנחנו מכניסים בשר, כביכול הוא זולג בדרך לכל מיני מקומות שאנחנו לא רוצים שהוא יגיע אליהם ואף אחד גם לא יודע להגיד איפה זה נמצא ולאן זה הגיע. בקשת חופש המידע שלנו למשרד הכלכלה העלתה שאפילו אין גם שימוש בכל הרישיונות שיכולים להיות מונפקים במשרד הכלכלה לבשר טרף לרשות הפלסטינית. זאת אומרת שלכאורה, אין חוסר. מה שיצר לנו באמת חוסר הבנה איך מתפ"ש מדבר על עבודה מטה שיש חוסר בשר, כשבעצם משרד הכלכלה לא מנפיק את כל הרישיונות שהוא יכול להנפיק לצורכי בשר טרף לרשות הפלסטינית. יותר מזה, גם ביקשנו עדכון אחרי פריצת המלחמה, וראינו שגם לעזה ירדה כמות הרישיונות ועוד יותר ירדו הרישיונות. זאת אומרת, יש פה איזה משהו מוזר, מצד אחד יש פחות רישיונות, מצד שני, כביכול מתפ"ש מציג שיש חוסר באיזשהו בשר טרף. גם המסלול הזה, המסלול שמנסים לעשות עכשיו שהוא מסלול, כביכול, עוקף רבנות. בעצם, יהיה פה בשר שיגיע מחוץ לארץ וכביכול יהיה בשר שחוט. יש פה סכנה ממשית מאוד והסיבה הפשוטה היא שהבשר הזה עובר את המכס עם תעודת כשרות וגם ברגע שהוא יתפס באיזשהו מקום ברחבי הארץ, אותו יבואן יוכל לבוא לבית המשפט ולהגיד יש לי תעודת כשרות מהרבנות הראשית לצורכי מכס. אני לא מניח שבית המשפט יעשה את ההבדלה הזאת ובעצם, אי-אפשר יהיה אפילו לקנוס, אי-אפשר יהיה לטפל בעבריינים האלה. בעצם, זה שער פתוח ופרוץ, בלי מגבלות, בלי פיקוח, בלי בקרה, דבר שיפגע אנושות בכשרות של הרבנות הראשית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אתה, כמובן, מוזמן להישאר ולשמוע ולהעיר כשאתה רוצה. << אורח >> רות בורנשטין: << אורח >> שלום, נעים מאוד, אני מארגון "חותם". בהמשך לדברים שתומר אמר, באמת אנחנו רואים ש-57% מהבשר בשנה האחרונה בעצם לא הגיע לרשות הפלסטינית - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך נתון מהשנה האחרונה? אני מכיר נתונים משנים קודמות. << דובר_המשך >> רות בורנשטין: << דובר_המשך >> סליחה, מ-2023. - - אלא נמכר במדינת ישראל. אנחנו יודעים שהתרבות הערבית היא בכלל לא תרבות שצורכת בשר קפוא, ככה שזה באמת מעורר סימני שאלה למה אנחנו צריכים את זה. דבר מרכזי שאנחנו חוששים ממנו הוא שייווצרו איזשהם נהלים שהם לא אחידים, כאשר הרבנות הראשית צריכה לאשר תעודות כשרות שניתנו על ידי גופים זרים בחו"ל. ובעצם, אין פה איזושהי אחידות או נהלים אחידים מה נחשב כשר, מה נחשב לא כשר. ושוב החשש, כמו שתומר אמר, הוא שברגע שיש לזה כשרות אז לייבואן אין חשש שהוא עומד להיתפס, אין בעצם שום חוק שאוסר עליו למכור את זה והשוק הזה הולך להיפרץ ולהגיע למצב שאנחנו לא רוצים, שבמדינת ישראל יימכר בשר לא כשר. אנחנו באמת מרגישים איזושהי אחריות על כלל המדינה, שבכלל לא מודעת למה שקורה ולכל הדברים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, רות. יש כאן עוד מישהו שהוא אזרח? נתחיל, ברשותכם, מההתחלה, נתחיל מכפיר. איך הדבר הזה עובד במכס? תתייחס לאירוע הכללי וכמובן, תתייחס גם לאירוע של הבשר – שאתם העליתם. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> בהתייחס למנגנון כולו, לאו דווקא לעניין של הבשר, הסכמי פריז וכמובן, היישום בחוק. יש מעטפת מכס אחת לישראל וכל מה שמגיע לרשות הפלסטינית, יהודה ושומרון וחבל עזה, הוא בפיקוח המכס. שם, אגב, בנקודת מעבר הגבול הבין-לאומית, נאכפים כל הכללים והחוקים בדין. בראש ובראשונה, העניין הביטחוני. ולאחר מכן, כל נושא העולם הפלילי והתקנים של כלל הרשויות המוסמכות, כולל משרד הכלכלה ואחרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כלומר, אני רק רוצה לדייק, בסופו של דבר – זו השאלה הראשונה במצע – כל מה שעובר, גם לרשות הפלסטינית, חייב לעמוד בתקינה ישראלית? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> בעיקרון, כן. יש חריגים כאלה ואחרים. אבל עוד פעם, הרשויות המוסמכות מגדירות את הכללים, אנחנו רק הגוף שאוכף. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> זה נכון גם לאלנבי? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> נכון לכלל מעברי הגבול הבין-לאומיים בישראל, אווירי, ימי, יבשתי. זאת אומרת, הפעילות של המכס מול הסחר בייבוא הפלסטיני זהה מבחינת הכללים וסמכויות המכס למה שקורה בכל שאר מדינת ישראל. אין מכס פלסטיני, לצורך העניין, יש מכס אחד בתוך מדינת ישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> וזה חלק שגם מעוגן בהסכם פריז, הנקודה הזו? זאת אומרת, בסוף הפלסטינים מחויבים לתקינה שלנו? כי אני בטוח שאצלם החוקים אחרים. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אני אומר יש חריגים כאלה ואחרים, אבל עוד פעם, זה דברים שהם מעוגנים. הרשויות המוסמכות, כל אחת במגרש שלה – אם זה משרד החקלאות ומשרד הבריאות ומשרד הכלכלה – הן קובעות את הכללים הפרטניים. אגב, גם לישראל. אנחנו לא קובעים את התקן, אנחנו אוכפים אותו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אנחנו אוכפים את מה שמחליטות הרשויות המוסמכות. במעברים הפנימיים אנחנו נמצאים בכובע אכיפתי לא ביטחוני, מי שאחראי על החלק הביטחוני במעברים הפנימים זה משרד הביטחון, משטרת ישראל. תלוי באיזה מהמעברים, יש שם חלוקת אחריות בין הגופים. אנחנו אוכפים שם, למעשה, את דיני הסחר – שחלק ממנו זה החלק שמגיע בייבוא, לוודא שמה שהגיע בייבוא באמת נכנס פנימה; וגם את הסחר הפנימי, כל הנושא של ההתחשבנויות על המע"מ. זאת אומרת, גם סחר שמקורו לא בייבוא, שמקורו בתל אביב לצורך העניין, ומישהו מבצע פעילות מסחר מול רמאללה או הפוך. אנחנו, למעשה, אוכפים את נושא המע"מ. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> יש לכם נציג בכל מעבר בו יש מעבר סחורות של ישראל? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> במעברי הסחורות יש לנו נציגות של יותר מנציג אחד, כמובן, אנחנו נמצאים שם באופן קבוע. בשאר המעברים, תלוי בסדרי הגודל שלהם ותלוי בשעות הפעילות. אבל כמובן שאי-אפשר שבכל כביש שעובר יהיה נציג שלנו. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> במעברים המרכזיים, עם המשאיות, אתם שם. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מעברי הסחורות. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> מעברי הסחורות. << אורח >> ניר מוקטוב: << אורח >> יש גם מעברי רכב ישראליים שעוברות בהם משאיות, שם לא, אני מדבר על מעברי הגב אל גב. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> במעברי הסחורות אנחנו נמצאים בנוכחות קבועה. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> אז מה קורה במעברי גב אל גב? המעברים הקטנים. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> רגע, אתה פשוט מתדרדר לפרטים הקטנים, נסקור מלמעלה למטה. במעברים האלה אנחנו מבצעים, למעשה, אכיפה – אגב, הרבה בכובע שלנו מחוק מע"מ – וזו התחשבנות כלכלית בין ישראל לרשות הפלסטינית. מה שמגיע בייבוא ומה שבסחר הפנימי. מאחר והמיקוד היה על מה שמגיע מחו"ל, זה נכון שהייתה בעיה בסגירת המעגל. אם הצהרת על טובין שהגיעו במעבר בין-לאומי, שהם לצורך העניין הולכים לרמאללה, לשטחי יהודה ושומרון, לוודא שזה אכן עבר ליהודה ושומרון. הייתה גם איזושהי לקונה בעולם האכיפה של זה, ביצענו תיקון חקיקה בתחילת השנה והבאנו לפה את הנתונים להראות את רמת השיפור. מתחילת השנה כבר הגענו לסגירת מעגל של למעלה מ-90% מהמטענים שמגיעים מחו"ל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תוכל להעביר לנו את המסמך? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> כן, בטח. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> אולי אחרי שאסיים, אתן לך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין בעיה, בסדר גמור. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> השיפור הוא מאוד מאוד מהיר ודרמטי מאוד. אנחנו גם מפעילים יותר אכיפה וקנסות והגדלנו צוותים שלנו שעוסקים בעולם של החקירות, מעבר לבידוק. הכנסנו אמצעים שונים – אני לא רוצה לפרט בדיון הבלמ"סי – והאכיפה כרגע, מבחינת הנתונים, קפצה בעשרות אחוזים. למעשה, מטען שמגיע ממעבר גבול בין-לאומי היום, אם הוא נסגר, זה אומר שהוא מגיע פיזית לעמדה שלנו במעבר הפנימי, מציג את הניירת, מציג את המטען ולמעשה, סוגרים מעגל ומוודאים שהוא עבר לצד הרשות הפלסטינית. זה מלמעלה. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> אבל אתם לא יודעים אם הוא באמת פרק את הסחורה שם, הוא יכול אחרי זה להסתובב ולחזור. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> ברור שלא. אנחנו יודעים לוודא שהמכולה, מהמשאית, עברה עכשיו לשטחי יהודה ושומרון. אתה יכול לעשות את זה, אגב, בכל סוג סחר, לא רק בבין-לאומי. זאת אומרת, בקו התפר נקרא לזה, בין יהודה ושומרון לבין שאר מדינת ישראל, היום יש אין ספור נקודות מעבר. אין פיקוח על כל נקודה. פה דיברו על מעברים מסודרים, יש שבילי עפר שעכשיו הוא יכול לנסוע בהם ולעבור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, גם במעברים הלא מוסדרים. דיברנו על זה לא פעם ולא פעמיים, אין בידוק למשאיות. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה להעביר מסות של סחורות ומטענים במשאיות אז אתה בקושי גדול יותר. תזכור שבסוף אם אתה לא עושה את זה, אם הגעת עם מטען, הרי כשאתה מגיע למעבר הגבול – אווירי, ימי או יבשתי – אין לך איך לצאת מזה, בסוף אנחנו שם. תועדת כאחד שהכניס את המטען. אם לא תגיע למעבר הזה, אז אנחנו מקזזים את המיסים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זהו, זה הדבר שהשתנה. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> כן. זה והחיוב, למעשה, להגיע למעבר יבשתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עשיתם את זה גם רטרו? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> לא. זה מהרגע שהתיקון יצא לפועל, זה מתחילת השנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היה צריך תיקון חקיקה בשביל לקזז את זה? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> כן. היה צריך איזשהו תיקון בתקנון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. אתה רוצה לתת לנו נתונים? << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> אני מנהל המכס, כרגע, באשדוד. בעברי הייתי מנהל המכס במעברים היבשתיים. אתייחס בכמה סוגיות, גם למה שהעלו פה – אכנה אותם האזרחים, כפי שכינית אותם אתה – וגם אתייחס באופן כללי. הקביעה שלא כל הסחורות עברו, 57% ו-43% – היינו עם זה בבג"ץ, ייצגתי את המכס שם – היא נכונה בנתונים אבל זה לא אומר שהסחורה באמת לא עברה. הרי, כמו שאתה יודע, יש מעברים מוסדרים ויש מעברים לא מוסדרים. אנחנו יכולים להגיד שהיא לא עברה במעברים המוסדרים, זה לא בהכרח שכל הסחורה הזאת זלגה לישראל. במהלך השנים – בשנתיים האחרונות גם באמצעות העתירה לבג"ץ, גם בדוח מבקר המדינה וגם באמצעות השר ששינה את התקנות – עשינו מספר פעילויות כדי לצמצם את זה. דהיינו, אנחנו יודעים מה מגיע מחו"ל, הרי זה משתחרר בנמל על ידי המכס, תחת כל החוקים של הגופים שיושבים פה לימיני, ששם אנחנו מקפידים על כל התקנות והחוקים. בעצם, יש איזה באפר כזה שבין התנועה מהנמל עד ההגעה למעבר המוסדר והכניסה לרשות הפלסטינית, והתחלנו להפעיל מספר אמצעים. האמצעי הראשון שהתחלנו לעשות אותו זה ליטול פיקדונות מהייבואנים הפלסטינים. לדוגמה ייבואן פלסטיני שראינו ש"אחוז הסגירה שלו" היה נמוך, הטלנו עליו פיקדונות בסך 50,000 שקלים ו-100,000 שקלים על כל שחרור. ברגע שהוא היה מגיע עם הסחורה למעבר היו מחזירים לו את הפיקדון. כך היינו משפרים את אחוזי הציות. בנוסף, כמו שאמר כפיר לפניי, בתחילת השנה הזו נקבע, בשינוי תקנות על-ידי שר האוצר, שסחורה שלא תעבור במעבר ולא תקבל את אישור המכס, המיסים בעבור הסחורה הזו לא יועברו לרשות הפלסטינית. לסבר את האוזן, עד סוף אוגוסט המדינה קיזזה 287 מיליון שקלים, פלוס-מינוס, שזה הרבה מאוד כסף. באמצעים של הפיקדונות וקיזוז המיסים ואמצעים נוספים שאנחנו כרגע בפיילוט איתם – כמו סגר אלקטרוני מונחה ג'י-פי-אס, שבעצם עוקב אחרי תנועת המשאית כמו איתורן כזה, שאנחנו מוודאים שהסחורה הזו הגיעה – ב-2023 היינו אפילו על פחות מ-57%, היום אנחנו עומדים על 91%, במעברים מסוימים 96% סגירה, זה שינוי מהותי ומשמעותי. עדיין יש משהו שצריך לגמור עד הסוף, אבל באופן עקרוני, היום אנחנו כמעט בטוחים שכל מה שמשתחרר בנמל והוצהר לגביו "אוטונומיה" אכן הגיע. עשינו את זה לא רק מטעמי כשרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה הוביל לפערים בכמות הסחורות? << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> כן. היום הסחורות במעברי הסחורות – אמר לי פה הנציג, העלינו ב-50% וב-60% את ההיקף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הסחורות שהם מייבאים לארץ בכלל. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> לא, אני לא מרגיש. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> לא, כמות הייבוא לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זאת אומרת, זה מחזק את מה שאמרת קודם, שלכאורה הרי זה כן עבר לשם. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> הרוב. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> כן, הרוב. הרוב עבר לצד השני. בסופו של דבר ההסתכלות במשרד האוצר על מה שקורה כרגע בקו התפר, יש פעולות שכרגע סקרנו ויש עוד פעולות בדרך. אנחנו כרגע פועלים להגדיל את הקנס המינהלי במספרים הרבה יותר גבוהים ובאמת להילחם בתופעה הזו הרבה יותר. התופעה, בהסתכלות של משרד האוצר, היא הון שחור וכלכלה שחורה. זה אחד המקומות שבהם זיהינו שבאמת יש בישראל בכלל מקומות שבהם אנחנו לא סגורים בצורה הרמטית. לכן עשינו את תיקון החקיקה הזה וביצענו עוד פעולות, שחלקן סקרתי כאן. ויש פעולות שעדיין נוקטים. מעבר לחלק של ההתחשבנות על מיסוי, התהליך הזה שבו אין רישום ולא ברור מה יעד הסחורה ולאן היא הגיעה בסופו של דבר ומה חוזר בחזרה לארץ, זה פתח להרבה מאוד אובדן הכנסות, אגב, לאו דווקא רק המס הישיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם מתעסקים גם במה שקורה אחר כך? זה מה שרפאל שאל קודם. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> אתייחס גם למה שקורה אחר כך. אנחנו מכנים את זה דלת מסתובבת, דהיינו, סחורה עוברת לרשות הפלסטינית וחוזרת אחרי זה לישראל. אנחנו מגינים על זה בשתי תצורות. באופן עקרוני, אם הסחורה חוזרת במעבר מוסדר היא חייבת להציג חשבונית P, דהיינו, המיסים חוזרים למדינת ישראל. לגבי תקנים ודברים מהסוג הזה, הפיקוח מתבצע שם, במעברים המוסדרים. אענה לגבי הבשר, באופן ספציפי יותר. זה לא סוד שיש מכסה לבשר לא כשר לכניסה לרשות הפלסטינית, שמאושרת בתוספת חוקיות הייבוא. לשם הולכים רישיונות, זה גם באישור של הרשות הפלסטינית. לגבי הירידה בעזה, אני רוצה להזכיר שמ-7 באוקטובר אנחנו לא מאשרים ייבוא חופשי לעזה בכלל ומה שנכנס היום לעזה מתבצע אך ורק באמצעות סיוע הומניטרי באמצעות ארגונים בין-לאומיים. לכן הרישיונות לעזה ירדו לאפס. אבל יש לזה הסבר הגיוני, זה לא בגלל שהם מבריחים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא רצה להגיד שבסוף אם יש לך מכסה של 12,000 טון בסך הכול, כנראה שיש היום ירידה בצריכה ולא עלייה בצריכה. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> לא, יש עלייה בצריכה. פשוט הם לא משתמשים, כי הארגונים הבין-לאומיים לא צריכים להביא ולהשתמש בזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אומר אם בעבר היו לך 12,000 טון, כולל עזה, היום יש לך 12,000 טון לא כולל עזה. זה אומר שיש לך הרבה פחות בשר. זה מה שתומר ניסה לומר. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> הבנתי. לדעתי, זה מסביר את הפער. כי בעיקרון עזה כרגע, במרכאות ובפועל, יצאה מהמשחק של הרישיונות ולכן אתם רואים את הירידה הזאת ברישיונות. היא לא נובעת מאיזשהן הברחות כאלה או אחרות, פשוט עזה מקבלת היום את המזון שלה בצורה אחרת. אין ייבוא ישיר נכון להיום, מ-7 באוקטובר, ולכן אין צורך בשימוש במכסות האלה וברישיונות. זה בתשובה לשאלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> וכל ה-12,000 טון, בעצם נשאר לרשות. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> נכון. אבל גם פה, כמו שאמר תומר, הם לא מנצלים את המכסה. כי בעצם עזה, שזה כמעט 2 מיליון איש, ירדו להם מהצורך לספק את הבשר הלא כשר. לדעתי, זה ההסבר. << אורח >> תומר בן צבי: << אורח >> אז אין חוסר. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אין חוסר כי הם מקבלים את זה בצורה אחרת, באמצעות הארגונים הבין-לאומיים, ולא עושים את זה בייבוא ישיר. זה לגבי הפעולות שנקטנו. יש שאלות נוספות? אעביר לך את הנתונים המסודרים בסוף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אשמח לקבל אותם. קודם כל, זו הזדמנות לברך, נראה לי שזה שינוי אדיר, הנתונים שאתה מציג. 96%, 97%, בשביל תפיסה של סגירת מעגל זה שינוי מבורך מאוד. כן הייתי רוצה התייחסות שלך לשאלה של רפאל, בצורה מפורטת. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> עניתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אמרת על המקורות המוסדרים, אבל אנחנו יודעים שבסוף – הרי ניהלנו על זה פה לא מעט דיונים, אומנם בלעדיכם – מה שקורה ברוב המעברים זה שיש להם תעודת משלוח וזהו, זה מספיק בשביל לעבור. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> תעודת משלוח – רק בתנאי שזה לישראלי, לא מפלסטיני ולא לפלסטיני. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> יש פה אי-הבנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל הוא לא יודע מאיפה זה בא. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אבל תעשו הפרדה בין מה שבייבוא לבין מה שמקורו בישראל. אנחנו מדברים כרגע על הייבוא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני מדבר על הכיוון ההפוך. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים מה עבר אותנו בכניסה פנימה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שאני אומר הוא דבר כזה, לצורך העניין יש לך מפעל באזור תעשייה עלי זהב נניח, משהו של רהיטים. הוא עבר את המכס, עשית סגירת מעגל במחסום הסחורות, הוא הגיע לעלי זהב, קיבל תעודות משלוח בחזרה לישראל. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> הדרך להתמודד עם זה, כמו שאמרתי קודם, היא בשתי אופציות. אם הוא מתעתד לחזור בדלת המסתובבת הזו דרך מעבר מוסדר, הוא מחויב להציג את כל המסמכים. הוא צריך להציג חשבונית P, שזו חשבונית שמחזירה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הוא יעבור במעבר עם תעודת משלוח. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אין תעודת משלוח. אני רוצה רגע לעשות סדר, אולי יש פה אי-הבנה. סחורה שהמקור או היעד שלה הוא הרשות הפלסטינית, על פי חוקי המע"מ היום, מחויבת בחשבונית P או I – תלוי באיזה כיוון היא נוסעת. אין תעודות משלוח, תעודות משלוח היה בהסכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני מדבר על הכיוון ההפוך. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> גם בכיוון ההפוך, הוא חייב P. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם היא מגיעה ממפעל ישראלי. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> לא, ישראלי זה משהו אחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אין לך פיקוח ובקרה אחרי המחסום. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אתה מדבר על ישראלי. סליחה, לא הבנתי את השאלה של רפאל, חשבתי שהוא מתכוון לפלסטיני. לגבי ישראלי שמוכר, אנחנו מתייחסים למכירה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זאת אומרת, לצורך העניין יכול להיות מצב שזה יגיע לישראלי והוא מעביר את זה בחזרה. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אם זה בין עלי זהב או בין ברקן או בין כל יישוב ישראלי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שאני רוצה להגיד הוא שבסוף אין לך פיקוח על מה שקורה אחרי המחסום. זאת אומרת, הוא עבר את המחסום - - - << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> לא, יש פיקוח. אני מסביר. אם הסחורה מיועדת לפלסטיני או שהיעד או שהמקור שלה הוא פלסטיני, הוא מחויב בסט מסמכים ועובר בידוק, דרך אגב, ביטחוני. הוא לא יכול להיכנס עם סחורה, לא משנה מה היא, בשר, רהיטים או משהו כזה - - - << אורח >> ניר מוקטוב: << אורח >> הוא אמר לך שהוא מדלג על המעברים. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אני רוצה רגע, לעשות סדר. הוא צריך להציג סט מסמכים. אם הוא עובר במעבר לא מוסדר זו עבירה על החוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מדבר על ההלוך או על החזור? << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אני מתייחס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, שאלת הבהרה, כי לא הבנתי. אתה מדבר על ההלוך או על החזור? << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אני מדבר כרגע על החזור, רק על החזור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על החזור. זאת אומרת שאם הוא הגיע מפלסטין הוא צריך לעבור במעבר מוסדר. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> בדיוק, זה החוק. והוא חייב להציג שם את סט המסמכים המלא. אם הוא עובר במעבר לא מוסדר ומתחמק מזה, זו עבירה על החוק. אם להתייחס לאופציה השנייה שהעלית, שזה עלי זהב, שזה עוסק ישראלי שנמצא מזרחית לגדר ומוכר לעסק בישראל, מבחינתי, התנועה הזו, והיא נכונה לגבי כולם, היא כמו תנועה בין אשדוד לאשקלון. אין הבדל, אני לא דורש משהו אחר. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> ההסתכלות החוקית על יישובים ישראלים מעבר למחסומים – הם שטחי ישראל על מלא, אין הבדל בין אשדוד לתל אביב לבין עלי זהב לתל אביב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתן לך נקודה שעלתה. טוב שאתם פה, כי זו נקודה שעלתה פה בדיון. היום הנוהל הוא שמי שמגיע למחסום עם תעודת משלוח מאזור תעשיה ישראלי, נותנים לו לעבור. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי בדק אם באמת יש מפעל כזה באזור התעשייה? << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אנחנו בודקים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואני אומר לך, אחרי שישבו פה ר"מים וישבו פה כולם, אמרו שמי שעושה את זה, זה הקב"ט של אזור התעשייה. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אנחנו מסתמכים גם עליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא אמר שרק. אני שמח לשמוע, כי זה התחדש מהדיון שהיה פה בנושא הזה. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> קודם כול, צריך להבין, ההתייחסות לעלי זהב היא כמו לאשדוד, פתח תקוה וכל עיר בתוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, כי לשם לא יכולה להגיע סחורה שהיא - - - << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אני אומר שבעולם האכיפה, מאחר וזה מגיע ממקום שיש לו קרבה לשטחי הרשות הפלסטינית אז מבצעים בדיקות נוספות. מבצעים ביקורות, מגיעים פיזית לאזור התעשייה, עושים תצפיות שלנו על האזורים האלה. אבל, מן הסתם, לא תהיה במעברים אכיפה אחרת על תושבים ישראלים שנמצאים מעבר לקו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא סתם שואל, כי זו תופעה שאני יודע שהיא קיימת. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אנחנו גם יודעים שהיא קיימת. אם לא היינו יודעים שהיא קיימת, לא היינו צריכים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אגיד לך משהו שהצענו בדיון ההוא, ואני שמח שהמכס פה כי זה באמת בעולמות שלכם. בזמנו, אמרנו שנעשה גם דיון ביחד איתכם בנושא הזה אז אני כבר מרשה לעצמי לפתוח את זה כאן. הרי בסוף אותו מפעל ישראלי כביכול, לא משנה באיזה אזור תעשייה ביהודה ושומרון, אם יש פער גדול מדי בין מה שהוא מדווח לרשויות המס על ההכנסות וההוצאות שלו לכמות המשאיות שעוברות במעבר עם תעודת המשלוח שלו, זה משהו שאמור לעניין אתכם. זה משהו שאני נותן לך כהצעה, תייצרו איזושהי מערכת שנרשם איפשהו כשבן אדם מגיע עם תעודת משלוח, איזה ברקוד או משהו. שיהיה משהו רשום, מה הוא הביא, מה הוא העביר ולאן זה מגיע. כי בסוף אני בטוח שאתם תגלו פער גדול מאוד. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> אנחנו כבר מגלים הרבה פערים כאלה. אנחנו מבצעים אכיפה, אני לא יכול להגיד ב-100%, כי זה לא יהיה כי זו אכיפה מסובכת מאוד. אשאר רגע עם עלי זהב כדוגמה, אבל זה יכול להיות נכון לגבי כל מקום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה נוח להשתמש בו כי זה אזור תעשייה לא חוקי. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> כן, הוא לא חוקי. אבל כמו שאתה יודע, הוא נהיה אזור תעשייה מאוד מושך שמכניס הרבה כסף גם לתושבים שם. מכיוון שהוא באמת קרוב ויכול, אנחנו קוראים לזה, להלבין סחורה פלסטינית ולהשתמש בה כישראלית. תאמין לי שאני מכיר את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה בדיוק האירוע. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> הרבה פעמים עשיתי שם ביקורת של מפעל רהיטים. אני מגיע, רואה את המפעל, שתי מברגות, לא מסוגל לייצר אפילו רבע כיסא, ואז אנחנו פוסלים את העוסק הזה מלהמשיך לעבור. להגיד לך שזה ב-100%? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> להמשיך לעבור במעבר. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> להמשיך לעבור במעבר בתצורת תעודת המשלוח. אלא שאנחנו דורשים את חשבוניות ה-P וה-I. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אין לך את החלק השני, שבו אתה יודע כמה משאיות הוא העביר. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> זה נכון. זו מלחמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו מערכת שלהערכתי, תכניס למדינה הרבה יותר כסף מאשר כמה שהיא תעלה. אם תצליח לייצר בסוף ברמת הברקוד, אתה יודע שיש לך מפעל, מה הוא העביר, רשום מה יש לו במשאית. ובפעם הבאה שאתה עושה ביקורת פתע, אתה יודע גם מה לבדוק. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> סליחה, חבר הכנסת. באופן עקרוני, כמו שאמרנו קודם, מבחינתנו עוסק ישראלי, חוקי המס על העוסק הזה בעלי זהב חלים בדיוק כמו על העוסק באשדוד או באשקלון. הוא חייב לנהל מלאי, הוא חייב - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוודאי. אבל אני אומר שהפרצה היא - - - << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> היא פרצה גדולה, נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסוף הפרצה נמצאת במקום הזה. כשאנחנו מדברים על סחורות שעושות דלת מסתובבת, זו הנקודה, ככה זה עובד. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> מה הפעילות שלכם כנגד מעברים לא מוסדרים? << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> יש לנו ניידות שבהן המפקחים נמצאים, מסתובבים שם. יש היום 32 מעברים כאלה, שהם מעברים שאנחנו קוראים להם מעברי התיישבות. בעצם, הם נועדו להתיישבות ולא נועדו למעבר של סחורות פלסטיניות, בשום צורה ואופן. אנחנו מבצעים שם גם תצפיות, גם ביקורות. אנחנו עוצרים שם, כאשר אנחנו נמצאים במחסומים. אתם גם צריכים להבין שלפעמים כשאנחנו נמצאים, אז אף אחד לא עובר. אנחנו פה משחקים מן משחק של חתול ועכבר מול העבריינים. וזו עבריינות מתוחכמת, לא פחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על מי האחריות בסוף, עליכם? << אורח >> כפיר חן: << אורח >> המעברים האלה הרי מאוישים על ידי ר"מים, יש משטרה. כל מעבר ומי שאחראי עליו. הצוותים שלנו מתדרכים, לדוגמה יחידות צבאיות שמתחלפות. מעבירים תדריכים, יש עבודה משותפת. אם מי שמאייש את המעבר רואה סחורה שרוצה לעבור אז הוא, למעשה, שם אותה בצד ומקפיץ את הניידת שלנו. אנחנו פשוט לא יכולים להיות בכל המעברים האלה 24/7, זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> אם אשאל כמה תפסתם בשנה-שנתיים-שלוש האחרונות, יש לכם נתונים? וכמה קנסות הוטלו? << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> גרוסו מודו, בסביבות 1,000. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> 1,000 מה? << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> 1,000 תפיסות כאלו. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> בשנה האחרונה? << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> כן. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> מה קורה למי שנתפס? << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> קנס מינהלי, ברוב המקרים. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> שאותו אמרנו שאנחנו פועלים להגדיל. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> כמה הוא היום? << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> היום הוא 2,000 שקלים לעבירה ראשונה, 4,000 שקלים מהעבירה השנייה ואילך. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> שווה להפר, שווה להעביר ועדיין מרוויחים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם בידיעה שתפסת אותו. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> בשביל זה מנסים לשכנע שאת הקנס הזה צריך להגדיל במספרים הרבה הרבה יותר גדולים. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> את מי אתם מנסים לשכנע? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> את ועדת הכספים. צריך להגדיל את זה בצורה משמעותית. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> מה עם ביטול רישיונות? מה עם סנקציות יותר - - - << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> איזה רישיונות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למפעל שממנו זה בא. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> מי שעשה את התרגיל הזה. איך הוא ממשיך לאסוף שוב ושוב סחורה? << אורח >> כפיר חן: << אורח >> איזה רישיון? זה נהג משאית שמוביל. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> אבל הוא עובד של מישהו. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> איזה רישיון אתה רוצה לשלול לו? אין לו שום רישיון, יש לו רישיון נהיגה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מדבר על מישהו שלא הגיע עם תעודת מעבר. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> כן, אבל גם עוסק לא צריך רישיון לעסק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 1,000 התפיסות האלה זה של כאלה שהגיעו בלי תעודת מעבר? << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> בלי תעודה מתאימה. אני קורא לזה עם תיעוד לא תקין. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> לאיזה רישיונות אתה מכוון? לא הצלחתי להבין. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> מישהו מייבא את הסחורה הזאת לתוך הרשות, נכון? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> קודם כול, תחשוב מבחינה ראייתית. להוכיח מי ייבא – הרי זה עובר 200 ידיים בדרך. אתה צריך מול מי שנמצא מולך, מול מי שנמצא מולנו. וגם אם נעשה את הצעד הבא, זה אנשים שלפעילות שלהם אין רישיון. זאת אומרת, הרישיון היחיד שיש פה בעסק זה רישיון נהיגה לנהג, אין לך שום דבר אחר. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> אני רק רוצה להדגיש נתון נוסף, להכניס את כולם לקנה המידה הנכון. היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית, נכון לשנה האחרונה, עומד על קרוב ל-50 מיליארד שקלים בשנה. אנחנו לא מדברים על איזה שתי פקלאות קטנות או שפעם במאה שנה מגיעה משאית. בתרקומיא לבדה עוברות ביום מעל 1,000 משאיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה הסחר המוכר. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> זה הסחר הכללי, כולל שילוב של לא מוכר. בגדול, 50 מיליארד שקלים בשנה, כולל הסחר הלא רשום. ואני מכליל פה גם ייבוא, גם סחר מקומי וגם דלק. גם שם יש לא מעט בעיות. מתוך 50 מיליארד השקלים, משהו כמו 14 מיליארד שקלים – עוד פעם, אלה לא נתונים על השקל, זה ככה מהזיכרון – זה ייבוא-ייצוא; 21 מיליארד שקלים, אם אני לא טועה, זה סחר מקומי, מע"מ; והשאר זה דלק. יש גם חקלאות. מוצרים חקלאיים לא מחויבים היום במיסים. אין מע"מ על זה, אז גם אין מספר מדויק. שם אנחנו עובדים בהערכה גסה. אבל יש גם סחר של פירות וירקות. זה, בגדול, מגיע לאזור של 50 מיליארד שקלים. בערך, פלוס-מינוס. לכן האכיפה ומה שתיארנו קודם, לעלות ל-95% - - - << אורח >> כפיר חן: << אורח >> אני רק מחדד. הנתון הוא היקף סחר, לא היקף מיסוי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. 15 מיליארד. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> יש לכם סמכות לחלט את המשאית? << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> במקרים מסוימים, בעבירות מע"מ חמורות, אנחנו גם מחלטים את המשאית. אנחנו גם חוקרים, אנחנו גם עוצרים, הוגשו כתבי אישום. זה מסובך יותר, כמו שאמרת כפיר לפניי, למצוא תמיד את הקשר עד - - - אתם יודעים, זה הרבה פעמים שימוש בקופים וכאלה שמעבירים את הסחורות, זה לא כזה פשוט. אבל זה לא פשוט בכלל, האכיפה במדינת ישראל, בין היתר, גם בתחום הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מחכה, שוב, לייצר מערכת של הבידוק. שלום, עלה פה בדיוק מה שדיברנו בדיון הקודם על המעברים. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> שלום, מתנצל על האיחור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא הציף את זה בפעם הקודמת. שוב, זה אירוע שבסוף אם תסדירו את הדבר הזה, שתהיה מערכת מסודרת של איך הדבר הזה עובד, אני בטוח שזה יחסוך לנו הרבה מאוד כאבי ראש והרבה מאוד כסף. שוב, אני נותן לך פה הצעה, אבל תעשו מה שאתם מבינים. בסוף ברמת הברקוד זה שנייה. אתה מנפיק, אתה יודע מה אתה מעביר, מי העביר, כמה העביר, לאן העביר. כמו שאמרת, מפעל עם שתי מברגות לא מייצר עשר משאיות של רהיטים ביום. תודה רבה. << אורח >> ניר מוקטוב: << אורח >> שלום, אני מרשות המעברים. אתחיל במעברי הסחורות, זה החלק הפשוט יותר והקל יותר. התהליך במעברי הסחורות – הסחורה נפגשת, הייתי אומר אפילו ראשונה, עם רשות המסים לסגירת מעגל. מעברי הסחורות – נפגשים עם רשות המסים לפני שהם בכלל מגיעים אלינו, בודקים שם את סגירת המעגל. כמו ששמענו, הם עלו ל-90%, סגירת מעגל כמעט מלאה. זה למי שמגיע למעברי הסחורות. דיברתם על הדלת ההפוכה. אני יודע שזה האתגר המרכזי, אגיד כמה דברים. קודם כול, צריך להפריד פה בין שני דברים. בשונה מרשות המסים, כשעושים אכיפה מכסית של חוקי הסחר, אנחנו עושים אכיפה של מקור הסחורה. כלומר, באמת אם היא פלסטינית או ישראלית, מה שנקרא אכיפת צו אלוף. אנחנו לא מתייחסים לסחורה בעלי זהב כאילו היא מאשדוד לאשקלון, כמו שנאמר, מבחינה מכסית. אלא אנחנו אוכפים את צווי האלוף ומנסים בכל הדרכים שיש, יש לנו מערך פיקוח שלם שמנסה, לאתר סחורות שהן לא בהכרח דלת מסתובבת, סחורות שמלכתחילה יום-יום מנסות לזלוג ולהיות מוברחות לישראל באמצעות מה שאנחנו קוראים לו הלבנת סחורות דרך אזורי תעשייה ביישובים ישראלים. יש לנו מערך פיקוח שלם. אנחנו יודעים על העסקים, החל מאם הוא קיים או לא קיים. אפרופו קב"טים ורבש"צים שאנחנו בקשר רצוף איתם, הם שולחים לנו בכל חודש קבצים של העסקים שקיימים, שלא קיימים. בעמנואל הם אומרים העסק הזה תמחק אותו, הוא כבר לא קיים; בקדומים תוסיף עסק אחד חדש. אם הוא לא מופיע אצלי במערכת הממוחשבת, הוא לא עובר במעבר. עסקים שאנחנו יודעים שהם מייצרים סחורה, ולא איזו בוטקה שמנפיקה תעודות משלוח ומלבינה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> והכול נסמך על הקב"טים והרבש"צים? << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> זה נסמך, א' קב"טים, רבש"צים; ב' ביקורות שלנו. אנחנו לא אמורים לעשות את זה, לקחנו פה אחריות מרחיבה. יש לי צוות שהתפקיד שלו בשטח זה להיכנס למפעל חשוד ולראות אם הוא מייצר. לבדוק את שעון המים שלו, את שעון החשמל שלו, לראות אם יש לו פועלים, אם יש לו מסורים ואם הוא יודע לייצר עשרה סלונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם מחזיקים בתיעוד של מעבר? זאת אומרת, מפעל פלוני באזור תעשייה עמנואל, שציינת, אתה יודע להגיד לצורך העניין כמה משאיות הוא העביר? << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> שהוא עבר אצלנו במעבר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לא. אנחנו יודעים להגיד מה לא תקין, מה תפסנו. יש לנו אלפי משאיות ביום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה אומר שאתה עושה בדיקות, לבדוק מה הוא יכול לייצר. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> אנחנו עושים יום-יום, אראה לך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל למה אתה משווה את זה? << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> אני משווה את זה למערכת שלי. אני רואה שעכשיו הגיע העסק שקוראים לו א.א. רהיטים, מקדומים. א' אני רואה שהוא לא קיים, כבר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נניח שהוא קיים אבל הוא קטן, והוא מעביר אצלך 100 משאיות ביום. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> אם הוא קיים ואין עליו היסטוריה של אירועים חריגים, וביקורת שבשטח לא הייתה וראתה שהוא לא קיים, הוא יעבור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני שוב שואל. אמרת שאתה מגיע – בעיניי, זה דווקא דבר מדהים – ברמה של לבדוק את שעוני המים והחשמל, לבדוק אם יש לו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. אבל אתה יודע, זה מדגמית, זה מתוך 4,000-3,000 עסקים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. אם אתה לא יודע להשוות את זה לכמה סחורה הוא העביר, אז מה זה נותן לך? אולי הוא לא העביר בכלל, אולי הוא העביר משאית אחת פעם בשנה. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לא, זה עסקים שאני יודע, שחשדתי שהוא קטן ולא יכול להעביר את הכמות שהוא מעביר. ואני מצויח ויודע ללכת לבדוק את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יודע ללכת לבדוק כמה הוא העביר. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> יש לנו רשימה. היום יש לנו עשרות עסקים שמוגדרים כעסקים שמנועי מעבר במעברים ישראלים, כי תפסנו אותם יותר משלוש-ארבע פעמים. דוגמאות? אני יכול. זה יום-יומי, אני מסתכל על היומיים האחרונים. כן חשוב לי, כי זה גם מראה את שיתוף הפעולה. אנחנו אלה שמאתרים את הסחורות הפלסטיניות שמנסות להגיע דרך אזורי התעשייה הישראלים, ואנחנו מעבירים את זה לרשות המסים כי הם יודעים לתת את האכיפה המשלימה מעבר למניעת מעבר שאני עושה. אני מסתכל ביומיים האחרונים. עסק שרשום בתעודת המשלוח, פה במקרה הוא לא חכם מדי, הוא הגיע עם תעודת משלוח שמראה על עסק שקיים בישראל בכלל, בבני ברק או בכפר קאסם. הוא הגיע בשעה 13:00. אחרי בדיקה מסתבר שהוא לא הגיע מהמקום, הוא נשלח לבדיקה במכס, שלחו צוות. במהלך ההמתנה למכס הוא הוציא מקאסה, כי הוא ידע שהמכס בדרך אז הוא רצה להראות להם שיש לו תיעוד מבחינת סחר, שלא יחטוף קנס גם על זה. אבל בכל מקרה, אחרי חקירה שלהם הוא קיבל דוח של 2,000 שקלים והסתובב בחזרה לאדום. זה בזכות מפקח שלי שהתחיל את כל התהליך הזה. אני מסתכל כמה דקות אחרי זה, חברה שרשומה בקדומים – סובב, חברה מנועה. זאת אומרת, הכול בזכות מערך כזה שיש לו מאגר של העסקים. אמרתי, החל מא' קיימים, לא קיימים; ב' אם היו להם הפרות כאלה או אחרות. כמה דקות אחרי זה סחורה בחשמונאים, פלסטינית, הועברו פרטים למכס. זה קורה כל יום וכל היום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה מערכת כזו היא קריטית. אני אומר למכס. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> זו מערכת שאנחנו פיתחנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המערכת שלכם כי בסוף אתם הגדלתם ראש. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> המערכת שלהם נקראת "מערכת זרמים". << אורח >> ניר מוקטוב: << אורח >> זו "מערכת זרמים", שאנחנו פיתחנו. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> היא משדרת למערכת - - - ויש איזושהי הצלבת נתונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המערכת שלהם לא אוספת נתונים של כמה משאיות עברו מכל עסק, שזה הנתון הכי חשוב. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> אנחנו אומרים מה אנחנו עושים. לגבי הייבוא, אני חושב שרואים כבר את התוצאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אנחנו לא עושים פה רושם. אני גם אומר, שלא נחבר את הדברים שנאמרו עכשיו לדברים שלנו. יש פער, כרגע, לאכוף בצורה אפקטיבית מספיק מישראל אל יהודה ושומרון ומיהודה ושומרון אל ישראל. יש פערים, אנחנו פועלים. אמרתי, יש עוד פעולות שאנחנו מבצעים כרגע להדק. זה דיונים שגם היו אצל השר ואצל יהודה. יש פערים שצריך עדיין להמשיך ולסגור. אנחנו ביצענו פעולות, רואים תוצאות וממשיכים לבצע פעולות. אבל המצב הוא לא מצב טוב, הוא לא מצב טוב בכלל. << אורח >> ניר מוקטוב: << אורח >> זו מערכת שהקמנו במיוחד – בדיוק בגלל זה – בנוסף לפן התפעולי שלה, לאתגרים האלה. והיא באמת נותנת את הדיבידנדים שלה ויש לזה המשכיות. אני במילואים גם עוסק בנושא של אזורי תעשייה. כבר יש צו שמחייב לכל עסק נאמן ביטחון, כלומר, תהיה לנו עוד בקרה נוספת בעלי זהב. בכל מפעל יהיה נאמן ביטחון עם קריטריונים שהוא לפחות ישראלי שעשה צבא וכו', ולא מישהו מטייבה או מכפר קאסם. והוא תחת צו. לכן, יש פה עוד צעדים שמתבצעים. חשוב לי להדגיש שאנחנו אוכפים ביטחונית ואוכפים צו אלוף של מקור סחורה. שזה בעצם הדבר שמאתר את הסחורות הפלסטיניות ולא הנייר, שהוא מראה לך תעודת משלוח שהוא יכול לרשום עליה מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סחורה חקלאית זה אירוע - - - << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> אותו דבר, חקלאי אותו דבר. כשאנחנו מאתרים אנחנו שולחים לפיצוח, לחנוך, שנמצא פה. והם, ברוך השם, מחרימים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לזה גם מספיקה תעודת משלוח או ששם אתה צריך גם עוד תעודות? << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לא לא. קודם כול, תעודת משלוח למקור סחורה, אני יודע בכלל אם קיים עסק כזה, אם קיים חקלאי כזה בבקעה. דבר נוסף, יש אישורים נוספים שהפיצוח מלמדים את המפקחים שלנו, זה אישורי מגדל, אחרי שהם נתנו לו את כל האישורים, הקמת חקלאות ובדיקות מיקרוביולוגיות וכו' וכו'. האנשים שלנו בקיאים, מכירים את הדברים האלה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם יחידת הפיצוח. אנחנו עובדים עם יחידת אתגר בנושא של כלי חילוט וכלי רכב, עם יחידות איכות הסביבה של המנהל האזרחי, עם כל היחידות. מה שכן, אני רוצה לציין מספר פערים. פער אחד, קודם כול חסרה, דיברנו, ביקורת בשטח. הבקרה באזורי תעשייה וביישובים בעומק השטח זה לא תפקיד שלנו. לקחנו את זה, אבל זה טיפה בים. אני חושב שהצבא או מישהו צריך לעשות יותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה קשור לצבא? הצבא הוא רשות המסים? << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לאתר סחורות פלסטיניות שמנסות אחרי זה לעבור עם תעודת משלוח מעלי זהב ולסכן את ביטחון תושבי מדינת ישראל. כי יכול להיות שם אמל"ח, כי הוא לא עובר שיקוף במעבר סחורות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בדרך כלל, המסגרת שומרת. גם בהקשר הזה, אם רשות המסים תצליח לשבת עליהם בצורה טובה אז זה גם יעזור לנו בהיבטים של ההברחות האחרות. אבל אני מסכים איתך בקטע של המכס. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> ניסיתי להסביר את ההבדל בין חוקי סחר, לצו אלוף שמדבר על ביטחון ועל מקור סחורה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. אתה אומר, בצדק, שבכובע שלך מעניין אותך הביטחון. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> דבר נוסף זה האכיפה, מעבר לאכיפה המכסית שקיימת. לא תמיד העבירה היא עבירה מכסית. אכיפה אחרת אין בכלל. אני לא מכיר ישראלי אחד שעמד לדין או שנפתח לו תיק על זה שהוא ניסה להעביר סחורה פלסטינית דרך אזור תעשייה ישראלי, מה שנקרא, עבר על צו אלוף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 2,000 שקלים. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לא, זה מכסי, זה בהנחה והייתה שם עבירה מכסית בתיעוד. אבל אם עכשיו איתרתי סחורה פלסטינית דרך אזור תעשייה הישראלי, או דו-שימושי – יש לו תיעוד, רשום שיש לו אוריאה או אשלגן, והוא ניסה להעביר את זה במעבר ישראלי ללא היתר של קמ"ט משרד איכות הסביבה. אם אלך עכשיו למשטרת אריאל ואגיד אני רוצה להתלונן על האזרח הזה, שהפר צו אלוף מספר טה-טה-טה, הם לא יודעים על מה אני מדבר איתם. פשוט, אכיפת צווי אלוף זה משהו שלא מתבצע על ידי המשטרה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכאורה, אתה מסובב אותו. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> אני מסובב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> והוא חוזר אחרי שעתיים. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> קודם כול, אני בולם אותו. אחרי זה הוא ינסה לעבור במעבר אחר. כמובן, המעברים הצבאיים ומעברי המשטרה, זה פער, שם אין את הבידוק ואת המערכות שדיברתי עליהם קודם. אני חושב שבסוף זה מחזיר אותנו לגוף אחד, גוף לאומי אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע. לצורך העניין במעבר רנתיס, הם לא יודעים? << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לא. כל התפיסות שהקראתי פה, משהו ממעבר רנתיס, זה אנשים שלי שאני שם במעבר רנתיס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם לא נמצאים שם כל הזמן. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> הוא לא מאוזרח, הוא צבאי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן שאלתי על רנתיס. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> בתקופת המלחמה לקחנו עוד ארבעה מעברים צבאיים. לא אזרחנו אותם, אבל תקענו יתד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא נמצא שם באופן קבוע. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> שמנו שם אנשים במידת האפשר, עם פערי כוח האדם שיש לנו, לפחות כמה שעות ביום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בשעות שאתם לא שם, אם מגיעה משאית, מה קורה? << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> קשה מאוד. המעברים האלה, חיברנו אותם אלינו, שהחייל יודע להתקשר לחפ"ק שלנו, למוקד שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא לא יתקשר על כל תעודת משלוח. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> נכון, זה פער. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זאת אומרת, בשעות שאתה לא שם - - << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> בשעות שאני לא שם, בשבתות, בלילות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> - - הם יודעים שהם יכולים לעבור משם. זאת אומרת, ברגע שהוא מציג לחייל, שהוא בסוף חייל - - - << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לא, לא. לכן אמרתי, זה נכון גם לכל מעברי המשטרה בעוטף ירושלים. זה נכון לחיזמא, זה נכון לא-זעיים, זה נכון למנהרות. זה נכון לכל מעבר שהוא לא מאוזרח. וזה מחזיר אותנו, עוד פעם, לצורך בגוף אחד שיהיה אחראי על כל המעברים במדינה, עם מערכת תקשובית אחת שסוגרת מעגל ומחוברת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר לעשות מערכת תקשובית גם בלי גוף אחד. שתהיה אותה מערכת וכל הגופים ישתמשו בה, זו גם אופציה. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> עד כאן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רק רוצה לחדד כי מה שאמרת בסוף עלה בדיונים קודמים אבל הוא אירוע שבעיניי, מטריד מאוד. היום, לצורך העניין מגיעה משאית למעברים של המשטרה או של הצבא, הם לא יכולים לדעת אם אתה מנעת אותם? לצורך העניין מפעל שהיית מסובב אותו במחסום. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לא, לא. קודם כול, כשאני מונע מעבר של משאית, הכנסתי למערכת הזאת משהו אוטומטי, 12 שעות מניעה אוטומטית על בסיס המספר שלה. אבל שוב, זה רק במעבר שיש לו את "מערכת זרמים" הזאת וזה מעברים שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני אומר עוד פעם, לצורך העניין הוא הגיע אליך למעבר בחוצה שומרון, סובבת אותו כי הוא עכשיו ממפעל מנוע, אלה שתיעדת מקודם. הוא נסע לרנתיס או לחיילים או ל"מעבר תאנים" - - - << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> לא, מעבר תאנים זה אנחנו. אבל כל מעברי המשטרה בוודאי. המעברים הצבאיים, עם חלקם אנחנו עובדים, הם יודעים להתקשר אלינו, אבל שם אין את המערכת הזאת ושם אין אותנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לצורך העניין אם אנחנו חוזרים לאירוע של הבשר, מגיעה משאית עמוסה בבשר למחסום שנמצאים בו חיילים בשעות שאתם לא שם. הוא יציג לחייל איזה פקקטה תעודה שהוא כתב עכשיו בבית – הוא ייתן לו לעבור. הבנו. אתה מבין את האירוע. בסוף זה נכנס אלינו לפה. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> אני חושב שכל יושבי השולחן מכירים את זה לאורך שנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לצערנו הגדול. השאלה אם עושים משהו במערכת כדי לשנות את זה. אתה לא יודע להגיד, אולי מתפ"ש ידעו לעזור לנו. אתם מודעים לאירוע? << אורח >> חכים חליל: << אורח >> בוקר טוב לכולם, קודם כול. אני קצין האג"מ של המינהל האזרחי. ברשותכם, אני רוצה להגיד שני משפטים. ואחר כך, אולי, קמ"ט מסו"ת ירצה קצת להוסיף על הדברים שאני אומר כאן. דבר אחד, אנחנו פחות עוסקים בעולמות הבידוק בנמלים, ובכלל בסחורה שיוצאת מהנמלים ועד שהיא מגיעה למעברים באי"וש. אנחנו מתבססים בעיקר על שתי הפלטפורמות שנמצאות כאן, גם המכס וגם ר"מים. אבל נראה לי, היושב-ראש, שאפשר לאמץ פה איזשהו מנגנון או לייצר איזשהו מנגנון, בכלל ברמה הבין-ארגונית, כדי להבין באמת מאיפה הסחורה יוצאת או להצביע על איזשהו נתח של סחורה מסוימת – שם קוד בשר, מה שאמרתם עכשיו – ולייצר פה איזשהו מנגנון בין-ארגוני לעקוב אחרי הסחורה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין היום בכלל מפעל בשר ישראלי ביהודה ושומרון. לא קיים, נכון? קיים? << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> לא שמוכר לי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז ברמה הכי פשוטה, שהם ידעו לא להעביר בשר. << אורח >> חכים חליל: << אורח >> כן. אני חושב על איזשהו פטנט או שיטה מסוימת שאפשר, אני סתם זורק פה איזשהו רעיון, להלביש איזו מצלמה על משאית שיוצאת. הם מבינים באמת מה כל הציר שהיא עושה מהנמל עד המעבר, עד שהיא נכנסת ופורקת פנימה. אולי באמת בשביל להבין נתח ואת פוטנציאל הסיכון שנמצא שם, ומשם נדע להפיק תובנות ולקחים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמובן, גם בכיוון ההפוך. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> כן, גם זה אפשרי. זה דבר אחד. דבר שני, הסיפור שעלה פה, של הביקורות באזורי תעשייה, גם פה שווה להקים איזשהו צוות, אולי צוות מיוחד שיודע להגיע לביקורות דחופות באזורי התעשייה. וגם משם לצאת עם כמה תובנות, בכלל, רוחביות ומקיפות, שאפשר לנצל אותן. ספציפית לגבי הסיפור שדיברנו עליו עכשיו, אני לא יודע להגיד לך אבל בהחלט אפשר לבדוק. דיברו כאן על מכסה שביקשו להוסיף לגבי בשר. ברמה האישית, אני לא מכיר את זה, זה לא עלה גם בהמלצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> שהם לא מנצלים את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, הוא אמר שהם כן, שהם ביקשו להוסיף. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> אז הפוך, הבנתי את זה לא נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם ביקשו להוסיף. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> זהו, מבחינתי, בגדול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה לא מכיר את זה שהם מנצלים את המכסה? << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> אני פחות בקיא בסוגיה הזאת עצמה, אבל אפשר גם לבדוק את זה ברמתנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מכיר את ענאן חמדאן, נכון? << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אציג לך מסמך שהוא חתום עליו, מלפני עשרה חודשים. הוא בעצם אומר שרשות הפלסטינית מנצלת את המכסה ומבקש שיביאו להם עוד. תוכל לוודא את זה איתו? << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> ברור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם תוכל לעשות את זה עכשיו, אני אשמח. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> אשמח גם לראות את המסמך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כבודו. << אורח >> תימור בדר: << אורח >> אנחנו, משרד הבריאות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. אתם מודעים לתופעה של הבשר שנשאר, שעובר או לא עובר? << אורח >> רינה רמרזקר: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני רופאה וטרינרית ביחידה הווטרינרית. הנושא הזה של מעבר סחורות לאוטונומיה - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין אוטונומיה, במחילה. << דובר_המשך >> רינה רמרזקר: << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין אוטונומיה, לא נגזים. << דובר_המשך >> רינה רמרזקר: << דובר_המשך >> ככה רשום לנו במסמכים שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תשנו את המילה. << דובר_המשך >> רינה רמרזקר: << דובר_המשך >> - - הביא אותנו לדון, גם עם אנשי המכס – גם שיושבים פה – וגם עם הפיצוח, כדי לוודא שאכן על פי חוק המזון, ואני מצטטת מסעיף 105: רשום שכאשר סחורה מיובאת אל השטחים של האזור, יש לוודא שהסחורה הקודמת הגיעה ונחתמה שהיא עברה במלואה לשם. אנחנו מבצעים את השחרור באמצעות מערכת שנקראת "מערכת שער עולמי". כאן המערכות שלנו מתחברות עם אלה של המכס. באמת יצרנו מתווה של עבודה, כך שכאשר אנחנו משחררים סחורה מנמל אל האזורים האלה – אני מצטערת, לנו במינוחים כתוב אוטונומיה, אז נקרא לזה האזור – המכס סוגר מעגל, מוודא שאכן הסחורה עברה על פי הכמויות שהצהרנו, על פי המסמכים. סוגרים מעגל ואומרים לנו שאכן הסחורה הזאת עברה במלואה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממתי זה? << דובר_המשך >> רינה רמרזקר: << דובר_המשך >> את סגירת המעגל הטובה הזאת עשינו לפני שנה, במסמך מתועד שמדבר על המהלך. בנוסף, גם וידאנו שאם מביאים סחורה ומחליטים לפרוק אותה פה בישראל ולהעביר אותה במנות, היא תהיה אך ורק בבתי קירור בפיקוח המכס, שנקראים "בונדד מכס". זה בפיקוח מלא של המכס. לגבי מה שמוצג פה בוועדה, לגמרי מטריד אותנו והטריד אותנו שמא באמת יש דלת מסתובבת. שסחורה מגיעה אל היעד, נסגרת כמו שצריך מול המכס אבל עושה איזשהו יו-טרן בחזרה. לגבי המקרים האלה, היו לנו גם מספר אירועים שבהם שיתפנו פעולה עם הפיצוח, העברנו מידע. אנחנו יכולים לומר שהיו לנו כמה מקרים שבהם סחורה שחשדנו בה כמוברחת הגיעה פנימה לישראל, ועשינו כמה פעולות יחד עם הפיצוח. לצערנו, לא הצלחנו למצוא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מדברים, לפי הנתונים של מועצת הלול ב-2023, שזה לפני שנתיים, על 97% שלא הגיעו. << דובר_המשך >> רינה רמרזקר: << דובר_המשך >> רגע, רק נעשה הבדלה. משרד הבריאות אחראי על תחום ייבוא דגים ומוצרי דגים לישראל. בשר, עופות, ביצים – זה משרד החקלאות, שיושבים פה לימיני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. נעביר את הגורם. תודה. << אורח >> תימור בדר: << אורח >> אני ממשרד הבריאות, אני רק רוצה להוסיף למה זה מטריד אותנו, מכיוון שמשלוחים שמגיעים לארץ ונבדקים, עושים להם בדיקות רציניות ויסודיות מאוד כדי להבטיח את בריאות הציבור. המשלוחים שמגיעים לרשות הפלסטינית לא עוברים שום בדיקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע. זו הייתה השאלה הראשונה שפתחנו עם המכס. אתם רוצים רגע, להבהיר את הפער? << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> כמו שאמר כפיר, אנחנו אופרטורים, הם נותנים רישיון ואישור. אם הם נותנים אישור להכניס, אני לא עושה את הבדיקות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כשדיברת על פערים קטנים, ספציפית - - - << אורח >> כפיר חן: << אורח >> לא, לא, אומר עוד פעם. בבדיקות יש בדיקות מלאות לכל מה שקורה. אנחנו הגוף המבצע. אני לא מדבר על ביטחוני וסמים וכדומה, אני מדבר על תקינה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בריאות. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אני קורא לזה בשם גורף, תקינה. המשרד הממשלתי האמון הוא זה שקובע לנו מה לבדוק ואיך לבדוק. אמרתי, כל מה שקבעו – אנחנו מבצעים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> במקרה של בריאות? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אם משרד הכלכלה מחליט שמיקרוגל לרשות הפלסטינית לא צריך אישור כזה ולישראל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא בא אליך בתלונות, אני מנסה להבין את המציאות. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> לא, אני מסביר את הפערים האלה. אבל אני אומר, אני חוזר על תשובתי הראשונה, ב-99% מהמקרים אין פער והתקינה, בגדול, עומדת על כל הדברים אותו דבר. את הפער שרגולטור כזה או אחר יצר – הוא צריך להסביר אותו, אנחנו מבצעים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. יש לכם הסבר למה החלטתם לא לעשות בדיקה למה שעובר לרשות? זה אירוע חמור בעיניי. בסוף אומר לך כפיר שב-99.9% מהמקרים הבדיקות שהם עושים הן אותן בדיקות. דווקא בבריאות, שזה המקום ש-97% עובר לתוך מדינת ישראל, שם אמרתם שלא צריך לעשות בדיקות? << אורח >> תימור בדר: << אורח >> כנראה שזה סוכם במסגרת הסכמי פריז או משהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סוכם שלא יהיו בדיקות בריאות? << דובר_המשך >> תימור בדר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תוכל לבדוק את זה? << דובר_המשך >> תימור בדר: << דובר_המשך >> נבדוק את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לנו פה עוד שעה. << דובר_המשך >> תימור בדר: << דובר_המשך >> קיבלנו הוראה כזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם תוכל לעשות בדיקה בינתיים, כי הדיון מתקיים לפחות עד 12:30. << דובר_המשך >> תימור בדר: << דובר_המשך >> לבדוק את זה עכשיו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. נשמח שתביא לנו תשובה מוסמכת, מדוע ולמה מדינת ישראל החליטה לא לבדוק את הדברים, בטח בידיעה שהרבה מאוד, לפחות בשנים הקודמות, זלג גם לא לשטחי הרשות. בכלל, למה שיהיה פער בין בריאות לבין כל הדברים האחרים? תודה רבה. הלאה. << אורח >> מירית עמרני: << אורח >> אני ממשרד החקלאות, שירותים להגנת הצומח. מבחינתנו, בהמשך למה שחברי מהמכס אמר, הדרישות מיבואן פלסטיני זהות לדרישות מיבואן ישראלי בכל הנוגע לצמחים. תכף החברים שלי כאן, מהשירותים הווטרינריים ומהפיצוח, יוכלו להסביר, אולי אצלם זה שונה. מבחינתנו, אלה אותן דרישות. אנחנו אמונים על אינטרס ציבורי של מניעת חדירת נגעים לישראל בתוצרת צמחית. דרישות הייבוא לישראל זהות עבור הרשות הפלסטינית גם. נדרש רישיון יבואן, נדרש לעמוד בדרישות של מדינת ישראל, כל התעודות צריכות להיות מיועדות לישראל. אנחנו פותחים מכולה לבדיקה בנוכחות מכס, אחרי בדיקה ביטחונית, ומאשרים או לא מאשרים כניסה לארץ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בקיצור, זה זהה. תודה רבה. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לקראת צוהריים טובים, אני רופא וטרינר ראשי לייבוא וייצוא בשירותים הווטרינריים. אנחנו אחראים על הייבוא של בעלי חיים, בשר, ביצי מאכל, ביצי תעשייה לישראל ועוד מוצרים שונים. הסטנדרטים שאנחנו קובעים לייבוא הם זהים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איזה משרד ממשלתי? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> משרד החקלאות וביטחון המזון, השירותים הווטרינריים. אנחנו קובעים סטנדרטים לייבוא, שהם זהים ב-95% בין מה שאנחנו דורשים לישראל לבין מה שאנחנו מבקשים שהיבוא לרשות הפלסטינית יעבור. זאת אומרת שאם יש מנגנון של אישור מדינה שבה אנחנו מאשרים, מדינה שמאושרת לייצוא למדינת ישראל, אנחנו לא נאשר מדינה שהרשות מבקשת לייבא אליה אם היא לא, קודם כול, אושרה למדינת ישראל. משלוחים שיוצאים מחוץ לארץ אמורים להישלח, והם נשלחים ומגיעים, עם תעודות בריאות שמלוות כל מכולה ומכולה, או כל חבילת בשר, אם היא מגיעה באמצעות ייבוא אווירי. בה אנחנו קובעים את הסטנדרטים הבריאותיים, גם בריאותיים של בריאות הציבור וגם למנוע כניסה של מחלות של בעלי חיים שיכולים לעבור בבשר. ואת זה אנחנו מוודאים בהגעה של הסחורות האלה לנמל הייבוא בישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה אותו דבר גם לפלסטינים וגם לישראלים. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> כן, פרט להיבט אחד. בגלל השונות שישנה בין הדרישות לבשר שנשחט בשחיטה כשרה, לבין בשר לרשות שנדרשת שחיטת חלאל, אנחנו לא עומדים שהייבוא לישראל, כשמדובר לרשות הפלסטינית, יהיה שהוא נשחט לפי הכללים של הכשרות. כשאני מסייג, הכשרות, אנחנו מסתכלים עליה לא בהיבטים של תעודת כשרות של הרבנות. אבל יש שני היבטים שקשורים לכשרות, בהיבטים של רווחת בעלי חיים ובריאות הציבור, שבהם אנחנו עומדים שכל מה שמגיע לישראל יישחט בהתאם לתנאים האלה. זאת אומרת שאם צריך לעקוד את הבהמה, אנחנו דורשים שלמפעל תהיה תוכנית שבה רווחת בעלי חיים תשמר כמה שאפשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל בבריאות הציבור? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> רגע. השחיטה עצמה לא קשורה כל כך לבריאות הציבור. מה כן? כשיש תהליכים של המלחה והדחה, שזה מנגנון שהוא מיוחד לעם היהודי, שבו אנחנו נותנים בעצם את הכשרות, יש בו היבטים שקשורים לבריאות הציבור ושם אנחנו מעורבים. אבל לא בהיבטים של תעודת הכשרות. זאת אומרת, אלה תהליכים שהרבנות דורשת לעבור ואנחנו מסתכלים עליהם במשקפיים וטרינריות. אנחנו לא קובעים אם הבשר כשר או לא כשר, אם הבהמה נפסלה כשהיא נשחטה ולא יודע מה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם קובעים אם הבשר הזה מסוכן לציבור או לא. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> אנחנו לא קובעים מבחינה הלכתית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הלכתית. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> כמובן שאם נעשה תהליך של המלחה או הדחה, שהוא נעשה בהתאם לכללים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, שאלה פשוטה מאוד. בסוף, ברמת בריאות הציבור, אתה בודק את הבשר הזה? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> ברור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד הבריאות כרגע אמר שלא. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> לא, רגע, אני רוצה לדייק. כל מה שנשחט למדינת ישראל ומיועד לשטחי ישראל, ייבואנים ישראלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לשטחי הרשות. הבנת את השאלה, אנחנו מדברים על שטחי הרשות. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> אני אומר, בשטחי הרשות אנחנו עושים את המנגנון הראשון. מנגנון ההגנה הראשון זה אישור המדינה, תעודת הבריאות, שיוצאת מחוץ לארץ לישראל. המנגנון השני זה שאנחנו מוודאים בשער הנמל שהסחורה הזאת מגיעה עם התעודה הנדרשת ועומדת בכל הסטנדרטים שאמרתי קודם. אחרי שהיא יוצאת משטח הנמל, אנחנו לא בודקים אותה בבתי קירור בישראל. היא אמורה לצאת ישירות מישראל לרשות, ושם הפלסטינים אמורים לבדוק, מבחינתם, אם הם מסכימים שהסחורה הזאת תיכנס אליהם או לא. אנחנו לא מתערבים להם בהחלטה הסופית אם הסחורה הזאת מסוכנת או לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מתקשה להבין את הפער. אולי את יכול להסביר לי על מה דיברתם, שמטריד אתכם? או ד"ר בדר. << אורח >> רינה רמרזקר: << אורח >> בהמשך למה שד"ר בדר ציין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר_המשך >> רינה רמרזקר: << דובר_המשך >> אכן אנחנו עובדים בהלימה, כמו שמשרד החקלאות תיאר, ד"ר שלמה גרזי. מבחינת החוקיות, המשלוחים האלה מגיעים עם אישורי ייבוא, תעודת בריאות ועל פי הסטנדרטים שמחויבים. אנחנו עובדים לפי הסטנדרט האירופי. לכן, כמו שהקולגה שלי ציין, זה מגיע עם האישורים הרלוונטיים אך לא נבדק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בשונה מסחורה ישראלית, שכן נבדקת? << דובר_המשך >> רינה רמרזקר: << דובר_המשך >> בדיוק. על פי הסכמי פריז, נאמר לנו בכמה וכמה – גם אפשר להגיד – ויכוחים מול נציגי הייבואנים אל הרשות, שאסור לנו לבדוק אותם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע. אתם בפיצוח, זה המצב כרגע? אסור לבדוק את הבשר כשהוא מגיע לנמל? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אני מהפיצוח. אנחנו לא בודקים בשרים בנמל כפיצוח. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> רק המכס בודק. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> בנמל המכס בודק, אם יש דרישת רגולטור אנחנו בודקים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> והרגולטור, מבחינתכם, זה הפיצוח? בהקשר הזה עכשיו, בהקשר הזה. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> משרד הבריאות ומשרד החקלאות, בחלוקה שהם ציינו פה כרגע, כל אחד. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> אחרי בדיקה שלנו, של הניירת, אנחנו מוציאים מסמך בו אנחנו אומרים לייבואן אתה יכול לגשת עם זה. אני אומר את זה בפשטות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מבחינתכם, הדרישה שלכם למכס, זה לבדוק או לא לבדוק? יש שוני בין סחורה ישראלית לסחורה פלסטינית במה שהם בודקים או לא? השאלה פשוטה מאוד. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> המכס, כמו שאמר חברי מהמכס – הם מקבלים חיווי מהרשות המוסמכת - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שזה אתה. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> - - שהסחורה, מבחינת הגורם המקצועי שאחראי על הייבוא, משוחררת. הם מקבלים חיווי שהמשרד הממשלתי הרלוונטי עשה את הבדיקה שלו. מה עשינו? זה לא ממש מעניין את המכס. ברגע שהוא מקבל התרה מאיתנו, הוא ממשיך את תהליך השחרור שלו. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> יש מערכת שנקראת "מערכת מסלול", היא מחברת את כל הרשויות המוסמכות ל"מערכת שער עולמי" אצלנו, ושם מתקבלים, למעשה, האישורים. הכול מבוצע אלקטרונית. זאת אומרת, מי שהביא עכשיו מוצר שמצריך אישור מרשות מוסמכת, לא משנה כרגע מה, זה כולל את מה שהוא העלה פה כרגע, המכס רואה במערכת הממוחשבת שניתן לשחרר וזה עומד בסטנדרטים שהרשות המוסמכת ביקשה. אם למכס יש חשדות כלשהם – לא משנה כרגע באיזה עולם, ביטחוני, סמים, תקן וכדומה – הוא מבצע את הביקורות שלו באופן עצמאי. כהפרה, לא כסטנדרט. אין בדיקה אקטיבית של המכס לבשר או לדגים במסגרת זה שרשות מוסמכת נתנה כבר אישור. האישור הוא מהרגולטור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שוב לא הצלחתי להבין. אמרה פה עובדת משרד הבריאות שהפער בין בשר שמגיע לייבואנים ישראלים לבין ייבואנים לרשות הפלסטינית, זה שכאן בודקים וכאן לא בודקים את הבשר. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> אצלם, לא במכס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה אצלם? תסביר לי, כי אף פעם לא הייתי בנמל. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> המכס מקבל חיווי במערכת שמשרד הבריאות/משרד החקלאות, מבחינתו, זה עומד בסטנדרט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברמה הכי טכנית בעולם, כאדם שלא דרך בנמל אף פעם. הסחורה מגיעה, בודקים אותה משרד הבריאות, משרד החקלאות. בודקים ומביאים לכם חותמת שאפשר לעבור? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אני חושב שיש פה בלבול במונח בידוק. יש בידוק פיזי ויש בידוק של ניירת וכללים וכדומה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל היא דיברה על בידוק פיזי, נכון? << אורח >> רינה רמרזקר: << אורח >> כמו שהסברנו, שני המשרדים, לסחורה שמיועדת לרשות אנחנו בודקים אך ורק את המסמכים, את חוקית הייבוא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל לסחורה שמיועדת לייבואנים ישראלים אתם עושים גם בידוק פיזי. << דובר_המשך >> רינה רמרזקר: << דובר_המשך >> בטח. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> בידוק פיזי מטעמים בריאותיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, אנחנו מדברים על טעמים בריאותיים עכשיו. << אורח >> רינה רמרזקר: << אורח >> בדיקות נפרדות מאשר המכס. זה בדיקות שלנו, של בטיחות המוצרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. הוא אומר לך שב-99% מהתקינה של הדברים זה כן אותו דבר. דווקא בבריאות החלטנו לחפף? הוא אומר לך ש-99% מהסחורה שמגיעה לרשות זה לפי תקינה ישראלית. אתה בודק דיאודורנט, לא תבדוק בבשר? << דובר >> אסף דורון: << דובר >> אתה בודק דיאודורנט אבל לא בהיבט של אם הוא מסכן את הציבור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בטח שכן. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> אם יורשה לי. הסחורה שמגיעה, מגיעה ממדינות מאושרות, שיש שם מערכת פיקוח שאישרנו אותה. זה עובר תהליכים של בקרה, גם של המפעל, גם של הרופא הממשלתי בארץ המוצא. זה מגיע עם תיעוד שזה עומד בדרישות הווטרינריות של מדינת ישראל. פרט להיבט של הכשרות. זה הסטנדרט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, גם להיבט של הבדיקה הפיזית. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> רגע, אני מדבר על חוץ לארץ. בבדיקה בחוץ לארץ הוא עובר גם בדיקה פיזית על ידי רופא וטרינר ממשלתי, והבשר מקבל תעודת בריאות שמלווה את המשלוח. מבחינתנו, בכניסה לישראל יש לנו תיעוד מהרשות המוסמכת בצד השני, שהיא בעצם המקבילה שלנו, העיניים שלנו שם, כי אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום. הם אומרים לנו שהבשר נמצא תקין כשהוא יצא מהמפעל, כשהוא יוצא לישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לפני חודש. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> הוא מגיע לפה, הוא נבדק. אם, חס ושלום, קרתה תקלה והמכולה התקלקלה והחליפו מספר מכולה או קרה משהו, איזה אירוע כזה, ואנחנו רואים שיש אי-התאמה, אנחנו עוצרים ואנחנו בודקים למה המכולה הזאת בניירת לא מתאימה למה שכתב הרופא הווטרינרי הממשלתי. ויש כל מיני סיבות, יכול להיות שבארץ המוצא החליפו מכולה ולא עדכנו את התעודה. יכול להיות מצב שבו המכולה יצאה, עצרה בנמל שהוא נמל שטוען, שהמכולה יורדת מהאונייה ועולה לאונייה אחרת ובמהלכה המכולה קיבלה מכה והיא כבר לא תקינה יותר. ואז כל הפריקה שלה לתוך המכולה החדשה נעשית תחת פיקוח, או של הווטרינריה בנמל שבו היא נמצאת או בפיקוח המכס שנמצא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, אנחנו סוטים מהנושא, מחילה. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> מה מטריד אותך, אדוני? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שקיבלתי תשובה ממשרד הבריאות, אבל ממך לא קיבלתי. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> על מה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על השאלה מה הפער בין הצורה של הבידוק של סחורה ישראלית וסחורה - - - << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> אנחנו אומרים, גם אנחנו לא בודקים פיזית את הסחורות שמגיעות ומיועדות לרשות. זאת סחורה שמיועדת לתושבי הרשות, היא נבדקת על ידי הווטרינריה ברשות. היא לא שלנו ולכן אנחנו לא מתערבים בה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ובישראל אתם כן בודקים. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> ברור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כלומר, אם אתה עכשיו יודע ש-97% ממוצרי הלול לא מגיעים לרשות הפלסטינית, לצורך העניין, מדינת ישראל לא חשבה באיזשהו שלב לבוא ולהגיד היות שאנחנו יודעים שזה אמור להגיע לשם אבל זה בפועל, לא מגיע לשם, אולי כן נעשה בדיקה בריאותית? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> עוד פעם, כמו שאמרו אנחנו לא בונים את צורת הבדיקה שלנו לפי אם זה על הפרות או לא מפרים את זה, זו אכיפה שהיא אכיפה אחרת. אנחנו בודקים על דרך המלך. על מי שמפר את זה ולא מגיע ליעד שלו, זאת אכיפה מסוג אחר שלא קשורה לווטרינריה, להבנתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא כן קשורה לווטרינריה, מפני שבסוף אם מה שמעניין אותך זה אזרחי ישראל ואתה מבין שאותם 97% כנראה לא טבעו בים, בדרך בין הנמל לרשות הפלסטינית, כי אין ים - - - << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> אבל 97% כן מגיעים ליעד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הפוך. 97% לא מגיעים ליעד. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> רק בלולים. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> אני רוצה רגע, להבין. מה שאמרו על הלולים, זה מה שיוצא מתוך הרשות למדינת ישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> זה לא בייבוא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> אין ייבוא של ביצי מאכל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מחזיק פה מסמך של מבקר המדינה מהשנה שעברה. הוא אומר שבשנת 2023, 97% מהמשלוחים שהגיעו מחו"ל לרשות הפלסטינית לא תועדו שעברו לרשות הפלסטינית. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> זה משהו שקשור ברגע שהם יוצאים לנמל והם לא הגיעו לנקודת היעד שלהם במעברי גב אל גב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. לאן הם הגיעו? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> כמו שאמרו חבריי מקודם, יכול להיות שהם עברו והם לא עברו דרך גב אל גב או שהם עברו ולא נרשמו איפה שהם היו צריכים להירשם. זה עדיין לא אומר שהם לא יצאו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם יודעים להגיד שיש שינוי בנתונים האלה או שאתם לא מכירים את הנתונים האלה? << אורח >> כפיר חן: << אורח >> כן, אלה הנתונים שהצגנו בהתחלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 97% של סגירת מעגל. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> לא דגמנו ספציפית בשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני מדבר. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על סך הכול. מה שהוצהר "רשות פלסטינית", עבר במעבר סחורות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מניח שיש פערים בין סוגי הסחורות. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה איפה אנחנו נמצאים היום. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> על מה מדובר במוצרי לול? << דובר >> אסף דורון: << דובר >> יש ביצי מאכל לרשות הפלסטינית שמיובאים? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא יודע. מבקר המדינה אומר דבר כזה. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> יש להם עודף. אני בתפקיד קרוב ל-17 שנה, אני לא זוכר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא ביצים, עופות. עופות זה גם מוצרי לול. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> עופות בשר או - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עופות קפואים. גם וגם, כל מוצרי הלול. זה משלוחי עופות – אקריא לך מדוח המבקר: "עולה כי קיים שיעור גבוה מאוד של משלוחי עופות, אפרוחים וביצי דגירה, שהפיצוח לא תיעד במערכת מועצת הלול את העברתם לתחומי הרשות הפלסטינית". << דובר >> אסף דורון: << דובר >> זה הכול חוץ מביצי מאכל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> מבחינת ייבוא, לרשות הפלסטינית לא מגיעים אפרוחים או תרנגולות בוגרים. הדבר היחיד שהם מייבאים לאורך שנים זה ביצי רבייה, שזה חומר רבייה. על אותו עיקרון, הם באים ממדינות מאושרות, מלהקות מאושרות, עם תעודת בריאות והכול. והם מועברים מהנמל לרשות הפלסטינית לצורך המשך הטיפול שלהם. שם הם אמורים – לפי ההבנה שלנו, לא יודע אם בסוף זה מתבצע או לא, כי הם אחראים על זה – להיכנס למדגריה, לבקוע שם ולהמשיך שם את הגידול. זה כבר לא באחריות שלנו מה שעובר מפה לשם. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> הוא אומר לך שהם לא עוברים. זו הנקודה. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> מחו"ל ליו"ש? אני לא מכיר. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> ביצי רבייה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> לא, בכלל, מוצרי לול. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לא, הם דיברו על אפרוחים ועל תרנגולות. אני אומר, הדבר היחיד שמגיע זה ביצי רבייה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא לא אומר דווקא ביצי רבייה, הוא אומר משלוחי עופות, אפרוחים, ביצי רבייה. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> 97% מביצי הרבייה שמובאות לרשות לא מגיעות לרשות. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לא, זה לא מה שכתוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה שכתוב. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> לא, מה שכתוב זה שלא תועדו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון, לא תועדו. לא תועדו שהגיעו. יכול להיות שהם הגיעו ולא תועדו, בהחלט יכול להיות שהם עברו. אנשים התעצלו לעבור הררי סחורות. למרות שאתם נמצאים לא רק במעברי סחורות. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אני לא מכיר אפרוחים או עופות או ביצים למאכל, שמגיעים מחו"ל לפלסטינים. יש מהארץ, מישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על מה מבקר המדינה מדבר? << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> אני לא יודע. בזה אנחנו יודעים את הפער הזה, יש תנועה של עופות, מטילות זקנות, ומוצריהן לשטחים. בגלל שעופות חיים נתפסים בלילה, מוטענים בלילה על משאיות שצריכות להגיע לשטחים. מחסומי גב אל גב סגורים בלילה, העופות האלה עוברים, בפועל, בלי בידוק, חופשי, דרך כל מחסומי התפר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב להבין. אתה לא מכיר את הנתון שמבקר המדינה מדבר עליו? << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> יש ביצי מאכל מחו"ל לשטחים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא אומר מוצרי לול, הוא לא חילק. משלוחי עופות, אפרוחים וביצי רבייה. << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> אני לא מכיר דברים כאלה. מחו"ל. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> ביצי דגירה יש. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> כן, אבל לא עופות ואפרוחים. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, ביצי דגירה שמגיעות מחו"ל. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> כן. אתה מדבר על מוצרי לול. אני מדבר על ביצים, אפרוחים ועופות חיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שוב, אקריא לך. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> אולי העופות לא חיים, אני לא יודע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא חיים, לא אמרתי חיים. אולי קפואים. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> עד כמה שאני זוכר, וזה מהזיכרון, אין ייבוא של בשר עוף לרשות הפלסטינית. לדעתי, הם כמעט ולא מייבאים שום בשר עוף. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אני חושב שהכוונה זה מישראל ליו"ש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המבקר היה ברור. אני חוזר אליכם, תוכלו להביא לנו פילוח מה הפער בבשר ובמוצרי הלול? << אורח >> כפיר חן: << אורח >> אני מציע שבסוף הדיון ניתן לכם כתובת מייל, את כל הנתונים שאתם רוצים נעביר באופן מסודר. בעיקרון, הכול מתועד אצלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הגענו לרבנות הראשית. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> יש לי מה לומר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה רוצה לדבר? בכבוד. << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> כן, אני מהפיצוח, משרד החקלאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מתנצל, חשבתי שאתם ביחד. << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> כיום אני מנהל תחום אכיפה, הייתי כ-30 שנה מנהל מרחב. אני רוצה להגיד שאנחנו כיום, זה צריך גם לעניין מבחינת כוח האדם, כ-60 משרות בכל היחידה, עושים מגוון רחב של פעולות. הוצאת בעלי חיים, שחיטה שחורה ותנועת בעלי חיים וכל הנושא של הצומח. אני אתן רק דוגמה קטנה. אנחנו מחוברים פה לכל הגופים, גם לרבנות – לרב רפי יוחאי ולחבר'ה שלו, וגם למכס – לדוגמה במכס, החבר'ה של גיל. ביולי אני מקבל טלפון על חשד שאונייה צריכה להגיע ועליה קונטיינר עם בשר שלא נראה להם. למה הוא לא נראה להם? כי מדובר בבשר חזיר לתעשייה. אנחנו עושים הערכת מצב וכשהקונטיינר מגיע, אנחנו קופצים עליו ביחד, מפרקים אותו לגורמים ומוצאים שם בשר חזיר למאכל ולא לתעשייה. מוצאים שם גם 3 טון של בשר אנטריקוט. כל זה מיועד לארץ. זו כבר הפעם השנייה שזה קורה, הפעם הקודמת הייתה ביולי לפני שנתיים. כאשר כל המוצרים האלה הם ללא תעודת בריאות וגם עבודה בעיניים על המכס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמיועדים לאן? << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> לישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לישראל, לא לרשות. << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> לא לרשות, אלינו. כשיש לנו מידע אנחנו עובדים ביחד. הייתה חקירה משותפת, שלנו, של המכס ושל הרבנות. זה היה אמור להגיע למגזר הערבי אצלנו בארץ, סכנין או משהו כזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ערבים אוכלים חזיר? << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> זה לא משנה מי אוכל, השאלה היא מי עושה את הכסף. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> יש גם ערבים נוצרים שאוכלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> חנוך יחיא: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר שלאחרונה, בגלל דברים שהזכרתם, הכשרנו מגרש גדול אצלנו במשרד החקלאות בדגן, יש שם כמעט 30 רכבים שמיועדים לחילוט, משאיות, פול טריילרים ומנופים. כאשר רוב המשאיות וכלי התובלה האלה עם דפנות כפולות. כמעט ולא נתקלנו בקונטיינרים של בשר או מוצרים מן החי שעוברים כקונטיינר בסיבוב, אלא רק בהסלקות. אני רוצה לומר לכולם שמנהל היחידה החדש – הוא כבר שנתיים – והמשרד תקצבו ואנחנו מעסיקים כרגע כ-30-25 בודקים חקלאיים ביטחוניים שיושבים במעברים ובודקים את הרכבים שנושאים סחורה חקלאית מכל סוג. נכון להיום, הם עשו מעל 1,900-1,800 - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בכל המעברים הם יושבים? << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> כמעט בכולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם משטרה, גם צבא וגם הם. << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> כן. ויש לנו גם צוותים שלנו שמדלגים בין המעברים. אנחנו בקשר חזק עם ר"מים, קשר חזק מאוד עם ר"מים ועם מפקחים של רשות המסים, שזה במעברים. אנחנו בקשר חזק עם משטרת ישראל ומג"ב ומשטרה צבאית במחסומים. ועם הרבנות ועם המת"קים. הוצאנו מהשטחים בשנה האחרונה גם מכונות לזיוף חותמות של ביצים וגם, בשבוע שעבר, ציוד לאריזה של ביצים בוואדי חומוס באזור מזרח ירושלים. הבריחו את הביצים מהשטחים לשם ושם ארזו אותן מחדש עם חותמות מזויפות. כל מה שהזכרתם פה ומה שהזכירו ניר וגם החבר'ה מהמכס, לגבי העבודה במערכת מחשוב אחת שתחבר את כל הגופים, אנחנו עובדים עם מערכות ישנות ובשנה האחרונה עובדים חזק להתחבר ל"מערכת זרמים" של ר"מים. עוד דבר אחד, רק לסבר את האוזן, על כל 50 קילוגרמים של בשר מוברח הקנס הוא 800 שקלים, והמקסימום זה 30,000 שקלים. כבר לפני שנה עשינו עבודת מטה במשרד, אצלנו ביחידה. אנחנו רוצים להעביר תיקון משמעותי לתקנות המינהליות של קנסות מינהליים, בחוק ההסדרים, כדי שהדבר שיהיה מכריע, שתהיה הרתעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה נכנס לחוק ההסדרים הנוכחי? אתה יודע? << דובר_המשך >> גיל חזיז: << דובר_המשך >> אני מאמין, כי זה מה שדיברו עליו. אני לא שולט, אבל מנסים להכניס את זה לחוק ההסדרים. אם לא זה, אז הבא. כי הקנסות מגוחכים והמקסימום זה 30,000 שקלים. << אורח >> ניר מוקטוב: << אורח >> אתמול היו 70 קילוגרמים. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> שבעים קילוגרם – תעשה 800 ועוד 800, זה 1,600 שקלים. זהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. הרבנות הראשית. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. סוגיית הבשר הטרף במדינת ישראל מתחילה בזה שלפני שחוקק חוק הבשר היו ייבואנים שהביאו לארץ בשר טרף ולא טרף. עם חקיקת חוק הבשר השאירו מכסות שמנוהלות על ידי משרד הכלכלה לייבוא בשר. הטענה הרווחת, והיא לא נבדקה, זה שזה מיועד לתעשייה. תעשיית התמרוקים, תעשיות אחרות. בפועל, המידע שמגיע אלינו והידיעות שלנו, מנצלים את המכסות האלה לייבוא בשר טרף בדלת הכי רשמית שיש בעולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מדבר על מה שעובר לרשות הפלסטינית או בלי קשר? << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המכסות של בשר טרף בישראל בכלל. << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> מכסות של מדינת ישראל להכנסת בשר טרף למדינת ישראל, שלא חל עליו חוק הבשר. עם חקיקת חוק הבשר, הרבנות הראשית מקבלת את האחריות על כניסה של בשר לישראל, בשר כשר. היא קבעה דרכי פיקוח באופן מלא, כולל נהלים, כולל שיטת עבודה של בקרה על הייבואנים, על הכניסות, על כל מה שצריך, ברמה מאוד מאוד גבוהה. כי כל צוות השחיטה בחוץ לארץ הוא צוות שלנו. אבל יש לנו שחיטות בארץ, שחיטות שנעשות לצורך השוק הישראלי. מטבע הדברים, 50% מהבשר הוא בשר טרף. הוא צריך למצוא את עצמו בשווקים הישראלים, ולא כל השווקים הישראלים בבשר הטרף שנשחט בארץ אוכלים כשר. בנוסף לזה, יש שחיטות טרפות לצורך האוכלוסייה הישראלית, שמתבצעות בבתי מטבחיים מאושרים. מתבצעות שחיתות טרפות שהולכות לשוק הישראלי. הנושא של ייבוא בשר – עם הסכמי אוסלו, ייבוא בשר לרשות הפלסטינית, כפי שלמדנו פה, לא נבדק, לא מפוקח, דלת מסתובבת, צירים פשוטים מאוד. ארבעת המקורות האלה של הבשר הטרף, היום אני, כמנכ"ל הרבנות הראשית, יכול להגיד בוודאות מלאה אין לנו במדינת ישראל מישהו שמתכלל את הסוגיה הזאת. למרות שזה דבר שהוא מופקד בסמכותה של הרבנות הראשית. אין גורם שעוקב, בודק, מוודא שאכן הבשר הטרף הזה – לאן הוא הולך, מאיפה הוא בא, מה הכמויות שלו. אין לנו נתונים עליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הבנתי. לא נתנו לכם סמכויות בידיים? << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> לא, לא נתנו לנו סמכויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נתנו לכם אחריות בלי סמכות? << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> בדיוק. נתנו לנו את הדבר הזה. מה זאת אומרת? הסמכות שלך, אבל אין לך כלים. לא כלים מחשוביים, לא כלי כוח אדם. אין היום שום בקרה של פיקוח ואכיפה בנושא של בשר טרף. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> תקדמו את זה בחקיקה ותקבלו את זה. << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים על זה כבר שלוש שנים. הדבר הנוסף הוא, וצריך לדעת אותו, כל הגופים פה – ואני שמח – מקושרים. אם זה "מערכות זרמים", אם זה "מערכות שער עולמי", "מסלול". הרבנות הראשית לא מחוברת לאף מערכת כזאת. זאת אומרת, היא עובדת עם, איך נקרא לזה? עיפרון ונייר. לא מחוברת לנושאים האלה, ככה שהיא לא יכולה לתרום כמו שאר הגופים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לדייק את מה שאתה אומר. לצורך העניין אם עכשיו עברה משאית של עופות עם תעודה שהיא בדרך למפעל מסוים שאתה מכיר אותו, שאתה נותן לו כשרות, והם תפסו אותו כאחד שהבריח מהרשות, אתה לא תדע על זה? << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> לא. יש קשרים מצוינים עם יחידת הפיצוח, אז חנוך יואיל בטובו, בגלל הקשרים שלו, של העבודה, 20 שנה, 30 שנה. הזכירו פה את רפי יוחאי, מנהל יחידת האכיפה. יחידת האכיפה של הרבנות הראשית זה ארבעה אנשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אמרת שאתה לא מחובר למערכות. << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> לא רק לא מחובר למערכות, אין כוח אדם. אם אין לנו קשרים אישיים עם חנוך או עם גורם אחר שמגלה לנו משהו, ואנחנו יכולים לטפל באיזו משאית במחסום תרקומיא פעם בשנה, המשמעות היא שעם ישראל אוכל טרף בלי שהוא יודע שהוא אוכל טרף. והמערכת שאמורה להגן עליו לא מגנה עליו. זאת המשמעות של מה ששמענו פה. עלתה סוגיה שאני רוצה להעלות אותה פה ולהצטרף לחבריי מהגורמים האזרחיים, "חותם" ו"כושרות", ניסיון ציני של מסחר. לקחת את החוק, להשתמש בו כדי לעבור על החוק. הניסיון להביא בשר כשר לרשות הפלסטינית. זאת אומרת, עכשיו יש לנו עליית מדרגה בהסכמים החמים עם הרשות הפלסטינית, עכשיו כולם התגיירו והם רוצים בשר כשר. זה לאיין את הרבנות, פשוטו כמשמעו. מה זאת אומרת לאיין את הרבנות? אם הרבנות בנתה מתחילת שנות התשעים את נוהלי הכשרות שלה ואת נוהלי הפיקוח שלה ובנתה את המנגנונים, באין אמצעים וכלים, להגן על מה שאפשר – עכשיו אנחנו באים ואומרים אחרי שאנחנו יודעים מה זה בשר כשר, אחרי שאנחנו יודעים מה זו שחיטה כשרה, אחרי שאנחנו יודעים מה זה מפעל כשר שמספק למדינת ישראל, עכשיו לא, עכשיו ניקח את כל מה שבנינו, נשים בצד ונביא בשר כשר שאיננו מוכשר לרשות הפלסטינית. כשאנחנו יודעים פה כולם שזה זולג בחזרה לתוך מדינת ישראל. זאת אומרת שאנחנו פותחים את השער החמישי להאכלת טרף ולהכשלת הציבור הישראלי, שלא יוכל לאכול כשר. זה בתמצית הדברים. אני חושב שחבריי שמכירים את השטח, גם הארגונים מבחוץ שעוקבים אחרי זה יום-יום וגם חנוך שמכיר את זה עשרות בשנים, יעידו כאלף עדים על המציאות העגומה הזאת. אסור שזה יתאפשר, בטח כשהנתונים מראים שלרשות הפלסטינית לא חסר בשר. זאת הבקשה, אלה הנתונים, והייתי שמח שמפה ייצאו תובנות בנושאים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שהדברים ברורים מאוד, מטרידים מאוד מאוד אפילו. זו עמדת הרבנות הראשית הרשמית? << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בכובעך כמנכ"ל. << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> נכון. עמדת הרבנות הראשית – כרגע הבקשה של האנשים להביא בשר נמצאת בדיון. היא עלתה בחודשים האחרונים פעמיים לדיון, יש מחלוקת גדולה מאוד. ברגע שתהיה עמדת רבנות רשמית היא תיקבע על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל. כמובן שהיא תתפרסם לציבור. אבל כרגע אין החלטה כזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שאמרת פה דברים מאוד מאוד ברורים בנושא הזה, אני חייב לציין. << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> אני מחזק אותך בדבר הזה, חבר הכנסת. על ההובלה של זה, על הפיקוח של זה ועל הבקרה של זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. קמ"ט מסו"ת. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> בוקר אור. אני קמ"ט כלכלה, אני כאן בשם תפ"ש ובשם משרד הכלכלה כאחד. קצת מקרו, ואז אצלול לעניין של המיקרו, הסוגיה הזו של הבשר שעולה. המינהל האזרחי מאגד בתוכו קציני מטה. קציני המטה האלו, בעצם, פועלים ומחזיקים בסמכויות של משרדי הממשלה. אני מחזיק בסמכות של משרד הכלכלה. חוקיות הייבוא שמגיעה למדינת ישראל – אני מצטער אם אני אולי חוזר על הדברים שנאמרו כאן, לאור האיחור שלי –היא אחודה, מעטפת המכס למדינת ישראל היא אחודה. אין נמל ייבוא לגדרה, לחדרה, ליו"ש. אין דבר כזה. ולכן חשוב לומר שמשרד הכלכלה פועל בצורה מאוד מאוד רוחבית וברורה, כל מה שמגיע לנמל ישראל ונמצא באחריות משרד הכלכלה עובר בקרה מלאה. בקרה היא כמובן דוקומנטים, מסמכים בלבד – אם זה אישור של השירות הווטרינרי לבשר – ולאחר מכן, יש פיקוח והגבלה באמצעות רישיונות ייבוא בלבד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל שמעת שעל הבשר שעובר לגדרה וחדרה כן עושים בדיקה שהיא לא רק מסמכים. << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> שוב, דיברנו על אחריות וסמכות. מינהל אזרחי, תפ"ש, משרד הכלכלה, אין באחריות שלהם, וגם בוודאי שלא בסמכות, לוודא אם יש רמות ציות. כלומר, האם מצייתים לראשון, מכניסים את זה למרחב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא. אני שוב חוזר, אמרת שיש אחידות, נאמר פה קודם שאין אחידות. זאת אומרת, משרד הבריאות מוטרד מאוד מהמציאות בא לפי הסכמי פריז אנחנו לא בודקים את הבשר שעובר. << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> אני אומר את העמדה של משרד הכלכלה, היושב-ראש. אין כאן הבחנה בין המרחבים, כלל וכלל, לא אכפת לנו מה היעד, המשתמש הסופי, מה הזהות שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מאיפה נולד הנוהל הזה? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> אנחנו בוחנים את זה לפי חוקיות הייבוא, חוקיות הייבוא אחודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מאיפה נולד הנוהל שבו מה שמגיע לרשות הפלסטינית לא בודקים פיזית? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את זה. אמרתי, אנחנו לא בודקים את זה. אין בדיקה פיזית, לא של משרד הכלכלה ולא של תפ"ש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני יודע. זה נוהל של משרד החקלאות. << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> הבדיקות הן של המכס, כפי שאמרו כפיר וגיל, הבדיקות הן של רספ"ן. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> הוא לא היה פה כשדיברו נציגי משרד הבריאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא היה, הוא היה. לדעתי, הוא כבר הגיע. << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> שוב, אני לא מכיר את האמירה הזו "בודקים, לא בודקים". אני לא מתערב להם בסמכויות ובאחריות שלהם. אני שם את זה רגע בצד. כמו שאמרתי, אני מדבר בשם משרד הכלכלה ותפ"ש כרגע, אני לא יכול לדבר על דברים שהם אחראים עליהם. זה ברמת המקרו. ברמת המיקרו, לעניין סוגיית הבשר, אומר משפט אחד, אני לא מכיר – אתה יודע מה, זה לא שאני לא מכיר, סליחה, לא קיים מסמך מטעם הרשות הפלסטינית שבא ואומר שיש מחסור בבשר או שאומר שיש צורך להגדיל את המכסות הקיימות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מכיר את המסמך של מתפ"ש? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> אדגיש רגע, לחדד, אצלי לא קיים. אני עובד מול הרשות הפלסטינית שנים ארוכות, מול משרדי הממשלה שם. ככל שהם רוצים ורואים לנכון, הם פוגשים אותי על בסיס יומי. הקשר הוא מאוד מאוד הדוק. ככל שהם יראו לנכון להגיש מסמך רשמי, ומסמך שכזה להגדיל מכסות בשר צריך להיות מאוד מאוד מפורט ומאוד מדוקדק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מכיר? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מכיר את זה שמנצלים היום את המכסה? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> נעשה רגע הבחנה. המכסות של מסגרת ההסכמים המדיניים מ-1995, 12,500 טון בשר בקר, 1,800 טון בשר כבש ו-1,000 טון שימורים, בעצם, זה בשר שלא נדרש לעמוד בכשרות ולכן הוא נמצא במכסה מוגבלת מלפני 30 שנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם מנצלים את המכסה? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> המכסות האלו מנוצלות כמעט עד תום. כלומר, משתמשים בהן, הרשות הפלסטינית פונה ומקימה רישיונות, כמעט עד תום. אל תתפוס אותי במילה, יש שנים שככה, יש שנים שככה. אבל כן משתמשים. << אורח >> חכים חליל: << אורח >> ברשותך, בדקתי כבר את הנושא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בטוח, אבל קודם אסיים איתו. אני בכוונה עדיין לא שאלתי אותך. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> הכול טוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מכיר תופעה שיש ייבוא היום של בשר כשר לרשות הפלסטינית? << אורח >> גד אבידור: << אורח >> לא. לא בסמכותנו לטפל בסוגיה של בשר כשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה להקריא לך מסמך שכתב אלוף-משנה מהמתפ"ש. הוא אומר: זה מספר שנים מתנהל שיח מורכב הנוגע לבשר קפוא המיובא על ידי ארגונים פלסטיניים - - - זה יוצר את זה שהם יצטרכו להביא בשר כשר - - - העמידה בדרישות הכשרות מטילה נטל כלכלי משמעותי על הייבואנים הפלסטיניים, מביאה להתייקרות ניכרת במחיר המוצר הסופי לצרכנים ולהעמקת תחושת העוני בקרב הציבור והטלת האשמה על ישראל למחירים היקרים שלהם. כי הם צריכים לקנות בשר כשר. << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> ארחיב מעט. כמו שלייבואן ישראל, גדרה-חדרה, קיימת האפשרות לייבא בשר לא כשר, חלקי פנים – הרבנות ומשרד החקלאות מכירים את זה, גם משרד הבריאות, חלקי פנים, זה הסדר היסטורי שקיים – גם לייבואן הפלסטיני קיימת האפשרות הזו. כלומר, יש כאן השוואת תנאים. אני חוזר ואומר, מדגיש, בשר בקר, חלקי פנים, מותר לייבואן ישראלי ולייבואן פלסטיני, לא כשר. את זה אני שם רגע בצד, זה מחוץ למכסות שנקבעו בהסכמי אוסלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור, ברור. מנכ"ל הרבנות דיבר על זה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> רק תיקון בנושא הזה, זה בג"ץ של ייבואנים על נושא של חלקים אחוריים וחלקי פנים. הבג"ץ לא אומר שזה לא יהיה כשר, הבג"ץ אומר שזה לא יבוא מוכשר, קרי עבר המלחה וכו' וכו'. אבל זה צריך להיכנס כשר לישראל. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לא, זה לא מדויק עד הסוף. יש כמה דברים. אחד, יש בג"ץ של בלדי נגד מדינת ישראל, מ-2005, אם אני לא טועה, שחייבו אותם להביא בשר כשר, מומלח, מוכשר. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> מדברים על חלקי הפנים? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לא, בשר. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> אבל אתם לוקחים את זה לכיוון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לאן? לאן? << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> לישראל, למדינת ישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא מעניין אותי כרגע, אותי מעניין עכשיו שטחי הרשות הפלסטינית. אנחנו לא בדיון על הכשרות פה, אנחנו עכשיו בדיון על המעבר הזה. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> אשיב לך. מתווה המסלול השני, ששמור אך ורק לתושבי הרשות הפלסטינית, לאוכלוסייה שנמצאת שם, הוא בעצם במסגרת הסכמי פריז, ההסכמים המדיניים. הבשר הזה, יושב-הראש, אינו כשר. אנחנו לא מטפלים, לא באחריות שלנו ולא בסמכות שלנו, בבשר כשר. זה לא עובר דרך הידיים שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל ייבוא פלסטיני כן עובר דרך הידיים שלכם. << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> כן, אבל לא בשר כשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם פלסטיני מייבא בשר כשר? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> הוא לא צריך אותי, הוא לא מגיע אליי בכלל. אני אפילו לא מכיר את זה. << אורח >> גיל חזיז: << אורח >> אין מכסה, הוא יכול להביא כמה שהוא רוצה. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> אתה יכול להביא בשר כשר, אנחנו רוצים בשר כשר במדינת ישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם הייתה תופעה לא היית מכיר, זה מה שאתה בעצם אומר. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> אני לא מצליח להבין איפה הקושי להביא בשר כשר לרשות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי אמר שיש קושי? השאלה היא אם זה קיים. << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין, באמת, למרות שזה לא תחום וטרינרי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אגיד לך. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> יושב-הראש, בעצם, שואב את זה מהמסמך שהוא מחזיק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אגיד לך. עלתה טענה לפיה הפלסטינים מנצלים את המכסות של הבשר הלא כשר ואז נאלצים לייבא בשר כשר וממילא מחירי הבשר אצלם עולים. זו הייתה הטענה. השאלה היא אם אתם מכירים תופעה של ייבוא בשר כשר לרשות הפלסטינית בגלל שהם ניצלו את המכסות. זו השאלה. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> הייתה בעבר פנייה – אם אני לא טועה, לשרת הכלכלה בזמנו – שבה הרשות הפלסטינית מילאה את מכסת הייבוא של הבשר בפטורים שהחבר שלנו מהמתפ"ש אמר, והיא לא עמדה בחוקיות הייבוא של הכשרות ופשוט המכולות האלה לא נכנסו לישראל, והיה בזה – אני זוכר את זה מידיעה בתקשורת ומכאלה, הם פשוט לא עמדו בדרישות. אחרי שהם סיימו את מכסת הייבוא שלהם "בפטור מהכשרות", לא אישרו את ההכנסה שלהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מתי זה היה? << דובר_המשך >> שלמה גראזי: << דובר_המשך >> לדעתי, כשהשרה אורנה ברביבאי הייתה בתפקידה. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> אני לא זוכר את המקרה הנקודתי הזה. אני יכול לומר שיש בג"ץ אחרון לפני כשנתיים-שלוש, כבר אחרי שאורנה ברביבאי עזבה את התפקיד. הגיע ייבואן, או קבוצת ייבואנים, עם בשר לא כשר לנמל. הגענו איתם לבג"ץ וידנו הייתה על העליונה, הם לא הכניסו את הבשר מאחר והם חרגו מהמכסה המותרת, 12,5000 טון. << אורח >> שלמה גראזי: << אורח >> זה האירוע. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> אנחנו לא מכניסים גם מעבר למכסה. חשוב לומר, הרי אין פה משחקים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. ברור. אבל היות שגם אתה הרי מכיר את הנתונים של המבקר, ש-57% מהבשר הזה לא בהכרח הגיע ליהודה ושמרון, לפחות לא עבר במעברים - - - << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> לא באחריותי סוגיית הציות, רמות הציות, אם נכנסת לתא השטח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה החשובה, אני חושב, היא מה שאמרת קודם, שלא קיבלת אף פעם פנייה מהרשות הפלסטינית שחסר להם בשר. << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> לא אמרתי את זה. אני אומר שאצלי לא קיים מסמך כזה היום, לא אמרתי אף פעם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היה בעבר? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> לפני אולי עשור, מייל קטן שלא התקדם לשום דבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בעשור האחרון לא הייתה פנייה מהרשות הפלסטינית בנושא? << דובר_המשך >> גד אבידור: << דובר_המשך >> אחדד. על מנת להקים פנייה שכזו צריכים לעמוד מאחורי זה מספר נתונים מאוד מאוד ברורים, על מנת להתחיל לבחון פנייה שכזו. שוב, פנייה שכזו לא קיימת, לא אצלי. כפי שידוע לי, גם לא אצל הקולגות שלי, אם זה תפ"ש ואם זה משרד הכלכלה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> המסמך שהיושב-ראש מחזיק הוא מסמך שנולד לא מעבודה פנים משרדית של משרדי הממשלה או עבודת מטה נכונה. המסמך הזה הוא יוזמה עצמאית של אנשי עסקים שהתחילו את הלובי שלהם במועצת הרבנות הראשית ובתוך מסדרונות הרבנות הראשית. בתוך אחת הישיבות שאלו מאיפה אתם אומרים שבכלל חסר בשר, אז הם נדרשו להביא מסמך והם המציאו את המסמך הזה. את זה אני יודע בוודאות. זאת אומרת, המסמך הזה הוא חמור בפני עצמו. << אורח >> חכים חליל: << אורח >> אגיד שהמסמך הופץ מאחר ומתפ"ש התבקשו לתת חוות דעת בנוגע לעבודת מטה שמובלת בנושא. צריך לציין פה ולהדגיש שאין עבודת מטה שמתנהלת בתוך מתפ"ש בנוגע לסיפור של המכסות. ספציפית לגבי שורה 2 שם אצלך, יושב-הראש, דובר על המכסה שהייתה לפני המלחמה. הוא לא מתייחס לשנתיים האחרונות שהתייחסו כאן, שהמכסה לא נוצלה באופן מלא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המסמך יצא בפברואר 2025. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> כן, כן, הוא חדש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ובו כתוב: מדי שנה הרשות הפלסטינית מנצלת את המכסה האמורה במלואה. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> חיובי. בדקתי גם את התאריך. האמירה הספציפית הזאת בשורה 2 היא על העיתוי שהיה לפני המלחמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ושאר הדברים שכתובים במסמך, אתם עומדים מאחוריהם? << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> אני צריך לוודא את זה מול מתפ"ש, לא הכרתי את המסמך לפני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב להגיד לך שמה שקורה פה זה אירוע שבעיניי, הוא חמור מאוד מאוד. בטח אם מה שמתאר פה מנכ"ל הרבנות הראשית – ואני לא מפקפק, חלילה, במה שהוא אומר – נכון. זה אירוע שעולה לכדי, בעיניי, חקירה במשטרה. איך יכול להיות מצב שבו מתארים לך אנשים שאף אחד לא מכיר דבר כזה, שאין פנייה של הרשות הפלסטינית אף פעם על זה שיש להם מחסור בבשר. אנחנו יודעים שלהפך, חלק גדול מהבשר בכלל לא מגיע לשם. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> אני מניח שמתפ"ש כתבו את המסמך הזה על בסיס פניות שקיבלו. שוב אני אומר, כדי שנוכל לדייק את השיח הזה אנחנו צריכים גם להחזיר תשובה מסודרת. לא הייתה לי תשובה לפני ויצאתי, בדקתי את זה בכמה דקות. אבל אני חושב שכדי שנוכל באמת להחליט במה מדובר צריך תשובה רשמית של מתפ"ש, ועל זה אנחנו צריכים לעשות עבודה ולהחזיר תשובה מסודרת. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> אבל ציינת שלא נעשתה עבודת מטה. << אורח >> חכים חליל: << אורח >> שלילי, לא הייתה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> במתפ"ש. במסמך רשום: בשנים האחרונות מתקיימת עבודת מטה להקלה בדרישות הכשרות הבסיסיות, באופן אשר יקל על האוכלוסייה המקומית ועדיין יעמוד בדרישות ישראל. איפה נעשה את עבודת המטה? << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> שוב, אמרתי את זה גם באמירה הקודמת שלי, הבנתי שהם התייחסו. המסמך הזה הופץ כדי לתת חוות דעת של מתפ"ש בנוגע לעבודת מטה, אני לא יודע מי מוביל את עבודת המטה הספציפית הזאת במשרד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המסמך הזה מיועד לרב הראשי לישראל. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> כנראה שהם קיבלו פנייה משם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב לומר לך, חכים, שבעיניי, זה אירוע שהוא די חמור אם זה מה שקרה. << דובר_המשך >> חכים חליל: << דובר_המשך >> אני אומר, אנחנו צריכים לבדוק את זה. ונעדכן, כמובן, בהתאם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> גד אבידור: << אורח >> גם אם יצא מסמך כזה כי קבוצת אנשי עסקים ראו לנכון, אז הינה, המסמך ייכנס לבחינה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה מסמך שחתום עליו אלוף-משנה בצבא, זה לא מסמך שכתב מישהו. << דובר >> רפאל כהן: << דובר >> צריכה להיות בחינה ואז לכתוב מה התוצאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה לא יכול להגיד, לצורך העניין, משפט שאנחנו כבר יודעים שהוא לא נכון, כי כרגע הוא אומר שהוא לא נכון: מדי שנה הרשות הפלסטינית מנצלת את המכסה האמורה במלואה. << אורח >> חכים חליל: << אורח >> זה נכון עד לפני המלחמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה לא יכול להוציא מסמך כזה ב-2025, כשאתה אומר שהוא לא נכון בשנת 2025. זה א'. ב' כשאתה טוען ש:"עמידה בדרישות הכשרות מטילה נטל כלכלי משמעותי על הייבואנים הפלסטינים", בשעה שאנחנו יודעים שזו לא אמת, זה גם אירוע שהוא – בסוף לכתוב מסמך שכמעט כולו לא אמת זה אירוע שהוא בעייתי מאוד. אנחנו, כמובן, נעביר את זה הלאה. יש עוד משהו שמישהו פה רוצה להוסיף או שנעבור מהבלמ"סי להבין את הנהלים שלכם. אוקיי. תודה רבה לכולם. נעשה דיון מעקב, אני כבר אומר. בעוד חודש בערך? נשאל ככה, כמה זמן אתם צריכים? << אורח >> כפיר חן: << אורח >> תלוי מה אתם צריכים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אגיד לך. אני רוצה לבחון את הנושא הזה, איך מהדקים. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> גם ראינו לאן זה הולך, זה קצת פחות רלוונטי. מה שתחליט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קודם כול, האירוע של המסמך הזה זה אירוע שלא קשור אליך. אבל זה אירוע, אני בכלל לא יודע מאיפה הדבר הזה מגיע. אבל אני כן רוצה להגיד מה יהיה בדיון המעקב, שכולם כבר ישמעו. בסוף, ההקשר הזה של איך מהדקים את הפיקוח על משאיות שעוברות במחסומים זה אירוע שנראה לי אפשרי. תגיד כמה זמן אתה צריך. מתי לקבוע דיון מעקב בנושא? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> ניתן סקירה מתי שתרצו. אני אומר, יש דברים שהם בתוך תהליכים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש תהליך בנושא הזה? << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אמרתי, יש את הנושא של הקנס המינהלי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני מדבר על המעקב הספציפי, בסוף לדעת שהמשאית שיצאה ממפעל ישראלי באמת יצאה ממפעל ישראלי. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> ההצעה שלך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עזוב את ההצעה שלי, יכול להיות שתביאו פתרון אחר. בסוף אם תהיה לך איזושהי דרך לעשות משהו בין-ארגוני, שכולם יבינו. בסוף יש לך צה"ל, משטרה ור"מים, שכולם ידעו לבוא ולדעת. המרוויחים הכי גדולים זה אתם בקצה בסוף, ברוך לך. אם תצליחו לגרום לזה שכולם ידעו על משאית בשנייה אחת, לבדוק, אם אתה תדע כמה משאיות מפעל מסוים העביר. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> צריך להבין, אני חושב שהנציג של ר"מים הבהיר את זה מצוין, אנחנו הגורם היחיד שמעניין אותו העולם של מה שאתה מדבר עליו כרגע, ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> כל האחרים מחפשים את האמל"ח, את הביטחוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון, לכן אני אומר. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> לא מעניין אותו אם המשאית - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל זה יעזור לו גם לאמל"ח. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> זה מה שרציתי להגיד לך בדיון הלא בלמ"סי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל בסוף אם יהיה לך פיקוח הדוק על המפעלים זה יעזור לך גם להכול. כי בסוף אם בעל מפעל יודע שאצלך, שברשויות המס מתועד כמה משאיות הוא העביר במעבר, אז בסוף הוא גם יודע שאם הוא מבריח דברים אחרים זה גם בסוף אירוע שיכולים לבדוק אותו. כלומר, אם רשום במשאית מה יש במשאית ובכל רגע נתון אתה יכול לשלוח פקח שיבדוק - - - << אורח >> ניר מוקטוב: << אורח >> לא, יהיה רשום כמה משאיות הוא הוציא בתקופה מסוימת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ומה יש בהן. << דובר_המשך >> ניר מוקטוב: << דובר_המשך >> ויבדקו את כושר הייצור שלו, השאלה אם הוא באמת יודע לייצר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון, בדיוק. נכון, והכנסות והוצאות, לאן זה הלך. לרשויות המס זה צ'יפס, זה לא אירוע. אם תהיה לך המערכת הזו, כמות הדברים שתצליח לעצור כאן רחבה מאוד. על זה אני שואל מתי מתאים לך לעשות דיון פיקוח, מתי תצליחו לדון בזה. << אורח >> כפיר חן: << אורח >> עוד רבעון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלושה חודשים? אין בעיה. << דובר_המשך >> כפיר חן: << דובר_המשך >> אפשר פחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לפני הפגרה. נעשה חודשיים בערך, בסדר? חודשיים. תודה רבה לכולם. מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? אני רוצה לעשות דיון חסוי, מישהו רוצה להוסיף עוד משהו לפני הדיון המסווג? מי שרוצה שיישאר לדיון החסוי, כמובן, אזרחים לא יכולים. בלי אזרחים, כל השאר כן. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:53. << סיום >>