פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 4 מישיבת ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום, לפי סעיף 68 לתקנון הכנסת יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ו (25 בנובמבר 2025), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> הכרזה על מצב חירום << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר משה טור פז עופר כסיף שרון ניר מוזמנים: צבי – לשכה משפטית, שירות הביטחון הכללי רביב מלאכי – המפקח הכללי על כ"א לשע"ח, משרד העבודה אנדריי ברויסמן – הממונה על קרינה רפואית, משרד הבריאות אסתר כהנא גוטגליק – מנהלת יחידה, משרד הבריאות שי זגדון – ראש אגף חירום, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אולגה פרישמן – רפרנטית, משרד המשפטים חגית אייזנמן – לשכה משפטית, משרד האנרגיה דוד טמיר – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אופיר פלוט – מנהל אגף, משרד הכלכלה והתעשייה נטלי גוטמן חן – מנהלת המינהל לפיקוח על היהלומים והיצוא הדו-שימושי, משרד הכלכלה והתעשייה מיכאל כהן – עו"ד, משרד הכלכלה והתעשייה ערן יוסף – ס' בכיר למשפט מנהלי, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: עידו בן יהודה מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: רמי בן שמעון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הכרזה על מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טוב, בשם הוועדה המשותפת של ועדת החוץ הביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום, לפי סעיף 68 לתקנון הכנסת, אנחנו פה מתכנסים היום לבקשת הממשלה לשוב ולהכריז על מצב חירום. מי רוצה לפתוח, בבקשה? תציג את זה, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> קצת רקע על הנושא. עם קום המדינה, הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום. מצב החירום לא בוטל מאז, הוא בתוקף כבר מקום המדינה. בעבר הוא היה בתוקף בתקופה רציפה, בשנות ה-90 תוקן חוק-יסוד: הממשלה, וקבע מנגנון שקובע בחינה מחדש של זה, הכנסת מכריזה, אם מבקשת ממנה הממשלה, לתקופות של עד שנה, בדרך כלל אישרה הוועדה לשנה, היו גם תקופות שאישרה לפחות מזה. שתי הנפקויות המרכזיות של ההכרזה הן אלה: אחת, סמכות של הממשלה להתקין תקנות שעת חירום שבכוחן לגבור על חקיקה של הכנסת. בעניין הזה, בשנים הראשונות, אפשר לומר בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה, נעשה שימוש תכוף בסמכות הזאת, בשני העשורים האחרונים הוא פחת משמעותית, בין 2005 ל-2020 היו בסך הכול פעמיים כאלה. אבל בשנים האחרונות, בשני אירועים מרכזיים, נעשה שימוש רב יותר: בקורונה – בתחילת פרוץ המגפה הוצאו כ-38 תקנות שעת חירום; ואחרי 7 באוקטובר הוצאו עוד 11 תקנות שעת חירום. במהלך השנה האחרונה נעשה בזה שימוש 3 פעמים – פעמיים במהלך המלחמה עם איראן, ופעם אחת נוספת, במהלך שחרור האסירים במסגרת העסקה. אז זאת סמכות מרכזית אחת. נפקות שנייה היא שלאחר קום מדינה נחקקו חוקים שונים שנקבע שתוקפם יהיה בתוקף כל עוד יש מצב חירום. חלקם, אם יפקע מצב החירום יתבטלו לגמרי, חלקם ניתן יהיה להחיות עם יוכרז מחדש מצב חירום. ובכל מקרה, אם לא תחודש ההכרזה, לא ניתן לעשות בהם שימוש. חלק מהחוקים האלה קשורים באופן הדוק למצב החירום, למשל, נושא של תפיסת מקרקעין בשעת חירום או מעצרים מנהליים. נושאים אחרים, הקשר הוא יותר מקרי. בעיקר מדובר בכמה מאות צווים שהוצאו בזמנו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים ושהסדירו ענפים שונים במשק. בעבר הוגשה עתירה לבג"ץ נגד מצב החירום, בטענה שאין לו הצדקה מעשית, ובאמת הסיבה המרכזית שהוא הוארך היא כדי לתת תוקף לאותם חוקים. בעקבות העתירה גם הכנסת התחילה לפקח יותר על פעילות הממשלה לניתוק הזיקה של החוקים. ב-2009 היו 174 חוקים וצווים שתוקפם מותנה במצב חירום. היום אנחנו יש 19. כבר שנים הוועדה עקבה אחרי פעילות הממשלה, מה עושה הממשלה כדי לנתק את הזיקה, מה שמיותר, מה שאין בו צורך אפשר לבטל כמובן, ומה שיש בו צורך – להחליף אותו בחקיקה חדשה, שבחלקה לוקחת הרבה מאוד זמן. נמצאים פה המשרדים שיסבירו את העניין. אני רק אגיד שבשנה האחרונה הוסדרו שני צווים: אחד, בתחום הדבש, שנחקק חוק הסדרת הצבת כוורות – אני לא זוכר את השם המלא שלו – שייכנס לתוקף בפברואר; השני, בנושא של עיסוק בהצפנה, שזה צו של שר הביטחון שבוטל לפני כשבועיים. הביטול ייכנס לתוקף במרץ. ככה שכיום אנחנו עומדים על 19 דברי חקיקה. עוד אציין שבכנסת שתי ועדות השלימו הליכי חקיקה של שני חוקים: ועדת הפנים חוק הניחה לקריאה שנייה ושלישית את חוק העיסוק בקרינה מייננת שמחליף שני צווים, וועדת הכלכלה אישרה תיקון לפקודת התעבורה שמסדיר צו וחצי, אפשר להגיד. אני מציע, אדוני, שמשרד המשפטים יציג את בקשת הממשלה, נשמע את גורמי הביטחון לגבי הצרכים הביטחוניים, ואחרי זה נשמע מה המשרדים עשו בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, דוקטור אולגה, נכון? בבקשה, פרישמן. << אורח >> אולגה פרישמן: << אורח >> כמו שעידו אמר, הדיון היום מתכנס בהמשך לבקשת הממשלה מהכנסת להכריז שוב על מצב חירום לפי חוק-יסוד: הממשלה, וזאת לתקופה של שנה. בהתאם לתקנון הכנסת, אם הממשלה רוצה לבקש מהכנסת להכריז שוב על מצב חירום, היא נדרשת לפנות לפחות 60 יום לפני תום ההכרזה הנוכחית על מצב חירום, וכך עשתה הממשלה בהתאם להחלטה של הממשלה מחודש ספטמבר האחרון. בקשת הממשלה מבוססת על כך שעדיין קיים צורך ביטחוני לעשות שימוש בסמכויות שקבועות בחוקים אשר תוקפם מותנה בקיומה של הכרזה על מצב חירום, ואני מניחה, כמו שגם היועץ המשפטי אמר, שעמיתיי ממשרד הביטחון ומשירות הביטחון הכללי יוכלו, ככל שהוועדה תרצה, להרחיב בנושא. לגבי העדכונים שאנחנו אמורים לעדכן את הוועדה בהתאם לתקנון הכנסת, אז לעניין תקנות שעת חירום אשר הסמכות להתקין אותן קיימת רק כאשר קיימת הכרזה על מצב חירום לפי חוק-היסוד בתוקף, והשימוש בהן כמובן הוא כלי שהוא מאוד חריג ולא פשוט במשטר דמוקרטי, אז אעדכן שאין כרגע תקנות שעת חירום בתוקף. כמו כן, אעדכן שבתקופת תוקפה של ההכרזה הנוכחית לגביה, לפי תקנות הכנסת - - - לדווח, הותקנו שלושה סטים של תקנות שעת חירום: שני סטים במהלך מבצע עם כלביא והשלישי, עקב צרכים פתאומיים שנבעו מהמתווה לשחרור החטופים בחודש אוקטובר האחרון. לעניין חקיקה שתוקפה מותנה בקיומו של מצב חירום, אז אנחנו ממשיכים כמובן, משרדי הממשלה השונים, לפעול להחלפת החקיקה שעדיין תלויה בהכרזה על מצב חירום ונדרשת גם בשגרה. וכפי שהיועץ המשפטי לוועדה ציין, יש התקדמות בנושא, כך שני צווים בוטלו בשנה האחרונה והביטול שלהם אמור להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים; שתי הצעות חוק שעתידות להחליף שני צווי פיקוח, חלק מצו פיקוח נוסף ותקנות, אושר על ידי הוועדות לקריאה שנייה ושלישית והוא מונח על שולחן הכנסת. בנוסף, הצעת חוק נוספת אושרה בקריאה ראשונה וטיוטת תקנות, שגם הן אמורות להחליף צו פיקוח, מונחות על שולחנן של ועדות הכנסת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. מי עוד רוצה להתייחס? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> בוא נשמע את השב"כ, משרד הביטחון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הם בזום, נכון? בבקשה. << אורח >> צבי: << אורח >> נפתח ישר בנתונים. בשנה החולפת מאז כניסתה לתוקף של ההכרזה הנוכחית על מצב חירום, הוצאו 198 צווי מעצר מינהליים ועוד 22 צווי איסור יציאה מהארץ. מדובר בצווים שהוצאו מכוח חוקים שתלויים בהכרזה על מצב חירום והם חלק חיוני מארגז הכלים שלנו, של שירות הביטחון הכללי, במאבק בטרור. הנתונים שציינתי למעשה ממחישים עד כמה השימוש בכלים האלה הוא הכרח ביטחוני שמאפשר לנו להתמודד עם הסיכונים, עם האיומים הביטחוניים. לכן מבחינת שירות הביטחון הכללי קיים צורך מהותי בשימור ההכרזה על מצב חירום, ההארכה שלה. אלה חוקי חירום שהם אקוטיים להתמודדות שלנו בטרור, ולכן אנחנו תומכים בהארכה של ההכרזה. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. מישהו רוצה להתייחס, לשאול שאלות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר, בשנים עברו, נדמה לי שזה היה, או בשנה שעברה או לפני שנתיים, כשעסקנו בהארכה, באמת דיברנו על הצורך, מה שנקרא, לנקות את הרשימה של החוקים. ואני מברך על ההתקדמות שחלה השנה. ולכן אני רוצה לשאול, לפני שאני אתייחס, מה התכנון לשנה הקרובה מבחינת חוקים נוספים. מה אמור להיות מושלם השנה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך 17 ספרתי 5-4 שדיברת עליהם, נכון? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל הכוונה היא להשלים את החמישה האלה השנה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> תראה, חלקם מונחים לפתחה של הכנסת, מקצתם יש לומר, הרוב הגדול עדיין בתוך הממשלה, עוד לא הגיע בכלל לכנסת, חלקם אפילו עוד לא הגיע לשלב של תזכיר. הזמנו לכאן את המשרדים כדי לשמוע מה בכוונתם לעשות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש כרגע 17? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> יש לכם את הנתון בסקירה של עידו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> המסה הגדולה זה המשרדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מישהו מהמשרדים רוצה להתייחס? זה הזמן. בבקשה. << אורח >> רביב מלאכי: << אורח >> צוהריים טובים, יש לנו את חוק המעליות. אנחנו בדיוק מסדירים עכשיו את הניסוח הסופי בשביל לשנות את זה. מכירים את זה במשרד המשפטים. עד סוף השבוע אנחנו נעביר את זה למחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים, בשאיפה לסיים במהלך השנה הקרובה את כל החקיקה בכל מה שקשור לחוק המעליות. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני אציין רק שגם לפני שנה, זה בערך מה שאמרתם. << אורח >> רביב מלאכי: << אורח >> זה מה שקיבלנו מהלשכה המשפטית שלי, נכון להיום. אני אחראי על כל נושא של כוח אדם לשעת חירום, אנחנו אחראיים – חשבתי שמדובר בכלל במצב מיוחד בעורף, מה שאנחנו מכירים, אבל זה מה שנאמר היום, ואני יודע שזה בתהליכים שהם סופיים ואמורים לעבור בסוף שבוע הזה למשרד המשפטים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומר, אדוני יושב הראש, שבעיניי, אם היינו קובעים שהחוק הזה הוא פג תוקף, נגיד, שהמצב הזה פג תוקף בעוד 12 חודשים, ולא משנה, גם עם בחירות באמצע והכול, אין לי ספק שהאירוע הזה היה נגמר. אבל היות וזה לא המצב וכן אנחנו במגמת שיפור וכולי, אני חושב שצריכים ללכת פה בשני הצירים: בציר אחד להמשיך ולדרוש ממשרדי הממשלה להשלים את תהליכי החקיקה, כי בסוף לא הגיוני שהחוקים מחזיקים בכלב, שהם הסיבה כמעט היחידה שכבר נשארה לנו להחזיק את מצב החירום, כידוע לכולנו מצב החירום הוא לא מצב דמוקרטי טוב והיה עדיף לנו שלא יברא, ואם נברא – אז עדיף לנו שהוא יסתיים, ולכן צריך להשתדל ולקצוב את תקופת החלפת החוקים ואת כל ההשלכות הקיימות. אני גם חושב שיהיה יותר טוב לדמוקרטיה הישראלית, אם חלילה יהיה מצב חירום עתידי, שיצטרכו לבוא בצורה יותר מובנית – וגם את זה אפשר היה להסדיר – אל הכנסת ולומר שאנחנו מבקשים לייצר שעת חירום ולא להאריך אותה. במצב הנוכחי, אני חושב שאין לנו ברירה אלא להמשיך ולהאריך, אבל כאמור, הדרישה בעיניי במקומה עומדת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, תודה רבה. משרד הביטחון. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> נותרו לנו – כמו שעידו אמר, בתחילת השנה היינו עם שני הסדרים, אחד זה צו הצופן ששר הביטחון הודיע על ביטולו ויכנס לתוקף בעוד כמה שבועות. לגבי חוק תפיסת מקרקעין, זה החוק המרכזי של משרד הביטחון שמותנה במצב חירום, אני אגיד שיש עבודה ממשלתית על התיקון שלו. אני אבהיר שהכוונה היא לא לבטל אותו אלא להפך, לייצר מצב שבו הוא יהיה תקף גם ללא צורך במצב החירום כי אנחנו זקוקים לכלי הזה ביום יום, משתמשים בו, וגם אם אנחנו משתמשים בו מעט, זה בין היתר בגלל יש לנו את הסמכות להשתמש. זאת אומרת, כשאנחנו צריכים לתפוס מקרקעין, אנחנו עושים את המשא ומתן כדי לקבל את המקרקעין בהסכמה, כי אחרת נוכל להוציא את הצו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אם יהיה לך חוק ייעודי לזה, אז לא תצטרך. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זו בדיוק הכוונה. החוק הזה הוא לא פשוט ואנחנו בשיח לגביו עם משרד המשפטים. אני מקווה שבשנה הקרובה נוכל להביא אותו. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> את זה הם אמרו לפני 2025. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לשיטתם, זה אשרי המאמין, אבל אנחנו מאמינים, אנחנו אנשים מאמינים. מי עוד רוצה להתייחס, ממשרדי הממשלה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כל משרד צריך להתייחס. בואו נלך לפי הסדר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד הבריאות, נמצאים? << אורח >> אנדריי ברויסמן: << אורח >> לגבי תזכיר חוק קרינה מייננת בשביל שימוש רפואי, התזכיר הועבר למשרד המשפטים ב-15 באוקטובר. אנחנו עובדים מול משרד המשפטים, העבודה טרם הסתיימה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טרם הסתיימה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> יש איזשהו צפי? << אורח >> אנדריי ברויסמן: << אורח >> אנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אחרי 2025, זה יקרה לפני 2084? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> לא בטוח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, לא בטוח. אוקיי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> יש את הנושא השני של הדברת מזיקים? << אורח >> אסתר כהנא גוטגליק: << אורח >> כן. הגשנו את תזכיר החוק, הוא עבר בקריאה ראשונה ונתקע בוועדת הבריאות. בעקבות הדיונים שם, החלטנו על חשיבה מחודשת. בגלל שיש תיקון נוסף בפקודת הרוקחים שצריך לעשות, הסיפור הזה גם כן הוכנס לפקודת הרוקחים בתור אימוץ חקיקה אירופאית. תזכיר החוק יועבר בימים הקרובים להפצה לציבור. ב-21 בדצמבר ועדת שרים אמורה לדון בהצעה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> רק נתקן משהו. זה שנתקע בוועדה זה לא כי הוועדה תקעה את זה, אלא כי הוועדה ביקשה מכם לבחון מחדש כל מיני נושאים, וזה לקח זמן. << אורח >> אסתר כהנא גוטגליק: << אורח >> כן. הוועדה גם לא מתכנסת. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כרגע אין גם ועדה, זו בעיה אחרת. << אורח >> אסתר כהנא גוטגליק: << אורח >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איזו ועדה זו? בריאות? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן, ועדת בריאות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש מחר ועדה לא רשמית, אני אומר, אלטרנטיבית, את מוזמנת לבוא. היא מתכנסת מחר בחדר סיעת יש עתיד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה. שמחנו לשמוע. משרד החקלאות? << אורח >> שי זגדון: << אורח >> צוהריים טובים. מבחינתנו, משהו שאנחנו מריצים עכשיו זה באמת את חוק דיווח על המלאים, שהגיע בעקבות מצב החירום. זה משהו שיעלה - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> סליחה, זה לא קשור לנושא הזה. אני חושב שהמשרד גם שלח – סליחה, לא נראה לי שאתה הנציג הנכון. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> אני לא גורם משפטי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל אתה תמיד ברוך הבא. הכול טוב. אל תקשיב לו, אני שמח שאתה פה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כולנו שמחים לראות אותך, אבל פשוט הדיווח שאתם צריכים להתייחס אליו זה חקיקה ספציפית. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> משק החלב. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן. אני יכול להגיד מה שאני יודע ממה שנמסר לי. על הדבש דיברנו. חלב – בשנה שעברה התברר שנדרשות עוד תקנות. התקנות האלה הועברו בתחילת החודש לוועדת הכלכלה, נמסר לי מהצוות של ועדת הכלכלה שהם אמורים לדון בזה בשבועות הקרובים. לגבי המספוא, שגם זה בדיון הקודם התברר שצריכות עוד תקנות, כאן לא נרשמה שום התקדמות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, לא שונה. משרד התחבורה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> צוהריים טובים. אנחנו בעצם נשארנו עם שניים וחצי צווי פיקוח שעדיין בתוקף. היו לנו 4, אחד וחצי זה בעצם זה מה שציין היועץ המשפטי של הוועדה, זה תיקון לפקודת התעבורה בנושא מונים והשכרת רכב. החצי שנשאר בנושא תעבורה זה נושא של היסעים והסעות מיוחדות, וזה בעצם מצוי בהליך של גיבוש התקנות והתייחסות למאות הערות ציבור שהתקבלו ביחס לטיוטת התקנות שפרסמנו. בעצם מעבר לאלה נשארו לנו שני צווי פיקוח, אחד זה בנושא של פעילות הרכבל. לצערי, זה נראה דבר שולי, אבל עוד לא קיבלנו אישור תקציבי בעצם לפרסום המכרז. פרסמנו מכרז אחד לשכירת שירותים של יועץ חיצוני שיוכל לסייע לנו בעצם בהכנת החקיקה והתקנות שנדרשות, למכרז הזה לא קיבלנו הצעות. ולפרסום המכרז החדש עוד לא קיבלנו אישור תקציבי. מגורמי המקצוע שלנו נמסר לנו שהם העלו את זה לדרישה של האוצר במסגרת הסיכום התקציבי של 2026 ואנחנו מקווים שזה יצא לפועל בשנה הקרובה. לגבי הנושא האחרון של סמכויות חירום בנמלים, אז נמסר לי אנחנו כל הזמן נמצאים שם. מדובר בנושא שהוא מאוד מורכב, מערב גם את משרד הביטחון, גם את חיל הים, ואנחנו נמצאים כל הזמן בחילופי דברים וניסיון לקדם את זה. אבל נכון לעכשיו אין לנו התקדמות מעבר למה שמסרנו עד כה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. שאלות? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה רגע לשאול שאלה. אין רגולטור לעניין הזה של תקנות לשעת חירום, כדי שבאמת לא נבוא לפה עוד שנה והמצב יהיה פחות או יותר אותו דבר? אני שואלת על מל"ח או על כל איזושהי רשות שהיא בעצם אמונה על האינטגרציה של כל משרדי הממשלה בשעת חירום. כי אחרת באמת המצב הוא פחות או יותר יהיה נצחי. נראה לי שאנחנו כל פעם דורכים באותו מקום. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אלה לא תקנות שעת חירום, זו חקיקה קבועה שהכנסת קיבלה, והסיבה שאנחנו יושבים ומתכנסים פה היא כי רוב הדברים האלה לא רלוונטיים באמת לשעת חירום ולכן נדרשת פעולה של הסדרה חדשה שלהם שלא מותנית במצב חירום, לכן מל"ח או רח"ל לא כל-כך רלוונטי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני אגיד שבשנים קודמות הוועדה קיימה דיונים דחופים גם במהלך השנה, וזה הרבה פעמים דרבן את המשרדים להתקדם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני רוצה להציע לך, כדי שאנחנו נהיה נאמנים לעצמנו, שתחשוב על איזשהו סוג של מעגל נוסף של - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - קידום החקיקה הזו, כדי באמת להגיע להסדרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בהחלט. משרד האנרגיה. << אורח >> חגית אייזנמן: << אורח >> לנו יש צו אחד שאנחנו כבר מושכים אותו הרבה מאוד שנים. היו לפני כן הרבה צווים שהצלחנו לבטל, הצו הזה עקשני. אנחנו מנסים לקדם חוק משק דלק. אני יכולה להגיד באופטימיות – כל שנה אנחנו מבטיחים שזה אוטוטו יקרה – אבל השנה אני מרגישה שההתגייסות של המשרדים האחרים היא קצת יותר משמעותית ואנחנו מאוד מקווים שבאמת במהלך השנה הזאת, אפילו בחלק הראשון של השנה, אנחנו נצליח לסיים את החוק הזה. יש נקודה אחת של מחלוקת עם משרד האוצר. מחלוקת מהותית שאני מקווה שאנחנו לכאן ולכאן נחתוך אותה ונוכל לקדם את החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאה אחוז, תודה. אני פשוט מזכיר את זה בכל ועדה, יש לי יום הולדת היום, אני כבר לא צעיר, 61, אז תשתדלו להזדרז. השנים, השנים הולכות - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפני שתהיה בן 70. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז פשוט לפני זה. משרד הכלכלה והתעשייה, בבקשה. << אורח >> אופיר פלוט: << אורח >> צוהריים טובים, במשרד שלנו נשארו שני צווי פיקוח. אני אתייחס לצו הפיקוח לצעצועים מסוכנים. אז באמת אני יכול להגיד כאן שנעשו התאמות בדבר טיוטת RIA שהיא צפויה לצאת, אני מעריך ומאמין, עד סוף השנה הנוכחית. אני יכול להגיד שהשר תעדף את הנושא כבר בכנס תוכניות העבודה האחרון והוא שם את זה באמת מבחינתו בחשיבות עליונה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מעולה. תודה לו בשמי. << דובר_המשך >> אופיר פלוט: << דובר_המשך >> אני רק אגיד שהמשרד לא סתם ערך את זה, אלא בגלל שהייתה לנו הנחיה לקדם באופן דחוף את נושא יוקר המחיה ולכן בוצע תעדוף לרפורמת "מה שטוב לאירופה וארצות הברית", ומבחינתנו יש לזה חשיבות עליונה וזה ממש אוטוטו יקרה, כבר בשנה הקרובה, עד סוף השנה הנוכחית תהיה התקדמות. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מצוין. תודה, תודה רבה. מישהו רוצה להוסיף דבר מה? אני חושב שכל המשרדים התייחסו. << דובר_המשך >> אופיר פלוט: << דובר_המשך >> מנהלת מינהל היהלומים תתייחס לחוק היהלומים. היא בזום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << אורח >> נטלי גוטמן חן: << אורח >> שלום. אני אתייחס לנושא תזכיר חוק פיקוח על היהלומים. ענף היהלומים נמצא בשפל גדול, בעצם בשפל הגדול ביותר מאז ומתמיד. ב-2025 הסחר נחתך בעוד כ-20% על פני הירידות שכבר היו ובעצם יותר מ-50% בשלוש השנים האחרונות. התקיים הבוקר דיון בוועדת הכלכלה בניסיון לזהות דרכי ההתמודדות. ניסיון שקיבל תמיכה יפה בעיניי מיושב-ראש הוועדה וקיבלנו שם הרבה מאוד תמיכה בענף. אז כמו שאני אומרת, משרד הכלכלה הוא אכן אמון גם על הרגולציה שקבועה בצד, אבל הוא גם אחראי על תמיכה בתעשייה המקומית בכלל ובענף היהלומים בפרט, ומנסה למצוא פתרונות לתמיכה בענף, גם במסגרת החוק שהמשרד מקדם. אנחנו פועלים במטרה כי העבודה על החוק תושלם בחודשים הקרובים, תושלם עבודת RIA בהתאם למה שייקבע בנושא תמיכה בענף ונוכל להתקדם עם תהליך החקיקה. אני אגיד שטיוטה של החוק כבר מוכנה בשלבים מאוד מאוד מתקדמים. שוב, הנושא של לראות איך אפשר גם לתמוך בענף, הוא הנושא העיקרי שמעכב אותנו כרגע, ואנחנו מאוד מקווים להגיע לפתרון, אם זה יידחף גם על ידי הכנסת מה טוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבנתי. מאה אחוז, תודה. שאלות, מישהו מחברי הוועדה? לא. אוקיי. מישהו רוצה להוסיף דבר מה? כל מה שאני יכול להגיד זה באמת להתחיל לזרז, כפי שאמרה פה חברת הכנסת שרון ניר, זו אנומליה כל הדבר הזה שאנחנו רואים פה. אז אנחנו באמת מצפים פה לא סתם למילים והבטחות, אלא באמת לקדם את החקיקה הזו, כי אמרת גם אתה, חבר הכנסת טור פז, בצדק רב, אתם רואים, אין פה קואליציה, אופוזיציה גם בדיון הזה, זה מסוג הדברים שכמה שפחות עדיף, נכון? מסכימים איתי בדבר הזה. אני חושב שנעלה את זה להצבעה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> חכה רגע, בבקשה. עופר כסיף צריך לבוא. הוא לא יכול להשתתף בדיונים בגלל שהוא - - - אבל להצביע הוא יכול, אז התקשרתי אליו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא בוועדה? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> כן. זו ועדה משותפת לחוץ וביטחון ולחוקה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> רק אגיד שמאחר זה יעלה להצבעה בשבוע הבא, הממשלה ביקשה לשנה, אז ההכרזה תהיה עד יום כ"א בכסלו התשפ"ז, 1 בדצמבר 2026. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי זה פוקע? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה התאריך. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 1 בדצמבר 2026. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, אנחנו מעלים את זה להצבעה. מי בעד? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> שלושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי נגד? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי נמנע? << דובר_המשך >> אסף פרידמן: << דובר_המשך >> אין. הצבעה בעד אישור בקשת הממשלה – 3 נגד – 1 נמנעים – אין בקשת הממשלה אושרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, התקבל. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:06. << סיום >>