פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 87 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> מדע בממשלה - דו"ח המדענים הראשיים 2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר מוזמנים: רונית יוסף הכהן – רכזת פורום המדענים הראשיים, פורום המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ד"ר אבי רווה – מדען ראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה רחלי רחמים – רפרנטית המולמו"פ והמועצה לקידום נשים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה רועי ציכנר – ראש תחום אופק טכנולוגי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יואב זקס – רח"ט מו"פ וטכנולוגיות, המטה לביטחון לאומי ד"ר גיא נגר – מנהל תחום בכיר מחקר, המשרד לביטחון לאומי ד"ר עירית אלון – מנהלת המחלקה למחקר רפואי, משרד הבריאות ארנה מצנר – מנהלת תחום בכירה מדע ומחקר, המשרד להגנת הסביבה ד"ר אודט סלע – המדענית הראשית, משרד החינוך רינת שפרן – סמנכ"לית פיתוח ומנועי צמיחה, משרד העלייה והקליטה נועה עובדיה מנצורי – מנהלת אגף מחקר, משרד העלייה והקליטה ד"ר הראל גורן – מרכז בכיר מידע וידע, משרד הרווחה והביטחון החברתי שי סופר – המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רועי גולדשמידט – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניל נמיר – יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי מאיה מלאך פולשצ'וק – יועצת מנכ"ל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רמסיס חרבאוי – ראש אשכול משרדי ממשלה תשתיות וטבע, נציבות שירות המדינה סתיו יוספיאן – רפרנטית הון אנושי, נציבות שירות המדינה ד"ר יעקב ליבשיץ – מנהל תחום הידרוגיאולוגיה, רשות המים ד"ר דורון מרקל – מדען ראשי קק"ל, קרן קיימת לישראל רונית פיסו – אחראית קשרי חוץ ושותפויות, מוסד שמואל נאמן בטכניון אושרת כץ שחם – חוקרת, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות משתתפים באמצעים מקוונים: אלעד כלפון – מנהל תחום חדשנות, משרד האנרגיה והתשתיות מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן יפעת לוי ישראל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדע בממשלה - דו"ח המדענים הראשיים 2024 << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחר צוהריים טובים לכולם. אנחנו נתחיל את ועדת המדע והטכנולוגיה, היום נושא הדיון הוא דוח המדענים הראשיים. אני אתן את זכות הדיבור לד"ר אבי רווה, סגן המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> תודה רבה. כבוד יושב הראש, חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת, קהילת המדענים הראשיים וכלל המשתתפים, תודה רבה על ההזדמנות להציג בפניכם את פעילות פורום המדענים הראשיים לשנת 2024 ומספר משימות במיקוד מתוכניות העבודה לשנת 2025. אנחנו מציגים לפניכם היום תקציר במסמך המאגד את כלל הפעילות המדעית אזרחית של משרדי הממשלה. זהו דוח בעל חשיבות לאומית, לא רק משום שהוא מציג את העשייה המקצועית אלא משום שהוא משקף את היכולת של מדינת ישראל ליצור מדיניות מבוססת נתונים, מחקר וחדשנות. (מצגת). פורום המדענים הראשיים הפועל בהובלת שרת החדשנות והמדען הראשי במשרד מהווה את מנגנון התיאום היחיד מסוגו בין כלל משרדי הממשלה. הפורום מאפשר לנו לבסס שפה מקצועית משותפת, לבצע מחקר משווה, לנתח מגמות עולמיות ופנים ישראליות ולפתח כלים מתודולוגיים המסייעים לעיצוב מדיניות ציבורית אשר מושתתת על עובדות ונתונים מוצקים. שנת 2024 הייתה שנה יוצאת דופן והדבר משתקף באופן עמוק בדוח שאנחנו מציגים. בעקבות המלחמה כל לשכות המדענים הראשיים ללא יוצא מן הכלל, ובעיקר אלה הפועלים במשרדים החברתיים, נדרשו להתאים באופן מיידי את עבודתם לצרכים המשתנים שעלו מהשטח. דווקא בעת משבר לאומי מתמשך המחקר הממשלתי הפך לכלי קריטי וסייע לבניית חוסן. הנתונים המעודכנים, הסקרים הייעודיים, הטכנולוגיות החדשניות והמודלים שנבנו במהירות, כל אלו אפשרו קבלת החלטות אחראית, מדויקת ומהירה יותר בהתמודדות עם אתגרים כמו פינוי אוכלוסייה, בריאות הנפש ושיקום קהילתי. יש פה שקף שמתאר את מטרות הפורום. המטרה העיקרית שלנו היא להגדיל את שיתופי הפעולה בין המשרדים השונים, לפתח טכנולוגיות בתחומי עדיפות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הפורום הזה לא היה לפני? זה חדש? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> הפורום הזה פעיל בשש השנים האחרונות, הוא התחיל את פעילותו בשנת 2011, הוא הפסיק אחרי כחמש שנים והתחיל מחדש לפני ארבע או חמש שנים, לדעתי. אנחנו נפגשים ארבע פעמים בשנה, יושבים, אנחנו נמצאים בקשר ישיר, אנחנו משתדלים לעשות איגום של כלל הפעילויות המדעיות האזרחיות במדינה. אני אסביר לגבי המתודולוגיה. הדוח שאנחנו מציגים היום הוא תוצר של תהליך עבודה קפדני ורוחבי שנועד להבטיח תמונה מלאה ומהימנה ולצורך כתיבתו כל לשכת מדען ראשי הגישה סקירה שנתית בפורמט אחיד עם התמקדות במספר נושאים, פעילויות לטובת אוכלוסיית המפונים, מענים ממוקדים למשפחות החטופים ומשפחות שכולות והתמודדות עם צרכים חדשים שעלו בעקבות המלחמה. לאחר איסוף הנתונים צוות המשרד ביצע איחוד, הצלבה ובקרה מקצועית של כלל המידע ותהליך זה מאפשר לנו לייצר תמונת מצב מלאה ומתכללת של העשייה המדעית אזרחית בכלל משרדי הממשלה. אנחנו כ-17 משרדים שותפים למרות שלא בכולם יש מדען ראשי, לפעמים זה אגפי מחקר או גופים מקבילים, אבל אנחנו משתדלים לצרף כמה שיותר ובשנה האחרונה אנחנו צירפנו לדוגמה את משרד התיירות, שאני אציג פעילות קטנה שלהם בהמשך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה מדענים ראשיים יש לנו בסך הכול? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> אמורים להיות בשבעה משרדים, יש שלושה או ארבעה משרדים שהמשרד נמצא בתהליך איוש משרה, שאין מדען ראשי וזה נמצא בשלבים שונים של ועדות איתור. בהמשך המצגת תוצג לראשונה בפני הוועדה הפעילות המחקרית של משרד התיירות ואנחנו בטוחים שהנתונים והמודלים שמפתחים שם יהוו נדבך נוסף וחשוב בראייה המערכתית של הפורום. בעצם משרד התיירות הצטרף בשנת 2024, בשנת 2025 הצטרפו משרד הפנים ומשרדים נוספים. יש פה נתונים שמסוכמים בטבלה, חבל להציג אותם פה כי זה מאוד קטן, אבל אפשר לראות את התקציבים, מספר המחקרים שמומנו והתקציב הכולל שלהם באקדמיה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה אחוז התקציב של המשרדים פחות או יותר מהתקציב הכללי של המשרדים? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> זה שונה בין משרד למשרד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נגיד משרד המדע והטכנולוגיה. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> במדע וטכנולוגיה יש לנו חלק ניכר מהתקציב האגפי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה יכול להגיד באחוזים או במספרים? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> היינו 165 מיליון ₪ לפני שנתיים, אנחנו עכשיו עומדים על 130-120 מיליון ₪. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אז הייתה ירידה? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> הייתה ירידה, אבל אנחנו משתדלים לא לפגוע בחוקרים, במקום לתת מענקים של 750,000 ₪ הקטנו את זה ל-500,000 ₪ בשביל להמשיך לתת, אפילו אנחנו נותנים יותר מענקי מחקר בשנה מאשר שהיינו נותנים בשנים אחרות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם נעשתה התאמה מיוחדת אחרי המלחמה, אחרי כל הנושא של החרם שנעשה על ישראל? מבחינת תקציבים, זה פגע בתקציב, האם המשרד או משרדי הממשלה לקחו את זה בחשבון בשביל לתמוך במחקרים? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> אני אציג את זה מיד. אצלנו יש הסכמים בילטרליים עם כ-40 מדינות ואנחנו מנסים לחזק עוד יותר את שיתופי הפעולה הבין-לאומיים ולהקציב יותר תקציבים ויותר פעילויות לפעילויות שכאלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש נציג של משרד הבריאות? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> כן, עירית אלון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אגיע אליכם כשיגיע התור שלכם. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> יש פה מספר דוגמאות לפעילויות ממוקדות שממחישות את ההתאמה של המשרדים לאירועים בעקבות המלחמה. לדוגמה הפעילות הראשונה, המשרד להגנת הסביבה בשיתוף סוכנות החלל הישראלית פיתחו כלי לחישה מרחוק לצורך מיפוי מהיר של נזקים סביבתיים בשטחי הלחימה והעורף, לקחו כמודל היתכנות ראשונית מיפוי של מפגעי אזבסט באזורים שנפגעו, שזאת פעילות קריטית לאבטחת שלום הציבור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האזבסט יצא מזמן מן העולם, עדיין יש לנו? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> עדיין יש אזבסט ואפילו כחלק מתהליך המיפוי מאחורי גן ילדים ביישוב במרכז הארץ מצאו מערום אזבסט, הם מיפו את זה, חשבו שזה פולס פוזיטיב, וכשהם הלכו לשם הם מצאו מאחורי גן ילדים מערום והיו בו אריחי אזבסט. ביישובים שנפגעו, בקיבוצים בעיקר, מבנים חקלאיים עדיין היו עם אזבסט וכשהם התפוצצו האזבסט התפזר וגרם למפגע סביבתי שהיה צריך – אולי ארנה תוכל להסביר. << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> כמו שאמרת, אסור הייצור, השיווק, זה כבר לא קורה במדינת ישראל, לא מייבאים, לא משווקים, אבל כיוון שזה היה נפוץ מאוד במיוחד בשנים הראשונות של המדינה נותרו הרבה מאוד מבנים עם אזבסט צמנט ולא פונו כל גגות האזבסט מכל המבנים ומה שראינו אחרי המלחמה, באותם אזורים שנפגעו - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה כישלון של המשרד, כי אם זה מלפני הרבה שנים – מתי היה חוק איסור השימוש באזבסט? << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> אני לא זוכרת מתי, אבל זה לפחות 20-15 שנה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחרי 20 שנה, אם לא הייתה אכיפה טובה זה אומר דרשנו. << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> לא, זה לא עניין של אכיפה, מהרגע שזה יצא זה יצא. אחרי שזה יצא נותרו אזבסט בבניינים, בשבילים, בסביבה. העדיפות הראשונה הייתה להוריד את הנזקים של אזבסט פריך, שהוא מסרטן ודאי, עכשיו יש תוכניות הולכות ונמשכות שלאט לאט מוציאים אזבסט צמנט שככל שלא נוגעים בו וככל שהוא לא מתפרק ולא נשבר אז הוא לא מסכן, אבל בוודאי אחרי המלחמה זה הפך להיות - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אזבסט אחרי הרבה שנים הוא מתפרק לבד. << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> באותם מקרים שהוא מתפרק לבד יש חובה חוקית לפרק בצורה מסודרת, בצורה אחראית, יש חוק שמתייחס לעניין. המטרה פה הייתה לראות את הנזקים של המלחמה לאותם מקרים ולנסות לפנות כמה שיותר מהר בצורה אחראית וזהירה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המקרה הזה שהיה לא מזמן, בנהריה זה היה? בית ספר או גן, האם המשרד עשה משהו אקטיבי עכשיו? << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> המשרד כל הזמן עושה פעולות אקטיביות בנושא של איסוף אזבסט. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> יש עוד מספר דוגמאות, הזמן שלנו קצר, לדוגמה משרד החינוך בחן באופן מעמיק את תופעת הלימוד מרחוק ואת השלכותיה על תלמידים ומורים והם ממשיכים לבסס על בסיס הנתונים האלה מחקר על שיקום מערכת החינוך ביישובים שפונו או נפגעו תוך מיקוד במענים פסיכו סוציאליים. משרד התיירות בחן את כל ההיבטים שנגעו לאירוח התושבים שפונו לבתי המלון ברחבי הארץ, הקימו חמ"ל מיוחד להערכה שוטפת של איכות השירות, מה המענים והצרכים בבתי המלון ששימשו כמרכזי קליטה. הדוגמאות האלה ממחישות את הגמישות של המערכת המדעית הממשלתית ואת היכולת שלה לייצר פתרונות טכנולוגיים וחברתיים מהירים בתנאי אי ודאות. אנחנו נתחיל מהמשרד הראשון, משרד האנרגיה. הצטרף מהזום אלעד כלפון. << אורח >> אלעד כלפון: << אורח >> אני מתחיל בשקף הראשון של הצגת היחידה, ברשותך. מבחינת מדען ראשי, כמו שאבי אמר, היחידה שלנו ממתינה למדען ראשי כבר שנתיים, מבינים שזה בתהליכים אחרונים של אישור הממשלה ומצפים לזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך, שאלה כללית. האם יש סיבה שבחלק מהמשרדים אין מדענים ראשיים? האם יש משהו? החוקרים לא ששים מהר להגיע למשרה הזאת? זו שאלה פתוחה. << אורח >> אלעד כלפון: << אורח >> במקרה שלנו להבנתי זכינו בפרופ' מהאקדמיה שעוזב את התפקיד שלו ויגיע להיות המדען הראשי ברגע שהכול יאושר, אבל זה בהחלט מורכב. הדרישות כרגע הן דרישות נאותות, הן דורשות שמדען ראשי יהיה איש מקצוע עם הרבה ניסיון בתחומו וזה אומר שמישהו יעבור מדרגה או פוזיציה שהוא הגיע אליה וייכנס לעבודה במסגרת הממשלתית. יש לזה הרבה מורכבויות, אין לי ספק שזו החלטה קשה. אני ממשיך. אנחנו עוסקים בקידום מחקר ופיתוח, חדשנות ויזמות של משק האנרגיה הישראלי כשהדגש פה הוא על משק האנרגיה הישראלי, צרכים פנימיים, ולא בהכרח כמו עבודה שאנחנו עושים בשיתוף עם רשות החדשנות וגופים אחרים שמטרתם גם לקדם השקעות במשק וצמיחה ויצוא. אנחנו גם מהווים מוקד ידע עדכני בתחומי הפעילות של המשרד בארץ ובחו"ל, יש לנו ארבעה קולות קוראים שאנחנו מנהלים כל שנה, תמיכה בפרויקטים אקדמיים, תמיכה בפרויקטי הזנק, סטרטאפים שהם ברמת בשלות נמוכה, וחלוץ והדגמה, גם סטרטאפים ברמת בשלות גבוהה יותר. גם פרויקטי חלוץ והדגמה שבאים לשים דגל ולהראות מה אפשרי להשיג במדינה וללמוד מחו"ל. שיתופי פעולה בין-לאומיים, ארה"ב, גרמניה, אמריקה הלטינית וכמובן האיחוד האירופי. מבחינת תקציב, שאלת קודם. ב-2022 התקציב שלנו עמד על 100 מיליון שקלים, ב-2024 הוא פחת ל-49 מיליון שקלים והשנה הוא גם יהיה פחות. חצי מהסכום של תקציב היחידה הולך לקולות הקוראים שלנו ובשנת 2024 החצי השני הלך להקמת מכוני אנרגיה. מכון אגירה שעוסק בעיקרו בסוללות ובתחום המימן והמטרה שלו לאפשר לחוקרים ולהביא לפיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה מתקדמות ומובילות עולמית במדינת ישראל ומכון ההיתוך, מכון שעוסק בקידום ופיתוח היתוך גרעיני כטכנולוגיה להפקת אנרגיה עתידית. עוד אנחנו עוסקים בעידוד והטמעת טכנולוגיות מתקדמות וגיוון מקורות האנרגיה במדינת ישראל. בנושא הגרעין היו הרבה פעילויות לקידום של תחנת כוח גרעינית ראשונה לייצור חשמל. אנחנו גם מלווים תמיכה של קהילות אנרגיה ושיתוף פעולה עם גופים בין-לאומיים ויש את הפעילות השוטפת של הסכמים, מעקב אחרי הפרויקטים, ליווי שלהם והפקה של מסקנות רגולטוריות. השקף האחרון שלנו, התוכנית לשנת 2025, אנחנו לקראת סיום של הביצוע שלה. שוב, אותם קולות קוראים שגם השנה אנחנו לקראת סיום השיפוטים ובחירת הזוכים. תשתיות טכנולוגיות קדימה בזמן וגם עד 2050, אם זה קידום אנרגיה במרחב הימי של ישראל, אנרגיה מתחדשת, קידום של האנרגיה הגרעינית, כמו שנגענו. יש לנו תוכנית לקדם את נושא אנרגיה גיאותרמית עמוקה להפקת חשמל והתייעלות אנרגטית בחוות שרתים, נושא שתופס תאוצה רצינית. המשך קידום של מכוני המחקר הקיימים הלאומיים לאנרגיה ובמידת האפשר בתקציב פתיחה של מכונים חדשים, השתתפות בתוכנית הלאומית לניטור לאומי בים התיכון, שיתופי פעולה בין-לאומיים והמשך של זמינות לציבור ולשאר משרדי הממשלה בריכוז ידע וקידום גיוון משק האנרגיה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם הקיצוץ בתקציב של המשרד הזה פגע במחקרים? הייתה פגיעה? << אורח >> אלעד כלפון: << אורח >> פוגע מאוד. אנחנו רואים את הפגיעה הזאת גם בהיבט שלנו, אנחנו תומכים בפחות פרויקטים, נאלצים לתעדף לקצה של הקצה. השנה הצפי שנתמוך בשליש עד חצי מכמות הפרויקטים שאנחנו רגילים לתמוך בהם וזה בא על חשבון מיזמים במדינת ישראל. יותר מזה, אנחנו גם רואים את הפגיעה הבין-לאומית שהיא תוצאה של הסיטואציה הבין-לאומית שנוצרה והחוקרים שדווקא פונים יותר ליחידה ופונים יותר למשרדי הממשלה שיידעו לעזור לקדם מחקר ופיתוח ונאלצים להיענות שלא רק שאנחנו לא יכולים לתגבר, אנחנו אפילו מצמצמים את התמיכה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לכם מחקר דגל למשרד? שאתם אומרים שזה הדגל שלכם, זה מה שאתם רוצים לחקור? << אורח >> אלעד כלפון: << אורח >> יש לנו כמות מאוד מאוד גדולה של מחקרי דגל, זה קצת קשה להגיד, כי בכל תחום יש לנו מחקר. בתחום הפאנלים הסולריים יש לנו חוקרים שמובילים בעשייה בפאנלים סולריים עם יעילות גבוהה, פאנלים גמישים, דבר שנחשף לעולם ומתחיל להימכר בשנים האחרונות. זה רק בתחום הפאנלים. השנה קיבלנו הצעות גם בעולמות של quantum dots לייצור סוגים חדשים של פאנלים. בתחומי אגירת אנרגיה לאקדמיה הישראלית יש מובילות עולמית, בתחומים של סוללות, בטריות מסוג סודיום יון שעשויות להחליף את הליתיום יון שכולנו מכירים. מכון האגירה שהקמנו בשיתוף עם הטכניון ואוניברסיטת בר אילן מעמיד תשתיות מחקר שחלקן אפשר לספור על יד אחת איפה עוד בעולם יש ואנחנו מקווים שטכנולוגיות אגירה ייצאו ממדינת ישראל לכל העולם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם היו מחקרים על כל הנושא של קווי מתח גבוה שעוברים נגיד בתוך אוכלוסייה והייתה להם או יש להם השפעה על האנשים? כי איפה שיש מתח גבוה יש קרינה, האם נעשו מחקרים כאלה? האם בדקתם את זה? או שזה כבר נעשה וזה ישן? << אורח >> אלעד כלפון: << אורח >> נעשו מחקרים, יש מחקרים קיימים, נעשו בעיקר בהובלה של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרד האנרגיה כי כמובן שזה לחם חוקו של המשרד להגנת הסביבה. יש הנחיות שמדברות על הימנעות מרמות מסוימות של קרינה וההנחיות האלה מוטמעות בהנחיות התכנון לקווי מתח חדשים. יתרה מזאת רשות החשמל גם מקדמת הטמנה של קווי מתח גבוהים, בטח בקרבת יישובים וערים, וקווי חשמל חדשים בשביל לעשות אותם עיליים בתוך ערים וכן הלאה, זה צריך כבר אישורים מיוחדים. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אמרת מכונים ברבים, אתה יכול להסביר את הרציונל בלהקים מכונים מקבילים? << אורח >> אלעד כלפון: << אורח >> כן, בעצם הנושאים באנרגיה, כמו שנגעתי לפני רגע, בין אם זה אגירה מימן או סולארי, אלה תחומים שלשומע מהצד זה נשמע שכולם הם בתחום האנרגיה ואולי להקים מכון אחד לאנרגיה, אבל אנחנו רואים את זה גם בארץ וגם בעולם, שהתחומים הם מאוד מאוד שונים. לצורך העניין במכון האגירה צריך מאות פוטנציוסטטים בשביל להעביר בטריות מבחני הֲדִירוּת בעוד במכון שמטרתו היתוך גרעיני אין צורך במכשור הזה ובכלל יש צורך במכשור למדידת קרינה, השפעות על מתכות של קליטת חלקיקים כאלו ואחרים. עולם הידע הוא שונה מאוד ואם רוצים לתכלל אותו למקום אחד המשמעות היא שלא יוכלו למקד את המחקר ולהצליח. ההעדפה שלנו הייתה לגשת לחוקרים המובילים בתחום ולייצר קולות קוראים שהגופים המובילים בתחום ייצרו מנגנונים שיאפשרו גם תמיכה בחוקרים וגם פסיליטיז ומתקני מחקר כמו שהם מבינים ואנחנו מבינים שהם מה שנדרש. זה הרבה פעמים מכשור שונה מאוד, דיסציפלינות שונות מאוד. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> תודה, אלעד. הנציג הבא יהיה ד"ר גיא נגר, מנהל תחום בכיר מחקר במשרד לביטחון לאומי. << אורח >> גיא נגר: << אורח >> שלום, צוהריים טובים לכולם. לשכת המדען הראשי במשרד היא גוף מטה מקצועי מדעי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש אצלכם מדען ראשי? << אורח >> גיא נגר: << אורח >> אצלנו אין מדען ראשי, יצא קול קורא כבר בפעם השלישית. זה לא יצא במכרז, יצא בקול קורא בוועדת איתור. בדרגות האלה זה לא מכרז, זה ועדת איתור, זה 45, זה יצא בפעם השלישית, נקווה שהפעם יהיה מדען מתאים, מועמד מתאים. היה איזה שהוא חסם בפעמיים הראשונות כי הכניסו פוסט דוקטורט ולא היו מועמדים מתאימים, כל הדוקטורים במשרד אין להם פוסט, עכשיו הורידו את זה, נקווה שהמכשול הזה שהוסר יעזור. כמו שאמרתי, לשכת המדען במשרד לביטחון לאומי היא גוף מטה מקצועי מדעי שייעודו לספק לשר ולמנכ"ל ולהנהלת המשרד וגופיו תשתית מדעית שתסייע בעיצוב מדיניות, קביעת קדימויות וקבלת החלטות בתחומי האחריות של המשרד. תחת המשרד פועלים המשטרה, שב"ס, כבאות והצלה, האגף לכלי ירייה, הרשות להגנה על עדים, הרשות לאכיפת מקרקעין, משרד עם הרבה מאוד עשייה. לשכת המדען הראשי חולשת על שלושה תחומים מרכזיים, אחד זה תחום המו"פ והטכנולוגיות, המחקר והפיתוח, התחום השני זה תחום מדידה והערכה והתחום השלישי זה תחום מחקר מדעי החברה. ב-2024 לשכת המדען הראשי התעסקה בתחומי הטכנולוגיות, במכרז טכנולוגיות מקיף שכולל מגוון טכנולוגיות חדשניות בנושא הרחפנים שהולך וגדל בשנים האחרונות, כל עולם הרוק"ק והרחפנים, וידאו אנליטיקה לטובת מערכי מיגון, אבטחה, שמירת הסדר הציבורי ואיכות חיים. התחום השני זה תחום המדידה וההערכה שזה פיתוח מדד אלימות לאומי למדינת ישראל. כל הנושא של המיפוי הגיאוגרפי, נקודות חמות, איפה נמצאת הפשיעה בפריסה גיאוגרפית בארץ בתחום מחקר מדעי החברה שהוא התחום שבוחן את כל המחקרים המלווים שהמשרד עורך בשנים האחרונות, כולל הפעלות תוכניות שקשורות למלחמה כמו הקמת כיתות הכוננות שכולכם שמעתם עליה. בשנתיים האחרונות היא ממש צברה תאוצה, יש לנו מעל 13,000 מתנדבים, מעל 1,000 כיתות כוננות רק משטרתיות, בלי כיתות הכוננות הצה"ליות. חולקו 222,000 רישיונות נשק רק בשנתיים האחרונות מאז מלחמת חרבות הברזל, סך הכול יש לנו 341,000 בעלי נשק פרטי במדינת ישראל שזו קפיצה אדירה. עשינו מחקר כדי לבחון האם עצם זה שאזרחים הולכים עם נשקים ברחובות זה מגביר את תחושת הביטחון האישי או ההיפך, ראינו ממצאים מאוד חיוביים לגבי זה, גם הציבור חושב ככה, גם ההערכות הביטחוניות וגם בחנו את השתתפות האזרחים נושאי הנשק בעת אירועי טרור. בחנו 70 מקרי אירועי טרור שבהם אזרחים עשו פעילות בנשק שלהם וראינו שב-63% מהמקרים האזרחים נטרלו את המחבלים עוד לפני הגעת כוחות הביטחון. זה ממצא שמראה לנו את מכפיל הכוח שיש לאזרחים בעת קבלת הנשק ובנטרול אירועי טרור, גם במהירות וגם באיכות. בשנת 2025 אנחנו ממשיכים עם כל הנושא של הטכנולוגיה החדשנית, הדיפ-פייק, שידוע היום לכולנו, עולם ה-AI והמשמעויות שלו על גופי המשרד. הנושא של כיפת אש, שזה הקמת סנסורים ביערות כדי למנוע ולזהות אירועי שריפה. כולנו זוכרים את השריפות האחרונות שהיו, אם היה לנו איזה כלי לדעת ולזהות לפני זה שזה עומד להתרחש, כמה זה היה מונע, אז הנושא של כיפת אש נורא חשוב. החיבור עם מפא"ת, עם משרד הביטחון, עם קרן בירד, שיתופי פעולה בנושאים האלה. יש לנו את נושא המדידה וההערכה שזה הכנת דשבורד להנהלה שמציג את נתוני הפשיעה, נתוני הכליאה ונתוני הכבאות. מיפוי גיאוגרפי, הכנת דוחות למשרד. במחקרים של מדעי החברה יש לנו שיתוף פעולה עם האקדמיה, יש לנו שיתוף פעולה מבורך עם משרד המדע, כל שנה אנחנו עושים אותו. זה בהמשך לשאלה שלך, היושב ראש, על צמצום התקציב. כל צמצום תקציב כזה גם כמובן פוגע בקשרים שלנו עם האקדמיה ובביצוע מחקר, גם במשרד המדע זה פוגע וגם בנו. דיברתי עם אבי על הנושא הזה, הוא אמר שהוא לא יודע מה יהיה בשנת 2026 בהמשך ביצוע הקול קורא. אז עד כמה זה חשוב הקשר עם האקדמיה, זה מעלה אותנו כמה רמות מעל, גם אנחנו כחוקרים אבל גם החיבור עם האקדמיה. אנחנו עושים מחקרים מלווים לתוכניות המשרד, תוכנית לשיטור עירוני, מי ששמע עליה, יש עכשיו את המשמר הדרומי שהוקם במאי 2024, לבדוק אותו איך הוא פועל ואת האפקטיביות שלו. תוכנית 'עוצרים את הדימום' בקרב שבע רשויות במגזר הערבי, לראות מה קורה עם זה, האם האפקטיביות של התוכניות שהוקמו שם, גם בקהילה, גם בהקמת תחנות המשטרה, עד כמה זה אפקטיבי ועד כמה זה מונע ומצמצם את הפשיעה ומעלה את תחושת הביטחון של התושבים. הנושא של איזוק אלקטרוני בקרב נשים, צווי הגנה באלימות במשפחה, זה גם נושא נורא חשוב. יש עשרות נושאים, אבל ניסינו לתמצת את הכול בשני שקפים. כמובן שיתוף הפעולה, כמו שאמרנו, עם האקדמיה, עם משרדי הממשלה וגופים ציבוריים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שלוש שאלות. שאלה ראשונה, האם אתה יכול להגיד לי מה היה התקציב ב-2022 של משרד המדען הראשי ומה היה ב-2024? << אורח >> גיא נגר: << אורח >> אין לי כרגע את המספרים, אני רק יודע שהוא בירידה. אני אוכל להכין לכם את המספרים אם תרצו. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> זה מופיע בדוחות שלנו, אולי אפשר אפילו לקחת מהדוחות שלנו, ארבעה הדוחות האחרונים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כתוב שהמשרד אחראי לעשות סקרים של ביטחון אישי, האם נעשה סקר כזה או מחקר כזה על הביטחון האישי בחברה הערבית, ביישובים הערביים, לאחרונה? << אורח >> גיא נגר: << אורח >> שאלה מעולה. קודם כל יש לנו את סקר הביטחון האישי שאנחנו עושים בשיתוף עם הלמ"ס, ויש פה את הנציגה של הלמ"ס שאולי אפילו גם תוכל לדבר על זה. שם יש לנו התייחסות למגזר היהודי אבל גם למגזר הערבי, כמובן בפילוחים, כלומר אתה יכול לראות מה התחושות של החברה היהודית וגם החברה הערבית, גם לגבי תחושת ביטחון, אבל גם לגבי היפגעות מעבירה. זה נורא חשוב, התחושה זה בסדר, אבל בסוף כמה נפגעים מעבירה ומאיזה סוגים. אז יש לנו ממצאים, וכמו שאמרתי, יש גם תוכניות ייעודיות במגזר הערבי, כמו 'עוצרים את הדימום', זו תוכנית מכוח החלטת ממשלה, 542, אם אני זוכר נכון, זה עם עוד משרדי ממשלה והפרקליטות והמשטרה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה 549. << אורח >> גיא נגר: << אורח >> יכול להיות שזה 549 או 542, זה התחיל ואז הייתה הרחבה. אבל כן, יש תוכניות ייעודיות במגזר הערבי שזה נורא חשוב הנושא הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ושאלה ואולי הצעה לנושא מחקר, אולי כדאי לחקור אצלכם האם ההתנהגות של השר לביטחון לאומי הנוכחי מעלה את הביטחון האישי של האזרחים? לא צריך תשובה. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> תודה רבה. נעבור לנציגת משרד הבריאות, ד"ר עירית אלון, מנהלת המחלקה למחקר רפואי. << אורח >> עירית אלון: << אורח >> שלום לכולם. לסיכום שנת 2024 לשכת המדען הראשי של משרד הבריאות פרסמה וניהלה 12 קולות קוראים למחקרים רפואיים בנושאים שונים ביניהם מחקרים קליניים, מחקרים ברפואה מותאמת אישית, מחלות נדירות, תזונה ובריאות האדם, ננו רפואה, עמידות לאנטיביוטיקה, מחלות מוח ומחלות ניווניות, השפעת החלב על בריאות האדם, מחקרים במערכות בריאות בנושא מניעה בטרנספורמציה של מערכות בריאות, מערכות עתידיות. כמו כן קידום מקצועות הבריאות, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי ועיסוק במסגרת תוכנית חדשה של משרד הבריאות לקידום המקצועות האלה שנקראת תוכנית ניצנים וכן מעקב, פיקוח ובקרה על 32 מחקרים חדשים ו-172 מחקרים המשכיים תוך עידוד מחקרים משותפים עם מדינות האיחוד האירופי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חסר לי כאן נושא מחקר שחשוב שמשרד הבריאות יעשה אותו וזה השירות הרפואי שמקבלים האזרחים, האם האזרחים מרוצים מהשירות הרפואי שהם מקבלים דרך הקופות שלהם או לא? זה נושא מאוד חשוב כי בסופו של דבר יש הרבה תקציבים שמושקעים בכל הקופות בשירותים הרפואיים, אבל בקצה האזרח הפשוט סובל הרבה מהשירות הרפואי, אנשים מחכים הרבה זמן לתורים, לתור לניתוח, לצילומים. לדעתי זו שאלה שמשרד הבריאות צריך לקחת את האחריות לעשות את המחקר ולא לסמוך רק על שירותי הבריאות השונים שנותנים את השירותים האלה. << אורח >> עירית אלון: << אורח >> אני מסכימה איתך מאוד, אנחנו פה בשנת 2024, תיכף נעבור ל-2025. בנוסף חוץ ממימון קולות קוראים מפגשים לחיזוק הכוח הרפואי, מפגשי המדען מארח, הרצאות מדעיות על מחקרים שונים. לא פחות חשוב, יצירת שיתופי פעולה בתחום המחקר הרפואי, כנסים בנושא פיתוח חלופות לניסויים בבעלי חיים. זה אנחנו עשינו בשיתוף המדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. כנס קידום מחלות נדירות וכנס למחוללי מחלות ביולוגיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את יכולה להגיד לי בתוך המחקרים האלה שאתם מממנים קולות קוראים אם היו פרסומים? כמה פרסומים היו בעיתונות הבין-לאומית? << אורח >> עירית אלון: << אורח >> אני לא יכולה להגיד לך מספר מדויק, אבל אנחנו עוקבים אחרי זה, זאת אומרת המחקרים שאנחנו מממנים אנחנו מבקשים כל שנה לקבל דוח התקדמות ואנחנו עוקבים אחרי כל מיני פרמטרים, ביניהם גם הפרסומים המדעיים, פטנטים, קניין רוחני, הצגה בכנסים, כמה דוקטורנטים, פוסט דוקטורנטים. המון נתונים כאלה, אבל אנחנו יכולים להעמיד את הנתונים האלה כמובן. בשנת 2025 ניהלנו קולות קוראים בנושאי מחלות נדירות, מחקר בזקנה ועיכובה, מחלות עצביות ניווניות, טרנספורמציה של מערכות בריאות, מחלות לב, ננו רפואה, רפואה מותאמת אישית, שוב השפעת החלב על בריאות האדם, רגולציה של טכנולוגיות רפואיות ופרס אולשוונג לחוקרים מתחילים. בנוסף פרסמנו קול קורא בגישה למערכות בריאות, זאת אומרת גם צמצום פערי שוויון וגישה למערכות בריאות, בדיוק מה שציינת קודם, וכן קול קורא לפיתוח כלים להערכה שפתית בשפה הערבית לגילאי 3 עד 6. מסתבר שאין כלים כאלה בעולם עד היום, אז גם בתחום הזה. חוץ מזה שותפות ב-15 רשתות מחקר אירופאיות וקידום קשרי מחקר בין-לאומיים כולל מחקרי מדיניות בריאות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> השותפות עם 15 רשתות מחקר עדיין קיימת? היא נפגעה בתקופה האחרונה? << אורח >> עירית אלון: << אורח >> השותפויות האלה קיימות, היו לנו כמה אתגרים בשנתיים האחרונות שהיינו צריכים לפתור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש כאלה שניתקו קשר בכלל? << אורח >> עירית אלון: << אורח >> אנחנו שמענו על כמה מקרים, אני יודעת שבתחום הבריאות מחקר הבריאות נפגע. אם אפשר להגיד יחסית פחות לתחומים אחרים, אבל כן. אני אתן דוגמה, למשל ממדינה מסוימת קיבלו הנחיה לא לעשות שיתופי פעולה עם חוקרים ישראלים ומוסדות שונים ביקשו לצאת משותפות מסוימת אחרת בגלל שיש את ישראל שם. לצערי יש לנו כאלה דוגמאות. חוץ מזה לשכת המדען הראשי אחראית על הסדרת המחקר הרפואי במדינה, אנחנו מהווים אכסנייה לוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם, המועצה לניסויים בבעלי חיים. מידג"ם, שזה הבנק לדגימות ביולוגיות הלאומי, פסיפס, ועדת מידע וענייני קניין רוחני בבתי החולים הממשלתיים, מנוהל בלשכת המדען הראשי ובמהלך השנה המשכנו עם בניית הכוח הרפואי על ידי הרצאות, ובינרים במסגרת המדען הראשי מארח, מפגשי נט-וורקינג בתחומי רפואה שונים וכנסים, קידום המחקר ברפואה מותאמת אישית וכנס מחוללי מחלות ביולוגיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם מעודדים רופאים להיות גם חוקרים? ראיתי שיש מסלול כזה באחד מבתי החולים שבמהלך הלימודים של הרופא לעודד אותו להיות גם חוקר. << אורח >> עירית אלון: << אורח >> נכון מאוד, יש כאלה מסלולים. זה דורש גם מוטיבציה של החוקר עצמו, מנהל מחלקה, בית החולים וכמובן תוכניות מימון כאלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה זה ועדת המידע? << אורח >> עירית אלון: << אורח >> ישנם חוקרים שעורכים מחקרים בתחומים רפואיים שונים והם פונים למשרד הבריאות לבקש מידע, למשל כמות המאושפזים בככה וככה. יש הליך סדור שחוקר פונה ויש ועדת מידע שנפגשת אחת לשבוע-שבועיים ודנה בבקשות וככל שהוועדה מאשרת את המידע פותחים למעשה חדר מחקר וירטואלי למחקר הספציפי הזה ומאפשרים גישה לנתונים בצורה מסוימת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> התקציב נפגע מ-2022? << אורח >> עירית אלון: << אורח >> תודה על השאלה. התקציב שלנו נפגע. הוא לא היה גבוה מלכתחילה גם בשנת 2022, אנחנו גם אז זעקנו שצריך עוד, הוא נפגע ב-2023 ולאחר מכן ב-2024, זה מאוד מפריע לנו ופוגע ביכולת שלנו לחתום על הסכמי מחקר חדשים עם חוקרים ולצערי זה גם פוגע ביכולת שלנו לשלם על מחקרים שכבר נבחרו לתשלום. כן, זה פוגע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש מדען ראשי במשרד הבריאות? << אורח >> עירית אלון: << אורח >> כרגע יש ממלא מקום למדען הראשי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זאת אומרת אין מדען ראשי? << אורח >> עירית אלון: << אורח >> אין. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> תודה רבה. הנציגה הבאה של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ארנה מצנר, מנהלת מדע ומחקר. << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> שלום לכולם. אני צירפתי את 2024 ו-2025 ביחד, אנחנו עוד רגע סוף 2025 ואחד מפרויקטי הדגל שלנו זה הקמת פורטל לאומי לסיכוני אקלים שיהווה כלי להיערכות ולתכנון תוכניות היערכות לשינוי אקלים. הכוונה היא למפות את אזורי הפגיעוּת בצורה מרחבית לסיכונים שונים, לסיכוני אקלים שונים, כמו חום, הצפות, שריפות, ומה ההשפעה שלהם ואימפקט הפגיעוּת לתחומי רגישות שונים כמו אוכלוסייה, אוכלוסייה מבוגרת, אוכלוסייה צעירה, תשתיות, טבע וסביבה וכלכלה. העבודה על הקמת הפורטל נעשית בשיתוף פעולה עם השירות המטאורולוגי, עם האקדמיה הלאומית למדעים, עם שורה ארוכה של משרדי ממשלה וחוקרים מהאקדמיה ואנחנו מתכוונים לעלות לאוויר ב-1/2026. בנוסף רגל מרכזית נוספת זה קידום מחקרים ומגוון נושאים סביבתיים, בין אם זה בפרסום קולות קוראים למחקרים ובין אם זה מעקב אחרי מחקרים שכבר קיבלו מימון ואחרי עבודות של סטודנטים שקיבלו מלגות ובעיקר התחומים, ושוב, המשרד להגנת הסביבה עוסק בקשת מאוד רחבה של תחומים, אבל בשנים האלה היה דגש על פסולת וכלכלה מעגלית, פסולת וכלכלה מעגלית בחברה הערבית, שיצאו בשני קולות קוראים נפרדים כדי לשים דגש על החברה הערבית, שינוי אקלים, סביבה ימית, מגוון ביולוגי, בריאות אחת, נחלים וזיהום אוויר. בנוסף אנחנו עושים פעולות שיסכמו לנו נושאים מסוימים בתחום וייתנו המלצות, אנחנו קוראים להם ועדת מומחים, אנחנו עושים את הפרויקט הזה יחד עם האגודה לאקולוגיה וסביבה והם מרכזים מומחים, גם ממשרדי הממשלה, גם מהאקדמיה, והדוחות שלהם מפורסמים באתר שלנו וכמובן באתר שלהם. נעשה פיתוח מדד פגיעוּת אקלים, השפעת זיהום רעש על מערכות אקולוגיות, איפוס פליטות ממשאיות והשפעות של השקיה בקולחין. אחד הנושאים שהמשרד מתעסק איתו זה הנושא של המגוון הביולוגי. תמיד אני אומרת שהטבע והמגוון הביולוגי זה המשרד הממשלתי היחיד שאחראי עליו ובמסגרת הזאת המשרד כבר בשנים קודמות הצטרף לשותפות במסגרת Horizon Europe שנקראת Biodiversa-plus לקידום המחקר והאינטרפייס, הממשק, בין מחקר ומדיניות בתחום המגוון הביולוגי ואנחנו במימון של האירופאים בשל מגבלות תקציב עושים גם פרויקטים לניטור מגוון ביולוגי, כמו מינים פולשים, מגוון ביולוגי בקרקע, שזה אחד הנושאים שחסר בו הרבה מידע, ניטור דגי סלע וגם פרויקטים לאומיים, שוב במימון של השותפות, תוכנית לאומית לאיתור מינים פולשים וגם ניטור קרציות מתוכנן. אחד הנושאים שאנחנו מקדמים זה בריאות וסביבה עם דגש על בריאות אחת, כשבבריאות אחת התפיסה היא ראייה כוללת של השפעה של האדם, החי והסביבה. אנחנו חברים גם בתהליך היישום של בריאות וסביבה אירופי כמדינה חברה ואני מובילה גם את קבוצת העבודה בתהליך בתחום של שינוי אקלים ובריאות. הידע שאנחנו אוספים לא נועד להישאר במשרד, אנחנו דואגים להפיץ אותו, בין בכנסים, ימי עיון, מארגנים הרצאות מדען שהם גם לאנשי משרדים רלוונטיים, חוקרים. היינו שותפים בכתב העת 'אקולוגיה וסביבה' וכמובן שותפים בפורומים מקצועיים, ועדות, מייצגים את המשרד ויש לנו שיתוף פעולה עם הלמ"ס ואנחנו מתחילים כרגע מזכר הבנות של שיתוף פעולה יחד עם הלמ"ס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שתי שאלות. לגבי כל הנושא של הפסולת ומחזור של פסולת. יצא לי לבקר באחד המקומות שממחזרים פסולת ויש הרבה דברים שהם לא ממחזרים אותם שם כי הם אומרים שאין מה לעשות עם זה. השאלה אם המשרד נכנס לנושא הזה בשביל לראות איך אפשר לשפר את כל הנושא הזה, לעשות מחזור 100% כמעט של הפסולת, והאם נעשה מחקר אחרי, אני חושב שזה לא מספיק, אנחנו לא מגיעים לאחוז מחזור כמו באירופה, אבל האם מה שקיים איך שהוא שינה או עשה איזה שהוא שיפור באקלים הסביבתי. שאלה שנייה, האם אנחנו מדברים על אקלים סביבתי, זה כמובן אני לא מבקש תשובה, לפעמים גם דברי הסתה של שר מסוים בתוך המשרד הזה יכולים גם לגרום לזיהום גבוה בתוך האקלים החברתי. תשובה לגבי החלק הראשון. << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> לחלק הראשון, המשרד עושה הרבה מאוד מאמצים להפחית את ההטמנה של פסולת ולהגדיל את המחזור וגם את ההשבה לאנרגיה, זה סוג של ניצול הפסולת לצורכי אנרגיה. יש אשכול מיועד שזה תפקידו ואנחנו בלשכת המדען כשאנחנו מוציאים קולות קוראים אנחנו שמים דגש על נושאים כאלה והצעות המחקר שאנחנו מקבלים הם רעיונות איך להפוך סוג מסוים של פסולת, שכמובן מחייבת מיון קודם, צריך למיין את הפסולת כי הפסולת המעורבת, מאוד קשה לעבוד איתה לצורכי מחזור, ולכן המשרד מקדם הקמת מתקני מיון, אבל לאחר המיון אנחנו מנסים לקדם מחקרים שיבדקו מה ניתן ובאיזה שיטות ניתן למחזר את הפסולת הזו. המשרד עוסק בשלבים הראשונים של הרעיון של בדיקת ההיתכנות הראשונית, השלבים הבאים של להקים חברות, להקים תעשייה, זה כבר רשות החדשנות. זה כבר הם יגישו, אחרי שהמחקר הראשוני ייבדק או תיבדק הדרך אפשר יהיה להתקדם ולהגיש לרשות החדשנות בקשה לתמיכה ולהקים ממש חברות ותעשייה שיעסקו בזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי כל הנושא של חינוך סביבתי, הרי בסך הכול אנחנו רוצים להגיע לרמה של אירופה, זה ייקח זמן, אבל זה יתחיל גם מהחינוך של החברה. האם נעשים מחקרים על תוכניות חינוך סביבתי שעושה המשרד בתוך היישובים, האם יש לזה תועלת, אין תועלת? האם אתם בודקים את זה? << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> היה לנו לפני כמה שנים קול קורא לחינוך, בשנים האחרונות פחות. אני מסכימה לחלוטין, כן עושים הרבה מאוד פעולות הסברה וקמפיינים, קוראים לציבור כולו להפריד פסולת. אנחנו צריכים לעזור למדינה כדי להתמודד עם בעיית הפסולת. כל ההפרדה לפחים הכתומים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חושב שזה לא תפס. בחברה הערבית לדעתי זה לא תפס. << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> יש תוכניות מיוחדות לחברה הערבית ויש כוונה להגיע ולעשות קמפיינים ייעודיים. אני יודעת שבאגף הדוברות שלנו מתייחסים לאוכלוסייה החרדית, לאוכלוסייה הערבית, לאוכלוסייה הכללית כדי באמת להגיע לאנשים ולגעת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני לא יודע כמה יחידות סביבתיות יש בארץ אבל כמעט בכל עיר גדולה יש יחידה סביבתית וזה התפקיד של היחידות הסביבתיות. קודם כל לפני שמגיעים למחזור צריך לחנך את החברה לזה שזה חשוב ולאט לאט להיכנס, להתחיל מבתי הספר לדעתי ואחר כך לצאת החוצה, כי זה חשוב מאוד לגבי כל הנושא של הסביבה, במיוחד כשאנחנו רואים את התחממות כדור הארץ וזה קשור ביחד ורמת האוזון יורדת. כל הנושא הזה, יש כאלה שמאמינים שזו התנהלות של סוף העולם, לאט לאט CO2 עולה, האוזון נפתח ואז כדור הארץ נבלע ואז יש את יום הדין לפי כל הדתות השונות. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> רציתי לשאול, זו שאלה חוזרת משנים קודמות, אבל אני חושב שהיא עדיין רלוונטית, להבין קצת את התהליך של הבחירה של הנושאים, כלומר כל משרד בוחר את הנושאים שמעניינים אותו? אני מניח שחלק מהדברים מגיעים מהדרג המקצועי, חלק מגיעים מהדרג הניהולי, עד כמה יש שיתוף פעולה בין הלשכות. אני מבין שיש את הפורום והפורום נפגש ארבע פעמים בשנה, האם יש שיתוף פעולה? ארנה קצת התייחסה לזה, נגיד מדבור זה נושא רוחבי שיכול לפגוש פה סביב השולחן המון מהגורמים. קרן קיימת לישראל מושפעת, והשריפה האחרונה יכולה להעיד בצורה ברורה, כמובן המשרד להגנת הסביבה, אבל גם המטה לביטחון לאומי יכול לפגוש את זה, אם זה גורם להגירה ממדינות אחרות בגלל השפעות של מדבור וכהנה וכהנה. השאלה עד כמה התכלול של הדברים האלה נעשה ברמה בין-משרדית וכמה כל משרד מתנהל כשלעצמו. ושאלה נלווית לזה, אני חושב שזה עלה באחד הדיונים הקודמים, האם יש לכם מנגנון ברמה של מערכת מידע שמאפשרת לכם לדעת איזה קולות קוראים יצאו במשרדים אחרים כדי לדאוג לא רק שלא יהיו חפיפות אלא שגם התובנות האלה יצופו לכל הגורמים הרלוונטיים? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> זאת בדיוק המטרה של הפורום. המטרה של הפורום היא, לשמוע מכל אחד מהמשרדים מה הולכות להיות הפעילויות, אם אנחנו מזהים פעילויות בנושא חופף אנחנו מאגמים משאבים ואז אנחנו יוצאים עם פרויקטים באימפקט גבוה יותר. האמת היא שאני הבא שצריך להציג ואני אציג את הפעילויות שלנו הבין-משרדיות. אני חייב להגיד שהפעילות הבין-משרדית שלנו גוברת יותר ויותר כי אנחנו רואים איך אנחנו יכולים לקחת פרויקטים ולהכניס גופים שעד היום לא היו מחקרים ולא הסתמכו על האקדמיה ומוצאים עניין משותף ואז אנחנו מפעילים את זה. לגבי מערכת, אנחנו במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יש לנו את מערכת קדמת מדע שאנחנו מנסים להנגיש אותה לכלל משרדי הממשלה. יש המון בעיות של אבטחת מידע ואנחנו מנסים לראות האם יהיה אפשר להעלות אותה לענן על מנת להתגבר על אירועי אבטחת המידע האלה, אבל זה תקציב אדיר. המטרה היא להקים מערכת אחת, כמו שאתה אומר, א', שכל המידע יהיה ממוקם במקום אחד, מצד שני שגם לכל משרד יהיה את המערכת שלו ואז המשרדים מוציאים כפילויות של תקציבים ואלה תקציבים אדירים, כל המערכות האלה. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> אז אם אני מנסה לתרגם כל שיתוף הפעולה הוא דרך הפורום והוא קורה על בסיס רצון טוב לשתף. ומבחינת עצם הבקשות, ההחלטה על נושאים מונחת לפתחכם? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> ההחלטה על הנושאים, לדוגמה אצלנו במשרד אנחנו מסתמכים על דוח של המולמו"פ, על חמישה תחומי עדיפות לאומיים פלוס שתי תוכניות לאומיות, התוכנית הלאומית בקוונטים והתוכנית הלאומית בבינה מלאכותית. על בסיס זה אנחנו פועלים בבחירת הנושאים לקול הקורא, וכמובן בפגישות הפורום אנחנו מצהירים מה אנחנו הולכים לעשות. במידה שמשרד אחר אומר שהוא עושה דבר אחר, אני לא אעשה את אותו דבר כי זה כפל מימון, אני מעדיף להתמקד בתחומים שבהם האימפקט שלי יהיה משמעותי יותר. אבל עוד פעם, זו בדיוק המטרה של הפורום הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם יש מדען ראשי במשרד להגנת הסביבה? << אורח >> ארנה מצנר: << אורח >> לא. המדענית הראשית, פרופ' נגה קרוננפלד-שור עזבה באוקטובר 2024 ומאז עוד לא מונה, אבל כן יצאה ועדת איתור, זאת אומרת זה בתהליך. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> יש חוק מדענים ראשיים, לפי חוק המדענים הראשיים צריכים להיות בשבעה משרדי ממשלה מדענים ראשיים לפי ההגדרה, עד כמה שאני זוכר, ובשאר המשרדים זה יותר חדרי מחקר שונים. אני אגיע למצגת שלי. כמו בכל שנה עיקר הפעילות של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה זה קידום המחקר היישומי באקדמיה הישראלית. כשאני אומר האקדמיה הישראלית אנחנו פתוחים לכולם, לאוניברסיטאות, מכללות, מכוני מחקר ובתי חולים, בניגוד לגופים אחרים שמתעסקים אך ורק במספר אוניברסיטאות מחקר ומכללות מסוימות. בשנת הפעילות האחרונה מומנו 238 מענקי מחקר במסלול הלאומי, הבין-לאומי ובשת"פ עם משרדי הממשלה ונתנו כ-55 מלגות לסטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים במקצועות ה-STEM, סך הכול בהיקף כללי של 129 מיליון ₪. מאבק בחרם האקדמי, אתה שאלת. הייתה החלטת ממשלה שהובילה אותה השרה גילה גמליאל למאבק בחרם האקדמי ופרט לתמיכה מוגברת בשיתופי פעולה בין-לאומיים בהיקף תקציבי של כ-40 מיליון ₪ הקצינו עוד 10 מיליון ₪ מתקציב המשרד, לא תקציב תוספתי, במטרה להיאבק בחרם האקדמי. אנחנו גם מקדמים מיזם משותף עם אוניברסיטאות המחקר שמטרתו לחזק את הקשרים הבין-לאומיים על ידי הבאת משלחות בכירים לארץ, סיוע לקיום כנסים בין-לאומיים ועוד מגוון פעילויות שמופיעות כולן בדוח. כמו כן אנחנו רוצים להנגיש את האקדמיה לממשל ועל מנת לעודד את משרדי הממשלה להשתמש בכוחה של האקדמיה הישראלית לקבלת החלטות מבוססות מדע ונתונים. אנחנו יוצאים ומאגמים משאבים ביחד עם משרדים שונים. אפשר לראות פה שאנחנו יוצאים בקולות קוראים, משרד התחבורה ו'כנרת' במשרד הבריאות, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד החינוך עם משרד השיכון, GFI, כל שנה אנחנו יוצאים עם קולות קוראים. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> מי מממן את זה, המשרדים עצמם או אתם? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> בחלקם זה מצ'ינג, ברוב המקרים זה מצ'ינג מטעם המשרדים והמשרד שלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ונושאי המחקר? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> נבחרים במשותף. אנחנו באים לדוגמה למשרד השיכון ומוצאים נושאים. היה שם חומרים מתקדמים לבנייה כדי להחליף בטון שהוא מאוד פולט CO2 לסביבה או כל מיני טכנולוגיות רובוטיות מתקדמות לבנייה מהירה יותר ואנחנו ביחד יצאנו בקול קורא. כל שנה, כמו שאמרתי, אנחנו מרחיבים את הפעילות. השנה היה אפילו קול קורא עם משרד הפנים, פעם ראשונה. יציגו פה תיכף את הקול קורא עם משרד הרווחה, פעם ראשונה שמשרד הרווחה פנה בכזה פורום לאקדמיה והגיעו מעל ל-90 הצעות מחקר שזה יוצא דופן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רואה שיש לכם שותפות עם שירותי בריאות כללית. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> נכון, אנחנו עשינו איתם שנה שעברה קול קורא בנושא כלים מתקדמים לטיפול בבריאות הנפש והשנה יצאנו איתם שוב פעם בקול קורא לפתולוגיה דיגיטלית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה רק איתם? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> אנחנו פנינו לכל קופות החולים והם היחידים ש - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה היה פתוח לכולם? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> זה היה פתוח לכולם. להיפך, בשביל לאשר את הקול קורא הזה היינו צריכים לפנות לכל קופות החולים ולשאול האם הם רוצים והם היחידים שאישרו. בשנה הזאת אנחנו ממשיכים בפעילות של המאבק בחרם האקדמי ואנחנו מנסים להכניס תוכניות נוספות ולהרחיב את הפעילויות הקיימות. קידום תוכניות לאומיות בנושא המיקוד, בינה מלאכותית, קוואנטום, ביו-קונברג'נס, הנדסה וטכנולוגיות מתקדמות, כדי להביא לתועלת כלכלית למדינת ישראל. ועקב החרם האקדמי אנחנו מנסים, עוד פעם, לקדם תוכניות דו-לאומיות ולהנגיש תשתיות מחקר בין-לאומיות, כי אם אנשים ישתפו פעולה עם האקדמיה, עם חוקרים, ככל שאנחנו נחזק את שיתופי הפעולה ככה החרם האקדמי יפחת. אני אעביר את רשות הדיבור לרועי ציכנר, ראש תחום אופק טכנולוגי באגף קו האופק. << אורח >> רועי ציכנר: << אורח >> אגף קו האופק פועל במסגרת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, במטרה לחזק את החוסן הלאומי של מדינת ישראל בתחומי מדע וטכנולוגיה. אנחנו מתמקדים בזיהוי מוקדם של טכנולוגיות מפציעות, ניתוח השפעה של התחרות הגלובלית בין המעצמות על העוצמה הטכנולוגית של ישראל ואנחנו גם בוחנים איומים על שרשראות אספקה חיצוניות ועושים עוד משימות שקשורות גם לסיוע לקידום יוזמות להכשרת הון אנושי ופיתוח מיזמים טכנולוגיים עבור גופי המודיעין תוך הסתכלות מערכתית וארוכת טווח על אתגרי העתיד של מדינת ישראל. אני אגיד כמה מילים על מה שעשינו בתוכנית העבודה 2024. יש כמה נושאים מרכזיים שהתמקדנו בהם. סדרת הכנסים שאנחנו עורכים מדי שנה, כנס קו האופק ה-19 בהובלת קו האופק וכולל 100 בעלי תפקידים ממשרדי הממשלה, סמנכ"לי אסטרטגיה, מדענים ראשיים ונציגים ממערכת הביטחון. בכנסים הללו, חלקכם השתתפתם, אנחנו מציגים תובנות שנתיות בנושאים הללו. דוחות שהפקנו בשנת 2024 כללו גם התייחסות למלחמת חרבות ברזל ומגמות העל, כלומר איך זה משפיע עלינו פה במדינת ישראל, וניתוח של המגמות העולמיות מהשנתיים האחרונות, השלכות על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. את הדוח הזה הצגנו גם לנשיא המדינה. דוח נוסף שעסקנו בו היה בנושא פריצתה של הרובוטיקה ההומנואידית ברמה הבין-לאומית. למי שלא מכיר רובוטים הומנואידים, רובוטים דמויי אדם וההטמעה של טכנולוגיות מהסוג הזה ברמה העולמית, צריך להגיד שזה מגמה בפני עצמה ואנחנו מזהים את הצורך בתחילתה של היערכות לאומית לעידן של AI פיזי, או מה שאנחנו קוראים באנגלית physical ai והצורך במתווה היערכות לאומית למוכנות ולחדירה עתידית של טכנולוגיות של רובוטיקה ובינה מלאכותית לכלל תחומי החיים, המשק והחברה. והדבר הנוסף הוא בהקשר למה שאמר פה סגן המדען הראשי, ד"ר אבי רווה, בנושא כל מה שקשור לתופעת החרם האקדמי. הפקת דוחות מחקר בנושא המחקר האקדמי ועל רקע המלחמה במיוחד ועל המעמד האקדמי של מדינת ישראל. אנחנו חקרנו והצגנו תמונת שיתופי פעולה וביטוי לחרמות אקדמיים על ישראל ברחבי העולם, כחלק מזה גם תמונת הקשרים של חוקרים ישראליים עם חוקרים ממדינות שונות ברחבי העולם כדי לעמוד על התחומים המרכזיים, תחומי המחקר המדעיים המשותפים לנו ולחוקרים אחרים, וגם כדי לראות את היכולת שלנו להוביל בתחומים מסוימים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הייתה המסקנה שלכם מהדוח הזה? << אורח >> רועי ציכנר: << אורח >> יש כמה תובנות חשובות מאוד בנושא הזה, גם הצגנו אותן לשרה וכמובן למדען הראשי. זה לא על רגל אחת, זה רחב, זה עמוק, אנחנו נוכל להציג לך את זה גם פרטני, אבל יש תחומים מסוימים שבהם בוודאות אם יפחתו הקשרים המשותפים, כלומר מחקרים משותפים, זה בוודאות יפגע במעמד האקדמי של מדינת ישראל וצריך להשקיע פה גם בהון האנושי, גם בחוקרים וגם ב-RND, בתחומי מחקר ופיתוח שהם מאוד רלוונטיים למה שקורה היום. לגבי שנת העבודה 2025, דבר ראשון, עברה החלטת ממשלה בוועדת השרים בנושא האחריות של אגף קו האופק גם בנושא הצורך לעגן את הסמכויות וזה מופיע בהחלטת הממשלה, הסמכויות של האגף. גיבוש הצורך בתפיסת ביטחון מדעי טכנולוגי אזרחי למדינת ישראל. צריך להגיד שפה מדובר בנושא שהוא עקרוני וחשוב וכרגע הוא נמצא בהתייחסויות של גורמי מקצוע. גם ההפקה של דוחות של מגה מגמות עולמיות, כלומר התייחסות לכל דומיין, כלומר לתחומים מקצועיים שאנחנו מתעסקים בניתוח תמונת המצב העולמית ובראייה עתידית של עשור קדימה, 2035. הפקנו כנס גדול מאוד, שלושה ימים, מעבר לאופק 2025, בהשתתפות כ-300 משתתפים במגזר הציבורי, האקדמיה והתעשייה כולל השתתפות ערה של משתתפים זרים, כלומר משלחות זרות שהגיעו לפה לארץ ונציגויות זרות. צריך להגיד שהפעילות הזאת נעשתה בשיתוף פעולה עם כלל אגפי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובשיתוף פעולה מלא של המדען הראשי. הובלנו משלחת משמעותית מאוד שזכיתי לקחת בה חלק בתערוכת אקספו העולמית והצגנו את מערכות המשרד ביפן. צריך להגיד שהרבה מאוד מדינות משקיעות הרבה מאוד משאבים בנושא של תערוכת האקספו העולמית ואנחנו, אגף קו אופק, הצגנו שם את המערכות גם בשיתוף פעולה עם אגף קשרי חוץ של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וגם נפגשנו עם בעלי תפקידים ומנגנוני סריקת אופק זרים במשרד המדע של יפן, בהם NISTEP וגופים נוספים. גם עסקנו בפיתוח מערכת AI לשרשראות אספקה, שזו הובלה של המעבדה הטכנולוגית של סריקת האופק בשיתוף עם משרד הביטחון, פרויקט משמעותי מאוד, לא ארחיב כרגע לגבי הנושא הזה, אני רק אגיד שזה פרויקט משמעותי. נושאים נוספים שעסקנו בהם בנושא של הכשרת כוח אדם ממערך הסייבר הלאומי, תוכנית 'גשרים' בפריפריה, חשיפה והתנסות של תלמידי חטיבות הביניים מהפריפריה החברתית בישראל וגם במקצועות ההייטק. גם פרויקט 'ממריאות' שנועד להכשיר בנות שירות לאומי לשירות בתחום הסייבר. הרחבנו את הנושא הזה גם לתחומים נוספים בפריפריה, באיו"ש וביישובים נוספים כדי להשפיע בהיבט הזה של הון אנושי טכנולוגי והשקעה בדור הצעיר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היה לכם משהו בכל נושא ההונאות והשימוש ב-AI? << אורח >> רועי ציכנר: << אורח >> אין משהו ספציפי. אתה מתכוון בנושא הזה של זיהוי הלבנת הון למשל? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הלבנת הון, כל מה שאנחנו רואים בסרטונים. << אורח >> רועי ציכנר: << אורח >> זה פחות משהו שעסקנו בו בתוכנית העבודה הנוכחית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לא קשור אליכם? << אורח >> רועי ציכנר: << אורח >> זה מערך הסייבר הלאומי וגופים נוספים, אבל אנחנו מתעסקים הרבה מאוד בנושא של כלי בינה מלאכותית, בהטמעה של מודלים ובפיתוח של מודלים רלוונטיים וזה גם משהו שהמעבדה הטכנולוגית של סריקת האופק עוסקת בו במסגרת אגף קו האופק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חושב שזה נושא למחקר, כל הנושא של AI וכל מה שמשתמשים ומייצרים איתו, אנשים פשוטים לא יודעים אם סרטון נעשה על ידי AI או לא, זה צריך ידע, יש מעט מאוד אנשים שיכולים לזהות את זה, אני חושב שצריך לעשות מחקר ולראות איך אפשר על ידי תוכנה מסוימת או על ידי שימוש במשהו שברגע שאתה רואה את הסרטון אתה יודע שזה AI. איך אפשר לגלות או גילוי של תוכן AI לאנשים שזה תוכן AI ולא משהו אמיתי? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> הדבר הזה הוא בתחום אחריותו של מערך הסייבר הלאומי. כמו שאמרנו שאנחנו מרחיבים את הפעילות שלנו למשרדים נוספים אנחנו מתעתדים בשנת 2026 לעשות פעילות מאוד גדולה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הסייבר הלאומי למי שייך? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> למשרד רוה"מ. אנחנו מתעתדים לצאת בקול קורא גדול בנושא. השנה היה לנו בקול קורא הלאומי, היות שזיהינו את זה כצורך, זיהינו שני מחקרים מובילים ואנחנו נממן אותם בקול קורא הלאומי השנה בנושא זיהוי דיפ-פייק, האחד זיהוי של סאונד והשני זיהוי של סרטונים, בעצם מה שאתה אומר, לתייג אותם כסרטונים. אנחנו רצינו להתחיל את זה, אז עשינו השנה משהו קטן, בשנה הבאה בשאיפה אם הכול יסתדר אנחנו נצא בפעילות הרבה הרבה יותר משמעותית בנושא. << אורח >> יואב זקס: << אורח >> לשאלת היושב ראש בנושא הספציפי ששאלת לגבי החובה להזדהות כיצור אנושי או לא אנושי. לפי החלטת ממשלה האחריות על אתיקה ורגולציה היא על משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה. בשנה האחרונה עברה החלטה נוספת שמקימה מכוח ההחלטה הזאת מטה לאומי לבינה מלאכותית והסמכות הזאת בעתיד תנדוד למטה הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל סגן השר כנראה התפטר, הוא לא רוצה את הנושא הזה. << אורח >> יואב זקס: << אורח >> השאלה שלך היא שאלה מרכזית וחשובה, כל העולם מוטרד בשאלות מהסוג הזה ואני אשמח מאוד אם תייחד לזה דיון ושם יגיעו הגופים השונים ויציגו את הסטטוס הספציפי של הנושא הזה ובכלל את נושא ההטמעה של בינה מלאכותית במשרדי הממשלה שהוא נושא חשוב ביותר. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> אני אמשיך ואציג בשקפים הבאים את משרד החקלאות וביטחון המזון. המדענית הראשית של המשרד, ד"ר מיכל לוי, מתנצלת, היא לא יכולה להגיע ובגלל זה אני אציג במקומה. כמו שמוצג פה, היו 48 מחקרים של מו"פ יישומי באקדמיה בהתאם לאתגרי חקלאות שונים בהיקף תקציבי של 28 מיליון, תמיכה במו"פים האזוריים של משרד החקלאות וביטחון המזון ב-20 מיליון נוספים, תמיכה במיזם חץ, שזה פרויקט של חמש שנים בשיתוף עם מנהלת תקומה וקידום ודחיפה לפיילוט דו שימוש בקרקע חקלאית, בעצם להשתמש בהם גם למטרות של הפקת אנרגיה. שת"פ בין-לאומי ביחד עם משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה, השתתפנו בקונסורציום חדש, FFAR, לפיתוח דשנים חדשניים וידידותיים לסביבה שלא מתפרקים בקרקע ולא מזהמים אותה. אישיו משמעותי, 2 מיליון ₪ מכל אחד מהמשרדים, הצטרפנו לשותפות בין-לאומית בהובלת קרן אירופאית ואמריקאית ביחד. שת"פ עם קרן BARD למחקרי ישראל-ארה"ב בנושא חקלאות ומים ותמיכה ביזמות, תוכנית הפיילוט עם רשות החדשנות ומנהלת תקומה וקידום האקוסיסטם הישראלי בתחום האגריטק בשיתוף משרד הכלכלה. בשנת 2025 אפשר לראות שמימון המחקרים של מו"פ יישומי במוסדות ירד ל-10 מיליון ₪ לשנה, התוכנית של תמיכה במו"פים אזוריים ומיזם ח"ץ ממשיך בהיקפים דומים. הוקמו מרכזי חדשנות אזוריים לעידוד יזמות ותעסוקה בתחום האגרוטק בפריפריה והתפרסם קול קורא למחקרים בתחום ענף הזית. המשיך גם השנה השת"פ עם קרן BARD בנושא חקלאות מים, שזה מצ'ינג עם הצד האמריקאי ותמיכה ביזמות חקלאית באגריטק, אז יש תמיכה בהקמת פיילוטים בתחום החקלאות המתקדמת בחבל תקומה, תמיכה בקהילת החקלאות Growing-IL עם משרד הכלכלה והתעשייה, המכון הישראלי לחדשנות ועם הרשות לחדשנות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם יש במשרד החקלאות מחקרים לגבי כל הנושא של שינוי האקלים והשפעתו על החקלאות בישראל? << אורח >> אבי רווה: << אורח >> אני אכתוב את זה ואני אעביר למיכל לוי שתעביר את התייחסותה לוועדה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> נעבור למשרד החינוך, ד"ר אודט סלע, המדענית הראשית במשרד החינוך. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> צוהריים טובים ותודה על ההזדמנות להציג את העשייה המחקרית במשרד החינוך. חשוב להגיד שהעשייה המחקרית מחולקת בין כמה גופים בתוך המשרד כשכל אחד מסתכל על היבט אחר במחקר ובנתונים ואנחנו מנסים לייצר איזה שהוא שלם שמאפשר תובנות שהן חדשות על מערכת החינוך. זה מעניין כמה מחקרים מימנו, אבל יותר מעניין בעיניי הנושא של השימוש בידע מדעי. בסופו של דבר התפקיד לדעתי של מדענים ראשיים בתוך הממשלה הוא לעזור לקובעי המדיניות לעשות שימוש מיטבי בראיות המדעיות ולקדם מחקר שהוא תומך מדיניות. גופים שמממנים מחקר יש כל מיני, אבל בסופו של דבר כמי שיושבת בתוך משרד החינוך התפקיד שלי הוא להבין את הצרכים של מערכת החינוך. שאלת, רועי, איך מחליטים על אג'נדה מחקרית. למעשה האג'נדה המחקרית שלנו נקבעת קודם כל על ידי התוכנית האסטרטגית של המשרד מתוך התבוננות גם קצרת טווח וגם ארוכת טווח, כלומר יש שאלות שצריך לתת עליהן תשובה היום ויש שאלות שייקח זמן עד שנגבש שאת התשובות לגביהן. למשל בנושא של בינה מלאכותית, היום יש שני תהליכים שבאמצעותם אנחנו נותנים ידע מדעי למשרד. בטווח הארוך אנחנו מממנים מחקרים שעוסקים בהיבטים שונים של הבינה המלאכותית, למשל היבטים רגשיים וחברתיים שהיום קיים מעט מאוד מחקר בתחום הזה, אז יצאנו השנה בקול קורא, אבל מצד שני זה ברור שכבר צריך לתת לאנשי המקצוע את הכלים לקבל החלטות שהן נכונות כי מערכת החינוך היא מערכת שמתבססת על בסיס יום יומי והיא לא מחכה למדע. לכן גם הקמנו ועדה אקדמית שמייעצת לאנשי המקצוע במשרד ושמנסה על סמך הידע המחקרי הקיים לתת תשובות שהן קצרות טווח לאנשי המקצוע במשרד. אנחנו משקיעים המון משאבים גם באיגום של ידע ובהנגשה של תוצרים שונים לקובעי המדיניות. פתחנו השנה גם תוכנית חדשה שנועדה להכשיר מתווכי ידע, אנשים שיפעלו בין המחקר למדיניות ויש עשרה עמיתים שמוצמדים לקובעי המדיניות בדרגים הבכירים כשהכוונה היא שהם יעבדו צמוד אליהם ויעזרו להם על בסיס יום יומי לקבל החלטות שהן טובות יותר ומבוססות על ידע מדעי. במהלך השנתיים האחרונות שכללנו את היכולת שלנו לפעול בטווחים האלה, גם הטווח הארוך וגם הטווח הקצר. מהרגע שפרצה המלחמה מערכת החינוך למעשה פעלה במתכונת חירום והיה צריך לאפשר גם ידע שמתייחס להיבטים הקריטיים של שלמות עובדי ההוראה, של שלמות התלמידים בתקופת המלחמה. אחד מהדברים שעשינו למשל זה סקר של ה-HBSC שהוא נועד לקבל תמונה מהירה על מצבם הרגשי והחברתי של תלמידים. ועם זאת גם פעלנו לייצר ידע שהוא בטווח ארוך, איך מערכת חינוך יכולה להשתקם ולקום מחדש בצורה טובה יותר אחרי משבר כמו המשבר שחווינו. בנוסף אנחנו אמונים על הבדיקה של בקשות לאיסוף מידע במערכת החינוך, כל הרגולציה בנושא הזה עוברת דרכנו, כלומר כל מחקר שמבקש לאסוף מידע צריך היתר, זו עוד אחת מהפעולות שאנחנו עושים. בשנה הקרובה הכוונה היא בעיקר להשקיע במחקרים שהם תומכי מדיניות במובן של ביג דאטה. אחד האתגרים של מערכת החינוך זה נושא הנתונים, הנתונים מבוזרים בכל מיני מקומות, חלקם נמצאים בבתי הספר, חלקם נמצאים ברשויות המקומיות, חלקם בלמ"ס, בכל מיני מקומות, והיכולת לקבל תמונת מצב מתוכללת על מערכת החינוך ולשאול שאלות אסטרטגיות על מערכת החינוך היא אתגר משמעותי שהבסיס שלו זה נושא של תשתית הנתונים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם אתם חוקרים איך תוכניות לימודים משפיעות או מצליחות, כי מדי פעם משנים את תוכניות הלימודים בבתי הספר. זה נושא מחקר שהמשרד עוקב אחריו, הייתי שמח לראות את כל התוכניות של החינוך הבלתי פורמלי, לראות את האפקטיביות של התוכניות האלו, יש הרבה כסף שמוזרם שם ואף פעם לא יודעים האם באמת הכסף הזה שמוזרם הוא אפקטיבי או לא. בעיניי זה גם משהו שצריך. וכל הנושא הזה של השפעת הקורונה על דור שלם, לדעתי, איך זה השפיע על אותם תלמידים שלמדו משנת 2020 עד 2022, האם התלמידים האלו הושפעו איך שהוא לגבי היכולות שלהם, לגבי ההשתלבות שלהם אחר כך באקדמיה. כל הנושאים האחרים הם חשובים, אבל אלה נושאים שכדאי אולי לקחת לתשומת ליבכם. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> אני מסכימה ואנחנו פועלים בעניין הזה, יש לנו אוסף של מחקרי קורונה שהתמקדו בהיבטים שונים, גם לימודיים, גם רגשיים וחברתיים, יש לנו כבר תובנות והתובנות האלה, כמו גם התובנות לגבי חרבות ברזל, נאגמות ומשמשות כתשתית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מחקר צריך להיות לטווח ארוך, לא קצר, בעוד שנתיים-שלוש לבדוק את האפקט, לא עכשיו. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> מחקרי אורך זה אחד האתגרים הגדולים בתחום החינוך בישראל, היכולת לבצע מחקר אורך זה בעיניי תשתית מאוד בסיסית לקבלת החלטות. היום מחקר אורך בחינוך הוא עומד פחות או יותר על 10 מיליון וצריך להתחייב אליו לפרק זמן שהוא ארוך, זה אתגר. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> תודה רבה. הבאה היא נציגת משרד העלייה והקליטה, נועה עובדיה מנצורי, מנהלת אגף מחקר. << אורח >> נועה עובדיה מנצורי: << אורח >> אני אתן סקירה קצרה מה עושה המשרד. המשרד עושה מחקרים מסוגים שונים, הוא עושה מחקרים לבחינת הקליטה של עולים בארץ מארצות מוצא שונות, הוא עושה מחקרים בקרב מועמדי עלייה בחו"ל, אנחנו עושים מחקרים להערכת תוכניות בפרויקטים שונים שעושה המשרד כולל רפורמות שהמשרד מבצע מעת לעת, ואנחנו עושים מחקרים גם לבחינת השפעות של אירועים ייחודיים, למשל המלחמה שהייתה, הקורונה וכדומה. זו הייתה סקירה ממבט-על ועכשיו אני אכנס למה עשינו בשנת 2024. בשנת 2024 עשינו מחקרים ייחודיים בעקבות פרוץ המלחמה בישראל, למשל בחנו את השפעת המלחמה על עולים מבחינת תעסוקה, מצב כלכלי, ממדים של חוסן אישי ולאומי, קשיים רגשיים, כל הנושא הזה. בחנו גם צרכים של הורים לחיילים בודדים בישראל, הם יושבים בחו"ל ודואגים מאוד לילדים שלהם כאן בארץ, אז בחנו מה הצרכים שלהם. עשינו גם מחקרים בקרב עולים ותושבי חו"ל לפי תוכנית מחקר רב שנתית וגם מחקרי חלוץ שהם מחקרים בנושאים חדשים, לרבות בשיתוף אקדמיה וגם הסוכנות היהודית ומשרד הבריאות. דוגמאות למחקרים מהסוג הזה זה מחקרים בתחום התעסוקה ויזמות. עשינו מחקר ענקי בתחום תעסוקה ויזמות. יושבת לידי סמנכ"ל מנועי צמיחה במשרד, למשל היא הייתה הצרכנית של אחד המחקרים הגדולים בתחום הזה. עשינו מחקר ייחודי של קליטה וצרכים של עולים בני המנשה. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אתמול עברה החלטת ממשלה בנושא בני המנשה שעד 2030 מעלים את כל בני המנשה לארץ. עשינו מחקר מעמיק בתחום השליטה של עולים בשפה העברית. אני חייבת לציין שברוב המחקרים שלנו אנחנו משלבים כמה שאלות בנושא השליטה בשפה העברית, אבל כאן זה היה מחקר ממוקד בתחום השליטה בשפה העברית. עשינו מחקר בקרב מועמדי עלייה בחו"ל בשיתוף הסוכנות היהודית, בעקבות האנטישמיות בחו"ל ובעקבות פרוץ המלחמה בארץ. יש לנו מחקר שעדיין הוא רץ כרגע בנושא פערים ונגישות של עולים לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות, כיצד ניתן להקטין פערים בין פריפריה למרכז. זה מחקר שעשינו בשיתוף האוניברסיטה העברית ונציב קבילות משרד הבריאות. גם התנענו פרויקט לביצוע מחקרים מהירים ומיידיים אחרי קבלת שירות לבחינת איכות השירות שמקבלים העולים. ב-2025 אנחנו בעיצומו של פרויקט מאוד גדול, ענקי אפילו הייתי אומרת, מחקר מעקב רב שנתי לביצוע הקליטה של עולים בישראל תוך דגש על הקליטה החברתית בפילוח לפי רשויות. למה אני אומרת שזה פרויקט עצום? היו במחקר הזה מעל 15,000 משיבים, שזה ענקי בכל קנה מידה שלו, מתוך אוכלוסייה של 200,000 עולים, והמטרה, מעבר לדוח עם מסקנות כלליות ברמה הארצית ובפילוח לפי מחוזות וארצות מוצא וכדומה, זה להנגיש את המידע הזה לרשויות על גבי דשבורד. הפרויקט לא הסתיים וכבר היה לחץ מהרשויות לקבל את הנתונים וכבר העברתי חלק מהנתונים שיכולתי לרשויות. אנחנו עושים מחקרי מוניטור למדידת איכות השירות במגוון ערוצים של המשרד כאשר הכוונה היא להזרים את הנתונים לאגם נתונים ולהציג את הנתונים על גבי דשבורד. אחד משני המחקרים המעמיקים בתחום הזה זה לבחינת רפורמת המי"ם. המשרד עורך רפורמה בנושא השירות שנותנים היועצים לעולים ולתושבים החוזרים. זה נקרא רפורמת מי"ם, מזהה, יוזם ומתכלל, ואנחנו עושים מחקר בנושא הזה בשביל לבחון את מרכיבי הרפורמה ואת אפקטיביות הרפורמה הזו. ועוד מחקר גדול שאנחנו נעשה, בימים הקרובים אנחנו נעלה לאוויר, זה לבחון את איכות השירותים הדיגיטליים והטלפונים שמספק המשרד במגוון ערוץ, אפליקציה מהי עלייה, ווטסאפ, אזור אישי ועוד. זה במקביל לסקרי המשוב הקצרים והיומיים. בנוסף אנחנו עושים מחקרי חלוץ לבחינת רפורמות ותוכניות חדשות של המשרד וגם מחקרי מעקב לפי תוכנית מחקר רב שנתית, למשל מחקר מעקב בנושא הסיוע שמעניקים לסטודנטים עולים במשרד. מחקרים לבחינת הרפורמה של מלווי עולים, זו תוכנית חדשה שהמשרד החל לבצע לאחרונה ואנחנו עושים מחקר בתחום הזה. מחקר לבחינת עמדות כלפי שירות חדש של ייעוץ וליווי כלכלי ליוצאי אתיופיה שמקבלים מענקים לרכישת דירה. מחקר לבחינת תוכניות לעידוד עלייה בחו"ל ועוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי קובע את הנושאים של המחקרים אצלכם? << אורח >> נועה עובדיה מנצורי: << אורח >> המחקרים אצלנו צריכים להיות בהתכתבות עם המדיניות של המשרד, למשל יש רפורמה כרגע, אז אני צריכה להתכתב עם המדיניות החדשה של המשרד, לבדוק את הרפורמה של מלווי עולים, כל הרפורמה של מים, כל הדברים האלה, זה אמור להתכתב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה ברמת המדען או - - - << אורח >> נועה עובדיה מנצורי: << אורח >> אין מדען אצלנו, אני מנהלת אגף המחקר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה ברמה שלך או גם ברמת נגיד השר או המנכ"ל? << אורח >> נועה עובדיה מנצורי: << אורח >> אני יכולה ליזום יחד עם האגפים המקצועיים ואז זה עובר אישור של דרגים למעלה, סמנכ"ל ומנכ"ל. אני פועלת במסגרת חטיבת אסטרטגיה ותקצוב. אז זה מתכתב עם המדיניות ובנוסף יש לנו תוכנית מחקר רב שנתית והיא מתעדכנת. יש דברים קבועים שאני מבצעת, למשל הסיוע לסטודנטים עולים אני מבצעת את זה מ-2017 באופן קבוע אחת לכמה זמן, אבל אני מעדכנת את התוכנית על פי הצרכים. יש מחקרים שהם לא בתוכנית והם יכולים ממש ליפול מהרגע להרגע ולהגיד: אנחנו צריכים דחוף את המחקר הזה לצרכים שלנו. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> תודה. הנציג הבא ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, ד"ר הראל גורן מרכז בכיר מידע וידע. << אורח >> הראל גורן: << אורח >> שלום לכולם. אני מאגף המחקר במשרד הרווחה. מנהל האגף, ד"ר יוסף אסי אהרונוב יצא לחל"ת לפני שבוע וקצת וטרם מונה לו ממלא מקום אז את התפקידים שלו ממלאים כל מיני אנשים באגף ואני באתי לכאן. אני אגיד כמה מילים על שירותים ומחקרים שאנחנו נותנים, מחקרים סטטיסטיים ומיזוגי קבצים, מחקרי הערכה, סקירות בין-לאומיות, אישורי מחקר לחוקרים מהאקדמיה, תחזיות דמוגרפיות, ריכוז מידע וידע שבסקירת השירותים החברתיים ובאמצעים נוספים, ניהול מידע וידע וגם הנגשה של המחקר בפרסומים, הרצאות, הרצאות זום שאנחנו עושים ופרסום זרקורים מחקריים בתוך המשרד. הנושא של חילוץ ידע, לדוגמה, עשינו סקירה של המחקר והדוחות בארץ על אי ביטחון תזונתי וסקירה בין-לאומית על מדיניות ביטחון תזונתי ששניהם סייעו יחד למועצה הלאומית בנושא בגיבוש המדיניות. בנושא של תחזיות, אני אזכיר את הסכם שיתוף הפעולה החדשני עם הלמ"ס. ההסכם הזה יאפשר קידום תהליכים שתומכים באפשרות לקבל החלטות מבוססות נתונים ואנחנו נותנים למעשה או קידמנו שני קורסים בנושא של מחקר ושימוש נתונים, אחד בבית הספר המרכזי שמיועד למנהלי תחומים במשרד, והקורס החדשני יותר והמתקדם יותר בלמ"ס, שהוא ניתן למנהלים וגם אנליסטים ואחראי מדידה ונתונים במשרד. בנוסף בפרויקט שיתוף הפעולה עם הלמ"ס יש שלושה מיזמים כרגע, אחד עוסק בכוח אדם ברווחה של העובדים הסוציאליים במחלקות, להבין את מה משמר אותם, מה מניע אותם, את ההיקף שלהם. אנחנו יודעים שהמחלקות מעסיקות גם עובדים שהם לאו דווקא במימון המשרד, אז בשביל לקבל את התמונה המלאה אנחנו צריכים שיתוף מידע. צוות נוסף מתעסק ברצף הטיפול בילדים ובבני נוער, שלא כל אגף וכל מחלקה מסתכלים רק על הטיפול שלהם, אלא לנסות לעקוב לאורך הזמן אחרי רצף הטיפול בילדים, גם בעזרת הנתונים של משרדים אחרים ככל שקיימים. וצוות נוסף עוסק בחוסן וביטחון חברתי, מדד כללי של מצב הרווחה החברתית ברשויות בניסיון להגיע להערכה ומדידה שוטפת ברמת הרשויות. המלחמה מאוד הדגישה את זה, זה אחד התחומים החשובים מאוד מבחינתנו. אני אומר מילה על מחשוב הדוח הסטטיסטי השנתי שלנו. המטרה היא לצאת במקום דוח שמופק אחת לשנה פשוט בפורטל מידע שבו המשתמש יוכל לבחור באיזה נתונים הוא רוצה להתעמק ולהציג לו, שיהיה ממשק מאוד מזמין ומאוד נגיש גם לאנשים מהאקדמיה אבל גם לאנשים מהציבור הרחב וברשויות שיציג בפירוט המרבי שניתן את נתוני האוכלוסיות של המשרד, אוכלוסיות היעד לטיפול של המשרד ואת המענים שניתנים להם. זה פרויקט שאני מקווה שיעלה או לפחות גרסה ראשונית שלו תעלה בחודשים הקרובים. אנחנו מבצעים גם סקרים מהירים. אחד הדברים שהשתמשנו בזה זה לצורך של משיכת עובדים סוציאליים למחלקות בצפון, המחלקות שנפגעו ביישובים שנפגעו. ביצענו סקר מהיר שנתן לנו אינפורמציה על מה עשוי למשוך עובדים סוציאליים לעבוד בצפון וגם היקף ההשפעה של אמצעים שונים. אנחנו גם משתמשים בשירותים של ביצוע סקירות ידע מהירות בסיוע של חברה חיצונית. עכשיו היה קול קורא, אנחנו ממש לקראת בחירה של מחקר תובנות על מה היו התובנות של העובדים הסוציאליים שליוו משפחות של אנשים שהיו שבויים או משפחות של שבויים שחזרו. אנחנו עושים סקר המשך נושא האלימות כלפי עובדי הרווחה בשיתוף המשרד לביטחון לאומי ולמעשה זה מבוצע בשיתוף עם למ"ס. המוטיבציה של המשרד באה מכיוון הוועדה הבין משרדית לטיפול באלימות במשפחה. למ"ס, גם מסיבותיו אני חושב, רוצה לבדוק את התופעה הזאת. אני חושב שבתוך הסקר החברתי אבל תתקנו אותי אם לא, אבל זה פרויקט נוסף. היה מחקר שהתבצע והסתיים לדעתי על אזרחים ותיקים שפונו מביתם בשל המלחמה. ואני רוצה לציין עוד פרויקט שמתבצע עכשיו בשיתוף מכון ברוקדייל, זה שנתון אנשים עם מוגבלויות, דבר שבדומה לשנתון האזרחים הוותיקים שמכון ברוקדייל מוציא, זה דבר שנעשה לבקשת אגף מוגבלויות במשרד. ועוד פרויקט שהתממש השנה ואני חושב שלא הופיע כאן זה הקול הקורא המשותף עם משרד המדע והמטרה שלו הייתה להרחיב את מגוון נושאי המחקר שהמשרד מעורב בהם, לא רק הערכת תוכניות או שאלות שבאו דווקא מהשירותים אלא ניסיון לקבל הפריה ביוזמות מחקר מהאקדמיה. הוחלט לתת מענקים של כ-150,000 ₪ לתקופה של שנתיים בערך ונבחרו ארבעה תחומי מחקר. התמודדות המחלקות לשירותים חברתיים בצפון בתהליכי השיקום, במקרה הזה זה נושא מאוד ספציפי, קיבלנו הצעה אחת. התמודדות עם טראומה ושכול בקרב המשפחה הגרעינית והמורחבת, התקבלו 14 הצעות מחקר. חוסן קהילתי וחוסן רשותי, התארגנות ומוכנות קהילתית, קיבלנו 22 הצעות. שלמות אישית, חברתית ומשפחתית באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות מיוחדות, התקבלו 49 הצעות. זה מסתכם ל-86, המספר הכולל של ההצעות היה אפילו יותר גבוה, אבל חלקם נפסלו על הסף. ממש בימים אלה, ואפילו ברגעים אלה, מתנהל הליך בחירת ההצעות שיתוקצבו. אתמול השתתפתי בוועדת דירוג אחת בתחום של חוסן קהילתי. זו פעם ראשונה שהמשרד עושה דבר כזה בשיתוף פעולה עם משרד המדע והתקבל היקף הצעות באמת בסדר גודל שלא צפינו אותו אפילו וזה משהו שהמשרד מאוד שמח עליו. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> כן, גם אנחנו, התקבלו מעל 90 הצעות, קול קורא מאוד מאוד חשוב ברמה הלאומית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> הבא יציג ד"ר שי סופר, הוא יציג תחילה את הפעילות בתור המדען הראשי של משרד התחבורה ואחר כך הוא יציג מספר פעילויות של הרלב"ד. << אורח >> שי סופר: << אורח >> צוהריים טובים. במשרד התחבורה קודם כל יש לנו פעילות מאוד ענפה בנושא מחקר. אם ראיתם את המצגת של אבי, אנחנו למעשה המשרד עם התקציב הגדול ביותר לקולות קוראים ביחד עם משרד המדע, 5.2 מיליון ₪ ואני רוצה להגיד מילה טובה לאבי ולצוות ששיתוף הפעולה הוא מדהים, מצוין, כבר כמה שנים. הזרוע המחקרית שלנו מתחלקת לשניים, האחד זה המכון הלאומי לתחבורה חכמה, וזו המלצה שלי לכל המדענים הראשיים, פשוט להעביר החלטת ממשלה. ברגע שאתה מעביר החלטת ממשלה התקציב הוא קבוע, הוא לא יכול לזוז. ב-2017 העברנו את החלטה 2139 בנושא תחבורה חכמה והתקציב של המכון הלאומי לתחבורה חכמה הוא קבוע, הוא 5 מיליון ₪. נכון שיש שחיקה, אבל עדיין זה 5 מיליון ₪ ועוד 3.5 מיליון לקולות קוראים יחד עם משרד המדע וה-1.7 זה יחד עם נת"י ועם הרלב"ד, הרשות לבטיחות בדרכים. מבחינת פעילות ב-2024, יש לנו קידום רגולציה לרכב אוטונומי. יש לנו 64 כלי רכב אוטונומיים נכון להיום שנעים בכבישים, חלקם ללא נהג, רק עם מהנדס שיושב במושב הנוסע. השלט שהבאנו לכאן בצד שמאל זה של חברת אימג'רי שיושבת בחיפה, היא שייכת לקבוצת עפיפי. לרכב האוטונומי שלהם יש היתר חניה מיוחד בעיר חיפה. החלטה 171 נוגעת לאוטובוסים חשמליים. בראייה שלנו למעשה שלא יהיו אוטובוסי דיזל בכלל בישראל עד 2030, אנחנו מקווים. עד 2026 כל האוטובוסים העירוניים יעברו לתווך חשמלי, ובגלל שיש לנו בעיה עם החשמלי בתווך הבין-עירוני אנחנו רוצים ללכת לכיוון של מימון, זאת אומרת אוטובוס שפולט אך ורק מים, ובעניין הזה יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם משרד האנרגיה. ועוד נושא שהוא כאוב, הוא גם קשור לרלב"ד, זה נושא של לוחית רישוי לאופניים וקורקינט חשמלי. נאלצנו ללכת למסלול הזה למרות שהוא לא קיים בעולם בגלל הרבה מאוד היבטים של היפגעות בעיקר של הולכי רגל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוטובוסים אוטונומיים יש במקומות אחרים בעולם? מופעלים? << אורח >> שי סופר: << אורח >> כל מזרח אסיה, כל האזור של יפן, סינגפור. אני ממש הייתי ממליץ לכם לעשות סיור, מי שמתעניין בתחום. יש לנו עכשיו חבר'ה של הוותמ"ל, של הוועדה של ירושלים, שהם ביפן, הם הלכו והתרשמו מכל הדברים האלה. מאוד מאוד מתקדמים, בעיקר מדינות אסיאתיות, סינגפור, דרום קוריאה, יפן, מומלץ מאוד. לגבי השנה הקרובה. כמו שאתם רואים, יש לנו כבר שלוש משאיות מימן של חברת יונדאי, זאת התחנה המימנית הראשונה ביגור. מאוד מוצלח. בשבוע שעבר חנכנו את האוטובוס המימני הראשון שהגיע ובהחלט אנחנו רוצים להתקדם. בצד ימין אתם רואים רכב רב קיבולת שהיה בניסוי אצלנו, למעשה זה כמו רכבת אבל על גלגלים והשלישי זה רכב ניסוי שהיה באוניברסיטת בר אילן, שיחליף את כל הכלים ואת כל השאטלים. מבחינת קולות קוראים, אני יכול לשלוח לוועדה, אם תרצו, לאיילת, אני אשלח לך את הקישור לכל הקולות הקוראים שלנו. אם אני אעשה חיבור לרלב"ד אז מבחינת קולות קוראים מאוד חשוב לי לשקף לכם נושא של הוגנות שוויונית והתמודדות עם פערים. זה אחד המחקרים הכי חשובים, לדעתי, בהקשר של בטיחות בדרכים, זאת אומרת התייחסות לאוכלוסיות מיעוט ואוכלוסיות מוחלשות, מחקר שהוא אמור להיות מאוד משמעותי תוך נושא של שילוב קהילה, בטיחות של משתמשי דרך פגיעים וכמובן נושא של מעורבות כלי רכב כבדים בתאונות. זה בהחלט מתקשר גם למצגת. מבחינת 2025 יש לנו בעיה מאוד משמעותית בקרב נהגי תחבורה ציבורית. הנושא הראשון זה אלימות. יש הרבה מאוד אלימות כלפיהם, דבר שהוא מזעזע. הנושא השני זה שכר שהוא בעייתי מאוד. השכר שלהם - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך תתגברו על זה כשיש אוטובוס אוטונומי? << אורח >> שי סופר: << אורח >> זה יהיה חלום, זה יפתור את הבעיה, אבל עד שיהיה אוטובוס אוטונומי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תהיה אלימות כלפי האוטובוס עצמו. << אורח >> שי סופר: << אורח >> היתרון המרכזי של אוטובוס אוטונומי זה לייתר את הנהג. כי א' נוהגים כלפיו באלימות, ו-ב', השכר שלו הוא מאוד בעייתי. יש מחסור כרוני בנהגי אוטובוס במדינת ישראל, זה מקצוע חסר בהגדרה. גם הנושא של מהירויות מאוד מאוד מטריד אותנו. אני מזכיר שמהירות פרופורציונית בריבוע לנושא של סיכוי לתאונת דרכים ולהיפגעות. זה מאוד משמעותי. מה שאני מאוד מציע, ואיילת, דיברנו על זה בעבר, להזמין את הרלב"ד לישיבה שהיא מוקדשת אך ורק למחקר בנושא בטיחות בדרכים, בגלל שמדובר בנושא של חיי אדם, בגלל שיש לנו מעל 400 הרוגים בשנה שעברה. זה מאוד היה מקובל בשנים הקודמות ואני מציע ליו"ר לעשות את זה בטווח הקרוב, טכנולוגיות לבטיחות בדרכים שהרלב"ד יכולה להציג. אם את זוכרת, אנחנו עשינו את זה גם לפני כמה שנים, פשוט להראות לוועדה מה היכולות שהיום קיימות בעולם ומה רוצים להטמיע בארץ. המדען הראשי של הרלב"ד יחד עם המנכ"ל יכולים לבוא לכאן ואני חושב שזה יכול מאוד לעניין את הוועדה. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> בתחילת החודש מונה מדען חדש, פרופ' שלמה בכור מהטכניון. << אורח >> דורון מרקל: << אורח >> הייתי שואל את המדען הראשי של משרד התחבורה אם התחנה ביגור שמספקת מימן מספקת מימן ירוק או מימן אפור. אבל זו שאלה רטורית, אני יודע, היא מספקת מימן אפור והמעבר למימן כמקור אנרגיה מתחדשת הוא מעבר מאוד חשוב, אבל צריך תמיד לשאול איזה מימן זה. אם זה מימן ירוק אז זה מימן שאינו פולט פחמן לאטמוספרה, אם זה מימן אפור, מה שבינתיים עושים בישראל, כלומר מייצרים ממיתן CH4 מימן אז הפחמן נפלט כ-CO2 ומבחינת השפעה על משבר האקלים לא עשינו שום דבר. נכון, עברנו אולי הפחתה בזיהום האוויר, אבל מבחינת האקלים לא עשינו שום דבר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אומרים מימן, איך זה מיתן CH4? כשאתם ממלאים בתחנה אתם ממלאים מימן H2 או CH4? << אורח >> שי סופר: << אורח >> ד"ר מרקל מדבר על סוגים של הפקה. << אורח >> דורון מרקל: << אורח >> השאלה היא איך מייצרים את המימן הזה. אם מייצרים אותו ממים בצורה שלא צורכת אנרגיה יותר ממה שמקבלים אז זה מימן ירוק, אם מייצרים אותו ממיתן אז יש לנו פליטה של פחמן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מבין את זה. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> מה המניעה להכניס את הרכב האוטונומי לארץ? הרבה מדינות בארה"ב, מוניות, נוסעים בווימו, למה אנחנו מדינה מתקדמת ואנחנו לא רואים אף רכב אוטונומי? << אורח >> שי סופר: << אורח >> הסיבה היא מאוד פשוטה, אנחנו מדינה מאוד מאוד צפופה, אצלנו הריסונים הם הרבה יותר משמעותיים, יש לנו מעל 33% נפגעים שהם הולכי רגל, לכן מקדמי הביטחון שאנחנו לוקחים הם הרבה יותר גבוהים. אנחנו עוקבים בעיקר אחרי הרגולציה האירופית, הגרמנית בעיקר, שאירופה הרבה יותר דומה לנו במאפיינים מאשר ארה"ב. להביא רכב אוטונומי לאייווה או ללוס אנג'לס הרבה יותר קל מאשר להביא לתל אביב, גם ההתנהגויות פה לצערי הרבה יותר אגרסיביות. יש לזה המון המון משמעויות, אנחנו לא רוצים שרכב אוטונומי יפגע בהולך רגל ואז כל התהליך ייעצר. אבל אנחנו כן רוצים מאוד להתקדם. כמו שאמרתי, יש לזה השלכות כלכליות וחברתיות אדירות. אם נניח אני מייתר נהגי אוטובוס זה משנה את כל האימפקט של התחבורה הציבורית בארץ, זה עלויות של תחבורה ציבורית, זה זמינות של נהגים, זמינות של כלי רכב, יש לה המון המון השלכות, אני מקווה שנגיע ליום הזה. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> בשם ד"ר ירון ארגז אני אציג. הוא מתנצל שהוא לא יכול היה להצטרף. הוא רצה להציג שמשרד התיירות פועל באופן שוטף למקסם את התועלות מתיירות נכנסת, הוא מבצע מחקרי שוק בחו"ל בקרב תיירים פוטנציאליים ומארגני תיירות וכן בקרב תיירים שכבר ביקרו בארץ כדי ללמוד מהם על חוויית הביקור ומאפיינים נוספים. עיקר העבודה שלהם בשנתיים האחרונות היה במיפוי של השימוש בבתי מלון לתושבים מפונים, לזהות מה איכות הפתרון של בתי מלון כמענה לדיור זמני עבור אוכלוסייה מפונה בעת משבר ולבנות תוכנית חדשה. המשפט האופטימי שלו זה שהמשרד צופה התאוששות משמעותית מאוד בתיירות הנכנסת בשנת 2026. אנחנו נעבור למאיה מלאך, יועצת המנכ"ל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. << אורח >> מאיה מלאך פולשצ'וק: << אורח >> שלום לכולם, יושב ראש הוועדה וכולם. אני מגיעה במקום לואיזה בורק שהיא ממלאת מקום המדען הראשי, משנת 2022 אין ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדען ראשי. היו חילופי מנכ"ל וחיכו שהמנכ"ל החדש ימנה את המדען הראשי, בסוף החליפו את הפונקציה בראש חטיבת החדשנות ופיתוח סטטיסטי שהתחילה את התפקיד עכשיו, מישהי חדשה שנכנסה ממש השבוע לתפקיד. אני אדבר על הפעילויות העיקריות ב-2024. פורסם המדד החברתי הכלכלי של האוכלוסייה לשנת 2021, חלק מכירים אותו כמדד הסוציואקונומי. הוא מתפרסם אחת לשנתיים והמדד לשנת 2023 צפוי להתפרסם במהלך שנת 2026. יש עיכוב תמיד בנתונים כי יש נתונים שמגיעים בשלב יותר מאוחר כמו לדוגמה הכנסות של עצמאים. בתחום האיסוף פותחה מערכת איסוף גנרית לסקרים, גם סקרי עסקים וגם סקרי נפשות. זה חידוש כי בעבר כל סקר היה במערכת נפרדת ויש יתרון עצום בזה שהכול במערכת אחת, גם מבחינת החוויה של הלקוחות, אלו שממלאים את הסקרים, כל הממשק, הם מקבלים שם התראות, הרבה יותר נוח וכל האיסוף הרבה יותר יעיל. הנגשת נתונים למחקר במערכת גישה מרחוק. בגישה המרכזית לסטטיסטיקה, כמו שאני מניחה שרובם יודעים, יש הרבה מאוד נתונים והלמ"ס מספקת נתונים ומידע, מלבד לכל גופי הממשלה לצורך קביעת מדיניות, גם מידע לחוקרים באקדמיה, במכוני מחקר. יש חדרי מחקר פיזיים במספר מקומות בארץ, יש באוניברסיטאות, יש ברייכמן, יש באוניברסיטת תל אביב ובבן גוריון. משהו חדש שעשו, פיתחו מערכת גישה מרחוק, בעצם יש אפשרות עכשיו לקבל מהלמ"ס מחשב נייד ויוצרים מעין קפסולה והחוקר לוקח, לא משנה אם משרד ממשלתי או גוף מחקר, הוא לוקח את המחשב הביתה והוא יכול לעבוד בסביבה מאובטחת כשכל הנתונים מותממים. יש תהליך שהוא נגיש ונוח להגשת הבקשה. בשנת 2025, בוצעו מספר סקרי בזק בעקבות המלחמה. סקרי בזק הם שונים מרוב הסקרים שהלמ"ס עושה. הם סקרים שבדרך כלל הם מאוד ממוקדים מבחינת שאלות, חמש עד עשר שאלות בדרך כלל לעומת סקרים אחרים שיכולים להיות מאוד ארוכים. גם זמן האיסוף הוא מאוד מאוד קצר וממוקד. הלמ"ס התחילה עם סקרי בזק בתקופת הקורונה, נעשו 11 גלים של סקרי עסקים, לראות מה מצב העסקים בתקופת הקורונה וזה משהו שבוצע גם עכשיו בתקופת המלחמה. בנוסף כבר נעשה, כתוב כאן שהלשכה מתכננת, כבר יש תוצאות על משקי בית של מילואימניקים, זה על השפעות המלחמה על בני ובנות זוג של מילואים, זה משהו שאמור להתפרסם. הסקר פנה לא לאנשי המילואים אלא לבני ובנות הזוג ולהבין את ההשלכות של המלחמה עליהם, אם מבחינת הלימודים, השכלה, מבחינת תעסוקה, פיטורים, מצב בריאותי, מצב נפשי. שימוש במודלים של machine learning ו-AI לסיווג. הלמ"ס התחילה להשתמש בכל מיני כלים של machine learning ו-AI. כרגע מה שנעשה זה לסיווג ענף כלכלי ומשלח יד, זה סיווג בן תשע ספרות שעד עכשיו נעשה באופן ידני. הפער בין מה שהספיקו הסמלנים, היו בלשכה תשעה סמלנים שמוכשרים לעשות את הדבר הזה, מיומנים לעשות את זה, הפער בין מה שהם הספיקו לעשות לצורך היה עצום וכרגע באמצעות מודלים ממש מתקדמים עם זה. קול קורא למחקרים. הלשכה מוציאה קול קורא למחקרים, אנחנו גם קיבלנו מספר הצעות, על מפקד יהדות התפוצות, שזה משהו שבשנים האחרונות הלמ"ס עושה, על יוקר המחיה. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> תודה רבה. ד"ר דורון מרקל, מדען ראשי קק"ל. << אורח >> דורון מרקל: << אורח >> שלום, אדוני היושב ראש. בשבע השנים האחרונות אני מקדם את המחקר והפיתוח של קרן קיימת לישראל וגם מקדם את החשיבה האסטרטגית של הארגון ולכן זה יתקשר לשאלה שלך מתחילת הישיבה, אני הייתי זה שהוביל את הארגון לקבל החלטה אסטרטגית להיות יותר פעיל במאבק במשבר האקלים. אתם רואים את זה גם בהשפעה על תוכנית עבודה של 2024 ו-2025. בהקשר של המאבק במשבר האקלים, קק"ל תמיד טיפלה וניהלה את היערות בישראל, אבל ההחלטה שקיבל הדירקטוריון להיות יותר פעיל במאבק במשבר האקלים הובילה גם לפעול לא רק בהיערכות לאקלים קיצוני אלא גם במיטיגציה, כלומר הפחתת ההשפעות של האקלים. אנחנו נכנסנו לשני פיילוטים של שני צווארי הבקבוק של האנרגיה המתחדשת, הדו שימוש והדו שימוש שיכול לעשות שינוי הוא האגרי וולטאי, החיבור של חקלאות ואנרגיה סולרית. אנחנו מובילים עם מעלה גלבוע אנרגיה את הפיילוט הראשון וכמעט היחיד בישראל לאגרי וולטאי. וגם בעולם האגירה, אני חושב שציין את זה הנציג ממשרד האנרגיה, אנחנו מקדמים עם אילת אילות אנרגיה אגירה שאינה ליתיום, כי כולנו משועבדים לליתיום והליתיום כידוע מזהם. חשוב לומר, גם שנת 2024 וגם שנת 2025 היו מושפעות מאוד ממלחמת חרבות ברזל וקק"ל הייתה שם מהרגע הראשון של ה-7 באוקטובר וגם בהקשר של היערות שנשרפו. 20,000 דונם של יער, בעיקר בגליל ובגולן, נשרפו וברור שקק"ל הייתה שם ותהיה בשיקום הפיזי של היערות שנשרפו, של הנחלים שזוהמו, של היישובים שנפגעו. אני מזכיר, קק"ל הקימה את השכונה בקיבוץ רוחמה, שכונה עבור תושבי קיבוץ כפר עזה. אבל אני כמדען ראשי מקדם שיקום שהוא שיקום קהילתי, שיקום אנושי. מרכזי חדשנות בגליל ובנגב, זה נושא שהתחלנו עוד לפני ה-7 באוקטובר אבל ביתר שאת אחרי ה-7 באוקטובר. אנחנו מקדמים מרכזי חדשנות בגליל ובנגב. במיוחד אני רוצה לציין את המרכז שלנו בכנרת, שילוב של מדע וחדשנות בבניין מדהים, חדש, חנכנו אותו לפני מספר חודשים, שילוב של מדע וחדשנות שהוא שילוב שתורם גם לחדשנות, אבל גם למדע. אנחנו מקיימים בעולם הסביבות הלחות מעין מהפכה כחולה בשיקום נחלים ומעיינות ועוסקים גם באקלום של בעלי חיים פצועים בעמק החולה. אם ראיתם קודם תמונה של מעין עין סלוקיה ברמת הגולן, אחרי הפגיעה של טיל ביוני 2024 כל המעיין נשרף ולכן בשנת 2025 אנחנו עוסקים עוד יותר בעולם השיקום, שיקום אקולוגי, בעיקר בגליל ובנגב המערבי ולכן מרכזי החדשנות שלנו יקבלו גם שילוב של מרכזי מחקר נושאיים שקשורים גם לשיקום של הגליל והנגב. בעולם המדע האזרחי שמנצל את חוכמת ההמונים אנחנו נכנסים גם לנושא של חינוך מדעי. זה הוזכר פה גם בהקשר של משרדים אחרים. ובסוף אני כמדען ראשי עוסק גם בקשרי אקדמיה ובהענקת מלגות. לא מעט מהתקציב יוצא למלגות נושאיות בעולמות התוכן של קק"ל, יער, מים, נחלים, אקלים, אבל אני מאוד גאה בשתי תוכניות שיצאנו בעקבות מלחמת חרבות ברזל, גם לסטודנטים מעוטף עזה וגם לסטודנטים שנפגעו במבצע 'עם כלביא' בלי קשר למה הסטודנטים האלה לומדים. סייענו לסטודנטים שממשיכים ללמוד ונפגעו, אני חושב שאלה תוכניות שעוזרות לסטודנטים להשתקם, זה בדיוק השיקום שדיברתי עליו, לא רק שיקום פיזי, שיקום קהילתי ואנושי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה מלגות נתתם? << אורח >> דורון מרקל: << אורח >> 1,670 מלגות לסטודנטים מעוטף עזה ובשנה רגילה אנחנו מעניקים עשרות עד מאות מלגות. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> אני אתן את זכות הדיבור ליעקב ליבשיץ מרשות המים. << אורח >> יעקב ליבשיץ: << אורח >> שלום רב. מסיבות אלה ואחרות אנחנו עוד לא נכנסנו לפורום המדענים הראשיים, אני מציג את רשות המים. כמו שאתם יודעים, משק המים זה אחד ממשקי המים המתקדמים ביותר בעולם אם לא המתקדם ביותר וזה בזכות המדע. משק המים שלנו מנוהל על בסיס מדעי, אנחנו משתמשים במדע בעבודה היום יומית שלנו. נכון להיום יש לנו גם קול קורא למחקרים, במסגרת הקול קורא נכון להיום ממומנים אצלנו 15 מחקרים, בסך הכול כ-4 מיליון שקל. בשנה שעברה לא יצא לנו קול קורא עקב חוסר בתקציב. אנחנו מקווים שכן ייצא קול קורא השנה. חוץ מקול קורא אנחנו מזמינים די הרבה עבודות יזומות במחקרי מחקר מכון גיאולוגי, מכון וולקני וגם באוניברסיטאות. אני אסיים את דבריי כאן. כמובן אין לנו מדען ראשי, יש לנו נכון להיום אחראי על המחקרים, אני קיבלתי את התפקיד לפני כחודש, זה המצב. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> תודה רבה ובהצלחה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בהצלחה. << אורח >> אבי רווה: << אורח >> כבוד היושב ראש, חבר הכנסת ד"ר חוג'יראת, בשם חברי הפורום אנחנו מודים לך על ההקשבה ועל הבמה להציג את העשייה ועל התמיכה בעבודות הפורום לאורך כל התקופה. נמשיך לעמוד לרשותך ולרשות חברי הוועדה האחרים בכל שאלה שתהיה ותודה רבה שוב פעם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה לכם, תודה לכל מי שהגיע והשתתף. הדיון היה מעניין, אני הייתי רוצה עוד זמן, אבל אנחנו מוגבלים בזמן. אולי בגלל ריבוי הדיווח אני הייתי מציע לעשות את זה בשני חלקים, לא ביום אחד, בשביל לתת לכל אחד לדבר ולהציג את המחקרים כמו שצריך ואז לתת גם לנו לשאול, כי אלה הנושאים שמעניינים אותי ואני אוהב אותם, בגלל זה שאלתי ואני שואל. שוב, תודה לכם, תודה על העשייה, לכל המדענים. ואני רוצה להעביר המלצה ובקשה לכל המשרדים לאייש את תפקיד המדען הראשי. הדעה שלי שאחת הבעיות באיוש מדענים ראשיים במשרדים השונים היא כי המשרדים לא מאפשרים לאותם אנשים להמשיך לעסוק באקדמיה. אקדמאי חוקר באקדמיה, קשה לו להתנתק ולעזוב את האקדמיה וללכת למשרד כמדען ראשי, אבל אם יאפשרו, אני חושב, לקחת גם מדענים שיכולים להמשיך להישאר איך שהוא באקדמיה ושהמחקרים שלהם באקדמיה יימשכו, אני חושב שיהיה יותר קל למצוא אנשים וגם אנשים טובים שיכולים לאייש את התפקידים האלה. שוב תודה לכם והמשך יום מוצלח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:32. << סיום >>