פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 767
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 10:30
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה-2025, של ח"כ ניסים ואטורי << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אחמד טיבי
אופיר כץ
נעמה לזימי
חוה אתי עטייה
אורית פרקש הכהן
עאידה תומא סלימאן
חברי הכנסת:
ששון ששי גואטה
ניסים ואטורי
צגה מלקו
צבי ידידיה סוכות
מוזמנים:
יצחק שמעון וסרלאוף
–
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
נועה שוקרון
–
רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר
אלישיב ממן
–
יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר
מוטי בן דוד
–
ראש עיריית מעלות תרשיחא, מרכז השלטון המקומי
רונן פלוט
–
ראש עיריית נוף הגליל
עמיחי בן שלוש
–
ראש העיר, עיריית עכו
מאור אשש
–
מ"מ ראש העיר רמלה, עיריית רמלה
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה-2025, פ/5997/25 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני פותח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה-2025, של חבר הכנסת ניסים ואטורי וקבוצת חברי כנסת - הכנה לקריאה ראשונה. אנחנו נתחיל בהודעה מטעם הממשלה מפי השר וסרלאוף. בבקשה אדוני.
<< דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >>
שלום אדוני היושב-ראש, ראשי הרשויות, אני מבקש להגיד לפרוטוקול, שהממשלה החליטה לשים בראש סדרי העדיפויות שלה את סוגית הערים המעורבות. אנחנו מקדמים החלטת ממשלה בנושא כבר מספר חודשים, יחד עם משרד ראש הממשלה. גם הקצאות לצמיחה דמוגרפית, להבאת אוכלוסייה איכותית וצמצום פערים חברתיים. חשוב לציין את זה בשביל הפרוטוקול, תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מצוין, אני רואה שאנשי האוצר יצאו להפסקה. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
קודם כל עומד לנגד עיניי, מעבר לזה שאני נציג של הצפון, חיזוק של היישובים המעורבים. לא בטוח שבהחלטות ממשלה לאורך השנים ניתן עדיפות ליישובים מעורבים לחיזוק, בעיקר בפריפריה. אנחנו רואים את שינוי צביון האוכלוסייה בצורה ממארת ממש. נמצאים אנשים באמת חשובים ויקרים שמתיישבים באזור הגליל. הגליל משנה את אופיו. אנחנו צריכים לחזק את האוכלוסייה היהודית ובכלל, אני חושב שכולם ירוויחו מחוק הזה שייתן בעצם חיזוק לאוכלוסייה וימשוך אוכלוסייה נוספת, חזקה. יש אוכלוסיות חזקות ביישובים עצמם. אני חושב שהאוכלוסייה דווקא באזור של הפריפריה, ביישובים המעורבים, צריכים תמיכה. יש להם אתגרים מיוחדים בערים האלה, ולכן הגשתי את הצעת החוק, ואני מבקש מכולם באמת לתמוך בה, כי אין פה עניין של עדות - אנחנו יודעים את זה, ולכן אני חושב כל תמיכה בפריפריה שממנה הגעתי, היא ברוכה, בעיקר כשמדובר ביישובים כאלה שצריכים את התמיכה שלנו. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. יו"ר הקואליציה, בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>
תודה אדוני היושב-ראש. אז ככה, לעיר מעורבת יש אתגרים רבים שהממשלה הכירה בהם לאורך השנים, כפי שהיה פה גם השר ושם את הדגש על מה שנעשה ומה שהממשלה הנוכחית הולכת לבצע, בדגש על ערים מעורבות, ולעיר מעורבת בפריפריה אתגרים כפולים ומכופלים, ודאי בשנים האחרונות בשל בעיות ביטחון פנימיות שמאתגרות את הרצון להתגורר בהן. הטבות מס הן מנגנון שמושך אוכלוסייה חזקה. בהחלטת ועדת שרים נקבע, שיש לתמרץ אוכלוסייה יהודית להתגורר בעיר מעורבת כדי למנוע הגירה שלילית של אוכלוסייה בעיר מעורבת שהאוכלוסייה הלא יהודית בה עומדת על 40%. זו עמדה שנובעת מהשנים האחרונות שבהן עיר מעורבת בפריפריה חוותה קשיים ביטחוניים ופרעות שמעמידות גם קריטריון ביטחוני להטבות מס וגם קריטריון הנובע מהצורך בחיזוק האוכלוסייה החזקה בה. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. תודה ראש העיר נוף גליל, בבקשה אדוני.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
אני רוצה להודות ליושב-ראש ולכל החברים, לכל חברי הכנסת שנמצאים כאן, כי זה דיון באמת גורלי והוא מאוד חשוב.
בנוף הגליל היום זאת עיר מעורבת עם מספר הכי גדול של אנשים שהם לא יהודים, ואני מדבר על לא יהודים, יש לנו כ-35% מהמגזר הערבי, יש עוד כ-15%, 16% שהם באו בזמנו מרוסיה ומאוקראינה, שהם לא יהודים. סך הכול קרוב ל-52%, 53%. פה מדובר ב-40%, תראו לאן אנחנו הגענו.
מה קרה בחודשים אחרונים או מה קרה בשנה האחרונה? אני לא צריך להגיד שאני, כל מיקרופון שיש לי, אני מדבר על אלימות בחברה הערבית, ואני מדבר על זה. חברים, זה מפחיד. אני לא יודע עד מתי זה יהיה. אני פשוט, יש לי הרגשה שאנשים לא מבינים מה קורה בדיוק. השכנים שלי הם שכנים מנצרת, וכל הזמן אני שומע עוד הרוג ועוד הרוג. חברים, זה מזעזע את כל העיר. אני רוצה שתבינו שגם זולג, זה גם, אנחנו ארבע, חמש דקות מנצרת, וזה גם זולג, כי הרבה מאוד תושבים שגרים בנצרת ובסביבה, וסביב נוף הגליל גרים קרוב ל-300,000 ערבים ישראלים שנמצאים כאן, וזה זולג. ואז מה אנשים אומרים - בואו נעבור לגור לנוף, הגליל, שם זה יותר שקט. עקב כך, אנחנו מעיר שהייתה בנויה מההתחלה כעיר יהודית על יד עיר ערבית, ואני רוצה רק לומר לכם, אני לא חושב שיש עוד עיר אחת בארץ, שיש דו-קיום, אבל לאמת, לא בסיסמאות, לאמת בין יהודים לבין ערבים, כמו שיש בנוף הגליל. אני לא חושב שיש. אחד מכבד את השני, הכול בסדר, וכשאני מדבר על הטבות מס, זה מדובר בכולם. לא מדובר בפלח שוק מסוים. זה מדובר בכולם.
אז אני באמת שמח שאנחנו יושבים פה, אנחנו דנים. הייתי מאוד מאוד יותר שמח אם הדיונים האלה היו עוד יותר קצרים כדי לגמור ולראות שאנחנו כבר נמצאים שם. אנחנו חייבים לקבל סביב 20% כדי שבאמת אנשים חזקים, ואני מדבר על משפחות חזקות, ושוב, אני רוצה לומר פה משפט, והוא מאוד חשוב: לעולם, לעולם, אף אחד לא שאל, אף אזרח, אזרח של המדינה, למה אתה מגיע לנוף הגליל? בטח שלא שאלו את ראש העיר. כל מי שבא, ברוך הבא. הכול בסדר. יחד עם זאת, גם הגיעו אנשים שהם חלשים. ברור שהגיעו אנשים חלשים, ועקב כך העיר הולכת לטמיון, וזה מאוד מאוד חבל. יש לנו היום אזור תעשייה ציבורית. באזור תעשייה ציבורית יש הרבה הייטק. כמעט ואף אחד לא גר בנוף הגליל, מכיוון שהם אומרים: רגע, למה אנחנו נבוא לנוף הגליל? מה יש שם? מה שאין ביישוב אחר. מה יש? למה לבוא לשם? ואנחנו רוצים משפחות חזקות, זוגות צעירים, שיגיעו, שיגורו אצלנו, וכמובן רוצים את הילדים שלהם. יש לנו הכול, יש לנו חינוך מצוין ותרבות וספורט, כל מה שתרצו יש בעיר. רק שיבואו. יש לנו קרקע, יש בנייה אדירה, יש דירות מיד שנייה, יש הכול.
עכשיו, רק שאלה אחת: אני עוד מעט עשר שנים ראש העיר, ואני רוצה לומר לכם, עשיתי כל ניסיון שבעולם, להביא אנשים מכל מקום לנוף הגליל, אז אומרים רק רגע, יש עוד יישובים, בוא נראה, אין לי משהו לתת ולהגיד להם: בואו בבקשה, תעלו לנוף. אין לי, אין לי, פשוט אין לי. ואני מברך את ואטורי, חבר הכנסת, שהוא לקח, הוא רק שכח להגיד את המילה נוף הגליל, אז אני ארצה להזכיר לו שבנאום שלך אתה פשוט לא יודע למה, אבל נוף הגליל לא אמרת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מי שמכיר אותך - פעם אחת הוא שכח הוא לעולם לא ישכח.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
זה בדיוק. קודם כול, אתה צודק, אתה צודק, זה בדיוק העניין, והוא יודע, כן, והוא יודע, אבל אני מכבד אותו מאוד על הדברים שהוא לוקח כנציג הצפון, שהוא באמת דואג לצפון, וככה צריך לעשות כל נציג שהוא בא ממחוז מסוים. הוא בא ממחוז צפון, הוא עוזר למחוז צפון.
אני באמת מאוד מבקש, חברים, אם אפשר את כל הדיונים האלה והכול ברור, אין פה מה לדבר ואיך לדבר. הכול ברור. המצב בעיר ברור, הכול ברור. בואו נעשה את זה כמה שיותר קצר, כמה שיותר מהר, נצביע בעזרת השם, ואז באמת המצב ישתנה, אני מבטיח לכם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת טיבי.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה, אדוני. אל"ף, אני מברך על העיקרון שצריך לתמוך בערים המעורבות. אגב ערים מעורבות הן לא חלק מתוכנית 550 של הממשלה ועל אחת כמה וכמה, לכן צריך לשים יותר דגש על תמיכה בערים מעורבות.
אני בעד לתמוך, רונן - אנחנו נצביע בעד הצעת החוק בסופו של דבר אבל יש את לוד, יש את רמלה, יש את עכו, יש את חיפה, יש מעלות תרשיחא, יש את יפו. אלה ערים מעורבות והן סובלות, בעיקר לוד למשל, סובלות מפשיעה ולוד ורמלה- -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
גם חיפה.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני מבקש, תנו לי להמשיך. אלה ערים מעורבות שסובלות מפשיעה וזקוקות לסיוע ממשלתי, רב מערכתי. והתנאי של הממשלה הוא תנאי מעניין, 40%. הסביר אותו ראש העיר ואמר שיש 37% ערבים.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
לא יהודים.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שנייה. 37 או 35 ערבים, והשאר, 11, 12, 13 נוצרים שעלו, שהגיעו בעבר.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
גם מוסלמים.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
גם מוסלמים. עכשיו אתה אומר שצריך שיגיעו אנשים, בעיקר יהודים, אני שמעתי את ההצגה. אני שמעתי את יוזם החוק בנאום שלו.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
יוזם החוק שכח לומר נוף הגליל.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אם יבוא ערבים, אם יבואו יהודים לנוף הגליל, החוק מתבטל, לכן כדאי לך שערבים יבואו לנוף הגליל, כדי לשמור על 40%.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
לעולם לא אמרתי יהודי, ערבי שיבוא. זה לא בלקסיקון שלי.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני חושב, וראש עיריית לוד שלח, נדמה לי שלח לחברי הוועדה נייר עמדה, והנייר עמדה הזה ברור על הצורך, ואטורי – אתה לא מכיר את ראש עיריית לוד רביבו?
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
קראתי אבל אני למדתי בחיים, שמה שנותנים לך תיקח.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אנחנו נצביע, כולם יצביעו בעד הצעת החוק. אבל מי שתומך בערים מעורבות, תומך בכל הערים המעורבות, בכולן. יש פה ראש עיריית עכו, יש פה מעלות, רמלה. הם צריכים יותר לדעתי, יותר עזרה, אוקיי? ולכן צריך לקחת את הוועדה, יושב-ראש הוועדה ויושב-ראש הוועדה לשעבר צריכים לקחת את זה בחשבון ולהקשיב לדרישות של תושבי הערים המעורבות הנוספים, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. ראש עיריית עכו, בבקשה.
<< אורח >> עמיחי בן שלוש: << אורח >>
קודם כל אני רוצה להגיד לכם, אני מברך על הוועדה. הייתי פה לא מזמן, ומה שאמר ראש עיריית נוף הגליל, אני מזדהה עם כל מילה שהוא אמר. אני הייתי כבר כמה וכמה פעמים בוועדה הזאת לגבי הטבת המס עם הרב גפני באמת שתמך ועזר ועם אופיר כץ, ועם כולם.
אני רק אומר לך לחבר הכנסת אחמד טיבי, לא יודע אם יושבים פה, מבינים את מה שרונן פלוט דיבר. באמת - בשפה הכי פשוטה – דיבר אשכרה מהלב. עשה הכול בעשור שלו כדי להביא את האוכלוסייה החזקה לעיר. מה עוד צריך להגיד יותר מזה? ויש פה אלמנט פשוט של הטבת מס שאף אחד לא מבין את היכולת, את הפתרון לזה. יש לו את החינוך הטוב, יש לו הכול. שמישהו ייכנס לנוף הגליל ויראה את ההתפתחות שלה. מדהים, מכיכרות, ועד שבילים, ועד רחובות ועד הכול, עשה הכול אבל אני לא אומר מילה אחת, מילה אחת על מי שיושב לידי חס וחלילה. למה שאני אגור בעיר עכו? מה אני אעשה בנוף הגליל? אני מטר בשלומי מערית, אני 31% מקבל את המשכורת שלי, את השכר, אני הייטקיסט, לא משנה מאיזה חברה, גם בחברת הייטק יש מכל המגזרים, מכל החברות. וזה האירוע העיקרי. כמה זמן צריך לחכות לדבר הזה של ערים מעורבות? וזה אירוע שהוא קשה. קשה לחיות בעיר מעורבת. צריך להביא אוכלוסייה חזקה כדי להרים עיר, וזה בהכול, זה מתבטא בחינוך, בכול, בפשיעה, בכל דבר, באלימות. למה אנחנו כל הזמן צריכים לרוץ ולהתחנן? אני פה כמה חודשים כבר. זה מאוד קשה ומאוד קריטי, די. צריכים להיכנס לעובי הקורה כדי להבין מה זה הטבת מס, ואז יספרו לי לא, אז תן להם גם חינוך, גם זה וגם זה, די, נו. כסף היום במדינת ישראל ב-25' יש לזה משמעות. או שאני גר בעיר כזאת ואני מחזק אותה ואני מגייס אנשים וכל אחד עם הסכם גג, וכל אחד יש לו את התעסוקה. אין לי מה לעשות בעיר הזאת. אני רוצה יוקר המחיה, רוצה כלכלה, רוצה לחיות שייכנס לי אוכל לכיס, שיש לי בסוף החודש ואני לא משלם פה מס. זה מה שאני צריך, זו השורה התחתונה. משכורת כמו כל אחד שהוא מקבל. וההחלטה הזאת צריכה לעבור לערים מעורבות, ואם אנחנו מדברים על 40%, אני כבר ב-40% כמעט, אין פה שאלה בכלל. מה אני אשאר? מה יש לי לעשות, כמה אפשר להילחם? וזה אני אומר לכם, זה ישאיר לי את מי שנמצא בתוך העיר, כי אני אומר לכם על הקצה כדי לצאת. ישאיר לי קודם כל את הקיימים, ולא את אלה שעוזבים, אז אני אשמח שבאמת שההחלטה הזאת תעבור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה, חבר הכנסת אזולאי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. האמת אין הרבה מה להוסיף כשאתה רואה את המציאות ואני נמצא בערים האלה, אני גדלתי בעיר עכו, אני יודע מה זה. אני מבקר רבות גם בנוף הגליל אצל רונן, ואני אומר לך, יש פה את ממלא מקום ראש העיר ברמלה. הערים המעורבות זה הערים שאני חושב שמצד אחד יש בהן גם בשורה שאפשר לחיות יחד, ואם אנחנו לא נחזק את הערים האלו - אגב, אמרתי את זה בדיון הקודם, שעכו הוכיחה שהטבות מס היא מונעת הגירה שלילית. היה מורבי העביר את זה הרב גפני ב-2001, אם אני לא טועה, וזה עזר. ולכן אני אומר, כשאנחנו מסתכלים על זה, זה לא רק הטבת מס למשפחה כזאת, לבית אב כזה או לזוג כאלה ואחרים, אלא זה מחזק את העיר, זה מחזק שהמדינה בסוף לא תצטרך להוציא עוד כסף על רמת הפשיעה שצריך מלחמה בפשיעה.
צריך להבין, שכשנותנים הטבת מס אז אנשים איכותיים, יש להם עניין, גם אנשים שפחות עם יכולות ללכת ולעבוד יותר כי יודעים שיש להם עוד איזה משהו כדי לחסוך ביוקר המחיה שגם ככה הוא מאמיר ולכן אני חושב שכשמדובר בערים מעורבות, צריך להסתכל בראייה רחבה על כל הערים המעורבות. יכול להיות שיצטרכו להוריד את האחוזים, מה זה עיר מעורבת, על מנת להביא בשורה לכולם, כי זה דבר שהוא טוב ומחזק את האוכלוסייה. זה מחזק את העיר עצמה, מביא עוד אנשים, מביא עוד אוכלוסיות מגוונות ומביא עוד כלכלה, מעבר לכך זה מביא כלכלה חזקה לאותה עיר, תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. סגן ראש עירית רמלה.
<< אורח >> מאור אשש: << אורח >>
שלום וברכה, תודה רבה לכולם.זה של הפריימריס שלי. קודם כל ישר כוח על היוזמה של ההצעה הזאת, באמת זה דבר שנחוץ. אני אתן לכם דוגמה קטנה. רמלה זה עיר מעורבת, עיר מורכבת מאוד, שהפשיעה גואה שם. אנחנו רואים בתקשורת כל יום על בסיס יומי, שעה שעה, אנחנו מתמודדים עם האתגרים האלה של הפשיעה, בגלל שזו עיר מעורבת. אנחנו נמצאים כרגע, יש לנו שכונה חדשה, אני אתן לכם דוגמה, שכונה חדשה שנבנתה ברמלה לפני כשש שנים. באו אוכלוסיות מבחוץ במחיר למשתכן. כיום, שיש להם אפשרות למכור את הדירות, עשרות דירות מוצעות למכירה, אנשים עוזבים את העיר. אנשים עוזבים את העיר, כי קשה לחיות בעיר כזאת. העיר הסמוכה אלינו באר יעקב, אין סיבה שבאר יעקב תשגשג ותצמח ויבואו לגור באר יעקב ומעבר כביש לשכונה חדשה נאות שמיר, כולם רוצים לעזוב. למה? בגלל שזו עיר מעורבת, זו עיר מורכבת. אני לא יודע כמה מכם באמת מכירים ויודעים מה האתגרים של עיר מעורבת. זה שעה, שעה, יום יום, באמת שהטבת המס הזאת זה גלגל הצלה, גלגל הצלה לעיר שלנו.
אם לא תאשרו את זה ואנחנו לא ניכנס לתוכנית הזאת, אנחנו חוששים שבאמת תהיה הגירה מאוד רצינית ומאוד גדולה, ואנחנו לא נוכל להתמודד עם זה. אפשר לראות את זה בנתונים כיום, לא צריך לחכות לראות מה יהיה בעתיד. אנשים עוזבים את העיר, וכל זה, הרבה מזה, זה בגלל הפשיעה שמשתוללת בעיר. אז צריך לעשות כמובן תוכנית לאומית לפשיעה בערים המעורבות, בפרט ובמדינה כולה, אבל הטבת המס הזאת תעזור להשאיר את התושבים בעיר, ולא לגרום להם לצאת מהעיר. הגיעו תושבים מערים אחרות, תושבים חזקים, אוכלוסייה חזקה. חבל לנו להפסיד אותם שהם יעזבו את העיר. אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה, זה גלגל הצלה לרמלה, באמת. תנו לתושבים שלנו את הטבת המס הזאת, וזה יעזור לנו להשאיר אותם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת גואטה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אין הרבה מה להוסיף אחרי שהחברים פה, מה שינון אמר ומה שפה ראשי רשויות, ראש העיר של נוף הגליל, רונן, ועמיחי שיצא לי לשמוע אותו, בן שלוש של עכו וברמלה, סגן ראש העיר מש"ס, אז אני באמת בא לחזק. אני מבין אני מבין את האתגרים שיש בעיר מעורבת, כי במקרה גם מעלות, גם מוטי בן דוד פה ממעלות, כי אז יש גם את מעלות ויש גם את עכו שהם ככה קרובים אליי וגם יוצא ללכת לבקר, ככה, ביקרתי את רונן, עשיתי אצלו איזה ביקור וסיור. אז אני חושב שחייב לחזק את הערים המעורבות, חייב לחזק שם את האוכלוסייה, להביא לשם אוכלוסייה מאוד מאוד חזקה. כמה שברוך השם אנשים כמה שנביא אוכלוסייה יותר חזקה, ככה נוכל לטפל בכל מיני בעיות שנגררות כמו אלימות ופשיעה וכל מיני דברים כאלה, אז אני איתך, היושב-ראש, במה שצריך לתמוך ולהעביר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת עטייה.
<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני מברכת על עבודתם של ראשי הערים שהם עושים עבודת קודש למען רווחתם של התושבים ושגשוג העיר. כולנו יודעים כמה קשה העבודה של ראש העיר. שמענו גם בדיון הקודם את ראשי הערים שדיברו מדם ליבם. נוסף לכך, אני מברכת את חבר הכנסת ואטורי על קידום הצעת החוק, ואני מייחלת שבאמת הצעת החוק תקודם במהרה ושנתחום אותה בלוח זמנים.
צריך לשים לב שהחוק, גם הפסיקה וגם החוק, הוא לא מתאים למציאות של היום, אדוני היושב-ראש. אנחנו יודעים, גם בנוף הגליל, גם בכרמיאל, בהרבה ערים, נחתמו הסכמי גג. יש תנופה אדירה של שיקום השכונות הוותיקות, של פרויקטים, מיזמים, כמו שאנחנו יודעים, בנוף הגליל, בכרמיאל, בעכו, וכאחת שבאה מהעיר לוד, אני מכירה את האתגרים הרבים של הערים המעורבות. צריך לחזק את הערים האלה, למשוך אוכלוסייה חזקה, שלא תהיה הגירה שלילית מהערים האלה לערים מפותחות, ואני חושבת שצריך לקבוע קריטריונים שוויוניים, אחידים, שקופים ולא מפלים ונאחל שהצעת החוק תקודם במהרה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
במהרה בימינו, אמן. ראש עיריית מעלות, בבקשה.
<< אורח >> מוטי בן דוד: << אורח >>
שלום לכולם, אנחנו עיר מעורבת, מעלות תרשיחא, עיר שכיף לחיות בה, ואני רוצה, גם רונן ידידי, גם במעלות תרשיחא יש דו קיום מדהים, זה לאורך שנים רבות ואני חייב לציין את זה.
נושא האחוזים הוא נושא קצת בעייתי, כי אנחנו לא עומדים בקריטריון הזה, אז אם אנחנו כעיר מעורבת לא נמצאים בקריטריון, יש פה בעיה, וצריך לתקן אותה. אני מציע לבדוק את הנושא הזה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כמה אחוזים אצלכם?
<< אורח >> מוטי בן דוד: << אורח >>
36%.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
זה על הרף, כאילו נמצא קרוב.
<< אורח >> מוטי בן דוד: << אורח >>
צריך לעשות פה איזשהו תיקון לפני ההחלטה ולתקן, כי אנחנו באמת נמצאים שם. אנחנו עיר מעורבת, ומה ששונה במעלות תרשיחא מערים אחרות, וחשוב להגיד את זה, בניגוד לכל הערים המעורבות, שזו עיר ליד כפר. מעלות היא עיר, לידה יש כפר ואנחנו נקראים מעלות תרשיחא כרשות משותפת, ופה אנחנו גם לא מקבלים את החלטת הממשלה 550, וזה משהו שצריך לתקן כי בעצם תרשיחא מפסידה פה, וגם אם אנחנו גם לא נמצאים בהחלטה הזאת, אז אנחנו בעצם לא נמצאים לא פה ולא פה. אז צריך לחשוב על זה ולתת את הדעת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת גפני, בבקשה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אנחנו, כשעשינו את החוק, לא עשינו בעצם על עיר מעורבת – על אף שהנושא הזה עלה. עלה, אבל היה שונה מאשר המצב של היום, ואני תומך בחוק. אני חושב שהחוק נכון. המציאות הזאת של ערים מעורבות הופך להיות נושא מאוד בעייתי, חוץ מזה שלא תהיה טעות: אין פה אף אחד שיצביע נגד רונן פלוט. אבל רונן, אסור לו להגיד את המילה נוף גליל, בגלל שאז משרד המשפטים יפסול את החוק.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
לא בגלל זה. ברקע יש לוד ויש רמלה. הוא לא רוצה להסתבך.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
אולי אני אבהיר את העניין, הרב גפני. אני לא יכול להגיד נוף הגליל - יושבת לידך שלומית, מסתכלת עליי וזה, אבל זה ברור מאליו שנוף הגליל היא הבירה של הגליל.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
זה בדיוק התיקון.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
זה בדיוק העניין, אני בעד ערים מעורבות בכלל לחזק אותם. אבל בוא נתחיל עם פריפריה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני חושב שאתה עושה עבודה מצוינת. זה תחילת הדרך של פתרון הבעיה. אני תומך בזה מכיוון שאני חושב כמעט שעשינו את זה כאשר נעשה החוק עצמו. בסופו של דבר לא נכנסנו לזה. את זוכרת את הדיונים שהיו בעניין, אני רואה בזה את תחילת הדרך של פתרון, שצריך לעשות פתרון כולל, כולל הנושא של הערים המעורבות. אני אצביע בעד רונן פלוט.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת סלימאן.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני חושבת שגם מה שאמרתי בדיון הקודם בעניין ראייה יותר רחבה, שמסתכלת על כלל האוכלוסיות בתוך מדינת ישראל, ולקחת בחשבון שכל המצב הכלכלי של האזרחים לאחר שנתיים של מלחמה, צריך לקחת אותו בחשבון ולבנות תוכניות מאוד רחבות שיגיעו בתקציב, אני מקווה, למרות שעם היד על הלב, עם מה שהיה הגזירות של התקציב החדש - גם כן אפשר להגיד אותם על החוק הזה, כי החוק, כל הזמן אנחנו גוזרים עוד חוק ועוד חוק ועוד חוק כאילו נקודתי, כאשר התמונה - פלסטרים.
<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>
צריך אחת ולתמיד לעגן חקיקה. זהו.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
להגן בחקיקה כלכלית ותקציבים, מדיניות כלכלית אחרת. אני שומעת אותך, אתי, ואני מאוד שמחה, כי את בקואליציה. אולי יש יכולת להשפיע על הגישה הכלכלית באופן כללי יותר ממני, בטוח יותר. ממני. אבל אני חושבת שצריך - מאוד צורם לי הדיון שהתקיים עד עכשיו, והיה מאוד מנומס, והשתמשתם במילים כמו אתגרים. אני מבינה שאנחנו מאתגרים, הערבים, כשנמצאים בסביבה. זה מאוד נחמד לשמוע את זה, אבל את האמת, השיח הזה הוא מאוד מקומם. להגיד שיש אתגרים כאלה, כאשר האתגרים האמיתיים, וצריך לחשוב גם כן, לא רק על למשוך לתוך הערים - זה מאוד טוב גם לארנונה וגם- -
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
מה מפריע? שנייה, מה מפריע? למה?
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני מצפה דווקא ממך צגה שתהיה לך אוזן מאוד רגישה לשיח שטומן בחובו גישות, שיש בהן עמדה גזענית כלפי האוכלוסייה. בדיוק ממך אני מצפה דווקא את הרגישות הזו. אבל זה בזמנו, גם כן, כשדיברנו על עכו, והחוק היה מיועד רק לעכו, באנו ואמרנו: בואו נחשוב באמת על כל הסביבה, כי גם כן הסביבה, אני אומרת לכם, בסופו של דבר, בוטם ליין, מי שיקבל את הטבות המס, בעכו גם כן ובנוף הגליל, גם התושבים הערבים שנמצאים. זה לא שאני עכשיו באה. זה גם טוב וזה גם יעודד ערבים להגיע. קחו את זה בחשבון. האתגר הזה יגיע גם לפתחכם. אנחנו רואים את זה וזה טוב, ואני שמחה לראות את זה, ואני יודעת שאין לך בעיה, וגם לראש העיר עכו גם כן אין לו בעיה כזו, אבל לחוקק חוק שכולו בנוי על אחוזים של סוג מסוים של תושבים זה - אתם לא נראה לכם שיש משהו פגום בגישה כזו? אתם לא רואים שצריך גם לקחת בחשבון, החוק הזה הוא למעמד ביניים ומעלה. הוא לא לקבוצות המוחלשות בתוך העיר. אני חושבת שהגיע הזמן גם לחשוב איך להיטיב- -
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
אין סוף לזה. בואו נתקדם.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
צריך לקחת בחשבון גם שיש כיסא, גם עוני ובעיות כלכליות, אתגרים כלכליים אצל חלק מהתושבים בכל עיר, וצריך לקחת אותם בחשבון כאשר חושבים על פתרונות לחזק עיר מסוימת. לא רק מחזקים את החזקים ומביאים חזקים ומזניחים את החלשים, שחלק מהם, לצערי הרב, מידרדר כאן לפשיעה. אני לא נותנת לזה כאילו תירוץ, למה להידרדר. אין שום תירוץ להיכנס לפשיעה, אבל אין מה לעשות. מצבים כלכליים של אנשים הם תשתית מאוד טובה לדרדר אותם לפשיעה, אז צריך גם לדבר ולחשוב איך מיטיבים ומחזקים את העיר דרך חיזוק האוכלוסיות המוחלשות גם כן, ולא רק מעמד ביניים והלאה.
<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>
יש גם אוכלוסיות מאוד חזקות בעכו שעשו את הפרעות רק בגלל שהם סתם שונאים יהודים. זה לא קשור לכלכלה אם הם עשירים או עניים. סתם משנאת יהודים עשו את הפרעות בעכו. בגלל שאין להם כסף, הם תבכו שם ביהודים - לא. פשוט שנאת יהודים.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני שומעת שיח של שנאה כל הזמן, גם כאשר מנסים להיות ענייניים, וגם כאשר מתייחסים לשיח שמתקיים מסביב לשולחן. אפשר להמשיך ולהסית כל הזמן, אפשר לתקוף כל הזמן. כדאי מאוד, שלפעמים להתנהל בצורה של אחריות על באמת חקיקה שנוגעת למדינה, ולהתייחס באופן ענייני לטענות שהובאו. אם הטענות שלי יותר גדולות מההבנה של האחרים, ואז קל מאוד לקפוץ להסתה, זה עניינם, אבל תתייחסו באופן ענייני. אם זה גדול עליכם, בעיה שלכם, מה אני אגיד לכם?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
מדובר פה בלהביא זוגות צעירים, מדובר פה בלהביא אוכלוסייה חזקה, נקודה. כל היתר, שימי בצד, זה לא מעניין אף אחד פה. אפשר לצחוק כמה שאת רוצה, אבל אני אומר לך, מה שחשוב לנו כרגע, להביא זוגות צעירים מתל אביב, מכל מקום, להביא אותם לחזק את החלשים. בדיוק לחזק את החלשים.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני אמרתי גם את הדברים האלה, אבל זה לא מונע ממני להגיד את הדברים שאני מאמינה בהם. אני חיה בתוך העיר עכו ואני רואה את היקפי העוני ואני רואה את הפשיעה, ואני רואה מה קורה, ואני רוצה לשנות את המציאות הזו.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
אני אשמח אם יהיה פה דיון על עוני, אבל כרגע זה על הטבות מס, זה על הטבות מס.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת בליאק.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה. קודם כל ראשית, אני שמעתי את כל ראשי הרשויות ולגמרי מזדהה עם האתגרים. המצב מורכב וכל סיוע מבורך.
אני חייב לשאול שאלה, כי מתחייב כחבר ועדת כספים בכל זאת. נאמר לנו פה ממשרד האוצר שעד עכשיו כל הטבות המס לפי החוק הסתכמו ב-2.3 מיליארד שקל, נכון? והחוק הזה עולה בסביבות 5 מיליארד שקל, כלומר זה משנה לגמרי את כל המפה, והשאלה במתבקשת, האם יש איזה מקור תקציבי בשנה הבאה?
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
גם צריך להגיד, החוק לכמה ישובים יעניק, לפי הקריטריון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כלומר זה סוג של מהפכה, שלא הכרנו עד עכשיו.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
אתה צודק, חבר הכנסת. הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה בעצם הערכת העלות שלה מדברת על כמעט 5 מיליארד שקלים. היא כוללת שלוש ערים קטנטנות במדינת ישראל שנקראות ירושלים, תל אביב וחיפה, ועל כן הערכת העלות ה- -
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
חברים, אם הדיון פה על עלות, תסגרו את הדיון. אם היינו מסתכלים בזמנו רק על החור של הגרוש, נוף הגליל לא הייתה קמה ולא רק נוף הגליל, הרבה ישובים לא היו קמים, אז תחשבו, אם רק כסף, כסף, כסף – גמרנו. יש לנו תל אביב, יש לנו לוד, יש לנו רמלה, כולם במרכז הארץ, מצוין. גם אני רוצה להיות שם, אבל אני לא שם. ואני נמצא בצפון עמוק עמוק, שם נמצא ואני מצפה לא שידברו 5 מיליארד, 8 מיליארד, את מי זה מעניין? את מי זה מעניין? אתם רוצים לחזק אותם או לא? זה הכול, זה כל הדיון.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
אני רק אחדד שוב את מה שאמרתי. הצעת החוק בנוסח המקורי שלה, כלומר, בנוסח שכולל את כלל הרשויות, כולל רשויות המרכז, בעצם כוללת בתוכה גם את חיפה, תל אביב וירושלים, ולכן הערכת העלות המאוד מאוד גבוהה הזו.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
לא קשור לשלוש הערים האלה, זה סתם ניפחו עכשיו. זה ניפחו, לא קשור פה חיפה ולא קשור פה ירושלים. פה אנחנו מדברים על פריפריה, אז תנו לכל המדינה, למה לא? תנו לכולם. אם יש להם כל כך הרבה כסף, תנו לכולם, לרוחב. למה לנו? תנו לכולם, מה הבעיה?
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כולל- -
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
לא כולל. אין שם 40%.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה לכולם. גברת שוקרון, תמשיכי בבקשה.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
הנתונים קיימים לנו כאן, ואם צריך גם נשקף אותם. אין כרגע אף רשות מלבד נווה שלום שחוצה את ה-40%. יש הרבה מאוד רשויות שהן בין 35% ל-40%.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
על מה את מדברת? על האוכלוסייה הערבית?
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
כן.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
לא, גברת. מדובר פה על לא יהודים, חד וחלק. על זה מדובר. ואין שום קשר למספר שלך. גברת, תעשי לי טובה, אני יותר טוב ממך יודע. תאמיני לי, את חיה פה, אני חי שם. מה שאני שכחתי את לא יודעת. אז אנא ממך, אנא ממך, אנא ממך, כל המספרים האלה. שטויות. מכניסים פה חיפה וירושלים, בוא ננפח. נעשה 20 מיליארד, כדי להרוס את החוק הזה, למה לא?
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
אדוני, אני מחדדת. הנוסח הנוכחי שמונח על שולחן הוועדה, לא אני כתבתי אותו. מדובר בהצעת חוק פרטית. הנוסח הנוכחי כפי שהוא כרגע, כולל את הערים האלה, עובדתית.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
זה כולל 40% חד וחלק. בערים האלה אין 40%, נקודה. מה שאת דיברת, חיפה גדולה- -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
נועה, חוץ מהערים האלה שלא יהיו בפנים, מה?
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
בשביל מה ניפחת עכשיו? סתם ניפחת. אף אחד לא דיבר פה על חיפה, ואף אחד לא דיבר על ירושלים. הם מקבלים מספיק, תאמיני לי מספיק, והלוואי שאני אקבל 5%.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
זה הנוסח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני ראש העיר, זה בדיוק המטרה של הדיון פה, לבוא ולהראות איפה יש בעיות ולתקן ולשנות. זה בדיוק המטרה. אין חוק שנכנס לוועדה ויוצא כמו שהוא נכנס, אין חוק. גם הצעות חוק ממשלתיות לא נכנסות ויוצאות אותו דבר, ולכן זה לא כל כך משנה כרגע מה בדיוק כתוב. לכולם ברורה הכוונה, והכוונה, אנחנו נדאג שהיא תהיה מדויקת בנוסח, זה דבר ראשון. דבר שני, הנוסח מפנה להחלטת ממשלה. הוא לא נוקב בערים ספציפיות ולכן הוא לא- -
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
אני רוצה להסביר את המצב העובדתי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו חייבים לדייק את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נכון, אבל עובדה, עובדה שזה עבר טרומית. המשמעות שזה עבר טרומית זה שמשרד האוצר אישר את האירוע. אם משרד האוצר היה מתנגד באותו רגע והיה נוקב את העלות התקציבית הזו או אחרת ככזו שאי אפשר לכסות אותה ואין לה מקור, אז החוק גם לא היה מגיע הנה, זאת אומרת שאין מה להתרגש כרגע מהדברים הללו. לכולם ברורה המטרה והכוונה, ואנחנו נדאג לדייק את זה באופן הזה שזה ימלא אחר מטרתו המקורית בנוסח כזה או בנוסח אחר.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
סליחה, לא סיימתי את ההתייחסות שלי.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב ראש, כתוב ישוב עירוני מעורב. בחוק שמונח, עוד לפני שאנחנו מתקנים אותו, ישוב עירוני מעורב, עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, שבה תושבים יהודים ושאינם יהודים, כפי שקבעה הממשלה בהתאם למדיניותה, בין השאר. לבוא ולהגיד שאנחנו מדברים על ירושלים ועל תל אביב ועל חיפה, זה לא נכון.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
אני אומרת את האמת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה בלי חיפה, תל אביב וירושלים. הלאה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה לא הזמן עכשיו. זה הכול דיבורים שאתם אומרים, אבל זה לא שווה שום דבר. זה נרשם בפרוטוקול, אבל מעבר לזה לא קורה כלום. אנחנו כרגע לא מדברים על האחוזים, אנחנו לא יורדים סעיף סעיף, אנחנו לא נכנסים למקור. זה דיון שהוא התחלה, דיון פתיחה. ולכן בדיון פתיחה מדברים על דברים כלליים, שייכנס לסעיפים. לכן לא חוק בדיון שניים. נכנסים לסעיפים ואז מדייקים כל דבר. אנחנו עוד לא שם, ולכן הוויכוח הזה כרגע הוא מיותר, בבקשה.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
רק אבקש לסיים את ההתייחסות. התייחסת גם לעמדה של משרד האוצר בסיכום עם ועדת השרים. הצגנו את העלות התקציבית הזו, כמובן שהצעת החוק יכולה להתקדם רק בכפוף למציאת מקור תקציבי. עוד דברים שהחליטה עליהם ועדת השרים, לא משרד האוצר, היא שהצעת החוק תוצמד להצעת חוק ממשלתית ותתמזג איתה. זה עוד דבר שרגע חשוב להכיר לטובת המצב העובדתי של הדברים.
לגבי אותה הצעה ממשלתית שגפני דיבר עליה, בעצם החוק, הצעת החוק כפי שהיא מונחת כרגע מדברת על זה שהערים שייכנסו הן ערים שנמצאות בהחלטת ממשלה של ערים מעורבות, זה החלטת ממשלה שכבר קיימת. החלטת הממשלה הזו מדברת על, למיטב זיכרוני, 20% ולא 40% מהאוכלוסייה. זה דבר אחד. דבר שני, היא כוללת גם הרבה מאוד רשויות שכיום כבר מקבלות הטבות מס כמו עכו וכרמיאל ומעלות תרשיחא.
עוד דבר שחשוב לי להגיד, דובר פה רגע, אני חוזרת לרעיון המקורי ולשאלת התכלית. בעצם יש פה איזשהו צורך שעולה מהשטח לגבי רצון לחזק את אותן ערים ולהביא אוכלוסייה חזקה. אמרתי את זה בדיון הקודם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם לא מאמינים בהטבות מס ככלי.
<< דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>
אנחנו כן חושבים שיש דרכים להביא אוכלוסייה חזקה שהן דרכים אחרות בדגש על מענקים לאוכלוסייה חזקה וחדשה שאפשר- -
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
השר שלך חושב אחרת. מותר לו? תודה.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
אנחנו אומרים כרגע את העמדה המקצועית.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אגב, רק להבין, כשמגיעה לפה הצעת חוק באישור הממשלה, כשאת מביאה פה את העמדה, את לא מייצגת את עמדת הממשלה?
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
אני כן. ולכן אני חוזרת ואומרת לסיכום של ועדת השרים, סיכום של ועדת השרים אומר שהממשלה תתמוך בהצעת החוק, בכפוף לכך שהצעת החוק תוצמד להצעת חוק ממשלתית בנושא.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כלומר קודם כל הממשלה כשהיא העבירה את זה היא בעד הצעת חוק הזאת. היא רק אומרת אני רוצה בהמשך הדרך, כאשר ידונו פה - אנחנו גם נביא בהתניות. אנחנו גם כוועדה רוצים גם להבהיר לממשלה, אנחנו בדרך כלל מחכים לממשלה מתוך כבוד, אבל אם הממשלה לא יודעת להביא לבד אנחנו יודעים להתקדם לבד, ועשינו את זה במספר דברים וגם אפשר לחזור לממשלה להגיד להם את זה.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
כאמור אני מחויבת להחלטת הממשלה ולכן אמרתי את מה שאמרתי. עוד חידוד חשוב, מכיוון שיש פה הערכת עלות מאוד מאוד מאוד גבוהה, כן ועדת השרים החליטה כרגע לתמוך ללא הצבעה על מקור תקציבי. זה גם משהו שנידרש אליו אם וכאשר בהמשך הדרך.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
גם לזה יש עוד פתרון – 50 חברי כנסת.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
יש פתרון לכול. גם אפשר להצביע על מקור.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
את מציפה את הבעיות, אני מציף את הפתרונות, זה חלוקת העבודה בינינו.
<< אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>
אני שוב רק אומרת, אפשר גם להצביע על מקור, זה בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת מלקו, בבקשה.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, קודם כל תודה, שאפו לחבר הכנסת ואטורי, שיזמת. החוק מאוד מאוד חשוב. חבל שעאידה לא פה. הנושא מאוד מאוד חשוב, אני חושבת שזה בקונצנזוס. מי לא רוצה לתמוך היום בערים מעורבות? זה כל כך חשוב, גם קשור.
קודם חברת הכנסת עאידה אמרה שרק לערבים, מוחלשות. קודם כל, ככל שאוכלוסייה חזקה תיכנס לערים ויקבלו את ההטבות, הרווח של העיר כולה. העיר כולה מרוויחה. גם מערכת החינוך, הכול, לכן אני רואה בזה דווקא מאוד מאוד חשוב, כי אני בעבר איפה שהיה בשכונות להבדיל יוצאי אתיופיה, שכונות שהיו מרוכזות יוצאי אתיופיה בכמה ערים, זה פתרון, היה להביא אוכלוסיות חזקות או לפזר אותן זה היה, אבל פה להשאיר את העיר כחזקה, להביא אוכלוסיות חזקות, במיוחד זוגות צעירים, יקבלו הטבה ויבואו - אני חושבת שזה דבר מתבקש, זה חשוב, וגם אני רואה תמיד, אם משקיעים בחינוך, גם אחר כך רואים את התוצאה - פחות פשע. במקום שישקיעו בבית סוהר כל כך הרבה כסף, עדיף לה היום בחינוך. זה דבר ידוע וחשוב. לכן אני תומכת, אני מברכת. זה כל כך חשוב, וכמובן חבריי בוועדת הכספים, חברים, ממה שאני שמעתי, אני קצת מודאגת מהנציגה של הממשלה, מה שהבאת מדאיג. אני חושבת שיש מה להבין פה. בסוף יכול ליפול בעניין מה שאת מדברת, אז אני חושבת לקחת את זה בחשבון.
אדוני ראש העיר, במיוחד נוף הגליל, מה שהוא שם לנו ממש, כל האתגרים שלו, כולנו ללכת, גם הדבר הזה מביא שלום, חבר'ה. בערים מעורבות, אם כולם באמת יחיו חיים טובים, כולם ירוויחו מזה וכולם יהיו בשלום, לא תהיה לנו בעיה. אני חושבת שזה חשוב, חשוב, חשוב מאוד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת לזימי.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
תודה. קודם כל, אני מצטרפת למה שנאמר כאן. ערים מעורבות זאת סוגיה חשובה, שיש להשקיע בה. אני גם גרתי ב-15 שנה האחרונות בחיפה. אני מודעת לכמה חשוב להשקיע.
<< דובר >> רונן פלוט: << דובר >>
מאיפה את?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
במקור מגדל העמק, נכון, חד משמעית, רונן. האמת אתה צודק, כשהמשפחה שלי עלתה ממרוקו עלו לנצרת עלית - היום נוף הגליל. משפחתי עוד שם. אם כבר לפתוח, אני לא אחרוג, אבל משהו קטן אישי, רונן מראשי העיר היותר אישיים עם הקשר עם הפרט שראיתי כשנפטרה סבתי, כשנפטרה דודתי. הרשות, העירייה, הטיפול, הפרט. לראות את זה בעיניים דווקא כבת משפחה, לראות זה לא מובן מאליו וגם צריך לשבח כשיש ויש על מה, וכל הכבוד. אני חושבת שקשר עם הפרט והקהילה הוא אחד הדברים החשובים ביותר לחוסן של עיר. אגב, גם הייתי בסיור לאחרונה בנוף הגליל עם קהילת הבוסטן וקהילת מחנות העולים. מדהים שיתוף הפעולה עם העירייה. המחמאות שקיבלת שם זה מרגש, אז לא תמיד אומרים בטוב, אבל צריך להגיד גם בטוב, אז כל הכבוד כשיש. גם ראיתי את המהפך שעשו בבית הספר שם עם הקהילה והתנועה ובאמת היכולת לעבוד שם אוכלוסייה יהודית וערבית כדי למנוע שומר חומות, למנוע התלקחות, זאת עבודה שהיא גם קהילתית, ואם הרשות נותנת לזה את ברכת הדרך, זה מדהים.
אבל אני רוצה רק לומר משהו. אתם ראשי העיר יודעים אם אתם רואים בהטבת מס כמנוע, אבל אני כן רוצה להקריא משהו ואני חושבת שהצעות חוק האלו רצוי שיהיו עם אלמנטים נוספים, מדידים, שמאפשרים לרשות עוד תנופה. כולנו יודעים שאוכלוסייה חזקה בוחרת עיר או שכונת מגורים על בסיס שירותים קהילתיים, מערכות חינוך. לא יעזור. דבר ראשון, אוכלוסייה חזקה לא עוברת רק בגלל הטבות מס, אגב, וגם את זה אומר, גם בנק ישראל אומר את זה, שלא הוכח באופן מובהק שהטבות מס מעודד באמת הגירה. ברור לי שזה כלי חזק לרשות להגיד: יש לי גם הטבת מס שמאפשרת רגע למעמד הבינוני הגבוה יותר, שהוא הנהנה העיקרי מההטבה. יש פה גם מנגנון. ראיתי איך עושה תנופה בשדרות ובמקומות אחרים. אני דווקא אומרת שאני כן רואה עם החברים שיש את היכולת, אבל לא יכול להיות, שבמנגנון שרוצה לסייע, בטח לרשויות מעורבות, לא יהיה גם אלמנטים של תקציבי פיתוח, של שירותים בחינוך, בבריאות, בתעסוקה. ראש עיר כמו רונן שיודע להביא משאבים גם בגלל הניסיון שלו פה עוד יודע לפעמים להתמודד, אבל אני מכירה רשויות ואני גם הייתי לפני כשלושה חודשים במעלות בגלריה המדהימה אצלך, באמת, קסם של דבר בתערוכה של אסף רומנו. אני אומרת בסוף, אם לא יביאו לרשות תקציבי פיתוח ייעודיים, וחוק כזה אמור לייצר דיפרנציאליות בין מנגנונים לסיוע, לשמירה על שכבות חזקות. לא רק אגב להביא אותם, לא בטוח שהם יבואו, אבל ההגירה השלילית של שכבות חזקות ליישובי ספר או למקומות אחרים, זאת מצוקה שאני ערה לה ויודעת אותה. אני גדלתי במגדל העמק. כשאנשים רצו- - - עברו לרמת ישי, נכון? זה מה שקרה אצלנו, אני יודעת את זה. ולכן אני גם מבינה את ההכרח לא רק כדי להביא, אלא גם כדי לשמר, אבל בסוף, אם לא ייתנו לכם מבנה ציבור ופיתוח ואזורי תעשייה ולא ייתנו עוגנים, זה לא יקרה. זה לא יקרה, וחוק כזה, אם הוא בא רק עם הטבת מס בלי להגיד לכם אני גם זורק עוגנים, תקציבי פיתוח ויצירת משאבים, עושים פה לא הגלרה שאני רוצה לומר, ואני לא מתווכחת פה רגע, לא מתווכחת פה רגע עם הצורך שלכם בכל הטבה. אני מבינה, אתם פה עושים את עבודתכם. אתם מכתתים רגליכם מירושלים, כי אתם יודעים מה קורה בערים שלכם. לא מתווכחת אף פעם עם ראשי עיר. אני יודעת בדיוק מה קורה. גם לא עם חברי מועצה ולא עם אחרים, אבל בסוף אנחנו יודעים שכשאנחנו נכנסים לעיר, אנחנו אומרים, האם בן אדם מבחוץ אומר: אני בתקופה הזאת אחרי מה שעברנו, נבנית חלוציות חדשה, צריך ליישב יישובים, צריך לבנות אותם, צריך להיות בהם? אם אני בוחר במקום הזה, הוא יבחר על בסיס מערכות חינוך, תעסוקה, רווחה וקהילה. אם המדינה לא תשים על הדברים הללו כסף ייעודי - מעלות, עכו, כל מקום, זה לא יקרה.
וכן אני רוצה לומר, בערים מעורבות גדולות, למשל חיפה, הרי ברור שהפער המעמדי הוא, בשכונת חליסה יהיה קרב יריות באמצע יום, נכון? בשכונת הדר יזריקו בבוקר, ככה הייתי רואה כשהייתי יורדת בהדר, ובקרית אליעזר אין מתנ"ס, אני מכירה את זה. ככה הדיפרנציאציה המעמדית הולכת לפי האוכלוסייה. אם לא ישקיעו בצמצום הפערים בערים הגדולות, בעיר כמו חיפה, האוכלוסייה הערבית שקולה לשתי ערי פיתוח יחד, בגלל שהעיר גדולה. אנחנו צריכים להבין שיש לנו אתגרים רחבים, ולפעמים אני מרגישה שיש פה חוקים שהם מס שפתיים ולא תוכנית עומק. אני הייתי רוצה לראות ממשלה שעושה תכנית חומש סדורה לערים מעורבות, בטח ערים מעורבות בנגב ובגליל, שסובלות מעוד יותר בעיות.
ולכן אני חייבת להגיד כאן שזה לא מספיק ולא ככה פותרים בעיות. אני מבינה למה אתם באים לבקש את זה. אני חושבת שעושים פה פלסטר שהוא עניין פוליטי בשנת בחירות ולא עושים פה את העומק שאתם ראויים לו ותושבים שלכם ראויים לו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. קיבלנו התייחסות מראש עיריית לוד שלא יכול להגיע:, עיריית לוד תומכת באופן מלא במטרות הצעת החוק עידוד יישוב עירוני מעורב ובראייתה מדובר במהלך נכון ומתבקש לחיזוק היישובים העירוניים המעורבים בישראל. עם זאת העירייה מדגישה כי אין כל הצדקה לקבוע תחולה ייחודית לנגב ולגליל בלבד וכי החרגת לוד, אחת הערים המעורבות המרכזיות והמורכבות במדינה מהווה אפליה לא סבירה, חורגת מנוסח החוק, פוגעת ישירות בתכליתו, לא דורשת, כי החוק יחול על כלל הערים המעורבות בהתאם להגדרה המהותית שנקבעה בו, ללא סייגים גיאוגרפיים שרירותיים, כך שהחקיקה תוכל להשיג את יעדיה ולספק מענה אמיתי לאתגרים החברתיים הכלכליים והביטחוניים שאותם היא נועדה לפתור.
תודה רבה. אנחנו נסיים את הדיון. אנחנו נתכנס, אנחנו נמשיך איתו מחר בזמן שנקבע.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>