פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 488 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ו (04 בנובמבר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> רפורמת הביטחון האישי: הקמה והסדרה של סיירות הביטחון ברשויות המקומיות - סטטוס הקמה וקידום חקיקה - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מירב בן ארי נאור שירי חברי הכנסת: סימון דוידסון יסמין פרידמן מוזמנים: מירי שמואלי – משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי רועי הראל – יעוץ משפטי למשפט בל"מ, המשרד לביטחון לאומי מארק כהן – רמ"ד שיטור עירוני, המשרד לביטחון לאומי אורי בוצומנסקי – קמ"ד אג"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי וחיד חשאן – מנהל תחום חירום וביטחון, משרד הפנים שלומית גרינפילד גילת – משפטנית המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים יוחאי וג'ימה – ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי סרג' קורישא – ראש מועצת כפר שמריהו ויו"ר ועדת בטחון במ, מרכז השלטון המקומי חיים נוגלבלט – יו"ר איגוד הקב"טים ומנב"ט בני ברק, מרכז השלטון המקומי אמנון מססה – מנהל מח' בטחון ע. גני תקווה, מרכז השלטון המקומי אבנר עטיה – מנהל מח' בטחון עיריית רמת גן, מרכז השלטון המקומי יוגב חזן – מנהל אגף חירום וביטחון נתיבות, מרכז השלטון המקומי איציק צפרוט – מנהל השיטור המשולב, אגף סל"ע, מרכז השלטון המקומי שרון קפרא – מנהל מח' בטחון מזכרת בתיה, מרכז השלטון המקומי שלומית שיחור רייכמן – ראשת מועצת עמק יזרעאל, מרכז השלטון האזורי חנן פרץ – מנהל אגף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו נגה ספרא – ראש תחום ביטחון, מכון שיטה למדיניות מקומית מירית לביא – חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה נמרוד דגני – סמנכ"ל ממשל ושותפויות ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: נטע רבקינד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> רפורמת הביטחון האישי: הקמה והסדרה של סיירות הביטחון ברשויות המקומיות - סטטוס הקמה וקידום חקיקה - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, בוקר טוב. התכנסנו כאן הבוקר כדי לדון במכלול אירועים תחת הכותרת של הקמה והסדרה של סיירות ביטחון ברשויות המקומיות. מבחינתי, זה בתוך נושא חשוב מאוד: רפורמת הביטחון האישי שאנחנו עוסקים בה כמעט מדי שבוע, כל פעם בנושא אחר – שיטור עירוני, פקחים, סמכויות, כל הדברים האלה. הם נובעים מסיבות מאוד ברורות, אבל רגע לפני שנדבר על הסיבות ועל מטרת הדיון: היום יום שלישי י"ג בחשוון, 4 בנובמבר 2025. 30 שנה לועזיות מאז אותו יום שבו נרצח לנו ראש ממשלה. זה משהו שאני כנראה אשא איתי כל חיי. הייתי אז איש צבא. זה היה הלם מוחלט, להתעורר בבוקר או ללכת לישון בלילה עם ההודעה הזאת של הדובר הבר. לא קל. יחד עם זה אנחנו מציינים היום 760 יום מאז 7 באוקטובר, למי שגם את זה הספיק לשכוח. יש לנו שם עדיין שמונה חטופים. אני מקווה מאוד שהמאמצים שמדינת ישראל משקיעה יישאו פרי וכל השמינייה הזאת תחזור. יש בתוכה אחד שהוא כבר למעלה מ-4,000 ימים שם. הדר גולדין, למי ששכח. יחד עם זה אנחנו קצת מתעלמים מזה, אבל הצבא שלנו פועל בסוריה, בלבנון ובעזה, יחד עם גורמי הביטחון האחרים – השב"כ, המשטרה, מג"ב. גם ביהודה ושומרון, כמובן. אז אנחנו באווירה אחרת, אבל שלא נשכח שיש מי ששומר עלינו, ובהזדמנות הזאת אמסור להם את תודתנו. אני מקווה שזה בשם כולנו. לעצם העניין שבשבילו התכנסנו כאן לדיון החשוב הזה. אני מניח שכולנו מבינים שהצורך להתמודד עם האיום המתמיד – כל אחד רואה אותו אחרת, חלק רואים אותו כפח"ע, חלק רואים אותו עבריינות, חלק רואים אותו גם וגם – משפיע על כולנו. בעיקר על מנהיגי ציבור, ראשי הרשויות שהניעו כבר מזמן תהליך שבו הם שוכרים שירותים או מקימים יחידות שיעניקו תחושת ביטחון, נוכחות ברחובות והרגשה שאפשר ליהנות מחיי היום-יום בלי להיות בלחץ. הדגש של ראשי הרשויות בשנים האחרונות היה על כוח נייד וחמוש, זאת הייתה כוונתם. מאחר שהמגזרים העירוני, האזורי והמקומי פועלים בעניין הזה חשבנו לנכון – במסגרת הוועדה ובמסגרת עבודת מטה שמוביל המשרד לביטחון לאומי – להסדיר את העניין גם חוקית וגם תפעולית. אני באופן אישי מודאג מהעובדה שהרבה כוחות פועלים בתוך מרחב אחד. איך אנחנו דואגים שיהיה תיאום בין כל הגורמים האלה. לכן אני מקיים את סדרת הדיונים הזאת, שתפקידה לעקוב אחרי עבודת מטה שמתבצעת, להבין את הסטטוס. ביום חמישי הקרוב אנחנו הולכים לבקר בקריית שמונה ובשלומי, שם מורץ פיילוט – ניסוי, בעברית – של המשרד לביטחון לאומי, ונראה איך העניין הזה מתקדם. נמשיך לעקוב אחריו כדי שבסופו של דבר נשלוט בביטחון שאנחנו רוצים להעניק לתושבינו. הדיון הזה יימשך ככל שנדרש, שעתיים עד 11:30. אם נידרש לחרוג טיפה גם בסדר, אם נקצר גם בסדר, אבל זאת המטרה שלשמה התכנסנו. רגע לפני שאני נותן לחברי הכנסת לומר את דברי הפתיחה – גליה, ראיתי שנכנסת, את רוצה לומר משהו? << דובר >> גליה חושן: << דובר >> עוד מעט. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אנחנו כמעט שלושה שבועות אחרי אירועי הדרבי. אמנם כל מה שהיה בדרבי הלך לוועדת החינוך בגלל ועדת המשנה שהולכת לשם, אבל ועדת החינוך כבר לא מתכנסת כי אין יושב-ראש. או שהיא כן מתכנסת, אני לא סגור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ועדת חינוך? לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. דיברנו על זה, המשטרה מעורבת באירועים. אנחנו אחרי שלושה שבועות וכאילו כלום, דילגנו על זה, אין עצורים. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דיון לגבי מה היה שם: האם יש מסקנות? איך המשטרה נערכת? אני דיברתי על לשמוע את רשת הקשר, גם אם צריך לעשות דיון לא פומבי. להבין מה קרה, למה אין עצורים, מה המשטרה הולכת לעשות ומה המסקנות. אנחנו לא צריכים לחכות לאירוע הבא. זו פעם אחת. פעם שנייה, ביום חמישי הייתה תקיפה של עיתונאים מול המצלמות. מצולמים כולם, הפרצופים. אנחנו מדברים על חוק המצלמות: כולם מצולמים, אין עצורים. קרשים בראש לצוותי צילום של ערוץ 13; בקבוקים – במקום שייזרקו למחזור זרקו על ענבר טויזר. אפס עצורים, הכול בסדר. אני לא מבין מה האירוע הזה, באמת, אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה אתה מציע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שמישהו ייתן תשובות. נעשה דיון. אם אנחנו רוצים לעשות עבודה הגיונית, אחרי אירוע קצה לא לחכות לאירוע הבא שיהיה באסקלציה גבוהה יותר, אלא להבין מה עושים; או לפחות נבין אם יש עבודה – ואגב אני בטוח שיש עבודה עם מה שהיה במשטרה. כמה שוטרים נחקרו על האלימות? יש חקירה – אני לא יודע אם אפשר להגיד, פומבי לא פומבי – אבל בואו נדבר על זה. אם לא מדברים על זה שום דבר לא קורה. בנוגע לדיון, צביקה, אני ביקשתי את רשימת היישובים של השיטור העירוני בשנתיים האחרונות כמה וכמה פעמים מכל גורם: מהשר, ממך, מהוועדה. וכל פעם – הנה עכשיו מירי תגיד לי, אין בעיה, בטח, תקבל, הנה, שולחים – כלום, אתם לא מביאים את הרשימה. מה זה הדבר הזה? אני לא מצליח להבין. אם זה עניין של סיווג, אני יושב בוועדה המשותפת בחוץ וביטחון וכספים. ראיתי דברים יותר משמעותיים מאיפה הולכים להקים יחידת שיטור עירוני בשנתיים הקרובות במדינת ישראל. אני לא יודע כבר מה לעשות, תגיד לי אתה, תן לי טיפ. שאילתות – אני לא מקבל מענה; בקשות בדיונים – אני לא מקבל מענה. בקשות בחקיקה – אני לא מקבל מענה. תנו לי, מי יכול לעזור לי? פעם בדיון התקשרתי למשטרה, לא רצו לעזור לי. כי פה זה לא יעזור לי בכלל. בקשה אישית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי הגורם המוסמך לתת את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מלא. כל מי שמסביב לשולחן פה יודע, רק אני לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה זה חסוי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו שאלה טובה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא חסוי. רשימת היישובים שבהם יש שיטור עירוני זאת לא רשימה חסויה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא שבהם, שמתעתדים לפי הרשימה, לפי תבחינים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, תכף נשמע. מירי פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מירי, רק אל תגידי לי שאין בעיה, תקבל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני חייב להגיד לך, אני יושב-ראש הוועדה, לא יודע איזה יישובים מתאימים לקבל. אני לא בטוח שבמשרד יודעים, אבל מירי תאמר. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> נתייחס לזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש שבהתייחסות, מה שנקרא Give me a brake. לפחות אל תגידו לי שבגלל שעבר החוק לשיטור עירוני לפני ארבעה חודשים יש תבחינים שונים ושינינו את הטבלה. כי היו שני לגים לאירוע הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ניתן למירי לענות. לעצם העניין, את ההצעה שלך לקיים דיון מסווג או פתוח על המסקנות שיש מהאירועים אני אקיים. ועדת חקירה אני לא מתכוון לקיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא אמרתי ועדת חקירה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר חקירה, לא ועדת חקירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שם את הדברים על השולחן. יהיה דיון על המסקנות מהאירועים שציינת, גם על הכדורגל וגם על האירוע בהפגנת המיליון. בבקשה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני הגעתי כי נכון לשנת 2024 יש הגדרה של עשר השכונות הכי מסוכנות בישראל ושלוש שכונות מתוכן הן בבאר שבע. לכן באתי לשמוע וללמוד יותר. באמת באתי להקשיב ולשאול שאלות בהתאם לדיון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא נחשבת דרך אגב לאחת המובילות בעניין של סיירת ביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש בה תחנה אחת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, אני בכל זאת רוצה. יש בה תחנה אחת, צריך להיות בה הרבה יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף נשמע. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, תודה רבה. אני מגיע לוועדה שלך יותר מדי פעמים בזמן האחרון. אני אגיד לך למה זה קורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין ועדת חינוך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אל"ף, אין ועדת חינוך בכנסת ישראל. לא יודע אם מישהו יודע, שלושה שבועות כבר אין ועדת חינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם לא בריאות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל בשבועות האחרונים, אמרתי את זה כמה פעמים, אני חרד מאוד כאזרח שגר בעיר נתניה. אני קרוב גם לקו התפר וגם ליישובים בלב השרון, וכמו שהם חוששים אני חושש. ביקרתי מספר פעמים והעליתי את הנושא הזה, ויהיה דיון מהיר אצלך בזמן הקרוב. באתי ללמוד, לשמוע לפני שאני אומר דברים שאני אולי לא מבין בהם. אבל אני חושב שהנושא של סיירות, אנשים שנמצאים בשטח ואזרחים שרואים את המדים זה דבר חשוב, זה דבר שמקנה ביטחון. השאלה אם זה קורה; אני אגיד לך את האמת, אני נמצא בעיר שאני לא מרגיש את זה. דרך אגב, אנחנו גם משלמים תוספת בארנונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגרת שמירה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אגרת שמירה – לא מרגיש את זה, לא מרגיש שמשהו השתנה. להיפך, כשאתה עושה סקר היום בעיר נתניה אתה מרגיש ויודע, לפי הסקר, שאנשים חוששים. זאת אומרת שמצב הביטחון האישי שלהם הוא לא כפי שהיה מהרבה מאוד סיבות. אני מקווה שנלמד מהדברים האלו. אני שמח שיוחאי נמצא פה כי יוחאי ייתן לנו הרבה מאוד נתונים לגבי השלטון המקומי – בסוף זה הדבר המרכזי. ביטחון אישי של האזרחים במדינת ישראל צריך להיות על השולחן כל הזמן. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה על הדברים שאתם אומרים, ההערות האלה מאוד חשובות ואני מקווה שאתם מבינים שאני לא מקיים את הדיון הזה לצאת ידי חובה. אני מקיים את הדיון הזה וסיורים כדי לראות שזה באמת מתקדם. אם תעזרו לי בעניין הזה זה יהיה נהדר. מירי, בבקשה. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> בוקר טוב לכולם, בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. עוד דיון חשוב לעניין קידום סיירות האבטחה. בראשית דבריי אני אגע בנושא של שיטור מקומי כדי שנוכל להתקדם הלאה. אנחנו עובדים נמרצות כדי ליישם את החקיקה ולהביא את התקנות הנדרשות. רועי יפרט אם צריך בצורה יותר מפורטת עם לוחות זמנים, אבל פרסמנו את אמות המידה להערות הציבור שאלה המשקולות שמהן נגזר המודל. להגיד שאין רשימה – יש רשימה, טיוטה, אבל צריך לראות שאמות המידה האלו יאושרו ואז אני מציעה שייקבע דיון, נביא את הנתונים, את הרשימה ברגע שהיא תאושר בצורה סופית בתקנות עצמן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש רשימה של רשויות שמועמדות להיכנס לפיילוט? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> כן. הכול נגזרת של תקציב ומשאבים, אבל קבענו לפי אמות המידה שפרסמנו לציבור. הרשימה נובעת מהקריטריונים שנקבעו בחקיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה? מירי, סליחה שנייה. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> מה זאת אומרת איפה זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה אמות המידה? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> בפרסום לציבור. בתקנות. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בחוק. המשקולות? התזכירים פורסמו באתר התזכירים, ועלו ביום ראשון להערות הציבור. - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אתה אומר כאילו כל יום לפני שאני נכנס לטוויטר אני נכנס לאתר התזכירים הממשלתי וקורא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, מתנצל. אז יש שם יישובים או משקולות? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אז פורסמו לציבור. לא, יש שם משקולות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה זה יעזור לי? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> הרי המשקולות גוזרות את היישובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם יודעים את - - - << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> נכון, היו"ר יקבע. אני מציעה אחרי שאמות המידה יהיו סגורות נביא את הרשימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ובשנתיים לפני כן למה לא נתתם לי תשובה? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> זה אני לא יודעת. אני לא הייתי שם לקבל את השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לא היית שם? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא לא הייתה פה בשנתיים האחרונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח שהיא הייתה. מירי הייתה עוד מתיקון פקודת המשטרה, עוד לפני - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל לא בשיטור העירוני. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> לא בשיטור העירוני, אבל בסדר. בכל מקרה, קיבלנו עכשיו את הבקשה, נקבל את זה בצורה מסודרת מהיושב-ראש ונבוא עם כל מה שנדרש. לגבי סיירות, אתה רוצה להוסיף משהו רועי? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כן. כל הרשויות בארץ מועמדות להיכנס למערכי אכיפה מקומיים, אבל הורדנו את תנאי הסף ומה שהשתנה זה הקדימות. פעם היו מחסניות מכוח החלטות ממשלה, היום הן מכוח החוק. יש אמות מידה בחוק, אני יכול להעביר את הטיוטה שפורסמה, לשלוח לאדון שירי במייל הישיר שלו, אם הוא רוצה. פורסם לציבור, אין לנו פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פרסמו את זה באתר של - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כן, אין לנו להעביר את הטיוטה שפורסמה, יש בה אחוזים לכל אחת מהמשקולות שהצענו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אין לי מה לעשות איתה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, אתה צודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני צריך את הנתונים של הפשיעה, ואז להזין את המשקולות - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, אדוני, אני - - - << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אין שום צורך - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> - - מה אתם שולחים אותי לעשות עבודת מחקר? מה אני המדען הראשי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נו, הציניות ברורה, בוא נתקדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מה שהם אומרים לי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> - - - תשובה, לא? תקשיב. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני מסביר את - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> - - - צריך לקבל תשובות שנתיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תקשיב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מקשיב, תאמין לי, ואני מבין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שמתי לב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כששולחים אותי לעשות משקולות זה אומר, קח את המשקולות, קח את נתוני הפשיעה, תחשב לפי כל עיר איזה נתוני פשיעה. אני רוצה לראות אותו מחשב לפי הזה שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תנו לו לסיים את ההרצאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הרצאה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני מסביר את התהליך. נניח שפרסמנו משקולות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תמשיך, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו התשובה שלא רציתי לקבל. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, תעצור. עוד משהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. אני נותן לך את הרשות, דבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תביא את הרשימה, זה הכול. לא של המשקולות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בוא נתקדם. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני רק אגיד איך התהליך נראה בסוף. אחרי שנקבל את הסכמת שר הפנים, אתמול הגיעו ההערות ממשרד הפנים, אנחנו מעבדים אותן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין שר. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אדוני, אני משפטן, לא חבר כנסת. אחרי שנקבל את הסכמת שר הפנים התקנות יפורסמו בחתימת השר האחראי, אישור משרד המשפטים, חקיקת משנה, יכול להיות שהמשקולות ישתנו לפה ולשם רק אחרי שהנוסח הסופי יאושר בידי כל הגורמים האלה. התקנות ייכנסו לתוקף, נדע מה המשקל של כל אמת מידה. יכולתי לתת לך היום רשימת רשויות והיא תשתנה. אני לא מכיר את הרשימה, אין לי אותה, אני לא עושה את החישובים. כשהתקנות ייגמרו ויפורסמו אחרי חתימת השר כדין הרשימה תהיה סופית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לוח זמנים לעניין הזה? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> כן. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אמרתי, יום ראשון בערב הפרסום לציבור יסתיים - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> צביקה, אין שר. אין שר פנים, אין להם. הם לא יכולים להתקדם. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> נכון, זה גם בעיה, אתה צודק. אנחנו צריכים לגמור אצלנו את העבודה הפנימית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש ממלא מקום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין, אין ממלא מקום. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, אין. אבל אנחנו מקדמים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פג התוקף של ממלא המקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין גם שר בריאות, למי שעדיין לא יודע. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> קיבלנו אתמול הערות מהיחידות המקצועיות של משרד הפנים. אנחנו מעבדים אותן, נגיע לנוסח מוסכם איתם, בכל מקרה צריכים בסוף הסכמה של שר פנים כשיהיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היינו צריכים להתייחס לזה בחקיקה הראשית, במקרה שאין שר פנים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> וגם מחלקת חקיקת המשנה וייעוץ וחקיקה. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> למה חקיקת משנה? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> וייעוץ וחקיקה, אמרתי. ואז בסוף כשהתקנות יהיו מוכנות לחתימה, אם יהיה שר פנים נקבל את הסכמתו. אם לא, נחכה לו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. סיירות אבטחה. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> לעניין סיירות האבטחה, יש שני וקטורים בהסתכלות על העבודה הזאת. אחד זה החקיקה שתכף ניגע בה, והשני זה השוטף. כפי שצוין לגבי שלומי וקריית שמונה, גם נחתם צו לצורך העניין באמצעות פיילוט שאנחנו מפעילים אחרי גיבוש תפיסה סדורה יחד עם משטרת ישראל על סיירות האבטחה, ואנחנו גם בשיח עם משרד המשפטים להרחיב את הפיילוט לעוד יישובים שמבקשים סיירות אבטחה שהן סיירות מקומיות. צריך להזכיר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה אומר שאתם רוצים עוד רשויות שיעשו ניסוי ואנחנו נשב לראות איך זה קורה? או לתת להן אישור להקים? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> בחקיקה צריך להביא שינויים. במקביל יש צרכים שכבר עולים מהשטח, ויש לא מעט יישובים שבהם פועלות סיירות אבטחה, היום כ-20 יישובים - - - << אורח >> מייק כהן: << אורח >> 23. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> 23 יישובים שבהם פועלות סיירות אבטחה לא במודל שגיבשנו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל פרטים, איזה מדים הם לובשים? איזה כלי נשק? מה זה בכלל העולם הזה? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה לא סיירות שהן לא - - - << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> תכף נתייחס לזה, רגע, אבל רועי - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בינתיים הן לא במשרד לביטחון לאומי. אתם רוצים להעביר את זה למשרד לביטחון לאומי. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> התפיסה הזו אומרת שבסוף הסיירות האלה זה לא כמו שיטור מקומי של משטרה יחד עם פקחים. אלה כוחות אבטחה שמופעלים בידי הרשות המקומית, ועדיין - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הם מתנדבים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> הם מועסקים, והתפיסה המחודשת היא ששמנו לב שיש פה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. עם העובדה שמדובר בכוח אדם שמועסק בידי הרשות המקומית, עדיין יש כוח אבטחה ביישוב וצריך שיהיה פה סנכרון מול משטרת ישראל. ישבנו חודשים שלמים יחד עם המשטרה לראות איך נותנים מענה לדבר הזה. לא עוצמים עיניים ורואים סיירות אבטחה קמות חדשים לבקרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן הפיילוט רץ? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> הפיילוט לקריית שמונה ושלומי, לדעתי, אושר לפני כחודשיים. זאת אומרת שאין לנו מספיק דאטה כדי לראות איך הוא זז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן הגדרתם לפיילוט? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> הפיילוט עצמו קובע עבודה בתפיסת הפעלה מחודשת שמשטרת ישראל הגדירה יחד עם הרשות המקומית איך עובדים ביחד בתא שטח מסוים עם איזשהו סנכרון, ותכף מייק ירחיב על הדברים הללו. הפיילוט לא קובע זמן מסוים, כי יש היום לשר לביטחון לאומי סמכות לחתום על צו באזורים מסוימים ולהעניק סמכויות לפקחים ולכוחות אבטחה הללו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אדייק את השאלה. ברור לי, כשעושים פיילוט אני רוצה לבחון את זה נגיד, חצי שנה, ואחרי חצי שנה אני עושה reverse engineering, יושב ואומר מה טוב, מה לא טוב, מה צריך לעשות. בטח ובטח כשיש חקיקה שרצה בכנסת בדיוק באותו נושא, אז זה סעד הזמנים. אני יודע שאפשר להאריך את זה, ואני גם יודע – דיברנו על זה בדיון הקודם – שקיימים 23 יישובים שזה מתבקש. לכן אני שואל. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> אפילו יותר. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> יש 23 יישובים שאנחנו מכירים שבהם זה מתרחש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יותר, כי אין מועצות אזוריות, נכון? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> בעבודת המטה שלנו הגדרנו מדדים שוטפים שבהם גם נעשה דיונים יחד עם משטרת ישראל, עם מפקדי התחנות הרלוונטיים במקומות שזה יפעל בהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר יהיה לראות את זה? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> הם מתכוונים ללוות את זה בשנה הקרובה בצורה צמודה. אנחנו כן מודעים לצורך בשטח, זה לא שמישהו יושב ומחכה שתיעשה עבודת המחקר. צריך את הכוחות הללו ונכון שהם יקומו במסגרת שאנחנו מתווים ולא במסגרת שלא עוברת שום קריטריונים ושום סנכרון של כוחות הפועלים אל מול משטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות את הנתונים? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> בגלל זה אנחנו רוצים לקדם במקביל לפיילוט – ולרוץ על עוד יישובים בצורה יותר סדורה ממה שקורה היום – את החקיקה שתיתן להם יכולת לנוע במקומות נוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את הנתונים של הפיילוט של שני היישובים או יישובים נוספים שייכנסו, איך נוכל לראות, איך נוכל לנתח? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אנחנו נגיע - - - << אורח >> מייק כהן: << אורח >> אני אתייחס, אדוני, אנסה להתייחס - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מירי, רק שאלה קטנה. כשרוצים להעביר את זה למשרד לביטחון לאומי, מה העמדה של השלטון המקומי? איפה הם נמצאים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף נשמע אותם. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אנחנו בדיונים שוטפים עם השלטון המקומי שמעוניינים מאוד בסיירות הללו. מעבר לזה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם מעוניינים שזה יהיה תחת המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> תכף נשמע את השלטון המקומי, אבל כמשרד לביטחון לאומי יש לנו אחריות לאזרחים, והדברים צריכים להתנהל בצורה סדורה. בסוף יש משטרה אחת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל מי שמפעיל אותם בסוף זה הרשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אז תכף נשמע על מודל ההפעלה. נכון, הרשויות מפעילות אותם, אבל אנחנו לא רוצים שזה יתנגש לנו עם כוחות שיטור, ולכן הן יכולות להפעיל אותם בתנאים מסוימים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק בגלל זה נכנסנו לזה. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אני אשמח שמייק יתייחס בפירוט לפיילוט. אני לא יודעת גם אם המונח פיילוט הוא מונח נכון, אלא יותר פעולה בתפיסת הפעלה כמו שצריכה להיות במעבר לחקיקה החדשה, ודברים יכולים לקרות במקביל ולא בטור בהקשר הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מייק, בבקשה. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> מייק כהן, ראש מדור שיטור עירוני מאגף המבצעים של משטרת ישראל. לקחתי את עניין ההסדרה מול סיירות ביטחון ברשויות מתוך הבנה שכמות עצומה של רשויות מפעילות מאבטחים במרחב הציבורי, כפי שציין אדוני, כל אחד עם נראות שונה, מדים שונים, חימוש שונה. למעשה אין סנכרון בנושא הביטחון בין האחראי לתא השטח הטריטוריאלי, שזו משטרת ישראל, לבין אותן סיירות. קראנו לזה פיילוט, אבל זו הסדרה שאומרת בואו נעשה עבודה משותפת. תראו לנו מה המקומות או הצורך של הרשות באבטחה מדלגת כזו או אחרת ואנחנו נבחן איתכם. יש לנו גם יכולת לבחון את כמות האירועים באותו מקום, את כמות המבלים באותו מקום, למה הרשות חושבת שהמקום הזה צריך להיות מאובטח וכו'. אנחנו נבחן ביחד איתכם ובסופו של דבר על-פי חוק סמכויות לשמירה על הביטחון רשאי השר לביטחון לאומי לתת צו לאותם מקומות שיוצבו בהם מאבטחים. מספר רשויות הרימו את הכפפה ואנחנו בהליך הסדרה איתן. אדוני ציין את שלומי וקריית שמונה, אנחנו עוקבים אחרי שלומי וקריית שמונה והן עדיין לא איישו את אנשי האבטחה בסיירות האבטחה. זאת אומרת אין סיירות אבטחה אבל יש מכרז וכל מה שמתלווה לנקודה הזאת. כל הרעיון היה שהרשות המקומית תבחר אדם מטעמה, מישהו שמבין בביטחון, והוא יעבוד מול משטרת ישראל בהפעלת הסיירת. זה אומר יושבים ביחד ורואים את המשימות, קורה אירוע – כולם יודעים על זה. הם מקבלים משימות ולא נכנסים אחד מתחת לשני בזמן אירוע. הם יודעים ליצור קשר אם הם מזהים איזשהו אלמנט של סכנה פח"עית ואיך הקשר הזה נוצר, מי מגיב להם וכולי. יש לזה חשיבות אסטרטגית כדי לא ליצור מצב שיגיע שוטר לאזור מסוים ויראה באותו סייר ביטחון אדם חשוד שנושא נשק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ואתם מתערבים בנתונים שמבקשים מאותו אדם? איזה ידע יש לו, איזה ניסיון, מה הוא עשה בצבא? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> כן, חלק מהעניין של ההסדרה זה גם עניין ההכשרה. אני רציתי לציין את זה בסוף אבל אם כבר אתה שואל אותי, ההכשרה לאותו מאבטח, סייר ביטחון, היא שונה ממה שאנחנו מכירים. אם ניקח את הרמה הכי נמוכה מול הרמה הכי גבוהה, הוא ברמה האמצעית בהכשרה. אחד התנאים, יתקן אותי אורי, זה שהוא יהיה יוצא צבא. המשמעות של כך היא שלמעשה זה מישהו שחווה קהל, זה מישהו שהיה באירוע פח"ע או לפחות התאמן לאירועי פח"ע בצבא והניסיון שלו שונה ממאבטח אחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לוחם או צבא? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> לוחם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. זה שני דברים שונים. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> אנחנו רוצים ליצור מצב שאותה סיירת עובדת מול רשות מקומית, כי רשות מקומית מחויבת ויודעת לעבוד מול התחנה הטריטוריאלית. וההסדרה הזאת נועדה לכך שכל נושא הביטחון של העיר – גם ראש העיר רוצה את האנשים שלו במקומות שלו ומול המשטרה שאחראית על תא שטח טריטוריאלי – יהיה בסנכרון והבנה. יש אצלנו מושג שנקרא פק"מ, החבר'ה הוותיקים שעוסקים באבטחה מכירים. זו הפקודה שאומרת מה אנחנו הולכים לעשות בשגרה שלנו ומה קורה בחירום. ברגע שאתה מסדיר את זה והשטח עובד מול המשטרה, אנחנו נמנע לחלוטין את האפשרות שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה – לא בשגרה ולא בחירום. לטובת העניין אנחנו צריכים שהרשות תתחייב, כי אנחנו לא יכולים להנחות אותה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מי משלם? תקציבית. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> הרשות המקומית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אתה מבין שחלק לא יכולים וגם לא יעשו את זה. כספית, כלכלית. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> חלק גובים, חלק לא. אבל מהבחינה הזאת זו הרשות המקומית. היא מבקשת ואז אנחנו - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, זה שהם גובים זה נחמד מאוד, זה כמו מע"מ אפס באילת. אתה לא משלם מע"מ אבל המחיר רגיל. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> כן, אבל אני אומר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה אתה רוצה? שהוא יגבה כסף? מה אתה רוצה ממנו? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלות ולקבל תשובות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זו יוזמה שהובילו ראשי הרשויות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> צביקה, הכול טוב ויפה, אבל הוא אומר בעצמו שבערים שיש פיילוט זה עדיין לא קורה, אז כנראה, ואני לא מאשים את המשטרה - - - << אורח >> מייק כהן: << אורח >> יש תהליכים, זה קורה, התהליכים לטובת העניין לוקח להם זמן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה אתה עצבני? אני בא לפה לעזור לציבור, לא לעצמי. למה אתה כועס? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> חשוב להבין שיש תהליכים. גם בשלומי ובקריית שמונה התהליך החל בזה שהם יצאו למכרז לחברת האבטחה. אותם אנשים שהם רוצים להכשיר, כפי שציינתי, עברו לחטיבת האבטחה לאישור, כי חטיבת האבטחה מאשרת ובודקת מאבטחים לטובת בתי הספר שמבצעים את ההכשרה. התהליך החל באותם מקומות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה המפתח? נניח יש עיר כמו שלומי, היא לא עיר כמו באר שבע. יש איזשהו מפתח שעל פיו מקימים את הסיירות? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> נכון. לכן הערים הן כל כך שונות בגודל ובמקומות שאותם רוצים לאבטח. ניקח לדוגמה את באר שבע, שאני מכיר באופן אישי כי הייתי שם ואני מכיר את התחנה ואת העבודה מול הסיירת. בבאר שבע יש כמות גדולה של מאבטחים מהסיבה הפשוטה שהדרישה לזמן אבטחה במהלך יממה לכמות המקומות המאובטחים היא הרבה יותר גדולה מאשר לדוגמה אשדוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שלומי. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> או שלומי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אשדוד דווקא אותו גודל פחות או יותר. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> לא, את המקומות שהרשות מבקשת, שהרשות אומרת אני רוצה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הרשות מגדירה בעצם מה המקומות. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> היא מבקשת, נכון. ואז אנחנו נכנסים לאותם מקומות. אין פה אישור אוטומטי, אנחנו בוחנים, לא כל מקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה הסמכות? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> למי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת, כשאתה מכשיר level בין לבין של המאבטח, מאיפה הוא מקבל את הסמכות? היא רק בצו של השר? הוא מגדיר את המקומות שהוא יכול לעשות, להסתובב, לחפש? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא תקין. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> יש חוק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> מייק כהן: << אורח >> מאיזו בחינה? יש חוק סמכויות לשם שמירה על הביטחון שקובע שהשר לבל"מ נותן צו למקום מסוים ששם הוא חושב שצריך להיות מאבטח, ולאותו מאבטח יש סמכות לאותו מקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה יש לכם היום כל אחד צועק פה? לא הבנתי את זה. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> לא, אני עונה לשאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל"ף אני יודע לצעוק, בי"ת אני יודע לשאול. תודה. אני מנסה להבין את הרציונל. סתם בשביל ההבנה הכללית, יכול השר עכשיו להחליט – לא יודע, נגיד ב-200 רשויות אין שיטור עירוני – שבכל הרשויות האלה המודל הזה יפעל. נכון? תיאורטית. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> הרשות מבקשת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהנחה והרשות ביקשה. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> זה קיים היום בחוק סמכויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. הרציונל זה לא לעשות חקיקה סביב זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החקיקה היא לא בדיון. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> עכשיו אנחנו נכנסים לענייני חקיקה, שזה יותר הייעוץ המשפטי, אבל אני כן יכול להגיד, כי דיברנו על פיילוט, מה למדנו. אנחנו בתהליכי התייעלות. אז קודם כול למדנו שכל חברת אבטחה או לכל עיר יש נראות שונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל לקחנו שתי ערים שהן צמודות גדר, אני מבין את הצורך, אז הרציונל היה אומר לפחות קח - - - << אורח >> מייק כהן: << אורח >> בבאר שבע זה כבר קיים. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> רגע, מייק. אני רוצה, ברשותך היו"ר, לעשות סדר. לא סתם אמרתי שיש פה שני צירים: הציר השוטף והציר של החקיקה. מה שמייק מדבר עליו כרגע זה מה אנחנו עושים במצב הנורמטיבי הקיים. אבל יש ציר החקיקה שאנחנו רוצים לקדם, שחשוב שזה יגיע לוועדה. רועי ייגע בזה בפירוט. אני חושבת שזו ההסתכלות העיקרית, מבט קדימה. יש את מה שאנחנו מנסים לפעול בו עכשיו – אנחנו קוראים לזה פיילוט, זו פשוט הסדרה של ההפעלה של הסיירות שממילא קיימות. אנחנו רואים שהן מתרבות כמו פטריות אחרי הגשם, וזה לא הגיוני שאנחנו, המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, נשב ונגיד בואו נחכה להסדרה. אלא ראינו מתוך מחויבות, הבנה ואחריות, שצריך כבר עכשיו לפעול, להסדיר ולייצר איזשהו שיח שמאפשר תפיסת הפעלה שחס וחלילה לא תגיע לכדי כאוס במצבי חירום. זה מה שאנחנו עושים. קראנו לזה פיילוט; זה לא באמת פיילוט, זו הסדרה וניסיון לפעול ביותר רשויות בצורה מוסדרת. במקביל, צריך לעשות שינוי חקיקה ואני אשמח שרועי והציר המשפטי יפרטו יותר לגבי השינויים שאנחנו או המשטרה מביאים. << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> אם אפשר רק עוד מילה אחת לפני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. רק תציג את עצמך, אורי. << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> אורי בוצומנסקי, מהייעוץ המשפטי של המשטרה. במתווה הפיילוט הקיים, הוא בעצם פועל לפי ההסדרה בחוק סמכויות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מציע לקבל את ההערה של מירי ולהוריד את השם פיילוט, הוא שם לא נכון, גם אני השתמשתי בו. הסדרה זה השם. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> כך זה מופיע אדוני, גם ברשומות של ההסדרה שלנו. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אבל - - - << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> ההפעלה היא בהתאם להסדרים הקיימים בחוק הסמכויות. כיום לפי חוק הסמכויות השר לבל"מ רשאי להסמיך מאבטח בסמכויות במקומות מסוימים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יפה. אז זו הנקודה שאני שואל. אם אני למשל ראש עיריית סח'נין ואני רוצה את זה. יכול לבוא השר ולהגיד לא, אני לא מאשר. נכון? << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> אז הרשות פונה למשרד לביטחון לאומי, השר מעביר את רשימת המקומות למשטרה, המשטרה בוחנת בהתאם לשיקולים שמפורטים במסמך המתווה הזמני – אני לא משתמש במילה פיילוט – ובוחנים האם יש צורך מבצעי בהצבת מאבטח עם סמכויות באותם מקומות. מעבירים את ההמלצה למשרד לביטחון לאומי ומקבלים החלטה האם מאשרים את כל המקומות או חלק מהמקומות, ומוציאים צו למאבטחים עם סמכויות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השר. חייב אישור של השר. << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> זה הסמכות של השר. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ולכן כשאני שואל אותך, אם אני ראש עיריית סח'נין והכול עבר והכול נחמד, ואתם אישרתם והמלצתם, האם השר יכול להגיד לא, אני לא מאשר? << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> סמכות שלו לפי חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה רשויות ביקשו? סתם, נגיד. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> כרגע פועלות למעלה מ-20 רשויות שעדיין - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שביקשו את ההסדרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> יש לפחות 12 רשויות שהגיעו אליי למשרד שמעוניינות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עניתם לרשויות? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> לא. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> הן בעיקר פונות אלינו. אנחנו מקבלים הרבה פניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הן מודעות לזה? סתם, אני אומר לכם בתור מישהו שהיה ברשויות, לא היה לי מושג על האירוע הזה - - - << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אני ממש מרגישה שמציגים את זה לא נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם אני מרגיש. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> הצו הזה הוא לא משהו שלא מפורסם לציבור. הצו הזה לא חדש, הציבור מודע לו, הרשויות מודעות אליו, השלטון המקומי מכיר את זה. ב-16 בנובמבר אני מקיימת דיון אצלי לשיתוף ציבור עם קב"טים של רשויות מקומיות גם לחשיפה, גם לשמוע וגם לראות איך אנחנו מתייעלים ומשתפרים בהקשרים האלה. אז זה לא משהו שנעשה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רגע, אני אתן לך - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אם לרשות מקומית אין את התקציב, לא יעזור לה כלום למעשה. נכון? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה גם ככה השיטור העירוני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מנסה להבין, למעשה אין השתתפות של המשרד, אם לרשות אין תקציב - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש משרד, אבל עדיין, אם אין לה כסף בכלל זה לא - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לסיירות לא, לשיטור העירוני כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז כאילו אין. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> יש לה תקציב ולא מפנה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם הזכות לביטחון אישי, הכול הופרט כבר. << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> כן חשוב להגיד שלאותם מאבטחים של הסיירות – כאשר הם יוצאים מהמקומות המאובטחים שכלולים בצו ומסתובבים במרחב הציבורי בשטח הרשות – נכון להיום אין להם סמכויות במרחב הציבורי מעבר לסמכויות שנתונות לכל אדם. יכול להיות שזה ישתנה בתיקון החקיקה, זה עוד יגיע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תיקון החקיקה, מירי, בעצם אמור לתת סמכויות לסיירי הביטחון. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> למאבטח, כן. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> סמכות אחת נוספת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזו סמכות יש לו? אומרים שאין שום סמכות. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אני יכולה בבקשה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז תכף תשמעי איזה סמכות יש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זו השאלה שלי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש, הסדרת הסמכויות קיים כבר שנים, מ-2006 או 2005. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לסיירות הביטחון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לפקחים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לפקחים, לא שאלתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל הם חלק מהפקחים, זה בדיוק העניין. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אני אשמח, אני מציעה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> סייר ביטחון הוא פקח? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פקח אבטחה, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, מה פתאום? כולם אומרים לך לא, לא רק אני. אבל תקשיב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא ככה, צביקה. הוא מאבטח, בעולם האכיפה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא מאבטח, סליחה, לא פקח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני לא סתם שואלת. הכול טוב, רק רציתי לדעת, אני מנסה להבין את הרציונל. אז הנה, תסביר לי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני אסביר, אבל לפני שאני אסביר, שלומית מאוד דחוף לה להגיד איזה משהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, כן. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> דחוף לה? זה לא דחוף לי, אני מרגישה שהתחלתם בקומה ארבע כשצריך להתחיל בקומה אחת. כי כבר מדברים על הפיילוט – וככה זה גם הוצג על ידי המשרד לביטחון לאומי, אז אם זה לא פיילוט היה כדאי שתספרו לי – אז בואו נתחיל רגע בקומה ראשונה. יש את חוק סמכויות. הוא מדבר על מאבטח במקום ספציפי, ולזה החוק הזה נועד. זה למאבטח כניסה לקניון, ליד תחנת האוטובוס, הוא צמוד מקום. הסמכויות שניתנות לו הן צמודות למקום ספציפי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הן מוגבלות למקום? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. כמו מאבטח בית ספר. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כן. זה כתוב לו בתעודה. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אבל זה לא מאבטח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הסייר ביטחון הזה. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> בגלל זה אמרתי, התחילו איתכם בקומה ארבע, כשצריך להתחיל בקומה אחת כדי להבין מה בכלל הפיילוט, מה החקיקה המוצעת, מה באמת צריך. עכשיו אני לא מדברת כמשרד המשפטים, טוב? רק הסבר מה אנחנו עושים פה. יש מאבטח, הוא צמוד מקום, זה חוק סמכויות. הוא נחקק בזמנו סביב עלייה בפיגועים וחששות של פעילות חבלנית עוינת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סביב 2002. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> לא, 2006. אבל זה היה הרציונל, אוקיי? צמוד מקום, מאבטח שפותח לך את התיק בכניסה. אחר כך היה שלב שהחליטו שיש כמה מקומות ברשות שצריכים את המאבטחים האלה, במקום שנציב מאבטח בכל מקום, בוא נסמיך אותו ביחס לפוליגון. יש את המקומות אחת שתיים שלוש ארבע, הוא יוכל לנוע ביניהם. לא להפעיל סמכויות ביניהם אבל הוא יהיה מוסמך ביחס לכולם, לא רק למקום הספציפי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הסיירות שלפני השיטור העירוני. סיור משולב. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> זה לא שיטור עירוני. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> לא קשור. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> שיטור עירוני זה מקום אחר, מוסמך עם סמכויות אחרות. אני עכשיו מדברת על המאבטח ששואל אותך "יש לך נשק", כן? אז עכשיו אותו מאבטח לא מוצמד רק לסניף של רמי לוי, אלא יכול לפתוח את זה בפארק איקס. הוא יכול להיות בין אחת שתיים שלוש ארבע, בתוך הפוליגון הוא לא פועל, אבל הוא פועל בכל אחת מהנקודות ציון. זה שלב שתיים. זה קרה למיטב ידיעתי רק בבאר שבע, שהיה צו כזה שחתם עליו אז השר בר-לב שנתן להם את המקומות האלה. הניסיון הזה היה לא פשוט, כי מה גילינו? שלא פועלים רק באחת שתיים שלוש ארבע, אלא גם בתוך הפוליגון. מעבר לזה התגלתה התופעה מהשטח – עכשיו אנחנו מדברים על קומה שלוש – שרשויות מקומיות, מתוך הצורך והתחושה שלתושבים אין ביטחון אישי, הקימו סיירות ביטחון. סיירות הביטחון האלה לא פועלות מכוח חוק סמכויות שעכשיו תיארתי לכם את אחת ושתיים, אלא הם מסתובבים במרחב הציבורי ונותנים ביטחון. האם יש להם - - - << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> חברות אבטחה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שכן, למה לא? כן. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דבי, לי זה ברור. נשבע לך שזה ברור לי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דבי, עוד מעט תקבלי את הרשות לדבר, תני רגע לשלומית, כן, בבקשה שלומית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמשיכי לקומה שלוש. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> קומה שלוש: במציאות בשטח, מתוך הצורך של הרשויות המקומיות, מה שאתה תיארת, היו"ר, רוצים לתת ביטחון לתושבים והם מקימים סיירות ביטחון. לפעמים עובדי רשות, לפעמים מאבטחים עם קב"ט. גם המאבטח של רמי לוי הוא עובד פרטי, הוא עובד חברת כוח אדם או כל מיני דברים כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובד קבלן. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אני לא נכנסת - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שלומית, יש גם מתנדבים. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> מאבטח הוא לא מתנדב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, בסיירות האלה, אני מכיר מהעיר שלי. במשטרת נתניה הם מתנדבים. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אבל אני בקומה שלוש, רגע. אז עכשיו יש לנו כאן אנשים – אני לא מדברת על מתנדבים – שמקבלים כסף כדי לתת ביטחון. מאבטחים את האירוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כסף והכשרה, ומונחי משטרה. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> לכאורה, חכו, רגע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וסמכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> תן לה לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני עבדתי בזה, אני מכיר - - - << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> רגע, חבר הכנסת, תן לי שנייה. כאן יש לנו מצב של ריק נורמטיבי. אנחנו נתקלים בתופעה במציאות, היא צומחת מהשטח ולא מוסדרת בשום מקום. אין בתוך הנורמות הישראליות, בהסדרי החקיקה הישראלים, משהו שמסדיר את הדבר הזה שצמח מהשטח. עכשיו הגענו לקומה ארבע. בא המשרד לביטחון לאומי ואומר, אני מזהה תופעה ואני רוצה לתת לה מענה. קומה ארבע וחצי, פיילוט, כך הוצג לי. בעצם אנחנו ננסה לעשות את באר שבע – זוכרים, אחת שתיים שלוש ארבע פועלים בתוך מקום אבל לא מסביב, אלא רק מוסמכים למקומות ספציפיים – זה קריית שמונה ושלומי. יש מקומות ספציפיים שמותר למאבטחים לפעול והם יכולים לעבור ביניהם. אם בפארק צריך בשעה ארבע בצהריים אז הוא יהיה שם. אבל אם בבוקר צריך אותו בקניון – הבנתם למה אני מתכוונת. זה ארבע וחצי. בוא נראה האם אפשר לעשות את מודל באר שבע, נקרא לו, שלא היה מוצלח, כי מה שגילינו זה שהמאבטחים פועלים ללא סמכויות ומפעילים סמכויות שאין להם. בואו נראה מה קורה כשאנחנו בקשר עם מייק, כשאנחנו יוצרים את פקודת ההפעלה, כשיש לנו קב"ט שמסביר ויודע איך לפעול, בואו נראה איך זה מתנהל כשמשטרה נכנסת לתמונה, ולא כל אחד free ranger, נוסע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ואז אפשר להגיע לקומה חמישית. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> עכשיו חמש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה שיש מעלית. תשמעי, אם היית מורה שלי בבית ספר הייתי תלמיד מצטיין. צריך להעתיק אותך למערכת החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא באה ממערכת החינוך. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> זו מחמאה גדולה, אני רק אספר שהייתי מורה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, לא טעיתי. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> ואז עשיתי את הטעות ובאתי להיות משפטנית. הייתי מורה לתנ"ך. גם פה זה חשוב, לא? כאן המסכנים צריכים להגיע אליי. קומה חמש, חקיקה. עכשיו גיליתי את הריק הנורמטיבי, אני בזמן הזה מנסה את ארבע וחצי, מנסה לראות איך נראה מודל באר שבע עם הנחייה של משטרה. אמרתי בזמנו למשרד לביטחון לאומי – זה בהמשך לשאלתך, חבר הכנסת שירי – אנחנו לא נרחיב את הפיילוט או את ההסדרות האלה בלי לראות מה המדדים, מה בודקים, האפקטיביות. איך נדע שאנחנו לא חוזרים על טעויות באר שבע? באר שבע כמשל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל שלומית, זה לא בסמכותך. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> למה לא בסמכותי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אם הוא חותם על אותן הסמכות, זה לא באירוע. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> מפרסמים את הצו - - - << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> צו הוא בכל זאת חקיקה, וחקיקה עוברת דרך הייעוץ המשפטי. אלא אם כן הכנסת תשנה את זה, בינתיים עם צווים יש את משרד המשפטים וצריך לעבור דרכנו. זה לא שאני מסתכלת על עצמי כגורם וטו, אלא כי אני אומרת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גורם מאפשר. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> תמיד מאפשר. אנחנו יודעים שבאר שבע לא הצליח. אתם רוצים לנסות משהו חדש בשלומי וקריית שמונה. שם יש גם את הצורך הביטחוני, גם עברו החלטות ממשלה שתקצבו, דרך אגב, את סיירות הביטחון האלה. כאן זה לא מהכסף של הרשות של שלומי וקריית שמונה, זה אלמנט אחר של המימון שעוד נדבר עליו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המאבטחים הם לא מהכסף? זה לא ידעתי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> במקרה הזה. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> לא. יש השתתפות במימון של קריית שמונה ושלומי. אבל רגע, שנייה, אנחנו סוטים, אני אסיים. אני חושבת שאם בודקים את מה שקראנו לו ארבע וחצי, לראות איך ייראה באר שבע כשזה מוסדר, צריך לעשות את זה אט-אט וקודם כל להבין מה אנחנו מודדים, מה אנחנו רוצים לראות. כמה הוא התייעץ עם המשטרה, צריך מדדים לזה. כדי להרחיב את הפיילוט – תקרא לזה הסדרה זמנית עד שתבוא חקיקה שתעשה לנו סדר בכל הדברים האלה – צריך שיהיה מסמך מאורגן עם מדדים מאורגנים, שנוכל לבחון ולדעת בסוף התהליך: מוצלח, לא מוצלח, כדאי באר שבע, אולי לא צריך את החקיקה הכללית הזאת שמסדירה את הכול, אולי מספיק לנו הארבע וחצי, או אם אנחנו צריכים את חמש. ועכשיו הגענו לקומה חמש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חמישית. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> קומה חמישית, סליחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רגע, לפני קומה חמש. אני רוצה לנצל את היכולת של המורה שבך, ברשותך. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אני רק מקווה שגם משפטנית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם יכול להיות שבסוף שלב ההסדרה, הבחינה, הפיילוט, כל אחד שיקרא לזה איך שהוא רוצה – תהיה מסקנה שאסור לאפשר את הדבר הזה? << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אסור לאפשר את מה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את קיומן של סיירות הביטחון במתכונת שבה הן קיימות כיום? << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> בשלב ארבע וחצי או בחמש? לא יודעת. ארבע וחצי, אנחנו חושבים שמשפטית אפשר לחיות עם הרעיון שעוברים בין אחת שתיים שלוש ארבע אבל לא מפעילים סמכות בתוך הפוליגון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל המציאות לא מאפשרת את זה בשום צורה, אין סיכוי. שלומית, אפשר שנייה? אני לא סתם אומר, כי אני עשיתי את הדברים האלה. במציאות זה פשוט לא קורה. וכשאני אומר מונחי משטרה וישר קפצתם, אנחנו עבדנו עם משטרה. אני נכנסתי לתדריכים של ראש משמרת. << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> כן, אבל ההבדל הוא שזה תחת הסכמה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, אורי, אל תפתחו לי ויכוחים פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכול בהסכמה, אף אחד לא כפה עליי להיכנס. אני אפילו אכלתי מה שנקרא כלכלה, לא יודע, אתם עדיין קוראים לזה. אז המציאות בשטח היא עולם אחר לגמרי מהקומות המדהימות שאת ציינת, זה הסבר טוב. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אני רוצה להגיד ככה – ועכשיו, אם יותר לי, אני חוזרת לכובע של משרד המשפטים. עד עכשיו זה היה הסברה משפטית, עכשיו כובע של משרד המשפטים. כשאנחנו באים ורוצים לעשות חקיקה, צריך לעשות מיפוי של האינטרסים ושל הגורמים והצרכים השונים. כי לדוגמה, התזכיר שפורסם אתמול על ידי המשרד לביטחון לאומי מוכוון אירוע מסוים. הוא מוכוון פח"ע. אבל כשאני מדברת פה עם השותפים הם אומרים שיש להם בעיות אחרות. << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> נוספות. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> נוספות, אחרות. זה צריך להיות גם וגם. אי אפשר את הפרטץ' הזה. אי אפשר שנעשה פלסטר על פלסטר. כשאנחנו נגיע לקומה חמש, צריך שיהיה ברור לכל ראש רשות ולכל קב"ט מה מותר לו ומה אסור לו. אם אנחנו נחליט שהמודל הנכון הוא סיירות ביטחון מונחות משטרה זה אומר שסיירות ביטחון שלא מונחות משטרה צריך לסגור, הן לא יוכלו להמשיך לפעול. אני עוד לא קובעת, אתה אומר המציאות בשטח הולידה 23, אף רשות לא תסגור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות? << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אבל סליחה, אם יש חקיקה, והחקיקה אומרת אתה ראש רשות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא תהיה חקיקה כזאת. אני לא חושב שיש פה מישהו שרוצה לייצר בסוף חקיקה שאוסרת על זה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זו גם לא הכוונה שלהם. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אני לא יודעת מה החקיקה הראויה, אני לא הבעתי עמדה ביחס לזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היום אין חקיקה. כל אחד עושה מה שהוא רוצה, אמיתי. לכן אמרתי צריך להסדיר את זה. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אז זה מצב שאני אומרת לך כמשרד המשפטים, או אתה יודע מה, אני אומרת לך כאזרחית מודאגת, אני מאוד מודאגת מזה שיש גורמים בתוך המרחב הציבורי שמפעילים סמכויות ללא סמכות, ויכולים לעכב או חושבים שיש להם את הסמכות לעכב, ודורשים זיהוי מאנשים שהם פשוט ממוצא אחר או מתנהגים בצורה שנראית להם מחשידה – אבל הם לא עברו הכשרה שגורמת להם לדעת מה יכול להיחשב כחשד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה קורה ביום יום. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> מול מציאות בשטח צריך להרים – רק שורה תחתונה, צריך רגע להיות חכמים. אני יודעת שאצה רצה הדרך, והיו"ר, אני יודעת כמה אתה רוצה לדחוף בכל הכוח, ויכול להיות גם העובדה שאתה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להסדיר. אני מוטרד, אם שמעת את מילות הפתיחה שלי. שיטור עירוני, כיתות כוננות, פקחים, סיירת ביטחון, כל אלה במרחב הציבורי; הדו"צ מחכה לנו, זה הכול. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> יפה. אז אני אומרת, יש כאן כמה סוגיות על הפרק. אם זה צורך בטחוני וכל רשות צריכה את זה, אז למה זה רק לפי רצון של רשות? אבל אז אנחנו נכנסים להיבטים תקציביים ואני בטוחה שהמשרד לבל"מ לא שמח לשמוע על זה. אז יש לנו את ההיבטים - - - << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אולי למשרד המשפטים יש - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רגע, רגע, מירי. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> לא, אני רק אומרת אם אנחנו חושבים על זה בצורה וולונטרית – יכול להיות מירי, לא להתעצבן עליי – יכול להיות שזה יהיה וולונטרי. אבל אם זה וולונטרי זה גוזר התנהלויות אחרות. את לא יכולה להגיד אני גם הממשלה, אני גם מפקחת על זה, אבל אני אתן את זה רק למי שיש לו כסף. לא, צריך להבין מה הדרך הנכונה לתפור את האירוע הזה. אנחנו רוצים להסדיר מצב קיים, לקבע מצב קיים, או שאנחנו רוצים שזה יתרחב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודקת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון, זו הנקודה הכי חשובה בעיניי, שלא הגיוני שרשויות שלא יכולות לממן את זה לא יהיה להן. לא הגיוני שביטחון אישי יהיה תלוי כסף ותלוי מקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו המציאות. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אז עוד פעם אנחנו חוזרים לבעיה של השיטור העירוני, שגם שם הייתה לנו את בעיית השוויון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא הגיוני. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אז אני אומרת, יש כאן צורך. אני מפצירה בך היו"ר, תזרז אותנו לעבוד, אבל אל תזרז אותנו לעבוד בצורה שתיצור פרטץ', שפתרנו פיפס של הבעיה. בוא רגע נחשוב על מה אנחנו עושים פה. זהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << דובר >> אסף היזלר: << דובר >> יש ממצאים נוספים לעניין באר שבע? זאת אומרת, העניין הזה שהם פעלו בין לבין זה אחד, אבל יש עוד דברים שקרו, שהיו שם? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> לעניין באר שבע, גם מבחינת המשטרה, המודל הזה לא היה מוצלח ביישום שלו, ויש פה הפקת לקחים לעשות ולא בכדי גיבשנו תפיסה מעודכנת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר יהיה לקרוא את הדו"ח? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> אני רק רוצה משפט אחרון. קודם כול, הפירוטים של חברתי עורכת-דין שלומית, המורה, באמת היו מצוינים. אנחנו כבר בכמה דיונים והתשתית הזאת הייתה חשובה להתבונן קדימה. האחריות שלי כמשרד ושל כולנו פה לעשות את הכי טוב שלנו ממחר בבוקר, אוקיי? צריך לעשות חקיקה. 14 שנה לקח להביא חקיקת קבע לשיטור מקומי – הוראת שעה להוראת שעה, אדוני היושב-ראש, ופה בוועדה הדברים התקדמו. גם ההסתכלות על הסיירות האלה זה לא משהו חדש. הסיירות קמות, לא מחכים לממשלה לייצר בדיוק איך הדברים יקרו. הדברים קורים בשטח, העובדות מדברות בעד עצמן ובסוף יש לנו את האחריות, לפחות אני כעובדת ציבור, לעשות את המקסימום שאפשר כדי שחס וחלילה לא יהיה פה מצב שכולנו נשב ונחשוב איך פעלנו, פיילוט, מסקנות וכדומה. הוצגה למשרד המשפטים החשיבה של פיילוט לא בגלל שאנחנו חושבים שצריך רק לשבת ולעשות מחקר וללמוד. גם ה-capacity של משטרת ישראל, כדי לבוא ולעמוד בפיילוט הזה כמו שהגדרנו אותו, שמים יותר משאבים, פיקוח ובקרה בשטח. דברים שלא נעשו לפני כן. גם הקצינו משאבים ייעודיים למשטרת ישראל לטובת העובדה שסיירות האבטחה יהיו מפוקחות יותר, שנעבוד בצורה סדורה לפי התפיסה החדשה. אם לא היו מגבלות תקציביות – אבל מה לעשות, כולנו חיים במדינה עם אתגרים תקציביים – היינו רוצים ליישם כבר ממחר בבוקר בכל הארץ. זה לא קיים. מה שקיים זה לעשות את הטוב ביותר מנקודת הזמן הנוכחית. הטוב ביותר זה ליישם את התפיסה – שישבו ראש אג"מ משטרת ישראל וראש חטיבת האבטחה, דיוני שר, דיוני מפכ"ל ודיונים מקצועיים אצלנו כדי לנסות לייצר תפיסה טובה יותר. מה היא תלד, אנחנו נעקוב ונבדוק ונייצר מדדים. נשב עם משרד המשפטים ונעשה כל מה שצריך שזה יהיה הכי מדויק שיש. אבל מבחינתנו לא צריך להגביל את זה לשלומי וקריית שמונה, צריך לעשות את זה מחר בבוקר ליותר ויותר יישובים. הלוואי ויהיה לנו כוח האדם ומשאבים להריץ את זה יותר. בטוח שנצטרך להשתפר וללמוד, לא בכדי אנחנו נשב עם הקב"טים, נעשה עוד חשיבה ונהיה טובים יותר, אבל אי אפשר רק לשבת ולחכות למסקנות וממצאים ועוד 14 שנה נשב פה ונשאל את עצמנו איפה היינו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך גם לחתור לתקציבים. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> ברור, בשביל זה אנחנו עובדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה מירי. אני רוצה רגע לתת לצרכנים, בחי"ת ובכ"ף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני צריך ללכת, אז רק משפט בבקשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, משפט, בטח. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא תשמע את התשובות לשאלות שלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני צריך ללכת, אז, אתה יודע את המספר שלי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, אני לא יודע מה המספר שלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מפורסם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אתן לך אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, שלומית, שנהיה ברורים: הדברים האלה קורים לפחות עשור אחורה ויותר. אז שנדע, אנחנו יכולים לעשות פה דיון אקדמי בנוגע לסמכויות, הדברים קורים. המשטרה היא חלק מזה, ולדעתי כולם יודעים את זה, זה מיותר. מכיוון שזה כן בסוף פיילוט, ואני מבין שזה פיילוט, אי אפשר להסתמך על מה שיוצא מקריית שמונה ושלומי להסדרה של האירוע הזה. אנחנו צריכים לקבל אינדיקציות מעיר אמתית. אירוע פח"ע שמהווה את הקטליזטור לשלומי וקריית שמונה, גם ברמה התקציבית הוא אירוע קצה. היום-יום, שם האירוע. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בעיר אמתית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה האירוע, וכל הרשויות המקומיות ירצו את זה. זה שוטרים, מאבטחים, מסתובבים, צ'קלקות, כולם רוצים את זה. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> ב-capacity הפנימי שלנו הגדרנו לנו עשרה יישובים שאנחנו יודעים לפעול בהם מהר וגם תוך שנה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההערה של נאור היא נכונה. בסופו של דבר אי אפשר להסיק מסקנות לגבי כל הרשויות משתיים שהן על קו הגבול או בקו המגע. אני ברשותך אכניס פה כבר סייג: אני אומר לכם, זה מתחיל להיות קצת גדול עלינו. גדול עלינו אני מתכוון על משטרת ישראל, עוד כוח ועוד כוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב, זה כוח שהוא לא שוטרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלה לא שוטרים, צריך להכשיר אותו, וצריך להעריך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וסמכויות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> ונוהלי עבודה משותפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה בנוגע להפרטת הביטחון האישי, שדיברנו על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השאלה מה האופציה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> להגדיל את השיטור העירוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, להגדיל את המשטרה. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> הלוואי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אומר, בעיניי הכול צריך להיות דרך המשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. תודה. בואו נעבור רגע לצרכנים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי. גליה, בבקשה. בואו נעשה רגע הפסקה, קחו אוויר, יש דברים לא פחות חשובים להגיד. << דובר >> גליה חושן: << דובר >> שלום. שמי גליה חושן, אני אימא של הדר שהייתה בנובה ונרצחה במיגונית. יש ימים שקשה לי להעמיד פנים שהכול בסדר איתי. דרך אגב, אני הקשבתי לדיון, מעניין מאוד. אני גרה בשכונה – בלי שום קשר למה שרציתי להגיד – שגניבת המכוניות זה קטסטרופה, אני גרה בפתח תקווה, והאזרחים לקחו יוזמה, הם יוצרים סיירות אזרחיות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משמר השכונה. << דובר >> גליה חושן: << דובר >> ואז הם קוראים למשטרה, ומה שקורה שרמת גניבת המכוניות ירדה פלאים, ואם מישהו זר מסתובב הם קוראים למשטרה, ונהייתה יותר הרגשה של ביטחון לנו בשכונה. אז זה ממש נושא אקוטי. באתי להגיד משהו קצר. אתמול הבן הגדול שלי יצא מעזה אחרי חודשיים וחצי, פעם מי יודע כמה. כמובן שכשהוא שם אני לא יכולה לנשום ולישון והכול. הוא יצא ובדיוק עכשיו היה את הסיפור שחמאס דורש לשחרר את מאתיים המחבלים שכלואים, ושמענו ששחררו את המחבל הזה משדה תימן. הילדים שלי הם ציוניים, הם רואים בזה שליחות. אני ביקשתי מהם לא להיכנס לעזה אחרי שהדר נרצחה, ולא היה עם מי לדבר בכלל. אחרי שאני רואה את הדברים האלה אמרתי, אני שמחה שהוא יצא. לא רק בגלל הביטחון האישי שלו, כי בשביל מה הוא נלחם? בשביל להחזיר את המחבלים בחזרה, שבסבב הבא שיקראו לו הוא יילחם באותם מחבלים שנתנו להם לצאת מהמנהרות? או הנוח'בה הזה ששחררו עכשיו משדה תימן, שעוד פעם יעשה משהו? אני פשוט לא מבינה מה קורה פה. אנחנו כבר שנתיים נלחמים וזה כאילו על ריק פתאום. אז יש קו צהוב, ולדעתי צריך את הקו הכחול, קו הים. אין בכלל מה לדבר. אני חושבת שגם ראש הממשלה, הממשלה והמדינה צריכים להתעשת. אנחנו נלחמים ואנחנו רוצים לגמור אותם, או שאנחנו מנסים לעשות ביד אחת ככה ביד השנייה ככה? אנחנו שולחים חיילים, ובמקום שהדבר היחיד שאנחנו אומרים להם זה תחסלו את כל מי שאתם רואים, ולא משנה באיזה קו הוא נמצא ולא משנה באיזו מנהרה ולא משנה מה הוא עשה, אנחנו כובלים להם את הידיים. אז בבקשה, אני לא מוכנה. הילדים שלי יוצאים להילחם בשביל לחסל את הדבר הזה שנמצא שם. אני לא מוכנה שהם יילחמו בשביל משהו אחר. הבת שלי לא נרצחה סתם. חייבת להיות לזה משמעות. לתת לחיילים שלנו לעשות איתם משחקים כאלו? בבקשה, מחבל זה מחבל זה מחבל, לא משנה באיזה סיירת, לא משנה מאיפה הוא בא. אז מה אם הם – אני ממש חסרת מילים כי זה מפוצץ. אני לא תופסת את זה. בעוד כמה זמן, אם ישחררו את המחבלים האלו, אותם מחבלים בטוח ינסו להרוג חיילים שלנו, אין שום ספק בדבר בכלל. אז איך בכלל מעלים על הדעת לעשות דברים כאלו? לסתום אותם שם במנהרות? תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נעשה שתי דקות הפסקה, ונחזור חזרה למציאות. תודה גליה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:31 ונתחדשה בשעה 10:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי. אנחנו נעבור עכשיו ברשותכם לשמוע את הצרכנים, בחי"ת ובכ"ף, כי חשוב לי לשמוע אותם. את אלה שעוסקים בנושא הזה בשטח. אבל אני רוצה שכולם יבינו בהתייחסות שאין פה שום דבר מוחלט. אין פה נכון ולא נכון. יש את הניסיון שאתם צברתם, יש את קו המחשבה שמוביל אותנו, בסופו של דבר נדמה לי שכולנו רוצים לא רק תחושת ביטחון אלא ביטחון אמיתי ברחובות שלנו. זה מה שאנחנו צריכים לדאוג. בואו נראה איך עושים את זה בדרך הנכונה ביותר, כי כמי שחי הרבה מאוד שנים במערכת הצבאית, עוד כוח ועוד כוח וכל אחד עם כשירות אחרת וסמכויות אחרות וסיסמה משלו, אני יודע בדיוק מה הסוף של זה. יש לנו יותר מדי מצבות של אנשים שנהרגו על טעויות. לא רוצה לעשות את זה עוד פעם. את זה צריך לחסוך. יש לנו אויב, אנחנו צריכים להתכונן מולו ולהיערך מולו, לא אחד מול השני מכוחותינו. סרג', בבקשה. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> צביקה, תודה. אני אתחיל עם מה שאמרת כעת, אני מאוד שמח לשמוע ששום דבר לא מוחלט, ושאנחנו בוחנים מחדש. ותודה לשלומית על הסיור בבניין שנבנה ללא פרוגרמה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איזה כיף לעלות עד קומה חמישית בלי להתאמץ. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> נכון, ראית? אבל זה מפחיד, כי היא קצת זזה. משהו שם לא בנוי טוב. בואו נצא לנקודת הפתיחה ונדבר על למה אנחנו יושבים פה. אנחנו יושבים פה כי יש בעיית ביטחון לתושבים, לאזרחים, ובטח אחרי 7 באוקטובר. אנחנו יושבים פה לא בגלל שהמשטרה לא רוצה – המשטרה לא מסוגלת. אנחנו צריכים להקים מנגנון פשוט וקל לביצוע, ולא לראות איך אנחנו מסתדרים, כי זה מה שקורה כעת. בין קומה שתיים לשתיים וחצי פתאום מופיעה קומה שלוש ורבע, בסדר? אותנו, ראשי הרשויות, הקב"טים ברשויות, מעניינת תחושת הביטחון של התושבים. אצלנו זה פשוט, כי אנחנו נעשה ונתחייב לכל מה שתגידו לנו. אם אתם תגידו שהפקחים – ועזבו עכשיו את המילה סיירת בטיחות, מאבטח. מאבטח זה דבר סטטי, לא שווה כלום. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> לא. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> אני הולך בקיצוניות בכוונה, בסדר? כי אם אני צריך אישור עכשיו למאבטח בשני מטר – הבנו. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> אני מסכים איתך, לגמרי. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> אם אנחנו צריכים להגיע למסקנה – וזה לא קשור לתקציב, כי אני, עם השניים וחצי פקחים שיש לי, יודע להלביש אותם במדים שתגידו, לתת להם את הנשק שתגידו, לעשות להם את ההדרכה שתגידו, ואל תתנו לי כסף. אני לא צריך לממן רכבים ודברים כאלה, כי אני יודע לעשות את זה לבד. אבל תתחילו עם משהו. אני יושב פה כמעט שלוש שנים ואנחנו כל הזמן באותו אירוע. בדרך לירושלים טוב שהיה פקק, כי היה לי זמן לחשוב – על מה אנחנו הולכים לדבר? עוד פעם המשטרה תגיד, מייק, אתה אומר דברים נכונים, אבל עוד פעם אנחנו בבוץ. אז בואו נשים הכול בצד, בואו נגדיר את הצורך האמיתי ובואו נראה איך אנחנו עושים פשוט, ובואו נגדיר את המילה פיילוט. עזבו רגע הסדרה. קחו רשות עם 2,000 תושבים, עם 100,000 תושבים, עם 20,000 תושבים, רשות קצה באזור של תחנת משטרה שהניידת לא מגיעה לשם בכלל, ואם יש אירוע היא תגיע אחרי ארבע שעות ואין מה לעשות, ובואו נגדיר פיילוט. ניקח שלושה חודשים, כי בדרך הזו לא נתקדם יותר מהר. שלא נתבלבל לרגע, אנחנו מתבוססים. זה מה שצריך לעשות. תראו, אתמול בלילה מסתובב מישהו ביישוב שלי, דופק על דלתות הבתים ושואל תושבים איך הם הצליחו בחיים. אני מקבל טלפונים, מוציא מישהו שירוץ ויתפוס אותו. יתפוס אותו, מה הוא יעשה לו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזה מישהו הוצאת לתפוס אותו? << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> בשקט, בינינו הבנות, אני. כי המשטרה לא הגיעה. ומה אני יכול לעשות? << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> קשה לי עם המשטרה לא הגיעה ו-7 באוקטובר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה עובדה. גם לי זה קשה. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> בסדר, המשטרה מתוחה עד הקצה, אבל צריך - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא נגד המשטרה, זו המציאות. בגלל זה שאלתי אותו את מי שלחת, אני לא ידעתי בכלל שזה הוא. << אורח >> מירי שמואלי: << אורח >> רק נעמיד את הדברים שנייה. המשטרה באמת מתוחה עד הקצה, היא עושה את המקסימום שלה. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> רק רגע. אנחנו מדברים את אותן מילים. את יכולה לשאול, אני אף פעם לא נגד המשטרה, בסדר? אבל כשאני מגיע אליו מה אני אומר לו? אהלן, שמי סרג', אני ראש המועצה. הוא אומר לי מי אתה בכלל, לך מפה. הוא עובר לבית השני והשלישי, ומה קורה? על זה אנחנו מדברים. תנו לנו כלים בסיסיים. אתם חושבים שלא מגיע לנו סמכות עיכוב, אל תתנו; תנו לנו סמכות שיזדהו בפנינו, כדי שכשהמשטרה תגיע מתישהו נגיד לה זה הבן-אדם. תנו לנו כלים שהתושבים יבינו שכשהם רואים משהו יש מענה, וזה לא מסובך. צביקה, בבקשה בואו נתחיל לבחון את כל העניין הזה מחדש ומהיר. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה סרג', דברים חשובים. יוחאי? אני אגיע לכולכם, חברים, יש לי זמן, אני לא ממהר לשום מקום. הדיון הבא בוטל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מזל, תאמין לי. עשה לך רק טוב. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> אני אנסה לקצר, כדי לתת לאנשי השטח לדבר יותר. ברשויות המקומיות, הדיבור פה, מסתובב בליל של כוחו שכבר היום עושה אבטחה מדלגת, לצורך העניין מרחבית, במקומות. היום יש סיירות ביטחון שפועלות במוסדות חינוך, שהן מדלגות בין בית ספר לבית ספר, והסמכות שלהן רק בבתי ספר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, הן כפופות למשרד החינוך, או לשלטון המקומי? << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> לא, לא. משרד החינוך לא בעניין, המשרד לביטחון לאומי הוא בעניין, ומשטרת ישראל. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> - - - רק מוסדות החינוך של הרשות. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> של הרשות המקומית. אם יש קב"ט מוסדות חינוך, אז הוא ממומן על ידי המשרד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני תמיד חשבתי שקב"ט מוסדות חינוך הוא של משרד החינוך. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> זה משהו אחר. הקב"ט מוסדות חינוך ממומן ב-75% אחוז משרה על ידי משרד החינוך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> וכפוף מקצועית לשלטון המקומי. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> בדיוק, הוא כפוף לראש הרשות, לקב"ט של הרשות המקומית וכמובן להוראות של משטרת ישראל ופועל לפי זה, בסדר? המימון הוא בגלל שהיה צורך אמיתי של מישהו שיסנכרן את זה. בסוף על 40 בתי ספר ועוד 30 גנים צריך מישהו שינהל את זה, הרשות המקומית לא תעמוד בזה. בתל אביב יש קרוב ל-30 קב"טים כאלה רק במוסדות חינוך, בגלל כמות התושבים. תראו את זה לפי הערים. יש את האבטחה המדלגת, יש את המאבטחים בבתי ספר עצמם, יש סיירות ביטחון שמסתובבות מכוח של הרשויות המקומיות, כל אחת בצורך של הרשות עצמה ושל התושבים, ויש את השיטור העירוני שאנחנו מכירים. בסוף הכול פועל בתוך הרשות המקומית, חלק מסונכרן וחלק לא. כי מוסדות החינוך לא מסונכרן עד הסוף עם השיטור העירוני, וגם סיירות הביטחון שקמו. את השיטור העירוני הסדרנו; רבנו פה, התקוטטנו ודיברנו האם יהיה לו סמכות או לא ועד איפה תהיה הסמכות, והסדרנו את הנושא הזה. זה יותר פשוט, כי זה של משטרת ישראל יחד עם אבטחת מוסדות חינוך, אנחנו מדברים על אותו ציר. בסוף זה מגיע לתחנת המשטרה ויש מישהו שמעבד את זה. סיירות הביטחון עובדות ברשות המקומית, והנה, בסל"ע זה חצי בשיטור העירוני חצי סיירות ביטחון. יש עוד אופציה, האופציה הישנה של השיטור המקומי, שזה שיטור משולב. רצתה המשטרה והיה לה שוטר אז היא צירפה אותו לפקח ופעלו כאיזשהו דבר כזה. השיטור העירוני הוריד את השיטור המשולב בכל המקומות שזה קיים. לכן אמרנו, יש פה סיירות ביטחון שעובדות, מסתובבות בשטח, נותנות מענה למישהי שמתקשרת למוקד ואומרת לצורך העניין שהיא מרגישה לא בטוחה בטיילת כשהיא עושה הליכה בשמונה בערב, אף אחד לא יגיע אליה. אל תתבלבלו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בטיילת יבוא השיטור העירוני. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> לא אצלכם, יש עוד טיילות. אני אתן דוגמה, הייתי בדימונה בביקור לפני חודש. בלילה יש שם ניידת משטרה אחת שגם נותנת מענה למצפה ולעוד כל מיני מקומות אחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה הזיה. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> זה לא נכון. אתה אומר פה דבר שהוא לא נכון. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> אני אומר לך בטוח. יכול להיות שיש אירוע, היא יורדת מהקשר ואומרת חבר'ה, אני צריכה ללכת לשלוש שעות לפתור משהו, ומי שנשאר זה שיטור עירוני בלבד. עכשיו יש פריצות וקורים דברים. ראש העיר הולך לקבל החלטה שהוא מקים סיירות ביטחון והוא גם מעבה את השיטור העירוני, כי הוא אומר העיר גדלה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז יש לי שאלה. למה שראש העיר לא יגיד למה סיירות ביטחון? הרי עכשיו עבר חוק של שיטור עירוני שמכפיל את הסמכות של השיטור. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> לא לכולם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי, וג'ימה, אני מנסה להבין כאן מאבנר, למה הוא הולך ומקים לי - - - << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> אני אסביר, כי זה מוצר משלים. לא לכל האירועים השיטור העירוני ילך, בסדר? בגלל הסמכויות, בגלל הגמישות. אתה צריך לעבור דרך משטרת ישראל, לאשר לסיירת הזאת ללכת לאותה בחורה בטיילת שרק הרגישה לא בטוחה והתקשרה למוקד, זה הכול. אני לא צריך את זה, אני צריך שיגיע אליי מישהו, זה לא משנה אם זו סמכות לצורך העניין או לא, מספיק שמגיע מישהו וזה נותן לה את התחושה של הביטחון. יש עוד אירועים כאלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מדהים אותי הסיפור הזה שהם צריכים להקים שיטור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את אומרת את זה, אני אומר את זה במילים שלי. מה שמעניין פה זה להבליט את הפערים הקיימים, להבליט את הבעיות. לא מסכימים, כן מסכימים, זה באמת לא חשוב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מקשיבה לכל מילה, אני רק אומרת לעצמי מה האינטרס של ראש העיר להגדיל שיטור כשיש סמכות אל מול אותו אדם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף נשמע אותם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אין לו שום סמכות כשהוא מגיע אליה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל בואו נשמע אותם, גם את הקב"טים, וגם יש פה ראש רשות, נשמע אותם. יש להם אינטרס, אני יודע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין לו שום סמכות תכלס. תכלס הוא בא אליה, כמו סרג' עם הבחור. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> אז היא מרגישה עכשיו בטוחה, שהגיע אליה סייר שדיבר איתה וליווה אותה והכול בסדר, לצורך העניין - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מירב, סליחה רגע. אמנם הייתי ראש רשות ממונה, אבל אני חושב שאני יכול להבין מה מניע ראש רשות לדאוג שהכוח הזה יפעל מסמכותו. ברור לי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> דיברה הבחורה שישבה פה על גניבות של רכבים. עכשיו בעירייה אחרת יש טלפון שיש איזה רכב שמסתובב בשכונה, חשוד קצת, אז שולחים את סייר הביטחון שמסתובב שם, הוא לא צריך לעשות הרבה, מספיק שהצ'קלקה נמצאת והוא יודע. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> מרתיע. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> מאיפה יודעים? יודעים שהרכב הזה כנראה לא מהשכונה, אנשים מכירים. אז הוא מגיע ופתאום הרכב הזה לוקח את עצמו והולך. למה? כי הגיעו חבר'ה לגנוב רכבים, וככה הם יודעים מההיכרות שלהם. אז הגמישות הזאת ומהירות התגובה הן לטובת התושבים, לכן ראש הרשות מפעיל אותם לעוד הרבה דברים אחרים. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> השיטור העירוני גם. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> לא מספיק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> אני הייתי בסיור בבאר שבע. אני רוצה להגיד לכם, יותר מאשר הרשות רצתה, מפקד המשטרה רצה אותם בכל מיני פעולות אחרות כאלה. המשטרה חיבקה אותם חזק מה שנקרא, כי כמות הניידות שהייתה לפני עשר שנים היא בדיוק כמות הניידות שקיימת גם היום בבאר שבע, ובאר שבע גדלה והאתגרים גדלים לאור כל מה שקורה מסביב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מספק הניידות נשארו אותו דבר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוא תתקדם. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> ולכן הרשות, נכון, יכול להיות שהיו שם דברים שהרשות או הסיירת עשתה מעבר למה שהיה מותר לה. אבל אני רוצה להגיד לכם שיצאנו, ושם יש תיאום עם תחנת המשטרה מול מפקד המשמרת, מכיר, יודע, מתואם. הם חמ"ל משותף וכל פעילות שיש – כיוון שהמשטרה רוצה את הסיוע של הרשות המקומית עם המצלמות ודברים כאלה – מתואמת. ובכל זאת, הם כנראה עשו דברים שמעבר למה שהיה צריך לעשות, בסדר? אז זה הדבר הזה. המשטרה קצת התנערה, אמרה אוקיי, גידלנו פה איזה מפלצת, בואו נסדיר אותה, אנחנו רוצים לראות שהיא לא חורגת מהפעילות שהיא רוצה. זה בסדר, אבל כשיצאנו החוצה עברנו דרך המוקד, ומה התמונה שהייתה שם? היה חבלן שטיפל בחפץ חשוד, ומי חסם לו? הסיירת. אז אני אומר, בסוף תמונה אחת מראה את כל הצורך שקיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. תמונה אחת מראה רק תמונה אחת. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> בסדר, היא מראה תמונה אחת, אבל היא מראה שיש את הצורך וניתן להסתייע בזה. אני לא פוסל את הדבר הזה, אבל צריך לעשות הסדרה. אנחנו לא נגד, רוב האנשים שיושבים פה הם מנהלי הסיירות. אבנר למשל הולך להיות מנהל של יחידה כזאת, ויש פה את חנן ואיציק – אנשים שעברו קורס מנב"טים, יודעים מה זה ביטחון, יש להם עבר בטחוני, יש פה את יוגב גם, אנשים שמכירים ויודעים. בואו נסדיר את הדבר הזה, נראה מה הצורך בתוך הרשויות המקומיות ונתחיל עם משהו, עם רגל בדלת. אז הם הלכו לשלומי וקריית שמונה כי יש שם תקציב, אבל יש רשויות שפנו עם מכתבים למשרד לביטחון לאומי שיש להן סיירות ורוצים להסדיר את זה, ואני מקווה שזה ילך לשם. בסוף אנחנו נגיד מה אנחנו בדיוק רוצים ואיך אנחנו רוצים שזה ייראה, אבל בצורה מסודרת. הסמכות, ההכשרה, תיאום עם משטרת ישראל שהוא לא פחות חשוב. ולגבי כוח האדם שמנהל את זה, יש אנשים ברשות המקומית, תאמיני לי, שהם ברמה מאוד גבוהה. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה יוחאי. חיים, בבקשה. << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> חיים או חנן? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חיים. יש כאלה שאני רוצה לשמור אותם לסוף, הם דובדבן, ודי לחכימא ברמיזא. << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> אני אשתדל לעשות את זה קצר, לא לחזור על מה שנאמר. חיים נוגלבלט, יושב ראש איגוד הקב"טים, גם קב"ט עיריית בני ברק. בשבוע שעבר קיבלנו החלטה בעיר, שעובדות סוציאליות שיוצאות לביקורי בית בבתים – שלא צריך להרחיב על הבעיות שיש שם – מרגישות הרבה פעמים במצב של סכנת חיים ונמנעות מלהגיע לביקורי בית. מה אנחנו עושים? התייעצנו עם המשטרה, אמרו לנו אין סיכוי בעולם ששוטר ילווה אותה, כי גם ככה אנחנו בבעיה של כוח אדם, תסתדרו בכוחות עצמכם. מה זה אומר? שאנחנו צריכים לשלוח איתה סייר או קב"ט שייכנס איתה הביתה, ישב איתה וישמור שלא יתקפו אותה שם. יש מקרים שצריך להגיע הביתה כי יש ילדים ברחוב, יש מקרים מאוד קשים וחייבים לתת פתרון. אז הקמנו מערך שברגע שהיא מגיעה למקום מסוכן היא נכנסת לאפליקציה מסוימת, מודיעה שהיא נמצאת במקום מסוכן, במוקד רואים אותה על המסך והסייר שנמצא באזור יודע שבמקרה שהוא צריך להתערב, הוא מתערב. יש אדום צהוב וירוק, עשינו את זה לפי סדר מסוים, זה עובד מצוין. נשאלת השאלה, כשהוא מגיע לאיזה בית ומתפתחת שם איזו אלימות – מה הוא יכול לעשות? להתערב הוא לא יכול. הוא לא יכול להיכנס הביתה, כי אין לו סמכות להיכנס לבית של מישהו אחר. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> כלום. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> סמכות אין לו. << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> יש המון בעיות, נגעתי בנקודה מסוימת. עוד נקודה, לגני ילדים בסוף היום מגיעה אימא לקחת את הילד. היום לא התור שלה, היום התור של אבא. אז האבא בא והאימא באה, ומתחילה שם מהומה, והגננת באמצע יוצאת פצועה מכל הסיפור הזה. מי שמגיע ראשון תוך דקה זה הסייר. אז ברוב המקרים רואים בן אדם גדול, יפה, נראה מפחיד, אז העסק נרגע. לפעמים לא. אבל עד שהמשטרה מגיעה לוקח זמן. לא חס וחלילה נגד משטרת ישראל; לוקח זמן, אין מה לעשות. מה קורה בזמן הזה? כשמתקשרים למשטרה שואלת היומנאית, יש לכם את השם שלו? יש לכם תעודת זהות שלו, יש לכם משהו, פרטים עליו? לא, אין, כי אי אפשר. אני נוגע בנקודות ביום-יום שאנחנו צריכים. יש את הקב"טים עצמם, קב"ט הרשות. יש היום בעיריית תל אביב 30 קב"טים. בעיריית בני ברק יש 18 קב"טים שמסתובבים בשטח, יש להם סמכויות, עושים הכול חוץ מדבר אחד: כשקורה משהו קב"ט שמגיע למקום הוא כמו אזרח לכל דבר ועניין. אנחנו לא מדברים על סייר, אנחנו לא מדברים על מישהו מספר חמש ושש במערכת, מדברים על מספר אחת ברשות, קב"ט של רשות. מגיע לשריפה, וזה קורה לכולנו הרבה פעמים, אתה מגיע וצריך לפנות, צריך לסגור את הכביש, צריך לעשות משהו עד שיגיע גורם פוקד. אין לו שום סמכות, הוא עומד שם כמו אזרח רגיל וכל מה שהוא עושה הוא לא בסמכות. אנחנו יכולים להביא פה עוד הרבה מקרים, אבל נגעתי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה, בכל המקרים האלה, השיטור העירוני לא יכול לעזור? << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> אני אסביר. אמר את זה יוחאי קודם. לשיטור העירוני אין סמכות לבוא לבד. הוא צריך דרך 100. << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> זה גם לא בסל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אסור להם לבוא לבד? << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> כשאני רוצה להזמין שיטור עירוני אני פונה למפקד של השיטור העירוני, אומר תתקשר ל-100 כדי ש-100 יביא אותם. בוודאי, תפתח אירוע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אולי פה הבעיה, אדוני יושב-ראש הוועדה. אולי אם לא היה צריך לפתוח אירוע זה היה יותר מהיר, מגיע מישהו עם יותר סמכויות, אני מבינה. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> אין קשר למהירות הזאת. האירוע במאה נועד רק בשביל המעקב. מפעיל הכוח הוא משטרה. זה הכול. חנן יכול להתקשר שתאמרו לי והוא יצא למקום, ה-100 נועד רק לתיעוד. << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> נכון. בכל מקרה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיפתח יזום. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> השיטור העירוני יכול לתת את השירותים האלה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני איבדתי אתכם, אני לא מצליחה להבין. אם הוא יכול, למה צריך בעצם גם את הגוף השלישי? זה מה שאני מנסה להבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להתייחס למה שהיא שאלה, חיים? אדוני היושב-ראש, אפשר להתייחס למה שהיא שאלה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. תאמינו לי, אני לא אוותר על אף אחד מכם. הנקודות שעולות פה כל כך חשובות, החיכוכים האלה, הצורך לתת מענה, ברור לכולנו. אנחנו רוצים מהירות תגובה ואנחנו רוצים סמכויות. אבל אם יש כוח כזה, בדיוק כמו שאומרת - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יסמין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> - - יסמין, ברח לי פרידמן. אם יש כוח כזה, למה לא להפעיל אותו? למה לייצר כוח נוסף, חדש? שאלה מצוינת, בואו נענה עליה ביחד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני הסתבכתי, באמת, איבדתי אתכם. << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> כבוד היושב ראש, קודם כול אני רוצה לברך אותך על העמידה על המשמר ולא לתת לעסק הזה לברוח. זה מאוד חשוב כי ישיבה אחרי ישיבה מקדמת אותנו, ועזבנו כולנו את הערים שלנו והגענו לפה כי אנחנו רואים בזה צורך. זו לא פעם ראשונה, זה כבר פעם חמישית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איך עשית את האפליקציה של אדום צהוב ירוק? << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> דרך חברה שמתעסקת עם זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שאתה עשית באופן עצמאי, רק אתה. << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> לא רק אני, אני לקחתי את זה, אנחנו אוהבים להעתיק אחד מהשני. בעכו היה צורך קריטי בגלל המקרים הקשים שעובדות סוציאליות שם פשוט לא הסכימו לצאת לבתים. שם הקימו את הפיילוט הראשון, כרמיאל שניים ואנחנו שלישיים. זה הולך להתפשט גם בכל הרשויות המקומיות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ואיפה המעורבות של משרד הרווחה? דיברנו הרבה על חינוך, איפה המעורבות של משרד הרווחה בהגנה על עובדות סוציאליות? << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> משרד הרווחה איתנו בעניין הזה. אגף הביטחון של משרד העבודה והרווחה הם חלק מהפיילוט, זה נעשה בתיאום איתם, הם מברכים על זה. כולם מרוויחים מזה, גם העובדות סוציאליות שמוגנות, וגם המשפחות שלא מגיעים אליהן כי הן במצב קטסטרופלי שפחדו להגיע הביתה כי העובדת הסוציאלית הרגישה מאוימת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, ברגע שהיא לוחצת על הכפתור באפליקציה, מגיע סייר ביטחון? << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> עוד קודם. כשהיא יוצאת לאירוע היא כבר מודיעה אם זה אירוע אדום, צהוב או ירוק. אם זה אירוע אדום המוקד כבר יודע שהסייר צריך להיות ממש קרוב, היה כבר מקרה אחד שהוא היה חייב להגיע איתה עד לבית. הוא לא נכנס פנימה לתוך הבית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק לכם יש את האפליקציה הזאת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, ממש לא, הוא דיבר על זה, גם על עכו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי הוציא את זה? זה נפלא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק מה שהוא אמר, יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סליחה. פעם ראשונה שאני שומעת על זה, מדהים. << אורח >> חיים נוגלבלט: << אורח >> אני לא הבאתי את הנושא הזה לדיון בגלל האפליקציה. הבאתי את העניין הזה שזה צורך שאנחנו מזהים בשטח, ואפשר להביא עוד הרבה מקרים ואנחנו חייבים פה את הגיבוי מעבר. האפליקציה לא תעזור כלום אם לאותו אחד שמגיע אין שום סמכות. הוא לא יכול לעשות כלום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, אבל את ידעת - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עם העובדת סוציאלית ולא יכול לעשות שום דבר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה חיים. מכובדיי, בואו – מירב, יש פה עוד כל כך הרבה דוברים, בואו נקשיב להם, יש להם כל כך הרבה ניסיון. יוגב, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני, כל מה שאני עושה זה להקשיב להם. אפילו לא דיברתי בעצמי. הכול טוב, בשביל זה באתי. << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> בוקר טוב, יוגב, מנהל אגף הביטחון של נתיבות. אתחיל בזה שאם אמר לפני זה חבר הכנסת שירי שהוא היה רוצה ללכת לראות בעיר אמתית so called, אז אני לוקח את ההזמנה עוד מתקופת השיטור העירוני כדי להזמין אתכם שוב פעם כדי לראות איך זה מתנהל. זה אחת. הדבר השני, אני רוצה רגע להודות פה ולחשוף משהו. ניסו, התקשרו אליי כמה וכמה פעמים להצטרף לפיילוט של קריית שמונה ושל שלומי. אני לא אישרתי כי זה לא נותן לנו מענה. יותר מזה, זה מסנדל אותי. כל רשות שתבחר להצטרף בברכה, אבל זה רחוק מאוד מהצרכים שלנו. אני אתן שלושה אירועים רק משלושת השבועות האחרונים כדי שננסה להבין במה מדובר. לפני שלושה שבועות קיימתי פגישה באזור התעשייה – יש לנו פארק גדול ומתפתח – עם 20 בעלי המפעלים, עם מנכ"ל אזור התעשייה, יחד עם מפקד תחנת המשטרה. דרך אגב, אנחנו הולכים יד ביד כמעט לכל אירוע גם בהתנהלות של השגרה. לכן אמרתי תבואו ותראו איך זה קורה, ואז תשמעו ממפקד התחנה בשטח, אם הוא לא יפחד לדבר ליד אנשים, מה הוא חושב על סיירות הביטחון האלה ועד כמה הוא משמעותי כמכפיל כוח למה שיש להם מבחינת המשטרה עצמה. פונים אלינו בעלי המפעלים, לא משנה אם זה אירועים של פרוטקשן לבן או כל מיני דברים כאלה, ואני שמח להגיד שאנחנו בתופעה מאוד מינורית ומצומצמת. אבל כאנקדוטה קלה, אחד מבעלי המפעלים אומר תקשיב, אתה יודע מה אהבתי? שלוש פעמים עצרו אותי ב-2:00 בלילה כשהסתובבתי בתוך הפארק. שלוש פעמים האנשים שלך בניידת שאלו מי אתה ומה אתה עושה פה. תשמע רגע, כל הכבוד, הלוואי ותמשיכו לעשות את זה. זה סתם דוגמה איך בעלי המפעלים מתייחסים לזה כשהוא ב-2:00 בלילה וסייר שלנו עובד. דרך אגב, הם חשפו את זה בפעם הראשונה כשהם שאלו על האירועים למה אין ניידות משטרה, אז באיזשהו שלב אומר מפקד המשטרה ביושר – ולכן, מייק, אני חושב שמה שאמרו פה בנתונים זה נכון, מבלי חלילה להשמיץ – זה כוח האדם שיש לכם. בתחנת נתיבות 24/7 יש לכל היותר ניידת שיטור עירונית אחת, השוטר והפקח שלי. דרך אגב גם לא, אלא במקומות שבהם אפשר. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> יש גם סיור. << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> בנוסף יש שתי ניידות סיור שנותנות מענה מחוץ לנתיבות, כי המרחב הטריטוריאלי של תחנת נתיבות גדול פי כמה ממה שהם יודעים לתת מענה. זה המענה שיש, בסדר? בזמן שאני יודע להפעיל בין 4 ל-5 ניידות בכל זמן נתון. זה המצב. אירוע נוסף, חמור מאוד, אני נחשפתי לזה אגב כפוסט: אימא מעלה פוסט בקבוצה בנתיבות על כך שהילד שלה חזר הביתה ואיזה מבוגר הטריד אותו, אפשר להגיד הטרדה מינית. התקשרה ל-100 ואף אחד לא מתייחס לזה. אני אומר לכם שכשנחשפתי לזה תוך שעה הגענו לבן אדם. משם כמובן העברנו לטיפול משטרה, אבל זה סתם כדוגמה מה היכולות שלנו. הדבר הנוסף, וזה קטע קטן אבל קלאסי, כשמתקשר תושב ל-100 ואומר, יש פה רכב חשוד שמסתובב. מה זה חשוד בעיניו? ההגדרה לאזרח הפשוט, התושב, היא רכב שלא מוכר לנו ואנחנו רואים אותו כבר כמה פעמים מסתובב פה בלילה, זה לא הלילה הראשון, אנחנו מבקשים שתבדקו. אתם יודעים מה הייתה התשובה של המשטרה? אין לנו מה לעשות עם זה, אנחנו לא נבוא לבדוק רכב שאתם אומרים חשוד. אבל כשהוא מתקשר דקה אחר כך ל-106 ברור שהחבר'ה שלי יגיעו לשם, יעצרו אותו, ישאלו אותו. עכשיו, אנחנו מדברים על הסיפור של סמכויות, אני חוזר רגע למה שפתחתי - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר החבר'ה שלי, רק תדייק, אני בכוונה מתעכבת, תגדיר לי. << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> בנתיבות יש יחידת ביטחון עירונית, סיירת ביטחון ותיקה מאוד, משנת 2007. יש לי 50 סיירי ביטחון שמסתובבים, אגב כדי לנסות למזער או למנוע אפילו אירועים של דו"צים, חיכוכים עם המשטרה, יש לי מנהל אחד על השיטור העירוני ועל סיירת הביטחון. אותו מנהל, אגב להערכתי זה בדיוק אותו מודל שיש לסל"ע. אחד לאחד, כולם עובדי עירייה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע. זו נקודה חשובה. האם זה אותו מודל שיש לסל"ע? אני מנסה להבין, מה שאתה עושה זה פיקוח עירוני או סיירות ביטחון? << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> אין קשר, יש לי פיקוח עירוני, זה לא קשור אחד לשני. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז זה כמו סל"ע? << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> גם אצלנו יש פיקוח עירוני ויש סל"ע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, אז מה זה? << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> אותו רעיון. אנחנו למדנו להכיר אחד את השני והבנו שבמקרה או לא במקרה, בנתיבות ובתל אביב יש אותו מודל. כולם עובדי עירייה. אגב אנחנו לא הסכמנו להיכנס - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יוגב, 50 סיירי הביטחון שיש לך הם מתנדבים או בשכר? << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> לא, בשכר. עובדי עירייה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עובדי עירייה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע, אני שואל כדי להבין - - - << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> כן, הם כולם לוחמים, רובאי 05 ומעלה. דרך אגב, עושים אימונים באופן תדיר מכל הסוגים כולל העניין שלא קשור לביטחון: חילוצים מרכבים, חילוצים ממבנים, אנחנו עושים את כל ההכשרות האלה. הסיפור של שיתוף הפעולה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי מכשיר לך אותם? << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> אנחנו מכשירים אותם לצערי הרב, כי לא הגענו להסדרה. לכן ביקשנו, תגידו מה רוצים. כל קורס שיבקשו ושינחו משטרת ישראל אני בעד, אנחנו נעשה כל דבר. בינתיים, עד אז אנחנו בונים להם את ההכשרות והאימונים. אימוני ירי, אימוני קרב מגע, ירי בנשק ארוך ובנשק קצר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז איך הקשר שלך עם המשטרה בעצם? << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> הקשר שלנו עם המשטרה הוא קשר הדוק. אנחנו יושבים מבנה ליד מבנה בצורה מכוונת, הערכות מצב שבועיות זה משותף יחד עם תחנת המשטרה, עם האנשים שלו – אני או מנהל הביטחון אצלי, שכמו שאמרתי הוא המנהל הישיר של השיטור העירוני, של הפקחים המסייעים בשיטור העירוני יחד עם יחידת הביטחון שלנו. אני אומר לכם לא סתם, כשיבואו לשמוע רגע את מפקדי התחנות למטה, הם יגידו לכם, זה מכפיל כוח. אנחנו לא יודעים לתת אפילו את מה שבסופו של דבר סיירות הביטחון האלה נותנות לנו. אני תושב מיתר, לא נתיבות, ואני יודע בדיוק מה המשמעות: דיברתי על זה לפני כן בוועדה הקודמת, יש לי ילדה שסיימה שירות לאומי רק לא מזמן. ואני מודה על האמת, כשהיא מגיעה בשעות הלילה אני לא מאשר לה לרדת בתחנת האוטובוס בבאר שבע. אני מגיע לאסוף אותה מתחנת הרכבת בלהבים או נוסע עד לוד, שם היא עושה שירות לאומי, כדי להביא אותה. זה הסיפור. ואני אגיד לכם יותר מזה, יש היום הרבה חברות שמנסות לתת פתרונות לביטחון אישי: שומר אישי, פלאפונים, אפליקציות. אני גאה בזה שבנתיבות כל מישהי שאולי חוששת תרים טלפון ל-106 ותראה סייר ביטחון אצלה דקה אחרי. אני שמח אגב להגיד שאני לא צריך את זה בכלל – אין לנו היום כאלה שחוששות, ולא משנה גם אם זה בשעה 2:00 בלילה. שלא נדבר על אירועי פח"ע, כמובן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה יוגב. אפשר ללמוד המון, הייתי אצלם לפני חודש וחצי, ראיתי את המערכת, איך היא עובדת אצלכם, את הנכונות, זה באמת משהו שראוי לחיקוי. אבל עד שנחקה אותו בואו נשמע את האחרים. שרון, בבקשה. << אורח >> שרון קפרא: << אורח >> שלום לכולם, שמי שרון, מנהל אגף ביטחון במזכרת בתיה. אני כבר מפעיל סיירת כזאת, אצלנו גובים אגרת שמירה ויש לנו מוקד יש לנו סיירי ביטחון. אנחנו רשות יחסית קטנה אבל אנחנו בפיתוח מואץ, ואני מעריך שתוך חמש שנים אנחנו נכפיל את עצמנו על כל האתגרים הנוגעים. אני רוצה לשתף אתכם בדילמות, מעבר למה שנגע פה אדוני לגבי הסנכרון בין הכוחות. אגב, תבינו שב-7 באוקטובר בשלושת החודשים הראשונים הייתי עסוק רק בלסנכרן בין כוחות כדי לוודא שאנחנו לא דורכים אחד על השני. הגיעו צבא, משטרה וגם מתנדבים, ומזה אנחנו חוששים ובזה אנחנו עסוקים כדי לוודא שאנחנו לא נופלים פה במקומות שעלולים לעלות ביוקר. לכן ההסדרה הזאת נדרשת. הלכה למעשה, איך היום שלנו נראה, איך אנחנו מתנהלים: הסיירים שלי היום מגיעים כמעט לכל אירוע. אנחנו מדברים פה על סמכות, אין לנו סמכות, אוקיי? אז איך מוודאים את זה, איך נותנים את המענה? אני כקב"ט רשות מנוסה ומכיר את האירועים, מעורב כמעט בכל אירוע על מנת למנוע תקלות, ואני מלווה את האירוע כולל סנכרון עם המשטרה, כדי לא - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל איזו? במזכרת בתיה אין משטרה. << אורח >> שרון קפרא: << אורח >> לא, אנחנו נקודת קצה. לכן לוקח - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזו תחנת משטרה אתה? << אורח >> שרון קפרא: << אורח >> משטרת רחובות. שלא יהיה פה ספק, אנחנו שותפים, אנחנו עובדים יחד. בין אם זה מוכנות לאירועי חירום, בין אם זה אירועי חירום בשגרה. האירועים האלה הולכים ומתגברים ככל שהאתגרים עולים, השטח גדל ומכאן גם הרצון של התושב לקבל את המענה שלו. ההתמודדות היומיומית הזאת, הצורך לספק את המענה ולא לעבור על החוק, לפעול על פי הסמכות שיש לנו במקומות מסוימים, זה האתגר הגדול.. תבינו שבסוף יש הרבה מאוד כוחות. החברה שלי לובשי מדים, הם חמושים, סוג הכשרה מסוים. יש צורך להסדיר את הנושא הזה. אגב אני אומר כאן לחבריי השוטרים, אנחנו כוח עזר מטורף. ברוב האירועים אנחנו מסונכרנים בינינו מי יגיע ראשון יתפוס את האירוע ויעביר אותו הלאה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין שיטור אזרחי אצלכם? << אורח >> שרון קפרא: << אורח >> שיטור עירוני התכוונת, לא, אין לנו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין שיטור עירוני במזכרת בתיה. עוד פעם, אתה מכשיר את עצמך? << אורח >> שרון קפרא: << אורח >> החבר'ה האלה הם דרך חברת אבטחה. זאת אומרת הם הולכים - - - << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> אתה פה מסתכן שהם חמושים. << אורח >> שרון קפרא: << אורח >> הם עוברים הסמכה, חוזרים חזרה, לובשים מדים ומסתובבים בשטח לבולטות ונוכחות, אוקיי? זו המשימה שלהם, זה מה שהם עושים. הדרישות מהם הולכות ועולות מהתושבים עצמם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה אנשים כאלה יש לך היום, שרון? << אורח >> שרון קפרא: << אורח >> יש לנו היום סיור בוקר ושני סיירי לילה קבוע. אנחנו משתדלים לאייש בין סייר ל-2 בכל רכב. אבל כמות האירועים הולכת ועולה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בכניסה ליישוב כבר אין את זה. << אורח >> שרון קפרא: << אורח >> לא. זה לא בסיס צבאי, אתה לא יכול לסגור אותו 360. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> צביקה, אפשר עוד? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רגע, רגע. מי אמר צביקה? << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי זה אני? כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לטעות בקול שלו. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> זה לא עוזר לי בבית. רק תבינו, אנחנו לא תיאמנו עמדות לפני כן. הקשר שלנו עם התחנות בשטח זה דוגמה ומופת של דרך עבודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. אני יודע. שלומית, הצטרפת. אני רוצה פשוט להרגיע את הגבריות פה עם איזה קול אחר. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אני לא רגועה אבל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראשת מועצה. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> קודם כול, תודה על הוועדה הזאת, על הזמן שלך ושלכם. שנה וחצי בתפקיד וזו העבודה הכי חשובה שבאתי אליה, אני לא צוחקת. תודה על זה שאתם עובדים על זה, ואין לכם מושג כמה זה קריטי בשטח. עמק יזרעאל היא המועצה השנייה הכי גדולה בארץ: 40 יישובים, 350,000 דונם, אנחנו עובדים מול שבע תחנות משטרה, שלושה מרחבים ושני מחוזות. אגב, המשטרה מדהימה והרבה תודה למשטרה. אנחנו עובדים מול כמה תחנות כבאות, אני לא אשרטט לכם את כל האירוע אבל המורכבות היא שבעמק יזרעאל יש 26 רשויות, מרביתן מהמגזר. חיים משותפים, הכול מצוין, היחסים מדהימים עם ראשי הרשויות שגם חווים את אותו היעדר משילות כמו שלנו, אבל אנשים לא יוצאים החוצה מעבר ליישובים. בטח לא ילדות, בטח לא נוער, בטח לא נשים, וזו הזיה. המצב חמור. אני יכולה להגיד לכם שמאז שנכנסתי לכאן יש עוד שלוש פניות למוקד שלי. יש לנו כל לילה ירי בלתי פוסק מהכפרים, זה לא רק חתונות, זה אימונים בנשק, ומאז המלחמה לצערי הרב כמות כלי הנשק רק גדלה, השתפרה והשתכללה. יש יידויי אבנים, בסוף השבוע האחרון היו כמה מקרים של יידויי אבנים על מכוניות ופגיעה בהן, בתוך עמק יזרעאל ליד גבעת אלה וליד היישוב שמשית. זה לא דברים שאנחנו יכולים לעבור עליהם לסדר היום. יש שריפות פסולת כל הזמן, כל היום. שלוש, ארבע, חמש שריפות פסולת וגזם, אין דין ואין דיין. המשטרה לא מגיעה כמובן לשריפות פסולת, כבאות כבר לא מגיעה לשריפות פסולת. התושבים שלנו נחנקים כל יום. אני יכולה להגיד לך שברור לגמרי שהמשטרה עושה מעל ומעבר בכוח האדם שקיים, אבל אנחנו חייבים עזרה כדי לתכלל את האירוע. אני חושבת שהרשויות המקומיות שרוצות ויכולות – צריך לתת להן סמכויות לעשות את זה. זה לא מיליציה, בוודאי שהסמכויות הן כדין, כחוק, בוודאי עם המשטרה, אצלנו גם פועל מג"ב. אתה יודע, יש תופעות של פרוטקשן. לאיש עסקים, תושב העמק מרמת ישי, שמו רימון רסס. הוא לא מתכוון לשלם את הפרוטקשן ואני מקווה שהוא יישאר בחיים. יש תופעות של פשיעה חקלאית כל ערב מגורמים עבריינים, אבל זה זולג לא רק לפשיעה, זה זולג לפח"ע. אני אומרת לך כמי שהייתה פרקליטת איו"ש ועזה ומזהה את זה. זה עליות מדרגה כל הזמן. לתת לנו ראשי הרשויות את האפשרות לתכלל גם מבחינת סיירת, כמובן עם המשטרה ומג"ב בפנים, אבל חייבת גם את הפיקוח. מבחינתי שיהיו ניידות שבהן ייסעו שני אנשים כל הזמן, במשמרת של שמונה שעות עם נקודות קבועות והיענות לפי קריאה. אחד שוטר כחול או ירוק, אחד פקח או פקחית איכות הסביבה. אגב, שיקבלו סמכויות מכמה רשויות, וזה לא בעיה לעשות את הדבר הזה, שבאותה ניידת ייסעו כל הסמכויות. אחד הדברים שקורים לי זה שהפקח שלי מגיע רואה משהו לא יכול לטפל, עכשיו הוא צריך לחכות לפקח שלא יגיעו לעולם מהרשות האחרת; אז לסמוך עלינו, ראשי הרשויות, שרוצים את זה ויכולים לעשות את זה. כמובן להגדיר את זה בחקיקה, להיות תחת רגולציה ופיקוח, לעדכן, לדווח לכל מי שצריך. אבל אנחנו נואשים לזה. אני יכולה להגיד לך, היושב-ראש, שביום רביעי האחרון השתתפתי בוועידת כנס הנהגות של תנועת המושבים וים המלח. היינו שמונה ראשי מועצות בפאנל. שאלה זהה, מה האתגר שהכי גדול שנתון לפתחכם – ברור התיישבות, ברור חקלאות, ברור הרבה דברים אחרים, חינוך, חברה וכולי – כולנו אחד אחרי השנייה אמרנו חד משמעית המשילות. העדר המשילות אצלנו והשטחים הפתוחים. אני מקווה שהתמונה יותר ברורה ומה אנחנו כן צריכים מהמדינה. מה שאנחנו יכולים כדי לסייע בפיילוטים האלה אנחנו נשמח מאוד לעשות, והרבה תודה לכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אבוא בשבועות הקרובים להיות אצלך. אני חושב שזה חשוב. אנחנו גם שכנים, אז על אחת כמה וכמה. אבנר – אמנון אתה אחרי זה, תהיה רגוע. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> שלום, בוקר טוב. תודה רבה אדוני היושב-ראש. עטיה אבנר, עיריית רמת גן. עד אוגוסט הייתי מנהל השיטור והקמתי את סיירת האבטחה. עיריית רמת גן עשתה שיעורי בית והלכה גם לנתיבות, הבנו מה קורה שם. ישבתי עם מורי ורבי חנן ועם איציק, ועשינו פיילוט כדי לראות מה עושים, איך בונים את הדבר הזה, וב-20 באוגוסט השקנו סיירת אבטחה בעיריית רמת גן. עובדי עירייה, עובדי רשות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה כאלה, אבנר? << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> מאז אוגוסט אני עם 35 סיירים, ארבע ניידות ושני אופנועים. המספר הסופי אמור להיות תשעה אופנועים, ארבע ניידות ושני איזי-ריידרים, עד 61 פקחים. אני אתחיל במקרה, בסדר? להלן: שלום אדוני ראש-העיר, אתמול היה אירוע מפחיד ברחוב. הילדה שלי יצאה ב-21:30 בלילה וחיכה לה ערבי בתוך רכב. היא ניסתה לתפוס אותו, הוא ברח. התקשרנו למשטרה וסיפרנו את המקרה, ואמרנו שיש פה בניין בבנייה ויש ערבים שישנים בבניין בתוך דירה, לפי השכנים הם פרצו לדירה הזאת. אף אחד לא הגיע מהמשטרה ולא מוכנים לבוא לבדוק. הערבי הזה שהיה ברכב בטוח גר שם והוא מכיר את הרחוב, ואם לא היה לי אומץ להיכנס לרכב בשעה כזאת ולצאת לבת שלי הייתי יוצאת. דיברנו עם השיטור – השיטור נמצא עם שוטר בניידת – כמובן גם הוא לא רצה להגיע למקום, ובסוף זה מגיע לראש-העיר, וראש-העיר מתקשר אליי ואני שולח את הסיירת. גם עצם העובדה שהסיירת נמצאת באזור של הבת שלה, שהיא צריכה ללכת הביתה, או מתחת לבית שלה, הדופק יורד והתושבת נרגעת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה השיטור לא מוכן לבוא? << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> בסוף יושב איתו שוטר, והשוטר מקבל מקצין המשמרת אירועים של 100, והוא לא ילך לאירוע הזה. בדיוק כמו שהמשטרה לא שלחה ניידת לאירוע הזה, אוקיי? שבוע שעבר, מסיבה – אנחנו חולשים על שתי תחנות משטרה, מסובים ובני ברק – עם רעש בלתי סביר, ברמה של כל העיר על הרגליים. ראש-העיר מתקשר, כל העולם מתקשר, ובסוף אנחנו פותחים אירוע ב-100, אני אישית מתקשר ל-100 ופותח אירוע, ראש האגף שלי מתקשר לממ"ר, והתשובה – אין ניידת משטרה לשלוח ממשטרת מסובים. ראש-העיר ירד למסיבה, דפק בדלת וביקש מהם לסגור את המסיבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראש עיריית רמת גן? הזיה. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> כן. אני התביישתי. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> אפשר לשאול כמה עולה כל המערך הזה לעיריית רמת גן? תוכל להגיד לוועדה? כל הרכבים האלה ו-35 איש. לא בקטע של שחיתות, אני רוצה שידעו את העלויות. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> יש לזה תקציב של משרד הפנים. זה 24 מיליון שקל בשנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מהתקציב של העירייה. מאגרת שמירה. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> כן. זה מאגרת שמירה, זה תקציב שקיבלנו אישור ממשרד הפנים, ככה זה, פר תושב. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> 24 מיליון, בקטנה. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> בסוף זה תוקצב, הוא קיבל אישור וזה מה שאנחנו עובדים. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> לא, לא, אין לי טענה אליכם, אני יודעת שיש לכם כסף לזה. זה הפואנטה. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> הכול בסדר. עכשיו אני יכול להגיד לכם שאני בעצמי, כאחד שמקים כרגע את הסיירת – מבחינתי החודשיים הראשונים זה עדיין הקמה – מתייעץ עם הסיירות האחרות ומכניס אותן להיות פקח עירוני. מייק היום בבוקר אמר לי רגע, אם הוא פקח רשות הוא לא יכול להיות מאבטח. אז אנחנו מבולבלים. במסמך של מירי אמורים להגיב לה גם כן לפי פוליגונים. אבל בסוף אם הוא נמצא במתקן X ונמצא במתקן Y והמרחק ביניהם הוא 900 מטר, ויש לי אירוע בתוך ה-900 מטר האלה והוא לא יכול להגיב כי אין לו סמכות, אז מה עשיתי בזה? הוא אבטח את הבית ספר הזה ואת המתנ"ס הזה, אבל ברחוב באמצע יש לי אירוע – אני לא יכול לשלוח אותו. אני מסביר הרבה פעמים לסיירים החדשים – שהם בהיסטריה בעצמם על הסמכויות שלהם – ואני אומר להם, אל תפעיל סמכות. תבוא, תעשה הפעלה בגרוש. תבוא לבן אדם, מה העניינים, מה נשמע אחי, מה קורה, הכול בסדר? אני בעצמי גם כן – אין לנו סמכות, הקב"טים – באתי לבעל מסיבה, אמרתי לו מה העניינים, הכול בסדר? אתם מסיימים את המסיבה? אתם עושים פה רעש מוגזם, יש מצב שאתם מנמיכים? בלי שום סמכות, לא הפעלתי שום סמכות. הוא הנמיך את המסיבה, היה שקט, פיזרו את המסיבה והכול בסדר. הרבה פעמים יש לנו יעדים של 100 ושל השיטור העירוני, אז נוח להציב את הסיירים בגינות שלא יהיה ונדליזם ורעש, לזה יש סמכות. או אין מספיק ניידות ללוות הכנסות ספר תורה, אז מביאים את הסיירת שילוו, שיהיו עוד ניידות. מה שנקרא רבי נוח. בסוף צריך לעשות לזה הסדרה נכונה, אני בעצמי לא יודע איך אנחנו עושים את זה. אני עושה להם מוס"ח, אבל אין לי מוס"ח ברחוב הרצל. אז מה אני עושה? אז יש לו סמכות? אין לו סמכות? אני לא יודע מה אני עושה. מתקדם? איפה הוא יפעל? אנחנו בעצמנו לא יודעים מה לעשות, אז אנחנו אומרים להם תפעל בלי להפעיל סמכות, במניפולציה, במשחק, להביא את הבן אדם אליך ולהרגיע את הרוחות. עצם העובדה של איך שאתה נראה, איך שאתה מגיע, אתה מרגיע. הם רואים את הצ'קלקה והם בורחים. זה בדיוק העניין. כקב"ט רשות אין לי שום סמכות, ואני ניגש ומטפל באירועים. בגלל שאני בא עם הווסט ורשום פה "מנהל השיטור" או "מנהל יחידת סער" אז מתייחסים אליי אחרת. איך שאני מגיע, ואני לא מפעיל שום סמכות – זו בדיוק הדילמה שלנו. באזור בית חולים שיבא פתחו שדרות של עסקים. יש שם בדואים של אתרי הבנייה של הרכבת הקלה, פרוטקשן. מבקשים מאיתנו תביאו את הניידות שלכם. אז היום הסיירת עושים – אני מקבל תמונות כל יום מהסיירים שלי – נכנסים עסק-עסק, מה נשמע, בוקר טוב, מה שלומכם, הכול בסדר? רואים צ'קלקות, רואים מאבטחים, רואים חימוש, זה מרתיע. בסוף אותו כנ"ל, דיברה פה הגברת, האם השכולה, אותו גנב רכב יש לו חמאה על הראש. הוא פתאום רואה צ'קלקה והוא נרתע. הוא לא יודע אם הצ'קלקה כחול כתום זה שיטור עם שוטר בפנים או סיירת. הוא לא ייכנס לרחוב אם הוא ייראה את הצ'קלקה. וזה בדיוק אותו דבר הנערים עם הוונדליזם במקלטים, כי המקלטים היו פתוחים בגלל המלחמה, והגינות, ובסוף אנחנו צריכים את הכוח הזה. אני מקבל עשרות פניות, ואמרתי את זה למייק. הייתי בכנס מפקדי שיטור מול מנהלי שיטור; אם היום תושבים בעיריית רמת גן מעדיפים להתקשר אליי, לשיטור העירוני, ל-109 ולא ל-100 – זה אומר דרשני. ואתם צריכים להבין, תושבים היום לא מתקשרים ל-100. על חפץ חשוד מתקשרים אליי. וזה בדיוק העניין, תושבים היום מתקשרים למוקד העירוני, הם שולחים הודעות לראש-העיר. דיברה פה ראש-רשות, הם מתכתבים עם ראש-העיר באישי כדי לקבל מענה. על זה אני מדבר. יש ארבע ניידות שיטור עירוני בעירייה, אבל הן מתעסקות באירועי 100. ואז נפתחים עוד עשרות אירועים של 109, ואז ה-109 מוזנח. זה בדיוק העניין, ואנחנו רוצים תשובות. אני בדיוק בשלב של ההכשרות אז אני עושה להם אימון ייעודי שאני בניתי להם. אחרי ששמעתי את חנן ואת יוגב אני בונה להם אימון ייעודי, אבל אין להם שום הסמכה. זהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה אבנר, דברים חשובים מאוד. אתם עושים לי פה בית ספר ואני מאוד שמח – בית ספר במובן הלימודי, כן? כי בביטחון אני מבין אי-אלו דברים. אמנון, בבקשה. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> תודה. אני לא אאריך. שמעתי את חבר שלי שבא ואומר – אני עובד מול משטרת רחובות. כשאני הקמתי את הסיירת לפני שבעה חודשים למחרת הוזמנתי למפקד תחנת מסובים, להגיד לי למה לא, למה לא, למה כן – לא הבנתי שום דבר. לפני שהוציאו לי את הסיכום בכתב הוא שלח את זה ליועצת המשפטית של המחוז שתבדוק שחס וחלילה הוא לא טעה במשהו. הוא לא היה צריך לשלוח את זה ליועצת המשפטית, כי מה יש? אסור לך פה, אסור לך לבוא, אני אומר רק רגע. יש קריאה פשוטה, משהו שמישהו מנסה לפגוע באיזה ילד – אתה לא יכול להגיע. אני אומר את זה בפירוש, אסור לך להגיע. יושב צוות של כמה עוזרים שלו, לשמחתי שירתי במשטרה 18 שנה, מפקד תחנת מסובים ואני במקרה חברים טובים. הוא למעשה משדר את מה שמשטרת ישראל אומרת. אני אביא לכם הרבה דוגמות. הסיירת עובדת עם הצהובים שלה. מגיעים לאירועים – לא שולפים תעודות, לא אומרים כלום, מנומסים מאוד. אם זה מוזיקה, רעש, הם באים ומבקשים יפה. יש ירידה של קרוב ל-90% בהטרדות - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ונדליזם. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> - - או פריצה לרכב. או לדוגמה, שאומרים לי מהסיירת, שמע, יש רכב חדש, הדלת פתוחה, מה עושים? אז אני אומר בקשר, לעמוד לידה עד שהמשטרה תגיע. המשטרה הגיעה, לא אעביר ביקורת כמה זמן, כי אני גם פוגע בעצמי, אסור להגיד את זה. הגיעו וטופל. למה הדלת הייתה פתוחה? הם לא הצליחו לגנוב את הרכב. אביא עוד דוגמה משבוע שעבר:, אימא מתקשרת למוקד שלנו בהיסטריה:, הבת שלי הגיעה, מישהו יושב על הספסל בפארק הכרמל וניסה להתחיל עם הבת שלי, ילדה בת 12 שהגיעה מבית ספר. למי אני מתקשר? הניידות שלי עובדות, אני מגיע למקום, העוזר שלי מגיע למקום והמוקד הודיע למשטרה. אבל כבר סגרנו את העניין כי כבר הבנו מי זה הבן אדם, הגענו, הבנו שהוא לא בדיוק רצה להתחיל, חלילה. הכרנו את הבן אדם. אלה הדוגמות. לפני כמה שבועות התקשרתי לחיים ואמרתי לו, אתה לא רואה טלוויזיה, אבל אני בהלם. אני אומר לו, אני מסתכל ורואה שקב"ט השופרסל בתוכנית בטלוויזיה. זה שמעון לביא, איש יקר, קצין משכמו ומעלה – אני אישית מת עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפקד מחוז צפון. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> אין שוטר במשטרת ישראל שלא מת עליו. אני באופן אישי מכיר אותו ואת הפעילות. ואז אני מסתכל ואני רואה., תפתחו בגוגל מי שלא ראה את זה, ויבין. לא הבנתי איך המשטרה משתפת פעולה בקטע הזה. אמרתי קב"ט שופרסל זה אולי לשמור על כל מבנה ומבנה, יש סמכות למאבטח. פתאום אני רואה מרדפים שם, מרדפים פה. אני טועה? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> אני לא יודע על מה אתה מדבר. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> אתה לא יודע על מה אני מדבר. אני אשמח מאוד אם תפתח בגוגל, כתוב לי בפירוש ככה: קם כלביא, הניצב בדימוס שהקים משטרה פרטית ברשת השופרסל. המפכ"ל החדש של רשת השופרסל, ניצב שמעון לביא, מונה לאחרונה – בדיוק מה שאני אומר, זה לא ביקורת על שמעון. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> זה לא מרדפים, זה אבטחה של רשת השופרסל. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> כן, אז מותר להם לעשות מרדפים - - - << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> לא, לא מותר להם לעשות מרדפים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אמנון, אנחנו איתך, בוא נתקדם. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> אני אשמח מאוד אם תראו את זה, והיושב-ראש, בישיבה הבאה תבוא ותגיד לי אמנון, צדקת או לא צדקת, הגזמת או לא הגזמת. כי באמת זה חלילה לא בשביל לפגוע באיש מסוים, אבל אני הייתי בהלם. למה להם כן יש את הסמכויות האלה? אתה אומר לא ראית. תפתח, תראה. אם אתה רוצה את הקישור אני אשלח לך את הקישור. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> זה לא רלוונטי לעניין. חוק רישוי עסקים זה משהו אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מייק, בואו, עזבו את זה. אנחנו לא דנים עכשיו במשטרות פרטיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לטפל בפרוטקשן גם. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> אם לא ראית, אני אשמח מאוד שתראה את זה, גם כל מי שנמצא פה. ואשמח מאוד שהיושב-ראש בפגישה הבאה יאמר אם אכן אני הגזמתי או לא הגזמתי. חלילה, אני חוזר ואומר, אין לי ביקורת כלפי הבן אדם, כי אני מת עליו וכולם צריכים ללמוד מאחד כמוהו. אבל הייתי בהלם. אנחנו יושבים, הורגים את עצמנו, הופכים עולמות, ובסוף אני רואה את זה ככה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה אמנון על הדברים האלה. חנן בבקשה. << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> בוקר טוב לכולם, טוב שהשארת אותי לסוף אפשר לומר. קודם כול, עצם הדיון הוא יוזמה נכונה וחכמה. יכולת להגיד למשטרה ולמשרד לבל"מ שהתחילו להעיר את העניין הזה, חבר'ה מה אתם רוצים ממני? טפלו בזה, יש חוקים. לא, לקחת את זה וזה לא מובן מאליו, כי המציאות מדברת. יש עובדה, יש סיירות. יש ראשי-ערים שלא נבחרו בבחירות האחרונות כי לא דאגו לביטחון של התושבים שלהם. עכשיו תגידו לי, מה קשור ראש-עיר לביטחון? קשור וחצי. והיום לראש רשות יש sale; כמו שהוא אחראי לשירותי החינוך והתברואה, הוא אחראי גם לביטחון קודם כול. ברגע שנבין את זה יהיה לנו יותר קל להכיל את מה שקם. ולמה ראשי ערים הקימו את הסיירות האלה? לא כי יש להם כסף מיותר, הם היו שמחים שתהיה משטרה – אני עד היום אמשיך לומר, מבחינתי להיות חפ"ש, שתהיה משטרה ושאני אעבוד צמוד למשטרה והיא תהיה אחראית – אבל יש עובדות, והמציאות היא שכרגע קשה עם כוח אדם במשטרה, ופה נתנו דוגמות למכביר למה זה חשוב. אבל אני כן אגיד כדי שנהיה פרקטיים, כבוד היושב-ראש, היות שיש לנו קצת ניסיון. ברמה האישית הייתי מאוד שמח – ואני בטוח שגם מירב וכל חברי הכנסת יסכימו, אחרי שהקאנו פה דם תשעה חודשים – שכל הסיירות האלה יהיו שיטור עירוני. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> הלוואי. << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> הלוואי. אני אומר ברמה האישית, עם פיקוח צמוד של המשטרה. אבל אנחנו מבינים שזה לא יכול להיות., לשיטור העירוני יש משימות מפה ועד להודעה חדשה, והיום אני בשיטור העירוני לא יכול לעשות כל מה שאני רוצה, יש לי מגבלה. יש לנו שוק קח תן, וזה בסדר. לעומת זאת, אותה סיירת שמדברים עליה פה כל החברים היא הסיירת שנותנת את המענה שמעבר. אני באתי מהמשטרה, אני מכיר את מפקדי התחנות כמו את כף ידי. הם מתים על הדבר הזה. תביא לפה פאנל של מפקדי תחנות שטח, הם יגידו אנחנו רוצים אותם, הם עוזרים לנו. אם תצא מפה אמירה, שאני מאמץ אותה אצלי – איציק הוא סוג של מנהל סיירת – אצלנו זה יותר מוסדר, עובדים צמוד עם המשטרה אבל בסוף זה עדיין סיירת, לא שיטור עירוני, שיטור משולב – אנחנו רוצים לעבוד עם המשטרה בפיקוח שלה. מבחינתי לפני משמרת תרים טלפון למפקד המשטרה, נחליף רשמים מה אתה צריך, איפה אתה רוצה, פה אתה חלש? איזה אזור? תגיד לי, יש לך מודיעין איפה פורצים לנו, איפה יש פדופילים, איפה יש שב"חים. בוא נעשה ביחד. אתה יודע מה אומר מפקד מחוז תל אביב אצלנו שחור על גבי לבן? אני עם סל"ע עובד בצורה כזאת שאיפה שאני לא נמצא אני מבקש שסל"ע יהיו שם. זו החוכמה. בסוף, האינטרס של כל מי שיושב פה בשולחן, כולל הארגונים – שיהיה יותר ביטחון. כי מה לעשות, חווינו טראומה שאי אפשר לשכוח, ולהערכתי לא נשכח אותה גם בשנים הבאות. צריך לעשות מהלך. איך עושים את זה קצר וקולע? אני סומך פה על האנשים, אבל זה צריך להיעשות אתמול כי כרגע זה קיים. לא ירחק היום שאחד המנהלים בסוף ימצא את עצמו מסובך בגלל יוזמה, כי הסייר שלו עשה משהו חריג כי לא אמרו לו מה לעשות – אולי הוא לא הבין בתדריך מה אסור לו לעשות וחלילה הסתבך עם שלומית ממשרד המשפטים ועם המשטרה. אולי הוא עשה פעולה או השתמש בכוח חלילה בצורה לא נכונה, ואנחנו צריכים למנוע את זה. איך מונעים את זה? באמצעות הסדרה. אמירה שיש פה משטרה שהיא הריבון על נושא הביטחון. נתנו פה דוגמות של באר שבע. לרוב כל אותם מנהלי סיירות אלה חבר'ה שבאו מהמשטרה וארגונים כאלה, מכירים חיים נושמים ובועטים את העניין הזה ורוצים רק לעשות טוב. שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה חנן, דברים חשובים. איציק צפרוט, בבקשה. << אורח >> איציק צפרוט: << אורח >> תודה רבה. איציק צפרוט מאגף סל"ע. הייתי קב"ט של יחידת אבטחת מוס"ח מדלגת כמה שנים, והיום אני מנהל את השיטור המשולב שמפעיל גם סיירת עצמאית. בשיתוף פעולה מלא, אגב – חמש תחנות משטרה. דיברה ראשת-המועצה על שבע במרחב, בתל אביב יש לנו חמש תחנות, שני מרחבים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, צמוד, חלק מתוכנית חפיפה של מפקד תחנה חדש זה לבוא ולתאם פעילות איתנו. אנחנו משלימים. כל מה שאמרו כאן לא זר לי. ליווי של עובדות סוציאליות לתוך בתים – אגב לפעמים השיקול הוא לא להגיע עם שוטר, בגלל אופי הפעילות. להגיע עם מאבטח שהוא דווקא אזרחי או עם עובד רשות, בין אם זה בצמוד ובין אם זה בסביבה. הכנסת ספר תורה – אנחנו עושים הכול, אנחנו סוג של קבלני ביצוע. אני רוצה להגיד במשפט; שאלה כאן מקודם חברת הכנסת יסמין מה ההבדל בין המשטרה לבין אותה סיירת שפועלת באופן עצמאי. אני חושב שמייק יסכים איתי, כוחות המשטרה ספוגים באירועי 100, במשימות שוטפות ובפעילויות, הם באמת מתוחים. אני יכול להעיד, אני לא ממשטרת ישראל אבל אני חי איתם בצמוד ביום-יום. הם עמוסים, נכנסים לאירוע אלמ"ב – נפלה ניידת עכשיו לשעה וחצי. יש שב"ח שצריך לגרש – השוטר מושבת עכשיו לשלוש-ארבע שעות. הם באמת נספגים באירועים האלה. להבדיל, לסיירת הזאת אין אירועי שגרה. היא פנויה. היא יכולה להסתובב בין מוסדות החינוך, כי זאת העבודה שלה. היא יכולה להיות בפארקים, זאת השגרה שלה. היא יותר זמינה לדברים האלה והיא יכולה לתת את המענה הראשוני עד שמגיעה ניידת ונותנת את המענה המשלים, וזה היתרון הגדול. יש כאן כוח, ולא סתם אמר גם אבנר שהוא מגיע עם הסיירת ויודע לתת את המענה הזה – כי היא פנויה לזה, היא נמצאת, היא לא ספוגה. משטרת ישראל רוצה ועושה את המקסימום להגיע בזמן הנכון לכל אירוע, אבל היא ספוגה באירועים האלה. אנחנו יודעים את זה וחיים את זה, וזה היתרון הגדול של הסיירת הזאת. אגב, השיטור העירוני – אני רואה את זה כי הם המקבילים שלי, קולגות שלי – נספג באירועי 100 כי הוא מסייע במסגרת סל העבירות שלו. החבר'ה שלי, סיירת האבטחה שעובדים ללא שוטרים, פנויים כי הם לא יכולים חוקית לגשת לאירועים האלה. הם זמינים לבוא, להגביר נוכחות, לתגבר, לסייר וללוות, וב-7 באוקטובר גם לצאת עם מישהו עם הכלב שיעשה את הצרכים שלו כי הוא פחד להיות שם לבד. בסופו של דבר אנחנו פנויים וזמינים, והחבר'ה פה פירטו על המיקרו טקטיקה, על האירועים הקטנים שמעסיקים אותם שגם אין צורך שמשטרת ישראל תתעסק בהם. אם בסוף יכולה לעשות את זה ניידת עם אורות ומאבטח, למה אנחנו צריכים לבזבז את המשאב היקר הזה, שוטר במשטרת ישראל שיתעסק באירוע הזה? אנחנו יודעים, אנחנו בקשר, המוקדים והמקבילים מדברים. ברגע שאנחנו צריכים את משטרת ישראל ואת הסמכויות השיטוריות האירוע הוא לפתחה של משטרת ישראל. אנחנו יודעים לעבוד ביחד, אנחנו יודעים לקרוא אחד לשני ולהשלים את העבודה הזאת, ואני חושב שזה צריך להיות מודל שצריך לשכפל אותו. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה איציק. << דובר >> מאיר אינדור: << דובר >> שאלה אחת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי אתה? תסביר. << דובר >> מאיר אינדור: << דובר >> שמי מאיר אינדור, אני יושב-ראש של ארגון נפגעי הטרור אלמגור, סגן אלוף במילואים. מאז מה שקרה בניתי עוד כמה פרויקטים בצבא בתחום המאבק בטרור. אני אורח פה, כן? יש את המשמר האזרחי שכפוף למשטרה. למה לא לקחת את כל הפורום הזה ולחבר אליכם את המשמר האזרחי, אבל עם פיקוד אחיד שיישאר בתוך המשטרה? << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> ברשותך אני אענה. המשמר האזרחי כבר עכשיו כפוף למשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חנן, מאיר שאל שאלה שמאוד דומה לשאלה למה לא שיטור עירוני. זה בערך אותו כיוון, משהו שכבר קיים ולנצל אותו. שאלה טובה, תכף ניתן למשטרה לדבר. דבי, בבקשה. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> עורכת-דין דבי גילד חי, מהאגודה לזכויות האזרח. מה שראינו היום זה בעצם תיאור המציאות בשטח, כן? אין ויכוח על זה שהמצב קשה, שיש צורכי ביטחון, מחסור בכוח אדם, גם במשטרה וגם בשיטור העירוני. כל הרעיון של הגופים האלה הוא הכפלות כוח, זה תיאור המציאות. אין לי עובד עירייה שילך ללוות עובדת סוציאלית, אז אני אשכור שירותי אבטחה או וואטאבר, כל אחד והמנגנון שהוא בוחר, וכך הלאה. אין ויכוח לגבי המצב הקשה, אנשים פה תיארו המון דברים שמצריכים מענה והכול נכון. אני רוצה לדבר על איך מחליטים מה המענה הנכון שנותנים למצב הקשה שאנחנו נמצאים בו. זה אותו דיון שניהלנו בשיטור העירוני. גם שם לא היה אחד מסביב לשולחן שלא אמר שבמצב אידיאלי תיאורטי המשטרה הייתה נותנת מענה להכול. יש הסכמה על זה ששימוש בכוח והפעלת סמכויות מהסוג הזה צריכה להיות בידי המשטרה בתיאוריה, נכון? זה לא סתם, יש לזה סיבות והצדקות רבות שלא היה עליהן ויכוח. המציאות היא כזאת, ולכן אנחנו נאלצים שיהיו לנו עוד כוחות. דרך אגב, יש עוד כוחות שפועלים בשטח ובכלל לא דנו בהם פה. הזכירו קצת את השיטור העירוני כי אלה שירותים דומים, אבל שכחנו שלאירועי פח"ע יכולים להפעיל כיתות כוננות, ויש למעלה מ-1,000 כיתות כוננות ברחבי הארץ שפועלות בשטח. לא הזכרנו את המשמר הלאומי החדש, שהגדילו אותו בשנה האחרונה במיוחד, שגם נותן מענה לסוג אירועים כאלה. על שני הכוחות האלה צריך דיון של שעות פה, איך מתאמים ביניהם ומה התפקיד שלהם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היה דיון שבוע שעבר על כיתות הכוננות, היינו פה מעל שעתיים. זה פחות קשור לשיטור. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> כן, אני יודעת, התכוונתי בתיאוריה. כוח נוסף שהמטרה שלו לטפל באירועים – אגב, בתזכיר שכבר פורסם ולכאורה אמור להתקדם בשבועות הקרובים מדובר על טיפול באירועי פח"ע, וכמובן כל השאר של הסדר הציבורי. מה שכתוב בחוק הסמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור שזה כולל אירועי אלימות, ועכשיו זה גם יהיה אירועי פח"ע ובכלל כל מיני מענים שניתנים. אתם בדיונים מדברים על ריבוי הכוחות הזה כאילו זה המצב בשטח ובואו פשוט נכשיר אותו. יש השלמה עם זה שהמצב קשה, אלה הכוחות שפועלים, ויאללה, רק נסדיר את זה בחוק כדי שיהיה איזה משהו. אני לא אומרת, אני גם בעד להסדיר בחוק, ברור שמי שפועל צריך לפעול בסמכות חוקית, אבל אני אומרת שזה לא בהכרח הפתרון היחיד למצב שאנחנו נמצאים בו. אני חושבת למשל על הכוחות האלה שהוקמו עכשיו בשלומי וקריית שמונה, שהמדינה מימנה אותם במסגרת התוכניות של הצפון. כל אחד הם קיבל בערך 25 מיליון ש"ח בשנה להפעיל את זה, ומדובר ביישובים מאוד קטנים. סתם מעניין אותי לשאול את המשטרה, אם היו אומרים לתחנת קריית שמונה או שלומי, אני נותן לך עוד 25 מיליון שקל שנה הבאה ועוד 25 שנה אחרי זה – 50 מיליון ש"ח, שזה מה שהקציבו – האם הוא לא היה יכול לתת עוד שירות משטרתי טוב? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה לא התקציב של משרד המשפטים. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> זה לא משנה, בגדול המדינה היא קופה אחת: לא נתחיל עכשיו להגיד, תל אביב זה תקציב אחר, קריית שמונה תקציב אחר, שהם יממנו, המשרד ההוא, המשטרה תקציב אחר, וזהו, מי שיש לו כסף יהיה לו גם ביטחון. אי אפשר להסתכל על זה ככה, זה עניין עקרוני. אני אומרת, אם הייתי שואלת את ראשי-התחנות האלה מה היית עושה ב-50 מיליון ש"ח שנותנים בשנתיים האלה במשטרה או אפילו בשיטור העירוני, כי הוא כבר קם וקיים – היו אומרים לי כוח אדם, רכבים, הכשרות שאני יכול לעשות. אתם יודעים כמה רחוק הולך 25 מיליון ש"ח בשנה. כל הדברים האלו נלקחים בחשבון, ואנחנו פשוט הולכים לקל – בואו נסדיר את הקיים, זה נותן ביטחון לתושבים. מי שלא נעים לה שיש מישהו חשוד בעיניה מסתובב ברחוב, שמכונית משטרה תעבור שם. אי אפשר לחשוב ככה על העניין הזה, ואני אומרת את זה משני טעמים: הטעם הראשון הוא הטעם של השוויון, זה עלה פה וגם בשיטור העירוני. שם היה קצת שיפור שהוועדה עבדה עליו, לנסות קצת לחפות על הפערים בשוויון. היה קצת קווץ' כדי לנסות לתמוך ברשויות יותר חלשות, כדי שבכל זאת יהיה להן. פה זה אך ורק כסף של רשויות מקומיות. אני לא יודעת כמה רשויות מקומיות במדינה יכולות לממן 25 מיליון ש"ח בשנה רק בשביל להפעיל סיירת עירונית. שמעתם על המכוניות שהם קנו? נזכרתי שההיא בנתניה שהייתה פה באחד הדיונים אמרה שהם בקושי הצליחו לקנות כמה אופנועים. זה פשוט מופרע, אבל לא לכל אחד יש את כל הבורסה לגבות בה ארנונות. לרמת גן יש. אני מהרצליה, תאמינו לי; ברחוב שלי, שהוא סמטה ללא מוצא, אני רואה את השיטור העירוני נכנסים שלוש פעמים ביום. בסדר, זה הרצליה, הם מיליונרים. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> מקימים סיירת עכשיו גם בהרצליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד מעט תראי את הניידות. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> אני לא אומרת, זה ברור מאליו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דווקא בגלל זה יפה שהיא דווקא מציגה את הצד הנוסף, בסדר גמור. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> לגמרי. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> נכון, ברור. מי שיש לו כסף מקים. זה כמו שבהרצליה אין זבל ברחובות, וכשאני מתקשרת למוקד העירוני ואומרת להם שצמח איזה צמח קטן ברחוב, אחרי שעה באים עשרה אנשים ומורידים את הצמח הזה. זה מקומות פריבילגים, ועכשיו זה יהיה גם בביטחון אישי, לא רק בזבל. יהיו רשויות שלא יגנבו מכוניות ויהיו רשויות שכן. ככה זה יהיה. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> אז מה המסקנה שלך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שלא ייתן אל תבחרי בו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> רק משפט אחרון, כדי להגיד מה כן: אז בעיה אחת שאמרתי זה השוויון. הבעיה השנייה היא איזה סוג וכמה גופים אני רוצה להקים. גם ככה יש הפרטה מסיבית של המשטרה, אי אפשר כל פעם בשביל להכפיל כוח להוסיף עוד גופים בלי סוף. עשיתם הסדרה של גוף מסוים כמו השיטור העירוני? תמצאו פתרונות במסגרת הגופים הקיימים לתת את המענים הנדרשים. אי אפשר שבשביל לעקוף את המגבלות של גוף אל"ף בי"ת גימ"ל נקים את גוף דל"ת שייתן מענים נוספים. איך יתאמו בין כל הגופים האלה? ברור לכם שזה לא אפשרי בכלל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה דבי, תודה על הדברים החשובים האלה. בבקשה, מי עדייו לא דיבר ויש לו מה לתרום? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו ואני חייבת ללכת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כבר ניסיתי ללכת ולחזור פעמיים, אבל אני צריכה ללכת לשם. קודם כול, בניגוד לחברי הכנסת, זה באמת מעניין אותי. אני יושבת כאן מההתחלה, למעט – עכשיו אני באמת כבר צריכה ללכת, אבל זה היה מרתק. אני מאוד שמחה, אני מכירה באופן אישי וגם באופן מקצועי, ישבתי והקשבתי והיה לי מאוד מעניין. לפני שבוע הלכתי עם הבת שלי ברגל לבית הספר, סתם אני מספרת לכם סיפור מעניין. הלכתי איתה, ואז אני כמו איזה סטוקרית, רואה אופנוע גדול כזה שיושב עליו, עם המעיל וזה – ולמה סטוקרית? כי אני מתקרבת עד לאופנוע כדי להבין אם זה משטרה ורואה שזה שיטור עירוני. בנראות הייתי בטוחה שזה שוטר, אבל בגלל שאני כל כך שוחה בחומר סתם עניין אותי לדעת. << אורח >> איציק צפרוט: << אורח >> חשבתי שזה היה חנן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא היה חנן. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> רציתי לשאול כמה פעמים בשבוע את מתקשרת לחנן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> חנן בא רק כשגונבים לי את האופניים, וזה קורה לעתים קרובות. צוחקת, זה באסה וזה קורה לי כמעט כל הזמן. כבר התרגלתי, אני אפילו כבר לא מתרגשת. הבת שלי אומרת, אימא אין אופניים, אין סוללה, אני אומרת לה טוב, בואי נתקדם. רציתי לציין את הסיפור הזה כי בנראות הציבורית הוא היה נראה לגמרי שוטר. אבל כשהלכתי לבדוק את הכתובית – מסכן ההוא, לא הבין, גם לא יודעת אם הוא זיהה אותי – אמרתי אוקיי, זה סל"ע. וגם צריך לומר, זו שכונה נורמטיבית, תכף נדבר על מקומות אחרים. לכל מי שהיה שם זה יוצר הרתעה וביטחון. אני לא אוהבת את המילה תחושת ביטחון, אני אוהבת את המילה ביטחון. זה יוצר ביטחון. הצלחנו להביא למצב שאזרחים רואים בשיטור עירוני כלי נגיש מאוד, מה לעשות, הם באים. אני לא בביקורת על המשטרה, אני יודעת מה עובר על משטרת תל אביב – גם מבחינת התקינה שלה בפועל וגם מבחינת המשימות שלה שלא דומות לשום מקום אחר. אגב גם למשטרה בחיפה ובבאר שבע יש משימות היום שמה לעשות, אין מספיק שוטרים. אני לא בביקורת, אני רק אומרת שהצלחנו בשנתיים שלוש האלה, בעבודה משותפת, לעשות כאן דבר שהוא game changer. אומר בצניעות כי אני חושבת שחברי כנסת לפעמים לא יודעים להקשיב, ובאתי לפה כדי להקשיב לסיירות הביטחון, כי אני מרגישה שבשיטור העירוני הבנתי את האירוע. מילה אחת על סיירות הביטחון: אני חייבת להגיד לכם, זה החזיר אותי – בגלל זה שאלתי אותך על האפליקציה – לתקופה של האלימות נגד צוותים רפואיים. באיזשהו שלב נתנו לרופא את האדום צהוב ירוק ואמרו לרופאה – במרפאה הקטנה הזאת בבני ברק, אתה יודע, לא עכשיו בקופת חולים מגדל המאה לצורך העניין – אם את מרגישה מאוימת תלחצי על זה ויבואו שני מאבטחים כאלה גדולים. חסרי סמכויות, אבל עם אפשרות לבוא ולהגיד לו אדוני, שתה כוס מים, תירגע, הכול בסדר. מי שזוכר, זה קרה במקרה של ההצתה של האחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של האחות בחולון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. עכשיו, למה אני אומרת את זה? כי בתוך השיח פה אני חושבת שהסיפור הזה אחד, שמעתי גם ממשרד הרווחה על העבודה עם עובדות סוציאליות. אני חושבת, בטח בעידן הזה שאין לנו מספיק תקציבים ושוטרים, מדהימה בעיניי היכולת שלכם להתנהל אחד מול השני גם בלי שיתוף שלנו. היכולת להעביר מסרים. גם כשהיינו אצלך ואצלך, בבני ברק וברמת גן בסיור, ראינו את היכולת הזאת. אני יודעת שמי שמדבר איתי על שיטור עירוני אני אומרת תמיד –– בשיטור אני מרגישה שעשינו צעד כביר למדינת ישראל – אני חושבת שהשלב הבא זה הסיירות האלה עם האפליקציות, בתקשורת עם השיטור העירוני והמשטרה, כי זה כבר מתחיל וזה דבר נהדר. אגב, גם בעולם אחר, של נשים נפגעות אלמ"ב, עמותות כמו מיכל סלה מפעילות – אין כבר את הכלבים, כי אין מספיק כלבים – את האפליקציה, וגם שם מגיעים - - << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> חברת אבטחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה, מעולה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - חברת אבטחה פרטית, מרגיעה, אומרת לו תחכה למשטרה. אז אני חושבת – ואגב אני לא יודעת איך זה יתחבר גם עם חקיקה וכאלה, מן הסתם נהיה כאן כדי לסייע – שזה השלב הבא. אני מרגישה שהמשטרה זה הבסיס, אפרופו הקומות, השיטור העירוני, הפיקוח העירוני, והשלב של הסיירות הוא לדעתי שלב דרמטי. מילה אחרונה, המציאות במדינת ישראל השתנתה והנושא של הביטחון האישי הוא הנושא שהכי מטריד היום אזרחים. אגב זה גם התחיל בפירמידת הצרכים של מאסלו. אבל בסוף, כל שירות מפוקח יעיל מקצועי רק מסייע לכם בסוף. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה חברת הכנסת מירב בן ארי. << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> כל מילה בסל"ע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, אל תכניסו את סלע עוד פעם. אני אתן, רגע, חכו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה רק בגלל האופניים. כבר נקשרנו באופניים. << דובר >> דבי גילד חי: << דובר >> מירב, לא נכנסת לתקציב, מי יתקצב את זה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאגי, תבוא ממשלה חדשה, שר חדש, יהיה תקציב. די, זה כבר תקציב - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נתקדם. כן, מי עדיין לא דיבר ורוצה לומר משהו? בבקשה גברתי. << אורח >> נגה ספרא: << אורח >> נגה, מכון שיטה למדיניות מקומית. תודה, יושב-הראש, על הדיון החשוב. אני באמת חושבת שהגיעה העת להסדיר את הנושא אחרי שנים. אנחנו רואים לאיזה מצב הגענו, שפועלות כל כך הרבה סיירות ללא סמכות בהמון רשויות. מצד אחד, אני שומעת את מנהלי הביטחון המקצועיים והמדהימים של הרשויות. גם בעבודה שלנו עם נבחרי הציבור אנחנו שומעות כל הזמן את המצוקה בשטח, היא אמתית, אי אפשר להתכחש אליה וצריך לתת לה מענה. מצד שני, אני חושבת שהתפקיד של הוועדה הזאת הוא להסתכל על הבעיה ברמה הלאומית. ברור שכל מנהל ביטחון וכל ראש רשות מסתכל על זה בפריזמה שלו וצריך לתת את המענה לתושבים שלו, אבל האחריות של הוועדה הזאת היא להסתכל ממבט על ולהבין גם את האתגרים הלאומיים הרחבים. אז דיברנו פה וגם בשיטור העירוני על מה מקום המשטרה מול הכוחות האלה, שצריך להמשיך לחזק את המשטרה ושהיא תישאר המשטרה הלאומית שלנו, אין לה תחליף. הנושא של המימון והאי-שוויון בביטחון; שוב, יש פה רשויות שמשקיעות מיליוני שקלים. בכלל לא התחלנו לדבר על החברה הערבית, שתחושת הביטחון שם אפסית ברחוב באופן יום-יומי ואין להם שום סיכוי להקים סיירת, לא אופנוען ולא שום דבר. גם לא יתנו להם, כי מדובר שם בהתמודדות עם משפחות פשע ודברים מאוד חמורים. לא דיברנו על ריבוי סמכויות, אני חושבת שכל הזמן צריך להסתכל על ריבוי הגופים מול פיקוד אחד, שצריך לשמור עליו כדי שלא יהיה בלגן ודו"צ. הנושא של אי-אחידות באכיפה; ברשות אחת עושים ככה וברשות אחרת עושים ככה, ונכון שהאתגרים הם שונים, אבל בשביל זה יש לנו משטרה אחת. יש פה מחשבה לייצר מודל מקומי בשיטור העירוני, איך לוקחים את הדבר הזה ונותנים לו מענה יותר טוב כמו שדבי אמרה. וכנ"ל על היטל השמירה שרשויות ממשיכות להשתמש בו. יש רשויות שיכולות לגבות היטל שמירה מהתושבים, ולתושבים שיכולים לשלם יהיה יותר ביטחון, ויש רשויות שלא. אני חושבת שהתפקיד של הוועדה פה זה כל הזמן להסתכל על האתגרים המקומיים מול המצב הלאומי, לשמור על משטרת ישראל, לחזק את משטרת ישראל וגם לחזק את המודל המקומי שכבר סיכמנו עליו בדיונים הקודמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לך, אני שמח שחיכית לומר את הדברים שלך בסוף. כן, בבקשה. << אורח >> מירית לביא: << אורח >> תודה. עורכת דין מירית לביא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אני מצטרפת לדברים שאמרה נגה ושאמרה גם דבי קודם לכן: הביטחון, תחושת הביטחון היא חשובה ובאמת נשמע שיש כאן רצון אמיתי לתת שירות לאזרח מהבחינה הזו. אבל צריך להגיד, האחריות לביטחון האזרחי מוטלת קודם כול על השלטון המרכזי, ויש קושי משמעותי בפעילות מקומית שהיא לא מוסדרת ולא מפוקחת גם מבחינת שאלות כבדות משקל של הפרטה, כמו שעלה כאן קודם. אני רוצה לחזור לבג"ץ מלינובסקי שעסק בסיירת ביטחון בחולון והציב שם אמירות משמעותיות לגבי הפעילות העירונית בתחום הזה. גם בנושא של חשיבות השוויון, לספק רמה זהה של ביטחון על פי השורה התחתונה בין הרשויות. גם חשש לפוליטיזציה נאמר שם, בנסיבות הישראליות רובצות לפתחו של גוף כזה סכנות של פוליטיזציה שעליהן יש לתת את הדעת, וגם זה דבר שחשוב שהמשרד לביטחון לאומי ישים אליו לב. הצורך בקביעת קריטריונים ברורים להפעלת הסיירת, מבחינת שיתוף פעולה עם המשטרה וגם מבחינת היחסים בין הסיירות, בין עיר לשכנתה. גם חשש מחריגה מתפקיד, הסיירת שנבחנה שם הייתה אמורה לעסוק בביטחון, אבל בפועל לא הייתה קשורה לענייני ביטחון ועסקה בסדר ציבורי. זה משהו שחשוב לתת עליו את הדעת, לשם מה הדבר הזה נעשה, מה התפקיד של הסיירת, האם זה לא יוצר כפילות. כמו שנאמר, כיתות כוננות הוקמו בשנתיים האחרונות במאות ברחבי הארץ כדי להיות מוקפצים לענייני ביטחון ופח"ע. לכן חשוב להבין מה אנחנו מנסים לעשות פה וכמובן להסדיר את זה כמו שצריך ולפקח על זה. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה, דברים חשובים. עוד מישהו? בבקשה אדוני. << אורח >> נמרוד דגני: << אורח >> אני נמרוד דגני מתנועת עלינו. עבדתי מעל עשור בממשלה במשרד החינוך, במשרד הרווחה ובמשרד ראש הממשלה; מערכות ציבוריות אני מכיר היטב. עזבתי את הממשלה אחרי 7 באוקטובר כי הבנתי שהאירוע הזה של להביא פלסטר ועוד פלסטר זה לא האירוע שאנחנו צריכים להיות בו היום. כמו שהתעוררנו מהקונספציה הביטחונית, אני חושב שאנחנו בקונספציה חברתית, ממשלית, כלכלית. אני חושב שגם בסיפור הזה של הביטחון האישי כולנו מרגישים שזה לא עובד. אם נמשיך להתייחס לזה כמו שהתייחסנו לזה עד היום, לא נפתור את הבעיה. חמש קומות, כיתות כוננות, מוסדות חינוך, תקציב של משרד הרווחה לאבטחת עובדות סוציאליות – הממשלה ניגשת לזה מכל מיני כיוונים, בכל מיני זירות, ואני חושב שבניגוד לקווים שנאמרו פה על ידי דוברות אחרות, אני רוצה לראות את השלטון המקומי לוקח אחריות ומוביל את הסיפור של הביטחון האישי של התושבים. אני חושב שאם היינו לוקחים את כל הסמכויות שקשורות להתנהלות של המרחב הציבורי, של הביטחון האישי ברחוב, בשכונה, ומקימים רשות לביטחון מקומי שעומד בראשה ראש-הרשות ביחד עם השיטור, היינו מקבלים שירותי ביטחון הרבה יותר טובים. בואו נסתכל על האירוע, לא זוכר מי ציין את הסיפור של הדרבי, אני חושב שגם טיפול בדרבי רשות מקומית הייתה עושה הרבה יותר טוב. אז אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים, אנחנו צריכים להסתכל על השלטון המקומי לראות בו שותף, כמי שיכול להוביל את הדבר הזה. אנחנו רואים מה קורה גם ברגע האמת: לא משנה מה הסמכויות ומה קורה בסוף, השלטון המקומי נמצא שם, מגיע לתושבים ופותר את הבעיות. זו פוליטיזציה שהייתה רוצה לראות, כאלה ראשי-רשויות וראשי-ערים. יש לנו הנהגות מקומיות טובות. זה לא חייב להיות בכל מקום באותה מידה, אבל בוודאי בתנאים מסוימים, ברשויות מסוימות בגודל מסוים, בהיקפים תקציביים מסוימים – זה פתרון טוב שיכול גם לפנות משאבים של המשטרה שחסרים, ותמיד יהיו חסרים משאבים. במקום עכשיו נבנה את הקומה הזאת ועכשיו את החצי פלסטר הזה, הנה רשות מקומית, הנה הסמכויות שלה, היא אחראית, היא מובילה זה עם המשטרה – אני חושב שנקבל פה ביטחון אישי הרבה יותר טוב ואחריות של השלטון המקומי שמוביל את הדברים האלה. בואו לא נחזור לאיפה שהיינו ב-6 באוקטובר, בואו נחשוב בצורה אחרת, חדשה, פורצת דרך. ככה גם נקבל ביטחון אמיתי, כי האתגר הזה גדול עלינו איך שאנחנו עובדים עכשיו. אנחנו מדינה של 10 מיליון תושבים, גדלים בקצב מהיר. אי אפשר לעשות את מה שעשינו ולחשוב שנקבל את אותן תוצאות, יש אנשים שהגדירו את זה כשיגעון. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך. שמח שמדי פעם צץ פה מישהו שגם לוקח אותנו למקומות אחרים ולבניין אחר, לא לחמש קומות שחיינו בהם עד עכשיו. חשוב. אני לא מזלזל בחמש קומות, שלא תביני לא נכון. אני שמח שיש עוד בניין לידו. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אתה זוכר שאני משפטנית מסייעת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני זוכר, בוודאי. מייק, בבקשה. רגע, רועי, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני לא יודע מאיפה להתחיל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, אז ניתן למייק ובינתיים תחשוב מה לומר. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> אני לא אתייחס פרטני לכל מה שנאמר פה. אני כן אגיד שהמשטרה עוסקת בטיפול בהמון אירועים. אם ניקח לדוגמה את תל אביב ורמת גן, כמות האירועים של המשטרה עולה עשרות מונים מכמות האירועים של מוקד 106. הרעיון שלי שהציבור עדיין נותן אמון במשטרה והוא מתקשר 100. ונכון שאין תמיד ניידת פנויה, או לחילופין לא תמיד הניידת הפנויה תגיע באותה דקה, יש סדר עדיפויות. אגב, סדר העדיפויות קיים גם למאבטח מוסדות חינוך וגם למאבטחים של חוק רישוי עסקים וכולי. רשויות הקימו סיירות, לקחו אנשים, אם הם עובדי רשות כמו במקרה של רמת גן או אם הם חברות פרטיות. אנחנו אמרנו, אתם רוצים לדעת איך לעבוד, אתם רוצים לעשות משהו שיעבוד עם המשטרה? יש הסדרה, תפנו למשרד לבל"מ, כתובים שם הנושאים שבהם אתם צריכים לעמוד כדי שנעשה את ההסדרה, וזה בדיוק התכלית של כל מה שציינו פה. אנחנו לא יודעים מה קיים, אנחנו לא יודעים עם מי לדבר, אנחנו לא יודעים אם יבוא. כל הרעיון של המתווה, הסדרה, פיילוט, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, הוא לבוא לרשויות ולהגיד להן ניקח את הכוח הקיים בסמכויות על פי החוק – ואם צריך שינוי חקיקה זה כבר עניין של המשרד מול מי שצריך – ונעבוד ביחד. ואז הרשות לא תעשה משהו בצורה עצמאית ותסכן את עצמה בדו"צים ובתביעה. תל אביב תעשה הכשרה X, רמת גן תעשה הכשרה Y וכולי. לכן המסקנה מכל מה שנאמר פה היא שצריך גוף ביטחוני שייתן מענה בפיקוח ובשליטה. חלק מהעניין הזה זה מה שקבענו כרגע. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> מייק, מה מונע להכפיף את הסיירות לשיטור העירוני? << אורח >> מייק כהן: << אורח >> כי זה לא אותו דבר. זה שונה לחלוטין. אני מבחינתי, בוויז'ן שלי, פקח של רמת גן יהיה שייך לשיטור עירוני מאשר שהוא יהיה באיזשהו סוג של סיירת, כי המשימות הן שונות. << אורח >> אבנר עטיה: << אורח >> אז תכפיפו את הסיירות לשיטור העירוני. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> צביקה. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> המשימות הן שונות, בסדר? << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> מייק, הסיירות זה גם מאבטחים של חברות אבטחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> די, די, לא, לא, אמנון, תודה. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> נכון, לכן זה לא רלוונטי לשיטור עירוני. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> נכון. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> אני אסיים בזה, אדוני, שכולם פה מסכימים שצריכה להיות הסדרה, רגולציה, כדי שהדברים לא יקומו בצורה עצמאית. וגם כולם מסכימים שהנחיית המשטרה נדרשת כדי לעשות את התיאום המתאים, ועל זה אנחנו צריכים לחשוב ככל שנתקדם. זה מבחינתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אורי, משהו? << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> אני יכול להשיב שנייה לשאלת – שני דברים. אחת, לגבי המאבטחים של השופרסל, חשוב להבין: גם למאבטחים של השופרסל אין סמכויות במרחב הציבורי. יש גופים שמבצעים אבטחה מדלגת, אלה גופים שמונחים בידי המשטרה על פי חוק או החלטות ממשלה. << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> של הבנקים. << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> בנקים, רשתות שיווק וגם מוסדות חינוך שהזכירו כאן, אבל מדובר בגופים שהם מונחי משטרה. גם כשהם מדלגים באותם מתקנים אין להם סמכויות, רק במתקנים המאובטחים. זה לגבי השאלה הזו. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> אתה חייב לי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, הוא לא חייב כלום, אמנון, תודה. << אורח >> אורי בוצומנסקי: << אורח >> מבחינת ההסדרה, הקפיצה בין קומה ארבע וחצי לחמש לא תלויה רק בהכרעה האם יש צורך שניתן סמכויות במרחב הציבורי או לא, כי הסדרה נדרשת. כל עוד אנחנו לא אוסרים על אבטחה חמושה, למערך האבטחה הזה במרחב הציבורי אנחנו צריכים הסדרה, משום שהמשטרה לא מנחה גופים מרצון. המתווה הזה הוא סוג של חריג, שבו רשות שמסכימה לקבל הנחיית משטרה אני מנחה אותה במסגרת המתווה הזמני הזה. ככלל, כל הגופים שמונחים על ידי המשטרה לעניין ביצוע פעולות אבטחה קבועים בחוק או בהחלטות ממשלה, חוק הסדרת הביטחון, חוק רישוי עסקים ועוד. גם כאן לא נרצה להמשיך עם מצב שבו הפעלה של הדבר תחת הנחיית משטרה תלויה בהסכמה של רשות. כל גוף כזה צריך לקבוע כגוף מונחה משטרה שביצוע פעולות האבטחה יהיו בתיאום עם המשטרה. גם אותו בעל תפקיד שהזכירו כאן, בחוק הסדרת הביטחון ממונה הביטחון הוא בעל תפקיד שתנאי הכשירות שלו מוסדרים בחוק גם דרך המינוי שלו. בעל תפקיד ברשות צריך להיות מוגדר באותה צורה גם כאן. << אורח >> מייק כהן: << אורח >> ליצור כללים אחידים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה אורי, תודה על ההבהרות. רועי בבקשה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> צהריים טובים לכולם. אני לא יכול להתייחס להרבה נושאים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה אומר התחלנו בבוקר. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בסדר, הכול טוב. אני אגיד רק כמה עקרונות או מוסכמות שמנחים אותנו, מכוחם אנחנו פועלים. כל הנושא הזה של הסדרה של מה שאנחנו קוראים לו מערכי אבטחה מקומיים הוא חלק מתוך חוק סמכויות לשמירה על ביטחון הציבור. חוק סמכויות לא עוסק רק ברשויות מקומיות – יש פה הרבה נציגים מהשלטון המקומי – בעיות בנושאים של מערכי אבטחה היו גם לפני כן. סתם לדוגמה, יש פה נציגים מעיריית תל אביב, יש בעיריית תל אביב עשרות אתרים מאובטחים מכוח חוק סמכויות. בתי חולים פרטיים, מתקנים, ויכול להיות שגם לעיריית תל אביב ולמשטרת תל אביב היו פה ושם חיכוכים, והם צריכים לקחת בחשבון שבתוך העיר פועלים כל מיני גופי אבטחה. אני מניח שהמאבטחים של בית חולים אסותא הם לא עובדי עירייה ולא שוטרים. אבל יש פה גוף מונחה משטרה שמעסיק מאבטחים, והם נמצאים במרחב של עיריית תל אביב, חלקם עומדים מחוץ לבית החולים. עוד הרבה דוגמות, אני לא ארחיב. חברות פרטיות, שגרירויות. << אורח >> איציק צפרוט: << אורח >> צבא. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> מתקנים כאלה ואחרים של הצבא, השב"ס, משטרה, בתי מאוימים. המון צווים שיצאו מכוח החוק הזה במהלך השנים, עסקים. עסק שבכניסה אליו עומד מאבטח, הוא נמצא על המדרכה בעיר אבל הוא עובד של בית העסק ומונחה על ידי המשטרה. הוא לא קשור בכלל לרשות המקומית, אבל נמצא בתחומה. זה כדי למסגר קצת את הדיון. אגב, נמצאת פה ראש רשות מועצה אזורית, המועצות האזוריות לדעתי היו הראשונות שקיבלו הסמכה ב-2006 לקב"טים שלהן. אני חושב, תקן אותי אם אני טועה, הן היו ממש הצו הראשון שיצא מכוח החוק. זה דבר אחד. דבר שני, לגבי סיירות קיימות או לא קיימות: אני משפטן, עוסק בפורמליות, בסמכויות ובהסדרה. גם בנתיבות אנחנו יודעים שיש סיירת. בבאר שבע הוקם מה שהוקם. הסיירות האלה מבחינתנו זה מאבטחים שמועסקים על ידי העירייה למניעת פח"ע או לא יודע מה. אין להם סמכויות לא לעצור אדם, לא לדרוש ממנו תעודת זהות ולא לחפש לו באוטו או בתיק. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> ולא להגיד להם בוקר טוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נתקדם. די נו, אמנון, באמת, תקשיב למה שיש לו להגיד, לא להתווכח. הוא משרטט לנו עובדות. עם העובדות לא מתווכחים, כמו שאתה באת עם עובדה, לא התווכחתי. אמרת שמעון לביא, אני אחד ממעריציו, אני איתך. בואו לא נגזים. << אורח >> אמנון מססה: << אורח >> אני מתנצל. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> גם כשקיבלנו בעבר פניות על סיירות אמרנו, אני לא יודע מה העבירה על פעולה בחוסר סמכות. אם מאבטח פרטי של עירייה עוצר אדם ברחוב ומחפש לו בתיק הוא יכול לפנות לעירייה בתלונה. חברת האבטחה תעשה מה שתעשה איתו, זה לא משהו שאנחנו יודעים על קיומו או יודעים להסדיר אותו. ברגע שהבנו שיש ביקוש גדול ברשויות מקומיות להפעיל מערכי אבטחה ולתת להם סמכויות מעבר למקום הספציפי שאליו הם הוסמכו, פעלנו בנושא: פרסמנו תזכיר חוק שלא משנה את הסמכויות הקיימות, למעט האפשרות לתת למי שמועסק במערך אבטחה מקומי כזה – שהוקם על ידי העירייה בשיתוף עם המשטרה ואיתנו והוסדר בחוק – אפשרות לבצע חיפושים בחשד לנשיאת נשק שלא כדין, גם מעבר למקומות הספציפיים שיוגדרו בהסמכה לאותה רשות. אבל בשאר הסמכויות אנחנו עדיין מדברים על חוק סמכויות, על הפעלת סמכויות במקומות מסוימים שיוגדרו בצו שיפרסם השר. גם לגבי המתווה שמנסים אותו בקריית שמונה ושלומי, כי בסוף כמו שציינתם יש הרבה כוחות אבטחה בעיר – גם של השיטור העירוני, גם של המשטרה, אבטחת מוסדות חינוך, אבטחת רישוי עסקים – וכדי שלא יהיה דו"צ וסתם מעמסה של כוחות מיותרים במקום אחד, ראינו לנכון להסדיר את זה מבחינת הסמכויות ומבחינת ההנחיה של המשטרה. אנחנו כמשרד לא אמורים לשפות את הרשויות על החסרים התקציביים שלהם. משרד הפנים לא פה, אז אני לא יודע, אבל זה לא משהו בסמכותנו. אנחנו לא יכולים להיות הכתובת למימון לכל רצון להסדרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תישאר על הצד המשפטי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> שוב, אם הממשלה מחליטה כמו בצפון – אני מזכיר שבחוק מערכי אכיפה מקומיים אנחנו מאוד התנגדנו לקביעת המימון בחוק. זה נכפה עלינו. אנחנו נעשה את זה כי זה נקבע בחוק, לצורך הדיון אני אגיד שאני חושב שזו טעות, צריך להשאיר את נושא התקציבים בידי הממשלה שבסוף יש לה ראייה כוללת וסוברנית לקבל את ההחלטות האלה. אבל בסדר, בחוק מערכי האכיפה נקבע שהם רשאים לממן במדרגים שיש שם וזה בסדר. לגבי צרכים, דרישות ובקשות נוספות, פרסמנו תחקיר חוק שהוא על דעת השר. רוצים להעיר על התזכיר, אפשר שלושה שבועות. רוצים להציע חקיקה אחרת, רשאים לפנות לכנסת להציע חקיקה אחרת. אנחנו מקדמים מתווה שקובע שמערכים יהיו תחת פיקוח והנחייה של המשטרה. הם יהיו בצו במקומות שיקבע השר, והסמכות היחידה שלא תהיה כפופה למקום היא הסמכות לחיפוש נשק שלא כדין למניעת פח"ע. זה מה שכתוב בתזכיר שלנו, מעבר לזה אפשר להעיר, יוסכם לא יוסכם – לא בידינו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רועי. חשוב מאוד. אי אפשר לסיים דיון כזה בלי לדבר עם מירה סלומון, מחכה לנו בזום. ועד שנעלה אותה, סרג', רצית להגיד משהו. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> אני לרגע קמתי ודיברתי עם חנן, אמרתי לו שהצלחנו להעביר את המסר. אבל אני רואה שלא הצלחנו. המסר שלנו הוא מאוד פשוט: אנחנו איתכם. אתם הריבון, אתם תקבעו, אבל תנו לנו כלים, אל תתעסקו באיך לא לתת לנו כלים. לא ביקשתי מכם סמכות חיפוש וסמכות מאסר. ביקשתי דברים בסיסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שאני אומר כל הזמן. << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> זיהוי ואולי עיכוב, אולי. לא בטוח שאני רוצה. אבל תבואו בגישה אחרת. הגישה שלכם היא אתם ברשויות מנסים לנגוס במשטרה. לא רוצה לנגוס במשטרה. אני רוצה לא לקפוץ בערב על כל קריאה של תושב, זה כל מה שאני מבקש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה סרג'. הנה היא איתנו. מירה שלום. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> כן, אני כאן. תודה לכם על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לדבר על ההיסטוריה, בגלל שנראה שכולם מדברים על מה יש בחוק, מה מותר, מה אסור, אז נראה לי שכדאי שגם לנו יהיה נציגות שסוקרת את הסוגיה המשפטית. היינו בצירים, היינו בקומות, נדבר רגע היסטוריה. השאלה של הרשויות המקומיות כגורם שמבצע פעולות בתחום השמירה והאבטחה היא סוגיה מאוד ישנה. יש את חוק הרשויות המקומיות, הסדרת שמירה למשל מ-1962. יש פעילות שהייתה מוסדרת תחת חוזר מנכ"ל משרד הפנים שנתקפה בבג"ץ מלינובסקי שהוזכר כאן. זו פעילות שהייתה קיימת במשך שנים וטיפלה באבטחה ושמירה מפני פעילות חבלנית עוינת, בדגש על פעילות חבלנית עוינת, אבל לא רק. בעקבות בג"ץ מלינובסקי, בשנת 2011 תוקן גם חוק פקודת העיריות, זה חל גם על מועצות מקומיות וזה אפשר לרשות המקומית להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי מכוח התיקון של החקיקה הראשית. הותקנו תקנות על ידי השר לביטחון פנים כתוארו דאז, שר הפנים בהסכמת שר המשפטים, והתקנות האלה קובעות שרשות מקומית מוסכמת להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחום שיפוטה בנושאים אלה. פרט אחד זה שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי ובמתקני הרשות המקומית, לרבות לצורך מניעת פעילות חבלנית עוינת. אז השאלה של סמכות הרשויות המקומיות להקים סיירות ביטחון היא שאלה שלדעתנו בכלל לא אמורה להיות שנויה במחלוקת. השאלה הבאה, שהיא כן שאלה ששנויה במחלוקת – עם משרד המשפטים ועם משטרת ישראל – מהי הסמכות שניתנת למאבטחים ולשומרים שהרשות המקומית קבעה שהם יהיו באבטחה ובשמירה ניידת ונייחת במרחב הציבורי, לרבות מפני פעילות חבלנית עוינת? מה הסמכויות? עלתה השאלה האם רשות מקומית שהוכרה כמפעל חיוני יכולה לתת נשקים, ואז יש להם גם שמירה ואבטחה חמושה. נשאלה השאלה האם ללא הכרה כמפעל חיוני עדיין קיימת סמכות להסתייע במאבטחים חמושים מחברות אבטחה. נשאלו כל מיני שאלות לגבי הסמכויות, הוזכרו כאן סמכויות חיפוש. אני מזכירה שגם לבדוק את התיק זו שאלה האם קיימת סמכות כזו בהיעדר סמכות ראשית מפורשת או הסדרה של זה. השאלות האלה נשארו ללא מענה של הלכה שיפוטית מכרעת. יש תפיסות שונות בעניין הזה, אנחנו הזכרנו בעבר את התפיסה המשפטית שלנו בנושא, וביכולת של רשות מקומית להסדיר מה נגזר מסמכות ההסדרה הזו. ענו גם נציגי הממשלה וגם נציגי משטרת ישראל על תפיסותיהם בקשר למהי סמכות ההסדרה ומה היא לא כוללת. יש עוד סוגים של מתווי חקיקה קיימים שאליהם אפשר להכניס את הפעילות של הרשויות המקומיות. האחת הוזכרה על ידי נציג המשרד לביטחון לאומי, שזה חוק הסמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור. חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים גם קיים, יש כל מיני מתווים ותחת כל אחד מהם יש הסדרים שונים רלוונטיים ואפשר לבחור במתווה כזה או אחר. אנחנו, כמרכז השלטון המקומי, באנו בבקשה לוועדה ואנחנו מברכים על כך שיושב-ראש הוועדה לוקח את הדברים האלה ונכנס לעומקן של סוגיות. אנחנו לא ביקשנו סמכות לרשות המקומית לעסוק בתחום, אלא לאופן שבו היא עוסקת בתחום. הסוגיה של הדו"צ היא סוגיה מאוד חשובה שעלתה כמה פעמים בנושאים האלה. אנחנו כבר הזכרנו וגם חברי הוועדה הזכירו כאן בדיון, יש עוד הרבה גורמים חמושים שנמצאים במרחב הציבורי או בסמוך למקומות שצריך לאבטח. הם נמצאים בשטח ובמקרה של אירוע צריך לוודא שהדברים מסונכרנים כהלכה. דיברנו על הכשרות, על סנכרון עם משטרת ישראל, לא על עצם הסמכות. זה היה דבר מאוד חשוב שנציף כיוון שנאמרו פה כל מיני דברים. לעניין סוגיית השוויון ולעניין סוגיית התקצוב – נכון, יש בעיה לרשויות מקומיות מסוימות למצוא תקציבים לדבר הזה. הנה אנחנו רואים שמנתיבות הגיע נציג מאוד מכובד, יוגב, והסביר איך הדברים נעשים אצלו. אנחנו גם רואים שב-7 באוקטובר העובדה שהיו סיירות ביטחון הצילה את תושבי המקום. זה גלוי, זה לא סוד, משהו שאנחנו עכשיו מספרים ולא ידוע. אז אנחנו יודעים שגם ברשויות מקומיות שלא נתפסות כרשויות עתירות ממון, כשזה נמצא על סדר היום של התושבים וזה חשוב להם, נמצאים מקורות תקציביים לטובת הדבר. כמובן שגם הממשלה צריכה לייצר מקורות תקציביים לרשויות שאינן עתירות ממון לטובת הדבר. זו סוגיה שהממשלה צריכה לתת עליה את הדעת, לא רק המשרד לביטחון לאומי. נאמר כאן עכשיו למשל על הניסוי שנעשה – אני לא רוצה לקרוא לו פיילוט גם כן – בשלומי ובקריית שמונה בתקציבים שנועדו לתקציבי שיקום הצפון. זה לא בהכרח תקציב של המשרד לביטחון לאומי, אבל זה נועד לייצר תפיסה של ביטחון אישי ברשויות המקומיות הללו ונמצאים מקורות תקציביים. כמובן שככל שיש סנכרון טוב עם משטרת ישראל – ובמקומות מסוימים משטרת ישראל יודעת שיש כוחות אחרים, ציינה את זה חברת הכנסת בן ארי – היא רואה בזה מוצר בסיסי שלצידו כהשלמה יש את הכוחות הארציים של משטרת ישראל. כמובן שהיא תדע לתגבר במקומות שבהם הרשות המקומית לא יכולה או שסיירת הביטחון לא נותנות מענה. למשל בחברה הערבית, סיירות הביטחון לא יוכלו לתת את מלוא המענה, גם לא קרוב. כמובן ששם תצטרך משטרת ישראל להיכנס בכוחות עצימים. אנחנו דורשים ממנה את זה, להפנות לשם את כל הכוחות שהיא מסוגלת, כי היא בראייה הארצית שלה צריכה לייצר שוויון. אבל אי אפשר בשם השוויון להשטיח את כל רמת הביטחון האישי כלפי מטה. אי אפשר שבשם תפיסה של שוויון אף אחד לא ייהנה מביטחון אישי ברשות המקומית ובכלל. השוויון הוא לא עיקרון על שאין שום עיקרון חשוב אחר שיכול לשמש בערבוביה במסגרת האיזונים והשיקולים שהמחוקק צריך לתת, ואת זה חשוב שהוועדה תשים לפניה. תודה רבה על הזמן שהקדשתם לי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך מירה. זה שחיכית למעלה משעתיים זה כבר יפה. מכובדיי, תרשו לי רגע להיות קצת ציני – תראו כמה חברי כנסת נשארו פה. אני מציין את זה כי זה מפריע לי. הסיכום בסופו של דבר זה משהו שאנחנו אמורים לחלוק יחד, אבל כנראה שכמו בעוד כמה דברים הנוגעים לנושאים האלה תצטרכו לחלוק את זה איתי, אהיה שותף מספיק ראוי לכם לדברים האלה. בואו נתחיל עם העובדות: הצורך הציבורי לביטחון קיים. הוא מנוקז לשני כיוונים רציניים, אחד זה פח"ע השני זה עבריינות. אנחנו צריכים לתת לזה מענה – אנחנו זה נבחרי הציבור, הממלכה. חלק מהממלכה זה ראשי רשויות, ואני מאוד שמח ששלומית וסרג' פה איתנו כי הם גם מרימים את הדגל וגם מציבים את האתגר. עובדה נוספת שכדאי לשים על השולחן: יש לנו משטרה מצוינת, אני אומר לכם. אבל זו המשטרה היחידה בעולם שנדרשת לבצע עשרות פעולות במקביל על ידי אותו שוטר. הוא יכול להיות משהו בבוקר, משהו אחר בצהריים, משהו אחר בערב ולמחרת היום דברים אחרים לגמרי. תזכרו את מבחר האירועים ותבינו. לכן, מכיוון שהמשטרה באמת לא מסוגלת לתת מענה לכל הדברים שהיינו רוצים, השר לביטחון לאומי הביא פה תקציבים אדירים לגייס שוטרים נוספים, ואנחנו לא מצליחים. העלה את המשכורות, עדיין לא מצליחים לגייס שוטרים. הלוואי והיינו יכולים עכשיו למלא את התחנות לא בתקנים הנדרשים אלא בתקנים הקיימים, שגם הם קטנים מדי. היינו פותרים חלק ניכר מהבעיות, אבל אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה ולכן אנחנו נדרשים לתת פתרונות מסוג אחר. עם שתי העובדות האלה אנחנו חייבים לחיות ולדעת שאין לנו ברירה אלא להיות מודעים לעניין. עובדה שלישית: המשרד לביטחון לאומי הרים את הכפפה הבלתי אפשרית הזאת שאני לא יודע כמה היו מוכנים להרים אותה. אמרו, יש פה גוף שהוקם על ידי ראשי רשויות שמסתובב במרחב הציבורי עם נשק, עם כל מיני סמכויות שאנחנו לא יודעים להגדיר אותן, וצריך לעשות הסדרה. לקחו על עצמם משימה לא פשוטה והוועדה שבראשותי נרתמה לעניין הזה. בואו נעזור לעשות הסדרה. לא פיילוט, לא כל הדברים האחרים. כמו שזה הוגדר בהתחלה, הקמה והסדרה זה הדבר הנכון שאיתו אנחנו צריכים ללכת. המשטרה היא הסמכות המקצועית והחוקית, זה צריך להיות ברור לכולנו. כלומר כל דבר שנעשה חייב להינתן על ידי הסמכות המקצועית והחוקית; המקצועית כיוון שהיא תבצע את ההכשרה ותגדיר את מה שנדרש, תקבע ביחד עם המשרד לביטחון לאומי את החוקים שמסייעים לנו לבצע את זה. את השיטור העירוני לא היינו יכולים לעשות בלי הגדרה חוקית מסודרת של מה הסמכויות שאנחנו נותנים להם ומה הציפיות שלנו מהם. ולכן גם את זה צריך לשים בתוך סדרת העובדות. אני יוצא מפה ובאמת העשרתם אותי. ייאמר לזכותכם, הקב"טים וראשי המועצות. חשבתי שאני יודע הכול, לא. מתברר שיש חלק מהדברים שהיה חשוב לשמוע אותם, במיוחד על ההיענות המידית שלכם לצורך הזה עם כמויות אדירות. כשביקרתי בנתיבות שמעתי את המספרים, אני אומר לכם, נפעמתי. עכשיו אני שומע פה עוד מספרים כאלה. זה משהו שמייצר תשתית ללכת עם זה קדימה. אבל המשרד לביטחון לאומי ומייק, המשטרה, חייבים להגדיר מה הנושאים שאנחנו צריכים לתת להם מענה, שיהיו מוסכמים בינינו. המענה הראשון שעולה מכולם הוא זמן התגובה. איך אנחנו מייצרים כוח שמקצר את זמן התגובה שכרגע לא קיים. כשאנחנו בוחנים את זמן התגובה זה אומר אילו מקומות בתוך אותו יישוב הם אלה שאנחנו רוצים לתת להם מענה, ומה זמן התגובה שאנחנו רוצים לתת להם. הדבר השני הוא כמובן סמכויות. אנחנו צריכים להגדיר אילו סמכויות אנחנו רוצים לתת. זה צריך להיות מאוד מוגבל, ממוקד, מקצועי. אסור לנו לחרוג בעניין הזה, אנחנו לא עושים שיטור עירוני, זה משהו אחר וחשוב לעשות את זה ככה. הדבר השלישי שאנחנו צריכים להגדיר זה מה תנאי הסף למישהו להיות שייך לגוף הזה. רק לוחם? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, יש בחוק - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע. אני אומר אנחנו חייבים להגדיר את זה. יש פה משהו חדש. יש לנו חוק ישן, יש לנו משהו חדש שאנחנו רוצים שיתמודד עם פח"ע, אולי גם עם עבריינות, אולי גם עם דברים אחרים. בואו נגדיר מה אנחנו רוצים: האם אנחנו רוצים את זה מאותו יישוב, האם אנחנו רוצים שזה יהיה לוחם קרבי, האם אנחנו רוצים מישהו ללא רקע פלילי, האם יש לזה גיל מינימום? לא יודע. בואו נקבע את ההגדרות שיביאו לנו את המועמדים הטובים ביותר, לא שוטרים אבל כמעט שוטרים. אנחנו מייצרים פה מקצוע. מחר בבוקר סייר הבטיחות זה מקצוע. הדבר הנוסף שאנחנו צריכים להגדיר זה מה ההכשרות או הכשירות הנדרשת לאותו בעל מקצוע כדי להיות תקין. כהכשרה, כהסמכה וכשמירה על כשירות. את הדברים האלה צריך להגדיר כדי שנראה שאנחנו יודעים לעמוד בזה. הדבר האחרון, אני אתעקש עליו כי אני מאוד מוטרד מבליל הכוחות הקיים. חייבת להיות פה חלוקה ברורה של משימות ותפקידים בין כל הגופים. מתי מקפיצים כיתות כוננות, מתי פונים לשיטור העירוני, מתי זה 100, מתי זה 106, מתי זה 109. מבחינתי מחר בבוקר בכל תחנת משטרה ורשות יש 911, הוא מקבל את השיחה ויודע לנתב את זה. בואו ניקח על עצמנו לעשות את העסק הזה מאורגן. דיברנו על אפליקציות, זה כבר קיים בחלק מהמקומות, אפילו המשטרה יודעת להשתמש בזה. בואו נעשה את זה. במקום לקחת תחבושת אחת ולרפא את הכאב הזה, אנחנו כל פעם שמים פלסטר אחר. אני חושב שזה הדבר הלא נכון. יש פה רצון והרבה הסכמה והבנה. יש פה אנשים מקצועיים גם במשרד לביטחון לאומי, רועי שמתעסק עם העניין הזה, לא חדש, כבר התעסק עם זה איתי בשיטור העירוני. מייק שמלווה את הפרויקטים האלה יחד עם אורי כבר המון זמן. יש על מי לסמוך. יש לנו ראשי רשויות ויש לנו קב"טים שרוצים לעשות את העניין הזה. כמו שאתם יודעים, אני לא ארד מזה. אני אעשה את הביקור בקריית שמונה ובשלומי בשביל לראות את העניין הזה מנקודת מבט דווקא של יישובים צמודי גדר עם מאפיינים אחרים, אבל אנחנו גם נעשה המשך פגישות יחד איתכם. אני לא ארד מזה, רק בגלל החשש שלי מדו"צ. אני איש ביטחון לשעבר. אחד הדברים שמטרידים אותי יותר מהכול זה שנתחיל לירות אחד על השני. אני יודע, אני לוקח את זה לקצה, אבל רק דרך זה שאני אקח את זה לקצה אני אוכל לתת לזה מענה. תודה רבה לכל מי שהיה שותף לדיון החשוב הזה. חשבנו שזה ייקח שעתיים, זה לקח שלוש, אבל גם אם זה היה לוקח יותר זה היה שווה את זה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:27. << סיום >>