פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 246 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל - דוח מיוחד 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר אושר שקלים חברי הכנסת: סימון דוידסון מאיר כהן מוזמנים: יובל חיו – מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, משרד מבקר המדינה מאיה מינס – מנהלת אגף י"ב, משרד מבקר המדינה אהרון הלינגר – מנהל אגף בדימוס, משרד מבקר המדינה ליאור פורקוש – עו"ד, מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה מירב יקיר – חברת צוות דוח הקידום התיירותי של אילת, משרד מבקר המדינה אביב דויד – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה מאיה אברמוביץ' – מנהלת אגף א תשתיות, משרד התיירות יניב לוי – רכז בכיר אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה משה דודק – מנהל תחום תח"צ מחוז דרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אריאל קפלן – מנהל תחום תקציבי פיתוח רכבות כבדות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעת סגל-רוזנבוים – מנהלת אגף יישום פרויקטים מערכתיים, משרד הבריאות נעם מוזס – מנהל אגף חקלאות מים, משרד החקלאות וביטחון המזון רום בר-אב – רכז תעסוקה, אג"ת, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, רשות המיסים שי ניסים אוחיון – רשות המיסים ד"ר שרית ברנד קליבנסקי – מנהלת אגף מחקר אדמה, יחידת המדען הראשי, משרד האנרגיה והתשתיות יהודית מוסרי – מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה רחל רובינסון – אגף לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד העלייה והקליטה אלי לנקרי – ראש העירייה, עיריית אילת פיליפ אזרד – מנכ"ל, עיריית אילת אסף בן חמו – גזבר העירייה, עיריית אילת שרון בן עזרא – עיריית אילת אבי שמש – מבקר פנימי ראשי, רשות שדות התעופה שי קרפ – מנהל מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל אמיר ביידא – עו"ד, מנהל אשכול מפ"ק ומקרקעין, קק"ל – קרן קיימת לישראל אייל לוי – מבקר פנים, קק"ל - קרן קיימת לישראל יונתן יריחימוביץ' – מנהל מחלקת תכנון מרחב דרום, קק"ל - קרן קיימת לישראל ניר קדמי – משנה למנכ"ל, החברה הממשלתית להגנות ים המלח שושנה שושי ברדריאן – מנהלת אדמיניסטרטיבית, מרכז רפואי יוספטל איתמר אליצור – מנכ"ל, התאחדות המלונות אילת אלון רוטשילד – ראש תחום מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע שמעון אור – משפחות החטופים, פורום תקווה ד"ר ולנטינה גוסק – משפחות שכולות, פורום דין וצדק תמר תשובה – פורום דין וצדק גליה חושן – משפחות שכולות משתתפת באמצעים מקוונים: נטע בן ישי – מינהל אסטרטגיה, משרד התיירות מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל - דוח מיוחד 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת. נמצא איתי כאן אלי לנקרי, ראש העיר. הדיון יהיה בראי מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד של מבקר המדינה וכמובן מתבסס על החלטות ממשלה קודמות. אני מבין שנציגי משפחות מבקשים לדבר. אני מבקש להעיר – בישיבה הקודמת התפתחו פה חילופי דברים מבישים בעיניי בין משפחות ואני מבקש לא לחזור על זה. אנחנו נמצאים במצב שבו – אני מדבר בשם עצמי – אני לא אאפשר לחילופי דברים כאלו לקרות, כולל הוצאת אנשים שלא יתנהגו על פי ההנחיות שאני נותן. מבקש לדבר, בתקיפות מותר, אבל לשמור על כללי דיבור הוגנים, ובמחילה, קצרים. תודה רבה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לך. קודם כול, אני רוצה לברך אותך על ראשות הוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני בטוח שיהיה פרי לעבודה שלכם, לעבודה שלך. אני אומנם נמצא פה בכובע של פורום תקווה, משפחת גואילי היא בפורום תקווה, אבל אני נמצא פה למעשה בשם כל משפחות החטופים שנשארו, בשם אני חושב החברה הישראלית, ולאורך כל השנתיים שהייתי פה היינו בקשרים ממש מעולים בין משפחות החטופים מכל הסוגים והמינים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. זה היה מאוד מרשים. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> דברים שאנחנו אמרנו שחשבנו שהם מאוד קשים מצד אחד והם חשבו עלינו מצד שני, אבל אנחנו היינו תמיד בקשר מעולה בינינו, אז אני מקבל את כל מה שאתה אומר. אני נמצא פה מכיוון שיש לנו מחויבות לשלושת החטופים שנשארו – גם דרור אור, גם גואילי וגם העובד התאילנדי שהגיע למעשה אלינו לארץ ויש לנו מחויבות להחזיר גם אותו. אני רוצה להציג את הנקודה החשובה, שהחשיבות הזאת והמחויבות הזאת היא לא רק מהצד ההומניטרי אלא אנחנו חושבים גם מהצד המוסרי של מדינת ישראל, המחויבות המוסרית, ואפילו אני חייב לומר לך, גם הביטחונית כי אני חושב שהדר גולדין שנשאר 11 שנה בשבי החמאס, למעשה הוא היה פתח – ככה המשפחה אומרת ואני מסכים איתה – היה פתח ה-7 באוקטובר כי כשאנחנו לא עומדים על המחויבות המוסרית שלנו למי שפעל והיה חלק מההגנה שלנו, אנחנו למעשה שומטים את הקרקע מתחת לרגליים שלנו. אני הייתי רוצה שתעביר את המסר הזה גם לחברים האחרים, גם לכנסת וגם לראש הממשלה, שאנחנו דורשים שהמחויבות הזאת תעמוד לפני כל מעגל של הסכמים כאלה ואחרים, גרנדיוזיים כמה שיהיו. שום דבר לא שווה את המחויבות המוסרית שלנו, לא הסכמי אברהם ולא הסכמים אחרים, ואנחנו טוענים שחמאס היום לא מפר את ההסכמים רק כשהוא תוקף את חיילי צה"ל אלא גם כשהוא לא מחזיר את החטופים הוא למעשה מפר את ההסכם. לנו ברור שהוא יודע טוב מאוד איפה שלושת החטופים נמצאים, ואנחנו רוצים שתהיה התניה של כל מעבר לשלב הבא בהסכמים מול החמאס, יחד עם ארצות הברית, הכול יהיה תלוי בהחזרת שלושת החטופים הללו, כשאנחנו גם בטוחים שההחזרה שלהם תביא מרפא לחברה הישראלית ולא רק למשפחות. זה המסר שאנחנו היינו רוצים שתעביר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. דברים מדויקים, מילים בסלע. תודה לך. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני מודה לכם, תודה רבה. אנחנו עוזבים, לא מכיוון שלא חשוב פה הדיון אלא כיוון שאנחנו ממוקדים על הנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תמשיכו, תמשיכו. נלווה אתכם. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לכם. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בהצלחה. << אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >> שמי ד"ר גוסק ולנטינה, אני אימא שכולה של מרגריטה גוסק שנרצחה בדרכה הביתה מהנובה ביחד עם בן זוגה, סיימון ויגדרגאוז, השם ייקום דמם. אין לנו כל כך במה בתקשורת, אנחנו נציגים של פורום דין וצדק, אנחנו זועקים כבר יותר משנה וחצי על הקמת ועדה שוויונית לחקר האמת של 7 באוקטובר. לא רק השבת החטופים תיתן לנו כוח להמשיך במדינה הזאת אלא הקמת צדק לכל העם, שסובל מאי צדק. ועדת חקירה משפטית, היא לא מתאימה לאירוע. קיים שסע גרוע בין חלק מהעם, אין אמון במערכת המשפט, ושופט עליון לא זכה באמון שלי לפחות ושל המשפחה שלנו, אחרי שבג"ץ דן בתדירות של 92% מכל הדיונים בזכויות של נוח'בות. אנחנו דורשים מהכנסת להקים ועדת חקירה שוויונית, יש הרבה המלצות כאלו. חבר כנסת קלנר מטפל בהמלצה הזאת ואני מתחננת – אני, בא לי לבכות – זה כבר נכנס מתחת לרדאר שיש משפחות אחרות שדורשות ועדה שוויונית. תדונו על זה, תכניסו את זה לסדר-היום, שזה יהיה משמרות לילה ויום שתדונו, לא על משהו אולי דחוף ופחות חשוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >> אני לא סיימתי. יש לנו אי צדק מוחלט. אנחנו קיבלנו חטופים חיים מהשבי של חמאס, זה היה הכי מורכב ממה שיכול להיות להחזיר אותם הביתה. עכשיו יש לנו חטופים בפרקליטות. תחזירו את הילדים שלנו שנלחמו עבור הבית ב-7 באוקטובר, הביתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סער אופיר. << אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >> סער אופיר, תחזירו אותו הביתה. זה גם גרוע בזכויות בני אדם. סער אופיר נמצא במעצר כלא, ביום רביעי תהיה שנה טרום משפט. זה מעצר כלא לא מוצדק, והפרקליטות עושה נקמה אישית כלפיו, וזה נקמה אישית כלפי כל הילדים שלנו. זה מאוד היה לי חשוב להגיד את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >> זה לא נשמע, וזה מה שאני חייבת להגיד. יש פה עוד משפחות שרוצות לזעוק את הזעקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש. חברים. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> אני רוצה שנייה להגיד מילה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני רוצה גם לדבר בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מתחילה לא טוב, אני מבקש. אני אסכים בקצרה, כי שמענו את הדברים, שמענו שתי התייחסויות. אם מישהו רוצה להוסיף דבר נוסף, אני רוצה להבין מי את. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני רוצה לדבר, אני נרשמתי. אני אימא של הדר חושן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש בקצרה. אנחנו שמענו את הדברים, התכנסנו לנושא מסוים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני יודעת שהתכנסתם לנושא אילת. אילת זו עיר מאוד חשובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש רק דברים חדשים ובקצרה, בבקשה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני מקווה חדשים. אנחנו שמענו שהרמטכ"ל הדיח – הדיח חלק, נתן הערות פיקודיות לחלק – ואני שואלת: מה זה הדחה? הדחה זה ללכת הביתה ולהמשיך לקבל את הפנסיה שלך, וזהו? מה הבת שלי קיבלה? חלקת קבר? מה אני קיבלתי? 7,000 שקל קצבה? מה האחים שלה קיבלו? יריקה בפנים, כלום. מה זה ההדחה הזאת? מה זה הם הולכים הביתה? איפה שלילת דרגות? איפה הפסקת הפנסיה? ומה עם כלא? כן, כלא. בהקשר לזה אני רוצה להבהיר. אנחנו מבינים שמטייחים. הוועדה של תורג'מן קבעה שהתחקירים, רובם שווים לפח. וזה מזכיר לי, התפרסם השבוע שנתפס עוד מרגל, עוד מרגל לטובת איראן. ובסך הכול, כל המלחמה הזאת היו 50 מרגלים ישראלים. ואני שואלת על המרגל האחר, על עוד טיוח, המרגל ההוא מה-7 באוקטובר. אני שואלת, המרגלים האלו שריגלו נגד איראן, גם הם, אמרו שהם חולי נפש ואשפזו אותם? גם עליהם עשו צו איסור פרסום? לא. למה? למה מרגל ישראלי שריגל לטובת אנשים בקרבנו, כנראה נגדנו באיזושהי צורה, למה צו איסור פרסום? למה? גם הם קיבלו אבחון פסיכיאטרי בזום? מה זה הדברים האלו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> לא, אני לא סיימתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אני מבקש שתסיימי. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גברתי, אני מבקש שתסיימי. קיבלת את הזמן לומר הרבה דברים מיוחדים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> בסדר, אבל זה נושא חשוב שמנסים לטייח אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דקה, ואת מסיימת. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני רוצה להבין למה הוצא צו איסור פרסום. אנחנו רוצים לדעת את האמת, ומה שאנחנו מקבלים בשנתיים האחרונות זה רק טיוחים. אני רוצה לדעת מה היה כתוב במחברת שלו. פורסם שיאיר גולן הוזכר במחברת שלו. למה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש שתסיימי כרגע. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> פה אנשים מנסים לכסות על אחרים. קרה פה משהו במדינה, תוכיחו לי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמרת את הדברים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> תוכיחו לי שלא הייתה בגידה. הלוואי ולא הייתה בגידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את אומרת דברים חמורים. ניתנה לך אפשרות לומר את הדברים החמורים בגלל שאת ממשפחה שכולה, ונעצור כאן. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אבל אתם עוברים לסדר-היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי שנעבור לסדר-היום. אנחנו באנו לדבר על נושא מסוים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם היה לך אומץ – שנתיים. שנתיים, אתם מתביישים לקרוא לזה בגידה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אדוני, אתה מפריע. אם תמשיכו ככה אני אבקש מהסדרנים להוציא גם מי שבנהמת ליבו צועק עליי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז תוציא אותנו, אין בעיה. שנתיים, אף אחד לא מעז להגיד בגידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש לעצור. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני רציתי לסיים בזה שאני הייתי בדיונים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק בגידה הייתה פה. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> זה רק מראה יותר כמה אתם מנסים לטייח ולהסתיר את הבגידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גברתי, את מפריעה כרגע לחברתך לסיים. את מפריעה, ואם את תמשיכי להפריע, אני מבקש להוציא אותך. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> תוציא, אני לא מפחדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את רשאית פשוט להיות בשקט, זה הכול. גברתי, תסיימי את דברייך. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> תוציא אותי. גם ככה אתה לא עושה שום דבר לטובת המשפחות השכולות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> שום דבר אתה לא עשית שנתיים. אתם ירקתם לנו בפנים, חברי האופוזיציה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על הדברים. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> שמתם לנו סכינים בגב. לא כיבדתם את הדעה שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גברתי, משפט אחרון, בבקשה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני הייתי בדיונים של המרגל הזה שביקשו לסגור את התיק, לוותר. אני קוראת מפה לכולם, אסור שזה יקרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אסור שזה יקרה. אנחנו רוצים לדעת את האמת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש לעבור לסדר-היום ואני מודה לכם שבאתם וטרחתם וזעקתם את זעקתכם. ברשותכם, אנחנו נעשה את הדבר החשוב והוא לוודא שהחלטות הממשלה לגבי העיר החשובה בדרום המדינה תתבצענה. העיר אילת הוגדרה כעיר ליבה תיירותית על ידי משרד התיירות. לעיר פוטנציאל תיירותי משמעותי, כשהיא משמשת כשער דרומי לישראל בהיותה ממוקמת בין אפריקה לאסיה. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> אני מבטיחה לכם, כל חברי האופוזיציה, אתם לא תעברו את אחוז החסימה. אני אדאג לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סתמת לנו את הפה. באופן אישי תודה לחמאס, שהראה לנו עם מי אנחנו חיים פה, עם כלבים בוגדים. עם מי אנחנו חיים פה? לא יעזור לך שום דבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש שתסיים את הדברים הנוראיים הללו ותצא, תצא בעצמך בבקשה מהאולם, אחרי הדברים הללו. תודה רבה. לאילת יש נמל ימי ונמל תעופה אשר מאפשרים כניסות ויציאות בין-לאומיות אליה וממנה, וכמובן היא בעלת נכסי תיירות אשר יכולים לייצר הזדמנויות כלכליות ועסקיות משמעותיות למדינה. עם כל זאת, אילת היא הרשות הפריפריאלית ביותר בישראל, נדמה לי בדירוג של בין אחד לעשר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ועל כך גאוותה של העיר, אבל צרכים בצד הגאווה הזו. כלכלתה נשענת בעיקר על תיירות, 90% מהעסקים בעיר תלויים כמעט בלעדית בתיירים. לתושביה אין חלופות זמינות וקרובות לתעסוקה מחוץ לעיר, לא בעת שגרה ובפרט לא בעת חירום. כמו כן, ריחוקה ממרכז הארץ ומיישובים אחרים מקשה על אפשרויות רפואיות, אקדמיות, תרבותיות ועוד. כמו כן, בשנים האחרונות, פתיחת השמיים והתחרות על התייר הישראלי מבחינת נופש במדינות אחרות, אילת כאטרקציה תיירותית גם עבור התייר המקומי ירדה כחלופה, ירדה בצורה כזו שאנחנו צריכים להתמודד עם המציאות הזאת. אילת הושפעה קשות ממצבי חירום אשר אירעו בעולם, ובישראל – תחילה בקורונה, ושוב במהלך החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. הממשלה הכירה בצורך לתת לעיר מענה ממשלתי, ועדיין בעת המלחמה התיירות הנכנסת הופסקה לחלוטין. בתי המלון בעיר קלטו אלפי מפונים משני חבלי הארץ, צפון ודרום, לשהות ארוכת טווח, מה שצמצם משמעותית את יכולתם של בתי המלון לקלוט תיירות נכנסת. עניין זה השפיע ישירות ועקיפות גם על שאר העסקים בעיר, מסעדנות, חנויות וכו'. מי שבא לתקופות כאלה ארוכות, במצב רוח מאוד מסוים, נפשו לא הייתה פנויה ואולי גם כיסו להוצאות כתייר. הדוח שלפנינו בחן את ההיערכות והמענה של הממשלה למצב חירום שנוצר בשל ההשפעות הכלכליות של המלחמה. נבחנה היערכות משרד התיירות לשעת חירום והמענה של המשרד לשיקום תעשיית התיירות. כמו כן, נבדק יישום החלטות הממשלה משנת 2019 ו-2022, אשר דיברו על פיתוח ושדרוג העיר ויצירתם של ענפים כלכליים או חיזוקם של ענפים כלכליים בתחום החקלאות הימית למשל, ביצירת מקורות תעסוקה מגוונים יותר לתושבי העיר. בנוסף, נבחנו שיפור ההסדרים התחבורתיים אל העיר וממנה, כמו גם שיפור שירותי הבריאות הניתנים באזור המרוחק כל כך. הביקורת נעשתה במספר משרדי ממשלה. אני מברך ומודה לראש העיר ואנשיו שהגיעו ומכבדים אותנו. אנחנו נשמע את ראש החטיבה יובל חיו ממשרד מבקר המדינה, שאחראי על כתיבת הדוח ומיד לאחר מכן ראש העיר. בבקשה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי, אני אבקש מאביב דויד שנמנה על צוות שביצע את הביקורת, הוא יציג באמצעות המצגת במספר דקות את עיקרי הממצאים ואני אתייחס לאחר מכן בכמה דברי סיכום לגבי הדוח. בבקשה. << אורח >> אביב דויד: << אורח >> תודה רבה. בוקר טוב. הביקורת הנוכחית היא למעשה הביקורת השלישית שמקיים משרד מבקר המדינה בשש השנים האחרונות על אילת ובכל מה שנוגע למצבי חירום. (שקף: מטרת הביקורת). הביקורת נועדה לבחון את פעולות הממשלה בשלושה תחומים. הראשון, ההשפעות הכלכליות של המלחמה על העיר כעיר מוטת תיירות; השני, היערכות משרד התיירות לסיוע לתעשיית התיירות בשעת חירום, בהמשך לדוח קודם שנעשה במשרדנו והמענה שניתן בעת המלחמה; השלישי, יישום של החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים 2019 ו-2022 בכל מה שנוגע לפיתוחה הכלכלי של העיר. (שקף: פעולות הביקורת). הביקורת נעשתה בכמה וכמה משרדים, ביקורת עמוקה שכוללת כמה וכמה גופים והיא הייתה מאוד מערכתית. נעבור לשקף הבא כי היושב-ראש קודם אמר את כל הדברים שכתובים שרצינו להגיד בשקף הזה. (שקף: עיקרי הליקויים – גיבוש תפיסת הניהול והיערכות למצבי חירום של משרד התיירות). נעבור לעיקרי הליקויים שמצאנו בביקורת. בכל מה שקשור לנושא ההיערכות של משרד התיירות לעת חירום, הביקורת העלתה ערב המלחמה שמשרד התיירות עדיין לא השלים את תפיסת הניהול שלו לגבי מצב חירום. עד מועד סיום הביקורת, משרד התיירות לא יישם החלטת ממשלה שהוא בעצמו יזם בשנת 2015, שבה נקבע כי עליו לגבש מנגנון סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילו בעת חירום. (שקף: עיקרי הליקויים – המענה הממשלתי הייחודי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים). בכל מה שנוגע למענה הממשלתי הייחודי לעיר אילת בעת המלחמה, מצאנו שבאפריל 2024 החליטה הממשלה על מתן סיוע ייחודי בגובה של 50 מיליון שקלים לעיר אילת, שהתחלק לשני תחומים: הראשון, לפיתוח תשתיות ציבורית, והשני, לקיום אירועים רב-תרבותיים. נמצא שהמחצית הראשונה של הכסף, הכסף ניתן בשיהוי של כמה חודשים, והמחצית השנייה של הכסף בסך של 25 מיליון שקלים המשרד לא הקצה בכלל, כסף שהיה אמור לשמש את העיר להתמודדות בזמן המשבר, בזמן שהיא הייתה שרויה בו כדי שהיא תוכל להתרומם תיירותית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה. אני שואל את ראש העיר: זה היה כסף תוספתי לגמרי או שאיגמו את מה שממילא מגיע לך? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> זה היה כסף תוספתי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לגמרי, אז קיבלת 12.5 מיליון. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא. קיבלנו רק 25 מיליון לתשתיות. החלק האחר של ה-25 מיליון לא הגיע עד היום. << אורח >> אביב דויד: << אורח >> למרות שאנחנו כשנה וחצי אחרי האירוע, הכסף הזה לא הגיע. אני אבקש לציין שהכסף הזה היה אמור להתקבל עד סוף שנת 2024, ואם הוא לא התקבל, אני משער שהוא לא יגיע לעולם - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשתכתוב עוד דוח. << אורח >> אביב דויד: << אורח >> - - אלא אם כן תהיה איזושהי החלטה אחרת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אעדכן. << אורח >> אביב דויד: << אורח >> (שקף: עיקרי הליקויים – אי יישום החלטת הממשלה 4662 משנת 2019 בהיבטי תיירות). בשנת 2019 הממשלה התירה למשרד התיירות לקדם כמה וכמה פרויקטים כלכליים על מנת שיסייעו לעיר. הביקורת העלתה שעד עד סוף מאי 2025, שניים מהפרויקטים – קידום ושיווק של אירועי תרבות רבי משתתפים ומרכז כנסים – לא קודמו בכלל, והשניים האחרים, פיתוח רצועת החוף ושדרוג פארק הצפרות, קודמו במידה מועטה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> פארק הצפרות זה בערך עשרה קילומטר צפונית, נכון? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ממש בגבול עם ירדן. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא רחוק. << אורח >> אביב דויד: << אורח >> (שקף: עיקרי הליקויים – מימוש חלקי של 8 פרויקטים שנכללו בהחלטת הממשלה משנת 2022 לקידום ענף החקלאות הימית באזור אילת). כחלק מגיוון מקורות התעסוקה של העיר החליטה הממשלה בשנת 2019 שיש לבסס את אילת כמרכז מחקרי בין-לאומי בתחום של ייצור מוצרים שמקורם מן הים והמדבר. בשנת 2022 החליטה הממשלה להתמקד בפיתוח החקלאות הימית באמצעות שמונה תחומים, כפי שמוצגים בפניכם בשקף. בביקורת מצאנו שמספר חסמים שטרם הוסדרו, מעכבים את קידום התחומים הללו, ביניהם: תהליכים תכנוניים ארוכים ואי הסכמות בין גופי ממשלה באשר לדרכי הטיפול בתחומים הללו. (שקף: עיקרי הליקויים – מימוש חלקי של החלטות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה). בכל מה שנוגע לשיפור ושדרוג הנגישות התחבורתית לעיר וממנה, שהם מאוד מאוד קריטיים לגבי פיתוחה הכלכלי, מצאנו שכל מה שקשור לכביש 90, המבקר בדוחות קודמים התריע על הסכנות הבטיחותיות שיש בכביש. בביקורת הנוכחית מצאנו שהתיקון תוקן במידה חלקית. משרד התחבורה התחיל לטפל בחלק ממקטעי הכביש, אבל התמשכות הטיפול בכביש עלתה בשנים האחרונות במחיר של 290 נפגעים, מתוכם 20 הרוגים בחמש השנים האחרונות. בנוגע להקמת קו הרכבת לאילת, בשנת 2010 החליטה הממשלה על קידום תכנון תוואי למסילת רכבת לאילת עד שנת 2012. בביקורת שעשינו בשנת 2021 מצאנו כי ההליכים התכנוניים לא קודמו, והביקורת הנוכחית מצאה ששום דבר לא התקדם, כך שהנושא טרם תוקן. (שקף: עיקרי הליקויים – מימוש חלקי של החלטת הממשלה משנת 2019 בתחום שירותי הרפואה באילת). החלטת הממשלה משנת 2019 קבעה פעולות שנועדו לשדרג את אילת בכל מה שנוגע לשירותי הרפואה בעיר. נכון ליוני 2025, משרד הבריאות קידם כמה מהלכים כדי לתת מענה לפערי כוח האדם הרפואי ביוספטל, כמו הסכמי גג עם מרכזים רפואיים במרכז הארץ, התאמת מנגנון גיוס רופאים למאפיינים של יוספטל וקידום מסלולי התמחות ייחודיים בבית החולים עצמו, אולם אלה נמצאים בשלבים ממש ממש ראשוניים. החלטת הממשלה קבעה שיוצב מסוק לפינוי רפואי במקרים מאוד מאוד דחופים. משנת 2024 התקצוב של המסוק הזה לא הוסדר, כך שחולים שצריכים טיפול מציל חיים לא יכולים להגיע למרכז הארץ. יש להדגיש שמרבית שירותי הרפואה המקצועיים ניתנים מחוץ לאילת, דבר שמקשה מאוד על שירותים אלה לתושבי אילת. למשל, חולים שצריכים דיאליזה וכל טיפול שדומה לכך, אין להם את זה באילת, אז הם צריכים להגיע לטיפולים במרכז הארץ. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין דיאליזה באילת? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> דיאליזה יש, אבל יש הרבה מאוד דברים שאינם, וחסרים, אני אתייחס לזה. דיאליזה יש. << אורח >> אביב דויד: << אורח >> כימו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כימו אין, בוודאי. << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> שירותי רפואה בדיאליזה יש. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תכף אני אפרט מה אין, ואתם תבינו על איזה פערים אדירים מדובר בתחומי הבריאות – זה של עולם שלישי. << אורח >> אביב דויד: << אורח >> (שקף: עיקרי המלצות). הדוח שלנו כולל הרבה המלצות בכל הליקויים שמצאנו. לסיכום, אני אעביר את רשות הדיבור ליובל, בבקשה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לגבי הדוח הזה. אפשר לטעות בדוח הזה, לחשוב שיש פה איזה מפת פרויקטים ואיזה סקירה של פרויקטים. מי שיסתכל על הדוח הזה בצורה הזו וינתח פרויקט-פרויקט ויגיד פה הממשלה לא הצליחה, פה לא התקדמה, לדעתי הוא טועה בקריאת הדוח. הדוח הזה מתייחס להיבט הרבה יותר רחב והוא היבט אסטרטגי מבחינת המדינה, ומי שלא מבין שההתבוננות עליו צריכה להיות כזו, אז הוא לא הבין את מהותו של הדוח. בסוף, ממשלת ישראל לפני סדר גודל של 15 שנה זיהתה כמה דברים – זיהתה את הקשר בין העיר אילת לתחום החירום, זיהתה את הקשר במשמעות העמוקה של הפריפריאליות של העיר אילת, שזה לא סתם המרחק אלא יש פה איזה מימד אסטרטגי גם בפריפריאליות הזו, זיהתה את הקשר לנושא של כלכלה ותעסוקה ופוטנציאל כלכלי והיבט תעסוקתי, והבינה שיש לה פה אירוע מבחינה תכנונית – אסטרטגי, מבחינה כלכלית – נמל, שדות תעופה, גם כן אסטרטגי, וחרבות ברזל גם הכניסה לנו את סוגיית תימן, שגם היא כבר נכנסת לנושא של הביטחון. לכן, מאוד חשוב להבהיר שאנחנו פה לא מדברים על איזשהו פרויקט חקלאי בעיר או על איזשהו עוד אולם כנסים, זה לא הסיפור. מה שמצער בכל הסיפור הזה, שאנחנו סוקרים בדוח איך העסק הזה מתנהל משנת 2009. בשנת 2009 מוקמת ועדת שרים לענייני אילת בראשות ראש הממשלה, שמחליטה על קידום, אני מצטט, תוכנית אסטרטגית לעיר. משם אנחנו בפיתולים בסדר גודל של 17 שנה, כשבסופו של דבר המפה הפרויקטלית שאיתה התחלתי היא רק תמונה, סוג, יכול להיות שבצבא היו קוראים לזה - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לפני 2009 לא הייתה איזושהי תוכנית דומה לזה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ב-48' הייתה תוכנית של בן גוריון להקים עיר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הוא נקב בכוונה ב-2009, זה לא סתם. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> יכול להיות שהייתה עוד לפני כן איזושהי תוכנית, אני לא יודע. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא היו החלטות ממשלה מיוחדות קודם לכן. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אנחנו ראינו הסתכלות – במילה שאני התייחסתי אליה – הסתכלות כוללת, אסטרטגית, מערכתית על העיר בפעם הראשונה בשנת 2009. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה היה במחצית השנייה של 2009. נכון? << אורח >> יובל חיו: << אורח >> גם אם יש מהות בשאלה - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני בכוונה שואל כי הממשלה התחלפה ב-31 במרץ 2009. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קיבלו החלטות טובות, השאלה היא ביישום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. ביישום. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני לא סתם שואל. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> מאחר וההתייחסות שלי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי שההחלטה הייתה טובה, אין ספק, רק היא נשארה על הנייר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אפשר לבקר על זה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אני רק אומר, ההתייחסות שלי ב-2009 זה קו זינוק, לאחר מכן בשנת 2010 מקבלת הממשלה החלטה על חיבור אילת למרכז. אני ממשיך הלאה, ב-2011, 2012, משרד רוה"מ בונה תוכנית כלכלית לעיר אילת. אני ממשיך. ב-2016 תוכנית אסטרטגית לעיר אילת, בשנת 2019 תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת, בשנת 2024 סיוע ייחודי, בשנת 2022 החלטת ממשלה כוללת. אנחנו נמצאים בסופו של דבר ברצף של פעולות שנחזות להיות מאוד מערכתיות, מאוד עם הסתכלות. אני חייב לומר, ויש לנו פרספקטיבה במשרד מבקר המדינה – עשו עבודות מטה ראויות, ניתחו והגיעו לעומק הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וקיבלו את ההחלטות הנכונות. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> וקיבלו את ההחלטות. בסופו של דבר, אם אנחנו במיפוי שמביאים פה בדוח הזה מגיעים ל-72% מההחלטות שהתקבלו לאורך השנים, או שלא יושמו, או שיושמו באופן מועט, אני שואל את עצמי אם ההתנהלות הזו היא כבר לא יוצרת גם נזק כלכלי הפוך. תחשבו שהמון תשומות מושקעות גם בדברים האלה. יש פה איזושהי עלות שקועה שגם אותה אנחנו לא מודדים. אי אפשר שלא לסיים את הדברים גם במימד ערכי. מלחמת חרבות ברזל על השולחן של מדינת ישראל עמוק עמוק. כן צריך להתבונן על העיר הזאת, על פעולתה בימים המיידיים אחרי פרוץ המלחמה. אנחנו סיירנו ממשרד מבקר המדינה בעיר, ואופייה של ההתגייסות – בלי לשאול שאלות, בלי לדבר על כסף, בלי לדבר על התחייבויות – פשוט התחייבות טוטלית של העיר ומגויסות טוטלית של העיר. אי אפשר לדבר על מינהל ציבורי ואי אפשר לדבר על מדיניות בלי שגם בעולמות האלה שמים עניין של ערך. אני חושב שבסופו של דבר חשוב לחבר את הדיון כן בלרדת החלטה-החלטה איפה אתם נמצאים ואיפה הכסף ולמה זה לא מתקדם ומה עם עבודת המטה, זה בסדר גמור, אבל להבין גם את הכולל ואת השלם, בלי זה אנחנו מפספסים את הסיפור. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. ואני מוסיף לצד הנהגת העיר את הלב הענק של התושבים, שקיבלו את המפונים במצבם הקשה כל כך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מדהים, מדהים. מרגש. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> במשך זמן כל כך ארוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממש, ללא ספק. כל מה שמדברים כאן הוא בנוסף, או בלי קשר כמעט הייתי אומר, אנחנו מדברים על פריפריאליות, על מיקומים אסטרטגיים, על צורך, וזה שהתושבים וההנהגה התגלו בגדולתם, זה רק תוספת, זה בונוס. ראש העיר, בבקשה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, חברי צוות המבקר כמובן, מכובדיי כולם. קודם כול, אני רוצה להודות לך על קיום הישיבה החשובה הזאת בפרק זמן מאוד קצר מאז התפרסם דוח המבקר, ואני רואה כמובן את החשיבות שאתם רואים בפיתוחה של אילת, במה שקורה בכלל בעיר אילת, גם חברי הכנסת שנמצאים פה הגיעו לא מעט פעמים לאילת ומכירים היטב את הנושא. אני רוצה קודם כול לומר שמבקר המדינה ביקר בעיר אילת בתקופת המלחמה אני חושב פעמיים, שלוש, יחד עם הצוותים שלו וראה את מה שנעשה שם, כמובן נחשף לפערים שרק התחדדו בתקופת המלחמה, ואני אתייחס לזה מיד. אדוני היושב-ראש, אתה פתחת בחשיבותה של אילת ובמיוחדותה של העיר, וציינת את המיוחדות. אני לא אחזור על כך, אני רק אומר שממשלות ישראל – לדורותיהן, צריך להגיד, כולל הממשלה הזו כמובן – תמיד ציינו את חשיבותה האסטרטגית של העיר למדינת ישראל. זה נובע גם מהדברים שאמרת, אדוני היושב-ראש, מהעובדה שקודם כול אילת סוגרת את קצה המדינה מדרום, שהיא חולקת גבולות שלום עם ירדן ועם מצרים ועם סעודיה, שכולנו מקווים שגם איתה ייחתם הסכם בקרוב. יש לה נמל ימי, נמל אווירי בין-לאומי, היא שער למדינות המפרץ שאיתן נחתמו הסכמי אברהם, היא שער לאסיה ולאפריקה וגשר יבשתי לאירופה, אם תרצו. אני מציין את כל זה כדי להבין עד כמה אילת חשובה למדינת ישראל, ומאחר והיא כל כך חשובה וכולם מסכימים על כך, נכס אסטרטגי חייב להיות חזק, ואילת של היום לא חזקה, שלא לומר חלשה. אילת של היום משתרכת מאחור, אני אומר לכם את זה בכאב גדול כראש עיר, משתרכת מאחור. אני לא רוצה להשוות לערים אחרות ועיני לא צרה בשום עיר. אני מסתכל על אילת של היום ואני רואה את החולשות, את האתגרים, ומצד שני גם את ההזדמנויות. אני מדבר גם על האתגרים הגדולים שאיתם אנחנו ממשיכים להתמודד שנה אחר שנה וגם את ההזדמנויות הגדולות שלדעתי ממשלה צריכה לאמץ וצריכה לעשות הכול כדי ליישם אותן, כדי למצות את ההזדמנויות הגדולות, ואנחנו דווקא עכשיו בתקופה שאפשר לעשות את הדברים הללו. אז אני אומר, כאן מבקר המדינה חשף את הפערים הגדולים וחידד את הפערים בתחומים של בריאות, בתחומים של תחבורה, של כלכלה, של תיירות, והפערים הם פערים עצומים. התחילו לדבר כאן בענייני הבריאות, ושאלו מה אין בשירותי הבריאות. אפשר יהיה להגיד מה יש. אני אומר לכם, יש פערים אדירים. תושבי אילת נדרשים להגיע למרכזים רפואיים במרכז הארץ או לסורוקה על כל טיפול, על כל ניתוח, על כל אשפוז. זה מדהים, ואתם תשמעו כאן מה אין. אתם מתארים לעצמכם, אני לא רוצה להתחיל לפרוס את היריעה, אני מתבייש לומר את זה. אני לא רוצה שאילת בשום פנים ואופן תמשיך להיות בתחתית תוחלת החיים בישראל. למה זה מגיע לתושבי אילת? למה זה מגיע לתושבי אילת להיות שם? הפערים הם אדירים. אין קרדיולוגיה באילת, אין קרדיולוג, מגיע פעם בשבוע, אין צנתורים, אין חדר צנתורים, אין טיפול נמרץ. אתם מתארים לעצמכם מה זה אין קרדיולוגיה או מה זה אין צנתורים? זה אומר שאם אתה מקבל התקף לב באילת או מקבל אירוע מוחי, מפנים אותך במסוק. הגעת בזמן או המסוק נמצא, זכית אולי בחיים שלך, ולא – אתם מבינים איפה אנחנו משתרכים בתוחלת החיים ולמה. את הדבר הזה צריך לסיים. די. די. אי אפשר להמשיך את הדבר הזה. זה לא הגיוני, זה לא סביר. זה לא סביר. אותו דבר בתחבורה. תחשבו על אלה שנדרשים להגיע למרכזים רפואיים במרכז הארץ, איך הם מגיעים. אחרי שנסגר שדה דב, אחרי שרמון נבנה איפה שהוא נבנה – נבנה אגב כדי להביא תיירות נכנסת. ראיתם תיירים? גם אני לא. שדה שהושקעו בו שני מיליארד שקל ואין שם פעילות תיירותית. תגידו בגלל המלחמה, אני מבין, אבל גם קודם לכן. אנשים לא מאמינים שאפשר להביא תיירים, בגלל זה גם לא משקיעים. אני מסביר את החשיבות הכלכלית ואיך זה עושה שכל כלכלי. לא רוצים לקבל את זה – כמה זה יתרום לתוצר של המדינה וכמה זה יכניס לקופת מדינת ישראל. אז אמרת. צריך להבין. כשמדברים על תחבורה – ואני חייב להגיד, אני רוצה להיות הוגן, קודם כול אני מקבל הרבה אמפתיה, הרבה סימפטיה, הרבה אוזן קשבת. יש דברים שמתקדמים וצריך להגיד גם את זה. כשמדברים על משרד התחבורה, והזכירו כאן את כביש 90, לראשונה מאז אנחנו מדברים על כביש 90 עובדים עליו ללא הפסקה, ואני יודע להעריך את זה, אני אחד שיודע לראות את חצי הכוס המלאה. צריך לראות את חצי הכוס המלאה, וכשעובדים על כביש 90 וחוסכים חיי אדם – והנה אני אומר לכם, בכל הקטע ששודרג אין תאונה אחת קשה; היו תשעה הרוגים כל שנה בקטע הכביש הזה. אז חשוב להגיד את הדברים האלה. יש רצון אדיר, אבל בין הרצון ובין הביצוע יש פערים עצומים. וכמו שנאמר כאן על החלטות הממשלה שלא בוצעו, זה בלתי נתפס. אתה שומע סיפורים שילדים קטנים לא מוכנים לסבול אותם, אני אומר לכם, אלה סיפורים שאני מעדיף לא להעלות אותם כאן בשולחן. למה אי אפשר לבצע החלטת ממשלה כזאת או אחרת? אלה החלטות ממשלה שיש להן חשיבות אדירה כדי לקדם את העיר כלכלית, כדי לקדם את העיר תחבורתית, כדי לחבר את אילת עם המרכז. אנחנו היום מנותקים. בעקבות סגירת שדה דב יש היום טיסות – פעם היו 40 טיסות ביום לאילת, אדוני היושב-ראש, בין 40 ל-50 טיסות, היום יש שמונה, תשע, והיו זמנים שהיו רק שש בתקופת המלחמה. תחשבו על הדבר הזה. יש לזה השלכות אדירות כי כולם באים ברכב ואתם מבינים מה קורה באילת, הפכנו להיות מגרש חנייה אחד גדול. יש פתרונות לכל הדברים הללו. יש פתרונות, והנה, אנחנו הולכים עכשיו להסדרה של הטיסות, וכאן אני חייב להגיד שגם האוצר וגם משרד התחבורה התגייסו לטובת העניין הזה, והנה, ביום ראשון תעבור החלטת ממשלה שאני מקווה שתיושם כדי לעשות את ההסדרה בטיסות. ההסדרה בטיסות לא תחזיר 40 טיסות, אבל היא תעשה קביעות, תדירות, דיוק מבצעי, ותעשה משהו. לכן אני אומר, את ההחלטות הללו חייבים ליישם כדי שאילת לא תמשיך להשתרך מאחור ותצעד קדימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> זה מה שצריך לעשות. יש כאן החלטות כל כך חשובות. לא יכול להיות ששנה וחצי אחרי שאני יושב עם שר האוצר ומקבלים החלטה על רקע המלחמה, שהפיצוי, ראיתם אותו, זה לא פיצוי גדול. אני רוצה לספר לכם משהו. סיפרו כאן מה נעשה בתקופת המלחמה, נאמר על זה הרבה. אנחנו כעירייה נכנסנו לגירעון כספי בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות ב-2024 וב-2025 בגלל המלחמה כי אני לקחתי על עצמי אחריות שבעצם זו אחריות לאומית, לא אחריות שלי כראש עיר. אגב, זה שאילת צריכה להיות עיר חזקה, זאת לא משימה שלי, זה לא אינטרס שלי, זה אינטרס לאומי. זה אינטרס של הממשלה, זה אינטרס לאומי שאילת תהיה חזקה. רצו הוכחות לכך, תראו מה קרה במלחמה. עובדה שנדרשנו להביא את כל בתי החולים בישראל כדי לסייע, כדי להקים מרפאות, כדי להקים 32 מוקדים לסיוע נפשי, כדי להקים מרכזים לוגיסטיים, פתחנו 15 בתי ספר, 84 גני ילדים. וכן, אדוני היושב-ראש, הקהילה של אילת, אני גאה בה, התגייסה כולה ובאה אחרינו, אחרי ההובלה שלנו ואחרי ההנהגה שלנו ואמרה, אנחנו נדאג לכל אחד ואחת מ-65,000 המפונים שהיו לאורך חודשים ארוכים בעיר אילת, ואני גאה על כך. אבל מכאן ועד להשאיר אותנו עם חוב של שלושה מיליון שקל עדיין – שלושה מיליון שקל רק, 2.8 אפילו, הנה הגזבר כאן – זה אותו פיצוי שהמדינה נתנה לערים קולטות. אז עדיין חייבים לנו שלושה מיליון שקל, המנכ"ל שלי קרא לפיצוי הזה כדור פלאפל ביום כי זה חמישה שקלים ליום לאדם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מי חייב? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> משרד הפנים. משרד הפנים אומר, אין לי שר, אז אני לא יכול להעביר את ההחלטה. אבל למה חיכית עד עכשיו? מזמן סיימנו את הסיפור של המפונים. היה שר. עכשיו זה אין שר, כל פעם יש תירוץ אחר. זה לא השלושה מיליון, זה רק המסר. אני לצערי מסיים בגלל המלחמה הזאת בלא מעט מיליונים בגירעון, ואנחנו לא צריכים להיות שם כמובן כעיר, אנחנו לא רוצים להיות שם. אגב, זה שהנמל מושבת כבר שנתיים, נמל בישראל מושבת שנתיים, לא הגיוני במדינה ריבונית. מיצרי באב אל מנדב, סוגרים נתיב שיט בין-לאומי. אני אמרתי, ואני מאמין בזה, אם נמל אחד בישראל סגור, כל נמלי תימן צריכים להיות סגורים – כל נמלי תימן, אבל נמלי תימן עובדים, תתפלאו. אני לא נכנס לעניינים הביטחוניים והמדיניים, אני לא שם, אני לא מייעץ לאף אחד. אני אומר את הדברים בכאב שלי כראש עיר, כי הנמל הזה חייב עדיין 11, 12 מיליון שקל ארנונה לעיריית אילת. אתם מבינים מה המשמעות. ואיך זה שנמל לא פעיל? צריך למצוא את כל הדרכים כמובן כדי שזה יקרה. כמובן, הסקירה שנעשתה כאן על ידי המבקר היא סקירה מלאה של הדברים, אבל חשוב לי להגיד. הדברים הם פתירים, באמת. קודם כול, צריך ליישם את החלטות הממשלה, צריך לדאוג לזה שאילת לא תשתרך מאחור וצריך לדאוג לזה שאילת תהיה עיר חזקה, זה חשוב לכולם. אני עכשיו רוצה לומר שתי מילים לגבי הפוטנציאל האדיר של העיר אילת, שהוא לא ממוצה, הוא לא מיושם, הוא רחוק מלהיות שם. יש פוטנציאל אדיר, היום הוא על אחת כמה וכמה על רקע הסכמי אברהם כי אנחנו השער למדינות המפרץ. השלום הכלכלי שראש הממשלה מדבר עליו וכולם מדברים עליו צריך ויכול לפרוץ מהעיר אילת. לכן יש פוטנציאל אדיר. לצורך העניין, דיברו על הרכבת. הרכבת, מדברים עליה עשרות שנים, אני שומע עליה מגיל שמונה, כשאני באילת. אני מגיל שמונה באילת ושומע על הרכבת ומייחל לראות את העיניים של הקטר, וזה לא קורה. נכון, לאחרונה – הנה אני גם כאן אגיד את הדברים כי צריך להגיד את העובדות – לאחרונה, שרת התחבורה הביאה תקציבים והאיצה במתכננים, החזירה את המתכננים לעבודה, ואנחנו מתקדמים. צריך להגיד את העניין הזה, אבל החשש שלי שזה ילך שם עוד פעם לאיבוד, ולכן צריך להתמיד בדברים האלה, צריך לדאוג שההחלטות ייושמו. בתחומי התיירות, אתם ראיתם, לאורך השנים הרבה החלטות לא יושמו. לאילת יש פוטנציאל תיירותי אדיר. אני אסיים בזה שאני אומר, אפשר בהשקעות לא גדולות. התוכניות ששמנו על שולחנה של הממשלה הן תוכניות בעלות כדאיות כלכלית מובהקת בראש ובראשונה למדינת ישראל לפני העיר אילת. אגב, מי שאמור לעשות את הרוב הגדול של התוכניות זה בכלל המגזר הפרטי, הממשלה לא כל כך צריכה להשקיע – כן צריכה להשקיע בפתרון האתגרים, כן צריכה להשקיע בבריאות. אני נלחמתי ארבע שנים, אדוני היושב-ראש, כדי שיאשרו בית ספר לרפואה באילת, ארבע שנים. אישרו לפני חודש הקמת בית ספר לרפואה. למה אני עושה את זה? זו אחת הדרכים לפתור את בעיית הרופאים באילת. אנחנו נתחיל להצמיח רופאים. אנחנו לא נראה את הפתרונות כרגע, אבל זה לדורות הבאים, לילדים שלנו, לנכדים שלנו, לדורות הבאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לכן, יש כאן באמת עיר שאנחנו לא רוצים, אדוני, להיות נטל על צווארה של המדינה, לא רוצים. אנחנו אומרים, תנו את החכות כדי שנוכל באמת להביא את אילת להיות איפה שהיא ראויה להיות – עיר חזקה, עיר עם תרומה חשובה מאוד למדינת ישראל, ובעיקר עיר שממצה את הפוטנציאל הגדול שיש לה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח. על זה נאמר, עיר שמצפה לבשורה. חברי הכנסת, בבקשה. אושר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני אגיד משהו קצר כי קראו לי ללכת לוועדה אחרת, אז ברשותכם. אדוני ראש העיר, אני חותם על כל מילה שאתה אומר, אנחנו גם נפגשנו לפני כשלושה שבועות ויצא לי לראות מקרוב באמת על מה הוא מדבר. אני הח"כ היחידי כאן מהקואליציה, ואני שמח שזה באמת דיון שהוא ענייני. זה לא דיון פוליטי, זה דיון שהוא ענייני לחלוטין ואני מאמץ את כל דברי הביקורת שיש כאן – אני לא מתבייש, כחבר קואליציה, ויש פה הרבה דברים שכן צריכים לעשות. לא נדבר עכשיו על החשיבות האסטרטגית, אנחנו דיברנו על זה מעל ומעבר, אבל מדובר פה בסופו של דבר קודם כול על התושבים. כמה? תקן אותי, 70,000 תושבים, אדוני? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 70,000, ובכל רגע נתון יש עוד 40, 50. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 70,000 תושבים, אם אני לא טועה, גם מבחינת שטח מוניציפלי, העיר החמישית בגודלה בישראל. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תחשבו עוד כמה היא יכולה להתפתח. לא דיברנו בכלל על עסקים חדשים שלא נפתחים. צריך לתת את הדין גם על העניין הזה. לדעתי, הסיפור פה בסופו של דבר הוא פוליטי, ואני אגיד לכם למה אני מתכוון. כמו שאני רואה את זה, נקודת התורפה של הממשלה שלנו היא שתיק האוצר לא בידי מפלגת השלטון, משם מתחילות כל הבעיות. אני חושב שאם תיק האוצר היה בידיים של מפלגת השלטון, של הליכוד, זה היה בהכפפה ישירה לראש הממשלה, ודברים היו מתבצעים בצורה הרבה יותר יעילה כי גם אנחנו בתור חברי כנסת של מפלגת השלטון הרבה פעמים נתקעים פה הרבה מעבר לבירוקרטיה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אמרת שזה לא דיון פוליטי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אמרתי שזה ענייני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הניתוח הוא פוליטי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני מנתח מה גורם לזה, ואני אומר, אין לי שום בעיה גם לבוא ולבקר את הממשלה שאני חבר בה. אני אומר את זה בצורה הכי פתוחה שיכולה להיות. וכן, דבר ראשון, צריכים לבוא וליצור פה איזשהם פתרונות, קודם כול לתושבים, אבל מעבר לזה גם למי שמגיע לשם. בעניין הזה, ראש העיר יודע, אני רתום, כל מה שרק אפשר כדי ליצור פה פתרונות. היינו לפני שלושה שבועות, לפני כחודשיים וחצי גם יצא לי להיות בסיור מטעם ועדה של קרן האושר, היינו שם, ראינו כיצד מטפלים במרכזי טראומה לחיילים ששבים מהקרב, נותנים להם איזשהו טיפול נפשי, ראינו את כל הנושא של חקלאות ימית. כמו שראש העיר אמר, יש פה הרבה פוטנציאל לעשות הרבה מעבר, ואת ההחלטות צריכים לבוא וליישם, נדאג בעזרת השם - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ניכנס לפרטים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> - - לא עם מאה אחוז, אבל שנתקרב לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנגיע במהרה בימינו ל-70% ביצוע, ולא הפוך. תודה רבה, חבר הכנסת שקלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ברשותכם, אני חייב לצאת. תודה רבה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש דיון על מצבם של הדרוזים בסוריה בוועדת חוץ וביטחון, אנחנו נצטרך לצאת. אני רוצה להגיד שני דברים, כראש עיר לשעבר ועיר פריפריאלית, שעתיים נסיעה מאילת. יש לי איזו תחושה של דז'ה-וו כי אני שומע את סיפורי אילת כבר עשרות שנים. המדהים הוא שבאילת יש רצף של ראשי ערים מצוינים – אלי הוא ראש עיר מצוין, הוא מנהל מאבקים הרואים – אבל לאורך כל הזמן, רוב השרים ברוב המשרדים הם פשוט חנטרישים. לכן, כשאני מסתכל על הדבר הזה, אם כל משרד היה לוקח את דוחות מבקר המדינה והופך אותם לתוכנית העבודה, היו פותרים את הבעיה, אבל הם לא יעשו את זה, הם ייקחו את זה וישימו את זה על האצטבות וזה יעלה אבק. האפשרות השנייה היא שפשוט הממשלה תזרים כסף לראשי הערים. ראשי הערים הם זרוע ביצועית מצוינת. אילו רק לוקחים את אלי ואומרים לו: ה-25 מיליון שקלים של התחבורה או של פיתוח התיירות, אנחנו לא מחכים הרבה, קח לך את התקציב, תגיש תוכנית ותתחיל לבצע. וזה לא קורה, זה הסיפור. ולכן הקריאה ממך, שוסטר – גם אתה היית ראש רשות – צריכה להיות לממשלה, כל מה שאפשר להעביר ישירות לראש העיר הזה, תעבירו לו, יש לו צוותים מצוינים. בנושא של הרפואה זה מדהים. אני עצמתי את עיניי, ב-2013 הייתי השר האחראי לפיתוח – לא השר, ראש העיר ב-2011 לרשות לפיתוח הנגב-גליל, וישב ראש עיריית אילת, שמענו את אותם הדברים לגבי הרפואה. כבר אז הצעתי, אני רוצה שתדעו כאן. יש כאן אנשי משרד הבריאות? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לגלות לך, אדוני ראש העיר. תקציבי הבריאות מחולקים על פי הקפיטציה, אתם מכירים את זה. תעשה בדיקה אחת של כמה קופות – יש לך אני משער כללית, מאוחדת ומכבי - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ארבע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> - - כמה הקופות מקבלות כסף תוספתי רק על אילת ותוודא לגבי הכסף התוספתי. הקפיטציה אומרת, כל תושב באילת מקבל X, אבל יש לו X פלוס הגיל שלו, אם הוא חולה, ועל זה שהוא פריפריאלי. ומסתבר שאין אף אחד שמפקח על התוספות האלה בקופות, ואז הקופות לוקחות את הכסף הזה לבינוי, לצרכים אחרים. זה דבר אחד שאתה חייב לעשות. ב', אני מציע לך. כשהקמתי חדר מיון בדימונה ורציתי שכל הקופות ייכנסו, אז אמרו: לא. אמרתי, אוקיי, מי הקופה שרוצה להיכנס, אמרו לי כללית. עברתי בין כל הבתים בדימונה, וזה הרבה, נקשתי ואמרתי, תעזבו את כל הקופות, תעברו לכללית, ותוך שבוע כל הקופות היו מוכנות לשים את מה שצריך. צנתר חייב לשבת ביוספטל, חייב לשבת, אין דבר כזה. אני רוצה שתבינו, חס ושלום, צנתור זה 90 דקות, מקסימום. אז צריך לגשת לקופות ולהגיד להן, שלושתכן יושבות ושולחות לי צנתר. אם לא, שקופה אחת תגיד שהיא שולחת צנתר ואני אדאג שכל תושבי העיר יעברו לשם. אין מה לעשות. באמת שאתה ראש עיר מצוין, אלי, אני מלווה אותך וזה פשוט תענוג לראות את העבודה שלך, גם במלחמה, גם היום, אבל לפעמים אנחנו, ראשי הערים, צריכים להיות כוחניים הרבה יותר כי אחרת הם לא מבינים את זה. הם לא מבינים את המצוקה שלך, המשרדים לא מבינים את המצוקה שלך. סליחה שאני צריך ללכת כי באתי באמת להגיד את הדברים, ואתם הזרוע הביצועית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, מאיר. אנחנו ברשותכם נעבור כרגע למענים. הרי בסופו של דבר, אפילו אנחנו לא מדברים על תוכניות חדשות, אנחנו מדברים על הצורך – ועל כך מדבר דוח המבקר – לבצע את ההחלטות שכבר התקבלו. עבודת מטה מעולה אמרנו, החלטות טובות. אני מבקש להתחיל בתחום הבריאות. מנהלת אדמיניסטרטיבית של יוספטל, שושנה ברדריאן, ואחריה משרד הבריאות, הגברת רוזנבוים. בואו נתחיל בתחום הזה, ואני מבקש, א', בתמצות; ב', לגעת בתוכניות עצמן, ביישום, לא תוכניות, החלטות הממשלה. בואו נהיה במקום המאוד קונקרטי. תודה. << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> באשר ליישום החלטת ממשלה ב-2019, קיבלנו 150 מיליון, 75 מיליון לבינוי של מבנה ממוגן שכולל ארבעה חדרי ניתוח, בתוכו חדר היברידי שיכלול צנתורים, חדרי לידה ו-22 עמדות דיאליזה, אז זה מתקיים. הפרויקט צריך להסתיים בעוד 30 חודש. את המנחת, כמו שהיינו צריכים לבצע, לא ביצענו, משיקולים ביטחוניים כי המנחת היה צריך להיות מבצעי, אז לא עשינו. בנוגע להאנגר, אנחנו ממש בחודש הזה אמורים לסיים אותו, כך שגם הוא יהיה מוכן. היו עוד 75 מיליון שהתייחסו לביצועים בהיבט של טלרפואה, 14 מיליון, לא ניצלנו. אמרנו כמה פעמים שה-14 מיליון האלה לא נצליח גם לנצל אותם, ניצלנו באופן חלקי; ייעוצים ניצלנו; מענקים ניצלנו; יוספטל הוא מקבוצת כללית, ולכן באמת כללית עמדה וגייסה את כל הרופאים וחילקה את המענקים כמעט במאה אחוז. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה עוד פעם לחדד מה לא הצלחתם לנצל? << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> מה שלא עבד זה הטלרפואה. מה שעבד זה המענקים לרופאים שניתנו והשתמשנו בהם, הבינוי שהשתמשנו בו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה ההיקף שלא בוצע? הטלרפואה. << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> הטלרפואה היה 14 מיליון שקל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ציוד מיוחד? על מה מדובר? << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> היה גם על תשתיות וגם על ייעוצים. זה נוצל ממש באופן חלקי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם עוסקים בשאלה איזו חלופה? הרי הדבר המיידי שצריך לחשוב עליו זה או בכל אופן להתעקש על יישום הרכיב הזה לטובת שיפור הבריאות, או לא להחזיר את הכסף הזה אלא להשקיע אותו בחוכמה המרבית, ביעילות המרבית, לתחום הבריאות. << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> כמובן. אנחנו היום מנסים לעשות גם טלרפואה, שזה בעצם רפואה מרחוק, שהמטופל יושב באילת והרופא יושב במרכזים רפואיים אחרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה הפרויקט שמדובר, שאת אומרת שלא הצלחתם. << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> נכון. זה עובד באופן חלקי, יש לזה כמה בעיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לבעיות, אני רוצה לשאול לשאלת הכסף. יש שם 14 מיליון שלא נוצלו. << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> נכון. לא העבירו לנו את זה לתקציב אחר. ההחלטה הייתה 14 מיליון לזה, 14 לייעוצים, 75 מיליון לבינוי, חמישה להאנגר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מייד כשנעבור למשרד הבריאות, אנחנו ננסה לברר איך לא מפסידים את הכסף הזה. מה עוד? << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> הכסף של המסוק, שבאמת תוקצבנו בהתחלה והיום אנחנו כבר לא מקבלים כספים למסוק. משרד הבריאות ויוספטל פועלים יחד. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מסוק זה מה שמציל חיים כרגע, אם הוא מצליח. תארו לכם שאנחנו צריכים להילחם על המסוק. << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> על התקציב של המסוק, וגם משרד הבריאות וגם אנחנו פועלים ביחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה התקציב שלו לשנה? מה העלות המוערכת? << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> זה השתנה. היום העלות הרבה יותר גבוהה ממה שהיה בעבר. בעבר זה היה 27 מיליון שקל לתקופה של מבחן החלטת ממשלה, היום זה כבר הרבה יותר, ואנחנו פועלים יחד עם משרד הבריאות. בכל מקרה יש לנו כרגע את התמיכה של משרד הבריאות לצאת וליישם את המכרז החדש למסוק, ככה שיש לנו עכשיו מסוק ביוספטל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא הבנתי. יש פתרון לנושא המסוק? יש מסוק מתפקד? << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> המסוק מתפקד אבל אין עדיין כסף. הוא מתפקד כי הוא חייב לפנות מטופלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי משלם? << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> מי שמשלם כרגע זה כללית. אנחנו מול משרד הבריאות וביחד מול האוצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שמח שהכללית משלמת. יש פה נציגות של הכללית? << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> אני מהכללית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. יוספטל. וזה לא מוצא חן בעיניכם, ובצדק, ואתם מבקשים מה? מבקשים את ההשתתפות. << אורח >> שושנה שושי ברדריאן: << אורח >> אנחנו מבקשים את התקציב, כן, כמו שהובטח לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בצדק רב. תודה רבה. גברת יפעת סגל, בבקשה. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים, משרד הבריאות. נעים מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה תפקידך במשרד? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> אני מנהלת אגף יישום פרויקטים מערכתיים בלשכת המשנה למנכ"ל, בין היתר נושא של חיזוק שירותי הרפואה באילת, וביוספטל בפרט נמצא תחתינו, וכמובן מרכזים התנהלות מול מספר יחידות שונות בתוך המשרד. לעניין המסוק, אגיד באמת שהתקציב ניתן במסגרת החלטת הממשלה, כרגע ההחלטה פגה, והמשרד, הוא נכנס ומתקצב את הנושא הזה מול כללית, חרף העובדה שהוא לא מתוקצב על הנושא הזה. כלומר, כדי לא להגיע למצב שבו אין מענה מוסק, אנחנו ממשיכים לשאת בעלויות האלה, אבל המצב הזה כמובן לא נוח לאף אחד מהצדדים וכן צריך לבוא על פתרונו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> נגיד שנושא חיזוק שירותי הרפואה בעיר, וכמובן כאמור ביוספטל, הוא נמצא במוקד העניין של המשרד. המשנה למנכ"ל, ד"ר ספי מנדלוביץ', נמצא בקשר ישיר בנושא הזה, גם מול בית החולים, גם מול מנכ"ל כללית הנכנס. בסך הכול אנחנו צריכים לעבוד פה במשותף, לגבש תפיסה משותפת של צורת העבודה, איך אנחנו מחזקים את שירותי הבריאות בצורה מעמיקה יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מעבר לכלליות, יש לנו החלטות ממשלה בתחום הבריאות שחלקן לא יושמו, ויש צרכים עתידיים, נחלק את זה לשניים הפעם. השאלה אם יש לכם תוכנית ברורה או שאתם עובדים על תוכנית ברורה איך ליישם את ההחלטות שלא בוצעו ואיך לקדם. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> ההחלטות מתקדמות ודברים מיושמים, אבל שוב, כללית - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמענו למשל שטלרפואה לא התקדם. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> יש דברים ספציפיים שלא מתקדמים ואנחנו עובדים במשותף לראות איך אנחנו מיישמים את הדברים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי אנחנו נוכל במקום הזה להיפגש שוב ולשמוע על תוכניות מגובות מבחינתכם, או מגובות מקצועית כרגע, אני מקווה שגם כספית? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> אני מקווה שממש בחודשים הקרובים אנחנו נקבל החלטות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אנחנו נהיה פה כדי לעקוב, כדי לוודא. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> אנחנו נשמח מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לכבודנו, לכבוד מדינת ישראל יהיה שנבצע את מה שצריך. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המציאות שבה אנחנו מיישמים רק שליש מההחלטות היא לא טובה. אני חושב שבנושא הבריאות, אם הבנתי נכון, המצב הוא לא בדיוק כזה. יש פערים גדולים לעתיד. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> יש פערים להשלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל נגיד שהרוב בוצע. ועדיין, הפערים הם קריטיים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, החלטת הממשלה הזו מ-2019 לא נתנה מענה. גם אם היה מיושם הכול, זה לא היה נותן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה בדיוק מה שאני אומר. אז בוצע הרוב, לא הכול. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> זה שאנחנו מדברים על מסוק כפתרון האולטימטיבי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ועדיין יש פערים. אז אנחנו ניפגש פה לתחום הזה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תראה את פעילות המסוק. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> אני רק אגיד שבאמת האתגר באילת הוא כבד, אנחנו מנסים להביא את אנשי הרפואה, את הצוותים הרפואיים. היו תקציבים גדולים שלא נוצלו בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאני מבקש, כשאת חוזרת הביתה אז תגידי שיש פה ועדה שמבקשת לעקוב, לתמוך ככל יכולתנו, על ידי כך שאנחנו נזמן אתכם שוב בעוד מספר שבועות כדי לראות שבאמת היישום מתקדם והתוכנית החדשה שמתואמת גם עם הקופה, או הקופות, גם עם המשרד וכמובן עם העיר בתחום החיוני הזה, אנחנו מדברים פה על ביסוס ריבונות, לא פחות מזה, ביסוס ריבונות. המשילות צריכה לבוא לידי ביטוי במקצוענות, בדברים הפשוטים והכי מובנים של החיים. אנחנו אומרים העיקר הבריאות, בואו נתכוון לזה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אם אפשר רק הערה למשרד הבריאות כי אתה מסכם את זה כרגע. יש צוות שעובד במשרד מינואר 2024. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בראשותו של ספי, כן. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> נכון. וחשוב מאוד שגם אנחנו במשרד, כדי שנוכל גם לסייע לוועדה במעקב בעניין הזה, שהצוות יוציא את התוכנית שלו ליישום החלטות שלו. אנחנו כרגע מבינים שיש איזו התנהלות מתגלגלת כבר שנתיים, אבל אנחנו לא יודעים לשים את האצבע – עד סוף רבעון שני אנחנו מתכוונים לסיים ככה ועד סוף רבעון שלישי לקדם ככה. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> שוב, ההחלטות האלה לא יכולות להתקבל במנותק משירותי בריאות כללית, ולכן אנחנו גם ממתינים לדייק אותן. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> גם אם יש לכם פער ביישום, שקפו לנו את זה כדי שנוכל לבוא ולתת גם הצבעה על משרדי ממשלה ועל קופות חולים ולעשות את העבודה מצידנו. כרגע זה די אמורפי הסיפור הזה, וחשוב לנו לקבל שקיפות – אני אומר באופן ציורי – טבלאית כמעט, כדי שנוכל לעשות על זה עבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו ניפגש כאן. אני מבקש מהמבקר בתוך כחודשיים, אחרי שאתם העברתם את התוכניות, לקיים כאן דיון נוסף, ייתכן שנמקד אותו בתחום הזה. אני מבקש לעבור לתחום התיירות. מאיה אברמוביץ', מנהלת אגף תשתיות במשרד. שלום. << אורח >> מאיה אברמוביץ': << אורח >> שלום. אני אתייחס לחלק מהנושאים שנוגעים אליי לתשתיות, ונטע תשלים אותי, היא נמצאת איתנו בזום. לגבי החלטת ממשלה 4662, רצועת החוף, יש טענה שיש שיהוי או תקצוב ביצוע מועט. אנחנו כמובן חולקים על זה. קודם כול, החלטת הממשלה קבעה פריסה תקציבית של 38 מיליון כל שנה, אז כבר הוגדר לנו פריסה תקציבית כלשהי. מעבר לזה, אנחנו חושבים שהפריסה היא נכונה כי בסוף מדובר ברצועת חוף שמחולקת למקטעים. המקטעים האלה מתוכננים ומקודמים לפי זמינות של ביצוע, זאת אומרת אין טעם לתקצב משהו ולהשאיר את הכסף ביתרות לא מנוצלות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באיזו שנה ההחלטה התקבלה? << אורח >> מאיה אברמוביץ': << אורח >> ב-2019. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז כבר אפשר לדעת. << אורח >> מאיה אברמוביץ: << אורח >> אנחנו יודעים שאנחנו בקצב ביצוע של למעלה מ-70%, בוצעו מקטעים מעבר למה שקבעה ההחלטה ותקצבנו הרבה מעבר. ההחלטה קבעה 190 מיליון לאילת ולפארק תמנע, ואנחנו תקצבנו כמעט 300 מיליון, זאת אומרת שיש כאן הרבה יותר מקטעים שבוצעו. ההתקדמות המדורגת, יש לה משמעות כי בסוף אנחנו גם מקדמים לפי זמינות ביצוע וגם מונעים בעצם הפרעה להתנהלות התקינה של העיר, לתנועה של מבקרים, לחסימה של חופים, אז מבחינתנו הפריסה התקציבית היא נכונה ויעילה. זה בהקשר של רצועת החוף. לגבי פארק הצפרות, פארק הצפרות נכלל בחלק מהחלטת ממשלה של צפרות, של כלל מרכזי צפרות בארץ. במסגרת הזו, הפרויקט תוקצב בכמעט חמישה מיליון ופותחו שבילי גישה ודרכים. הפארק, הוא נחשב מוצלח מבחינת הפיתוח והוא בוצע על ידי החברה הממשלתית לתיירות. במקביל, ראינו שהתשתיות ירודות והחלטנו לקדם גם תוכנית סטטוטורית. תוכנית סטטוטורית, מטבעה, אורכת זמן, זה לא משהו שקורה מהיום למחר. בזמן הזה העבודות לא נעצרו, המשכנו בעבודות, ואני עוד אומר שזה אחד הפרויקטים המועדפים על משרד התיירות, וכראיה לכך, עודדנו את עיריית אילת במסגרת נוהלי הצת"פ שלנו לפיתוח תשתיות להגיש בקשה לפיתוח הפארק, וגם תקצבנו בהתאמה שמונה מיליון בשנת 2024. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. מי ישלים? נטע בזום? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> ראשית, אני מתנצלת שלא יכולתי להיות אתכם פיזית. נטע בן ישי, אני נציגת מינהל אסטרטגיה במשרד התיירות. ראשית, תודה - - - (תקלות בשמע) מנהל יחידת הביקורת שאם מסתכלים על הדוח הזה רואים בעצם אסופה של פרויקטים שאנחנו דנים עליה ואפשר להמשיך ולהתייחס לכמה דברים, אבל לבוא ולהגיד שמשרד התיירות לא מבצע את החלטות הממשלה שנוגעות בעיר אילת, לפחות אלו מהשנים האחרונות, אני לא רוצה להתייחס להחלטה 333, שלא מגדירה בעצם מה לעשות אלא רק אומרת שצריך לעשות תוכנית, אז אנחנו עובדים על תוכנית ואני אזכיר גם שמשרד התיירות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לקח על עצמו משימה אדירה שלא הייתה מתוכננת עבור זה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מתקשים לשמוע את הקול. << אורח >> מאיה אברמוביץ': << אורח >> היא מדברת על הפינוי כמובן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין. אני חושב שאנחנו מבינים את המסר. ברשותכם, בגלל קוצר הזמן, אנחנו בטווח של 20 דקות וצריך לסיים, אז אני אעצור כאן. אנחנו לא סיימנו, אנחנו ניפגש שוב ונוכל לשמוע אתכם ואני רוצה לעבור ברשותכם למשרד התחבורה, אריאל קפלן. << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> אם אפשר הערה אחת לגבי פארק הצפרות. אמיר ביידא, מקרן קיימת לישראל. ממש היום קיבלה תוקף התוכנית שקק"ל קידמה יחד עם העירייה והחברה הכלכלית של העירייה לפארק הצפרות, שהופכת את הפארק עצמו ליער, לשטח בייעוד יער, ובהתאם תהיה בהחלט גם הפעילות של קק"ל בתוך השטח הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח. יופי, ותודה לקק"ל. משרד התחבורה, בבקשה. << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> רק לשאול אם יש נציג מנתיבי ישראל פה? << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> לא. << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> פעם הבאה כדאי שיהיה, פשוט כזרוע ביצועית של המשרד. אריאל קפלן, מנהל תחום תקציבי פיתוח רכבות כבדות. אני אתייחס לשני הסעיפים שעלו פה, הראשון זה כביש 90. נתבקשתי לעדכן מטעם מנהל אגף תקציבי פיתוח דרכים, שכל המקטעים שטרם קיבלו ביטוי או טרם קיבלו טיפול, כבר מוטמעים בתוך תוכנית החומש הבאה של נתיבי ישראל. בכל מה שקשור לרכבת אני מזכיר עוד פעם, זה מגה פרויקט, בין 30 ל-40 מיליארד שקלים, כשתקציב מזומן של רכבת ישראל זה בערך 4.5 מיליארד בשנה, זאת אומרת יש פה אתגר תקציבי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשאל שאלה אולי חשובה, ממה שאתם מבינים, מעבר למאה מיליון שקל תכנון – נדמה לי זה התקציב ששמעתי – האם לפעמים מפזרים במירכאות מאה מיליון כדי להעביר את השנים, את הקדנציה. אני לא אומר שזה המצב. אני שואל האם ישנה כוונה מפורשת, ממה שאתה מרגיש בדרגי הביצוע, שאנחנו הולכים לקראת רכבת לעיר אילת? << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> השאלה שלך מפתיעה אותי כי זה ברור מאליו שכן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור מאליו. ההתנהלות של מדינת ישראל לאורך הדור וחצי – יש מי שיגיד יותר – האחרונים לא מוכיחה את זה. << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> נכון. מסכים איתך, אבל כמו שאמרת, באמת הוקצו תקציבים כדי לקדם סטטוטוריקה במקטע הצפוני וכדי לקדם את התכנון במקטע הדרומי. סליחה, מקטע צפוני בעצם מדובר בהכפלת מסילות בין באר שבע לדימונה, שם בעצם יש התקדמות הרבה יותר משמעותית, מן הסתם. המקטע הדרומי זה המקטע הקצת יותר מאתגר כי כן יש הליך סטטוטורי לצלוח, אני חושב שלפני חודשיים בערך עברו קונגרס ציבורי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אתה מרגיש שזה מה שאתה יודע. << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> זה הכיוון, בהחלט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מתקצר. נמלים, ככל שזה קשור בכם, הנמל באילת, האם אתם עוסקים בזה? האם זו שאלה שהיא רק אסטרטגית, מל"לית ומעלה? איפה אתם עומדים? << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> למי השאלה מופנית? אליי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משרד התחבורה. << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> כן, בוודאי. כמובן, אנחנו עוסקים גם בנושא הנמלים בשיתוף עם חנ"י, חברת נמלי ישראל, כל מה שקשור לנמל כנראה יש איזושהי עבודה, ראש העיר אולי מכיר אותה, העמקת הנמל שמתבצעת. כמובן שאלמנט המטענים זה אלמנט מאוד חשוב בחיבור המסילתי לאילת. אני לא אגזים ואומר שאנחנו רואים בזה כציר מתחרה לסואץ ואנחנו כן במטרה מאוד מאוד לדחוף את זה, על אף שהיום, כמו שראש העיר אמר, הנמל עומד וממתין, אבל אנחנו מאוד אופטימיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בתנאים אסטרטגים אחרים, כשמדברים על IMEC, האם אילת בעסק או שזה יותר צפוני? החיבור בין הודו לאירופה, האם אילת היא חלק מהעניין או לא, או שאנחנו כנראה מחוץ ללופ? << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> לא, למה מחוץ? בעיניי, כן, קודם כול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז נדבר על זה. << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> יש פה חשיבות מאוד מאוד גדולה גם לנושא המטענים, אבל זה גם כן מצריך תשומות נוספות, כל מה שקשור לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עוד שאלה. אוויר, מה קורה? אנחנו צריכים אוויר. << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> אני כאיש מקצוע צופה שהרכבת כן תנגיש את שדה התעופה רמון גם לתושבי מטרופולין באר שבע לצורך העניין כשדה מתחרה לנתב"ג, תהפוך אותו להרבה יותר אטרקטיבי. חלק מהביקורת על השדה זה חוסר הנגישות שלו לעיר, אני חושב שהרכבת כן צפויה לתת מענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זמן הנסיעה המתוכנן מבאר שבע לרמון? << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> אני חושב בערך שעה וחצי. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שעה וארבעים דקות. << אורח >> אריאל קפלן: << אורח >> דייקו אותי. אני רואה שיש פה נציג מרשות שדות תעופה, אני חושב שכדאי שהוא גם כן יתייחס להיבטי פיתוח. << אורח >> אבי שמש: << אורח >> ממשרד המבקר, רשות שדות התעופה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה רוצה להוסיף מילה? << אורח >> אבי שמש: << אורח >> זה פחות בתחום השיפוט שלנו, הדברים שהוא ציין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. משרד החקלאות, נעם. << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> שלום לכולם. אנחנו עוסקים בנושא של פיתוח חקלאות ימית כבר מהחלטת ממשלה של 2012, אבל בפועל, תקציבים הוקצו ב-2019 וב-2022. ב-2019 הוקצו לנושא בערך 50 מיליון שקל, מתוך זה 24 מיליון שקל הוקצו לפרויקט של ביות טונה כחולת סנפיר וטונה צהובת סנפיר, והם הועברו למרכז הלאומי לחקלאות ימית, מלח"י, באילת. הפרויקט הזה מתמהמה בביצוע שלו מכל מיני סיבות ואנחנו עכשיו בוחנים, בשיתוף פעולה עם עיריית אילת, איך אפשר להתקדם בפרויקט הזה, יכול להיות שצריך לעשות בו שינויים, אבל בכל מקרה אנחנו רואים את מלח"י כמרכז ולב הפרויקט. החלק האחר של התקציב, 24 מיליון שקל, הוקצה למשרד הכלכלה על מנת לעשות איזשהו שינוי תב"ע באתר שנקרא עברונה. משרד הכלכלה עדיין לא הצליח לבצע את שינוי התב"ע הזה. יש שם שתי בעיות, אחת שהם החליטו לעשות שינוי תב"ע לכל השטח, מה שלא נדרש כי לשטח עצמו יש תב"ע חקלאית, והסיבה השנייה שהם נדרשים על ידי משרד הגנת הסביבה לכל מיני דרישות שקשה להם לעמוד בהן. למרות שמוגשים מסמכים ומראים היתכנות של מתקני טיפול, דברים כאלה, יש פה איזשהו קושי בנושא הזה של ההיבט הסביבתי של הפרויקט. זה פחות או יותר ב-2019. בכל אופן, בחלק של משרד החקלאות, כל הכספים שהוקצו למשרד הועברו לגורמים הנדרשים, כולל מלח"י, כולל עיריית אילת או חברה כלכלית של אילת, על מנת לקדם הוצאת מכרזים באתר אחר שנקרא משתלות, שם היה מוכן מכרז גם באיחור לפני בערך שנתיים, אבל התגלו בעיות תכנוניות. החברה הכלכלית אילת מטפלת בזה, היו גם איזשהם קשיים מול אגף הנדסה בעירייה, הייתה שם תחלופה, ראש העיר התערב. אני מקווה שהדברים האלה נפתרו ואנחנו מקווים להוציא מכרז ממש בעוד חודשיים, את אותו מכרז של אתר המשתלות. יש אתר נוסף שנקרא אתר עמרם, הוא לא מופיע בהחלטות ממשלה אבל המועצה האזורית לקחה על זה אחריות ומקדמת תב"ע. גם שם יש איזשהם קשיים מול משרד הגנת הסביבה, אני חושב שהם פתירים. אנחנו עכשיו מקדמים תשתיות הובלת מי ים, שמופיעות בהחלטה 1442 מ-2022. אנחנו משלימים ויוצאים לדרך עם נושא של טיפול בחנקן – שזו אבן הנגף העיקרית בכלל בכל הפיתוח בדרום הערבה – באמצעות טיפול באצות. אנחנו עכשיו מוציאים פרויקט בהיקף יותר מלא לדרך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נעם, בתמצית. << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> היה כנס בין-לאומי בנובמבר 2022, שהוא פרי החלטת ממשלה, יהיה עוד אחד בינואר 2026, שבעצם מקדם את האקוסיסטם של חקלאות מים בטכנולוגיה ימית באילת. הדבר האחרון, אנחנו בעצם ביצענו את רוב רוב סעיפי שתי ההחלטות, למעט סעיף אחד של העברת מלח"י למשרד החקלאות. הדבר הזה נתקע מכל מיני סיבות, בין היתר מתוך זה שחיא"ל החליטו שהם לא מעוניינים לוותר על מלח"י, וכתוצאה מזה הולכים לאיבוד 22 מיליון שקל שנועדו לשיקום מלח"י, זה מאוד חשוב. אני מקווה שיימצא לזה פתרון ולא נאבד את הכסף ונוכל לשדרג את המקום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, קצת הכרתי את הנושא בשבתי במשרד. אני מודה לך. אני חושב שכל נושא החקלאות, והחקלאות הימית בפרט, הוא אבן ספיר ככה בשרשרת היפה שאנחנו בונים באילת. אני מבקש לעבור במהירות וכנראה זו תהיה ההתייחסות האחרונה, או לפני האחרונה, משרד הכלכלה, יניב לוי, רכז בכיר של אסטרטגיה, בבקשה. << אורח >> יניב לוי: << אורח >> כמו שקודמי הזכיר לגבי עין עברונה, אנחנו מטפלים בזה מבחינה סטטוטורית, זה מאוד מאוד מורכב בגלל ריבוי המשרדים שקיימים בעניין. אנחנו עובדים מול מינהל תכנון, עם משרד החקלאות מול רמ"י, מול המשרד להגנת הסביבה וגם מול רט"ג. אנחנו עכשיו בסקירת היתכנות אחרונה, שאני מאוד מקווה שנקבל אותה ממש בחודש הקרוב. נשאר לנו שם עדיין כסף תכנוני, את רוב הכסף לביצוע, יכול להיות שנצטרך להעביר החלטת ממשלה חדשה בשביל להשאיר את התקציב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אז אנחנו אתכם, ככל שתצטרך. רום, משרד האוצר, רכז תעסוקה באגף תקציבים, תודה שאתה פה. האם אתם איזשהו בלם? נראה לי שלא, הפעם, נכון? ישיבה קלה עבורך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> משתדלים שלא. עלו פה הרבה סוגיות – בתחום התחבורה, בתחום הבריאות, בתחום החקלאות – אז אני מניח שלכל סוגיה ההתייחסות היא שונה. לחלק מהסוגיות אני יכול להתייחס, בחלק מהסוגיות אני יכול לעשות בדיקות, אבל ממה שאני מכיר, שיתוף הפעולה בנושא הזה הוא פורה והוא מתקיים. ראש העיר הזכיר את ההחלטה של התחבורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשאל אותך ואולי גם את ראש העיר, לקראת סיום. יש לנו, כך מוסר לנו דוח מבקר המדינה, אחוז גבוה מדי של אי ביצוע, של תת ביצוע. חלק מהדברים הם תהליכים שמתקרבים, אבל בזמן הבדיקה וסגירת הדוח היה אחוז מאוד גבוה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אשמח להסביר לגבי זה. ברגע שתקצוב מוקצה במסגרת החלטת ממשלה, החלטת הממשלה גם תמיד מצביעה על מקור מאזן, כלומר מאיפה לוקחים את הכסף, וברגע שההחלטה מאושרת, מאושרת משפטית ועוברת את כל הפרוצדורה הסדורה, מבחינתנו האירוע הזה הוא מוסדר. מה שנדרש בשביל להמשיך עם התהליך זה שאותו משרד מבצע – יכול להיות כל אחד מהמשרדים שעליהם שוחחנו – יבוא וידרוש את הכסף הזה בשביל לבצע אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שתהיה תוכנית ראויה ושזה יעבור את ההליכים החשביים והמשפטיים המתאימים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בדיוק. וגם הדרישה הזאת, היא צריכה לעבור כל מיני קריטריונים, גם תקינות משפטית, בעיקר שהביצוע תואם את ההגדרות שהוגדרו בהחלטת הממשלה, גם כמו שדיברת, כל מיני סוגיות חשבותיות, אבל ברגע שהכסף מוקצה והדרישה מגיעה והכל קורה כמו שצריך, אז מבחינתנו האירוע נוסע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני ברשותכם רוצה להתנצל, וראש העיר יאמר דברים אחרונים. << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> אם אפשר לשאול שאלה את נציג האוצר. מה קורה עם כספים שעדיין לא מומשו, ותוקף ההחלטה הסתיים? ב-4662, זה מ-2019, זה הסתיים בסוף 2024, והחלטה 1442 מ-2022. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויש סבירות שזה לא מומש אולי גם בגלל האחריות של האוצר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מכיר את ההחלטות הספציפיות האלה, אבל אני יכול לענות בעיקרון, שהחלטת ממשלה מקצה סכום ייעודי לשנה ספציפית. לא ניתן להעביר כספים בין שנה לשנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעצם מה שאומר נציג האוצר, זה אפילו לא תכסיס, ככה זה עובד. זה עובד לתקופה מסוימת וזה חלק מאיכות ההחלטה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כשבונים תקציב מדינה לשנה מסוימת, אז לוקחים את החלק מהתקציב שמוקצה להחלטה ומשריינים אותו. אם התקציב לא ממומש, זה לא שהתקציב הזה משוריין עוד פעם בשנה שלאחר מכן, אלא נדרשת קבלת החלטה אקטיבית מחדש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני ברשותכם רוצה לעצור. יש המון דברים שנשארו פתוחים, אבל הזמן הוא נגדנו ואני מוכרח לצאת. << אורח >> יהודית מוסרי: << אורח >> שני משפטים, המשרד להגנת הסביבה. משפט רקע – כשאנחנו עושים חקלאות יבשתית, ימית, זאת אומרת שואבים מים מהים, המים האלה מקבלים את ההפרשות ואת המזון של הדגים והם עשירים בחנקן וצריכים לסלק אותם לאן שהוא. מכיוון שאנחנו מדברים על מפרץ אילת, שהוא נכס אסטרטגי לעיר אילת ולמדינה כי הוא הבסיס התיירותי שעליו יושבת העיר אילת, אנחנו צריכים לדאוג שהמפרץ ימשיך להתקיים בצורה בריאה ואנחנו צריכים לשמור על הנכסים שבו, כולל שונית האלמוגים וכולי. לכן, האתגר פה הוא למצוא פתרון לטיפול במי הפלט של בריכות הדגים, כך שהוא לא יזהם את מפרץ אילת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאת אומרת עכשיו כלול בתוכניות? מתוקצב? << אורח >> יהודית מוסרי: << אורח >> עכשיו מתוקצב. אני רוצה להגיד שבעצם אנחנו כמשרד להגנת הסביבה ממלאים את תפקידנו במסגרת החוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> יהודית מוסרי: << אורח >> אנחנו מעורבים בעניין של תסקירי ההשפעה על הסביבה. הכדור אצל משרד הכלכלה והמועצה האזורית, שצריכים להגיש לנו באתר אחד השלמות לתסקיר, באתר השני את התסקיר בכלל, ואנחנו נגיב, נבחן את הדברים, ובסופו של דבר מי שמחליט על התסקיר זה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אנחנו ממליצים לוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוועדה המקומית או המחוזית צריכה לעסוק בזה? << אורח >> יהודית מוסרי: << אורח >> מחוזית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אדוני, אני רוצה לומר כמה דברים מתוך ראייה קדימה. אחד, עד סוף דצמבר, כל הגופים שנמצאים פה צריכים להעביר דיווח על הסטטוס ותיקון הליקויים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה בכלל ביחסים מולכם. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> זה ביחסים מולנו, אבל זה נוגע לאילת אחד לאחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. מצוין. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> מי שמכיר את העסק הזה מאחור, כשאומרים משרד התיירות, משרד התיירות אומר אנחנו מבחינתנו נתנו, אבל שתהיה זמינות, אז צריך להבין שיש פה מערכת. זה צת"פ, זה חל"י, ואם הדבר הזה לא מנוהל פרויקטלית ואתה לא מפשיל שרוולים ונכנס לאירוע, אז אתה לא מבין למה זה תקוע ולמה זה כבר שש שנים לא זז. לכן, אנחנו מבקשים שתעבירו את דיווח תיקון הליקויים. ואני אומר לך, היושב-ראש, אני לא אופטימי לגבי עקומת השיפור אם לא יתחיל פה מעקב פרטני על החסמים להתקדמות של הפרויקטים. אני לא אופטימי, ואני עוד לא דיברתי על זה שאנחנו בשנת בחירות ואם עכשיו תהיה גם תחלופה או לא תהיה תחלופה, איך יהיה העסק עד שממשלה חדשה תתחיל להמריא. אני לא אופטימי מהבחינה הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אל תבאס אותנו, בוא נישאר עם החודשיים הקרובים. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> לכן אני אומר, בתור התחלה אנחנו ניקח את הטבלאות האלה ואנחנו מתכוונים לשבת על כל פרויקט ופרויקט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. אנחנו נשב על זה בתוך חודשיים. בבקשה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קודם כול, אני רוצה לשוב ולהודות לך, אדוני היושב-ראש, ולמבקר המדינה כמובן על הדוח החשוב. אני חושב שנחשפו כאן באמת הדברים שאנחנו מדברים עליהם שנים אחר שנים. אני אגיד ככה בקצרה. קודם כול, אני אגיד לנציג האוצר, כמובן שה-25 מיליון שקל תקועים באוצר. זה נכון, דברים אחרים שוחררו, אבל אותם 25 מיליון שקל למשל תקועים עדיין באוצר. אני אגיד ככה, אדוני היושב-ראש, מה שאני חושב שצריך עכשיו, אילת זקוקה לתוכנית מקיפה, מגובה בהחלטת ממשלה רחבה, נפרסת על פני שנים, שתיתן מענה לכל מה שנגענו פה היום. האתגרים הגדולים שנגענו בהם – בבריאות, בתחבורה, בתעסוקה, בכלכלה, תיירות – אלה דברים שאפשר לגשר עליהם באמצעות תוכנית מקיפה. יש בסיס להחלטה הזו משום שההחלטה ב-2019 השאירה בעצם התחייבות של הממשלה להביא החלטת ממשלה המשכית. כך כתוב בהחלטת הממשלה במפורש, רשומים שם הסכומים החסרים בהחלטת הממשלה שהייתה צריכה להיות באוגוסט 2019 – שהייתה, אבל הייתה חסרה כפי שאמרתי – כלומר, יש גם בסיס, יש גם היתכנות מבחינת החלטות הממשלה וההתחייבויות שלה, ויש צורך. את הדברים האלה אפשר לעשות, וכפי שאמרתי, בצד אחד לפתור את האתגרים, בצד השני למצות את ההזדמנויות. אני מאוד מקווה שאילת בעוד חמש שנים, שש שנים, תהיה במקום אחר לגמרי. אפשר לעשות את זה בהחלטות אמיצות. אני אגב אומר, בואו נלמד מהשכנים שלנו בעקבה, תתפלאו. כאשר הם קיבלו החלטה להפוך את עקבה לאזור סחר חופשי מלא, תראו מה קרה. אנחנו היינו 50,000, הם היו 70,000 תושבים. הם היום 265,000 תושבים, רק בזכות החלטה פשוטה. אז אנחנו יכולים ללמוד, תאמינו לי, גם מהשכנים שלנו. אנחנו נתקענו במקום. אפשר להביא את האזור הזה למקום אחר לגמרי, לפתור את האתגרים, לנצל את ההזדמנויות הגדולות, ובאמת זה יכול לקרות, אדוני היושב-ראש, ובזה אני מסכם, באמצעות תוכנית היקפית. אני מדבר על זה, אמרתי את זה לראש הממשלה, אני מדבר על זה היום עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה. בשבוע הבא צריכה להיות ישיבה איתה שמתניעה את המהלך הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מאוד מקווה שזה אכן מה שיקרה, ובא לציון גואל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מעולה. דברים חשובים, ואני משבץ אותם בסיכום. הוועדה מודה לראש העיר אילת ולנציגי הציבור והממשלה שהשתתפו בדיון החשוב הזה. הוועדה מוקירה את עבודות המטה ואת ההחלטות שהתקבלו בעבר על ידי הממשלה, ומצרה על אי קיומן של רבות מדי מהן. הוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום מלוא סעיפי החלטת הממשלה 4662 מ-2019, והוועדה עומדת על קיום מלוא החלטות הממשלה 1702 מ-2024, ובכלל זה אותם 25 מיליון שלא יושמו. הוועדה קוראת לממשלה לבחון האצת יישום התוכניות על ידי העברת אחריות לעיר ולזרועות הביצוע שלה. בחודשיים הקרובים הוועדה תעקוב אחר התוכניות של משרד הבריאות לשיפור שירותי הבריאות באילת, אחר עידוד הטיסות הבין-לאומיות, תוכנית מתאימה לרמון אילת ולהסדרת טיסות הפנים. הוועדה תעקוב, כפי שאמרתי תקבע מועד בעוד כחודשיים על בסיס דוח שיועבר אליה ממשרד מבקר המדינה. הוועדה מצפה מהממשלה לייצר תוכנית רב-שנתית, רב-תחומית לייצוב אילת, וכפי שאמרת, אדוני ראש הממשלה, נכס אסטרטגי צריך להיות חזק. לו יהי. אני מתנצל בפני מי שהגיע – כמו החברה להגנת הטבע ואחרים. אנחנו ניפגש כאן בעוד מספר שבועות, כפי שאמרתי, והישיבה הזו נעולה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>