פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 485 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> מצב הדרוזים בסוריה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר אליהו רביבו חברי הכנסת: עפיף עבד אכרם חסון חמד עמאר מוזמנים: סא"ל שלמה זגה – רע"ן דרג מדיני, משרד הביטחון סא"ל ענבל קופרמן – ס' רע"ן, משרד הביטחון בנימין קרסנה – סמנכ"ל אגף מזרח תיכון, משרד החוץ אהד צמת – מנהל מחלקת ירדן וסול, משרד החוץ יצחק בר – סגן ראש המל"ל למדיניות ביטחון, מל"ל הילה שמש – רח"ט מרחב אזרחי, מל"ל השייח מואפק טריף – מנהיג העדה הדרוזית בישראל אקראם מנסור – מנהל חדר מצב, מועצה מקומית ג'וליס סיף משלב – ראש מועצת אבו סנאן והיב סיף – ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת סא"ל מיל' יאסר ג'דבאן – מועצה מקומית כיסרא-סמיע ענן חיר – עו"ד, יועץ משפטי עלא אבורוכן – ד"ר, חוקר israel MIND אמיר חנפס – מומחה לזהויות לאומיות ואתניות במזרח התיכון ראיד שנאן – מנכ"ל המועצה הדרוזית העליונה מוזמנים באמצעים מקוונים: ד"ר סלמאן חיר – יועמ"ש רשות מקומית, משפט בינלאומי מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. מצב הדרוזים בסוריה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, אני רוצה לברך את כל האורחים שהגיעו וכמובן את השייח טריף שנמצא לידי. פעם אחרונה שנפגשנו זה היה בג'וליס כאשר הלכתי שם לחמ"ל וראינו את המצב הקשה של אחינו הדרוזים, שותפי הגורל, בטח אחרי 7 באוקטובר. המדינה חייבת לאחינו הדרוזים המון. גם לפני 7 באוקטובר אבל בטח אחרי 7 באוקטובר. כולנו פה מודעים למעשי הזוועה, הצגתם בפני את הסרטון ואנחנו נראה אותו גם בדיון הזה, סרטון לא קל ואני כבר מזהיר את מי שנמצא כאן, צפיתי בו והוא סרטון מאוד קשה. אני רוצה להגיד לך מה שברור לכל האנשים כאן סביב השולחן, המחויבות של ישראל ושישראל פעלה ופועלת גם בזירה הבינלאומית למען אחינו הדרוזים. בדיון החסוי שיהיה בהמשך נוכל להרחיב על כך. אני מדבר כמובן על האירועים הקשים שקרו בא-סווידא, עד היום יש דברים לא פתורים שם. את הדיון עצמו יזם ידידי חבר הכנסת עפיף, שגם יציג את הנושא ואני רוצה להודות שוב לכל מי שהגיע לדיון החשוב הזה. אחרי הדיון הפתוח יהיה דיון חסוי כדי לא רק לסמן "וי" על דיון אלא לראות כיצד אנחנו מתכוונים בוועדת חוץ וביטחון לתרום ולהפעיל את הלחץ הנכון, למרות שבדברים מסוימים אנחנו יודעים שהממשלה פועלת, אבל גם בעתיד כי הדברים רחוקים להיות פתורים. חבר הכנסת עפיף בבקשה. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> בוקר טוב לכולם. כשפניתי לחברי בועז ביסמוט בבקשה לדיון החשוב הזה, הוא נענה לבקשתי ואני מאוד מעריך את זה, תודה. אתה יקיר העדה ואני רואה את פועלך למען המדינה, התנועה וגם העדה, תודה לך. נמצא אתנו כבוד השייח שמאז התקרית והבלגן שהיה בא-סווידא, הוא לא ישן. הוא הקים חמ"ל ועושה עבודה גם מחוץ לגבולות ישראל. הדברים שנעשו בא-סווידא זה לא מספיק. מה שעשתה מדינת ישראל, זה לא מספיק. נתנו את המכה, אבל שמענו את החברים שלנו בא-סווידא שהדברים לא משקפים את המציאות ששם. ידברו האנשים שכאן, מהחמ"ל, מפורום ראשי הרשויות, חברי הכנסת, כולנו למטרה אחת לטובת הדרוזים. מדינת ישראל צריכה להבין שאם הדרוזים בסוריה במצב טוב ישראל במצב טוב. מי ששומר עלינו מהצפון הם הדרוזים. כל עוד הדרוזים חזקים בצפון יש לנו גבול חזק. במידה ואנחנו מפסידים את המקום הזה הבעיה תהיה למדינת ישראל, לא רק לדרוזים. אתן לשייח להתייחס, אבקש להקרין את הסרטון לפני שאנחנו מתחילים בדיון, תודה לכולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נקרין את הסרטון ואני חוזר שוב, אם זה הסרטון שראיתי בג'וליס הוא קשה לצפייה. (מוקרן סרטון) << דובר_המשך >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר_המשך >> מה שראיתם בסרטון, מי שצילם אותם זה הם עצמם, אנשי דאעש מתגאים בזה שהם רוצחים דרוזים ושורפים את הבתים שלהם. הדברים האלה נוגעים לכל לב של דרוזי, זה כואב לנו. אלה דברים מאוד קשים. השייח ואני יצאנו לאירופה, הקרנו את זה שם וגם בארצות הברית, בסנאט ובקונגרס, אבל נכון לרגע זה, זה לא מספיק. אנחנו עדיין בבעיה ואנחנו כאן על מנת למצוא את הדרך לעזור לאחים הדרוזים שלנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לפני שהשייח יתייחס, לגבי הסרטון עצמו, אמרתי שהסרטון קשה לצפייה אבל זה קרה וזה קורה וצריך לראות את זה. אנחנו במזרח התיכון וחזרנו לתקופת הוונדאליים, הברבריים, ההונים. כולנו היינו מזועזעים מה-7 באוקטובר ונמשיך להיות מזועזעים לדורי דורות, זה אירוע בקנה מידה תנ"כי. לגבי אחינו הדרוזים, מה שראיתם כאן זה לא באנטרקטיקה או בכוכב לכת אחר, זה פה, זה ממש קרוב. כאשר חבר הכנסת עפיף אומר שאתם מזועזעים, כולנו פה מזועזעים, זה דיון שאין בו קואליציה אופוזיציה, דרוזים יהודים, כולנו פה ישות אחת והסרטון הזה, הזהרתי שהוא קשה, חשוב היה להקרין אותו כי אני לא רוצה שאחרי הדיון הזה יבוא מישהו ויגיד שהוא לא ידע. אין לא ידעתי, כולם צריכים לדעת. זה קרה, זה קורה ואסור שזה יקרה. << אורח >> השייח מואפק טריף: << אורח >> הסרט הזה מצונזר, יש דברים קשים פי 20 ממה שראינו ב-7 באוקטובר. כבוד היושב-ראש, אנחנו מודים לך על קיום הדיון החשוב הזה. תודה לחבר הכנסת עפיף, ליושב-ראש הפורום, לראשי הרשויות וחברי הכנסת אכרם חסון וחמד עמאר, תודה לכולם. גם לכל חברים מהחמ"ל שהגיעו יחד עם כל המכובדים. האירוע בסוריה התחיל במאי בפרברי דמשק, יש שם כ-300,000 דרוזים. אני מתקשר לרמטכ"ל לשר הביטחון לאלוף, לכולם ומזהיר אותם. אנחנו מודים לראש הממשלה שהצהיר שתי הצהרות חשובות בזמנו, שלא ייתן שיפגעו בדרוזים ושדרום סוריה יהיה שטח מפורז מנשק. אלה שתי הצהרות חשובות ואנחנו באמת מודים לו עליהן. התרעתי כשהתחיל בדמשק, דיברתי עם האלוף והוא אמר אלה סתם טנדרים, אמרתי לו שהטנדרים האלה ב-7 באוקטובר טבחו 2,000 איש. אם היינו מוציאים מטוס ומזהירים אותם, זה לא היה קורה. לצערי לא עשינו את זה, היה מאוחר והם קבלו תיאבון. אחרי מאי, ב-13 ביולי הייתה מתקפה על א-סווידא, הם התחילו להזרים את הטנקים מדמשק לא-סווידא, מרחק של 4-3 שעות, 150-120 ק"מ. התקשרתי ואמרתי, אבל כנראה מה שהיה בבאקו עם יושב-ראש המל"ל, העולם האמין להם והם לא ידעו שהם עדיין לא החליפו את חליפת הדאעש וחליפת הטרור, הם עדיין אותם טרוריסטים ולא יעזור. כשדיברתי עם ראש המל"ל סיפרתי לו את מה שראינו, ראינו דבר כזה רק בזמן הנאצים, שהשפילו את הרבנים, גילחו להם את הזקנים, אותם חיות עושים אותו דבר. בשואה העולם ראה, שמע, שתק ולא עשה כלום. אבל כאן, כשדברנו עם ראש הממשלה וגורמי הביטחון, אמנם היה מאוחר, אבל אם לא היו מתערבים לא היה נשאר דרוזי אחד בא-סווידא. זה המקום להודות לצה"ל ולכוחות הביטחון על הסיוע שנתנו. לגבי המצב הקיים עכשיו, אתחיל מהסוף, הם מכותרים, מחוז א-סווידא הוא כמעט מחצית ממדינת ישראל, יש שם כ-700,000 תושבים שעדיין מכותרים. לא מכניסים תרופות, לא מזון, לא חלב לילדים, כלום. יותר מ-150,000 עקורים שנעקרו מהבתים שלהם ולא נותנים להם לחזור. אנחנו לפני החורף וזה מקום מאוד קר, צריך להחזיר אותם לכפרים שלהם, צריך סיוע לשיפוץ הבתים שלהם, אולי גם סיוע בינלאומי. יש יותר מ-600 שבויים ביניהם נשים וילדים, יש חלק שהחזירו ויש חלק שעדיין לא חזרו ביניהם נשים שמתעללים בהם. כשנכנסו לא-סווידא אמרו להם בבקשה תכנסו, הייתה הזדמנות לאל-ג'ולאני להראות שהוא שינה את דעתו והוא לא טרוריסט. אבל לצערי, במקום לחבק את האנשים ולעזור להם, הוא התחיל להרוג ולאנוס. מה יעשה אזרח קטן מול טנקים, תותחים, מרגמות וכטב"מים? אונסים ילדה בת חמש ומתעדים את זה, הם תעדו הכול, הסרטון היה מצונזר, אונסים אותה ועורפים את ראשה, הורגים את ההורים שלה, שורפים אותם בחיים. נכנסים לבית חולים, אונסים את כל האחיות, הורגים את הצוות עם האחיות, עם החולים ועם הפצועים. 280 גופות רק בתוך בית החולים. הם לא משאירים שום כפר מכל ה-38 שכבשו, שרפו אותם. יש יותר מ-4,000 הרוגים, יש עדיין הרבה הרוגים בכפרים הנטושים, אנחנו לא יכולים להגיע לשם. יש הרבה גופות ברחובות, הרבה פצועים ונעדרים שלא יודעים עליהם כלום. פנינו לכל ארגוני הסיוע הבינלאומיים והם אמרו שחייבים להכריז על המקום כשטח מוכה אסון אז אמרנו להם, תכריזו, הם אמרו שרק השלטון יכול להכריז על השטח כמוכה אסון. איך השלטון שאחראי לזה יכול להכריז על שטח מוכה אסון? למקומות אחרים, כמו עזה למשל, מכניסים כל יום 300 משאיות, אני לא נגד, שיכניסו, אבל לא-סווידא מכניסים כל יום משאית או חצי משאית ומי שלא מת מהכדורים או ממעשי הטרור ימות מהקור או מהרעב. המצב מאוד רע. הם חיבלו בבורות המים ולא השאירו שום דבר עובד. אנחנו כאן מהעדה, יחד עם ראשי הרשויות וחברי הכנסת וכל האזרחים הטובים בעדה וכל האזרחים שמסייעים לעדה עשינו ועושים, אבל זה מעט מאוד. כמה עוד נוכל לסייע? קונים דברים ומכניסים ציוד דרך דמשק, מכניסים ציוד, אוכל, חלב לילדים אבל זה מעט מאוד. חולי סרטן שהלכו לדמשק לקבל טיפול אמרו להם שדרוזי לא יקבל טיפול. נאלצנו לקנות תרופות לחולי הסרטן, רק התרופות עלו יותר מ-150,000 דולר. כל יום צריכים קמח בין 120 ל-150 טון, זה עולה בין 40,000 ל-50,000 דולר בכל יום. אם לא יהיה סיוע בינלאומי והארגונים הבינלאומיים לא יעזרו וישימו יד, תהיה שם קטסטרופה. כבר היום המצב רע. יש חשיבות שוועדת החוץ והביטחון תמליץ לצה"ל לעזור יותר. לא לתת שיהיה חס וחלילה עוד טבח. כולנו חייבים להיות ערוכים וצה"ל צריך להכין תוכנית. שמענו מהרמטכ"ל ומראש הממשלה שהם עושים ישיבת קבינט גם אצל שר הביטחון על העניין הזה. אם לא תהיה החלטה לסיוע, המצב יתדרדר ויהיה קשה יותר. אני אומר כמה מילים על כתר החרמון, שני הכפרים שלידינו. צה"ל נמצא שם, הם לא יכולים ללכת לדמשק כי אם יעברו לשם יגידו להם שהם בוגדים ויהרגו אותם ומצד שני הם לא יכולים להיכנס לכאן. יש לי כמה הצעות, הצפון הרוס, למה שלא ניתן לעובדים מהאזור הזה, שהם עובדים מיומנים ויכולים לעזור לנו, להגיע ולעבוד פה, המדינה תרוויח והם ירוויחו. הם גם זורקים את כל היבול שלהם, דובדבנים, תפוחים ואגסים כי דמשק לא קונים מהם כלום, אז מה הבעיה שאנחנו, כעדה או כמדינה, נקנה מהם, זה גם אפשרי. אני רוצה להזהיר ולומר, מי שרואה את הבן או הבת הקטנים שלו ישנים בלי לאכול יעשה הכול כדי להביא אוכל. הוא ידבר עם חיזבאללה, הוא ידבר עם איראן, הוא ידבר עם השטן. הם לא מקבלים סיוע מעבר למה שאנחנו מעבירים וכמה נוכל להעביר? אז הם יתחברו לאנשים אחרים. אני מזהיר ואמרתי את זה גם לראש המוסד, ראש השב"כ ולרמטכ"ל ואומר גם כאן, מי שרואה את הבן שלו לא אוכל יעשה הכול כדי שהבן שלו יקבל אוכל. אני לא רוצה שחס וחלילה יתחברו עם איראן, עם חיזבאללה, אין להם ברירה, מה יעשו? בשביל המדינה זה גרושים, חייבים לעשות משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה כבוד השייח על הדברים. אלה דברים מזעזעים. תודה גם על ההצעות האופרטיביות. << דובר_המשך >> השייח מואפק טריף: << דובר_המשך >> אני רק אוסיף כמובן את משרד החוץ שתמך בנו בחמישה מיליון, תודה רבה גם להם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מדינת ישראל עושה, האם היא יכולה לעשות יותר? היא יכולה. הערה אחת לגבי הדברים, ראינו את הסרטון הקשה כל-כך לצפייה, לא ראיתי הפגנות למען אחינו הדרוזים בעולם, עם כל אותם ארגוני זכויות אדם בקולג'ים בארצות הברית, בצרפת, לא רואים שום דבר, צביעותו של העולם. אנחנו כיהודים מכירים דבר או שניים בצביעות של העולם ברגעים קשים לכן אני יכול להבטיח לך שותפות גורל וכולם כאן יסכימו. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השייח, מכובדיי כולם, אני עובד מול העולם הערבי מבחינת המדיה ואפילו לא תוכנית אחת הייתה על רצח העם שעשו נגד הדרוזים, כאילו שום דבר לא קרה. אני לא מופתע לא מאל ג'זירה ולא מהשאר, כולם באותו קו, אבל יותר מזה, אף מנהיג ערבי, לא נשיא, לא ראש ממשלה לא גינה אותם ועמד לצד הדרוזים. יש לנו ידידות עם ירדן, המלך סירב לפתוח את המעבר הכי קרוב לא-סווידא כדי להעביר מזון ומים, זה האיש שאנחנו נותנים לו 100 מיליון קוב מים כדי שיהיה לו חקלאות ודשא בשם השלום, כשהשלום רק מצד ישראל וככה הוא גומל לנו הדרוזים. אני רוצה להזכיר לך אדוני היושב-ראש שהרמטכ"ל הראשון ושר הביטחון הראשון וראש הממשלה הראשון שהיה בירדן היה דרוזי, הדרוזים תמכו בממלכה כי הם נאמנים ומסורים לכל מדינה, כמו שהיה בסוריה ב-1925, שילמו על כך מחיר כבד, איבדו 3,000 איש, יותר מכל סוריה, כדי להביא עצמאות לסוריה. אותו דבר היה עם המנהיג הלבנוני הידוע פח'ר א-דין שהקים את לבנון, זה מה שאנחנו מקבלים. המדינה היחידה שעמדה לצד הדרוזים בכל העולם זו ישראל ואמרתי את זה בכל כלי התקשורת. אנחנו לא מופתעים כי כולנו כופרים מבחינתם. גם היהודים כופרים, גם הדרוזים כופרים. הם התחילו עם העלאווים בלטקייה, הרגו 20,000 עלאווים ולא פרסמו את זה בתקשורת כי הסונים שולטים בתקשורת. אחר כך את היזידים, באו לדרוזים ועכשיו הם מנסים לחסל את הכורדים, או למצוא פתרון דרך טורקיה, כשטורקיה לא רוצה לתת להם מדינה כי ארצות הברית הבטיחה להם בזמנו מדינה והכורדים הכי הרבה עזרו לדרוזים בתוך השטח הזה. לפני יומיים נכנסו לחומס והרגו מאות אנשים וילדים. את המשטר הזה אני מכיר מ-2018, זה משטר ג'יהדיסטי דאעשי. בנאום הראשון שלי בכנסת אמרתי שצריך לחסל את אל-ג'ולאני ואת משטרו כי אם לא נעשה זאת, יקרה לנו מה שקרה עם חמאס ועם חיזבאללה. עוד כמה שנים, 10 מיליון דאעש יהיה לנו בגבול הצפון. הוא בעצמו אמר מספר פעמים, נתראה בירושלים. ראית גם בסרטון, גם האנשים שלו אומרים, נתראה בירושלים. אנחנו לא פנטים ואנחנו לא שונאים אף אחד, מה שעשו הנאצים ליהודים, ככה עשו לשייחים שלנו שם. השייח סיפר על הילדה בת החמש, ראיתי את הסרטון איך אנסו אותה וערפו את ראשה, לא יכולתי לאכול ולישון ואמרתי שאנחנו מחויבים מוסרית לתת הכול על מנת להציל אותם. הם לא יכולים לחיות עם המשטר של אל-ג'ולאני כי אל-ג'ולאני מתחיל להקים מדינה ג'יהאדיסטית. כל מי שהוא לא מהם הוא כופר וכל אחד בתורו. הכורדים חזקים, אבל מאיימים עליהם דרך טורקיה. אני כועס מאוד על ידיד האמת של ישראל, טראמפ. לא יכול להיות שהוא שם 10 מיליון דולר על ראשו של א-שרע, שהוא רוצח שפל עם הרבה דם על הידיים ואחר-כך מחלק לו אחר כך בושם יוקרתי בבית הלבן. זה לא אנושי. לא בכל עסקה כלכלית אפשר למכור את העולם ולמכור את האנשים. מדינת ישראל לימדה אותנו, כי אנחנו נולדנו כאן והתחנכנו כאן, שערך האדם הוא ערך עליון, שיש כבוד לאדם. איך אפשר להתנהל ככה עם אדם רוצח? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מחבל בחליפה. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> בשלושה חודשים ישבתי עם 42 שגרירים. חילקתי להם את כל החומר והסברתי להם, אין אחד שתומך בו. שאלתי, למה אתם מסכימים להחזיר את הקשרים איתו? זה רוצח, התור שלכם יגיע, תחכו כי גם אתם כופרים בעיניהם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הם ענו לך? << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> בוודאי, אין אחד שלא הזדעזע. אתמול היה אצלי השגריר - - - ואמר לי שהוא חילק את המכתבים והסרטים לכל מדינות אסיה ומדינות המזרח הרחוק ושהוא חבר של העדה הדרוזית כי הוא מכיר אותה מקרוב. הגענו גם לשגריר האמריקאי והרוסי והייתי אצל השגריר הסיני וההודי, כל מי שמוביל בעולם נמצא בישראל, בעזרת משרד החוץ ובעזרת ראש הממשלה. אני רוצה לומר גם, כדי שלא נדבר בשני קולות, ראש הממשלה עשה את הבלתי אפשרי למען העדה הדרוזית. הוא עומד עד היום על המשמר, יחד עם רומן המזכיר הצבאי, איל זמיר הרמטכ"ל, שעושה עבודת קודש ומפקד חיל האוויר, אבל זה לא מספיק כי מישהו מחזיק אותם ואומר להם לא להתערב. אני אומר לך, החלום שלי היה שנשיא סוריה יהיה כורדי, ראש הממשלה יהיה דרוזי, שר החוץ יהיה נוצרי ויתנו לשאר העדות, שהם הרוב, לנהל מדינה שיהיה איתה שלום איתנו ונבנה אותה. העם הזה סובל 15 שנה ואין מי שמרחם עליו, כל העולם רואה ולא מדבר ולא מעביר הלאה. אנחנו עכשיו בפני חורף קשה מאוד, יש אמברגו על א-סווידא וכל הכפרים הדרוזים שהזכיר השייח. איך נכניס להם ציוד לחימום מזון? היה לנו מסוק מסכן אחד פעם בשבוע, איך אפשר להכניס במסוק אחד ציוד ומזון ל-600,000, 700,000 תושבים באותו מקום? אנחנו צריכה עזרה מאסיבית. אני רוצה להודות לאלי בין שנענה לבקשתי ותרם 15 אמבולנסים. יש גם גופים ממשלתיים, שר החוץ נתן חמישה מיליון בשתי פעימות. אם כל משרד היה עוזר תומך ונותן, מצבנו היה יותר טוב. אני מבקש ממך, אנחנו מדברים על העתיד של העדה הדרוזית, שהיא עדה קטנה, 1.5 מיליון איש סך הכול בכל העולם ולכן קל מאוד לפגוע בה וקל מאוד לעשות רצח עם. יש לנו עם ברית חיים עם האחים היהודים ואין לנו עתיד אחר חוץ מהעתיד שלנו עם מדינת ישראל, אתם חייבים לתת את כל הכוח, גם אם צריך להפיל את המשטר הזה, כי המשטר הזה הוא דאעש נגד מדינת ישראל והוא יסכן את המדינה בעתיד. יש לנו ניסיון ולמדנו לקח מהעבר הקשה. עזרנו, היינו אנושיים, אתה לא יכול להחליף לחליפה, לשים עניבה ולהחליף את הלב והשכל. אלה אנשים שמאמינים שאנחנו כופרים וצריך לחסל אצת כולם. אדוני היושב-ראש, אני מאוד מעריך את קיום המפגש הזה, אבל צריך שתהיינה החלטות רציניות מאוד, צריך לעשות מעשים לקדם את הדברים ולתת אפשרות לדרוזים לחיות בכבוד ולהיות ידידי אמת למדינת ישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה על הדברים שאמרת, אתה מעלה את התהייה שרבים מתחבטים ושואלים אותה, היהפוך ג'יהדיסט עורו? למעשה היינו כבר במזרח התיכון בסרט הזה שנתת לג'יהדיסט מחבל חליפה, לכן בקצב הצביעות הזאת של העולם ועם תעודת היושר שהאיש הזה כל כך מהר קיבל, אתה תוהה אם יוקיעו אותו או שאולי פרס הנובל יקדים את ההוקעה. אין לדעת בעולם בו אנחנו חיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב לכולם, אני רוצה להודות לשייח מואפק טריף, לעפיף עבד ולאכרם חסון, לכל ראשי הרשויות שנוכחים פה, סגן ראש העיר בשפרעם וכל המכובדים שהגיעו. מילה טובה גם לחמ"ל, לאנשי התקשורת שם, אנשי הרפואה, לוגיסטיקה, כולם עשו עבודה מעולה ואני רוצה להודות להם על כל מה שהם עשו ושימשיכו לעשות למען אחינו בסוריה. אני רוצה להודות ליושב-ראש על קיום הדיון הזה שהוא מאוד מאוד חשוב. אני רוצה להגיד לך אדוני היושב-ראש, עד עכשיו אני לא יודע מה המדיניות של מדינת ישראל כלפי הדרוזים אחרי האסון הזה. אני חושב שאף אחד בחדר הזה לא יודע. אנחנו ארבעה חודשים אחרי. ראש הממשלה ושר הביטחון הצהירו שלא יתנו לפגוע בדרוזים, זה היה בסיום קורס קצינים. אף אחד לא הכריח את ראש הממשלה, אני לא יודע אם השיח דיבר איתו לצאת בהצהרה הזאת, לא. גם אני דיברתי איתו ולדעתי אף אחד לא דיבר איתו. הוא יצא בהצהרה שהוא לא ייתן לפגוע בדרוזים. אבל מאז נרצחו ונשחטו יותר מ-5,000 איש, נאנסו נשים והורעבו אנשים. לכן אני מבקש ודורש שמי שיוצא בהצהרה שלא רוצים לפגוע בדרוזים ולא ניתן לפגוע בדרוזים, שעכשיו יפרע את השטר. אני יודע שזה מאוחר, כי זה אחרי האסון ולפעמים תמונה שווה אלף מילים וראיתם סרטון שלום ששווה אלף מילים. א-סווידא מכותרת היום, אין יוצא ואין נכנס. כל מי שיוצא נעצר נרצח נאנס ונזרק. קרוב ל-40 ישובים מא-סווידא כבושים על ידי השלטון. אנשים ישנים בבתי ספר בא-סווידא. מאות אלפים יצאו מבתיהם ולא יכולים לחזור כי שרפו להם את הבית. אין שם מים זורמים אין חשמל, אולי שעה שעתיים ביום, אין שירות רפואי, אין דלק. א-סווידא במצב מאוד מאוד קשה. מדינת ישראל יכולה לעשות הרבה יותר. אנחנו יודעים מה היכולת של מדינת ישראל. אין אחד שיושב בחדר הזה שלא יודע את היכולת של מדינת ישראל. כאשר מחליטים החלטה צריך לקיים אותה. ראש הממשלה החליט, הממשלה החליטה, הובטח לעדה הדרוזית שמדינת ישראל תעמוד לצדה. כשילד אחד חטוף עד עכשיו, מבחינתי לא סיימנו את העבודה. כשישוב אחד נמצא עדיין בידיים של הטרוריסטים האלה, לא עשינו שום דבר. אני מקווה בדיון הזה או בדיון החסוי, לשמוע מה המדיניות של מדינת ישראל אחרי. עד היום לא שמעתי את זה. אני רוצה גם לגעת באותם ישובים שנמצאים על הגדר. אתה לא יכול לכבוש אזור שלם שאתה יודע שבתוכו יש מיעוט שנרדף על ידי השלטון, לא יכול לצאת מהישוב שלו, מהבית שלו ולהגיד לו לך תסתדר. מה הוא יאכל? איך יתפרנס? אני רוצה לתרום וכל אחד רוצה לתרום, נתרום חודש, חודשיים, שנה, אבל אם אנחנו נמצאים שם ומדינת ישראל נמצאת שם, לא תאפשר להם להתפרנס בכבוד, אנחנו חוטאים לאותם אנשים. ישבתי עם אנשים בח'דר, אני בקשר עם ראש הרשות כמעט כל יום ואני יודע את המצב הקשה שלהם. לכן מדינת ישראל, גם בנקודה הזאת צריכה לדאוג. אתם יודעים כמה חסרים עובדים זרים במדינת ישראל ומה אנחנו עושים כדי להביא עובדים זרים. יש לנו את האפשרות להביא את העובדים האלה שרוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד. צריכים לעשות את זה. נקודה אחרונה, לפני שאגע בדברים שעשיתי, מעניין אותי יותר ביטחונה של מדינת ישראל. שטח מפורז מנשק זה לא ביטחון למדינת ישראל. שטח מפורז מנשק זה שטח שאין בו טנקים, אין בו תותחים, אין אפשרות של מטוסים לנחות, לצאת ולתקוף. אבל יש אפשרות לטויוטות עם מאג ואר פי ג'י. בואו לא נשכח, ב-8 לאוקטובר, יום אחרי הטבח, כבר הייתי בעוטף וראיתי בעיניים שלי. ראיתם כולכם בטלוויזיה, אנשים נכנסו עם טויוטה ועם נשק ארוך ואר פי ג'י, הרגו, שחטו, רצחו, אנסו, שרפו, נכנסו 5,000, 6,000 זבלים נכנסו, טרורסיטים רוצחים שפלים. בצפון הארץ, דרום סוריה יש מאות אלפים שאם יחליטו להיכנס למדינת ישראל אנחנו נהיה בבעיה. נרדמנו ב-73, נרדמנו ב-7 באוקטובר ואני לא יודע עוד כמה שנים נירדם גם בצפון ואז לא יעצרו אותם, הם יגיעו עד המרכז ולכל מקום. מדינת ישראל וממשלת ישראל צריכים להתעורר, כל אחד שנושא תפקיד במדינת ישראל צריך להתעורר. אתה אדוני היושב-ראש, אתה נושא תפקיד מאוד חשוב, אתה הרשות המפקחת על הרשות המבצעת. מבחינתי אתה אחראי על כל נושא הביטחון של מדינת ישראל, כמפקח על כל הנושא הביטחוני. קח את זה לתשומת לבך וניתן את הביטחון למיעוט בסוריה, כי גם לנו כמדינה יוצא מזה הרבה ולא קצת. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך על הדברים הנחרצים. אמרת בצדק, נרדמנו פעמיים ועד היום אנחנו משלמים את המחיר. היום אנחנו ערים עם עיניים פקוחות לרווחה גם בתוך סוריה. ככה לעניות דעתי, עד להודעה חדשה, צריך להיות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש, אשתדל להיות ממוקדת וקצרה ולהביע את עמדתי בצורה נחרצת ולא משתמעת לשתי פנים. הטבח הנורא שקרה לדרוזים במחוז א-סווידא במשמרת של המשטר הנוכחי הסורי, זה שעון מעורר לכולנו, על אופי המשטר, על הכוחות העצימים הג'יהדיסטים הדאעשיסטים על הגבול שלנו. לגבי הדרוזים, זה מאוד ברור, הדרוזים שנמצאים במדינת ישראל הוכיחו את עצמם שמונה עשורים בברית חיים ודמים שלא ניתנת להתרה. הייתי רוצה שלא תהיה ברית דמים, אבל זו גם ברית דמים. ברור לי לחלוטין שהכוחות הדרוזים שנמצאים במחוז א-סווידא, 700,000 איש, זה סוג של קרבה אוטומטית למדינת ישראל כולל העובדה שיש שם משפחות של אחינו הדרוזים כאן בארץ ואלה דברים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. לכן הסיוע לדרוזים במחוז א-סווידא כפי שהיה וכפי שצריך להישמר לאורך זמן, מבוסס על שני טעמים: הטעם הראשון הוא טעם של ערבות הדדית וקרבה ורעות. עצם העובדה שמדינת ישראל לא תישאר אילמת ועיוורת לפשע נגד האנושות שמתרחש בסמוך לגבול שלה. הטעם השני, טעם לא פחות חשוב, הוא טעם ביטחוני כי לאנשים האלה יש באופן אוטומטי גם מחויבות אלינו, בגלל הקרבה שדיברתי עליה קודם. לכן אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לראות איך משמרים את המאמץ הזה, שהם יקבלו בהקשר הזה גיבוי מלא מאתנו. תודה רבה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הוועדה, תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה, אמנם אני מאחר לנשיאות אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לצאת לפני שאני מבטא את תחושותיי וציפיותיי. מכבודי מנהיג העדה הדרוזי, חבריי מכלל סיעות הבית ובראשם נציגי העדה הדרוזית ויוזם הדיון, חברי הטוב חבר הכנסת עבד עפיף, סליחה אדוני היושב-ראש, אני מרגיש שאנחנו מנהלים דו שיח של חרשים. יש תמימות דעים מבין כל יושבי החדר הזה, אולי אפילו יותר מזה, מבין כל יושבי הבית הזה, שהמצב הזה לא יכול להימשך. אני מבקש לדעת מי מנציגי המל"ל נמצאים ומכבדים בנוכחותם את הדיון הזה? אני מבקש לדעת מי נציגי המשרדים הרלוונטיים שאדוני מפקח על עבודתם, שלוקחים חלק בציפייה, כי אני רוצה לשמוע מהם מהי התוכנית של ממשלת ישראל? איך היא באה לידי ביטוי? מה התחייבנו. מה עשינו? מה אנחנו עתידים לעשות? איפה אנחנו משלבים את המשא ומתן הנרקם אל מול המחבל בחליפה כחלק מהערבות הנדרשת? חבריי דברו על שני מיליון שקל פה, חמישה מיליון שקל שם, זה פלסטר. תעצרו את זה פה. הפניה היא לא למשרד פרטני כזה או אחר, הפניה היא אלינו כמדינה. הפניה שלנו, כחברי כנסת, כחברי הוועדה הזאת היא אל הממשלה, שאני בין תומכיה, לדעת מה אנחנו עושים? הממשלה עשתה ועשתה רבות, אבל זה בבחינת טיפה בים. מעבר לאינטרס שלנו לשמור על הצפון מעבר לגבול הצפוני של מדינת ישראל, יש לנו ערבות הדדית לאחינו הדרוזים, שנמצאים פה בארץ, תמיד ובטח אחרי 7 לאוקטובר. אם עדיין לא נרפאנו מהטבח בבני עמנו היהודים, אנחנו לא יכולים להשלים עם התופעה הזאת שמתרגשת מול בני המשפחה והעדה של אחינו הדרוזים, שמקריבים את טובי בניהם למען ביטחון מדינה זו, חוסנה וכלכלתה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לדעת עם מה אנחנו יוצאים מהדיון הזה? להשמיע? לחבק? להזדהות? עדיף לא להגיד בכלל. אם הגעתי לפה בשביל לחבק אותכם, חבל בכלל שהתאמצתי, יש לי מה לעשות בוועדות אחרות. הגענו לפה כי יש לנו חובה מוסרית וערכית, כבני העם היהודי שנרדף מזה אלפי שנים, כעם שחווה את הטרגדיה הגדולה ביותר במדינתו מאז קום המדינה רק לפני שנתיים בגבולה הדרומי ובנס לא גם בצפוני, יש לנו חובה כלפיכם, לא במילים, במעשים. לפיכך, אני סומך עליך אדוני היושב-ראש, שתדע לדרוש את התשובות, גם אם לא בדיון הזה, בדיון החסוי שלצערי לא אוכל לקחת בו חלק אבל אשמח להתעדכן לגביו. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני חייב להתייחס לדברים לפני שהדובר הבא יקבל את זכות הדיבור, אני לא מהחסידים של דיונים כדי לסמן "וי", בטח לא בדיון שכזה. ראינו ושמענו את העדויות, יש פה חברי כנסת שנמצאים בקשר מתמיד איתם ואלה לא סיפורי אלף לילה ולילה. שמעת גם את אחד מחברי הכנסת שאמר לך שאם יש מדינה אחת שעשתה ולא דיברה, אחת, זה אחד הדברים העצובים בסיפור הזה, זו מדינת ישראל, כשכל השאר לך תחפש אותם. זו אחת הטרגדיות הגדולות ואנחנו כאן כדי להשיג דברים. יהיה לנו אחר כך את הדיון החסוי ואני פונה לחברתי מוועדת המשנה מודיעין, חברת הכנסת שרון ניר, קיבלנו בחלק מהדיונים אינפורמציה והיו לנו סיורים בהם יכולנו לראות מקרוב את הדברים המזעזעים, זה גם מה שהביא אותי לחמ"ל ואני עוקב אחר הדברים שקורים. אמרתי את זה גם קודם, האם ישראל עושה? בוודאי שהיא עושה ואני מאוד גאה במדינה שלי, האם היא צריכה לעשות יותר? אין ספק שהיא צריכה לעשות יותר, כי הסיפור פה מחריד, מזעזע, קרה, קורה עכשיו ואסור שיקרה, לכן צריך לפעול. אולי בדיון הפתוח משרד החוץ ירצה להתייחס לדברים ברמת הבלמ"ס, דברים שישראל עושה ברמה שאפשר לדבר עליהם. << אורח >> בנימין קרסנה: << אורח >> מכובדיי, בנימין קרסנה, סמנכ"ל משרד תיכון במשרד החוץ, בין השאר גם אחראי על מה שעושים בתחום האזרחי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ובין 2004 ל-2008 היית הבוס שלי. << דובר_המשך >> בנימין קרסנה: << דובר_המשך >> כמו שהוזכר פה, באישור השר העברנו ואנחנו מעבירים כספים לצורך סיוע אזרחי לא-סווידא. אנחנו עובדים באופן שוטף גם עם ארגונים אזרחיים זרים כדי לשתף פעולה אתם, כי לפעמים יש גם אלמנט של נראות ואנחנו מחפשים שותפים כדי לתקן ולסייע איפה שאנחנו יכולים. הנציגויות שלנו ברחבי תבל מעודכנים ועובדים יחד עם נציגי העדה, עם השייח, עם חברי הכנסת, כדי לסייע להם כשמבקרים בבירות ולדעתי יש לזה משמעות וחשיבות רבה להרבות בביקורים, להגיע לבירות ולתדרך. אנחנו עומדים לרשות כל מי שצריך כדי לסייע בזה. יש בהחלט צורך לחנך ולהציג את הדברים במדינות רבות. הם לא מבינים את המציאות ולא תמיד מבדילים בין השחקנים ולפעמים הם גם לא מבינים איפה זה פוגש אותנו כמדינת ישראל. מה זה שאנחנו רוצים להעניק סיוע לאזרחים סורים ואנחנו צריכים להסביר להם את ברית הדמים שיש לנו עם העדה הדרוזית, שחוצה אפילו את הגבול הבינלאומי. יש משלחות רבות שמגיעות לשטח, אפשר לעשות יותר, נשמח לעזור. אם זה חבר פרלמנט, שילוו אותו חברי כנסת, זה יכול להיות מאוד מועיל כשחברי כנסת ילוו את עמיתיהם מפרלמנטים רחבים בעולם כדי להציג להם את הדברים. יש עבודה של דיפלומטים ויש עבודה של חבר פרלמנט וחברי כנסת, שזה שיח באופי אחר וזה מאוד חשוב, אנחנו מביאים ומעודדים שיח כזה, כולל משלחות בתחום הדיפלומטי הציבורי. תקשורת וגופי הסברה, ארגונים יהודים וארגונים נוצריים. דואגים שהמסרים האלה יועברו לנציגויות כדי שיוכלו לתדרך להביא את הדברים ולהציג את מה שקורה בשטח. השר רואה בזה מטרה חשובה ביותר, הוא מסתכל בצורה הוליסטית גם על הסיפור של איך עובדים עם המיעוטים, כי הוזכר הצורך. זה דבר שיש לו קשב רב, כשאנחנו מדברים עם מדינות מערביות מה קורה למיעוטים היום בתוך סוריה באופן כללי ואנחנו כמובן מדברים על הדרוזים, הדגש הוא ששם מרוכז המאמץ. נמצאים בשיח תמידי גם עם מערכת הביטחון, גם עם המל"ל, כדי להיות חלק במאמץ הלאומי ואנחנו מחויבים לקדם את הנושא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה על הדברים. מן הסתם בדיון החסוי נשמע דברים נוספים. << אורח >> אמיר חנפס: << אורח >> בוקר טוב כבוד היושב-ראש, כבוד השייח, חברי כנסת, ראשי מועצות, שמי אמיר חנפס, מרצה למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, מומחה לזהויות לאומיות ואתניות במזרח התיכון ובקרב קבוצות אתניות. אני רוצה לנסות ולסכם את האירוע שמתרחש בפנינו בחודשים האחרונים בכמה משפטים: נשאלת השאלה למה זה קורה ולמה דווקא קורה בא-סווידא? התשובה פשוטה מאוד, זה בגלל שהמיעוט הזה, בני העדה הדרוזית בא-סווידא לא מוכנים להיות מזוהים עם המשטר הקיצוני של דאעש, שקם היום בדמשק. הסיבה השנייה היא גם מאוד פשוטה, הם מזוהים עם מדינת ישראל. כולנו מבינים שלגילוח שפם, רצח נשים, הרג ילדים ושריפת כפרים אין שום קשר להסדרת המשטר בדמשק. זו התמונה שבטח אתם מזהים, אין שום קשר. אל-ג'ולאני משחק אותה בשתי שפות, אחת לעולם המערבי, לטראמפ ולמדינות האיחוד האירופי שראינו בדיוק באיזה צד הם עמדו אחרי 7 באוקטובר, אבל אנחנו מבינים ערבית, כל מי שיושב פה סביב השולחן יודע בדיוק, ראיתם גם בסרטון, באיזו שפה הוא מדבר כשהוא מדבר בערבית. הם מדברים בשפה מאוד ברורה לאנשים שלהם וגם לעולם האסלאמי, מבחינתם דמשק תחנה ראשונה ירושלים זו תחנה אחרונה. אני אומר לכם כמי שחוקר את המלחמה בסוריה מעל עשר שנים, הדבר האחרון שציפיתי בזמן שעשיתי את הפוסט דוקטורט בג'ורג'טאון, שזו תהיה התמונה לאחר הטבח בא-סווידא - דגלי ישראל בכיכר אלכראמה, זה הדבר האחרון שציפיתי לו אבל זה גם מראה איפה הלב נמצא. אני מצטרף בשאלה לחברי, חבר הכנסת חמד עמאר מה האסטרטגיה של מדינת ישראל בנושא הזה? עד היום אני לא יודע ובטוח שמישהו מהחברים שיושבים סביב השולחן יודע. נשאלת השאלה האם יושב פה מישהו מהמכובדים, מראשי המועצות, מחברי הכנסת שלא מבינים שזו החלטה אסטרטגית וזה אינטרס אסטרטגי של מדינת ישראל שנתמוך בא-סווידא? האם מישהו לא מבין שאם חלילה דאעש ישתלטו על א-סווידא אנחנו נקבל את המיליציות של דאעש ושל אל-ג'ולאני לאורך הגבול הצפוני והמזרחי של מדינת ישראל? האם יש פה מישהו שלא מבין את זה? הרי זה אינטרס של מדינת ישראל לפני כל דבר אחר. אני רוצה לסכם ולהגיד, זה אינטרס מהמדרגה הלאומית הראשוני של מדינת ישראל. זה רגע קריטי למדינת ישראל ולביטחון הלאומי שלנו וזו מחויבות מוסרית להוכיח את המחויבות שלנו לבני בריתנו באזור, בני העדה הדרוזית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, הראית בהחלט תמונה מדהימה. אני מכיר היטב את סוריה, בתפקידי הקודם הייתי מבקר כעיתונאי בסוריה ולחשוב על דגל ישראל שמתנופף שם, זה מדהים כי אם יש קונצנזוס, זה אנטי ישראל. לראות קהילה שמציגה לראווה את הקשר האמיץ אלינו, זה דבר שהוא לא של מה בכך. לכן המחויבות שלנו. << אורח >> עלא אבורוכן: << אורח >> ב-15 ליולי הייתה פעולה צבאית דרמטית של מטוסי חיל האוויר, שהצליחו לעצור והיה להם אימפקט דרמטי. הפעולה הזו, שהגיעה בערך 24 שעות מאוחר מידי מבחינת התושבים בא-סווידא הצליחה להביא לעצירה של הטבח ה"רועש". מאז עברו כארבעה חודשים שממשיך שם טבח שקט. לא יאמן שכל המחוז במצור. לא יאמן שיותר מ-35 כפרים נמצאים בשליטה מוחלטת של המשטר ולא יאמן שיש מאות שבויים. רק לשם הפרופורציה, לא רוצים לעשות השוואה אבל בואו ניזכר איך מדינת ישראל הרגישה כשהיו 255 חטופים בעזה. מול הסיטואציה הזאת, כשרואים את אל-ג'ולאני בבית הלבן, אין יותר תחושה מתסכלת מזה. אישית, בשאלה של מיהו אל-ג'ולאני, אני יכול להבין את הבלבול של מנהיגי העולם המערבי, אבל ממש לא יכול להבין את הבלבול של מי שחי במזרח התיכון. לא בכדי יש אחדות דעים סביב השולחן, במיוחד בקרב דוברי ערבית שמכירים את השפה והניואנסים. כהיסטוריון אני יכול לומר שהסיפור הזה לא משולל קונטקסט לחליפות האסלאמית, לתפיסות הג'יהדיסטיות ותפיסות הסלפיות ולמילה המעודנת "אסלאם פוליטי", שיש לה הרבה דמויות. חמאס זה גם אסלאם פוליטי, דאעש זה גם אסלאם פוליטי, אז איפה בסקאלה אל-ג'ולאני נמצא? נוריד לפסים פרקטיים, אני לא מצפה שמחר בבוקר כל העולם יעצור, אנחנו יודעים איך דברים קורים ומכירים את הצביעות. אבל לפחות במה שקשור למדינת ישראל יש לי הצעה פרקטית, מאחר וזה לא סוד שיש שיח, אפילו ישיר, מול המשטר בסוריה וטוב שכך, בסוף מדינת ישראל לא יכולה להתעלם מהשכן מצפון וזה בסדר שיש שיח ישיר ויש אינטרסים מובהקים למדינת ישראל ואני שם את הכובע של האינטרס הישראלי שקודם לכל פה, גם לדרוזים שפה, לכולנו יש את הכובע של האינטרס של מדינת ישראל והביטחון של מדינת ישראל בראש ובראשונה. רק להזכיר כמה מהאינטרסים, אף אחד מאתנו לא רוצה את ההשפעה הטורקית על הגבולות שלנו. אף אחד לא רוצה את הדאעשיסטים לא משנה אם בטויוטה ובכל תצורה אחרת, לא מול נטור ולא מול מרום גולן ואף אחד מאתנו לא רוצה אפילו לא מדינת שריעה מצפון אלינו. הלוואי והייתה רק מדינת שריעה, סוריה היום מתנהלת כמדינה של מיליציות דאעשיסטיות. חוץ מזה שיש נאום של אל-ג'ולאני מידי פעם איפה שהוא, מי שמסתכל על הדברים בשטח, מי שמסתכל על כנס הרופאים בדמשק, מבין שזו מדינה שמתנהלת תחת דגל של אסלאם פוליטי. לאן זה הולך? לי זה די ברור, מי ששולט בפועל זה לא אל-ג'ולאני עם העניבה, אולי הוא היה רוצה לשלוט, אני גם לא יודע עדיין באיזה אופי, אבל מי שולט בפועל זה האנשים שלו, המג"דים, המ"פים, שכולם גדלו איתו באידליב, הוא חינך אותם וכולם היו דאעש. עד היום הוא לא מכחיש את זה שאלה האנשים שמנהלים את המדינה. מדינת ישראל חייבת למנף את השיח הזה שיש לה באופן ישיר עם סוריה, כדי שהדרישות הבסיסיות ביותר לביטחונה קודם כל, כשחלק מביטחונה זה גם מה שקורה במחוז א-סווידא, אז לכל הפחות לפתוח את המצור, שאל-ג'ולאני יתחיל להראות בדברים בסיסיים שיש באמת מוטיבציה להשתנות. אני מאוד מקווה גם שנצליח לכפות באיזה אופן השתנות כזאת. אבל עד אז לחלוטין אני יכול להבין את כל הדרישות של אנשי א-סווידא לאוטונומיה, לעצמאות, לא משנה איך נגדיר את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני קוטע אותך כדי לשאול שאלה בעקבות הדברים שאמרת פה, בחסות חברי ממשרד החוץ ושאר האורחים, אני רוצה לשמוע גם את ההסתכלות שלכם, כשהאחים שלהם נמצאים שם ועוברים את טבח הנורא שראינו, קראת לזה הטבח הרועש והטבח השקט שנמשך עד היום, כאשר אתה שומע במהדורות החדשות על סוריה של אל-ג'ולאני שמצטרפת להסכמי אברהם, מה אתה חושב על דבר כזה? אתה אומר, איזה פתי האנשים האלה, לא יודעים על מה מדברים? מה עובר לך בראש? << דובר_המשך >> ד"ר עלא אבורוכן: << דובר_המשך >> אני כרגע לחלוטין משוכנע שהתרמית הזאת תתגלה. אני קורה לה תרמית כי אני קורא את הדברים מתחת לפני השטח, אבל אני רוצה לזרום רגע עם הרעיון הזה, יש התניות שצריכות להיות מאוד ברורות וחד ערכיות כדי שהדבר הזה יוכל לקרות. בינתיים, איפה העולם עם ההתניות האלה? איפה הדרישה לוועדת חקירה בינלאומית? איפה העמדה לדין של כל האנשים שדיבר עליהם חבר הכנסת עפיף, שצילמו את עצמם יורים ושוחטים. מישהו העמיד אותם לדין? יש סיסמאות, מרדימים אותנו ואת העדה בסוריה עם כל מיני הצהרות אנומליות, אבל בפועל המשטר ממשיך בשלו. זה בדיוק העניין, אם אנחנו יכולים למנף דברים פשוטים, מה ביקשנו? פרוזדור הומניטארי לא-סווידא? לא אנחנו הדרוזים ביקשנו, מה מדינת ישראל מבקשת? מה העולם הנורמלי מבקש? אבל הוא לא מבקש, הוא נרדם, סליחה ידידי ממשרד החוץ, גם אני פגשתי כמה שגרירים אירופאים, הם מאוד נחמדים, אבל איפה הממשלות שלהם? איפה הארגונים הבינלאומיים? הדבר הזה לא נתפס ואני חושב שהתפקיד של מדינת ישראל וזה מתיישר גם עם האינטרס הביטחוני שלה, היא צריכה להיות מאוד נחושה בדרישה לפתוח לכל הפחות מסדרון הומניטרי ושאל-ג'ולאני יתחיל להראות צעדים אופרטיביים. << אורח >> אקראם מנסור: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מנהיג העדה הדרוזית, חברי הכנסת, מכובדיי כולם, כל מי שדיבר כאן היום התייחס באופן גלוי סביב התמונה של מה קורה בא-סווידא, לא אחזור על הדברים כי הטיבו פה חבריי לתאר את הדברים בצורה נכונה. אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת רביבו, הוא סיכם את הכול במילה אחת, מה הלאה? אנחנו מדברים ודנים, יש המון ביקורי חשק שחוויתי בארבעה חודשים, המון סיסמאות, אבל מה קורה בפועל? אני רוצה לקחת את הנושא של הדרוזים שלשמו התכנסו, לקומה אחת מעל, 40,000 רגל. אנחנו יודעים שלידינו, קרוב אלינו, יהיו עשרות אלפים של מחבלים עם מדים ונעלים גבוהות, מיומנים בצורה טובה על ידי הטורקים, במימון קטר, במוכוונות כזו או אחרת והם יהיו שם בקרוב. באסון התאומים, כל העולם ידע מי זה הטליבן ואף אחד לא עשה כלום. ב-2011 כל העולם ידע מי זה דאעש ועדיין לא עשה כלום. לצערי ב-7 באוקטובר ידענו, אבל לא היה. מה חסר בצפון? לקבוע את התאריך הבא? אני לא מסתכל ספציפית רק על הבעיה של הדרוזים, אני מסתכל על הבעיה של המיעוטים בכלל שם, כקונפליקט אחד גדול של הימצאות מאות אלפי אנשים שהם לא חובבי ציון. הבעיה יותר רחבה ממה שרואים, הבעיה היא מזרח תיכונית. כמדינה צריך להסתכל על האירוע הזה כאירוע ביטחוני. אגב, גם החלטת ממשלה על המצב עדיין לא קיימת. היטיב להגיד עלא, ציר הומניטארי שיכול להשאיר את האנשים עם הראש מעל המים, הוצאת פצועים, דברים קלים שאנשים יכולים להסתכל עליהם בצורה אחרת. גם מהלכים מדיניים כאלה ואחרים. אדוני היושב-ראש, הוכן מסמך מול ה-EU ומול ה-UN ומול ה-US ומול מדינת ישראל הוכן מסמך מזמן. אנחנו צריכים להסתכל על האירוע בממדים יותר גבוהים ולא רק כאקט אחד, אלא להסתכל קדימה. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> סיף משלב, ראש מועצת אבו סנאן, אני מודה על המפגש החשוב הזה, לכבוד השייח, לחברי הכנסת, לראשי הרשויות ולכל המשתתפים. לא צריך לחזור על הדברים אבל יש דבר אחד מאוד חשוב, ההתנהלות של המזרח התיכון היום מאוד מסוכנת למדינת ישראל ולדרוזים. כל מה שמתנהל במדינות מזרח התיכון זה מסוכן. לצערי, כמו שאמר חבר הכנסת אכרם חסון לגבי ארצות הברית וטראמפ, האינטרסים הכלכליים של טראמפ גוברים על כל שיקול אחר, אפילו על שיקולים של מדינת ישראל. זה פגע פגיעה ישירה וקשה מאוד בדרוזים של א-סווידא. היום, אחרי הצהרות של מדינת ישראל, ממשלת ישראל וראש ממשלת ישראל אמר שיתמוך בדרוזים של א-סווידא, אמנם זה חימם את הלב שלנו וזה טוב לנו ואנחנו מודים על זה, אבל בצד השני זה הרגיז אותם מאוד, הם לא רוצים שהדרוזים יתקרבו למדינת ישראל ושיהיו ידידים טובים גם בסוריה, למרות שזה מה שקרה עכשיו ואנחנו נמצאים באמצע. אנחנו במצב לא קל, אם לא נהיה על המשמר ומדינת ישראל לא תשמור או תפתח כל מה שצריך, תעשה ציר הומניטארי ותגיע להסדר מדיני שישמור על א-סווידא אנחנו עדיין בסכנה מאוד גדולה ולא ידוע כמה זה יימשך. כרגע, כמו שאמר השייח, אנחנו מחזיקים את המצב בשיניים. לא נוכל למשך עוד שנה או שנתיים ככה, זה מאוד קשה. צריך להיות פה משהו ברור וחד, הסדר מדיני שכל העולם יכיר בו, שישמור על א-סווידא בצורה חוקית ולא בצורה ספונטנית או כוחנית. עד עכשיו החזקנו והפסדנו אבדות וקורבנות קשים, כולם ראו ולא צריך לחזור על זה, תודה רבה. << אורח >> סא"ל מיל' יאסר ג'דבאן: << אורח >> תודה אדוני היושב-ראש, כל חברי הכנסת שנמצאים ותודה לכל מי שארגן ותיאם את הפגישה הזאת. לפני הכול אני רוצה לברך את ממשלת ישראל וצה"ל על החיסול שהיה אתמול, שאפו גדול, נמשיך בדרך הזאת וככה נוריד לאט לאט את האיום על המדינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולנו מצטרפים אליך. << דובר_המשך >> סא"ל מיל' יאסר ג'דבאן: << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לשייח על כל מה שהוא עושה למען העדה, תמוה בעיני אדוני היושב-ראש, מתי יגיע לכאן אחד הרבנים, שיסביר את הבעיה שלהם. השייח טריף עושה יום ולילה למען העדה הדרוזית, אפילו למען המדינה, הוא השגריר של המדינה בחו"ל, אז מן הראוי שמה שהוא מבקש ומה שהוא דורש, לעשות את הכול למען הדרוזים ולמען המדינה. כשהדרוזים חזקים, המדינה חזקה. הדרוזים חלשים, אני אומר את זה כאן, המדינה תהיה חלשה. ראינו את זה בהרבה אירועים לאורך המבצעים האחרונים, איפה שיש התיישבות דרוזית היה שקט. אני רוצה להודות לראשי הרשויות, חבריי שנמצאים כאן והיב סיף מינוח-ג'ת, מאבו סנאן ואלה שנבצר מהם להיות, על כל מה שהם עושים בליווי ובשיתוף פעולה עם ההנהגה הדתית ועם חברי הכנסת. אני רוצה להודות לחבר הכנסת עפיף על המפגש הזה ואני רוצה להודות לעם ישראל. עם ישראל חיבק את העדה, אין אחד שהכרתי ולא הגיע לג'וליס, הגיע לשייח, עמותות. עם כל הכאב שהיה ב-7 לאוקטובר, היום הזה חשף את העדה הדרוזית לעם ישראל אבל הבעיה היא שעדיין הממשלה ומקבלי ההחלטות לא התעוררו וצריך להעיר אותם, למען הדרוזים. השייח לא הראה בסרטון שתי תמונות מזעזעות, אחת איך שחטו בחור, הוציאו לו את הלב ואכלו אותו כשהוא חי. תמונה נוספת שנכנסו לבית חולים, הרגו את כל הצוות יחד עם הרופאים, אחיות וכל הצוות, כמעט 280 איש בתוך בית החולים. על איזה בני אדם אתם מדברים? על איזה שלטון חדש אתם מדברים? הדרוזים בסוריה הם אלה שנלחמו עם הצרפתים, נלחמו עם הסוסים החרבות ונשקים כאלה ואחרים והביאו את העצמאות לסוריה. מי שקיבל את א-שרע בסוריה הם גם הדרוזים, הם לא התנגדו, הם פתחו לו דלתות ובמקום שיקבל אותם ויחזק אותם, הוא עשה מה שעשה. עשה 7 לאוקטובר מס' 2. זו התפיסה שלהם וזו התורה שלהם. מה שהיה ב-7 באוקטובר, תוכנן גם בצפון, איציק בר מכיר את זה, מכל התרחישים שעשינו יחד. אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת גם לשלטון המקומי שתרם ושם כסף. למפעל ישכר בתפן שתרם, אבל חוץ ממשרד החוץ לא ראינו שום תרומה. אדוני היושב-ראש, השייח, ראשי רשויות, חברי כנסת, אלה שהוציאו כתובות וסיסמאות לאנשים שיתרמו. היית צריך לראות נשים גברים ילדים איך מוציאים כסף וזהב מהידיים על מנת לתרום לאחים שלנו בסוריה. הרבה משטחים, הרבה חומר, הרבה מזון וחלב לתינוקות נמצא באחד הבסיסים ולא מועבר לשם. החורף לא יגיע כל עוד הדרוזים בסוריה לא יקבלו את המענה. זה מאלוהים. האנשים שלנו בלי בתים, הם עקורים, אין להם איפה לישון. איפה העולם? הייתי פעמיים עם השייח באירופה, אם הוא לא היה מראה את הסרטון הם לא ידעו מה קורה. הם חשבו שמי שתוקף זה הדרוזים, נראה לכם שהדרוזים תוקפים? הם נשארים בתוך הישובים שלהם, הם נמצאים בא-סווידא. ראיתם בסרטון איך הם תקפו עם המדים של א-שרע, של השלטון. יש כאלה שאמרו תורידו את החולצות ותלבשו אחרות, מוסווים. העולם לא ראה? לא רואה? אמר חבר הכנסת חמד עמאר, גם עם טנדרים ועם טרקטורים יגיעו לא-סווידא, זה לא אזור חיץ וזה לא רחוק מכאן. שאלת את עלא מה הוא חושב, אני אומר שכל הסכם שיהיה עם סוריה זה הודנא, אל תקראו לזה הסכם, זו הודנא. אני אומר הודנא כי אתה נותן להם זמן להתארגן, אתה נותן להם זמן להתחמש, אתה נותן להם זמן להתכונן עד שיתפסו את נקודת התורפה ואז יעשו מה שעשו לנו בדרום. לא הכרתם את המזרח התיכון, אתם לא מבינים אותו, תתעוררו קצת. חבל מאוד שנשלם את המחיר, שילמנו כבר פעמיים, שלא תהיה פעם שלישית. מיש יושב שבגבול המזרחי קבלו הרבה כסף מחיזבאללה, הם תפסו הרבה בתים שהיו גרים שם. אתם חושבים שאותם אנשים יהיו לויאליים לישראל ולא לחיזבאללה, לסוריה ולא-שרע? תתעוררו, הגיע הזמן שתתעוררו. ממשלת ישראל וראש הממשלה וצה"ל עשו, אבל עשו מעט. אם צה"ל היה ב-14 ביולי מונע את השיירה להגיע לא-סווידא, שום דבר לא היה קורה. באמת? פיקוד צפון לא ראה את השיירות? לא ראה את הטנקים שעולים? לא שמע את ההצעות? אני אומר לכם שכל מה שאתם יודעים כאן, אתם לא יודעים את מה שיודע השייח והחמ"ל בג'וליס. פיקוד צפון היה מקבל מידע מאתנו, השייח והאנשים שלו מחוברים לאנשים בא-סווידא און ליין. הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל, איפה חסר אוכל? איפה הם מתארגנים? מה הם עושים? זה המודיעין, זה השטח ופיקוד צפון לא מכיר את זה. הייתי עם השייח שביקש שיעצרו את השיירה, אין עם מי לדבר. 2,000 אנשים במכה הראשונה שנשחטו ונרצחו ונאנסו ונשרפו. ראש הממשלה ביקר ב-22 לאוגוסט בג'וליס ואמר במפורש בסרטון מצולם שתהיה הגנה על הדרוזים. לא שמעתי שנשיא ארצות הברית דיבר מילה אחת על הדרוזים עם אחמד א-שרע. ראש הממשלה דיבר על הגנה על הדרוזים בא-סווידא ולא על שיתוף פעולה, זה להגן על הדרוזים. אתה יכול לשאול את השייח כמה טלפונים הוא מקבל שמתארגנים ועולים, ביום ובלילה. דבר שני שדיבר עליו ראש הממשלה זה אזור חיץ. גם באזור חיץ הם באו עם כפכפים, איך זה יכול להיות? מי שומר על זה? מי מגן על זה? דבר שלישי שהוא דיבר עליו הוא המסדרון ההומניטארי על מנת לאפשר סיוע בחומרי בניין, מזון, ציוד רפואי בהיקף גדול ובמיידי. מה-28 לאוגוסט עד היום אין כלום. דבר רביעי, החלטת קבינט. נאמר במפורש שתהיה החלטת קבינט, החלטת ממשלה איך לתמוך ולעזור לדרוזים בא-סווידא. מכל ארבעת הסעיפים האלה יש כמה שמתקדמים לאט לאט והגיע הזמן שיעשו את זה. הדרוזים בישראל הם חלק בלתי נפרד והדרוזים בסוריה הם חלק בלתי נפרד מהדרוזים בישראל. אמר מי שמאר, למה זה קרה? מישהו שאל את עצמו למה זה קרה? פתאום הדרוזים בא-סווידא, שהם אלה ששחררו את סוריה, הם אלה שקיבלו אותם, הם אלה שנלחמו בבשר אסד, מישהו שאל את עצמו למה הם עשו את זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תיתן לנו את התשובה? << דובר_המשך >> סא"ל מיל' יאסר ג'דבאן: << דובר_המשך >> הם ראו את הגיבורים שלנו ואת המפקדים שלנו ואת החיילים שלנו שנהרגו בעזה ובקו 300. הם חושבים שמי שעושה את הבלגן ומי שנלחם אלה הדרוזים תושבי ישראל, אז זו הנקמה שהייתה להם, זו השנאה שהייתה להם. הם לא שנאו ונקמו בדרוזים בסוריה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מלחמת האזרחים שהתחילה באמצע מרץ 2011, מלחמת אזרחים קשה מאוד בסוריה, איך היו היחסים אז בין הסונים לדרוזים? << דובר_המשך >> סא"ל מיל' יאסר ג'דבאן: << דובר_המשך >> לא הייתה שום נגיעה לדרוזים. הדרוזים נשארו במקומם בכבוד ואף אחד לא נגע בהם. הם היו חזקים. הדרוזים שומרי שלום, רוצים שלום אחווה ושקט. אני אומר לך ולכל מי שיושב כאן, בדיון החסוי אני מבטיח לך שאתם לא יודעים מה שהשייח והחמ"ל יודעים. כל מה שקרה בסוריה זה רק שנאה וקנאה על מה שקורה כאן בישראל. אם לא היו שומעים את ההצהרה של ראש הממשלה ושר הביטחון לא היו מעזים. היו הצהרות ואף אחד לא ביקש את ההצהרות האלה, אבל זה מה שקרה. אני מבקש שלושה דברים: אחד, לממש את ההנחיות של ראש הממשלה. ועדת חוץ וביטחון יכולה לקדם ולעשות את זה עם כל הגורמים שיש מסביב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כמו שאמר חמד עמאר, זה תפקידנו לפקח ולראות שזה קורה. << דובר_המשך >> סא"ל מיל' יאסר ג'דבאן: << דובר_המשך >> דבר שני, אני רוצה להזמין אותך ואת כל חברי ועדת חוץ וביטחון, כולם, תגיעו לחמ"ל אצל השייח. אתה היית אבל תביא את כל החברים לראות את החמ"ל הדרוזי בחירום שהוקם מתרומות. תראו מה עושים שם, תשמעו דו"ח מצב, הערכות מצב, איך מעבירים מזון מדמשק לא-סווידא דרך הסהר האדום. אם הם יודעים שזה מיועד לדרוזים מזמן היו חותכים וקוטעים. דבר שלישי, מאחר ואתה מתעסק היום עם חוק הגיוס, אנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה. כמו שאתה רואה כאן, רובנו אנשי צבא, אני חושב שאפשר להתייחס גם לדתיים של העדה הדרוזית בתוך החוק. מה שמגיע לו, מגיע גם לי. יש אנשים בני העדה הדרוזית, דתיים, שמגיע להם. תודה רבה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברשותך הערה, שמעתי את משרד החוץ על העזרה והתרומה, אני רוצה להזכיר לכם, במלחמת האזרחים בסוריה, קרוב ל-5,000 איש מדאעש, ג'בהת אל נוסרה וכל אלה נכנסו לישראל לקבלת טיפול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולנו זוכרים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום, ישראל הפסיקה לתת טיפולים לדרוזים מדרום סוריה וגם לדרוזים מא-סווידא. לא הגענו ל-300 איש שקבלו טיפול. אם מדינת ישראל יכולה לתת טיפול ל-5,000 אנשי דאעש ונוסרה, דבר שעלה לנו המון כסף כמדינה, היא יכולה לתת גם לדרוזים ולהעביר כסף לבתי החולים. ביקרתי בבית חולים, אמר לי המנהל באופן ברור, נגמר הכסף, אנחנו לא יכולים להכניס יותר, אז גם בנושא הזה מדינת ישראל עושה איפה ואיפה, מעדיפה את דאעש על הדרוזים. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> הערה נוספת, רציתי להשיב לך כי שאלת מה דעתנו בקשר להסכמי אברהם. אני אומר שאתה תייצג אותנו, אסור בשום מקרה לעשות הסכם עם רוצח עם דם על הידיים. איש דאעש, שלא נבחר על ידי העם הסורי. אנחנו מדינה דמוקרטית וכפי שאמרתי, ערך האדם הוא ערך עליון ולכן אסור לנו שיהיה לנו קשר עם איש כזה. עד שזה יתחלף והעם בסוריה יבחר את נבחריו ואז נחשוב מה אפשר לעשות. המטרה שלו היא אחת, להוריד את האמברגו של ארצות הברית – והוא עשה את זה, להביא לשלום עם ישראל ואז יכין את מדינת הדאעש שלו כדי לתקוף בשעת כושר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה רוצה תשובה, אני אתן תשובה, אני חולק על חלק מהדברים, כדרוזים אנחנו תומכי שלום, אנחנו רוצים שלום. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הרוצה שלום ייכון למלחמה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל הסכם שמדינת ישראל רוצה לקדם עם סוריה, היא צריכה לקחת בחשבון את העדה הדרוזית ולשתף את העדה הדרוזית בסוריה וגם בישראל, בכל הסכם שיהיה. אם סוריה תחליט להיות חלק מהסכמי אברהם בניווט ארצות הברית, אנחנו קטנים, אבל מבקשים שנהיה חלק בכל הסכם שיהיה. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> היום אל-ג'ולאני מקובל בכל מקום, אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו הדרוזים יכולים לשנות את המציאות. המציאות היא שאל-ג'ולאני היום מקובל והם רואים בו אחד שיכול לעשות סדר ודברים טובים בתוך סוריה. השייח ראה את זה באירופה, חבר הכנסת עמאר ראה את זה באמריקה ואנחנו ראינו את זה גם. אני אומר לכם, מה שטוב למדינת ישראל הוא שהדרוזים בסוריה יהיו עצמאיים וחזקים. מי ששומר על הגבול הצפוני במדינת ישראל זה רק הדרוזים. בלי הדרוזים אנחנו בבעיה רצינית. << אורח >> ראיד שנאן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, כבוד השייח, חברי כנסת, ראשי רשויות ושאר הנוכחים, שמי ראיד שנאן אני מנכ"ל אצל השייח, אתייחס לכמה סוגיות בקצרה בחלק הגלוי. החמ"ל שכבוד השייח הקים ב-13 ביוני מונה מאות מתנדבים ומתנדבות מבני העדה ופועל 24 שעות ביממה. אחת התוצאות של החמ"ל, 40% מהצבא של אל-ג'ולאני הוא בוגר דאעש ו-HTS, אני מדבר ברמה של מג"דים ומח"טים. המשחק שהיה, חשוב שתכירו כי אני מניח שחלק מאנשי הצבא מכירים את זה, במקום שיהיו שייכים לארגון טרור, הם משתלבים בתוך הצבא הסורי ובשבוע שעבר הארגונים הבינלאומיים מוחקים את HTS מרשימת ארגוני הטרור. זו אותה גברת בשינוי אדרת וכרגע עם הכשר. אם מתקדמים לעבר הסכם עם מפקדי הצבא הסורי בדרום סוריה, עם מה אנחנו מתמודדים. על פי ההוכחות שנאספו בחמ"ל בשבוע שעבר, תועדו 45 הפרות להפסקת האש מאז ביקור אל-ג'ולאני בבית הלבן, מתועד במסמכים מי ביצע ומה ביצע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מכשיר טרור בעצם. << דובר_המשך >> ראיד שנאן: << דובר_המשך >> כבוד השייח, היה בשבוע שעבר עם הנציגים של האיחוד האירופי והוא מסר להם מסמך מתועד עם כל ההפרות הללו. זה מאוד חשוב שאנחנו כמדינה נדע את הדברים האלה. חשוב לומר את זה כי לפעמים יש תחושה אצל חלק ממקבלי ההחלטות שלכאורה כבוד השייח וראשי העדה רוצים לגרור את מדינת ישראל לבוץ הסורי, ממש לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חשוב שייאמר. << דובר_המשך >> ראיד שנאן: << דובר_המשך >> משחזרים את הסיפור של לבנון? לא. השייח לא דרש שרגל של חייל צה"ל ובמקרה הזה גם חיילים דרוזים, תדרך באדמת סוריה. יש הרבה כלים לעשות זאת, ידענו להגיע לחלון בקומה 14 של רמטכ"ל חיזבאללה אתמול. השייח הרים דגל שחור לפני ה-13 ביולי, איך אתם לא רואים את הדיביזיות והשיירות של צבא אל-ג'ולאני דוהרות לכיוון דרום? שאלה למחשבה, סימן שאלה והרבה סימני קריאה. לגבי הסיוע האזרחי, לא יכול להיות שארבעה חודשים אחרי האירוע שעל כל סיוע אזרחי נדרש לעבור שבעה מדורי גיהינום, גם להכניס סיוע לחיץ וגם סיוע לאזור של א-סווידא. הרבה ציוד רפואי שנתרם על ידי חברות ישראליות בעלות רבה, פג תוקף בגלל חוסר מדיניות, או מדיניות מכוונת לא להכניס את הסיוע. אם המטרה היא לגרום לדרוזים שם להרים ידיים, בחלק החסוי נוכל להציג נתונים מפורשים לגבי הנושא הזה ולגבי הכנסת החולים. חבר הכנסת דיבר על נתון מדויק, 5,800 פצועים סורים מדאעש טופלו במסגרת שכנות טובה. עד אתמול רק 254 פצועים דרוזים טופלו, רק מי שהוגדר בסכנת חיים. כלומר קטוע רגל לא ייכנס, חולה סרטן לא ייכנס. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> סליחה שאני קוטע אותך וחלוק עליך, אני מכיר כמה מקרים שהם בסכנת חיים מיידית ועדיין לא מקבלים מענה. << דובר_המשך >> ראיד שנאן: << דובר_המשך >> השייח צריך לפנות לאלוף הפיקוד, למל"ל ולמי לא, כדי להכניס פצוע אחד ואני לא בטוח שהסיבה היא כספית, אולי האמתלה היא כלכלית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיון החסוי ניכנס לפרטים. חברי הכנסת כמובן מוזמנים להישאר אתי לדיון החסוי. << אורח >> סא"ל מיל' יאסר ג'דבאן: << אורח >> אני רוצה להזכיר לך כבוד היושב-ראש, מנהל בית חולים זיו פרופ' זרקא יצא בסרטון לעם ישראל ולעדה הדרוזית לתרום כסף לבית החולים כד לטפל בפצועים הדרוזים שמגיעים מסוריה. איפה אנחנו חיים? זו תעודת עניות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבקש לשמוע בזום את ד"ר סלמאן חיר. לא שומעים אותך, נעבור הלאה, מישהו רוצה להוסיף משהו לפני הדיון החסוי? << אורח >> עלא אבורוכן: << אורח >> לשאלה שלך לגבי מה המשמעות של הסדרה הסכמית עם סוריה, שלא לדבר על הסכמי אברהם, הרבה מכוני מחקר עוסקים בזה, אני חוקר ב-MIND Israel ויש מסמך שלם שמפרט את זה, אני ממליץ לקחת את המסמכים האלה ולקרוא, יש שם תמונה אובייקטיבית ורחבה עם כל השיקולים, זה מאיר עיניים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. אסכם ברשותכם את הדיון הפתוח, הנושא חשוב ביותר, לפני מספר חודשים כאשר הגיעו הידיעות המחרידות מא-סווידא, נסעתי לצפון, אני זוכר את שיחות הטלפון שניהלנו והגענו לג'וליס לחמ"ל. יש הרבה דיונים וכל דיון חשוב, בטח בוועדת חוץ וביטחון, אבל יש דיונים שהם חשובים מאוד ויש דיונים בוערים, זה דיון בוער. נכון שיש מחויבות כי אנחנו לוחמים יחד כתף אל כתף, אתם חלק בלתי נפרד מישראל. אם ישראל נצחה את הקרבות, כי המלחמה לא נגמרה, זה הרבה בזכותכם, אלה גיבורים, אני כבר לא זוכר את מספר הבתים הדרוזים שנסעתי לבקר, את האישה ואת הילדים שכל כך גאים ויודעים למה אבא נפל. אבל גם אם לא היה את זה, אם קורה מה שקורה אצל השכנים שלנו, אנחנו מחויבים, בטח אנחנו כיהודים. אני מזועזע לראות עד כמה העולם שותק כאילו זה לא קיים, כאילו זה לא קורה. על כל דבר יש להם מה להגיד, על הנושא של הדרוזים, לא. זה מחזיר אותי אחורה לצביעותו של העולם. חבר הכנסת הזכיר בצדק את הסיפור של הכורדים, אמרת שאתה רוצה בסוריה מודל של מישהו מהעדה הזו ומישהו מהעדה הזו, בלבנון מוכח שזה לא תמיד ערובה להצלחה. אבל לפני עשר שנים הגיעה אלי שגרירת צרפת, הייתי אז עורך של עיתון ונושא השיחה היה העצמאות של הכורדים. האיחוד האירופי אמר אז, לא, מה פתאום, זה יערער את יציבות המזרח התיכון. היום מדינת פלסטין על הפרק, כאילו זה ירגיע את המזרח התיכון? אנחנו רואים את צביעותו של העולם. לכן יש אותכם ואותנו, שזה בעצם אנחנו, מחויבים בסדר מזרח התיכון החדש הזה שזה לא יהיה אי סדר ודבר שני, שלא נצבע את המזרח התיכון הזה בצבעים קודרים. עד הודעה חדשה אל-ג'ולאני מבחינתי שייך לקיצוניים, שייך לרעים, עד שיוכיח את ההפך. מעשי הזוועות שקורים וקרו וחלילה לא יקרו לאחינו הדרוזים, עם כל הכבוד, עד הודעה חדשה חתום עליהם אל-גולאני. תודה רבה על הדברים, נעבור לדיון החסוי, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:01. << סיום >>