חומר רקע - גורמים חיצוניים
7
בדצמבר2025
עמדת א
יגוד רופאי בריאות הציבור , ההסתדרות הרפואית
בישראל, לוועד
ת המדע והטכנולוגיה -
השלכות מינוי שר בריאות בחלקיות משרה ולכהונה קצרת מועד על תפקוד מערכת הבריאות
ובריאות הציבור
רקע
המלחמה האחרונה גבתה מחיר בריאותי עצום מהחברה הישראלית. כ-
2000
הרוגים שהותירו אחריהם משפחות
שכולות, למעלה מ-
30
.אלף פצועים בגוף ובנפש, ומאות אלפים שנעקרו מבתיהם לתקופות ארוכות255
החטופים
הותירו אחריהם פגיעה בריאותית לא רק
בקרב שורדי השבי וה משפחות, אלא גם בבריאות הציבור הרחב ש חרד
.לגורלם. תשתיות רפואיות נפגעו, כולל פגיעה קשה במרכז הרפואי סורוקה
פערי הבריאות גדלו והנגישות נפגעה, עם
.זמני תורים ארוכים
צוותי הבריאות עבדו בצורה מופלאה מסביב לשעון למתן מענה לכל החולים והפצועים, ונשחקו
מאוד בתקופת המלחמה , במקביל למגמת עזיבה מצערת. ה רגלי הבריאות של הישראלים הורעו וכך גם התנאים
החברתיים והסביבתיים, לרבות מחלות בבעלי חיים כדוגמת מחלת הכלבת הקטלנית .
בימים אלו משתוללת התפרצות
חצבת בלתי נשלטת, שגבתה עד כה חייהם של11
תינוקות ופעוטות, והתגברה תחלואת החורף והשפעת , לרבות תמותה
בקרב ילדים
. במער .כת הבריאות אין רגע דל ובמקביל לטיפול בשגרה עליה להיות מוכנה למצבי החירום הבאים
נדרשת כעת תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, להגנה על בריאות הציבור ול צמצום פערי בריאות, תוך הגדלת
כוח האדם המקצועי, והגדלת ההוצאה הציבורית
)(הנמוכה לבריאות
, בדגש על מניעה .
במקום זאת, בהיעדר
שר בריאות
במשרה מלאה ובהיעדר
,מחויבות פוליטית לבריאות
הממשלה אישרה תקציב ל-
2026
, שאינו מספק את המענים
הנדרשים לבריאות ואינו נושא בשורה חיובית לתושבי ישראל בתחום הבריאות. להיפך, מקודמת פגיעה קשה בהגנות
על בריאות הסביבה והציבור ומקודמים שינויים במיסוי סיגריות אלקטרוניות, ללא
התחשבות נאותה ב היבטים
.הבריאותיים
היעדר שר בריאות,, ובפרט כאשר אין ועדת בריאות בכנסת
פגע בתפקוד התקין של משרד הבריאות
.בהיבטים כדוגמת מינוי מאוחר של ועדת סל התרופות והטכנולוגיות והיעדר תקצוב לביצוע בדיקות מים חיוניות
,משכך לאחר תקופה ממושכת שבה משרד הבריאות פעל ללא שר מכהן, מונה
כ שר
,הבריאות מר חיים כץ המחזיק
,במקביל שלושה תיקים נוספים (תיירות
בינוי ושיכון ורווחה וביטחון החברתי), דבר הגורם לקשיים משפטים
:וניהוליים
1.
היבט משפטי-
קביעת בג"ץ
בג"ץ3002/09
(הר"י נ' ממשלת ישראל) ולאחריו בג"ץ3132/15
בחנו את מודל ניהול משרד הבריאות ללא שר
במשרה מלאה אלא במעמד של
ס גן שר וקבעו קווים נורמטיביים ברורים בנוגע לשאלה זו, במסגרת העתירה השנייה
.אף נפסל מינוי מסוג זה
בין יתר העניינים שנבחנו במסגרת פסקי דין אלו הם: מניעת ניגוד עניינים בין תפקידיו השונים של ראש הממשלה
ששימש גם כשר הבריאות בפועל וגם כראש הממשלה, ומקביל לעניינו, בין תיקיו השונים של שר חיים כץ המשמש
במקביל לשר הבריאות כשר בעוד שלושה תחומים
(ראו הרחבה להלן). עוד נבחנה הפגיעה
האפשרית במערכת הבריאות
שכן היעדר שר מכהן יכולה להיפגע המערכת בכל הרבדים שלה, ובעיקר מערכת משמעותית כמו מערכת הבריאות לה
.חשיבות יתרה
פסקי הדין הבהירו כי משרד הבריאות מחייב הנהגה מלאה ורציפה של שר מכהן וכי מינוי חלקי אינו עומד בתכלית
.חוק יסוד הממשלה ואינו תואם את הצורך המערכתי
2.
השלכות מערכתיות של מינוי שר בריאות ברבע משרה ולפרק זמן קצר :
2.1
.פגיעה ביכולת לקבל החלטות רגולטוריות בזמן אמת -
המערכת נשענת על אלפי חתימות והחלטות של השר: רישוי
תרופות, רכש מכשור, תקינה מקצועית, תקנות בריאות הציבור, אישור ת ו
כניות תשתית.
עומס התיקים על השר יכול
.להוביל לעיכובים מצטברים, לפגיעה בשירותים שניתנים לאזרחים ופגיעה בציבור לכך יש להוסיף כי העדר מבחני
.תמיכה (עליהם השר צריך לחתום) פוגע בתקצוב נושאיים ייעודיים בעלי משמעות לקידום המערכת והטיפול בתושבים
2.2
.החלשת התכלול המקצועי של מערכת הבריאות -
מערכת הבריאות מחייבת תיאום רציף בין קופות חולים, בתי
חולים, רגולטורים, יחידות בריאות הציבור ויחידות חירום.
.שר שאינו במשרה מלאה מוגבל ביכולתו לתכלול המערכת
2.3
.פגיעה במוכנות הלאומית לחירום רפואי -
אירועים כמו התפרצויות זיהומיות, מחלות חדשות, אסונות המוניים
או מלחמה-
.דורשים זמינות מלאה של הנהגה משרדית
שר המחזיק מספר תיקים יתקשה להבטיח מוכנות חירום
.ברמה הנדרשת
2.4
.פגיעה קשה באמון הציבור ובאמון הצוותים הרפואיים - המסר הציבורי של מינוי חלקי וקצר מועד : בריאות
הציבור אינה עדיפות לאומית.
זה יכול להוביל לפגיעה בגיוס כוח אדם איכותי, בשיתוף פעולה ציבורי, ובביטחון
המטופלים.
2.5
.מינוי קצר-מועד - חוסר יכולת להוביל תהליכים ארוכי טווח -
מינוי שר בריאות לתקופה קצרה, ובוודאי כאשר
מדובר בשר המחזיק מספר תיקים, מגביל את יכולתו ליזום או לקדם מהלכים מערכתיים שהם מטבעם רב-
.שנתיים
מערכת הבריאות היא מערכת מורכבת שבה:
רפורמות בתחום הבריאות הציבורית לוקחות שנים ליישום ;
שינויי תקינה
מקצועית מצריכים עבודת מטה ארוכה ;פרויקטי
ם
של
בינוי ותשתית רפואית נפרשים על פ ;ני שנים ארוכות שינויים
בתקצוב בתי החולים וקופות החולים מחייבים תכנון תקופתי והובלה פוליטית רציפה.
המשמעות היא חוסר יכולת
.לבסס מדיניות בריאות יציבה לאורך זמן
2.6
.עיכוב מינויים חיוניים - אחד הביטויים למינוי חלקי או קצר-
.מועד הוא עיכוב במינויים מקצועיים חיוניים
כך
למשל מתעכב ים מינויים חיוניים כדוגמת נציב קבילות הציבור על מקצועות רפואיים, המדען הראשי ועוד. דווקא
בימים מאתגרים אלו במישור הבינלאומי, יש חשיבות רב לקיומו של מדען ראשי לקידום קשרי מחקר ושיתוף פעולה
.בינלאומי
2.7
.
ניגודי עניינים בין תפקידי השר - קיים חשש מובנה לניגודי עניינים מהותיים הנוגעים לכפל התיק .ים
למשל,
בניינים
ה
נבנים מול בתי חולים או
.בשטחי בריאות אחרים מושפעים מהחלטות של שני המשרדים יחדיו
ה שר מחזיק את שני
התיקים עלול למצוא עצמו מקדם פרויקטים קבלניים על חשבון שיקולים בריאותיים.
כבר בבג"ץ3002/09
בית המשפט
התריע מפני ניגודי עניינים הנובעים מניהול כפול של תיקים בעלי השפעות רחבות.
ניגודי העניינים מעצימים את החשש
.לפגיעה בשיקול הדעת המקצועי
,ואם לא די באמור החומרה מתעצמת בשל העובדה שכיום אין ועדת בריאות פעילה בכנסת ,
מצב היוצר ואקום כפול
שכן אין פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על פעילות משרד הבריאות, על קבלת ההחלטות של השר ו על תקנות וצווים
הדורשים אישור. המשמעות המשפטית היא פגיעה בעקרון היסוד של איזונים ובלמים ,. כך
בהיעדר ועדה פעילה ,
מינוי
שר בריאות חלקי או קצר-מועד הופך לבעיה חמורה אף יות,ר
משום שאין מי שמפקח על זמינותו, על עמידתו בחובותיו
המנהליות, או על יישום מדיניות בריאות .
בהתאם לאמור, מינוי שר בריאות בחלק
יות
משרה פוגע ביעילות ובאמינות המשרד, ועל כן מדובר על כשל ניהולי
העלול להביא לפגיעה ממשית בתפקוד
מערכת הבריאות ובבריאות הציבור .