פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 768 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה-2025, של ח"כ צבי ידידיה סוכות << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני נעמה לזימי אורי מקלב אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: צבי ידידיה סוכות יצחק פינדרוס מוזמנים: ישראל מדן – משרד המשפטים נטליה מירנצ'וב – מנהל תחום מפקח ארצי-כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר נועה שוקרון – רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר שמעון פרץ – ראש המועצה המקומית מיתר, מרכז השלטון המקומי גיא יפרח – ראש עיר, עיריית מעלה אדומים עומר רחמים – מנכ"ל, מועצת יש"ע ישראל גנץ – ראש המועצה, מועצה אזורית מטה בנימין יוסי דגן – ראש המועצה, מועצה אזורית שומרון שרון אלפסי – ראש המועצה, מועצה מקומית בית אריה חגי עזרן – הלום קרב דוד גוזיצה – הלום קרב עומר אמסלם – הלום קרב גל זנדני גליה חושן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה-2025, פ/5890/25 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה-2025, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. הכנה לקריאה ראשונה. לפני שנתחיל, הלומי הקרב. בבקשה, רבותיי. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> שלום, צהריים טובים לכולם, אני הלום קרב. כמו כל יום אנחנו מגיעים לכאן כדי לדבר אתכם, להעלות את המודעות לגבי כל העניין שלנו. היום יש לנו בשורה משמחת ובשורה פחות משמחת בוועדת הרווחה של מיכל היקרה. הם דנו על הביטוחים שלנו והגיעו לאיזשהו סוג של מתווה וזה באמת כל הכבוד, אבל עדיין ה-5% שאנחנו מדברים עליהם, שזה אנחנו, 5% הלומי הקרב, אלה שאין להם הביטוח וחברת הביטוח לא מבטחת אותם, עדיין לא הגיעו אליהם, זאת אומרת המתווה הוא כללי ועוד פעם הלומי הקרב נשארו שקופים. לכן אנחנו מבקשים עוד פעם, תגדירו אותנו בחוק, תקדמו את הדבר הזה. זה משהו שחשוב לחיים שלנו כי בלי הדבר הזה, בלי ההגדרה הזאת בחוק, אנחנו נשארים כל הזמן תקועים. ה-5% האלה, הלומי הקרב, האנשים שהם יציבים לא יציבים, מה זה יציבים, איך בודקים יציבות שלנו? זה פשוט משפיל. זה דברים שאנחנו עוד פעם נכנסים למקום שהוא בין הכיסאות, וזה עצוב, ולכן הדבר הזה מאוד מאוד חשוב, ההגדרה בחוק. בבקשה, זה עניין של חיים ומוות, ממש ככה. << דובר >> דוד גוזיצה: << דובר >> תפסיקו כבר להתעלל בנו, ככה זה מרגיש. זה להתעלל. תפסיקו פשוט כבר להתעלל בנו. זה לא משהו חדש, זה לא מהיום, די כבר עם זה, די. כל יום מתווספים עוד אנשים, מכל הגילאים יש פה, מכל שכבות הגיל ומהמגזר. די, די למרוח אותנו כבר, די. זה שנים על גבי שנים, די. מה, לא נמאס לכולנו לשקר לעצמנו? << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> צריכים בן אדם אחד אמיץ, בן אדם אחד אמיץ שיבין שיש פה גם נושא של הגדרה של הפוסט טראומה. אנחנו מוגדרים בקבוצה מאוד מאוד גדולה של נפגעי תאונות דרכים, נפגעי תקיפות מיניות, כל מיני דברים באמת באמת קשים, אבל אנחנו בעצם אלה שלא נולדו עם משהו - עם מחלה, אין להם משהו קומפלקס, זה לא פגיעה בילדות ואז הנפש שלנו התעצבה אחרת. זה אנשים נורמליים שחוו תדר קרב, שנמצאים במציאות אחרת. לכן גם ההגדרה מראש היא אמורה להיות שונה, ואם ההגדרה הזאת תהיה שונה אז כל הטיפול בנו יהיה שונה כי כרגע מטפלים בנו כמו נפגעי תאונות דרכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> של מי ההגדרה הזאת? זה הגדרה של משרד הבריאות, של ביטוח לאומי? << דובר_המשך >> חגי עזרן: << דובר_המשך >> ההגדרה הזאת, אנחנו היינו בכנס של פסיכיאטרים בירושלים לפני שבועיים. << דובר >> דוד גוזיצה: << דובר >> אתה הגדרת אותי מאוד יפה, פנית אלינו, התחלת את דבריך, הלומי הקרב. למה אני בחוק לא רשום ככה? הלום קרב, תגובת קרב. אני רשום כפוסט טראומה, ושם זה נועד בשביל שיוכלו לשחק אתנו. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> עכשיו זה כל כך עצוב כי כשאנחנו מדברים על תגובת קרב בעצם המערך הסביבתי בבית, כל הדבר הזה שבן אדם חוזר עם תגובת קרב, מערך החוסן שלו זה הבית והבית שלו נפגע אנוש, זאת אומרת שהילדים שלו לא מוכרים בחוק, אנשים לא מוכרים בחוק, יש המון המון דברים שהסביבה נפגעת ובעצם הם לא מקבלים כלום כי הם לא מוגדרים בחוק. חוות חוסן שמכילה אנשים עם טראומות שאנשים שם עובדים בתוך המקום הזה, החוק מגן עליהם. אם ייפגעו כנפגעי משנה. הלום קרב, הלומת קרב, לא משנה, איש כוחות ביטחון שחוזר הביתה ומתחיל ליפול ומתחיל לשתף אותם בכל הטראומות, כל הסביבה שלו היא נפגעת משנה והם לא מוגדרים בחוק. הם לא יכולים לקבל טיפול, ובגלל זה רוב האנשים בסוף בסוף בסוף, האנשים ששמים קץ החיים שלהם זה אנשים שלא מצליחים לחיות עם הסביבה שלהם, עם העוגנים שלהם, שמתביישים בהם, שהילדים שלהם מתביישים בהם, שהנשים שלהם, או אנחנו מדברים פה על הלומות קרב. מה הלומת קרב עושה? מה בעלה עושה? איך הוא מכיל אותה? כל הדברים האלה תקועים, ותקועים ותקועים. << דובר >> דוד גוזיצה: << דובר >> אני חושב שמי שלמעלה, מי שאמור וממונה על הדברים האלה הוא רחוק שנות אור מלהבין את הדבר הזה, ופה צריך להתחיל. יש את יושב-ראש איגוד הפוסט טראומה, מה שהוא אמר, אייל, הוא צריך אני חושב להנהיג את הדבר הזה. הוא צריך להיות בראש הספינה הזאת. דוחקים אותו לצד והם יודעים למה הם עושים את זה, כי יש לו את כל התשובות, את כל הפתרונות, את כל השיטות. שימו אותו בראש הספינה הזאת, הוא העוגן. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> קודם כל אני אדבר בדיוק דקה, הכי בקצרה שיש. לא רוצה לקחת לכם מהזמן. תודה רבה על המקום ועל הזמן ועל ההקשבה. אני רוצה רק להגיד לכם בדיוק מה זה, מה ההבדל בין הלום קרב ל- PTSD. PTSD זה יכול להיות מתאונת דרכים. זה לא אומר שזה פחות גרוע מהלם קרב. יש הרבה אנשים שהחיים לא חייכו אליהם, ובמצב בהרבה יותר גרוע מהלומי קרב. אני רק רוצה לעשות לכם את ההפרדה הזאת. בן אדם שעושה תאונת דרכים הוא פוסט טראומה. אישה לא עלינו, שחוותה אונס היא פוסט טראומטית, אבל תעשה את ההבדל בין בחורה, ילדה, תינוקת שעברה מגיל ארבע אונס עד גיל 15 מאבא שלה או תעשה את הבחורה שעברה פעם אחת אונס, במי צריך לטפל נקודתי? בבחורה שעברה במשך שנים רבות אונס מאבא שלה. אותו דבר הלומי קרב. הלום קרב זה לא אירוע אחד, זה אירועים שלמים, חברים בארונות, זה הלוויות שאתה לא יוצא לחברים שלך, זה מראות, זה מחבלים, ואותם, שלחתם אותנו לקרב הזה, אז באמת אנחנו מתחננים כבר, אנחנו באמת מתחננים, אני מוכן שתסתכלו לי בעיניים, אנחנו כבר על הקצה. אנחנו פה במשך חצי שנה כבר באוהלים, אם זה בפתח תקווה, בכנסת - מתחננים אליכם: תעזרו לנו להעביר את החוק המחורבן הזה, לעשות את ההפרדה הזאת. תגובות קרב, אין תגובות קרב, והטיפולים שנותנים לנו בגלל שאין את תגובות הקרב, זה טיפולים שדוחפים ללוחם שהוא סך הכול בן 19 שיצא מלחימה, ראה את כל החברים שלו מתפוצצים לו מול העיניים ודוחפים לו כדור, דוחפים לו כדורים, 12 כדורים ביום ללוחם, לגיבור ישראל. למה להפוך אותו לזומבי? למה לא לטפל בו באמת מהשורש? למה לא לקחת אותו, לחבק אותו, להסביר לו: א', ב', א', ג'. תעשו מה שאתם רוצים כבר, באמת, רק תטפלו. אנחנו לא יכולים לתת לכם הדרכה איך לטפל בהלומי קרב. אנחנו הלומי קרב. אין לנו את זה. אנחנו מרגישים שאין לנו אימא ואבא, זרקו אותנו, בעטו לנו בראש ומעמידים אותנו בשורה ורק יורים עלינו כל יום. אני מתחנן אליכם, תתחילו באמת להסתכל עלינו כפצועים, זה הכול. << דובר >> דוד גוזיצה: << דובר >> אנחנו שלמים מבחוץ, הכול טוב, לא רואים פצעים, לא קיבלנו כדורים, אני מצטער על זה באמת, אני מצטער, אני מצטער שלא איבדתי איזה רגל, איזה יד, ככה היו אולי מזהים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חלילה, חלילה. תראה, אני לגמרי, לגמרי מבין את האירוע, לגמרי. אני גם חושב שאתם כבר השלב, יש כאילו כמה רמות בחומרה. אתם כבר בשלב המתקדם והחמור. יש הרבה אנשים שיוצאים, והם לא מקבלים שום התייחסות ושום טיפול שהם יגיעו לזה עוד מעט, כי אין, לא קיימת היום, לצערי הרב, אין היום התייחסות ואין הבנה לעובדה המאוד פשוטה, כשבן אדם יוצא מקרב, בטח המאות ימים שעשו פה אנשים, הדרך שלו לחזור לשגרה היום-יומית היא דרך מורכבת, היא דרך מאתגרת והיא לא קורית במובן מאליו, בכלל לא. וצריך תמיכה וצריך להקים פה מערך שהיום לא קיים, ויראה מה קורה. אני פשוט זוכר עליי שאני הייתי בחומת מגן, שזה היה כמה, שישה שבועות? כמה זמן לקח לי לחזור לחיים הרגילים. לכן אני חושב שחייב לקום פה איזה מערך כזה ואני לפחות אבקש ממשרדי הממשלה שיגיעו לפה בתקציב, מדינה שאמור להגיע לפה עכשיו בשבועות הקרובים, איפה הדבר הזה בא לידי ביטוי ואיך. אני לגמרי ולחלוטין מסכים שלא נכון להגדיר אתכם כמו פגיעות אחרות מבלי לקחת כלום. אתם צריכים טיפול מיוחד ופרטני כמו שמגיע לכם וכמו שנכון לכם. שוב, אנחנו נשתדל לעשות מה שאנחנו יכולים במסגרת הוועדה הזו כדי באמת לדחוף ולשכנע את משרדי הממשלה לבוא ולטפל בדבר הזה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> ויש דברים שאפשר לעשות, אנחנו גם מפה קוראים למישהו שאני לא ראיתי אותו פה הרבה זמן ובן אדם שמתים לו אנשים באגף ובארגון שלו שזה יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, זאת אומרת אנחנו מתחננים כבר כל כך הרבה זמן שיתחילו עם הפלסטרים. הפלסטר הראשון זה בתי הלוחם זאת אומרת, יש בתי הלוחם שאין להלומי קרב שם בלטה. זאת אומרת בירושלים אין לי מקום אחד שאני יכול לעמוד בו ולהגיד לך: אח שלי, איזה כיף, יש לי מקום של שקט פה. אחד אין לנו. אנחנו מדברים על לפתוח אותו 24 שעות כי רוב ההתקפים ורוב הדברים שקורים זה בלילות, וגם לשם אחרי שלושה וחצי חודשים זה עדיין לא קורה, זאת אומרת שמשהו רקוב כבר במקומות האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נבדוק את זה. << דובר >> גל זנדני: << דובר >> אדוני היושב-ראש, דוקטור גל זנדני, אני קצת מלווה את הגיבורים פה. רק שני דברים. דבר ראשון, כבר מתגבשת הצעה לרשות ממשלתית שתטפל ותתכלל את כל האירוע הזה. מה שאתה רואה פה זה רק קצה הקצה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצעה של מי? עצה שלי, שלא תהיה רשות ממשלתית. זה רק הרשות והמנגנון של הרשות וכל הסיפור הזה להקים אותו - תקציבים ייעודיים שהולכים דרך בתי הלוחם או דרך הרשויות המקומיות. עוד רשות ממשלתית, אנחנו לא נגמור. << דובר >> גל זנדני: << דובר >> הם מקבלים את הכספים בתי הלוחם. בתי הלוחם עכשיו קיבלו תקציב של 80 מיליון, אבל זה לא הולך אלינו. עוד הפעם, הם לא מכירים בנו, לא רואים אותנו. הייתה ועדה קודמת שנציגי משרד הביטחון לגבי תקציבים אחרים, הם אמרו: תקשיבו, אנחנו מקבלים תקציבים, הם צבועים ועדיין זה נלקח לבור של משרד הביטחון, אז אני לא יודע מה זה, אבל הדבר הכי חשוב, שאנחנו חייבים - הטיפול הנפשי באנשים האלה חייב להיות מיידי, כי אם לא, התופעה שהולכת להיות לנו פה אחרי שנתיים לחימה, אחרי מראות שלא נראו- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא צריך לשכנע אותי, אני לגמרי איתך. << דובר_המשך >> גל זנדני: << דובר_המשך >> זה כרגע מונח אצלכם. מה שאתם תוכלו לעזור לנו מבחינת פרוצדורה, אבל מה שאנחנו רואים פה זה מה שנקרא רק קצה הקרחון. עוד שנה, עוד שנתיים, אם לא נטפל בזה עכשיו, זה הולך לפרוץ ברמה רוחבית, חברתית, גברים, נשים, מגדרי, הכול, וזה משהו שאנחנו בתור חברה לא יכולים להשלים איתו, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה לכם. אתם מפורום תקווה? << דובר >> גליה חושן: << דובר >> אני פורום דין וצדק, אבל גם משפחות שכולות של הנובה. שמי גליה חושן, אני אימא של הדר חושן, שהייתה בנובה ונרצחה במיגונית המוות. הוא דיבר שהוא מצטער שאין לו יד ואין לו רגל, כאילו אז היו רואים, ואני מתחילת המלחמה הצטערתי שהבת שלי לא חטופה, כי אז היה לי אור בקצה המנהרה ואולי הייתה חוזרת אליי ואני גם הייתי באיזה בית חולים מחכה לה ומחבקת אותה. אבל היא לא נחטפה, היא נרצחה. אבל אנחנו גם, אני מצטערת גם שהיא לא חטופה, כי למשפחות החטופים כבר שנתיים מתייחסים אחרת מאשר אלינו, ועושים אפליה בין דם לדם, בין זכויות, בין מענקים, בין תקציבים, ואנחנו באים וזועקים, ואף אחד לא שומע אותנו. אני לא מבינה איך אפשר להבדיל בין חטופים לבין שבים לבין נרצחים. הכול זה אותו סיפור של 7.10. הכול זו אותה מלחמה. ואי אפשר להשוות את זה, אני יודעת שילד הולך, לא משנה אם בתאונת דרכים או במחלה או - כשילד הולך זה אותו, זה צער ואבל, אבל כל הנסיבות, הנסיבות שלנו זה לא נסיבות כמו של כל המקרים האחרים. לא סיבות כמו שקורית פעולת טרור ומישהו נרצח, ואז מייד משטרה, צבא ואז יודעים מה קרה וחוקרים ומביאים. פה אין לנו את זה. אנחנו לא יודעים מה קרה לילדים שלנו. אני לא יודעת איך הבת שלי נרצחה. אני לא יודעת, לא נתנו לי לזהות אותה. אני לא יודעת אם היא גססה למוות במשך שעות בגלל שצה"ל לא היה שם. אנחנו לא יודעים כלום. אנחנו רק ראינו מראות זוועה. הבן שלי יצא לחפש אותה בשבת בצוהריים, לא רוצה לספר לי מה הוא ראה, כלומר, זה לא יכול להיות שמבדילים בינינו לבין משפחות החטופים. אנחנו נותרנו רק עם קצבת ביטוח לאומי וכלום, וחוץ מזה שום דבר. אני לא מבינה למה האחים של החטופים קיבלו קצבה, קצבה כל חודש. הילדים שלי לא. הבת שלי שהפסיקה לעבוד, הפסיקה לתפקד, כלום. הבן שלי שהלך לחפש את אחותו ואחר כך נכנס לעזה בכמה סבבים לפני שבועיים הסבב האחרון, כלום. למה? במה אנחנו שונים? זה ממש קורע אותנו. לא מספיק הצער שלנו, מוסיפים עלינו צער נוסף. אנחנו מרגישים סוג ב', ואנחנו בוועדות הרבה, יש דיונים על תיקונים לאלמנות וליתומים. מה עם האחים? תיקונים, חוק לשבים, מה עושים לאלו ששבו. מה אתנו? אנחנו לא, אי אפשר, לא ישיבו לנו אותם, אבל לפחות יש פה משהו, איך אתם, הנושא הוא תיקון, נכון? תיקון משהו, דיון, אז יש פה הרבה תיקונים לעשות גם בנושא הזה. ואני חושבת שהרבה צריכים לשים לב לזה, ולקחת את זה על תשומת ליבם. זה לא מספיק הצער שלנו, מוסיפים לנו כאב, מוסיפים לנו צער, זה פשוט - למה? למה? במה אנחנו שונים? אנחנו גם הפסקנו לתפקד. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. כן, חבר הכנסת סוכות, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני. קודם כל תודה רבה לכל ראשי הרשויות שהגיעו מיהודה ושומרון. אדוני, אנחנו מדברים פה על חוק שהוא קודם כל תיקון עוול משמעותי מאוד. הטבות המס באופן כללי נועדו קודם כל כדי לגשר על פערים בתוך מדינת ישראל, כדי לחזק מקומות שהמדינה רוצה לחזק אותם וכדי בסוף למקומות שבהם יש כל מיני תנאים אובייקטיביים שבגללם קשה לאנשים לחיות, אנחנו רוצים לעזור להם. אבל מה שקרה עם יהודה ושומרון זה עוול שהוא בעיניי פשוט עוול בלתי נתפס. במהלך השנים, כשחוקקו את הטבות המס, הכניסו הרבה מאוד פרמטרים כאלו ואחרים, גם סוציו-אקונומי, גם סיכון ביטחוני וכמובן גם איומים, קרבה לגבול וכולי, אבל בסופו של דבר נוצר מצב שבו במדינת ישראל ישוב כמו חורה או לקייה שזה נמצא בנגב, נמצאים בראש טבלת מדרגות המסים עם 18% הטבות מס, כשהם עשרים דקות מבאר שבע ומקום שלמרבה הצער יש שם גם לא מעט פשיעה, ולעומתם ביהודה ושומרון באותו זמן כשבחורה או לקייה או רהט יש מדרגות מס כל כך גבוהות, באלון מורה שזה ייקח להם שעה להגיע כשאין פקקים להגיע לבית חולים קרוב, יש אפס אחוז של מדרגות מס. המציאות הזו היא מציאות שלצערי נוצרה בנסיבות פוליטיות כנראה, שבהם לא רצו להכניס את המשתנים האובייקטיביים של יהודה ושומרון לתוך הסיפור הזה של הטבות מס. יש כל כך הרבה יישובים ביהודה ושומרון שיש בהם הטבות מס והמצב הזה שבו ביהודה ושומרון ישובים שהם גם עם סוציו-אקונומי יחסית נמוך, גם עם איומים ביטחוניים, אנשים שנסעו לבתים שלהם במסירות נפש, אדוני יושב-הראש, ואתה מכיר את זה מצוין, אתה מכיר את האזור, אנשים שמסתובבים, היו תקופות שבהן בקבוקי תבערה, אבנים על הצירים, פיגועי ירי - היו תקופות - ברוך השם היום קצת פחות, אבל היו תקופות הרבה הרבה יותר קשות, ואתה יודע רק בציר - דיברתם קודם על אלון מורה, << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מתי הם היו יותר קשות מתקופת הטבח של 7.10? התקופה הכי קשה שידענו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בציר אחד, ניקח את הציר לגב הר, ציר אחד שבו בשנה וחצי היו חמישה פיגועי ירי, זה מקרים שבסוף אירוע שהוא באמת, כשאני מסתכל על רשימת היישובים שכן יש להם הטבות מס במדינת ישראל מול מה שקורה ביהודה ושמרון זה פער ועוול שזועק באמת לשמיים. האירוע הפוליטי הזה שהיה פה במשך שנים שבו תושבי יהודה ושומרון הודרו מהדבר הזה, ולמרות שיש פערים שהם הכי מוצדקים שיש ביהודה ושומרון, הדבר הזה לא קיבל מענה על ידי מדינת ישראל, ובן אדם שגר חצי קילומטר משכם וממעוזים של מחבלים שאומרים לו: לא, אצלך זה לא מסוכן. אני לא רוצה להשוות, אבל במקומות - בן אדם שגר ברהט אומרים לו: לא, אתה תקבל עכשיו כי אתה נמצא במקום שאותו אנחנו רוצים לחזק, אז אנחנו עם כל הכבוד, אנחנו ממשלת ימין. בממשלת ימין, אנחנו לא מחפשים לקבל יותר מאחרים. אין לנו דרישה כזו, אנחנו לא אומרים שמגיע לנו יותר. לכל הפחות שיהיה מגיע לנו כמו כל אחד אחר במדינת ישראל. לא יכול להיות שדווקא ביהודה ושומרון אנחנו לא נתייחס אל הקריטריונים שבסוף מציבים פער הכי גדול, בסוף אנחנו נמצאים היום במציאות שבה ברוך השם, יש הרבה אנשים עם אידיאולוגיה שבאים לגור ביהודה ושומרון, גם הרבה אנשים שמגיעים בגלל איכות חיים ועדיין כשאני משווה את זה למקומות אחרים, בסוף ביהודה ושמרון יש פערים גדולים מאוד, קשים מאוד, של בעיקר של רמות איום ביטחוני, ואת זה מה שהחוק הזה בא לבוא ולהשוות. בסוף מי שגר ליד שכם, מי שגר ליד רמאללה, מי שגר ליד חברון, מי שגר ליד מעוזי מחבלים בכל יהודה ושומרון, בסוף הוא חי תחת רמת איום לא פחות מאשר ישובים מאוימים אחרים במדינת ישראל, ואת הדבר הזה צריך לתקן. אנחנו מביאים פה הצעת חוק שבסופו של דבר היא באה ומגדירה שמי שמגדיר את הדברים זה בסוף צה"ל, משרד הביטחון, שהוא יגדיר כל היישובים שנמצאים ברמת איום שהם משתיים עד חמש לפי הדירוג האחרון של פיקוד מרכז, אבל יכול להיות שבסופו של דבר, אני מניח שאנחנו נבקש פה איזשהו תיקוף חדש לדבר הזה. כל מקום כזה יקבל בסוף כמו כל יישוב סמוך לגבול במקומות אחרים בארץ, 25% אחוז מספר הנקודות, שבסוף זה יוצא נכון לעכשיו, 7% במס, זה כרגע החוק שמונח כאן. אני מקווה מאוד אדוני, כשאני רואה את הרצינות שלך בקידום של החוקים האלה גם במהלך הבוקר וגם שקבעת ככה שני דיונים אחד אחרי השני שנצליח לגשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ככה זה יהיה עכשיו. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו עושים פה תיקון עוול. אנחנו לא יכולים לקבל מצב שבחורה, בלקייה, ברהט, בסכנין, מדינת ישראל באה ואומרת: אנחנו נותנים שם הטבות מס גדולות, אבל באותו זמן באלון מורה, בפסגות, באפרת ובקריית ארבע לא יהיו הטבות מס. זה אירוע שאנחנו הולכים לתקן אותו ואני סומך עליך שנקדם את זה מהר בעזרת השם, וזה בהחלט יקרה, תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון הזה ותודה רבה לחבר הכנסת צבי סוכות ולחברי הכנסת שנמצאים כאן. אני רוצה רגע לספר רק בגלל ההשוואה - לא תכננתי, אבל אני גיליתי לפני כמה חודשים, השקנו רכב ממוגן ירי, ואז סיפר לי מנהל האגף שלי שהרכב הזה הגיע במהלך המלחמה למעלה אדומים מתורם. והתורם אמר לו שיש חוסר ברכבים ממוגני ירי בגלל המלחמה, והתורם אמר לו שיש גם דרישה בצפון, אבל בגלל שאנחנו היינו ראשונים בתור אז הוא הבטיח למעלה אדומים. מנהל האגף שלי אמר: עכשיו תיקח את הרכב הזה, תסיע אותו לצפון, תיתן את זה ליישוב שנמצא בצפון, ואני סומך עליך שכשתוכל לתרום חזרה למעלה אדומים, אתה תגיע גם למעלה אדומים, והתורם לא שכח את זה והגיע למעלה אדומים. מה אני רוצה לומר? ראשי הרשויות, אני משער שנמצאים כאן, לא חושבים שהטבות המס שניתנו לאחינו, ראשי הרשויות והמתיישבים בצפון ובדרום, הן לא חשובות. הן חשובות. מדינת ישראל שרוצה להפסיק לרכז את האוכלוסייה באזור תל אביב, מטרופולין תל אביב צריכה לעודד בכל מיני דרכים את האזרחים שלה להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל. האבסורד הגדול הוא שהישובים ביהודה ושומרון, שהיום, by definition, נמצאים בחיכוך מתמיד עם האוכלוסייה הפלסטינית שחלקם בוודאי מחבלים פוטנציאליים, היום אשתי נסעה עם שני הילדים הקטנים שלנו בכביש לכיוון העבודה שלה עם שלושה רכבים פלסטינאים בסביבה, כשהיא מתקשרת אליי בטלפון ואומרת לי: גיא תישאר איתי בקו. אמרתי לה מה קרה עכשיו? היא אומרת לי גיא, אני מפחדת - מלפניי רכב פלסטיני, מאחורי רכב פלסטיני. עכשיו יכול להיות שזה סובייקטיבי שלה, אבל צריך להבין שהאירוע הכי טרגי שקרה למדינת ישראל מאז קום המדינה בשבעה באוקטובר, כאשר פרצו חומה - אני הייתי שנים רבות בצבא, אני יודע איך דיברו על החומה הזו, כמה שהיא עמוקה וארוכה עם מערכת טכנולוגית טובה, כדי למנוע חדירה של פלסטינאים ליישובי עוטף עזה, נפרצה וקרה מה שקרה, ביהודה ושומרון אנחנו היום עדיין נמצאים עם פלסטינאים סביבנו. מעלה אדומים הולכת לבקש מאזרחיה ומאנשי העסקים שלה להכניס השנה בשנת 26', חוקקנו חוק עזר עירוני לצערי הרב, חוק עזר עירוני להכניס יד לכיס שלהם כדי לממן 17 מיליון שקל נוספים כדי לשמור ולהגן על תושבי מעלה אדומים. אנחנו בונים עכשיו 7,000 יחידות דיור. אני אומר לכם שמי שיגיע למעלה אדומים לא ירצה לעזוב. אבל כדי להביא גם את החבר'ה למעלה אדומים, אחרי שהם מבינים שמשהו קרה בשבעה באוקטובר, והם כבר לא בטוחים שלנסוע ביחד עם פלסטינאים, מעזרייה, מעבו דיס, מחיזמה, מענתה, כל היישובים שסובבים, אני מדבר על מעלה אדומים - כמובן ברור לכם שכשאני אומר מעלה אדומים אני מתכוון לכל היישובים שנמצאים ביהודה ושומרון. נותן דוגמא את מעלה אדומים. ולכן אני אומר שזה הרי אבסורדי, ואני מבקש רגע מכל חלקי הבית, שימו רגע בצד את העניין הפוליטי וכולי. תסתכלו רגע על התושבים. התושבים בקצה נמצאים באיום הביטחוני הכי קשה מכל אזרחי מדינת ישראל. מי שחושב, אגב לא צריך להיות לא בראש אמ"ן ולא לקחת חוות דעת מקצועיות מאף אחד. היגיון פשוט יבהיר לנו שהמצב בצפון והמצב בדרום אל מול המצב ביהודה ושומרון השתנה. לא סתם מדינת ישראל הכריזה שזה חזית נוספת. אנחנו נמצאים בחזית נוספת שהיא היחידה שלא קיבלה מענה ואני אומר לכם מתחת לאלונקה היינו, כשהדברים היו חמורים יותר בצפון ובדרום, מכל הבחינות - בגיוס לצבא, בגיוס למילואים, בהסטת המשאבים של המדינה ובצדק. עכשיו הסולידריות צריכה להיות הוגנת, להסתכל על המקום שיש בו את הסיכון הביטחוני הכי גבוה ולעשות את תיקון העוול הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת פרקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, תודה אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר כמה מילים ברצינות ברמה הכלל ציבורית במדינת ישראל ולייצג את הכספי המיסים שלנו אחרי שבעה באוקטובר בימים של מלחמה. יש לי הערכה רבה על ההתיישבות ביהודה ושומרון, זה לא הנושא. אני ברמה האישית מחזקת ותומכת, אבל אני חושבת שפה הדיון כרגע הוא לא על יהודה ושומרון. הדיון הוא על מה ראוי שכספי המיסים שלנו ילכו בהקשר הזה של הטבות מס, של יישובים שנמצאים באזורי איום והאם עושים את זה בצורה הגונה. אני רוצה לומר שהצעת החוק הזו, חבר הכנסת סוכות, בעצם משנה את הכללים. נעשתה עבודה מאוד גדולה במשך כל השנים שבהן קבעו קריטריונים של פריפריה, של סמיכות לגבול בין-לאומי, של מצב סוציו-אקונומי של יישוב, ועל בסיסו כתבו הטבות מס. לא המצאתי את זה, אני קראתי את חוות הדעת של היועצת המשפטית. הצעת החוק הזאת קובעת באופן גורף הטבות מס על 164 ישובים ביהודה ושומרון. מה היא לא כוללת? דיברנו על סולידריות. היא לא כוללת 18 יישובים בלב השרון, עזריאל, ניצרי עוז ועוד שהם מרחק יריקה מטול כרם, היא לא כוללת 33 ישובי מועצת הגלבוע, מגן שאול, מעלה גלבוע שסובלים מאוד מהקרבה לג'נין. היא לא כוללת 31 ישובי מועצה אזורית דרום השרון, מתן, ירחיב וכולי שסובלים מהקרבה לקלקיליה. אני סיירתי במקומות האלה וזה פחד אלוהים, ואתם יודעים מה? בעלי המושבים, הישובים האלה לא מבקשים הטבות מס. הם מבקשים הגנה, הם מבקשים תקציבים למיגון ולביטחון. אני רוצה לומר עוד נקודה, חבר הכנסת סוכות. אנחנו בוועדה הזו ישבנו, ובמשך כל השנתיים מאז המלחמה, העברנו ללא הפסקה כספים למשרד של אורית סטרוק, שיאנית הכספים למשרד של סטרוק. בשנת 23' לבדה, כלומר שנת המלחמה, רק הכספים הקואליציוניים של המשרד הזה היו חצי מיליארד שקל, תפנים את הסכומים. מדובר על משרד שבעצם קיבל מעל לשני מיליארד שקלים. עכשיו, למה אומרת את זה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> העברתם חמישים מיליארד לערבים, ביטלתם- - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תקשיב עד הסוף כי אני מנסה לטעון מקצועי. חלק נכבד מאוד מהכסף הזה סיפרו לנו שהולך למיגון, לחיזוק של מיגון, לחיזוק של כוחות שצריכים למגן, לרכבים ממוגנים, אדוני ראש העיר מעלה אדומים, ואנחנו העברנו פה, דרך אגב חלק שחשבנו שמופרז, לדברים הללו בדיוק. ועכשיו אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה אני רוצה שכשנפתח את הדיון אדוני היושב-ראש, שלפחות נהיה ישרים עם עצמנו. אנחנו מתעסקים כאן בכספי ציבור. יש לנו את המשרד של סטרוק שממזמן הפך לקופה הקטנה של שר האוצר שלנו, וחבר הכנסת סוכות הוא בעצם מאותה מפלגה של שר האוצר, ושום דבר לא השתנה מעבר לזה שאנחנו פשוט מתקרבים לבחירות. מה שאני רוצה לשאול אותנו כגוף שמפקח על הממשלה זה לשים לב שאנחנו לא משמשים פה פשוט מין איזה כיסוי לכלכלת בחירות כשאנחנו מפלים ישובים אחרים שיש להם לא פחות, כשיש משרד להתיישבות שמעולם לא היה חזק יותר ומלא יותר בכספים והאם אי אפשר להשתמש בכספים האלה כדי לעשות את הדברים. ואני גם אשמח, שחוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, שלומית, שבעצם אומרת, הצעת החוק הזו של צבי סוכות מבטלת את הקריטריונים שהיו עד היום ביחס להטבות מס, היא אומרת, לא ברור מהי ההבחנה, למה רמת האיום בשטחי יהודה ושומרון שונה לבין לבדוק רמת איום בכלל המדינה, איך זה מתיישב עם קריטריון הסמיכות לגבול ואז למה לא להחיל את זה על כל הארץ, כפי שנתתי דוגמאות אחרות של עשרות יישובים שפשוט אנשים מחבלים פשוט הולכים מספר צעדים והם בתוך יישוב ולכן אני מבקשת להבין מה המשמעות של הדבר הזה. אני חושבת שבימים של מלחמה ובימים שהטלנו מיסים על הציבור בישראל, הממשלה הזו צריכה להסתכל הרחק מהבחירות, שר האוצר שלנו במיוחד שאין לי הרבה ציפיות ממנו, ולראות איך מדינת ישראל יוצאת מהגירעון הענק הזה, ואיך אנחנו חושבים שכל כסף שאנחנו נותנים הולך לדבר הראוי, ואני באמת ארצה התייחסות ספציפית לגבי התקציב של השרה סטרוק, ושלומית את עמדתך המשפטית שכתבת אותה ואנחנו לא רגילים לראות כאן חוות דעת כאלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישראל גנץ, ראש מועצה אזורית בנימין, שלדעתי זה המועצה עם הכי הרבה מתגייסים, נכון? מילואימניקים, לוחמים. << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> באחוז, מהערים הגדולות. אני גם מדבר פה כראש מועצת יש"ע. קודם כל אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להודות לך על הדיון, להודות לחבר הכנסת סוכות על הצעת החוק, לחברי הכנסת שהגיעו ולחבריי ראשי הרשויות. אפשר לראות פה שמרבית ראשי הרשויות מיהודה ושומרון הגיעו לדיון החשוב הזה. אני רוצה בפתח דבריי לענות לחברת הכנסת פרקש ולומר את הדברים הבאים. דווקא אחרי שבעה באוקטובר, מדינת ישראל למדה כמה התיישבות חשובה למדינת ישראל להגנה על גבולותיה. תושבי יהודה ושומרון הם היחידים, היחידים בחמישים השנה האחרונות, היחידים שבחמישים השנה האחרונות סובלים על בסיס יומי מפיגועים. היחידים שחמישים שנה מסיעים ילדים לבתי ספר באוטובוסים מוגני ירי עם כל המחיר והסיכון המשתמע מכך, גם הבטיחותי וגם הביטחוני, גם אנחנו בנימין סבלנו מזה בשבוע האחרון, מחיר כואב ביותר. היחידים שהתושבים שלהם משלמים על ביטחונם כבר חמישים שנה, לא לסייר שישמור בגני המשחקים, אלא תושבי יהודה ושומרון משלמים על ביטחונם השוטף - מה שלא קורה, יש לי בן במרגליות, הש"ג פתוח. יש צבא על הגדר. אצלנו אין צבא על הגדרות. התושבים שלנו משלמים את זה מכיסם במקום שמדינת ישראל תשלם את הדבר הזה, והאתגר להביא תושבים אחרי שביעי באוקטובר למקום כזה הוא אתגר קשה ביותר. אני רוצה להתייחס גבירתי למה שאמרת על הכללים הקודמים. היום מקבלים הטבות מס במדינת ישראל במרחק של מעל עשרה ו-15 קילומטרים מעוטף עזה. עוטף עזה ספגה מחיר כבד בשביעי באוקטובר. אבל עוטף עזה, מי שגר שם ואנחנו חברים ואני אומר באופן אישי, את יכולה לשאול כל ראשי הרשויות שם שהיינו שם מהדקה הראשונה ועד עכשיו, ואנחנו ביחד ועינינו לא צרה בהם, לא סובלים מזה שיש להם אויב על הגדר, על בסיס יום-יומי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תושבי עוטף עזה חלקם ממאנים לחזור. פה לא נראה לי שיש אנשים – לא צריך להקל ראש במה שעברו אנשי עוטף עזה. << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> בבקשה אל תכניסי מילים לפי. אני רק מבקש, שאת לא תקל לי ראש בטבח, שאני אומר לך, כמות האנשים שאני הוצאתי בידיים, אני לא חושב שמישהו פה בחדר ראה כל כך הרבה נרצחים במשך השנים. אני מבקש גם בהם לא להקל ראש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חס ושלום. << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> תודה, ואני אומר שכל מה שתושבי יהודה ושומרון מבקשים זה צדק, צדק. לא ביקשנו – עינינו לא צרה באף אחד אחר, וכשהיינו בעוטף כשהיה צריך וכמו שאמר חברי גיא יפרח, היינו ונהיה בכל מקום שמדינת ישראל תדרוש, אנחנו נהיה שם כדי להגן כי אנחנו משפחה אחת, אבל לא יעלה על הדעת שבגלל כללים שנקבעו, שנקבעו בצורה, לדוגמה אומרת גבול בין-לאומי, כי מישהו הגדיר גבול בין-לאומי ולא הגדיר אויב או רמת סיכון או מקום גיאוגרפי שבו אנחנו גרים, ולכן כנסת ישראל היא מוסמכת לחוקק חוקים ולכן אנחנו באים לפה לשנות את זה ואני רוצה לחזק את ידיכם ולבקש מכם, תעשו את הצדק ההיסטורי שאתם מחויבים לו ובדיוק כמו שאמרת, תסתכלו בראייה רחבה ומחייבת והאמת תבוא דרכה, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל חבר הכנסת סוכות, שמעתי בקשב רב את דבריך. רק למען גילוי נאות צריך להגיד שהטבת המס הזאת היא תחול גם עליך. תראו, אני בדרך כלל יודע לדבר פוליטיקה בצורה מאוד מאוד חדה וברורה. אבל דווקא כאן אני אשתדל להתנתק מהדעות הפוליטיות שלי, ואני מאוד, כלומר אנחנו חלוקים בהרבה מאוד דברים, אתם יודעים את זה, אבל אני מאוד מכבד את דעתכם ואת כל מה שאתם עושים. תראו, העניין הזה הוא באמת, הוא לא פוליטי. אנחנו כאן בכנסת עוסקים, כפי שגם אמרתי לפני כמה שעות, בחלוקה של משאב מוגבל. בחלוקה של הכסף. יכול להיות שמגיע הטבות מס לישובי יהודה ושומרון, ויכול להיות שלא. מה שבטוח, שאם אנחנו מעניקים הטבות מס, זה חייב להיות מבוסס על קריטריונים ברורים, שקופים. ככה זה מוגדר בחוק, וככה זה מוגדר בפסיקה. אנחנו מכירים את זה. על פי קריטריון חברתי כלכלי וסמיכות לגבול, דמוגרפי גיאוגרפי, ככה זה מוגדר, ומה לעשות שההצעה הזאת היא מנוגדת לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, איך אני יודע? זה רשום בחוות דעת של היועצת המשפטית של הוועדה" הצעת חוק זו מבטלת למעשה את הקריטריונים שנקבעו בפקודה, זו אמת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מוסיפה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היא לא מוסיפה. נוגדת לכללים הברורים. מה שאני חושב, באמת, אני יושב פה חמש שנים בוועדת הכספים, ועומר מכיר אותי. גם אם לא הסכמנו בהרבה מאוד דברים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל, ואין לי מושג מה הם מצביעים, אני כל פעם נרתם ועוזר. אני חושב שבמקום שהכול פרוץ ומנוגד לחוק, בסופו של דבר זה פוגע בכולנו. זה פוגע בכולנו, ויבוא היום וזה עלול לפגוע גם בכם, ואתם צריכים לקחת את זה בחשבון. אי אפשר כל פעם להמציא כללים שמנוגדים גם לפסיקת בג"ץ וגם לחוק הקיים ולהגיד שזה בסדר. זה לא אמור לעבוד ככה במדינה מתוקנת. הדבר האחרון שאני רוצה לומר, וזה הכי מקומם אותי, ואני גם לא המצאתי את זה כי זה נאמר בוועדת שרים. בפועל יש פה דיל פוליטי. יש פה קישור בין הטבות מס לאשקלון, להטבות מס ליהודה ושומרון. ואיך אני יודע, שר המשפטים אמר את זה בוועדת שרים, כי תושבי אשקלון הם בני ערובה של הטבות מס לישובים יהודה ושומרון, והפוך. מדינה מתוקנת לא יכולה לעבוד בצורה כזאת. זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. אז שוב אני מבקש, בוא נעשה את זה כמו שצריך, בהתאם לפסיקת בג"ץ ובהתאם לחוק, כי זו בסופו של דבר הדרך הכי נכונה, מקצועית, כלכלית, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. יוסי דגן, ראש מועצת שומרון. << אורח >> יוסי דגן: << אורח >> תודה רבה, היושב-ראש, תודה רבה לחבר הכנסת צבי סוכות, שהביא את ההצעה החשובה הזו. אני רוצה לספר לכם על הלל ויגל יניב, שלפני שנתיים וחצי הוצאנו אותם מרכב בחווארה, אחרי שקיבלתי, עוד כשאני יושב במשרד ובדרך לרכב לרוץ לשים סירנה ולרוץ לפיגוע - כבר את הוידאו שלהם ברכב והערבים צוהלים מסביב שם בחווארה. רצנו לשם, כל הציר היה חסום, והצוות של המועצה בינתיים מצא את אסתי ואת הרב שלום ההורים שלהם. אמרתי להם מייד תיקחו אותם מציר גלעד בכלל, מהכביש השני, כדי שלא יירו. לקחו להם את הטלפונים. התלבטתי אם אני צריך לפגוש אותם בצומת קסם, אחרי שיצאתי משם. ראיתי שהזירה שם, שהגיעו קצינים ומה שנקרא תופסים את הגזרה ואין עוד תושבים של איחודים בכל הבלאגן שנהיה שם. התלבטתי האם לקחת אותם לעצור בצומת קסם ולהודיע עליהם, להיכנס לרכב ולהודיע או לחכות לבית החולים, לחדר הטראומה בבלינסון, שזה יותר תנאים מתאימים ויש חובש, ויש רופא. אמרו לי זה בסדר, האנשים רציניים שם אלה שלקחו להם טלפונים והם יודעים להחזיק אותם בלי שהם ישאלו צוות צח"י של היישוב, מתורגלים בזה בהר ברכה. ועד היום אני לא סולח לעצמי, כי הם סיפרו לי אחרי כמה ימים, מה שהם עברו בנסיעה, כי הם הבינו שלא סתם לוקחים אותם. כשהגענו לבית החולים וחיבקתי את הרב שלום, הוא ראה אותי, הוא התחיל לבכות, לקחנו אותם והם שואלים אותי מה קורה, מה קורה? ואני לא רוצה להגיד להם, כי אני רוצה שיחד עם הרופא אני אגיד להם. נכנסנו לחדר הטראומה ובא הפרופסור ואסתי מסתכלת על שנינו והיינו לבד, ארבעתנו בחדר, ואומרת: רק תגידו לי אם אחד מהם נשאר בחיים, אמרנו לה לא, אף אחד מהם לא נשאר בחיים. יצאה החוצה וביקשה את הטלפון שלה. שלחה הודעת וואטסאפ לכל הנוער של הר ברכה: כרגע הודיעו לנו את מה שהודיעו, אני מבקשת מכולם תלכו לחלק מרק לחיילים, כל אחד שיעשה משהו טוב. זה לא התמודדות שראש עיר במדינת ישראל ממוצע מתמודד איתה. יש תקופות שאני מסתובב בישובים שלי, אנשים בורחים ממני. אנשים בורחים ממני. לפני שנה ומשהו הייתי באירוע לנשות מגויסים ביקיר, ואני מגיע – הרל"שית שלי גרה ביקיר, אז היא אמרה, אתם פה, תבואו אתה והצוות שלך והצוות, תבואו לאכול מרק, הכנתי מרק תימני, תבואו לאכול. המאבטח שלי שהתבלבל, עלינו ברחוב ליד, אני לא מכיר איפה היא גרה, ואני יורד מהרכב ועומדת אישה עם ילדים בגינה והיא רואה אותי ונהיית לבנה כמו סיד, כמו הגדר של הבית, והיא אומרת לי, היא מחווירה ואומרת לי באת לבשר בשורה? אני אומר לה לא, אני באתי לאכול מרק אצל פלורין. היא אומרת לי לא נכון, היא גרה ברחוב ליד, מה באת להגיד לי? אמרתי לה לא באתי להגיד לך כלום. אני לא אומר את הדברים האלה, רק כי בהמשך למה שאמר ישראל, שכן, גם אצלנו במועצה אזורית שומרון, ארבעה עכשיו בדוח של הצבא, ארבעה ישובים מתוך עשרה שיש הכי הרבה מילואים זה תושבי מועצה אזורית שומרון, אבל אני כן בא ואומר את זה כראש מועצה שאין רשות, אולי שומרון ובנימין, זה שתי הרשויות עם הכי הרבה ארוגים גם במלחמה וגם בטרור ביחס לאוכלוסייה, חוץ מאתנו רק בית ג'אן. ואתה מסתכל על המציאות הזאת, של המלחמה הזו שאצלנו היא קיימת היום, והיא הייתה גם קיימת לפני שביעי לעשירי. הצעת החוק הזו של החזרת השבת הטבות המס שהיו פעם ובוטלו, היא לא רק תיקון של עוול - תיקון של עוול לא רק כלכלי או ביטחוני; היא קודם כל תיקון של עלבון גדול, אני אומר לכם את זה מכל הלב, זה תיקון של עלבון גדול של תושבים שלנו. אני הייתי כאן בדיון ואני מכבד מאוד את מה שאמרתם. אפשר להיות במחלוקת פוליטית, מדינית, זה בסדר גמור, זה חלק מהדמוקרטיה, אבל הייתי פה, ואגב לא אתם, אנשים אחרים שישבו כאן לפני שנה וחצי יחד עם ישראל גנץ, בדיון בכלל על מרכיבי ביטחון. ואנחנו דרשנו את מרכיבי הביטחון ליו"ש שכן חלקם עברו וחבל שכך מטעמים לא יודע למה - עבר דרך קואליציוני, זה היה צריך לעבור בדרך המלך בכלל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שאמרנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו הייתה השאלה. << אורח >> יוסי דגן: << אורח >> אני צריך לקבל את זה ואתה חושב שצריך לקבל בדרך המלך, וזה שהיום לצערנו נבחרי הציבור שבאים לעזור ליהודה ושומרון, צריכים להעביר את זה בקואליציוני זה לא צריך להיות ככה, אבל למצער שזה ככה, למצער שזה ככה, וחבל שזה ככה, אבל למצער שזה ככה, ויש דברים שנעשים, למשל הצעת החוק הזו באה להגיד בדרך המלך, אבל למצער זה ככה. ישבו כל חברי כנסת, לא אתם, היה פה הרב גפני שהגן עליי בדיון הזה, שקטעו את הדברים שלי וצעקו על מישהי צעקה עליי- - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם לא היחידים. << אורח >> יוסי דגן: << אורח >> אני מבין. אני מצטער מזה, אבל אני מבין את זה. בסוף זה צריך לעבור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מסכן, אבל זה באמת לא בסדר. אני מדבר לגופו של עניין. מה שצריך לתת, צריך לתת מסודר. << אורח >> יוסי דגן: << אורח >> תודה רבה, נכון, אבל למצער שזה קיים. באתי לפה וישבה פה חברת כנסת מולי, הסתכלה לי בעיניים. אני מדבר אתכם בשיא תחילת המלחמה, שלושה חודשים, ארבעה חודשים מתחילת המלחמה. והיא צועקת עליי: אתם שודדים. ואני חייב להגיד, כל פעם כשאנחנו באים לכאן, בין אם זה על חינוך, בין אם זה על בנייה, בין אם זה על רווחה, בין אם זה על מרכיבי ביטחון, וגם אם זה בתיקון של עוול כל כך זועק של הטבות מס באזורי קו עימות, פתאום זה נהיה פוליטי. ואני מבקש להגיד בכל הכבוד, ובאמת יש כבוד, ואני מבקש להגיד, אני חושב שאתם תסכימו איתי, זה לא קשור לדיון פוליטי או אחר. הדם של התושבים שלנו, תושבי יהודה ושומרון, הוא לא פחות אדום מהדם של כל תושבי קו עימות אחר במדינת ישראל. ואם מדינת ישראל הקימה ישובים באזורי קווי עימות, באזורי ספר אחרים, והיא רוצה שיבואו לשם תושבים, למרות שקשה, למרות שרחוק, למרות שמסוכן, ויש כאלה שמסכימים עם האידיאולוגיה שאחרי ההתיישבות ביהודה ושומרון, ויש כאלה שלא, ויש כאלה שאגב מסכימים עם האידיאולוגיה הקיבוצית שהיא חלק גדול מההתיישבות המבורכת בעיניי באזורי ספר אחרים ויש כאלה שלא, אבל בסוף מדינת ישראל החליטה שצריכים יישובי ספר והיא רוצה לעודד אנשים לבוא לשם, ואחד מהדברים שעוד ישראל החליטה, כמו שאמרתם כאן בדרך המלך, שנותנים הטבות מס. התושבים שלי יש להם דופק, לא פחות ויש להם קשיים בדיוק כמו כל האנשים האחרים. ואם מדינת ישראל החליטה שהיא צריכה לעודד אנשים שגרים באזורי ספר, שיש פיגועים, בין אם זה בירי תלול מסלול, בירי של רקטות ובין אם זה ירי בצירים או בחדירות או בטבח כזה שלצערנו אנחנו מורגלים בו בעבר או בטבח נוראי שראינו ב-7.10, לא יכול להיות, וזה לא מתקבל על הדעת שהדם של התושבים של יהודה ושומרון יהיה פחות אדום והוא לא פחות אדום מהדם של כל תושבי אזורי קו העימות האחרים. אתם יודעים את זה, אנחנו חיים באזור מלחמה. אנחנו חיים באזור של מלחמה יום-יומית, במשך שנים. כמות הפיגועים שהתושבים שלי סופגים יום יום, יום יום, יום יום, זריקות אבנים, כי אבנים הורגות. אני הייתי עם ההורים של אדל ביטון כשנקבע המוות שלה - אבנים הורגות, וכמות בקבוקי התעברה, והירי, והיום היה לנו חשש למטען אצלנו בשומרון, כמות הפיגועים היא בלתי נתפסת, כמות האיומים היא בלתי נתפסת. אנחנו כל היום עסוקים בהגנה ובביטחון וגם בלוות פצועים וללוות אנשים שנפצעו נפשית, וללוות משפחות שכולות. כמות הזמן שאני צריך להשקיע במשפחות שקולות היא לא פרופורציונלית לכמעט כל ראש רשות במדינת ישראל וכמוני גם החברים מיהודה ושומרון שנמצאים כאן ראשי הרשויות. אני חושב שלעניות דעתי, וזה לא עושה שכל העיוות הזה שקיים כאן, כי אלון מורה היא אזור שצריך לחזק אותו ואזור שסובל ממורכבות גם ביטחונית וגם מרחק של נסיעה וגם קשיים לא פחות מרהט, ועיני לא צרה באף עיר אחרת שמקבלת הטבות מס. אני אומר בצורה פשוטה, יש בדיוק כמו באזור קו העימות בצפון, בדיוק כמו באזור קו העימות בעוטף עזה, שאגב היו שם הטבות מס, ובצדק אגב, בצדק, הרבה לפני 7.10, ובדיוק כמו כל אזורי קו העימות האחרים, יהודה ושומרון צריכים לקבל הטבות מס כמו כל המקומות הללו. לפני עשר שנים הייתה חקיקה שהיא החריגה את יהודה ושומרון מאזורי קו העימות, וזו הייתה טעות, וצריך לתקן את הטעות הזו. אנחנו, כפי שנאמר כאן, הייתה חקיקה לפני עשר שנים כאן, זו הייתה טעות, אנחנו גם ראינו בעשר השנים האלה שלא הגיע שלום עולמי ליהודה ושומרון, ראינו את זה, ואנחנו יודעים גם כמה ההתיישבות ביהודה ושומרון מגינה על מדינת ישראל בדיוק כמו שאזורי קו העימות האחרים מגנים. זה לא פוליטי, לבוא ולדרוש שוויון של מה שיש בעוטף עזה או בגבול הצפון ובכל אזורי קו העימות האחרים לאזור קו העימות יהודה ושומרון, זה לא פוליטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב אין שוויון, כן? אנחנו דיברנו על זה בבוקר. כל המפה עקומה. ועכשיו אנחנו מוסיפים. << אורח >> יוסי דגן: << אורח >> נכון. אני מסכים. היו פה דיונים אחרים לפני זה על ערים אחרות שאני מאוד מפרגן ומחזק שגם הם צריכים לקבל, אם זה אשקלון ונוף הגליל. לא בא חבר כנסת ממפלגה שאין לו מצביעים שם ואמר חלילה לא צריך לתת בגלל שזה פוליטי. צריך להיות דיון ענייני. אני לא הצבעתי לבצלאל סמוטריץ' ולא הצבעתי לצבי סוכות. אני הצבעתי למפלגה אחרת. אני לא חושב שמישהו בדק מקומות של הצבעה פוליטית כאלה או אחרים. יש כאן עוול, יש כאן עיוות, שצריך לתקן אותו, צריך לתקן אותו. אין שום סיבה שיהודה ושומרון לא יקבלו הטבות מס כמו כל מקום אחר, ואגב גם בתוך יהודה ושומרון יש רמות שונות. כל יהודה ושומרון צריכה לקבל כולה. זה גם הגיוני שמי שהוא יותר קרוב לשכם, ומי שהוא יותר רחוק משכם יקבל סוג שונה, אבל אם כל חבל התקומה אמור לקבל הטבות מס, אז גם כל יהודה ושומרון צריכים לקבל הטבות מס, ובזה אני אסיים, שהיו ניסיונות בעבר, להחריג את יהודה ושומרון, וזה לא עבד באף מקום. היה ניסיון לפני ארבע שנים להגיד שהטבות שהמדינה משקיעה באינטרנט מהיר, הם יהיו, קראו לזה עוטף ישראל, כל אזור קו העימות חוץ מיהודה ושומרון, ותודה לאל שהכנסת אגב, וזה לא קשור לימין ושמאל, כל חברי הכנסת אמרו כשבאתי לוועדה אחרת כאן אמרו לא יהיה. אם יש הטבות, יהיה בכל המקומות וגם אותו שר שהוא לא היה שר בכלל מהמחנה הלאומי, אמר אתם תהיו כמו כולם אחרי אותו ויכוח שהיה. אותו דבר כאן. הציפייה שלנו והבקשה שלנו מחברי הכנסת וכמו שאמרו מקודם, כמו שאמרת זה לא קשור באמת לימין ושמאל. אם בגבול הצפון, אם בעוטף עזה, אם בכל קווי העימות יש הטבות מס, גם בכל יהודה ושומרון צריך להיות באותם מדרגים שיש שם, ואם לא, אז לא צריך להיות באף מקום כי זה כספי משלמי המיסים שלנו, והדם שלי אדום כמו כולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. רק שאלה קודם כל לרשות המיסים, יש ביהודה ושומרון כאלה שכן נהנים מהטבות מס? << אורח >> יוסי דגן: << אורח >> ביהודה ושומרון, יש רק באזור הר חברון, ואתה יודע למה? זה אבסורד, בגלל שהם בקו רוחב- - << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> קיים בחקיקה הקיימת, כלומר בסעיף 11 קיים קריטריון של קו רוחב 610. חלק מהיישובים של יהודה ושומרון נמצאים דרומה מקו רוחב 610, ומקבלים בהתאם לחקיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר חלקם מקבלים וחלקם גם צמודים לגבול. הבעיה שלנו, שאנחנו יכול להיות שביהודה ושומרון אנחנו קוראים לחלק מהם שמעבר לגבול, וזה ההבנה העקומה שלנו שאנחנו עדיין לא מבינים מה - אני מדבר, אני קודם כל, אני מסכים שאותם מתיישבים ביהודה ושומרון אמורים לקבל ואף יותר כי זה שהם לא ברחו ועזבו, זה לא אומר שבגלל שלא היה להם לאן ללכת ולא בגלל שהם חלשים. הם החליטו שבמסירות נפש ממשיכים ונמצאים שם בכל עת, בכל רגע. אף פעם לא שמענו שפינו את אנשי יהודה ושומרון לבתי מלונות או משהו כזה, למרות שיש שם טבח, אז קודם כל זה בדבר הזה אני חייב להגיד להם יישר כוח ותודה רבה. אני אומר גם יחד עם זאת, היום זה כבר הצעת חוק שלישית. לצערי, אדוני היושב-ראש, כל הנושא של הטבות מתנהל כמו איזה שוק. אנחנו עוברים כאילו בין בסטות. כי אין שום, אני אומר לכם, אני לא חושב שיש סיבה שלא לתת להם את זה, כי אני חושב שמגיע ליהודה ושומרון. אני אומר את זה חד וחלק. אגב אני טוען שאם היה נכון יותר, עומר, ואתה מכיר את הכנסת לא פחות מאשר אני, אם היינו מביאים פה תיקון לפקודת מס הכנסה זה היה יותר קל מאשר לעשות את זה בצורה כזאת. אתה צריך לתקן את השורה הזאת של סעיף 11. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, אנחנו עסוקים פה כל היום, זה החוק השלישי. אתם רוצים לתקן הכול בפקודה - נעשה את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים איתך. קודם כל חייבים לעשות ואתם לא צריכים לבוא פה עוד פעם כמקבצי נדבות כל פעם, בשביל עוד איזה חוק כזה, בשביל עוד איזה חוק כזה. עם כל הכבוד אתם מתיישבים כחלק מארץ ישראל. אין שום סיבה, את המיסים שלכם יודעים לקחת? את הארנונה שאתם משלמים, בסופו של דבר זה עולה ללמעלה? כל ההוצאות האלה אין שום סיבה שלא יסתכלו בכם כתקציבים בבסיס. דיברו פה מקודם על המשרד של אורית סטרוק או לא אורית סטרוק. אני יודע מה זה כספים קואליציוניים, עד כמה הם רעים, ואנחנו סובלים מהם כי כל פעם אנחנו צריכים לבוא ולהתחנן לתקציב קואליציוני כזה או אחר. אנחנו יודעים בדיוק. ולכן אני אומר, צריך לבוא בדלת הראשית ואני חושב שצריך למצוא את המנגנון הנכון גם בנושא הזה, איך אנחנו מביאים פה את ההטבות במס האלה כי מגיע לכם בזכות ולא בחסד לאותם אנשים, לאותם אלה שנמצאים, וסיפרת פה סיפור שזה רק אחד מיני הסיפורים וכל אחד פה שנמצא מראשי המועצות יודע בדיוק ואני יודע ונמצא ואנחנו יודעים גם בישובים שלנו מה קורה ולכן אני אומר צריך לעשות הכול, לראות איך אנחנו יודעים להעביר את זה. אני חושב שגם אפשר להעביר את זה בצורה שגם בייעוץ המשפטי יוכלו למצוא את הנוסחה המתאימה לכך. אף אחד לא בא מראש ואני אומר אני נגד ללכת נגד ייעוץ משפטי של הכנסת. בכנסת יש לנו ייעוץ משפטי טוב שהוא באמת מגבה אותנו, עומר, אתה מכיר את זה, וחשוב לשמוע, לראות איך אפשר להעביר את זה עם הייעוץ המשפטי ביחד, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר מראש, יש לנו עד שתיים. ניתן לדבר כמה שאתם רוצים. אני פשוט חושב, שאם יש למישהו - לא עכשיו להתחיל להתווכח מי צודק ומי לא צודק ולחדד פה על איזה נקודה, כי שוב, זה דיון ראשוני. עוד לא קראנו את הנוסח של החוק, עוד לא נכנסנו, ולכן אם יש פה מישהו שמאוד מאוד חשוב להגיד לו משהו חשוב שעדיין לא נאמר, אני אאפשר, כי כן מעניין אותי לשמוע את עמדת משרד האוצר, שנוכל לדעת לפני מה אנחנו הולכים ואני מזכיר שיש גם דיון מחר שאנחנו נמשיך. אם יש למישהו שלא דיבר משהו חיוני להגיד כרגע, בבקשה. << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> עמדת מועצת יש"ע שביהודה ושומרון יכול להיות שתהיה דיפרנציאציה בין רמות הסיכון, אבל כל מי שגר ביהודה ושומרון, כמו שאמר יוסי בכל חבל תקומה צריך להיות חלק מהדבר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, הבנו, לא חשבנו שלא. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> כבוד היושב-ראש, שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר, אני לא מיהודה ושומרון, אבל הישוב שלי נמצא 300 מטר מהגבול. כמו שנאמר פה, אין פה בינינו ויכו ומה שאני חושב שצריך לעשות זאת הזדמנות, אתה אמרת, זה דיון ראשוני. אולי פשוט צריך לעשות סדר בפקודה, חלק מהקריטריונים שנקבעו בעבר, כי באמת נעשה פה עוול לפני עשור. אני לא חושב שצריך לתקן עוול בעוול. ואני אומר, לנו כראשי רשויות חשוב שהתושבים שלנו באמת יגורו במקומות שאנחנו רוצים. זה עומד הרי בהגדרה של החוק. הטבות המס נועדו לעודד מגורים במקומות שהמדינה רואה את האינטרס, ולכן שוב, אין פה ויכוח בינינו, כולנו פה ביחד סביב אותו עניין. צריך לראות איך עושים את זה נכון. זאת הזדמנות לתקן את הפקודה, לתקן את זה, לשים את הקריטריונים הנכונים, שלא נתווכח על זה כל פעם מחדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול אם אפשר לקבל, כי בסוף כולם פה כבר אמרו את רוב הדברים, אם אפשר לקבל חוות דעת ביטחונית על ישובים מאוימים ופשוט להכניס באופן עם קריטריונים שוויוניים. הרי אין לי ויכוח, יישוב מאוים צריך לקבל הגנה, גם אם יש לי מחלוקות על דברים מסוימים, אנשים צריכים הגנה. על זה לעולם לא יהיה ויכוח, אבל כשאני פוגשת ראשי רשויות, חלקם גם לא הגיעו, כי הם כבר נסעו, כי הדיון הזה בסוף התעכב, אומרים אבל למה אנחנו לא? זה לא יכול להיות בכלל הפער הזה. לא יכול להיות הדבר למה זה כן וזה לא. למה לא לקבל דבר בסיסי כמו חוות דעת. אלה ישובים - ואנחנו הולכים לעשות איקס צעדים- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תבינו מה היא אומרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אולי יותר מהטבות מס, אולי דברים נוספים. אני אפילו אומרת, אולי פתח להבין מה סל ההטבות שצריך כדי להבטיח דבר שהוא צריך את הבסיס שלנו וזה ביטחון, אבל כשזה נעשה סקטוריאלי אז יש איזה פן פוליטי, לא יעזור. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> מה סקטוריאלי ביהודה ושומרון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת, כשזה נעשה על בסיס שיוך גיאוגרפי במקום ספציפי, זה לא לכולם. לא יעזור בית דין. אני לא מבינה את הוויכוח. כולם פה מציעים משהו. לתת את רשימת הישובים, ולראות איך אחת ולתמיד עושים מחוק שבעיניי הוא סקטוריאלי, אפשר לחלוק על זה, עושים ממנו חוק לאומי. הופכים אותו לחוק שמגיע לכולם. אין פה דבר יותר הגיוני מזה. למה להביא פה ראשי רשויות, להכניס גם אותנו, למה? למה דברים לא יכולים לקרות כמו שצריך? צפון, אזורים נוספים בדרום, חבלי ארץ אחרים, למה? זה כל כך פשוט. נכון, זה טיפה יעלה יותר, אבל ביטחון עולה כסף, מה לעשות? אני לא מתווכחת, אני חושבת שמחוק פרטי אפשר להביא חוק ועדה מקיף. אני חושבת שיש הזדמנות, כי זה פשוט עולה כל הזמן. תקן אותי אם אני טועה, אנחנו בדבר הזה, כל הזמן זה עולה כאן. אז אחת ולתמיד, בואו פשוט נעשה את זה כמו שצריך. אני גם באמת חושבת שכשרוצים מוצאים גם את המשאבים, ואתה יודע משהו? אפשר גם להעביר את זה מהר. ראינו עם הטבות המס לאשקלון, כשאמרנו להם, אם לא תעבירו אנחנו נצביע, האוצר חזר, אמר בסדר, כולנו הצבענו, ובצדק, אז בבקשה, אחת ולתמיד. אם הפער לא גדול בכלל, אז בכלל אין בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, משרד האוצר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> משרד המשפטים יתייחס ואחרי זה אני אתייחס. << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> כמו שדיברנו גם בבוקר, קביעת קריטריונים להטבות מס, זו שאלה אמנם של מדיניות, אבל הקריטריונים צריכים להיקבע בחקיקה ראשית ועליהם להיות שוויוניים, שקופים ומבוססים על תשתית עובדתית שמנמקת אותם. זאת הקדמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דבר תכלס אחי. << דובר_המשך >> ישראל מדן: << דובר_המשך >> בהצעת החוק המוצעת כאן, מוצע הסדר שלמעשה יש בו אפליה בין ישוב מאוים מאיו"ש לבין יישוב מאוים במקום אחר. הצעת החוק מבקשת- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לנו בבקשה דוגמה ישוב מאוים במקום אחר. << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> יש לנו פה רשימה, למשל מבוא חורון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא באותה דרגת איום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה לשמוע את האיום. << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> למשל, למשל בחן, לא ביהודה ושומרון - יש פה רשימה של יישובים שהם מאוימים. קריאה: אבל מי הגדיר אותם כמאוימים? << דובר_המשך >> ישראל מדן: << דובר_המשך >> הם לפי הרשימה של פקמ"ז, פיקוד מרכז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא בא והוא אומר כרגע את עמדת משרד המשפטים. זה שאנחנו חולקים על עמדת משרד המשפטים, בסדר, אבל זה הכול יהיה חל מהדיון עצמו. אנחנו צריכים קודם כל להבין את העמדה שלו. להתחיל עכשיו לעשות איתו פינג פונג זה לא יעשה כלום. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מי הגדיר את זה כמאוימים? << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> יש טבלה ויש שם חלוקה של רשימת יישובים מאוימים. חלקם ביהודה ושומרון וחלקם לא ביהודה ושומרון. בעצם יש פה הבחנה בדין שזה לא מבוסס על הבחנה רלוונטית בין היישובים. כמו שנאמר פה, גם צריך להדגיש שישובים מאוימים רבים בארץ מקבלים הטבות מס במודל הקיים. אני רוצה להגיד את הקשיים המשפטיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש קשיים משפטיים, הבנתי, מה אתם מציעים כדי להתקדם איתם? << דובר_המשך >> ישראל מדן: << דובר_המשך >> אנחנו אומרים שבהצעת החוק יש קשיים משפטיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה זה אומר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מהם? << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> דבר ראשון יש פגיעה בשוויון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פגיעה בשוויון יש כמעט בכל חוק שקיים. << דובר_המשך >> ישראל מדן: << דובר_המשך >> אבל כאשר הפגיעה בחוק- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם בחוק הטבות המס מילואימניקים שאישרנו שבוע שעבר הייתה פגיעה בשוויון. << דובר_המשך >> ישראל מדן: << דובר_המשך >> נכון, אבל שם זה היה מבוסס על הבחנה רלוונטית, זו הייתה הצעת חוק ממשלתית. כאן מדובר בהבחנה שהיא לחלוטין לא רלוונטית. ישוב שהוא ביהודה ושומרון מקבל הטבות מס מישוב שהוא לא מיהודה ושומרון, גם אם זה באותה דרגת מאוימת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פגיעה בשוויון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חולקת עליך על המילואימניקים. זה לא פגיעה בשוויון. לאבחן אוכלוסייה תורמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב פעם בדקתם את התקציבים שיהודה ושומרון מקבלים לעומת - למה פוגעים בהם בשוויון וזה לא בבסיס? << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> אני רוצה לתקן את מה שאמרתי. בהצעת חוק הממשלתית לעניין הנקודות זיכוי- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא משנה, זה עבר. נקסט. << דובר_המשך >> ישראל מדן: << דובר_המשך >> בנוסף, הסיבה לזה זה לתת פיצוי לתושבים ביהודה ושומרון, והטבות מס זה לא ניתן פיצוי. פיצוי על המאוימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היה פיצוי היינו מביאים להם קופסה עם פיצוי. לא הבנתי, למה אתה קורא לזה פיצוי? כשרצו בקורונה לפצות, הביאו פיצוי. כשרצו בחרבות ברזל לפצות, קראו לזה פיצוי. תוריד את הנימוק הזה כי הוא לא נימוק. אתה לא יכול לקרוא לזה פיצוי. << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> זה מה שעולה מהצעת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול לקרוא לזה עידוד אבל לא פיצוי. ואם זה עידוד זה חלק מהקריטריונים וחלק בכלל ממה שיש להטבות במס. אי אפשר להגיד פה דברים עקומים, זה לא פיצוי. << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> המאוימות זה הקריטריון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ירוחם זה פיצוי? ירוחם מקבלת 18% אחוז, זה פיצוי? אתה פוגע בירוחם כשאתה אומר להם שזה פיצוי שהם גרים שם, תחשוב על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עוד? << דובר >> ישראל מדן: << דובר >> בנוסף, לא ברור למה הטבת המס תלויה בדירוג של פיקוד מרכז. זה גם זה משקף מצב ביטחוני ברגע נתון. ובזה תלויה הטבת המס. זה לא המודל של הטבות המס הנהוג היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מכיר קצת את מודל איך מדרגים ישובים ביהודה ושומרון? יהודה ושומרון יש גורם אחראי שנקרא הצבא. אלוף הפיקוד שם הוא הבוס על הדירוג. אנחנו פה דרך אגב קיימנו דיון מיוחד על מעלה אדומים כי אלוף הפיקוד סירב לדרג אותם. ולכן קיימנו פה דיון שאני מבין שהאירוע הזה נגמר ומעלה אדומים סוף סוף קיבלה דירוג ביטחוני, אחרי הרבה מאוד שנים. << דובר_המשך >> ישראל מדן: << דובר_המשך >> אבל כאשר אנחנו מדברים על הטבות מס, אנחנו מדברים על לפי סעיף 11, יש דירוג כלכלי חברתי, יש דירוג- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברת שוקרון, משרד האוצר. << דובר_המשך >> ישראל מדן: << דובר_המשך >> אבל זה לא מצב ביטחוני ברגע נתון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, כי כל הזמן אין להם מצב ביטחוני טוב. אצלם כל הזמן המצב הוא נתון. לא הביטחוני נתון אלא המצב שלהם נתון שהוא כל הזמן בסכנה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> החוק אומר שזה לפי מה שנקבע בדצמבר האחרון, בשנה האחרונה. מה הטענה? שזה כל חודשיים? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בחוות הדעת, וגם כאשר יש החרגה על בסיס ביטחוני בהטבות מס, הדבר הזה קיים. הוא לא תקדימי, הוא קיים גם בישובי העוטף. חוות הדעת, גם כשאנחנו מבססים חוק, ובוודאי כשאנחנו מבססים החלטות ממשלה וכולי, הן חוות דעת של משרד הביטחון, לא של פיקוד ספציפי. זה הנקודה. כאן אנחנו מתבססים על חוות הדעת של פקמ"ז, עובדה. עובדה מספר אחת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר להשאיר, שנקבעה על ידי משרד הביטחון. אין לי שום בעיה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אז אנחנו מתקדמים. מעולה. עובדה מספר שתיים, המסמך של פיקוד מרכז כולל חמישה סיווגים של איום. כאן בהצעת החוק המדוברת מדובר על רמות איום שתיים עד חמש שיזכו להטבת המס. במסגרת דרגות האיום המדוברות, ישנם ישובים שאינם ביהודה ושומרון, ונכללים ברשימה של פיקוד מרכז. יש הרבה כאלה, אני יכולה להקריא. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> האוצר רוצה להוסיף אותם לחוק? מבחינתי אין בעיה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אנו מציינים שיש בעיה של שוויון שציין משרד המשפטים. במסגרת אותם ארבעה סיווגים, שזה בעצם סיווגים שתיים עד חמש, ישנם יישובים שהם לא ביהודה ושומרון. זה לא אחד ולא שניים. אני יכולה להקריא עוד ישובים אם צריך, אבל אפשר גם לשלוח את זה לוועדה. הישובים האלה יש בעיה של - זה לא מבוא חורון, זה צור יצחק, וזה רמון וזה שדמות מחולה, וזה קליה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה מדעת משרד האוצר? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> עלו פה סוגיות גם על ידי הח"כים וגם על ידי משרד המשפטים של שוויון. לתחושתי הנקודה הייתה לא ברורה. היה לי חשוב לשקף אותה לוועדה לטובת דיון ענייני. לגבי עמדת משרד האוצר, בסוף בתכליות החוק של הטבות מס ככלל, המטרה היא בעצם עידוד מעבר של תושבים לישובים המדוברים ברמת המדיניות. חשוב לציין, שוב, ברמת העובדות והנתונים, שאזור יו"ש נהנה מרמות ביקושים מאוד מאוד מאוד גבוהות. מאה אחוז מהשיווקים בשנת 24' נתפסו בהצלחה. ולכן נשאלת שאלה בסיסית ועקרונית לגבי התכלית של החוק ומה הוא בא לעודד מכיוון שהביקושים כבר קיימים, וקיימים בהרבה מאוד. זה נקודה שנייה. נקודה שלישית ואחרונה, אני כן מצטרפת להרבה מאוד אמירות שנאמרו פה בכל שלושת הדיונים האחרונים לגבי ההסדרה. גם לנו כדרג מקצועי יהיה הרבה יותר נוח לקדם מדיניות על מבוססת קריטריונים. אנחנו גם חושבים שיש מקום לבחון מחדש את אותם קריטריונים, ואז להגיע לתוצאות שהן גם ניתנות לביסוס ולהצדקה מקצועית ומשפטית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין, תוכלו לעשות את זה אחרי שנסיים עם שלושת החוקים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלה, פעם ניסיתם להביא משהו מסוים לפה מסודר? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אענה ברמה העובדתית, היו ניסיונות וגם טיוטות מתקדמות להביא טיוטת חוק ממשלתית של הדבר הזה. לצערנו הצעת החוק הפרטית כרגע- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא על זה. בשנים האחרונות הבאתם פה הצעה מסודרת מה אתם רוצים כמשרד האוצר? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אז מה, אתם באים פה עכשיו על החוקים האלה לרכב? את אומרת דבר אחד, את אומרת שמע, כמונו, שגם אני חושב שצריך הסדרה. גם אני מסכים. זה אמרתי את זה על השולחן בצורה הכי ברורה, אבל אני אומר, אם האוצר, שנים הרי הטבות מס נמצאות שנים. פעם אחת בשנים האחרונות הבאתם משהו מוסדר? תביאו, הייתם מביאים לפה משהו מוסדר, היינו פה בוועדה רבים. רוצים יהודה ושומרון, רוצים עכו, אילת, תל אביב, מה שרוצים - בסופו של דבר היינו יוצאים עם משהו. מאז כל הבלאגן שהיה בשנים אחורה, לא הגעתם בחמש שנים האחרונות, בשבע שנים האחרונות לא הגעתם עם משהו מוסדר. מתי מגיעים, והטענה הזאת עולה? כשבא יהודה ושומרון, כשבא אשקלון, כשבא הערים המעורבות, פתאום עוד פעם זה צף. אני תמיד אומר למה לחכות ולישון טוב עד שפתאום משהו מתפוצץ? לא, בוא נפוצץ את זה בפיצוץ מבוקר ונעשה משהו מסודר. אבל כרגע אנחנו לא יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר במסגרת התקציב. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אפשר להנחות את הממשלה שתעשה את זה במסגרת התקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעשות את זה במסגרת התקציב זה מצוין, אבל כרגע בינתיים אנחנו לא נעצור ונחכה שיגיע דבר כזה. מה לעשות, יש לנו פה אנשים שמחכים, יש תהליך חקיקה שקורה. אנחנו לא נעצור אותו עכשיו, עד שהממשלה תחליט בנושא הזה. היה מספיק זמן. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בדקת את השיווקים באשקלון ונוף הגליל אגב? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כן. בנוף הגליל אין הצלחות רבות של שיווקים. באשקלון יש. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בנוף הגליל אין ביקוש לדירות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא נעשה את זה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> זה אחד הציונים שאנחנו כרמת דרג מקצועי, השתמשנו בהם וטענו אותם כנגד אותן הטבות מס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז מה עמדתכם בסוף? << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >> העמדה הממשלתית היא כרגע לתמוך בהצעה בכפוף להסכמת משרד האוצר. משרד האוצר קודם כל מזכיר שאין כרגע מקור תקציבי להצעה, דבר אחד. דבר שני, ברמת ההשלכות וההשפעות של החקיקה על יתר הטבות המס וכלל המדינה, הצגתי את שני הטיעונים שמבחינתנו הם משהו שצריך לשקול בעת קבלת ההחלטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי שצריך לשקול. אנחנו כמובן נתייחס לכול, אבל בסוף יש פה את עמדת משרד האוצר. האם עמדת משרד האוצר היא מה - שאפשר להמשיך בכפוף להתייחסות לכל הדברים הללו? << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >> בכפוף להסכמת משרד האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסכמת משרד האוצר תהיה, ככה או ככה היא תהיה. אנחנו לא נוכל להתקדם בלי הסכמת משרד האוצר. << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >> אז אמרתי, כרגע בנוסח כפי שהוא ומכיוון שאין מקור, כרגע אין הסכמה. אפשר להתקדם, לשנות את הנוסחים בהתאמה, לייצר שהממשלה תצביע על מקור ולהתקדם, אנחנו נכונים להתקדם. חשוב להגיד שכרגע גם להציף איפה יש קשיים וחסמים ובעיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. תודה רבה, אנחנו מוכרחים לסיים, אנחנו נמשיך מחר, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>