פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 806 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ו (25 בנובמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> אתגרי ענף היהלומים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ששון ששי גואטה – היו"ר חברי הכנסת: מירב בן ארי מוזמנים: נטלי גוטמן חן – ראש מינהל פיקוח יצוא אבני חן ותכשיטים אב"כ, משרד הכלכלה והתעשייה עומר מאיה – יועץ למנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה דוד חורי – מנהל תחום בכיר יצוא וכללי מקור ברשות המיסים, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר מוטי בסר – מנכ"ל, מכון היהלומים הישראלי אביעד בשארי – סגן נשיא בורסת היהלומים, חבר הנהלה - יהלומן, בורסת היהלומים הישראלית נדב שיינברגר – מנכ"ל, בורסת היהלומים הישראלית פביאן הולצמן – יהלומן, בורסת היהלומים הישראלית ישראל וונצובסקי – משנה למנכ"ל, בורסת היהלומים הישראלית יהודה בלולו – חבר הנהלה - יהלומן, בורסת היהלומים הישראלית יניב שנל – חבר הנהלה - יהלומן, בורסת היהלומים הישראלית עינב אלקיים – יהלומנית - בי קומיוניקישנס בע"מ מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אתגרי ענף היהלומים << נושא >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בוקר טוב לכל החברים. הנושא: אתגרי ענף היהלומים. זה דיון ראשון, אנחנו מתכננים לעשות עוד כמה דיונים עד שבעזרת השם נפתור את הבעיה. בשבוע שעבר, הייתה לי פגישה אצלי חבר'ה מהיהלומים והיה אצלי נשיא הבורסה, ניסים זוארץ, והסביר לי את האתגרים שהם עומדים בפניהם, את הבעיות שיש להם, ואחרי זה הייתי אצלם בסיור, ואני ביקשתי לקדם דיון כדי לנסות לקדם אזור סחר חופשי. מה הכוונה – אחרי שלמדתי – לנסות להחזיר את החברות הזרות שיעשו פה מסחר ולנסות להוריד את המכסים על החברות הזרות כדי להביא לפה כל מיני חברות ומשקיעים, תקנו אותי אם אני טועה, שנחזיר את הבורסה לימים שהיא הייתה. הבורסה ירדה נראה לי באיזה 60% מהמחזור ממה שהיה פעם, מ-18 מיליארד ירדה ל-3 מיליארד, אלו הנתונים שקראתי. הבנתי שיש מקומות כמו דובאי שכן משקיעים שם בתחום היהלומים, שראיתי שהם עשו, עודדו את המשקיעים להגיע, חברות זרות, להגיע ולעשות שם את המסחר וזה מאוד פגע בנו, אני חושב שענף זה ענף חשוב, חוץ מהמסחר זה יקדם מקומות העסוקה ויעודד עוד הרבה דברים, וזה הדיון, ואנחנו נתחיל עם החבר'ה מהיהלומים, שכל אחד, בוא נשמע אותם. בשער? << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> כן, בוקר טוב, קודם כל רציתי באמת להגיד תודה רבה ליושב ראש שהתגייס לטובתנו ונתן לנו פה את זכות הדיבור. שמי אביעד בשארי, אני סגן נשיא בורסת היהלומים, עובד בהתנדבות, חוץ מזה אני בעל עסק של מסחר ביהלומים ואני מייצא הרבה לחוץ לארץ – לארצות הברית, להונג קונג, לסין, ולאירופה – אז ככה, אנחנו מתחילים להסביר קודם כל שהענף הזה, זה ענף ש-80 שנה קיים בארץ, הוקם על ידי דור מייסדים שהקים את הבורסה הזאת, איגד כל מיני בעלי מקצועות בבורסה, והם סוחרים, משלימים אחד את השני ומייצאים את הסחורות ואת התוצרת שלהם לשווקים בחוץ לארץ. הדבר שהוא הכי מכניס רווחיות לענף, הוא, בוא נאמר, הרוח שהכי מכניסה כסף לענף זה הגלם. יהלומי הגלם, אתה קונה אותם מכורים או מחברות כרייה ואתה לוטש אותם אצלנו בארץ, ואחרי שלטשת אותם אתה ממיין ושולח אותם לכל מיני שווקים בחו"ל. מה שקרה בשנים האחרונות, אני רוצה לנגוע בנקודה העיקרית, שכל חברות הכרייה לא מצאו שום עניין לבוא ולהיות בארץ, רגולציית המיסוי לא נותנת להם שום ערך להיות בארץ והם חיפשו פשוט שווקים – מקומות, יותר נכון – שבהם הם יושבים ואליהם באים כולם. מי שבא אליהם קונה, הזמינות שלהם אלינו ירדה ובעקבות כך כל המסחר שלנו נפגע. המקום שהוא הכי איכותי באמת, שנותן להם בית, זה דובאי. דובאי נותנת להם כמעט 0% מס, הם מכניסים שם את הרווחים שלהם, הכול מפוקח, ומי שקונה את זה לוקח את זה לארץ שלו, מלטש וכולי. לנו היום כמעט אין אפשרות להתמודד עם זה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כל הזמן רק לנסוע ואספקת הגלם נפגעה מאוד. הייצוא שלנו הידרדר מ-18 מיליון דולר עד כ-3 מיליון דולר בשנה. המפעלים נסגרו. אלפי אנשים איבדו את עבודתם. הבורסה שהייתה מקום שוקק חיים, עם מעל 1,000 חברות, נשארה היום עם 20%–30% ונאבקת על השרידות שלה. אני, אישית, רואה בעין איך שכבת המומחים שהייתה לנו הולכת ונעלמת. רק לאחרונה, כיושב-ראש ועדת הכספים של הארגון, הקצתי כ-15,000 שקלים בשיתוף עם המכון כדי למנוע סגירת שלושה מפעלים. ברגע שהמפעלים הללו ייסגרו, אין יותר תעשייה בארץ. מדובר במפעלים פרטיים שאנחנו תומכים בהם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בכמה הצטמצמה תעשיית היהלומים? << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> ירדנו ב-95% מהשיא שלנו בגלל שיהלומי הגלם לא מגיעים לארץ. כדי להביא אותם לארץ, זה תהליך יקר מלווה במיסוי יקר, זאת אומרת, הם משלמות מס, חברות הכרייה, הן יושבות במקומות שאין להם מס, אנחנו צריכים להתחרות שם בטנדרים מול ההודים והערך המוסף שלנו יורד. אנחנו מבקשים, הבקשה שלנו היא פשוטה. אנחנו לא מבקשים סובסידיות, אנחנו לא מבקשים תקציבים. אנחנו לא מבקשים מענקים, אנחנו מבקשים רק לתת פטור ממס לחברות זרות. לא ישראלים, , לא חברות ישראליות, אני לא מבקש שום הקלה כרגע לחברות ישראליות, זאת לא המטרה שלי כרגע, המטרה היא לחברות זרות שיבואו לארץ ויביאו איתן את הגלם, יעשו את הטנדרים בארץ, להן לתת פטור ממס, אוקיי, וזה מה שיחזיר לפה את כל התעשייה. זה ימשוך קניינים לפה חזרה זה יצר, יביא לפה הרבה תעשיית לוויין שהייתה – שזה בתי מלון, מסעדות, מוניות, בנקאות, ביטוח – כל התעשייה שמסביב תצמח, אלפי משפחות יחזרו לקבל את הפרנסה שלהן, אם זה בליטוש, אם זה במסחר, אם זה בשיבוץ יהלומים אפילו לתעשיית התכשיטים. יהלומן ישראלי, הוא לא צריך מנופים, הוא לא צריך יותר מדי מחסנים, זה מה שיש לו, זה הסטוק שלו, ככה הוא מסתובב איתו, הוא שולח אותו עם חברות השילוח ברחבי העולם. אתם יכולים לראות באמת שזה לא סטוק שתופס מקום בכלל, אין שום סיבה, כן? אין שום סיבה, חבילה כזאת היא לקנות אותה בהודו, לשלוח אותה לארצות הברית ולהעביר אותה דרך ישראל. אין לנו שום ערך מוסף פה, לא נשאר שום ערך מוסף בארץ ליהלום. זאת אומרת, אם אני לא מייצר פה, או אני לא מקבל פה שום ערך מוסף, אני קונה את היהלום בהודו, בדובאי, בבלגיה, אני מעביר את היהלום הזה לארצות הברית, אין לי שום סיבה להעביר אותו דרך ישראל ולשלם מס, למה שאני אעשה את זה? ובאמת החברות הגדולות עוזבות והולכות למדינות אחרות. או למדינות מקור ששם הם מוכרים, או למדינות שיש להן פטור ממס ואין להן מה להישאר. אם לא נייצר להם ערך מוסף, אם לא ניתן פה גלם ולא נחזיר את הייצור לפה, אין שום סיבה שאנחנו נשאר כאן. אנחנו רוצים להישאר פה, אנחנו רוצים סיבה להישאר פה. לא דיברתי על מכס, אני מדבר על מס חברות << אורח >> דוד חורי: << אורח >> דוד חורי. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד ששיתוף הפעולה עם המכס בתחום התכשיטים הניב פירות. אנחנו רואים התקדמות יפה בכניסה של הסחורות לישראל. הרבה יותר קל לנו, אנחנו קיבלנו אוזן קשבת מהיושב-ראש שלכם ובעזרת השם אנחנו ממשיכים עם הרגולציה הזאת. בעזרת השם יהיה מחסן מתכות אחורי בזמן הקרוב. אני רוצה לציין את זה, אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה. איני מדבר על מכס, אני מדבר על מס הכנסה, שחברת כרייה זרה משקיעה מיליארדים כדי לכרות יהלומים באפריקה. היא משלמת מס במדינת המקור שלה והיא מחפשת מקום לשבת כדי שיבואו אליי הקניינים, אז מה היא עושה? היא מחפשת מקום שלא תצטרך לשלם מס. אותו מקום פורח מבחינה עסקית. אפשר לראות את דובאי, מאפס ייצוא יהלומים לפני 20 שנה, היא היום עשרים מיליארד דולר בשנה, ייצוא, אז זה מה שהתכוונתי, תודה רבה על הדיוק. לסיכום, אם תיתנו לנו הזדמנות, יש לנו את המומחיות, יש לנו את היכולת, יש לנו את המוטיבציה, יש לנו את הכוח אדם, רק תתנו לנו הזדמנות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נעבור לשמוע את אנשי המקצוע. << אורח >> דוד חורי: << אורח >> האמת היא שאני בא בקובע של איש מכס, כן? אבל בעיקרון אנחנו כמכס, הורדנו את המכס ועשינו את כל הפעולות בכדי לקדם את הענף ולעשות את כל המאמצים לענף. אני יודע שכבר לפני חמש שנים, היה להם יועץ שהיה לשעבר יושב-ראש רשות המיסים, משה אשר, שהעלה את הנושא הזה לעשות את הדברים האלה, זה יותר נוגע לחוק מס הכנסה. אני מוכן לעשות את הבדיקה ולבוא לאדוני ולתת לו את כל התשובות בסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> דוד חורי: << אורח >> אבל אני רוצה להגיד דבר אחד, באמת, כדאי לשים על השולחן כמה דברים מאוד חשובים. היום הבעיה העיקרית שלכם זה המס של טראמפ. זאת הבעיה העיקרית שלכם. זאת אומרת, זה לא. אני, תשאלו אותי, שוב פעם, זו דעה אישית שלי, זאת הבעיה העיקרית שלכם. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> שלכם. אדוני מכיר את הנתונים לפני המס של טראמפ? << אורח >> דוד חורי: << אורח >> היה לכם נתונים טובים, כמובן שהייתה ירידה. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> ירידה של 80% זה לא נתונים טובים. << אורח >> דוד חורי: << אורח >> משכו הרבה מהתעסוקה - - - << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> להודים יש אולי, יש להם כוח עבודה, לנו יש שכל, אנחנו נצליח לעבור אותם ולעקוף אותם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נכון, ההודים משכו, אבל אי אפשר לבוא ולהיכנע ולהגיד טוב, ויתרנו על עוד ענף אני חושב שאנחנו צריכים, בתור המדינה, לנסות לעשות כל צעד אפשרי כדי לנסות לייעל את הענף הזה ולנסות להחזיר את זה. אני מאמין שאנחנו נצליח, בסוף ישראל זה מדינה שהרבה אנשים אוהבים לבוא ולהשקיע בה מדינה בטוחה בלי יותר מדי בעיות, במקום ללכת לכל מיני מדינות זרות, אנשים נראה לי יבואו לעשות פה את הסחר שלהם. אני חושב שאנחנו צריכים לנסות. אתה יודע, הרבה דברים אנחנו - - - << אורח >> דוד חורי: << אורח >> נעשתה פעולה בעבר - - - << אורח >> עינב אלקיים: << אורח >> אפשר לשאול שאלה את האדון מהמכס? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בבקשה. << אורח >> עינב אלקיים: << אורח >> שמי עינב אלקיים, אני חברת בורסה. יש את השער העולמי שער עולמי אומר שכל יהלום צריך להיבדק במכס. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> לעבור דרך המערכת הממוחשבת של המכס. << אורח >> עינב אלקיים: << אורח >> הלכה למעשה, מה זה אומר לגבינו, אנחנו, לפני שער עולמי, יכולנו באמצעות חברות השילוח לשלוח יהלומים עד שעה 17:00, לנחמדים מאיתנו שהיו מתחננים, אז אולי 17:30, עוד היינו באים עם הלשון בחוץ, מגיעים עם החבילה ומצליחים לשלוח אותה. ומה זה אומר? זה אומר שאם הלקוח שלי התעורר בארצות הברית ב04:00, שלח לי הודעה עם הזמנה שיש לו, רצתי לספק את ההודעה, סגרתי אותה במשלוח, רצתי לחברת השילוח, שלחתי את זה בערך יום-יום וחצי זה נמצא אצלו על השולחן בארצות הברית, אוקיי? מאז השער העולמי, גם המשלוח עולה לי יותר כי חברות השילוח צריכות להעסיק יותר עובדים בתהליך, וגם השעה 14:00 כשהקונה שלי עוד חולם על יהלומים כנראה מהודו, אני לא יכולה לשלוח יהלום אחד אחרי. בשעה 14:00 נסגר לי השער, ונסגר לי השער העולמי, וזה שם אותנו עוד הפעם, אתה אמרת שהיום, אני מסכימה איתך שההתמודדות כרגע אקוטית שלנו זה העניין עם המכסים של טראמפ, אבל זה בהחלט המסמר האחרון. אני תמיד מדמה את זה שמישהו יושב עם ארון שנקרא בורסת היהלומים, דופק מסמר וכל פעם לוקח מסמר יותר ארוך, השער העולמי זה אחד המסמרים עבורנו. אנחנו מתמודדים עם סיטואציה שאנחנו לא בתחרות הוגנת מול העולם. מאחר שיש פער בשעות, והקליינטים שלנו הם מרביתם יהודים ישראלים שרוצים לעזור לנו, אבל אם הוא צריך את היהלום להראות מחר, מחרותיים ללקוח, אני לא יכולה לספק לו את זה. תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת ללכת, אני רק באתי לתמוך כמובן ולהגיד לך שאם צריך עזרה מצד האופוזיציה אנחנו נסייע לכם. << אורח >> דוד חורי: << אורח >> קודם כל, טוב עשתה המדינה שמיכנה את כל הפיקוח והייתה תקופה מסוימת שכל הפיקוח של אגף היהלומים לא היה דיווח שהיה מגיע לכל המקומות. היום כולם מחוברים למידע על ענף היהלומים, כולל הסטטיסטיקה, וזה כתוצאה ממחויבות עולמית שלנו לפקח ושכל המידע יהיה זמין. היום יש מידע אמין למדינת ישראל, השער העולמי פתוח 24/7, וכך גם מערכת המכס. אני סבור שהעיכוב אצלכם נובע מאילוצים לוגיסטיים של אתרי האחסון, לכן אני מוכן לעשות בדיקה שתברר מאיזו סיבה השעה 14:00 היא השעה האחרונה שבה אתם יכולם - - - אני מוכן לבדוק את זה. גם כאן, אני מוכן להעביר תשובה בנושא ליושב-ראש הוועדה. שוב פעם, אם אנחנו יכולים לסייע, אני חושב שנמצאת פה המפקחת על היהלומים, אנחנו עובדים איתה בתיאום. אם נצטרך לסייע, נסייע. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה רבה. מוטי, בבקשה. << אורח >> מוטי בסר: << אורח >> מוטי בסר, מכון היהלומים. הזכיר פה דוד את הנושא של המיסוי על מלוטש שמגיע לארצות הברית. עכשיו תראו, זה משהו שבאמת, השוק של תכשיטי יהלומים ברמה עולמית גלובלית זה שוק שמניב 80-100 מיליארד דולר בשנה, כשלמעלה מחצי מזה בשוק הוא בארצות הברית. עכשיו, עם כל ההנחתות שהיו וההחלטות של הממשל האמריקאי, של הנשיא טראמפ. למשל, בלגיה, שהיא מדינה שהיא מתחרה עם ישראל, ועינב הזכירה את זה מקודם, הוטל עליהם מס של 39%. הם הצליחו במהלך – ואנחנו יותר חביבי הממשל האמריקאי – אבל הם עשו איזשהו מהלך לוביסטי עם הממשל, וזה ירד לאפס. כרגע נשארנו כשהיצור שמישראל הוא לשוק העיקרי, עדיין יש עליו היטל בארצות הברית של 15%. זאת אומרת, זה משהו שאני יודע שמתעסקים בו וכן הלאה, אבל יש פה שני דברים: אחד, הנושא שאביעד הזכיר, שזה החלום שאולי יתגשם, והוא צודק, אביעד, שאמר שאנחנו היהלומן הישראלי לא צריך מנופים, הוא צריך הסרת חסמים. והדבר השני, זה כרגע ביום יום זה השוק העיקרי, ועדיין יש שם מחסום שהפירמות נאלצות למצוא דרכים כדי להגיע לשוק העיקרי, ויש פה בעיה שצריך להיות, זה ברמה של גם משרדי ממשלה וגם ברמה המדינית. צריך להזכיר את זה. << אורח >> נדב שיינברגר: << אורח >> נדב שיינברגר, מנכ"ל בורסת היהלומים. לדבר על המכסים שהטילה ארצות הברית זה קצת להטעות את הוועדה, כי הבעיה של היהלומן הישראלי ושל הבורסה הישראלית התחילה עוד הרבה לפני. זה משהו שקיים כבר שש שנים. לדבר על משהו שעשו בארצות הברית בשמונת החודשים האחרונים, נכון שזה קש שכנראה ישבור את גב הגמל ויהרוס את הענף, אבל המדינה עדיין לא יכולה להסתתר מאחורי זה שמדינות אחרות עזרו בהטבות לשחקנים זרים כדי שיבואו למדינה. מדינות אחרות נותנות אשראי, נותנות כסף, הן רוצות את היהלומים, הן רוצות את הענף הזה כחלק מהאקו-סיסטם הכלכלי שיש. למדינה היה מאוד מאוד טוב שהיה את האקו-סיסטם הזה בישראל – שרים עלו לרגל, ראשי ממשלה עלו לרגל, כולם התפארו בזה, היהלומים זה ענף הייצור מספר אחת של המדינה – אבל עכשיו, לאחר שבמשך שנים הזניחו את זה ולא ידעו, העולם משתנה והעולם עשה את ההתאמות שהוא היה צריך עם דובאי, אם זה הודו, עכשיו בלגיה, כמובן, עם האיחוד האירופאי שהם עושים. ואם אנחנו לא נעשה, אנחנו יחד איתכם והמדינה בראש לא תוביל את זה, אז לא יהיה ענף, זה לא המכס הזה או משהו קטן פה. אגף תקציבים הפנייה הקריטית הכי אליכם עמית. << אורח >> מוטי בסר: << אורח >> מסכים איתך, נדב, במאה אחוז. << אורח >> נדב שיינברגר: << אורח >> בסופו של דבר, ההחלטה האם, אם יהיה פה ענף יהלומים, היא תלויה בהקמת אזור סחר חופשי או באיזה סוג של רפורמה או תמריצים אחרים שיחשבו נערי האוצר החכמים – ואני לא אומר את זה בציניות – אני יודע בוודאות שבלי שהם יחליטו שהם נכנסים לתמונה ועוזרים לאקו-סיסטם הזה לחזור לימים הטובים, כי הוא יכול לחזור לימים הטובים, כי עצם זה שהיהלומן הישראלי מצליח לשרוד למרות ששמו עליו משקולות, שקשרו לו את הידיים מאחורי הגב ועדיין מצליח לשרוד. החברות ההודיות רק רוצות לעזוב את איפה שנמצאות ולבוא לפה וזה לבוא לפה בגלל הקשרים של היהלומן, בגלל החדשנות הישראלית ובגלל זה שהם מבינים שבעבר היה אפשר לעשות פה והיה נוח לעשות פה עסקים. אז אנחנו צריכים את העזרה של המדינה עכשיו, כמו שעזרנו למדינה בשנים עברו, מוטי פעם סיפר לי שעזרנו להכניס מטבע זר לישראל כשהיו צרכים כאלה, אז עכשיו אנחנו, הרבה לפני שאני נולדתי, אז עכשיו אנחנו צריכים את העזרה של המדינה ואנחנו מאוד שמחים על הדיון הזה, חבר הכנסת גואטה, שבעצם בא כדי לשים את הנושא בראש סדר היום, אנחנו יודעים שאנחנו לפני תקציב ושם הדברים כן יכולים לקרות ושם הדברים כן יכולים להסתדר, רק אם רוצים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תגידי, אגף התקציבים, מה הסיפור? למה לא מנסים לקדם את הנושא הזה? למה לא מנסים לעודד ולהרים את הענף הזה בחזרה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> טוב עמית גולדמן אגף תקציבים, דנו גם נפגשנו כמה פעמים עם הענף, לא איתך ספציפית – שבהצלחה וברוך הבא – כמה פעמים כבר אמרנו, אנחנו גם חשוב לנו באמת להבין מה החסמים ברמת הרגולציה קודם כל, לפני שאנחנו בכלל חושבים על הטבות בדמות סובסידיה או בדמות שינוי משטר המס, האם יש חסמים רגולטוריים כאלו ואחרים שהיינו שמחים שהם ויציגו לנו, ככה אנחנו עושים עם יתר הסגמנטים השונים, אם זה בעולמות התעשייה או בעולמות המסחר, לבוא ולעשות איזושהי רשימה ובאמת לנסות לענות על הכשלים האלו. לצד זה נעשה שינוי משטר מס כתוצאה מהסכמי הסחר מול ארצות הברית. אנחנו לא יודעים לבוא ועכשיו לתת פתרון ספציפי לסקטור כמו סקטור היהלומים שגם אנחנו אומרים, מהבחינה גם שעשינו יחד עם רשות המיסים, שהפריון פה באופן יחסי נמוך, גודל השוק שלו הוא גם כן יחסית קטן, היקף הייצוא פה ברוטו, אמנם באזור 3.5 כמו שהצגתם בניירות עמדה שלכם, אבל כשמסתכלים על הנטו זה כבר מגיע לאזור 1.2 מיליארד, כלומר הערך המוסף שנשאר פה בסוף בישראל הוא יחסית מצומצם. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> אתה מבין שזה בדולר? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני מבין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עמית, תקשיב. מהבדיקות שלי עולה שהם ענף שדי מסתדר. גם כשיש בעיות, הנה החבר'ה מהמכס באו ועזרו והם מבסוטים. יש לכם הקשרים מצוינים והם יודעים לעבוד לבד, הם לא צריכים יותר מדי עזרה, לא שמעתי אותם מתלוננים על יותר מדי חסמים. החסם העיקרי, הוא החסם שאתם עושים. החבר'ה שיושבים פה לא יוצרים להם יותר מדי חסמים. יש את הנושא של ארצות הברית שבעזרת השם ייפתר, וגם בזה נפעיל לחץ ונגיע לראש הממשלה, ונראה איך אפשר לעזור. בנושא פה, לפני ארצות הברית, כדי ליצור אזור סחר ולחזק את ענף היהלומים, זה רק אתם. הם עושים עבודה מצוינת במכס, לפני שנציג המכס התחיל לדבר הוא שיבח אותו. זה אומר שאין להם חסמים מהבחינה הזאת. החסם היחידי לקדם את הענף זה רק אגף התקציבים. אז אם עכשיו אתה יכול להגיד לי: נראה מה הבעיות, מה החסמים. אני חי אתכם, אג"ת, אתם לא אוהבים לדחוף את היד לכיס. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> אין פה יד לכיס. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יודע שאין פה יד לכיס, אבל בגדול הוא מוריד את המס חברות לחברות זרות. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> אבל אין חברות זרות היום, אז מה זה משנה לך? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> גם תבין את הרעיון, באים חברים שמבינים בענף. אתה יודע, אם תדבר איתי על חקלאות אדע לענות לך. הנה, יש פה את תומר, עבר איתי לילות של משא ומתן, צעקות ובכי. החבר'ה פה יהלומנים, מכירים את האירוע. הם אומרים לך, אתה המדינה, זה מה שיכול לעזור לי כדי להרים את הראש מעל המים, כדי לחזק ענף, כדי להביא משקיעים, כדי לייצר מקומות תעסוקה, כדי לעשות כל כך הרבה דברים. את הבעיה, אתה רואה, אני חשבתי שיהיו טענות ויצאתי מבסוט. בשארי יצא הוגן. הוא אומר שהם מבסוטים ויודעים לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם המכס. הסיפור הוא שעכשיו זה אפילו לא עולה כסף. מדובר בהורדת מס לחברות זרות כדי שהן תבואנה לכאן. עכשיו אם זה כבר לא עולה לך, כי לא באות לפה חברות זרות, אז מה זה משנה אם נעשה איזה תמריץ כזה ונקדם את זה וניקח, אתה יודע, ניתן את ההזדמנות. יותר מזה, אני חייב לומר עוד משהו, אתם אוהבים לבוא לכל מיני דברים שאולי זה יעבור, אתה יודע, בכל מיני רפורמות שאגף תקציבים עושה, אולי זה יעבור, נעשה רפורמה בחקלאות, עושים רפורמה בזה, ובפטם אתם לוקחים את הסיכון, אולי זה יעבוד, לא יעבוד. למה בנושאים האלה אתם לא באים ומבינים ובואו נראה איך אנחנו מצילים ענף, איך אנחנו מקדמים את הענף, איך נייצר מקומות העסוקה, איך נביא לפה אפילו הבנתי שהבורסה הייתה חזקה, אפילו הייתה פה תיירות. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> ברור, מלונות שלמים. אני, בתערוכה, מזמין 200 חדרים לקניינים. << אורח >> נדב שיינברגר: << אורח >> אני מכיר את הבית הזה היטב, לא, אין הרבה מצבים שאנשים מנצלים את המעמד לבוא לפה ולא לבקש הטבות לעצמם, הם מבקשים הטבות למישהו אחר כדי להציל את הענף שלהם. אנחנו לא מבקשים את ההטבות, יכולנו לנצל את המעמד פה ולהגיד בוא נוריד את מס החברות וכולי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עוד שאלה, כמה חברות זרות באות לפה היום לעשות את הדברים, מה ההיקפים? << אורח >> יהודה בלולו: << אורח >> ההיקפים של החברות, דיברנו על העניין של הגלם, והגלם גם היום הוא נשלט על ידי חמש חברות של - - - שנמצאות כרגע בדובאי, והן נמצאות בדובאי בגלל שהכל הלך לשם. ואנחנו מאוד מאמינים וחושבים שהחמש חברות הגדולות האלה יחזרו לארץ וכל החברות האחרות, אם זה ההודים, אם זה האמריקאים, אם זה האירופאים, כולם ישמחו להיות פה. << אורח >> אביעד בשארי: << אורח >> מילה אחת, רק מילה אחת, בבקשה. רק מילה אחת. אני רוצה להגיד מילה אחת לאגף תקציבים, אתה יודע, אצלנו אומרים כשאתה מצליח במשא ומתן אתה צריך לא להצליח יותר מדי. ב-2017 חתמתם הסכם מס קשה מאוד עם בורסת היהלומים. אני משלם היום הרבה יותר מכל חברה אחרת מהסיבה שהמלאי שלי מתעדכן רק פעם ב-13 חודשים, ועוד כמה וכמה סעיפים שעשיתם שם. אז לא די בזה שאתם לא עוזרים עכשיו, אתם גם ב-2017 על הסכם מס מאוד לא טוב לנו, שאמור היה להיבחן אחרי שלוש שנים והוא לא נבחן. אז את זה גם שים לך את זה מול העיניים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רוצה רגע נעצור ונלך למפקחת שהיא מקודם רצתה לדבר, אני אשמח לשמוע אותה. << אורח >> נטלי גוטמן חן: << אורח >> שמי נטלי, אני מפקחת על היהלומים מטעם משרד הכלכלה. האמת היא שאני בעיקר רציתי להביע פה את התמיכה בענף. אנחנו רואים, אנחנו בעצם יושבים בתוך הבורסה, מפקחים גם מבחינת רישיונות, גם מבחינת תחנת המכס שמנוהלת אצלנו, ומבצעים את ביקורות על הלבנת ההון על התחום וככה שאנחנו ממש חיים את העולם הזה, אני אגיד שאומנם ענף היהלומים בכל העולם נפגע בשנים האחרונות מכל מיני סיבות שהן סיבות כמובן שהן אקסוגניות לגמרי למדינת ישראל. יחד עם זאת אני מאוד מזדהה עם דימוי הארון, כי באמת היו מכות, הייתה קורונה, הייתה מלחמה, והאחרון הוא נושא המכס, אני מסכימה שהמכס לבדו לא יפתור, אני אגיד שמשרד הכלכלה, לא אני אישית, נאבק מאוד כדי להשיג עבור ישראל את אותה הטבת מכס ואת הפטור המלא מהמסים, מהמכסים עבור ענף היהלומים ספציפית. אני חושבת שתהיה שם ברגע שנקבל את זה ואני מאמינה בלי נדר, אני מאמינה שזה ייפתר, אני חושבת שברגע שזה ייפתר יש הזדמנות מאוד גדולה ולכן אני כן חושבת שאנחנו עכשיו בחלון זמן חשוב מאוד לענף שבו אפשר באמצעות הנושא של אזור סחר חופשי – שאנחנו הבאנו לאורך כל הדרך את התמיכה ברעיון הזה וניסינו להעמיד את עצמנו כמה שיותר גם לרשות האוצר, גם אם יש איזושהי בחינה שרוצים לבדוק את הרגולציה, הדלת שלי פתוחה. אני לא חושבת שהרגולציה בהיבט שלנו היא זו שמהווה חסם, אבל גם בכל היבט אחר, אם ירצו לראות אחר כך שאנחנו נהיה אלה שמוודאים של חברות זרות, שוב אנחנו נשמח להיות המפקח. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תראו איזה חיובית היא, כל הכבוד. << אורח >> נטלי גוטמן חן: << אורח >> נשמח להיות המיישם, שוב מבחינתנו אנחנו רואים את האינטרס של הענף, וכן, נכון, יש עוד, יש הרבה ענפים, אני באה מעולם שמסתכל מאוד במקרו על הרבה ענפי תעשייה במשרד ויחד עם זאת יש ייחודיות מאוד גדולה לענף הזה ולא רק אלפי העובדים, באמת תחום שהוא בינלאומי, אני חוזרת מכנס מהתחום הזה, מכנס קימברלי בדובאי וישראל יש לה מעמד מאוד חשוב בענף הזה בעולם ולא בכל הענפים אנחנו במעמד כזה ולכן אני חושבת שיש חשיבות מאוד גדולה בשמירת ההישרדות של הענף, ואנחנו כאן, באמת, גם בתמיכה ודחיפה של הנושא של האזור סחר חופשי גם בהטבות המכס, גם בניצול, ברגע שיהיו הטבות כאלה לראות איך מחזירים ומעודדים עוד יצור בישראל, זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה. בבקשה, עינב. << אורח >> עינב אלקיים: << אורח >> אדוני יושב הראש, אני באה לפה לדבר, אני קוראת לזה: הפועל ליד המכונה. אני מייצגת את מעמד הביניים, מעמד העובדים ואני רוצה קצת לעשות סקירה כדי שהחברים פה יבינו מה זה אומר הענף שלנו, אם הוא יקרוס אז תסלחו לי, אני כתבתי ואני רוצה להקריא מה כתוב, ואני אעשה קצת, אני אספר על עצמי, אז אני עינב אלקיים, אני אימא לשלוש בנות, נועם בת 12 ותאומות, רוני וזוהר, בנות 10. נולדתי וגדלתי בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, למי שמכיר, היום אני מתגוררת בתל אביב, ואני עובדת בענף היהלומים משנת 1999. התחלתי לצד אבא שלי במלטשה, אבא שלי לטש יהלומים עשרות שנים אחרי שנפצע במלחמת יום כיפור והגיע לענף, ובהמשך אני התפתחתי ועברתי ללימוד גמולוגיה, הדרכתי קורסים למיון יהלומים, ואחר כך הייתי מתווכת סחירה בענף היהלומים, ובשנת 2012 הפכתי להיות חברת בורסת היהלומים, מאוד שמחתי והתרגשתי מהמעמד בתור בת של לוטש להתקדם ככה בכוחות עצמי. אז כמו שאמרתי, אני היום עומדת כאן כנציגת מעמד הביניים של הבורסה ליהלומים – עובדים, שכירים, חברים שאינם בעלי חברות גדולות ולעיתים חברות קטנות ומשפחתיות – רובנו בני ארבעים פלוס, הורים לילדים, משלמי מיסים, אנשים שנאבקים יום יום על פרנסתנו ולצערנו הרב כבר לא רואים את האור בקצה המנהרה. ענף היהלומים ניצב היום בפני אחד המשברים הגדולים בתולדותיו אם לא הגדול ביותר. שרשרת גזרות שהוטלו עלינו, בראשן המכסים האמריקאים החדשים, מאיימים להוביל לקריסת הענף, לא כמטאפורה, ממש הלכה למעשה. החברות הגדולות הפעילות בענף כבר בודקות איך להעתיק את פעילותן למדינות אחרות שבהן ישלמו 0% ולא 15% כמו במדינת ישראל. אני אישית מכירה אנשים שכרגע, ממש ברגעים אלה, נמצאים בבלגיה, נמצאים בארצות הברית והולכים לפתוח חברות ולהעתיק את מרכז המסה שלהם לארצות הברית ולבלגיה, זה לא פייק, זה באמת אני מכירה אנשים שכרגע נפגשים עם רואי חשבון בארצות הברית והולכים להעתיק את העיסוק שלהם לשם. אנחנו, אלפי עובדים בישראל, נמצאים בסכנה ממשית להיפלט לשוק העבודה לאחר למעלה משני עשורים שבהם כל עולמנו המקצועי הוקדש לענף היהלומים. שנים נאבקנו בתור ענף, נאבקנו מול תחרות לא הוגנת, מול הסובסידיות שההודים קיבלו מהממשלה שלהם, מול מחירי הגלם הזולים שההודים הלכו וקנו מהרוסים ואנחנו היינו ילדים טובים, ועמדנו בהסכמים, ולא הלכנו וקנינו מהרוסים בגלל האמברגו שהוטל על הרוסים. אפילו, GIA אני לא יודעת מי מכם מכיר, זה המעבדה הגמולוגית הגדולה בעולם, מנפיקה תעודות, היה לה משרד מאוד גדול בישראל, הנפיקה תעודות בישראל, העסיקה עובדים ישראלים, העסיקה תושבי חוץ, בשנה שעברה היא סגרה, סגרה את המשרדים שלה בישראל. עשרות עובדים נפלטו ותושבי חוץ עזבו את הארץ. בכל זאת הצלחנו לשרוד, שרדנו בזכות מקצועיות, ידע, התמחות ישראלית שאין לה מתחרים בעולם ואחווה רבת שנים סוחרי העלומים היהודים ברחבי הגלובוס. אבל היום המציאות השתנתה. אף אחד לא יוכל, גם אם ירצה, לרכוש מוצר שמטיל עליו תוספת של 15% רק כי המוכר הוא ישראלי. בטח לא בעסק שמתח הרווחים שלו עומד היום על אחוזים בודדים. אני לא יודעת אם אתם מכירים את ההיסטוריה של ענף היהלומים, אבל את ענף היהלומים הישראלי יסד יהודי חרדי מבלגיה, לאחר שחברי היישוב היהודי ביקשו ממנו לייצר מקומות עבודה ליהודים בישראל. אני מרגישה שאתם כאן בכנסת ניצבים באותה נקודת מבחן, גם בימים המורכבים שעוברת המדינה וגם מול האפשרות להקים מחדש את תקומת הענף. יש לכם את היכולת להיות אלה שמצילים אותנו. עכשיו, במקום לאפשר לחברות גדולות, אלו שמקיימות אלפי בתי אב בישראל, לעבור לבלגיה, שהיא נהנית מ-0% מס, להקים שם מלטשות, להכשיר שם את הדור הבא של הלוטשים של בעלי מקצוע. אנחנו מבקשים, תנו לנו את היכולת לעשות את זה בישראל, תנו לנו הזדמנות להישאר בישראל, ליצור, לייצר ולהרוויח את לחמנו בכבוד. עכשיו שוב, אמרתי, אני באה לייצג את הפועל הקטן, בעלי ההון יעזבו פה. אני לא יכולה לארוז את שלושת הילדות שלי ולעבור מדינה ולהעתיק את העיסוק שלי למדינה אחרת. אני אצטרך להיפלט לשוק העבודה וכמוני יש הרבה מאוד אנשים, יש לוטשים, יש עובדים של חברות שילוח, שדרך אגב הרבה מאוד מהם הם לוחמים שלחמו במלחמה וחברות השילוח הן אלו שמעסיקות אותם. יש נותני שירותים, יש פקידות יש מתווכים בבורסה, לא בעלי חברות, ואם אפשר לחלום רגע, לא רק להציל אותנו, אלא גם להחזיר את הענף למעמדו ההיסטורי ולגדולתו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני איתכם, במיוחד גם אחרי שעשית את זה. תקשיב עמית, כל הבעיה, עוד פעם הגענו לאוצר, הבעיה אצלכם, עומר, אנחנו זוכרים את זה מפעם, אחי, כל הבעיות מגיעות בסוף לאוצר. עמית, תקשיב. << אורח >> יניב שנל: << אורח >> כבוד יושב-ראש הוועדה, אשמח גם להגיד כמה מילים, אני יניב שנל מהנהלת הבורסה. אני הולך להקריא פה משהו קצר שכתבתי מתוך כאב, אני חושב שנציגי המדינה ישמעו את זה ויפנימו כמה המצב שלנו קשה, באמת, אנחנו גוססים. ענף היהלומים הישראלי שהיה במשך עשרות שנים מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת ישראל, נמצא היום במצב של גסיסה. מסדרונות הבורסה שבעבר שקקו חיים, עומדים היו ריקים, בעלי עסקים ישראלים רבים נאלצו לסגור או לעזוב, וזאת בנוסף ליציאתה של מרבית התעשייה ההודית שפעלה כאן שנים ארוכות והכניסה למדינה כסף רב. המצב הכלכלי, לצד המצב הביטחוני, הביאו לכך שקליינטים מחו"ל פשוט הפסיקו להגיע למדינת ישראל. אם בעבר הייתי מתווך, הייתי ממתין שעות ארוכות בתור כדי לפגוש קליינט אמריקאי, היום אין תור ופשוט אין קליינטים, מצב עצוב. רובם בוחרים לטוס להודו או לדובאי, לבצע שם את פעילותם המסחרית. אני אומר זאת בכאב גדול, אינני יודע אם בעוד מספר חודשים תהיה לי, אישית, עבודה. גם החברה ההודית שמעסיקה אותי שוקלת לסגור את משרדיה בישראל. נשארו אולי במדינת ישראל חמישה משרדים גדולים בבעלות הודית. גם הבוסים הישירים שלי שיש להם מפעלים בהודו ובחרו לפני 30 שנה להשקיע את רוב הונם במדינת ישראל, כבר פוזלים לעבר דובאי, פתחו שם לפני כמה שנים משרד, ועקב המצב הקשה הם שוקלים לצמצם פה את כל מה שקשור למשרד, שאני מנהל אותו פה כרגע, ולצערי עוד כמה חודשים יש סיכוי שאני אקבל מכתב פיטורים. סיימנו גם אנחנו את הקטע שלנו עם מדינת ישראל. מי שמעסיק אותי זה משפחה הודית שאין להם. אין להם כל קשר ליהדות, אבל מאוד מאוד מאוד אוהבת את מדינת ישראל. אם אנחנו עכשיו לא ניתן להם איזשהו צ'ופר קטן, איזה משהו כאזרחים לא תושבי הארץ, ניתן להם משהו על מנת להניע אותם, להשקיע חזרה את העבודה בישראל, אני אישית גמרתי את מקום העבודה, ולצערי אנחנו רואים איך הבורסה מתנהלת כיום, אין אנשים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עומר מאיה. << אורח >> עומר מאיה: << אורח >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, עומר מאיה, ראש מטה מנכ"ל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה. לפני כחצי שנה ישבנו עם הנשיא ועם המנכ"ל הקודם והמנכ"ל הנכנס, וקבענו להיכנס לאיזשהו תהליך משותף כדי לחשוב על הדרכים שבהן הרשות להשקעות יכולה לסייע לענף. ברשות להשקעות אנחנו מפעילים מספר מסלולים לתמיכה ומענקים על התעשייה, בעיקר התעשייה מסורתית, בעיקר לפריפריה, אבל מנכ"ל הרשות סיכם שאנחנו פתוחים לשבת איתכם ולשמוע ולחשוב ביחד על כיוונים כדי לייצר מסלולים ותמריצים לענף וללכת איתם לאגף התקציבים ולרתום אותם, כדי שנוכל לסייע מהצד שלנו. קבענו גם לעשות, לך אני אומר, המנכ"ל, בשיתוף אגף פיקוח על היהלומים, נטלי ועם הרשות שלנו כדי להציג את הכלים שלנו לענף, נשמח לקדם אותו ולראות אם יש אפשרות שהחברות יוכלו להשתלב במסלולים שלנו ואנחנו מכאן כדי לעזור לכם לצמוח בעזרת הכלים שיש לנו ובעזרת כלים חדשים שאולי נחשוב עליהם יחד. תודה רבה << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז אנחנו עכשיו, עמית, עמית, עזוב את הפלאפון. אתה הבעיה, האוצר הוא הבעיה. עמית, שמע, זו היה ישיבה ראשונה, אנחנו בעזרת השם, נקיים עוד כמה דיונים, אני מקווה שלא נגיע לכמה דיונים, אני מקווה שנגמור את זה. אני לא מבין מה הרעיון של אגף התקציבים, אם הוא גם לא מכניס יד לכיס כי אין חברות זרות פה, למה לא לנסות לעודד להביא חברות זרות לארץ כדי להתחיל, כי גם אם ייפתר העניין עם האמריקאים ואנחנו כבר נהיה בתהליך שנכניס לפה חברות זרות, אנחנו כבר נהיה הרבה יותר חזקים להיכנס לתוך המסחר ונוכל לעבוד הרבה יותר בהיקפים הרבה הרבה יותר גדולים. אז אני לא הבנתי את הרעיון של אגף תקציבים, אתם אומרים, שיש עוד חסמים. אין שום חסם, החסם העיקרי זה המיסוי שיש על חברות זרות כדי שהם יבואו לעשות פה מסחר, והיום הם לא באים לעשות מסחר, אז אתם גם לא מורידים מהכנסות שלכם, לא מכניסים יד לכיס. איפה הבעיה? למה זה לא קורה? << אורח >> עומר מאיה: << אורח >> הבעיה שאתה מציג היא בעיה רוחבית לכל היצואנים. אני מניח שיש עוד בעיות מעבר לזה, בסדר? זה מה שפתחתי את הדברים עם זה, שאני מניח שיש עוד בעיות אחרות רגולטוריות שאנחנו נשמח להבין איך אנחנו כמדינה יכולים לתת יד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שהחבר'ה לא צריכים כלום, לא צריכים, תקשיבו, אתה יודע, בחקלאות, אתה בא לעשות רפורמה בחלב, עכשיו באתם רפורמת החלב, צריך להשקיע מיליארד שקל, כן לקנות מכסות, איך אנחנו מרחיבים את הרפתות. פה יש פה חבר'ה, אומרים שמע, אני יודע לעשות הכל לבד. לא רוצה ממך כלום, לא רוצה עזרה, לא רוצה שום דבר, יודעים לבוא, להתייעל, לעבוד, אבל מה הם רוצים, תעזור להם להוריד מס החברות הזרות כדי להביא את המשקיעים האלה לפה. הם גם אומרים לך שיש כמה אנשי עסקים מאוד מאוד גדולים, שאפילו הם יהודים, ויש קצת ציונות שבאמת תהיה להם יותר נכונות לבוא ולעשות את המסחר. למה לא לקדם את זה, למה אנחנו צריכים להתעכב על דברים כאלה, בוא, זו הבעיה שלכם? << אורח >> יניב שנל: << אורח >> נראה כאילו ויתרתם על הענף. נראה כאילו משרד האוצר ויתר על ענף היהלומים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה מה שאתם צריכים, זה מה שאתה חושב שיכול לבוא לקדם? הייתי אצלם בסיור, הראו לי חוברת יפה שהם הכינו. אתה רואה את הפוטנציאל, את מה שזה יכול לעשות למדינה, למה לנו לא לנסות לעשות את זה, זה גם לא לכסף, למה לא לנסות, הרי בכל מקרה חברות זרות לא באות, אז למה לא נתחיל עם זה? עמית, אני יודע מה הכוח שלכם נערי האוצר, אגף תקציבים, כשאתם רוצים לבוא לקדם, גם ראש ממשלה לא יכול למנוע מכם. בואו כנסו לתוך העניין הזה, בוא ניתן את ההזדמנות ליהלומנים להוכיח את עצמם איך הם מביאים ענף ומחזירים את הבורסה לימים של פעם והם מתחזקים וגם מביאים אותה למקומות הרבה יותר גבוהים ממה שהיה. אם אנחנו נתחיל ככה, ובסוף נסתדר עם האמריקאים, אני חושב שאנחנו נהיה על גג העולם בנושא של היהלומים. << אורח >> יניב שנל: << אורח >> תל אביב יכולה להיות דובאי. במקום שכולם יטוסו ישירות לדובאי, יבואו למדינת ישראל. זה כוח צמיחה, זה לא רק יהלומים, יש פה עוד הרבה אפשרויות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני לא מבין מה החסמים, אתם חסם, למה חסמים. אני מנסה להבין, דיברו איתי, אני מנסה להבין, לא הבנתי את הרעיון. אם בכל מקרה אתה לא מכניס יד לכיס, כי אין חברות זרות, למה לא נתת את האופציה להביא את החבר'ה האלה. זה לא מעניין? יאללה, עוד ענף שילכו. אני לא מבין, למד אותי. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני אענה, אז הסברתי, גם בסוף אנחנו לא יכולים להסתכל על סקטור ספציפי, בטח כשאנחנו רואים שהפריון שלו נמוך ב-75% - - - << אורח >> יניב שנל: << אורח >> אז אם הפריון נמוך אז ויתרנו? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תן לו רגע, בבקשה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כ-75% מהמועסקים בענף מרוויחים פחות מהשכר הממוצע המשקי, מהערך המוסף התוספתי של אותם, אם אנחנו מסתכלים על כל היצואנים לארצות הברית, הערך המוסף התוספתי שלהם עומד על כ- 28%,, פה אנחנו מדברים על בערך 5%. ובסוף, לתת מענה ספציפי, סקטוריאלי, עם השלכות רוחב משמעותיות מבחינתנו זה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> עינב אלקיים: << אורח >> אולי במקום לוועדה הבאה נזמין אתכם להלוויה. << אורח >> נדב שיינברגר: << אורח >> אנחנו לא מבקשים לעשות עבור היהלומן הישראלי כלום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תנו לי דקה, חברים, תנו לי. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> בסוף, כל אחד מהסגמנטים השונים יוכל לדרוש את הפתרון הספציפי בגין אותן השלכות שנוצרו עקב ההסכמים עם משטר המס החדש של ארצות הברית. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה אומר יבואו סתם דוגמה חלב, תוריד לי את המכס על חברות. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> וגם מעבר לזה התמיכה שאנחנו צריכים לתת בדרך כלל היא תמיכה בעולמות הרגולציה, עולמות של בירוקרטיה, ולא במובן הזה שאנחנו עכשיו לא רואים איזשהו כשל שוק חד משמעי ואנחנו פותרים אותו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איך אתה לא רואה כשל שוק? מ-18 מיליארד ירד ל-3 מיליארד. << אורח >> עומר מאיה: << אורח >> אבל זה לא כשל שוק מובהק שאנחנו כמדינה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> יניב שנל: << אורח >> נראה כאילו יש פה משרד במדינת ישראל, סגר את העיניים ואמר יאללה לא נורא, לא יהיה ענף יהלומים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בואו תנו לי רגע, בואו, בואו ננהל את הדיון, בסדר. עמית, תקשיב, זה לא נכון מה שאתה אומר, אני מנסה להיות, אתה יודע שאני בדרך כלל חבר ועדה ולא בתור יושב ראש, אז אני יכול להרשות את עצמי לדבר יותר יותר קשה, אחי אתה לא מדבר נכון, שמע, מה אתה אומר לי שאין כשל, ירדו ב-80%. שמע, צריך לנסות להציל את הענף הזה, אף אחד לא מבקש ממך שתבוא תפתור לנו שהאוצר יבוא יפתור לי איזה כל מיני בעיות. הבחור פה, חורי, עושה עבודה מצוינת, אתה שומע את המפקחת, איך היא מדברת, שמע, אני צריך להביא אותה לכל ועדה שתדבר ככה, שיעודדו את התעשייה הישראלית כמו שהיא פה מעודד את התחום שהיא זה. עומר שמוכן לבוא ולנסות לראות איך אנחנו מקדמים, כאילו כולם בסדר, אגף תקציבים לא נכנס לזה, מבין יש ענף לא, שמע. אחי ירד 80%, מה לא כשל שוק? ירד 80%, אחי, ענף נמחק, נמחק, נמחק ענף ואין פה שום כשל? << אורח >> עינב אלקיים: << אורח >> אדוני היושב ראש, אולי את הסיור הבא שלך אתה צריך לעשות בדובאי, פעם בבורסה כשאני הייתי מסיימת יום עבודה אני יכולתי להדליק את עזריאלי רק באנרגיה שזרמה לי בידיים. היה שוק, כמו מסי, תיקי טק, אחת, שתיים, שלוש גול. כל היום עבדנו. היום מי שמהבורסה נוסע לדובאי אומר, אתם לא מבינים איזו אנרגיה של עשייה יש, רק פה מת. זה לא שענף היהלומים העולמי קרס, זה ענף הבורסה היהלומי הישראלי שאנחנו פעם היינו מקור הכסף של מדינה, אז כנראה שההייטק בא והחליף אותנו בתור מקום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שום דבר לא צריך להחליף כלום, כל הענף מרוויח. תקשיב, אני היה לי חלום להיות בבורסה ליהלומים. תמיד היה לי חלום לבוא, לעשות שם סיור, לראות מה זה, כל פעם מספרים סיפורים. והגעתי ועשיתי סיור והיה אחלה, אבל אני אומר לכם, הגעת עודדתי, באתי, אבל שמע, שמע, אתה נכנס לבורסה, אתה מבין שהם גוססים. << אורח >> עינב אלקיים: << אורח >> דיכאון קליני, על קלונקס. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 20% מהמקום, אתה רואה שמציגים אבל 80% שולחנות ריקים. נכנסתי וכאב לי הלב. ביקר לי, חלמתי להיות בבורסה, תמיד אמרתי שצריך להיכנס ולראות את כל הרעש. פתאום באתי למקום שאתה רואה שהוא גוסס, שלא נשאר לו עוד יותר מדי זמן. << אורח >> פביאן הולצמן: << אורח >> קוראים לי פביאן הולצמן, זה קצת אבסורד שמשרד האוצר אומר שבגלל שירדנו ב-13 מיליארד ל-1.8 נטו אז אתם כבר לא אקטואליים ולא מעניינים. לצערנו הייתה מלחמה אז התעשיות הצבאיות וההיי-טק, בום מטורף. אז אוקיי, הייתם פעם טובים והיום אתם לא טובים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כל ענף הוא חשוב. << אורח >> פביאן הולצמן: << אורח >> אבל זה מה שמשרד האוצר אומר לך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עמית, אתה יכול לשאול גם את החברים שלך באגף, עבדנו ביחד וגם רבנו. אנחנו נעשה דיון בעוד שבועיים, אני רוצה שהאגף יגיע עם תוכנית עבודה לקידום ענף היהלומים. אם לא יהיה, איך אומר דוד ביטן? נחוקק על הראש שלכם. עשינו הארכת תכנון בענף ההטלה שזה הדבר שהכי בא לכם להקיא מזה. אנחנו נלחמים גם עבור הרפתות ואני אישית נותן לכם הבטחה, גם אם תגידו שהממשלה נופלת, אני מבטיח שבעזרת השם אהיה פה בכנסת הבאה. לא אעצור עד שנציל את הענף הזה, נעשה את המקסימום. במקום שנריב ונגיש הצעת חוק. עמית, אתה רוצה שנלך אני ואתה בשבוע הבא לסיור? << אורח >> יניב שנל: << אורח >> עמית, אני מזמין אותך להחליף טלפונים, ברגע שיש לך זמן פנוי, תבוא לסיור אישי איתי, בלי שטיח אדום ובלי צלמים. תבוא, תחווה מה קורה בבורסה, כמה המקום גוסס, כמה המקום עצוב. אני אישית לא מגיע לאולם המרכזי של הבורסה כי זה מכניס אותי לדיכאון. כל אחד שני בוכה שם. תבוא בלי הכנה מקודמת לסיור יחד איתי ותפנים מה קורה שם. << אורח >> מוטי בסר: << אורח >> לא בטוח שניתן לך לצאת. << אורח >> נדב שיינברגר: << אורח >> עמית, יש כסף שנמצא מחוץ לגבולות ישראל ואנחנו מזמינים אתכם לאסוף אותו, תביאו אותו לפה. << אורח >> נדב שיינברגר: << אורח >> בשבוע הבא יהיה ליל ממשלה בנוגע לתקציב הקרוב. זה אירוע שעוברות בו החלטות ממשלה רבות. אפשר להעביר החלטת ממשלה פשוטה ששר האוצר תומך שמחליטים להקים אזור סחר חופשי ונותנים 90 ימים לרשות המיסים להחליט איך זה ייראה. זה ייתן אופק לענף, ייתן כוח לכולם. אנחנו יכולים גם לכתוב לכם את ההחלטה, היא לא מסובכת. אולי זה פתרון שיחסוך לנו את כל הדיון ונבוא רק להרמת כוסית. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה אתה אומר, עמית? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני אומר מה שאמרתי קודם, אנחנו לא יודעים כרגע, עמדת אגף התקציבים לגבי אזור סחר חופשי, כרגע אנחנו לא יודעים להתקדם עם זה. הדבר השני - - - << אורח >> יניב שנל: << אורח >> אנחנו גוססים, אין לנו זמן, אתם צריכים להבין את זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תנו לו רגע, אני רוצה לשמוע אותו. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> גם בשיחה הקודמת ציינו שכרגע אנחנו לא יודעים אם זה עומד בהסכמי הסחר - - - << אורח >> יניב שנל: << אורח >> אז יש פה משרד אחד במדינת ישראל שיסגור את הענף הזה. << אורח >> נטלי גוטמן חן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> את יכולה לבדוק את זה לישיבה הבאה, שלא יהיה להם עוד תירוץ למה לא לעשות את זה. << אורח >> מוטי בסר: << אורח >> מה שנדב הציע הוא כניסה לעבודת מטה, הצהרת כוונות. אין בזה סיכון, אני חושב שזאת הצהרה מצוינת. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> יש דברים שנשמח לתת מענה וללמוד. בהקשר הזה של הפתרון שאתם מציעים, כרגע, עמדתנו היא שזה לא הפתרון הראוי. << אורח >> מוטי בסר: << אורח >> תכניסו את זה לחוק ההסדרים במשפט אחד, ואז תהיה עבודת מטה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עמית, אתה באמת מאמין בזה? שמעת את האנשים, אתה באמת מאמין בזה שזה לא מה שצריך, אתה לא חושב שצריך לנסות כל איזה משהו קטן כדי לנסות להציל את הענף, אתה לא חושב שהחבר'ה האלה, העובדים, מכירים את הענף הכי טוב יותר ממני וממך ומכל אחד אחר, הם חיים הם מתפרנסים ממנו, ואם הם באים, הם יכלו לבוא באלף בקשות אחרות, הם באים בסך הכל בבקשה אחת, תבוא לקדם אזור סחר חופשי כדי להביא חברות זרות, אתה חושב שהם לא מספיק חכמים ומבינים בענף שזה מה שהם צריכים? כאילו מה, אגף תקציבים, יותר מבין מהיהלומנים ומהבורסה מה הם צריכים? אני באמת, עמית, אנחנו מה, הם לא מבינים מה הם אומרים, כאילו אגף תקציבים יודע מה טוב לענף, הם לא יודעים מה טוב להם בשביל לנסות לקדם את זה? אנחנו נעשה בעזרת השם דיון עוד שבועיים, ואנחנו לא נוותר, ואנחנו נמשיך להילחם על זה והמפקחת באמת תביא לך את מה שביקשת שבאמת יהיה אפשר לעשות את זה. אני מבקש ממך גם אישית שתדבר גם אם יש לך מעליך עוד אנשים ותסביר להם על הדיון, תסביר להם מה ששמעת, בסוף יש לך השפעה אתם יודעים לעבוד, תשמע, אגף תקציבים זה כוח, זה חבר'ה שיודעים לעבוד, תלך אליהם, ספר להוא שאתה יושב איתו אחרי זה, ככה וככה וככה דיברו. תנסה לנסות לעורר את זה, לך יש לך הרבה כוח ביד בשביל שלבוא עוד שבועיים ונבין שיש פה באמת התקדמות ולראות איך אפשר לעזור להם. אני יודע איך זה עובד אצלכם. יש עוד משהו? תודה רבה. תודה רבה לכל מי שהגיע, תודה, הדיון הסתיים. תודה << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>