פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 169 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, ג' בכסלו התשפ"ו (23 בנובמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה ביישובי הדרוזים בכרמל ובגליל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר חברי הכנסת: חמד עמאר מוזמנים: מג'יד מסאלחה – מנהל תחום בכיר – פיתוח כלכלי, הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, משרד ראש הממשלה סא"ל עופר פרובלר – סגן מפקד נפת חיפה, פיקוד העורף, משרד הביטחון ראסם נאטור – מנהל תחום פיתוח תשתיות, אגף תכנון ופיתוח תשתיות, משרד הכלכלה והתעשייה בלאל נמר חאג' – מנהל תחום שלטון מקומי, משרד הפנים אמין אבו חייה – מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון פטין ביראני – מפקח רשותי במנהל, חברה ונוער, אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי, מחוז חיפה, משרד החינוך עמאד פארס – מפקח מחוזי על החינוך לדרוזים, אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי, מחוז צפון, משרד החינוך זלי מרון – מרכז הפיקוח על בתי ספר על-יסודיים, מחוז חיפה, משרד החינוך פרג' פראג' – מנהל אגף פיתוח תשתיות מיעוטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואיל כיוף – עו"ד, מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות שלמה כץ – סמנכ"ל תוכניות לאומיות, משרד להגנת הסביבה ד"ר מיכל מיטרני – יועצת מנכ"ל, מנהל התכנון עמית קליינר – יועץ, צוות מרכז, לשכת תכנון מחוז חיפה, מנהל התכנון איל מילר – מנהל מרחב כרמל, רשות הטבע והגנים ערן היימס – מנהל מרחב גליל עליון, רשות הטבע והגנים ראמי ח'שאן – מהנדס הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה רכס הכרמל מוניב סאבא – ראש המועצה המקומית עספיא פארס לילאוי – ממלא מקום ראש המועצה המקומית עספיא מרואן אבו סעדה – חבר המועצה המקומית עספיא ארכאן אבורוקן – חבר המועצה המקומית עספיא סאלח זאהר – מנהל מחלקת החינוך, המועצה המקומית עספיא רפיק חלבי – ראש המועצה המקומית דאלית אל-כרמל ישראל מהרטו – מנהל פרויקטים, המועצה המקומית דאלית אל-כרמל רביע חוסייסי – מנהל תכנון אסטרטגי, המועצה המקומית דאלית אל-כרמל נזיה דבור – עו"ד, ראש המועצה המקומית בית ג'ן אשרף חלבי – חבר המועצה המקומית בית ג'ן עביר מחמוד – מנהלת היחידה לפיתוח כלכלי ומיצוי משאבים, המועצה המקומית בית ג'ן היסם עטילה – מהנדס המועצה המקומית בית ג'ן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה ביישובי הדרוזים בכרמל ובגליל << נושא >> (ישיבת הוועדה במועצה המקומית עספיא) << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אגיד כמה מילים על עצמי כך שכל מי שלא מכיר יכיר אותי. אני מוניב סאבא, ראש המועצה החדש כבר שנה ושמונה חודשים. הגעתי מרקע ביטחוני. עד 2019 הייתי בצבא ואחר זה עברתי למשרד ראש הממשלה עד הבחירות האחרונות שבהן זכיתי. אני רוצה לברך את חברי הכנסת עודד פורר וחמד עמאר ואת כל נציגי משרדי הממשלה שהגיעו. כבוד גדול לנו ואנחנו מקווים שבסוף הכול יתממש. אנחנו מתחילים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לפני המצגת אני אפתח את הישיבה באופן פורמלי. אנחנו בישיבה רשמית של הוועדה לפיתוח הנגב והגליל. המקום של הוועדה הזו הוא לראות איך אנחנו מסייעים לרשויות המקומיות לצמוח בתוך הקשיים שקיימים באופן טבעי ועוד יותר בשנתיים, שלוש שנים האחרונות. אני חושב שהחיבור שלנו לעדה הדרוזית הוא חיבור של לב ונפש גם עם חמד שאני ביחד איתו שנים רבות וגם מבחינת העשייה שלנו פה. הייתי פה כשר לפיתוח נגב-גליל ופריפריה חברתית. עשינו אז את התוכנית לפיתוח העדה הדרוזית וצריך לראות איך הדברים קורים באמת. נמצאים איתנו פה נציגים של משרדי ממשלה שונים. המטרה של המפגש הזה היא להסיר חסמים. אם יש בעיות באחד המשרדים התפקיד שלנו הוא לנסות ולפתוח את כל הברזים שסגורים. לדיון הזה אמור להיות אחר כך המשך ומעקב אחרי הדברים שיעלו וצריך לתקן אותם. חמד, תרצה להגיד משהו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם אני רוצה להודות לחבר הכנסת פורר על קיום הישיבה בעספיא. אנחנו נמשיך מכאן לדאלית אל-כרמל ואחרי זה בית ג'ן. חשוב מאוד שגם ועדות הכנסת יצאו לשטח ויקיימו ישיבות ברשויות וביישובים. זה יחבר גם את הנבחרים לציבור ויהווה שיתוף פעולה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. זה דבר חשוב מאוד. בהמשך אני אדבר על הנושאים שאני רוצה לעסוק בהם הנוגעים לעספיא וליישובים הדרוזיים. אני רוצה להודות לראש המועצה מוניב על קבלת הפנים של הוועדה אצלו במשרד. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן ממשרדי הממשלה. זה לא מובן מאליו להוציא את הוועדה מהכנסת. אנשים רגילים להגיע לכנסת ולהוציא את הוועדה לשטח – לחלק זה יותר קל כי הם גרים קרוב יותר ולחלק זה יותר קשה. זה מתחבר אחד עם השני. הצלחה לכולם גם בסיור וגם במפגש כאן בעספיא. זה רק ייתן עתיד טוב יותר ליישובים. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אני רוצה להודות עוד פעם לכל מי שהגיע. יש לנו פה את ממלא ראש המועצה וחברי המועצה, מנהלי מחלקות במועצה, נציגים של פיקוד העורף, תאגיד המים, הוועדה המרחבית וכן מתכננת הוועדה החדשה. בהצלחה. מחכים שהיא תקום. נתונים כללים על עספיא. מועצה מקומית שהוקמה 1951. עספיא היא המועצה המקומית הראשונה גם במגזר הדרוזי וגם במגזר הערבי בגלל הקשר שאני אגע מאוחר יותר. אני רוצה לתת עוד כמה דברים על עספיא ואחרי זה אגע בנקודות. אנחנו בערך 13,500 תושבים. יש לנו עוד 2,000 סטודנטים שגרים פה ולומדים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה. אנחנו כ-4,300 בתי אב. 2,500 בלי חשמל תקני ובלי היתרים. שטח מוניציפלי 11,163 - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 2,500 בתי אב מתוך 4,300? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> כן. אין להם חשמל תקני ואין להם היתרים. מצב סוציו-אקונומי חמש למרות שלא הייתי מגדיר אותנו כשלוש. אם ירכא היא שלוש אז צריך לבדוק מה הסיפור פה. דברים שלא ידעתם על עספיא. יש דברים שאנשים לא מכירים. בסמל של המועצה יש כתובת מעיר קדומה. גילו פסיפס מלפני 3,000. לצערי הוא לא קיים אלא נלקח למוזיאון בירושלים. הוא הפך להיות הסמל שלנו. הסרט הראשון שצולם בארץ צולם בעספיא ב-1955. הסרט גבעה 24 אינה עונה בהשתתפותו של פול ניומן צולם בעספיא. גם הסרט אקסודוס משנת 1960 צולם פה בעספיא. הקשר הראשוני עם הדרוזים התחיל ב-1920 במאה הקודמת דרך אבא חושי שהיה אחד המנהיגים של האצ"ל והלח"י. הוא יצר קשר עם מישהו ממשפחת אבורוקן והקשר התהדק מאוד בשנות ה-20 וה-30. במרד ב-1939 אותו דבר בחור ממשפחת אבורוקן, סבא של חבר המועצה שנמצא שם, נרצח על ידם. אחרי שלושה חודשים גם סבא שלי נרצח בגלל הקשר עם העם היהודי. כל הקשר התהדק עם הזמן עד קום המדינה. בקום המדינה הייתה פלוגה של דרוזים ובמלחמת העצמאות נהרגו שמונה אנשים מעספיא. בגלל זה בית הקברות המרכזי נמצא בעספיא. זו הפלוגה הראשונה של המתנדבים. ב-1956 הגיוס הפך גיוס חובה. תקציב המועצה עומד על 100 מיליון. מרבית התקציב כולל תקציבים ייעודיים. דבר שמקשה על פעילות תקינה ומסודרת של המועצה. יש לנו חשב מלווה. אנחנו בעומס מלוות של 35 מיליון. עלות שנתית של שכר הפנסיונרים הוא כ-4 מיליון. האתגרים הגדולים והאבנים הגדולות שהגדרנו - - - אני התמודדתי לבחירות בגלל המצב העגום של היישוב. לפני כן עבדתי במשרד הממשלה וכשהייתי מגיע ליישוב כאב לראות את היישוב כך. בגלל זה החלטתי להתמודד. לשמחתי הצעירים ביישוב אמרו שלהם ונבחרנו. אני אתן כרגע נתונים קשים מאוד. חילקתי את זה לנושאים. נתחיל בתכנון ובנייה שהוא נושא אקוטי. מ-1978 אין לנו תוכנית מתאר. היום אני עובד על כמעט 11 תוכניות. חלק מהן מפורטות במצגת. זוחלוק ושבילי הנחל הן כבר אחרי הגשה לקראת הפקדה. יש קצת בעיה איפה אמור להיות הקו הכחול. אנחנו עובדים על ארבעה מתחמים של - - - בתוך היישוב. אלה מתחמים מערביים שכלולים בתוך תוכנית שאני מחדש אותה עכשיו. לגבי תוכנית 43 של החיילים המשוחררים יש לנו בעיה בשיווק של התוכנית הזו. אנחנו מדברים על חלקות של 400 מטר לשלושה אנשים. זה לא הולך ביישובים הדרוזים. אנחנו מנסים דרך אמין שהוא תורם באמצעות משרד השיכון לנסות לצמצם לשניים או אפילו אחד. יש לנו עוד שתי תוכניות גבעת רונסון וזוחלוק וגם את שער כרמל שהיא תוכנית לא טובה לעספיא אבל נשאיר את זה בצד. לגבי חשמל, חבר הכנסת פורר, יש לנו 2,500 בתים בלי חשמל תקני. בזמנו היה חוק שקבע את סעיף 157א בזמן הגשה. עבדו עלינו. הגשנו את התוכניות ולא קיבלנו שום דבר. אחרי שהגשנו אמרו לנו שזה באישור הפקדה. בין הגשה להפקדה יש זמן לעבוד על התוכניות ולהבין איפה כל אחד מפריש. עשינו תהליך שאני לא חושב שהיה כמותו במדינה. ישבנו עם כל בעל חלקה ובעל אדמה ואמרנו שאתה מפריש כך וכך. לקח לנו כמה חודשים על מנת להסדיר. היום כל אנשים מוכנים לעזור ולשתף פעולה. זה לא היה במקומות אחרים. אבל ועדת התכנון בחיפה כרגע מקשה עלינו בשל קו התכנון. לפני כמה חודשים הייתה ועדת ולנת"ע וקיבלנו 10% גמישות ופתאום הוא .רוצה לקבוע לנו לא בקו שאנחנו רוצים אלא בקו אחר. בגלל זה גם מיכל נמצאת פה היום. אנחנו עושים איתם היום סיור להראות להם את המצב. אני מקווה מאוד שהמתכנן של המחוז יתעשת ויאשר את התוכנית. ראמי, בקצרה. << אורח >> ראמי ח'שאן: << אורח >> ראמי ח'שאן, מהנדס הוועדה המרחבית רכס הכרמל. החוק הקנה לשר שתי חלופות בעניין סעיף 157א. הסעיף הראשון אומר שעם הגשת תוכנית מפורטת השר יכול לחתום על צו שר. המחלקה המשפטית - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שר הפנים? << אורח >> ראמי ח'שאן: << אורח >> כן. המחלקה המשפטית של משרד הפנים לאחר פרסום שקד-עבאס בתקנה הזו ותפסו רגליים קרות ואמרו שאנחנו היום רוצים המלצה להפקדה. זה לדעתי רעיון לא מציאותי של המחוז או של משרד הפנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הפנים פה? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> לא הזמנו אותם. ביקשו את מנהל התכנון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הפנים מופיע פה. מנהל התחום שלטון מקומי במשרד הפנים. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אמין אבו חייה, מנהל אגף מיעוטים במשרד הבינוי והשיכון. בהתייחס לדבר הזה, יש ועדה שהוביל משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמיר ברקן, עם פורום ראשי הרשויות וכל משרדי הממשלה. הוועדה דנה בכמה סוגיות ואחת מהן חיבורי חשמל. יש סיכום של הוועדה וצריך להיצמד אליו. בסוף רשות החשמל רואה את הסיכום ביד אחת ואחר כך מערימה קשיים ביד שנייה. בסופו של דבר סוכם גם בהסכמת משרד השיכון שכל תוכנית שתתוקצב לתכנון מפורט והיא נמצאת בתהליך התכנוני ולא משנה באיזה שלב תהיה כשרה לקבל חשמל גם טרם סיום התכנון. הדבר מסיבה פשוטה. מתוקף התוכנית אנחנו מסדירים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מצליח להבין איפה תקוע. מי תוקע את זה כרגע? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> חברת החשמל ורשות החשמל צריכות להקצות את הכסף. בטווח הרחוק הם אומרים שרוצים לעשות הטמנות וזה עולה הרבה מאוד כסף אז כרגע אפשר לעשות קווים עילאיים - - - << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אנחנו לא מדברים על רשות החשמל. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> יש סיכום שמחייב. שיבצעו. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> זו לא בעיה של רשות החשמל. יש סעיף 157א. זו לא בעיה של רשות החשמל. זה נעצר אצל שר הפנים. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> ברגע שמגישים תוכנית מפורטת, רשאי שר הפנים לחתום על חיבור חשמל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי יכול להסביר למה הוא לא חותם? יש פה נציג של משרד הפנים? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> חבר הכנסת פורר, ברשותך. תהליך כזה הוא פשוט. מתכנן המחוז אמור לרשום המלצה לשר הפנים שהוגשה תוכנית מפורטת שנקראת זוחלוק ושבילי נחל בתחומים המערביים לוועדה מחוזית חיפה. אני ממליץ בפניך בהתאם לחוק לחבר בצו שר. מתכנן ועדת חיפה משום מה במקרים כאלה - - ואני לא יודע אם זה משליך על כל הוועדות המחוזיות. צריך לבדוק את זה. לא יכול להיות שכל ועדה מחוזית עובדת איך שהיא רוצה. הוא אומר שאם אני לא מכניס את התוכנית להפקדה אני לא מוכן לחתום על המסמך הזה. השר בינתיים עוד לא קיבל את הדרישה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת פורר, אפשר להעתיק את המודל שקורה שהיום בוועדה מחוזית צפון. הם עושים את זה ויעידו פה ראשי מועצות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם מחוז דרום עושה את זה כך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עושים את זה כך. לוקחים את הסעיף וממליצים. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> הבעיה שמתכנן המחוז לא איתנו. הוא לא איתנו. עשיתי תהליך שלא היה כמותו. הוא אומר לנו תתקדם, תתקדם, תתקדם ובסוף הוא תוקע את זה בשביל חוות דעת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמל, לא הזמנו אותו? << אורח >> עמית קליינר: << אורח >> עמית קליינר, נציג לשכת תכנון מחוז חיפה. אני מתנצל שרונן לא יכול להגיע. הגעתי במקומו. אני לא מכיר עדיין את כל הסוגייה של צווים לחיבור החשמל. אני כן יודע שבתוכניות לדיון להפקדה ובכל התוכניות גם בדאלית אל-כרמל וגם עספיא אנחנו מכניסים לדיון להפקדה כבר את ההחלטה כדי שיהיה אפשר להמליץ לשר על צווי חשמל. כבר בעספיא יש תוכנית אחת שער הכרמל שניתן בה צו לחיבורי חשמל וניתנה המלצה של לשכת - - -. בדאלית אל-כרמל יש שלוש תוכניות שכבר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עמית, מה שאתה אומר זה בדיוק הבעיה. אתה אומר בהפקדה אבל החוק אומר בהגשה. זו בדיוק הבעיה. אתה מתאר את הבעיה. << אורח >> עמית קליינר: << אורח >> אני לא איש משפטי אבל לעניות דעתי כך זה מתנהל מול כל מטה מנהל התכנון. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> לא. אני אומר לך שגם בצפון וגם בדרום זה לפי הגשה. << אורח >> מיכל מיטרני: << אורח >> לא. רק בשביל לדייק גם בלשכת תכנון צפון ההמלצה לשר לצווי החשמל ניתנת עם החלטת הפקדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא נוגדת את החוק. לא יכול להיות שהחוק זה לפי הגשה ואחרי זה המחלקה המשפטית תקבע משהו אחר. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> בגלל המצב המיוחד של עספיא שהוא לא כמו כל יישוב אחר, לא היה פה תכנון משנת 1978. הכפר תוסס. הכפר עומד על חבית נפץ. << אורח >> עמית קליינר: << אורח >> מה עושים בצפון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק אחרי הפקדה ממליצים על חיבור חשמל. << אורח >> עמית קליינר: << אורח >> רק אחרי הפקדה? << אורח >> מיכל מיטרני: << אורח >> החלטת הפקדה. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> צריך לייחד את עספיא כי עספיא הוא כפר - - - הנה החוק מולך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר את החוק בעל פה. ישבתי שם. אחרי שניסו לקדם את הצעת החוק של חיבורי חשמל והיה סיכום במשרד ראש הממשלה להפסיק את ההתקדמות בחוק כדי שיעשו את זה בצורה אחרת ויגמישו את המיסים. הקימו ועדה מיוחדת. הוועדה המליצה ברגע ההגשה ולא ברגע ההפקדה. זה החוק. החוק מדבר על הפקדה אבל - - - << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> הגשה בפועל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם יש הגשה של הרשות המקומית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מנהל התכנון, אני מתקן אתכם. אחרי הוועדה שהוקמה על ידי ראש הממשלה החוק מדבר באופן ברור. אני ישבתי בחוק כשהוא חוקק. הוא מדבר על הפקדה. אחרי שרצינו לקדם חוק חיבורי חשמל והוא עבר בקריאה טרומי והוא הוכן לקריאה ראשונה בוועדה הגענו לסיכומים עם משרד ראש הממשלה שתקום ועדה. ראש הממשלה המליץ שברגע שמוגשת תוכנית שר הפנים יחתום. תתקנו את עצמכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אנחנו לקראת הפקדה. חבר הכנסת פורר - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מוניב, שנייה. תבדקו עם הוועדה שהקים משרד ראש הממשלה והיא המליצה ללכת פי המלצות של משרד ראש הממשלה. בגלל זה הפסקנו את החוק. החוק הוכן בקריאה הראשונה בוועדה. אנחנו היינו רק צריכים להצביע בכנסת ולהביא אותו עוד פעם לוועדה והוא היה עובר כחוק במדינת ישראל. משרד ראש הממשלה ביקש שנפסיק את התהליך ותוקם ועדה. עשינו לפי מה שהוא אמר. היא המליצה ברגע הגשה. אז תגישו את זה. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> חבר הכנסת עמאר, אני רוצה להדגיש את זה שוב גם לחבר הכנסת פורר. עספיא שונה מכל כפר. אני מדגיש את זה עוד פעם. היא שונה מכל כפר אחר. יש 2,500 בלי צווי חשמל. הלוואי שהיית יכול לנסוע איתי לסיור והייתי מראה לך את קווי החשמל על הרצפה. זו סכנת בטיחות איומה. לצערי, מנהל התכנון, הוועדה ובמיוחד המתכנן לא איתנו. לצערי, אני אומר את זה. אנשים כבר היו יכולים לקבל חשמל. לא חסר שם מקרים הומניטריים. זו הנקודה. לגבי הגדלת התקציב לטובת התכנון. אמין היה אצלי בביקור. ביקשנו תקציבים רבים לתוכניות שראית בהמשך. אנחנו רוצים עוד כסף לתכנון. אנחנו על זה עם אמין. כל מה שאנחנו מבקשים צריך להתממש כי עספיא הייתה ללא תכנון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מיועד בתוכנית חומש של העדה הדרוזית לתכנון? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> 16 מיליון בשנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכל היישובים? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> לכל היישובים. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אני ביקשתי 13 מיליון. רק לתכנון. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> צריכים להבין שכל תהליך תכנון מפורט עספיא נמצאת בפיגור רציני מול שאר היישובים ולכן צריך לתעדף אותה. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אמין ביקש אומדן. עשיתי לו אומדן כמה כסף אני צריך עבור כל תוכנית. אני צריך סך הכול 13 מיליון לטובת התכנון. כפי שאמרתי אנחנו בתהליך מתקדם של תכנון אבל בגלל שמדובר באדמות פרטיות והרבה אנשים בנו קירות ודברים נוספים אנחנו דנים איתם בהסכמה שאנחנו מרחיבים את הכבישים, מורידים את הקירות ועושים את הקירות במקום אחר. מבחינה טופוגרפית עספיא היא בעייתי מאוד ולכן אנחנו צריכים תקציב לפיתוח פרויקטים כאלה. לגבי קנסות על בנייה בלתי חוקית, אנחנו מדברים פה על אדמות פרטיות ואנשים לא מחכים לתכנון. אנחנו עוד פעם חוזרים לבעיה של התכנון שלא היה תכנון. אנשים בונים בתים בכל מיני מקומות ומקבלים קנסות. אני אומר את כאן. לא תהיה הריסה בעספיא. באף כפר דרוזי לא תהיה הריסת בית. משלמים על זה קנסות שיכולים להגיע למיליון שקל ומעל מיליון שקל. אדם רגיל שקנה דונם במיליון שקל מאיפה יש לו לשלם קנסות כאלה? ביקשנו הסדרה. כל מה יש היום לעשות לזה סטופ - - - << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> מוניב, אתה מדבר על התכנון המפורט? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> כן, תכנון מפורט. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> מג'יד מסאלחה, מהרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה. תכנון מפורט הוא 68 מיליון בהחלטה של - - - כרמון. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> 60 מיליון שקל לשנה? << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 68 מיליון בסך הכול. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אני רוצה לשנה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> השנה יש לנו 16 מיליון. כל שנה ייתנו 16 מיליון. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אמין, תן לי להשלים. 68 מיליון שקל. כל הכסף הוא תוספתי. הוא מגיע למשרד השיכון. משרד השיכון מקצה את הכסף בקולות קוראים. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> לא בקולות קוראים. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> תסביר להם איך עובד המנגנון. כמה כסף יש עכשיו וכמה כסף הוקצה בשנה. בסך הכול בחמש שנים יש 68 מיליון שקל. הסכום נקבע ברמת העקרון לפי צרכים שצפו מהרשויות ולפי עבודת מטה מול משרד השיכון ומול - - - << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> תודה. שטח הקו הכחול של עספיא - - - << אורח >> סאלח זאהר: << אורח >> אני לא מהתחום אבל מה שהוא אומר מסתכם ב-200. 68 מיליון שקל לחמש שנים. תחלק ל-5. כל שנה 16 מיליון. תחלק את זה ל-20 יישובים. יש לך פחות - - - << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> אני אסביר את המנגנון. החלוקה היא שיוונית. לא כולם מקבלים אותו דבר. החלוקה היא דיפרנציאלית. אנחנו חושבים שעספיא צריכה לקבל עדיפות כי ברוב המתחמים אנחנו נמצאים בקיבולת כמעט מלאה מבחינת תכנון. ברוב היישובים אין צורכי תכנון גבוהים. בעספיא צריך הרבה מאוד כסף. אנחנו נותנים פה עדיפות לפי הצרכים הקיימים. בסוף הכסף מוגבל והדרישות גדולות אבל בעספיא צריך לתת עדיפות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תגבור מחלקות הנדסה במנהל תכנון. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> כבר מינינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת התכנון במעמד של ועדת תכנון מרכזית. לדעתי כבר יש מתכנן. הסרת חסמים - - - 12 מיליון שקל. יש עוד גם תכנון ופיתוח תשתיות בתוכניות מפורטות ב-80 מיליון שקל. זה תכנון ופיתוח תשתיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיזה משרד התקציב מועבר? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> גם משרד השיכון. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אמין, לא צריך להתעכב. הבעיה ברורה ומובנת. לפני כמה חודשים היינו בוועדת ולנת"ע. ועדת ולנת"ע באה להגדיר איפה הקו הכחול שבתוכו מותר לך לבנות. בזמנו היינו על 6,200 ושר הפנים ארבל הוסיף לנו 10% גמישות. אנחנו עומדים היום על 6,900 וזה לא מספיק להסדיר את כל הבתים שנמצאים. יש חלקה שנקראת 17,160 שנמצאת בין עספיא לדאליה. יש שם קרוב ל-50, 60 בתים שהם לא מוסדרים והם נופלים בין הכיסאות. גם בדאליה יש 95% תכנון אבל אנחנו עדיין לא שם ולכן אנחנו צריכים, בבקשה, להגדיר את הקו הכחול או לשנות את התב"ע המיועד ולהכניס את הבתים להסדרה. אנחנו מדברים על אדמות פרטיות. אנחנו צריכים להגיע להסדר גם מבחינת הקנסות וגם מבחינת היתרים. << אורח >> מרואן אבוסעדה: << אורח >> מרואן אבוסעדה, חבר המועצה ומחזיק תיק התכנון. גם פה מבחינת הגמישות שמוניב שציין שקיבלנו בוולנת"ע אנחנו נתונים לחסדיו של מתכנן המחוז. גמישות היא לא קו כחול אלא היא נתון לפי חוות דעתו. גם פה אנחנו נתקלים בקשים. גם פה אנחנו צריכים התגמשות כלשהי לצורך גמישות בתכנון. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> לגבי איכות הסביבה, בעבר הייתה פה תחנת מעבר לא חוקית. פיניתי אותה פעם אחת. אנחנו צריכים תקצוב לפינוי אתר הפסולת הזה. אנחנו צריכים בערך 5, 6 מיליון לפינוי הפסולת כי היא מפגע תברואתי ובטיחותי. ב-2010 השריפה של הכרמל הגיעה עד הבתים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב כזה. אנחנו מבקשים לתקציב לפינוי ומצד שני אנחנו מבקשים להקים תחנת מעבר לאשפה גושית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה משרד הגנת הסביבה בעניין? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> המשרד כבר מימן שלוש פעמים. שלוש פעמים פינינו. כל פעם נממן את פינוי השטח מחדש? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אני זוכר לפני 10, 11 שנים קיבלו תקציב לפינוי תחנת המעבר. אני לא יודע מה עשו עם זה. על חשבון כסף של המועצה פיניתי אותה פעם אחת ועכשיו אין תחנות מעבר. נהגי הטרקטורים צריכים להתקיים ובסוף הם שופכים שם. ביקשתי כמה פעמים מאיכות הסביבה לשים שם מצלמות על מנת לאכוף הזה וזה לא קורה, לצערי. << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> קיבלת עכשיו קול קורא חדש שאפשר לשים בו מצלמות וכל מה שאתה רוצה למנוע השלכת פסולת פיראטית. צריך לשים שם שומר ושער. פינינו שלוש פעמים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי יפנה אותה? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> המועצה. מי שם את הפסולת? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> מאיפה נביא כסף? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו פסולת שהמועצה שופכת? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> לא. << אורח >> פארס לילאוי: << אורח >> שלמה, שלום. אני ממלא מקום ויושב-ראש ועדת איכות הסביבה. אם לפני עשר שנים או 15 שנה - - - << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> לא לפני עשר שנים אלא חמש שנים. << אורח >> פארס לילאוי: << אורח >> לפני חמש שנים היו טעויות של אנשים שהיו פה ואנחנו עכשיו נמצאים בסיטואציה אחרת של אנשים אחרים והתנהלות אחרת. אתה מעניש אותנו שלפני כמה שנים - - - << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> מי יצר את הפסולת הזו? מי צריך לפנות אותה? << אורח >> פארס לילאוי: << אורח >> מי צריך? אני? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> התושבים שלכם. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> למה לא אכפתם? << אורח >> פארס לילאוי: << אורח >> אני צריך לבקש סליחה שאני מייצר פסולת? << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> בכל מקום מי שמייצר את הפסולת מפנה אותה. << אורח >> פארס לילאוי: << אורח >> בכל מקום המשרד לאיכות הסביבה אמור לדאוג לסביבה. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> הנקודה ברורה, בואו נעבור הלאה. << אורח >> פארס לילאוי: << אורח >> חשוב לציין גם לפרוטוקול שהאחריות על הפינוי היא של המשרד לאיכות הסביבה. זה מפגע סביבתי. << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> לא, חס ושלום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא הדיון. הנקודה ברורה. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אנחנו בתהליך של הקמת תחנת מעבר. אני מקווה שבתקופה הקרובה נקים תחנת מעבר. אנחנו בתהליך גם של הקמת מפעל מחזור של פסולת רטובה. אנחנו מחכים לאישור סופי של המשרד לאיכות הסביבה. זה כנראה יהיה המפעל היחידי בארץ שהופך את האשפה הרטובה לאבנים. לאחר מכן נמכור את האבנים ונתפרנס מזה. לגבי סביבה ירוקה, גם אני וגם פארס מנסים ליצור קשר לגבי פחים ולעשות סביבה ירוקה. הכוונה לפחים כתומים לפלסטיק וכדומה. אנחנו לא מקבלים שום מענה, לצערי. נכנסתי למועצה כאשר אין לנו מטאטא מכני. אנחנו עם חשב מלווה ואין לנו את הכסף לקנות מטאטא מכני. אנחנו מבקשים מהמשרד לאיכות הסביבה שיעזרו לנו בסיפור הזה. גם אם יש קול קורא, אנחנו נמלא אותו. << אורח >> שלמה כץ: << אורח >> מוניב, יש לך קול קורא בחומש. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אז כשנקבל את החומש. עוד לא קיבלנו את התקציב של החומש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכסף אצלך. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> הכסף אצלנו? הגזברית אומרת שעדיין לא. אנחנו נבדוק את זה. לגבי המשרד לביטחון פנים, עספיא ודאליה מונות 35,000 תושבים. לצערי, אין לנו תחנת משטרה. יש לנו נקודה שיש בה שוטר כל היום. אדם מבוגר מעל 70 צריך משהו מהתחנה אז הוא צריך לנסוע לנשר. בנשר יש 23,000 תושבים והקימו תחנה למטה. אני לא מבין מה סדר העדיפויות שהיה להם. עם רמת הפשיעה שיש גם בעספיא וגם בדאליה מצריך תחנת משטרה מסודרת עם מודיעין - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התחנה שהייתה בעספיא? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> העבירו אותה לנשר, לצערי. משיחה עם בן גביר הוא אמר שהוא לא יקים פה תחנת משטרה. הוא אומר שאתה מקבל שירות מנשר. אני חושב שזה נושא בעייתי כי אין בנשר את הפשיעה שיש בעספיא ודאליה. הוא יכול להקצות מכל אזור קריות שוטרים לתחנה פה. אנחנו חייבים פה תחנת משטרה. יש פה בעיה אקוטית של סמים גם אצל בנים וגם אצל בנות. מי שמסומם יכול לעשות כל דבר. יכול להרוג, יכול לדקור, יכול לירות. אין גבול לדבר הזה. אנחנו חייבים תחנת משטרה מוסדרת בעספיא. לגבי יחידת אבטחה חמושה, כל האירועים שאנחנו עושים מחייבים אותו ביחידת אבטחה שאנחנו לא צריכים לשלם עליה. המשטרה צריכה לשלם על זה. שיטור עירוני. לצערי, אין לנו היום שיטור עירוני. אנחנו פחות 16,000. החוק אומר מעל 16,000 תושבים. צריכים את העזרה של משרד לביטחון פנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה אתם? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> בערך 13,500 אבל עם הנוספים אנחנו מגיעים ל-15,500 או 16,000. הפקחים שלנו לא מתוקצבים. הכול על חשבון המועצה. התקציב של הביטחון הקהילתי הוא דל מאוד ולכן אנחנו מתקצבים את הפקחים מהכסף של המועצה. יש לנו צוות כוננות בהתנדבות אבל הוא לא יכול לעשות כלום בלי ניידת ובלי המשטרה. בסוף צריך איש חוק שילווה אותם, יעצור רכבים ויבדוק. אין את זה, לצערי. אתגרים בחינוך. סאלח הוא מנהל מחלקת חינוך וזלי הוא המפקח. לגבי התקציב הבלתי פורמלי, נתקלנו בבעיה מהמועצה הקודמת. ביטלו לנו את התקציב של בלתי פורמלי שהיה בערך 500,000 שקל. הייתה בעיה עם קבלה אחת או שתיים ועצרו לנו את כל התקציב. זה לא בסדר. שיעצרו את התקציב של הקבלה או השתיים וישחררו את הכסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה עצרו לך את הכסף? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אני לא רוצה לדבר על זה בפורום הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשבוע שעבר הייתה ועדת הכספים. דיווחנו שכל הכסף התוספתי של משרד החינוך לשנת הלימודים הזו עבר. << אורח >> פטין ביראני: << אורח >> פטין ביראני, מפקח ונציג משרד החינוך. אני גם רפרנט החומש. התקציב שמדבר עליו כבוד ראש המועצה הוא תקציב מהחומש של הדרוזים. הם מילאו דוח ביצוע מול המשרד. החשבות במשרד מצאה כמה נתונים וכמה חשבוניות. זה עבר לאישור החשב הראשי של המשרד. אנחנו ממתינים לתשובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> שנה. יותר משנה. << אורח >> פטין ביראני: << אורח >> לא. מאז שהדוח הוגש עד שהוא הועבר עברו חודשיים, שלושה. << אורח >> סאלח זאהר: << אורח >> סאלח, מנהל אגף החינוך. כשאנחנו מגישים את ההתנגדות שלנו למה שקבע משרד החינוך אנחנו מגישים את זה בזמן. אנחנו כבר ארבעה חודשים לא מקבלים תשובה ממשרד החינוך. אני חושב שמשרד החינוך פה צריך לתת את המענה למה לא מקבלים תשובה. שלשום נפגשתי עם סגנית הגזברית שלנו במחוז חיפה. היא אמרה לי שזה בדרך. מה זה בדרך אני לא מבין. מדובר ב-500,000 שקל. זה לא סתם. אם הדברים נעשו בטעות של אחרים אני מבין את זה אבל בכל זאת צריך להתחשב - - - << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> חברים, בואו נמשיך. << אורח >> סאלח זאהר: << אורח >> דבר נוסף בנוגע לתקציב החומש של עכשיו. עד עכשיו לא קיבלנו את החומש. כולם מבקשים ממני כולל ראש המועצה לעשות תוכנית לשישה חודשים. איך אני יכול לקחת תקציב של חצי מיליון שקל ולהלביש על שישה חודשים כאשר החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי צריכים להיות ביחד. זה לא יכול להיות שאני - - - << אורח >> פטין ביראני: << אורח >> התקציב שהוא מדבר עליו עכשיו יש לו קול קורא אבל הוא ייכנס בדצמבר מסיבה אחת כי זה לא מהתקציב השוטף של המדינה אלא החלטת ממשלה. החלטת ממשלה נכנסת בדצמבר. מומלץ מאוד שתרשמו את לפרוטוקול כדי לבקש שהתקציב ייכנס ב-1 בספטמבר במקום 31 בדצמבר. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> לגבי בית ספר ג', יש לנו בית ספר המונה מאות ילדים ויש לנו בעיה של שעות. אני רוצה שנטפל בזה. אני לא להדאיג אתכם בסיפור הזה. אנחנו בתהליך של בנייה בית ספר א-שראק. אנחנו מחכים לאישור. אנחנו מדברים על אדמה שאנחנו מחכים לאישור של רמ"י. זה בתהליך. << אורח >> ראמי ח'שאן: << אורח >> בבית ספר א-שראק יש חסם רציני שהוא רמ"י. הקרקע הזו שייכת של רמ"י והם תכננו עבורה משהו מסחרי ועסקי. המועצה מתכוונת לעשות בית ספר חינוכי ולהמיר חטיבת קרקע כזו הוא סיפור. לדבר הזה יש תוכנית מפורטת שהיא לא נדונה בוועדה הנוכחית בגלל רמ"י. זוהי סוגייה חשובה. בהשלמה לזה כל שכונות רמ"י באזור הן בסדר עדיפות גבוה מאוד. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אנחנו צריכים מבנה חדש למתנ"ס. המתנ"ס קיים ממזמן. יש לנו ביישוב 22 גנים. תשעה מהם בשכירות. אנחנו משלמים כסף רב עבורם. אנחנו צריכים תקציב לבניית תשעת הגנים האלה. מבחינת תחבורה, היינו בישיבה עם פרג' פראג'. יאמר לזכותו שהוא הגיע ודיבר. אני אגע בנקודות החשובות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תבחר מכל הנקודות האלה את השתיים החשובות ביותר. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אנחנו מדברים על הכניסה ליישוב שתראה יפה. הכול חשוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכול חשוב אבל בחרו בך להחליט מה הכי חשוב כדי לתת סדרי עדיפויות. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> הטיילת בין עספיא ודאליה. עשו כביש עוקף ואנחנו חייבים בטיילת שביל לאופניים והליכה בלילה עם תאורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף זה? << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> פרג', יש לנו אומדן? << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> לא. עוד לא תכננו. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אנחנו צריכים הסרת חסמים לכביש 672. יש כמה בתים שמפריעים לתנועה והגענו להסכמה עם האנשים כדי להרוס את הבתים ולהרחיב את הכביש. דבר שלישי, בעספיא ודאליה אין שלוחה של משרד הרישוי. לפני שלושה חודשים היה פה שר הפנים משה ארבל ואישר את זה אבל אנחנו לא יודעים איפה זה עומד. אנחנו חייבים שלוחה של משרד הרישוי בעספיא. הוא אמר לי שאין בעיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מערב פה בין משרד תחבורה למשרד הפנים. הוצאת תעודת זהות ודרכון זה משרד הפנים - - - << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> גם וגם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חידוש רישיון רכב זה משרד התחבורה. שני משרדים שונים. << אורח >> ארכאן אבורוקן: << אורח >> מכל הנקודות שהעלית פה אני חושב שהכי קריטי הוא כביש עוקף לעספיא. הפקקים ועומס התאונות מעספיא עד לדאליה וביציאה זה משהו שצריך לתכנן - - - << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> זה בתכנון. לא רציתי להכניס את זה לפה. נמצא פה ראסם, חברנו ממשרד הכלכלה ואנחנו בדיון על הקמת אזור תעשייה. בחנו שלושה מקומות. אופציה שלישית היא עדיפה עלינו ולכן אנחנו בתהליך. אנחנו צריכים מבנה מועצה חדש. יש מקומות ציבור שאין להם מיגון בייחוד בית ספר חט"ב א-שראק. התהליך של בנייה בית הספר מתעכב קצת אז יש לנו בעיית מיגון. יש לנו הרבה עובדים במועצה שהם ותיקים מאוד. אנחנו רוצים תקציב לעידוד פרישה. יש לנו בעיית זרים. זה נושא חשוב מאוד ואני רוצה להתעכב על זה. אני לא יודע מה קרה אבל מבחינת זרים עספיא מבוקשת מאוד. מגיעים לפה אנשים מהשטחים, לוד ורמלה ובאים להתגורר. אני אישית לא מאשר תושבות לאף אחד. יותר מ-50% מתקציב הרווחה הולך לזרים. אנחנו צריכים פה אמירה לאפשר לי באופן חוקי לא לתת לזרים לבוא ולגור פה כי זה מגדיל את הפשיעה והתקציב של הרווחה הולך לכיוון. אנחנו לא רוצים בזה. אנחנו בחשיבה להקמת חברה כלכלית וצריך תקציב ראשוני ממשרד הכלכלה כדי שנוכל להקים. לסוף, אני רוצה להגיד שאנחנו מודים על הביקור. ניצבים בפנינו אתגרים גדולים אך גם הזדמנויות גדולות. יש פה הרבה הזדמנויות שאפשר לטפל בהן. אני רוצה להודות לכם על שיתוף פעולה המלא על מנת להבטיח לילדים שלנו עתיד טוב יותר. תודה חבר הכנסת פורר שבאתם. אם יש שאלות נשמח לענות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שמעתי את כל הסקירה של ראש הרשות. אני נפגש עם כל נציגי הממשלה בוועדת הכספים והיו שני מפגשים על תוכנית החומש. היינו לנו שתי ישיבות ואמורה להיות ישיבה השבוע בנושא תוכנית חומש. אני מקווה שבישיבה הבאה נשמע שהתקציבים כבר מוזרמים. מה שהבנתי עד עכשיו מראשי הרשויות שחוץ מהשוטף לא הוזרם שקל אחד לרשויות המקומיות לפרויקטים. מה שנאמר בוועדה שהרשויות שקיבלו כסף לשוטף בלבד. אני מקווה שבוועדה הבאה זה יתוקן. אני מקווה שגם נושא החינוך הפורמלי - - - אני מבין שהתקציב הוא 10 מיליון שקל ולא מנצלים ממנו 5 מיליון כל השנה עבור כל הרשויות המקומית. לא מנצלים. אני לא מבין למה הרשויות לא מצליחות לנצל את התקציב הזה. בנוגע לתכנון בנייה, אם ראש רשות כמו עספיא אומר לי שאני צריך 13 מיליון ומה שמוקצב לי כל השנה לכל הרשויות ביחד הוא 68 מיליון שקל לחלק ל-5 זה יוצא 13 מיליון וחצי. אם צריך להעביר את כל הכסף לעספיא אז לכל הרשויות לא יהיה כסף. זה מה שהבנתי כאן בוועדה. בנושא ועדת המעקב ואני גם אומר לראש הרשות אתם חייבים להגיע לישיבת מעקב של ועדת הכספים זאת כדי שתדעו ותתנו לנו נתונים מדויקים. אם אנחנו מקבלים נתונים ממשרדי ממשלה ואנחנו מקבלים נתונים מראשי רשויות אז אני נוטה להאמין יותר לראשי הרשויות. הם אמורים לקבל את הכסף אבל ראשי הרשויות לא מגיעים. מגיעים רק נציגי הממשלה אז אני מאמין לנציגי הממשלה. אני מקווה שראשי רשויות יגיעו לישיבה ויתנו לנו נתונים מדויקים כי הגיע רק ראש רשות אחת. אני מבקש שבישיבה הבאה יגיעו ראשי רשויות ויתנו לנו את הנתונים המדויקים. אנחנו נעבור משרד-משרד כמה אחוזים קיבלתם עד עכשיו. לפי תוכנית החומש אתם צריכים לקבל 800 מיליון שקל בשנה. כמה קיבלתם בשנת 2025. סיימנו את שנת 2025. אם אנחנו מסיימים את שנת 2025 רק עם 120 מיליון שקל סימן שקיבלתם פחות מ-20% מתוכנית חומש. הנושא הזה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> באיזו שנה התחילה תוכנית חומש? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 2025. ב-2024 לקחו מתוכנית החומש הקודמת והעבירו להם לשוטף. חוץ מהשוטף לא קיבלו דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעבר ל-450 מיליון שקל שכבר עבר למשרדים. חלק גדול מהכסף - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא שואל מה עבר למשרדים. מעניין אותי מה עבר לרשויות. אם זה יושב למשרד החינוך ולא מגיע לרשויות אז מה זה מעניין אותי? מה זה מעניין אותי? הגיע 10 מיליון לחינוך הבלתי פורמלי למשרד החינוך ולא רשות אז מה זה מעניין אותי? אני כאזרח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, גם כממשלה זה לא נחשב ביצוע. כסף שהועבר למשרד השיכון הוא לא ביצוע. כאשר אתה מציג תקציב תכנון מול ביצוע צריך לראות לאן הכסף ייצא. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> תקדים את תקציב החומש של הדרוזים מדצמבר ל-1 בספטמבר כמו בחברה הערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו פעם ראשונה שאתה מעלה את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה בחברה הערבית ב-15 באוגוסט נכנסה תוכנית אתגרים ואצלנו עד עכשיו אין את זה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להודות לך על האירוח. ההגעה שלנו לפה היא לא רק על מנת להגיע וללכת. המטרה היא לנסות ולראות מה אנחנו יכולים לפרק מתוך הבעיות הרבות ששמת פה במצגת. בסוף צריך להתמקד בדברים הקריטיים שאפשר וצריך לפתור אותם. מבחינתי לפחות בראש ובראשונה, יישוב עם 4,500 בתי אב ש-2,500 מהם לא מחוברים לחשמל תקני – זו תקלה מבחינת מדינת ישראל. זו לא תקלה של הרשות המקומית אלא תקלה של מדינת ישראל. כך צריך להתייחס לזה. אני מבקש שתעבירו לי חומר מסודר על העניין הזה כי אני רוצה להוציא פנייה רשמית לשר הפנים בנוגע לחתימה על הצווים לחיבור חשמל בהגשה ולא הפקדה. החוק די ברור. אנחנו גם נתייחס בפנייה אליה. עם כל הכבוד, ההפקדה היא תנאי לא בתוכנית שהגישה הרשות המקומית אלא תנאי בתוכניות אחרות. אם הרשות המקומית הגישה תוכנית הוא צריך לחתום על הצו. לגבי המשרד להגנת הסביבה. אתה ראש רשות שנבחרת עכשיו אבל אי אפשר שכל פעם הרשות תסבול ממה שהיה בעבר. אני אומר את זה פה להגנת הסביבה. הפסולת היא לא הבעיה של עספיא או של דאליה או של כל רשות אחרת. בסוף זו מדינת ישראל. משרד להגנת הסביבה צריך לשבת יחד עם הרשות המקומית. להגיד תביאו לי תקציב לפירוק התחנה זה לא מספיק. אם תפרק את התחנה ולא תיתן אלטרנטיבה ישפכו שם חזרה פסולת. זה מה שקורה. אם אין תחנות מעבר תהיה פסולת. הפסולת צריכה להגיע לאן שהוא. זו צריכה להיות תוכנית משותפת. יש הרבה כסף בקרן הניקיון ואפשר היה לייעד חלק מהכסף הזה כולל בנייה של תחנת מעבר שהיא גם כלכלית. תחנות המעבר האלה יודעות להחזיק עצמן מבחינה כלכלית. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> יש קרוב ל-2 מיליארד בקרן ניקיון שלא משתמשים בהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על חלק שמו כבר את היד. אני מבקש גם כאן שתעבירו לי את כל החומר לגבי תחנת המעבר הזו. יש לכם לעשות שיעורי בית. תצטרכו להעביר ניירות לוועדה. אני אוציא פנייה מסודרת גם כאן לשרה להגנת הסביבה. לגבי משרד החינוך, אני לא מכיר דבר כזה שפונים אליהם וארבעה חודשים אין תשובה על תקציב שצריך להגיע. לא מכיר דבר כזה. זה לא תקין בשום מקרה. אם יש מחלוקת על חלק מהתשלום שצריך להגיע אז שמים את החלק שבמחלוקת בצד ומעבירים את כל שאר התשלום. גם כאן תעבירו לי בצורה מסודרת את הסיפור כדי שאוכל להוציא פנייה מסודרת מהוועדה לשר החינוך. אני רוצה להגיד משהו על ישיבות המעקב בוועדת הכספים. את זה אומר לראשי הרשויות ואני אומר את זה על כל הצוות שלכם. מבחינתכם, אלה ישיבות העבודה הקריטיות ביותר. יושב הצוות של ועדת הכספים עם משרדי ממשלה. הנתונים נמצאים אצלכם. הדבר הבא הוא תכנון מול ביצוע. זה שהכסף עבר למשרד השיכון או למשרד התיירות או למשרד להגנת הסביבה או למשרד הפנים לא מעניין אף אחד. הוא לא הגיע לשטח. הוא רץ בתוך המשרדים ואני מכיר את הבירוקרטיה הממשלתית. אנחנו בסוף דצמבר בסוף השנה נקיים דיון ספציפי בוועדה על תוכנית החומש – תכנון מול ביצוע. תגיע הממשלה ותגיד לנו מה היה התכנון וכמה מזה בוצע. בוצע הוא לא עבר למשרד אלא בוצע בפועל. בקשה אחת נוספת בעניין החינוך. הסיפור של 1 בספטמבר והתקצוב של התוכניות הבלתי פורמלי לעומת המגזר הערבי הוא תקלה. תקלה גדולה במשרד החינוך, מבחינתי. תעבירו לי בבקשה נייר מסודר גם העניין הזה. ראש המועצה, יש לכם שיעורי בית. אתם תצטרכו להעביר לי את הניירות האלה. אני לא יכול לפנות הלאה אם אין לי את החומר בצורה מסודרת. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> חבר הכנסת פורר, אתה תקבל אותם במהלך השבוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. (ישיבת הוועדה במועצה המקומית דאלית אל-כרמל) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו שמחים להתארח אצלך כאן במועצה ולא בפעם הראשונה. המטרה שלנו היא לשמוע את הבעיות ולנסות לפתור מה שאפשר. נכון שאנחנו באופוזיציה אבל הישיבה הזו היא ישיבה של נגב-גליל על כל המשמעויות שלה והרצון הוא להסיר חסמים. אני חושב שנכון להתמקד בבעיות שיש מול הממשלה שאנחנו יכולים אולי לפתור מהבעיות. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> חברי הכנסת ונציגי המשרדים, ברוכים הבאים לדאלית אל-כרמל. אני אתחיל במשהו חיובי. הבוקר אחרי 30 שנה המועצה המקומית דאלית אל-כרמל קיבלה כסף מוועדת התכנון המקומית. מדוע אני מזכיר את זה? זה אומר שיש לנו הרבה היתרים ולא רק היתרים אלא היטלי השבחה. סיימנו לכאורה אבל לא לגמרי את כל מלאכת התכנון המפורט של 10,000 דונם בדאלית אל-כרמל. יש לנו שתי שכונות שהם בשיתוף ציבור. אנחנו עובדים גם בשבת וגם באמצע השבוע. אנחנו נפגשים עם התושבים כדי לסיים את זה. הערכה היא שעד אמצע 2026 כל נושא התכנון המפורט של דאלית אל-כרמל יהיה מאחורינו. זה הישג ענק. זה משל ודוגמה. אני מזכיר את הנושא כיוון שלא כל כך פשוט לדבר על תכנון עם הפרשה לצורכי ציבור של 30% ביישוב כמו דאלית אל-כרמל. כולם מקבלים את זה וזה עובד בצורה יוצא מן הכלל. זה דבר חשוב לדווח עליו. מדוע אני מזכיר את התכנון וחסמי התכנון? זה מביא אותי לבעיה גדולה מאוד, רבותיי - - - זה ישיבה שכולם רבותיי ואין גברת אחת כאן. איזה ביזיון לשלטון המקומי ולשלטון המרכזי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לממשלה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כן. בפירוש כן. אני אומר כיוון שאני יודע מה הולך אצלי כאן. 70% נשים. זה לא מצחיק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מצחיק. זה מראה על התפיסה שלנו כמדינה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> הבעיה הגדולה שלנו בייחוד מול משרד הפנים היא היטלי פיתוח. אני אסביר את זה בצורה ציורית. היום כדי לקבל היתר לבית חדש בדאלית אל-כרמל, וזה מוכר למי שקונה דירה עם כל התוספות, צריך לשלם קודם כל עבור היתר מהנדס. אחר כך היטל השבחה, דמי הקמה לתאגיד המים והביוב ואחר כך חשמל. מבקשים ממנו היטל פיתוח כאשר הוא נושא באחוז מסוים על פי חוק עזר שקיים אצלנו ולא מימשנו אותו עד עכשיו עבור ניקוז, סלילה, מדרכות ודברים נוספים. זה עול כבד מאוד, קשה מאוד וגדול מאוד על התושבים. כאשר אנחנו פונים למשרד השיכון דוגמה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לתת לנו דוגמה כמה יעלה בית 120 מטר? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> נעשה את החישוב. תלוי בהיטל ההשבחה שצריך לשלם. צריך לשלם היתר, השבחה, דמי הקמה שיכולים להגיע קרוב ל-16,000 שקל, חשמל והיטל פיתוח שהוא כסף רב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היטל פיתוח? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> יש חוק עזר. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> יש חוק עזר שהוא מחייב גביית אגרות סלילה, פיתוח, מדרכות, שצ"פ, תיעול והממוצע הוא בערך 100 שקל למטר רבוע בנוי על פי תוכנית. זה הממוצע הכללי. יש כאלה שמגיעים ל-150 ויש כאלה ל-80 אבל הממוצע הוא 100, 120 שקל למטר תלוי בגודל הבית. כדי לקבל את הסבסוד שאנחנו נותנים כמשרד השיכון שמגיע בערך ל-60% מעלות הפיתוח אם אין לו חוק עזר בתוקף והוא לא גובה אז שר הפנים לא חותם על החלק שלו. החלק שהוא בא מאגרות והיטלים מתוך חוק העזר או בהלוואה כחליף לאגרות והיטלים. זה מזין את זה. כדי שאני אתן לו את 60% הוא חייב את 40% ולכן הוא חייב חוק עזר. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זה גורם לכך שיש שכונות חדשות עכשיו אבל אין בהן תשתיות. הם נראות כמו נזם זהב באף חזיר. אין כלום. אתה צריך להשקיע שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלה שכונות בנה ביתך. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כן. אדמות פרטיות. הבנייה בדאלית אל-כרמל כמו בכל המקומות האחרים היא על אדמה פרטית. זו הבעיה אחת שהיא גדולה מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לו תכנון ועשה הפרשות. הכול טוב ויפה אבל האזרח הפשוט לא יכול להוציא היתר כי אין לו - - - << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> יכול להוציא היתר אבל לא יכול לקבל תשתיות נורמליות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מקומות שמבקשים תשתיות כדי שהוא יוציא היתר. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אצלנו זה לא קיים. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> הבסיס להיתר הוא דרך גישה למגרש. מספיק שפרצת דרך גם אם היא דרך מצ'וקמקת שאין בה שום דבר אפשר להוציא היתר. כאשר הוא משלם הוא אומר אני שילמתי. צריך מישהו שיעשה לי את הכביש. הכביש עולה מיליונים. גם כשהבנייה היא לא בקצב שאמור להשלים את הפיתוח אז נוצר מצב שאותם 10%, 20% שבנו צריכים לקחת על עצמם נטל גדול או עוד פעם סיפור של כשל שוק. אתה עושה פיתוח אבל אין לך מספיק בתים שמשלמים. מפה הרעיון של הסבסוד הממשלתי - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מתנים את הפיתוח שלכם בתשלום? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> לא בתשלום. הוא מעמיד את החלק שלו בהתחייבות להלוואה או - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מעמיד הכוונה לרשות? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> הרשות המקומית. כאשר הוא מגיש לקול קורא אצלי הדבר פשוט. בין 60% ל-75% מעלות הפיתוח של אותו אתר אני ממן. אני אתן דוגמה. אם אתה צריך 20 מיליון ואתה רוצה 12 מיליון אתה צריך להראות לי שיש לך 8 מיליון. 8 מיליון יכולים להיות בהלוואה שאתה לוקח על חשבון אגרות והיטלים שתגבה בעתיד או שגבית חלק וחלק הלוואה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> מה אומר התושב הפשוט? לא לכל אחד יש חצי דונם. יש כאלה שירשו מההורים שלהם והסבים שלהם עשרה או שמונה דונם. הוא מפריש 30%. אם יש לו עשרה דונם הוא הפריש שלושה דונם ו-300 מטר. עלות של שלושה דונם במקרה הכי זול היא 3 מיליון שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לפני השומה של מס רכוש. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זה עוד יותר. הוא מפריש 3 מיליון שקל לצורכי ציבור ואתם לוקחים ממני עוד 100,000 שקל עבור היטלים וכולי. הוא צודק. הוא צודק מאוד. זה היתרון של אדמה פרטית וגם החיסרון של אדמה פרטית. החיסרון הוא גדול מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חייב לתקן פה. הוא צודק בסוגריים. הוא לא צודק בהיבט של איכות החיים שאנחנו מחפשים - - - << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע. היום המרחב הציבורי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם היום כאשר תלך לשכור משרד בתל אביב ותגיד אני רוצה 100 מטר משרד. בין 20% ל-30% יגידו לך שזה שטח ציבורי ותקבל בפועל משרד של 70 מטר. 30% הוא הלובי - - - << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> נשמע טוב מה שאתם אומרים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קשה לציבור שלא היה רגיל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אגיד משפט אחד. אנחנו צריכים לסגור פערים של 70 שנה אחורה. אם הוא לא מפריש לצורכי ציבור אז יסללו כביש של ארבעה מטר עם וילה של 4 מיליון שקל. אין לך יכולת לייצר מרחב ציבורי מפותח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנקודות ברורות. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> המושג שאנחנו רוצים להגיד להם חבר'ה יהיה לכם יותר טוב. זה נשמע טוב. אבל מי שהפריש 12 דונם כשירש מההורים שלו 36 דונם זה קרוב ל-20 מיליון שקל. הוא יכול לקנות שתי וילות בקיסריה. הוא לא רוצה תכנון. הוא יכול לקנות בצפון תל אביב שתי וילות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הערך של האדמה שלו עלה - - - << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אתה בא לחנך אותם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנקודה ברורה. זה לא הדיון. זה דיון פילוסופי. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> הדבר השני שרציתי לדבר איתכם עליו הוא היחס של משרדי הממשלה בתקצוב והרשאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מעניין. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זו קטסטרופה. מה שאני אומר עכשיו הוא לא נגד אף אחד. באמת לא נגד אף אחד. אני לא בטוח שאתם שולטים בעניין הזה. יכול להיות שזה החשב או המנכ"ל. הכול יכול להיות. אני לא בא להתווכח איתכם עכשיו. כמו משרד התיירות – אין משרד גרוע במדינה הזו. אין. אני זועק את זה עכשיו לשמיים. בשבת שעברה נכנסו 25,000 מכוניות לדאלית אל-כרמל. בספטמבר נכנסו 750,000 כלי רכב לדאלית אל-כרמל. אני כבר שש שנים, שבע שנים, שמונה שנים מחכה לשירותים ציבוריים במרכז הכפר. כל חודשיים, חצי שנה חמ"ת מחליפים אדריכל. הוא לוקח את הכסף ובא אדריכל חדש. הוא מתחיל לתכנן על אותו תקציב. עוד פעם ועוד פעם. עשר שנים. אני מתבייש. לעשות חזיתות למרכז המסחרי לוקח עשר שנים. זה לא שאני שותק. ואיל יודע, המנכ"ל שלו יודע, המנכ"ל הקודם יודע, השר יודע. אפילו הייתי אצל לוין כאשר היה שר התיירות. זה כאילו מרכז הליכוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש להם בחירות ביום שלישי. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זה מרכז הליכוד. חמ"ת. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> להגיב? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> בבקשה. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> בשורה התחתונה זה מה שקורה. הסברת שבעספיא יש בעיה של העברת תקציב ממשרדי הממשלה למועצות. אצלנו בתקציב התשתיות אנחנו מעבירים את התקציב לחמ"ת, חברה ממשלתית לתיירות. ברגע שיוצא ממשרד התיירות אנחנו דנים בבקשות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא נכון. חמ"ת היא זרוע ביצוע שלך. אתה לא חייב לעשות את זה דרך חמ"ת. אתה יכול לתת לרשות המקומית. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> או חמ"ת או חברה לפיתוח עכו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> או רשות מקומית. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> זה כרוך באישור האוצר בוועדת חריגה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם זה תקוע בחמ"ת כל כך הרבה שנים - - - << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> מה שאתה אומר נכון ומדויק. ניסינו את כל השיטות. אני מודה שהוא צודק בכל מילה שהוא אמר. עובדתית זה תקוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חמ"ת היא שאלה ניהולית. אם חמ"ת מנוהלת כמו שצריך העסק עובד. אם היא לא מנוהלת כמו שצריך אז לא צריך להעביר את התקציבים דרך שם. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> חמ"ת עברה גלגולים בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מכיר קצת את הבעיות שהיו שם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מכירים את כל מה שקורה בחמ"ת. אל תדאג. מכירים טוב. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> צריך להגיד בנוסף שיש בימים האחרונים התקדמות. זה אצלך במייל. הם ענו על כל הנקודות שעלו לאחרונה. נקווה מאוד – אתה מחייך ובצדק – שדווקא הפעם זה יצליח כי לקחנו כפרויקטור ייעודי רק לדאליה שייטפל בכל המקרים. נקווה זה יצליח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ייעודי בעי"ן. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> הוא במקרה יהודי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שזו לא תהיה הסיבה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני כל כך מיואש מהתיירות. זהו כפר תיירות. אין לי מיטה אחת פנויה מתוך 500 מיטות של צימרים. מלא כל השנה. דאלית אל-כרמל הוא מוקד הכי גדול והכי חשוב בכל הצפון. לא רק בצפון אלא מכל המדינה מגיעים לכאן. מסעדות מפוארות, צימרים מדהימים, אווירה יוצאת מן הכלל ומי לא נמצא כאן? משרד התיירות. הוא לא נמצא. הוא לא נמצא, נקודה. לגבי משרד התחבורה, הייתה לי שיחה ואל מול כולם אני מתנצל בפני ידידי פרג'. הייתה לנו שיחה צפופה. אני חושב שאנחנו בכלל לא בשדה הראייה שלהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יהלום? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אנחנו לא בשדה הראייה שלהם. יש לי כאן משרד רישוי של כלי רכב. הוא סגור כבר שנתיים. יש לנו מזכירה מפעילה. הם רוצים שומר. הם שמים שומר על חשבון משרד התחבורה ביוקנעם, בבית שאן ובכל מקום. בדאלית אל-כרמל אתם צריכים לסבסד אותו. למה? זה פוגע בכרטיסי הטיסה של - - - אתה מתקשר להם. איפה המנכ"ל? בדובאי. איפה השרה? באירופה. אתה לא מצליח לדבר עם אף אחד שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה צריך לעמוד בנתב"ג. אתה עומד במעבר בין הנוחתים לממריאים ושם אתה יכול לתפוס אותם. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זה לא ייאמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה רוצה להגיב על זה? << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> לגבי הרישוי, יצרת קשר עם משה בן זקן, המנכ"ל. ענה לך? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> הם לא עונים לאף אחד. מתי אני פוגש אותם? כשמטלפנים אליי חברים ממרכז הליכוד בדאלית אל-כרמל שמגיעים אלינו איקס או ויי. מגיע אלינו ניר ברקת, מגיע אלינו אלי כהן, מגיעה אלינו מירי רגב. תבוא לשתות קפה איתם. מה אני צריך אותם? אני לא מצביע לליכוד. << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> עזוב פוליטיקה. אני אתן טלפון של ראש אגף רישוי, יוסי ניזרי. דבר איתו. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> דיברתי איתו 50 פעם. << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> מה אמר לך? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין פה משרד רישוי בגלל השומר? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> נכון. << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> אני לא יודע. זה לא התחום שלי. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> ליד כולם אני אומר שאין משרד רישוי מפני שמשרד התחבורה מתקצב את כולם בכל המדינה חוץ מאשר בדאלית אל-כרמל. << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> אני אבדוק את זה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> ראסם, תעזור לי. אני אביא 300 מתפקדים לליכוד. תוך שעתיים יהיה לנו. << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> אבדוק את הסוגייה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> הדבר השני. נכון שאנחנו מקום זניח. מגיעים לפה מבנימינה, הקיבוצים, מיוקנעם ואפילו מי שנוסע לחיפה לאוניברסיטה ולטכניון עובר דאלית אל-כרמל. כל שני וחמישי אני מקבל הודעה בפייסבוק במקומות אחרים שהאלוף או חבר הכנסת ישב עם השר והם מאירים את הכביש מדאליה לאליקים. אני מתעסק עם זה עשר שנים. הייתי בנתיבי ישראל. הייתי אצל השר. הגשנו להם תוכניות. עשינו עבורם הכול. נאדה. כלום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכוונה לכביש עוקף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכביש שנסענו בו לא מואר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכביש שאין בו קליטה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כל שבוע יש בטיק טוק ראיון או מישהו שמדבר שם שסידרתי לכם תאורה עוד מעט. << אורח >> ארכאן אבורוקן: << אורח >> שמחתי בשבילך שסידרו לך את זה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כל הכפר אומר למה אתה לא עושה את זה. סידרו לך, לך תעשה את זה. אם אתם סידרתם תבואו ותגידו שסידרנו לך את זה. אתם עובדים על אנשים. לפני עשר שנים הגישו תוכניות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש תקציב תאורה לכביש הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח שיש. זה כביש לאומי. בטוח שיש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא יוצא לביצוע? << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> יש גוף שאומר משהו והגוף המבצע לא מבצע. יש לך חברה ממשלתית כמו נתיבי ישראל. בטח ישבת עם המנכ"ל של נתיבי ישראל. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> ישבתי עם כולם. << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> צריך ללחוץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה דרך תקציב החומש? << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> לא קשור לחומש. זה ברמה לאומית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה תקציב מדינה. << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> זו תוכנית העבודה של נתיבי ישראל. הם חייבים לסדר את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מתוכנן? << אורח >> פרג' פראג': << אורח >> יש תוכנית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא נכנס לתוך תוכנית העבודה של נתיבי ישראל. אני אגיד לך איך זה עובד. השרה אומרת אני נותנת את זה. צועקת על ניסים פרץ. איך שהיא יוצאת היא מתקשרת אליו ואומרת לו שכח שצעקתי עליך. תן למישהו אחר. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> הסיפור גרוע יותר. אתה רואה את החבר שלי שם? הוא אשם. למה הוא אשם? הם לא רוצים שזה יפריע לחזירים ולחיות שיחצו את הכביש. זה מסנוור אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תעשה מעבר חצייה לחזירים. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אנשים נהרגים בכביש הזה. זה כביש דמים. כל הזמן תאונות אבל זה מסנוור את חזירי הבר. << אורח >> איל מילר: << אורח >> יש לנתיבי ישראל הסכמים עם רשות הטבע והגנים כאשר באים להאיר כביש, איך מאירים אותו, אילו עוצמות. יש אמנות כתובות. כותבים תוכנית מפורטת וכאשר אנחנו יושבים על התוכנית ומצמצמים תאורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב שם שזה לוקח 40 שנה, 50 שנה? יש הגדרה כמה שנים זה? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> עוד לא הגעתי לבעיות הקשות. יש למשל שני בתי עם בדאלית אל-כרמל. תגידו פוליטי, משפחתי. זה הרבה מאוד שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משרד הפנים? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זה משרד הפנים. אנחנו מתקצבים אותם שווה בשווה. המועצה מתקצב את בית דאלית אל-כרמל ומתקצבת את בית א-שעב. בעמותה שם יש להם גישה אחת ובעמותה כאן יש גישה אחרת. יש לי מיליון ו-400,000 שקל. הם לא רוצים לקבל את הכסף. למה לא רוצים לקבל אותו? לא רוצים מהמועצה כאשר רפיק חלבי הוא ראש המועצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה באמת? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אין להם שום סיבה. הם אומרים שאני אשתלט. אני אמרתי להם בישיבת המליאה שאין לנו שום עניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שניהם לא מוכנים? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> רק אחד. יש לי מיליון ו-400,000 שקל ואני מבקש להעביר אותם. איפה יזיד פראג'? לא הגיע. הוא בטח עסוק. קשה יותר להשיג את יזיד פראג' מאשר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה תפקידו בכוח? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובד באגף דתות במשרד הפנים. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני מרים טלפון לראש הממשלה נתניהו והוא חוזר אליי אחרי יום או חצי יום ולפעמים אחרי שעתיים. יזיד לא חוזר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה אתה צריך ממנו? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני רוצה שהכסף הזה, מיליון ו-400,000 שקל נעביר אותו לטובת בית העלמין החדש שאנחנו בונים בדאלית אל-כרמל. זה גם חוסך כסף למדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תקוע חמש שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הבעיה? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> הם לא רוצים. הם אומרים שזה מיועד לשם. זה צבוע לשם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הכוונה צבוע? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זה ייעודי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כסף יכול להיות מיועד לנושא מסוים. הוא לא יכול להיות מיועד לארגון מסוים או אדם מסוים אלא אם כן זה בחוק. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> תעזור לי בזה. אני מקבל מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כך זה עובד. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זה הסטת תקציב מבית עם לבית עם חדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכסף הזה בתוכנית החומש? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול לעשות את זה. כאשר אישרנו את תוכנית החומש נתנו ,אישור להסיט. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> דבר חשוב מאוד. רבותיי, דאלית אל-כרמל ועספיא, ואני לא יודע אם דיבר על זה מוניב, לא מופרדות מהנגב והגליל בהחלטת הממשלה. יושב כאן ישראל מהרטו שהיה בעבר צוער. אנחנו מעודדי עלייה. יושב כאן גם אנטולי, סגן המהנדס ורביע שהוא מנהל היחידה האסטרטגית במועצה שמתעסקת בייחוד באיכות הסביבה אבל לא רק. כל פעם שאנחנו מגישים בקשה זורקים אותנו בטענה שאתם לא שייכים לנגב והגליל. << אורח >> ישראל מהרטו: << אורח >> אשמח להתייחס. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> בבקשה. << אורח >> ישראל מהרטו: << אורח >> משרד נגב-גליל היה נקרא משרד לפיתוח פריפריה נגב-גליל. כאשר מונתה הממשלה המשרד נקרא נגב-גליל. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> חבר הכנסת פורר היה השר פעם. << אורח >> ישראל מהרטו: << אורח >> אני זוכר. היום הוא נגב-גליל ויישובים מאוימים. לנו אין אופציה להגיש תוכניות למשרד. פנינו כמה פעמים והחרגתם אותנו. אם בעבר היינו יכולים לגשת לכל הקולות הקוראים היום אנחנו יכולים לגשת רק לשלושה. הם שיפוץ והצטיידות מבני ציבור ופרויקטים שטובים להצלת - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה דרך המשרד או הרשות נגב-גליל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשרד. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> הם לא יכולים לגשת לרשות כי תחום השיפוט הוא נגב-גליל אבל במשרד אנחנו יודעים שיש החלטת ממשלה שמחריגה את דאלית אל-כרמל ועספיא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה החלטת הממשלה אומרת? זו החלטה של החומש? << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> לא. זו החלטה ישנה שמחריגה. דאליה ועספיא הם לא בגליל. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> הם אמרו צפון וחיפה. מתחו קו מסוים. יקנעם הענייה נמצאת בגליל ודאלית אל-כרמל העשירה נמצאת בחיפה. לא רק אנחנו אלא אנחנו ועספיא. זה מעוות היסטורית. בהחלטות הממשלה על החומש, מג'יד, תמיד לקחו את דאליה ועספיא כחלק מהנגב והגליל. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> גם בהחלטה הזו אנחנו לוקחים אותם כחלק מהנגב והגליל. אנחנו נופלים לפעמים במקומות מסוימים שהכסף מגיע לרשות לפיתוח הגליל שהיא לא יודעת לתת מענה ואז אנחנו נותנים את הכסף למשרד. הוא יודע לתת לדאליה ועספיא. כל כסף שהוא מתוקף החלטת הממשלה אמור להיות דאליה ועספיא כמו כולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהחלטת הממשלה 56 מופיעות דאליה ועספיא. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> נכון. << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> ישראל מעלה נקודה אחרת. עד לאחרונה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רביע, אני לא יודע איזו סוגייה בדיוק אתם מדברים אבל יש קולות קוראים ששייכים לתקציבים מסוימים. אם אלה החלטות של הדרוזים אז אתם מקבלים שווה בשווה עם כל הרשויות. << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> זה כסף ייעודי מתוכנית החומש לכל דבר אחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא רוצה לגשת לקולות קוראים של נגב-גליל. לא קשור לחומש. << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> אני ברשימה של היישובים. << אורח >> ישראל מהרטו: << אורח >> אם אתם מייעדים קולות קוראים לעדה הדרוזית יש לנו אופציה לגשת. אם לא אין לנו אופציה. << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> אנחנו חסומים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צריך לתקן את החלטת הממשלה לגבי מה זה נגב-גליל. אני אומר לך את האמת שאין סיכוי שזה יקרה. בטח לא בקדנציה הזו. זה לא יקרה אבל זה מה שצריך לעשות. צריך לתקן את החלטת הממשלה ולקבוע שהאחריות של משרד נגב-גליל היא גם על עספיא ודאליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך מסבירים את יקנעם כגליל ודאליה כ - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כך מתחו את הקו. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> לגבי מיתוג תיירות, כל הרשויות מקבלות מהרשות לפיתוח הגליל מיתוג תיירות. אתם ועספיא מקבלים ישירות מהמשרד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנקודה הזו ברורה. אני אומר לך את האמת. זה דורש תיקון של החלטת ממשלה. זו הייתה גם טעות להחריג את הפריפריה החברתית מנגב-גליל. אני לא יודע אם הפריפריה החברתית של משרד הפנים בכלל מוציאים עוד קולות קוראים. בזמנו כשאני הייתי שר יכולנו דרך הפריפריה החברתית להלביש את כל הפרויקטים. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני רוצה להגיד משפט לסיום לפני שנראה שקופית אחת של חסמים. לא הזכרתי את סגן ראש המועצה, חכמת שנמצא הרבה בכנסת. כל ראש רשות עושה בילד-אפ ליישוב שלו. דאלית אל-כרמל עוברת מהפכה. אנחנו עכשיו עם דלויט כדי להכפיף כמה שיותר את אדמיניסטרציה שלנו ל-AI. כל התקצוב לחדשנות כמעט ולא קיים. אתם לא אשמים אלא מי שאשם הוא אנחנו ובייחוד הנהלת הפורום שעסקה זה. נוער, ספורט, תרבות וחדשנות – הכול ביחד פחות מהמועצה הדתית. << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> תקציב של 4 מיליון שנדרש יש 227,000 שגם הם מהחלטה ישנה של ממשרד הפנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עבור נוער, ספורט וחדשנות? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כלום. כסף קטן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נושא הדיגיטציה ו-AI והדברים היעילים הם תקציב של העצמת רשויות מקומיות. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> זה כסף קטן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צודק. בדרך כלל רשויות מקומיות לא הולכות על הדבר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נגב-גליל היה יכול לפתור פה הרבה בעיות. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> נכון. בייחוד בנושאים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו עשינו בזה הרבה מאוד פרויקטים. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> נכון כאשר היית שר. << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> מהעצמה של הרשויות יש 227,000 שהם ישנים. זה תשלום חודשי למומחה GIS. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם פרויקטים משותפים עם עספיא? יש דברים שעושים ביחד? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כמעט ולא. עספיא היא לתושבי עספיא. הם עצמאיים. יש להם את היישוב. להיפך, אנחנו עושים תיאטרון עם יקנעם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם חברה כלכלית? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> עכשיו אנחנו עושים. הבאתי את ד"ר מהרי לכאן ואנחנו הולכים להקים חברה כלכלית. אני רוצה לסיים במשפט אחד. היישוב הזה עובר לתפיסות אחרות לגמרי. הנראות אחרת לגמרי. התפיסה והתכנון אחרים. אנחנו צריכים הרבה מעבר למה נותנים לנו. לפני שהתכנסנו כאן אמרתי לאמין שהמשרד שכיף לי לעבוד איתו הוא משרד השיכון. אני חוזר ואומר את זה. משרד השיכון תמך בנו הרבה בנושא התכנון. אנחנו עושים הסדרת מצב קיים. יש 575 בתים בדאלית אל-כרמל בנויים על כבישים בתוכניות הישנות ולא החדשות. להסדיר את זה עולה כסף. אלה תוכניות מפורטות אחרות עם טבלאות איזון חדשות כדי לתת להם איכות חיים הכוללת חשמל, היתר וכולי. גם בנושא של הביטחון, הביטחון כאן ברמה אחרת וטובה מאוד. בשבת ישבתי עם סיגל בר-צבי שהייתה קצינת אג"ם במטה הארצי כדי להקים משטרה מקומית. יש עכשיו תפיסה כזו ולכן אנחנו צריכה הרבה מאוד עזרה להקים משטרה מקומית יחד עם בסיס מג"ב כדי לטפל בייחוד בנושא איכות סביבה בפריפריה ובאזור. קיבלנו שם את האישור גם של מפקד מג"ב - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מתכוון שיטור מקומי? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> לא, שיטור מקומי יש לי. עכשיו אני מקבל בסיס מג"ב. זה כבר מאושר. אני רוצה משטרה רגילה כמו שעושים בהרבה מקומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משטרה רשותית. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כן. יש לי שיטור עירוני. אני פונה אליכם בדחילו ורחימו. אנחנו זועקים וצועקים, אנחנו מתכוונים לזעקות האלה. אם אתה רוצים שאנחנו נהיה חברה מתוקנת וחדשה שמדברת במושגים של כיבוד חוק ואנשים לא יבנו ללא היתרים ושיקבלו תנאים ושירותים נורמליים. אין דרך אחרת. זה עולה הרבה מאוד כסף שאין לנו. לנו אין אזור תעשייה. גם כשיהיה אזור תעשייה, וראסם יודע את זה, הייעוד שלו הוא מעט מאוד אדמות כדי לקבל הרבה מאוד כסף. מה שמקבלים באדמות של אזור תעשייה ביוקנעם שכמעט כל האדמות שם שייכות לדאלית אל-כרמל – הוא לא צריך אתכם ולא ממשלות אחרות. מההכנסות האלה יש לו מספיק כסף. מה שלי אין. אני מקבל קצת יותר מחמ"ת עכשיו וממבוא כרמל הייתי מקבל 400,000 שקל בכל רבעון ועכשיו קרוב ל-800,000 שקל. זה לא מספיק. אנחנו צריכים לפחות עוד תוספת של 10 מיליון כל שנה. אם אין לי אותם אז אני תמיד רץ אחרי עצמי כדי להיות מאוזן. בשנה שעברה היינו מאוזנים. נכנסתי למועצה כאשר היה 137 מיליון שקל גרעון. תיק הוצאה לפועל ותיק איחוד הסתכמו ב-47 מיליון שקל. רק ריבית והצמדה כל חודש 250,000 שקל. ההפסד של משק מים והביוב היה מיליון ו-200,000 שקל כל חודש. הייתי מייצר 17 מיליון שקל כל שנה לפני שהייתי אומר ג'ק. היום אנחנו מאוזנים. אין לנו תיק איחוד. אנחנו משלמים את כל הקופות, הקרנות והשכר כמה ימים לפני הזמן. זה לא קל. אנחנו צריכים את הסיוע והעזרה. אני משלם ומשלם אבל לא מצליח להביא את הדברים החדשים. אני מביא כסף מארצות הברית כדי להקים את כיכר השוטר. אני מביא כסף מבחוץ להקים את קיר הגרפיטי ודברים אחרים. נמשיך לעשות את זה אבל איפה המדינה? איפה המשרדים? אני פונה אליכם נציגי המשרדים, בייחוד נגב-גליל, שיכון, פנים, תיירות - - - << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> אני יכול להעיר משפט אחד? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> בבקשה. << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> שלמה היה מנהל שלי עוד כשהיית במחוז. תאמר מילה טובה לזכות המשרד להגנת הסביבה. כל דבר שהם עושים לאחרונה הם לא מחליטים החלטות למעלה שיורדות לעם אלא פשוט שואלים. ביום חמישי היו לי עשרות שיחות עם המטה על כל מיני תוכניות שם רוצים להשית. הם קודם שומעים אותנו. המימוש וביצוע התוכניות - - - << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> ממשים אוטומטית. הם נותנים הכול. הם יוצאים מן הכללים. << אורח >> רביע חוסייסי: << אורח >> אשמח אם כל המשרדים ישמעו אותנו לפני כל החלטה ומימוש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מופתע. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> נעשה סיכום? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להודות לחבר הכנסת פורר. ביום הראשון שנכנסתי לוועדה הוא שאל אותי מתי אנחנו עושים סיור בעדה הדרוזית ויושבים עם ראשי הרשויות ומקדמים עניינים. תודה, חבר הכנסת פורר. אני מעריך את זה. אני יודע מה אתה עשית כשהיית שר החקלאות ונגב-גליל. עבדנו ביחד עם האוצר והמשרד שלך וקידמנו הרבה דברים ברשויות. אני רוצה להודות גם לראש המועצה שאירח אותנו כאן במועצה ואני רוצה להגיד לך, רפיק, כל הכבוד. לשמוע ממך שהתכנון אצלך באמצע 2026 יסתיים זה משהו שלא שמעת אותו באף רשות דרוזית. כל ראשי הרשויות יכולים לקחת את ההצלחה שלך כדוגמה. אני אומר כאן ויש כאן פרוטוקול. בכל מקום שאני מגיע אליו הבעיה הרצינית במגזר הדרוזית והחברה הדרוזית וגם החברה הערבית הוא נושא התכנון. אם אתה בדאלית אל-כרמל שהיא באמצע שמורת טבע מצליח להגיע ל-10,000 דונם מתוכנן זה הישג בלתי רגיל. אני אדבר על זה גם בכנסת בנאום מרכזי שאני אשא. אני אדבר על נושא התכנון ועל ההתקדמות שלך והעשייה שלך. לגבי תוכנית החומש של העדה הדרוזית. אנחנו לפעמים מתגאים בתוכנית החומש של 4 מיליארד שקל. רק לסבר את האוזן, בממשלה הקודמת הכנו תוכנית קרוב ל-3 מיליארד שקל לשנתיים. אישרנו אותה בדצמבר לשנים 2022, 2023. אתה מדבר על 4 מיליארד שקל בשנת 2029-2025 כלומר 800 מיליון שקל בשנה. אני מקווה שהכסף יתחיל לזרום לרשויות ולא יגיע רק למשרדים. אני לא רוצה לחזור על הדברים שאמרתי בעספיא. אני רוצה שהכסף יגיע למשרדים. אני עבדתי בחברה הלאומית לדרכים. השם שלה היה אז מע"ץ. הייתי כמה שנים טובות במע"ץ ואני יודע איך מתקבלות החלטות ומה עושים שם. כל אחד שרוצה לקחת את הקרדיט על הארת הכביש, קודם שיאירו את הכביש ואחרי זה תיקחו קרדיט כמה שאתם רוצים. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני אוותר על הקרדיט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לראות את הכביש הזה מואר. אין כמעט שבוע שאני לא מגיע לדאליה. כל פעם שאני עובר משם אני אומר כמה סכנה יש לנו כאן. אם אנחנו נעצור כדי שהחזיר יעבור שם אני מאמין שזה לא כך. אתם יכולים לסדר את זה. הרבה כבישים בארץ מוארים גם כאשר עוברות חיות. אני חסיד חיות ואני רוצה לשמור על החיות אבל לאדם יש ערך גבוה יותר. אני מקווה שתסכם את הפתרונות והבעיות ומה שתחליט בנושאים אנחנו עושים רק לקידום היישוב. תודה רפיק ותודה חבר הכנסת פורר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו הזדמנות לבוא ולראות בשטח ולשמוע הבעיות ולא רק בירושלים. אנחנו נצטרך לחזור מפה לירושלים. אם אנסה למקד במה שאנחנו יכולים לחלץ אולי, אנחנו נקבע דיון במהלך החודש הקרוב שיעסוק בשני נושאים. הראשון הוא תיירות. יבוא משרד התיירות, יבוא נציג החמ"ת וכל מי שצריך ויסבירו את נושא תקצוב התיירות של דאליה. כמה תקציב מקבלת בכלל ממשרד התיירות ואיזה דברים היא מקבלים ממשרד התיירות. יציגו את כל המצגת בנושא הזה. הנושא השני הוא משרד התחבורה. יבואו נציגי משרד התחבורה ומשרד הרישוי. אנחנו נדון בשני נושאים. זה יהיה דיון ממוקד. נושא אחד הוא פתיחת סניף משרד הרישוי בדאליה והשני כביש 672. צריך להזמין לדיון הזה גם את נציגי נתיבי ישראל. נראה איפה העגלה תקועה. מניסיוני הרבה פעמים בטווח הזמן שאנחנו אומרים שנקבע דיון ועד שהדיון מתקיים הרבה מהדברים נפתרים. יכול להיות שעד אז הדברים יפתרו אבל אנחנו נוציא השבוע זימון לדיון כזה בטווח הזמן של חודש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם הכסף התקוע במשרד הפנים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על הסטת תקציב, אני מבין שאפשר לעשות - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בהחלטת ממשלה שאישרנו אז אפשר להסיט תקציבים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תחזור אלינו עם זה ואם צריך - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה היית אחד האנשים שביקשו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם צריך נזמן מישהו. חבל. מיותר לגמרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי תחזור עם תשובה? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> תן לי לבדוק. אל תדאג. חבר הכנסת עמאר מכיר אותי. אני חוזר בדרך כלל. (ישיבת הוועדה במועצה המקומית בית ג'ן) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו מתארחים בבית ג'ן. תוך כדי נתחיל עם סקירה של ראש המועצה ואחרי זה נעביר את זה לדיון. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> ברוכים הבאים כל נציגי המשרדים. ברוכים הבאים. הצגנו מצגת אבל אני לא רוצה להיצמד למצגת. דיברנו קצת בדרך אבל אחזור על הדברים בשביל כולם. אני רוצה להתמקד בכמה דברים. בית ג'ן מונה 13,000 איש. זו השמורה הכי גדולה והכי יפה בארץ, שמורת הר מירון. חיים במקום שהוא מדהים ביופיו ובאנשיו. יש כאן סקירה כללית של היישוב כמו גילים. לגבי כוח עבודה פוטנציאלי יש לנו 62%. אחוז הגידול הטבעי הוא 1.2. תתפלאו לשמוע שאין לנו ילודה גדולה. אחד מהדברים שאנחנו עוברים אותם במדינה הוא מיסוי על קרקעות פרטיות שאין בהן בנייה ואין בהן ניצול בשווי 1.5%. זה יהיה בעוכרינו. נכון שזה לא רק אנחנו אבל מי שייפגע בנקודה הזו הם ברובם יישובים דרוזים וערבים. גם יישובים אחרים. אנחנו יושבים על שטח 7,199 דונם. ב-1948 בית ג'ן מנתה 500 תושבים והיה לה 48,000 דונם. בשנת 2025 אנחנו מונים 13,000 עם שטח שיפוט של 7,100. קחו את זה איתכם לכל מיני מקומות. מצמצמים אותנו לא ברבע ולא בשליש אלא הרבה יותר. נשארנו עם אחוז אחד מהאדמות שהם שייכות לשטח השיפוט. תחזית האוכלוסייה היא 20,000 עד 2040. אני לא מאמין שנגיע לזה עם אחוזי הילודה. אשכול חברתי סוציו-אקונומי הוא ארבע. לא יודע למה העלו אותנו למרות שנשארו באותו מקום. היינו בשלוש והעלו אותנו. המיקום מדהים וההון האנושי עוד יותר מדהים כי בלי ההון האנושי המקום לא שווה כלום. ההון האנושי הוא מדהים. שמעתם על המצוינות בחינוך. סאלח דיבר על התיירות. חלקכם הייתם בהר צפריר. המקום של בית ג'ן מדהים ביופיו עם מעיינות, שמורה. מקום מדהים. מבחינת מערכת החינוך אתם יכולים להתרשם מהמספרים. דיברתי על זה שאנחנו בסוציו ארבע וממוצע מדד טיפוח לימודים שבע. זה לא מספיק. יש לנו 2,800 תלמידים מפזורים על שלושה בתי ספר יסודיים ועוד חט"ב ותיכון אחד. פאדיה העוזר שלי עכשיו במילואים. גם על זה לא חוסכים. יש שלושה בתי ספר. יש בית ספר כללי, חט"ב ותיכון. עברנו בדרך וראיתם את המקום. זה המיקום. למה שמתי את השקף הזה? תסתכלו על בית ג'ן. בית ג'ן נמצאת בשמורה אבל היא מנותקת מכל העולם. להגיע לנהריה או לעכו לוקח לנו שעה. לגבי צירי גישה, יש לנו ציר ראשי אחד ועוד שני צירים משניים שהם עדיין לא סטטוטוריים. אני מקווה שיהפכו להיות סטטוטוריים למרות שערן אומר שזה חלום בלהות. אני מקווה כי הם משרתים את התושבים. הציר הזה בעוכרינו. אם בחירום קורה משהו לציר הזה בית ג'ן מנותקת מכל העולם. לא מבחינת תיירות, לא מבחינת התעשייה ולא מבחינת תעסוקה אלא מתן שירותים. לקבל שירות של תחנת משטרה הקרובה ביותר לוקח לה 45 דקות עד שהיא מגיעה. יש לי שני שוטרים קהילתיים אבל הם לא שלי אלא של התחנה. לא תמצא אותם פה חוץ משעה ביום או שעה בשבוע. החוזקות והחולשות. זה נראה שווה אבל החולשות הן פי אלף. לגבי חסם תכנוני, אמרתי שזו שמורת טבע. טופוגרפיה ערבית – דיברתי על זה. מיעוט הכנסות – אנחנו ניזונים מארנונה ביתית בלבד. יש לנו מתפרה אחת גדולה ויש לנו עוד מתפרה אחת. אין לנו מפעלים, אזור תעסוקה או אזור תעשייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה חי רק מארנונה למגורים? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> ארנונה למגורים. לשמחתי אנשי בית ג'ן – אמרתי קודם ואני אגיד את זה מיליון פעם – אנשי בית ג'ן אנשים נאורים, חכמים ומשכילים ורובם עובדים בזרועות הביטחון ולכמעט כולם יש הוראת קבע. אנחנו מגיעים ל-86% גבייה. כמעט שאין לנו אנשים שלא משלמים ארנונה. זה המצב. על המיקום הייחודי ועל המסורת של חינוך מצטיין דיברתי. יש חיבור לאומי חזק ואחוז משרתים גבוה שדיברתי על זה. לגבי ניצול תקציבי. אין שקל אחד – ויושבים פה רוב מנהלי המחלקות – אין שקל אחד שאנחנו רואים אותו באופק ולא מנצלים אותו. בשנה וחצי וגם לפני כן לא היה שלא ניצלו את הכסף עד תומו בבית ג'ן. עם זאת פרומיל אחד מכל התקציב של 2025 ממשרדי הממשלה עדיין לא עבר. אני אומר בכוונה שפרומיל לא עבר כי אנחנו בסוף שנת 2025. משרד החינוך לא העביר כמעט כלום. משרד השיכון העביר. משרדים האחרים כמעט ולא. משרד לאיכות הסביבה נותן קול קורא של 3.5 מיליון שקל בסוף שנה לחמש שנים. יש בו חלק של 220,000 שקל לשנה הראשונה של 2025 שאני צריך לנצל אותם. מתי אני אנצל אותם ב-2025? עדיין הקול הקורא עוד לא הסתיים. מדובר ב-220,000 שקל שלא ניצלתי אותם ב-2025. אוי ואבוי למשרד שייקח לי 220,000 שקל שמיועדים ל-2025. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקציב הפיתוח של משרד הפנים עבר? מג'יד, הבטחתם בישיבה האחרונה ביום רביעי שיעבור ביום חמישי. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> עוד לא עבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ביום חמישי זה יעבור. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> בואו לא נהפוך את הישיבה הזו להתנגחות בין משרדים. נציג את הדברים על השולחן. יש הרבה דברים שעוצרים אותנו לתת שירות בסיסי לתושב. המטרות הן שהמקום יהפוך למקום שטוב וכיף לחיות בו. מטרות נוספות הן הגדלת הכנסות, הנגשת השירותים המוענקים לתושבים והרחבתם. זה בעוכרי. אני חשבתי שתוך שנה אני יכול להפוך את פני הכפר ולא הצלחתי עד עכשיו. ניצול מיטבי של הפוטנציאל התיירותי. אנחנו מנסים. התחלנו בכמה פסטיבלים השנה שהיו מדהימים וברמה אחרת עם כל השותפים. שמירה על צביון החיים הייחודי וההומוגני. אני מזכיר לכם את החוק של 100% בני מקום. נלחמנו וקיבלנו 100% של בני מקום. עדיין יש אישורים אחרונים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שר האוצר צריך לחתום על זה? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> שר האוצר חתם. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> מתי נקבל את האישור של 100% בני מקום? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> נחתם ואושר לפני חודש. צריך להוציא מכרזים. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> צריך לשחרר את שיכון לחיילים משוחררים. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> כל הנושא של בני המקום אושר. זה נכנס לשירותים הקרובים. הבעיה לא נגמרת שם אלא הבעיה היא הסבסוד. בסבסוד על הפיתוח אנחנו נותנים 90% הנחה לכל מי שעשה שירות תקין 24 חודשים בכוחות הביטחון. הבעיה שבמועצת רמ"י לא חידשו את ההנחה של 90% על מחיר הקרקע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם נותנים סבסוד של 90% על הפיתוח? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> על הפיתוח. זה הכסף הגדול אבל מחיר הקרקע הוא עדיין פונקציה שמופיעה לתשלום. עד דצמבר 2023 הייתה החלטה של מועצת רמ"י שנתנה גם 90% על מחיר הקרקע. היום בהינתן שאין החלטה כזו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על חיילים משוחררים? אין החלטה למשרתי מילואים? הם החליטו את זה. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> בנוגע למחירי הקרקע אין התקדמות. במועצה הקודמת הנושא לא נכנס לסדר היום שלה. אני חושב שנכון שתצא מפה גם אמירה כוועדה שבסוף מועצת רמ"י צריכים להבין שזה יתקע את השיווק. ברגע שאני נותן הנחה על הפיתוח אבל אין הנחה על הקרקע זה מייקר מאוד את המגרשים ואנשים לא ייגשו. השיווק ייכשלו עוד פעם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בדרך כלל זה הפוך. בדרך כלל נותנים הנחה על הקרקע ולא נותנים על הפיתוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביישובים רגילים. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> ביישובי מיעוטים ובדגש על יישובים דרוזים למשרתי כוחות הביטחון שביצעו 24 חודשים בשירות צבאי או מקבילה לו - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זהו הסכם שהיה לי עם שר האוצר לפיד כאשר הוא רצה להעביר את חוק פטור ממע"מ לחייל משוחרר. אני קיבלתי 90% על קרקע ופיתוח בתמורה לחוק. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> כאשר חבר הכנסת עמאר היה שר במשרד האוצר אנחנו גם הגדלנו את הסבסוד לתקרה של 400,000 שקל. הסבסוד הוא משמעותי מאוד להצלחת השיווק גם ליישובים כאלה עם טופוגרפיה קשה. זה לא נשאר למחיר הקרקע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מחר אנחנו נטפל בזה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אני אתמצת את בפני הוועדה. צריך לפתור את החסמים של משרדי הממשלה. אני יכול להציג מיליון ואחת בעיות של החסמים ממשרדי הממשלה. אם הם יפתרו אנחנו נמשיך לדבר ונמשיך לחזור על הבעיות. שאלת על הארנונה הביתית, אז אחת ממטרות העל היא שיהיה אזור תעסוקה מסודר. תעסוקה לא תעשייה. תעסוקה שישמור על הצביון הטבעי ועל המקום הייחודי של בית ג'ן ועל הסביבה. החזון שלנו הוא להמשיך לחיות במקום ירוק, טבעי ולשמור על הכול. אפילו התב"ע החקלאית שאנחנו נלחמים עלינו אנחנו נלחמים עליה כתב"ע חקלאית מסורתית-מודרנית. כדי להפוך את האדמות החקלאיות הפרטיות למקומות - - - אני לא יודע. אנחנו עובדים על התיירות. אשכול גליל מערבי מבקשים מבית הכרם להיות שותפים כי אנחנו מנותקים מכל העולם. אני אחזור על כמה פעמים כדי שתזכרו את זה. אנחנו צריכים אמצעים ותקציבים כדי להביא אנשים לפה. לגבי פיתוח כלכלי לרווחת התושב, בלי תמיכה כלכלית ממשרדי הממשלה לא נוכל לקיים אורח חיים בריא ביישוב ולא נוכל לתת שירות בסיסי. לגבי פיתוח כללי ותכנון מבני ציבור אני מתכנן מבני ציבור. אני מתכנן בית ספר, בניין רב-תכליתי וגנים שכורים שאני מתכנן לבנות. יש לנו שישה כאלה. גם אנחנו מבצעים אותם אני נשאר עם בעיה של תשתיות ותקציב. לשטח את השטח ולהגיע לרמה בסיסית של לבנות גן או להקים תחנת כיבוי אש או בניין אולם ספורט בינוני שעכשיו בונים אותו – בשביל להגיע לבסיס זה לוקח לך את כל התקציב של המשרד הממשלתי. אלה האתגרים שלנו. דיברתי על חלק מהם כמו תשתיות, הבעיה של הארנונה, המרחק, 11 גנים שכורים, בית ספר משנת 1974. קיבלנו אישור פסילה עליו אבל אני מייעד את עצמי ל-2027 עם בית ספר יסודי חדשני וירוק שנמצא בקרבת מקום. זה תלוי. מבחינת חסמי ביטחון, עשיתי קודם ישיבה עם עוז. אני לא אפרט את הכול אבל אנחנו נמצאים בתחתית. עבור כל תקלה שתהיה פה אין לי מקלטים ציבוריים ואין לי מקלטים בבתים. בשביל לשים מיגונית צריך מרחב ציבורי. שמתם לב לכמה מיגוניות בדרך. חסמתי חצי מהנתיב. אין לי מקום. לגבי בניית מקלטים פיקוד העורף נתנו לנו תשובה לאחרונה שהם לא נותנים ולא עוזרים. היום עוז אמר לי שאתה צריך לדעת איפה ללחוץ. אני מקווה שאלחץ נכון. אין לי מקלט אחד בגרעין הכפר. יש לי מקלטים ציבוריים בבתי ספר אבל הם לא מוגדרים מקלטים ציבוריים. כאשר עשינו את התרגילים עם פיקוד העורף וכל העולם המקלט של בית הספר מהווה מרחב קליטה, מרחב מוגן, כיתות לימוד. הכול מהכול. אבל כאשר אני רוצה תקציב למקלט בבית הספר אומרים לי שזה לא מקלט ציבורי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם משרד הביטחון לא נותן תקציב למקלטים אז איזה משרד אמור לתת מקלטים? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> משרד החינוך ומשרד הביטחון צריכים לאשר לי את המקלטים האלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי מתקצב מקלט? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> משרדי הממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה משרד ממשלתי אחראי על התקצוב המקלטים? << אורח >> עביר מחמוד: << אורח >> היה קול קורא של משרד התקשורת על פריסת תשתיות אינטרנט אבל לא יכולנו לגשת כי המקלטים שלנו לא מוגדרים כמקלט ציבורי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לבנות עכשיו מקלט בבית ג'ן. איזה משרד אחראי על בניית מקלטים? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> זה תחת פיקוד העורף. << אורח >> עופר פרובלר: << אורח >> ישבנו לפני עם ראש המועצה. חשוב להגיד שהמועצה הגישה קול קורא למיגון גני ילדים שנמצא בתהליך ואמורה להגיש קול קורא עד יום חמישי הקרוב לטובת בתי הספר. משרד הביטחון הוא הגוף הממונה. פקע"ר בשם משרד הביטחון הוא הגוף שממונה על כל מה שקשור למקלוט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממה שאני מכיר פיקוד העורף אמון לזהות את הצורך, להצביע עליו ולהעביר את זה למשרד הביטחון. לא כל יישוב מקבל מקלטים ציבוריים אלא רק בקווי עימות. בהתחלה עד 2 ק"מ, אחר כך 4-2 וזה נעצר שם. במקרה הייתי בפיקוד העורף במילואים אז אני עכשיו בשיתוף פעולה איתם. אתם צריכים למפות את הצורך. אתם ממליצים שבית ג'ן צריכה להיכנס בגלל הטופוגרפיה, המיקום והקרבה לגדר וכל מיני פרמטרים שלכם. משרד הביטחון אמור לעשות את תוכנית העבודה שלו. כך צריך להיות. אתם צריכים להתחיל את המועצה. << אורח >> עופר פרובלר: << אורח >> המועצה בקשר שוטף עם מחלקת מיגון בפקע"ר שהיא האוטוריטה בכל תחום המיגון והמקלוט. גם ראש המועצה וגם אנשיו. יש תהליכים שמתקיימים ויש תהליכים שצריך להשלים אותם. מהישיבה שעשינו התרשמתי שהדברים על המסילה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו ממחלקת מיגון היה פה? << אורח >> עופר פרובלר: << אורח >> אני לא יודע להגיד. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> ישבנו עם הקודמים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא אם אתם הייתם שם אלא אם הם היו פה? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> הם היו פה אבל זה היה בזמן המלחמה והבלגן. הם היו פה. אנחנו שמנו את הדברים על השולחן. אנחנו נתקדם עם זה. יש עוד שתי נקודות. יש לנו בעיה דיפרנציאלית בכול אם זה במשרד השיכון, במשרד החקלאות, משרד הפנים, משרד החינוך, משרד תשתיות. אנחנו בבעיה דיפרנציאלית. משרד החקלאות מתקצב את בית ג'ן ב-500,000 שקל כל שנה לדרכים חקלאיות. כמוני גם עין אל-אסד. עין אל-אסד מונה אולי 1,500 נפשות. אצלנו 13,000 עם שטח הרבה יותר גדול ואנחנו מתוקצבים כמו עין אל-אסד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השנה תקבל יותר. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אותו דבר בכל המשרדים כמו משרד התשתיות. אנחנו בבעיה רצינית. לגבי תעסוקה אנחנו בדין ובדברים להקים מרכז תעסוקה בכניסה לכפר. אנחנו מזכירים כל הזמן תעסוקה נשים. לא כל הנשים שלנו יכולות לנסוע מחוץ לכפר. זה חצי מהכלכלה של היישוב. חצי מהחוסן של היישוב שהאישה תוכל להשלים או להכניס פרנסה. יש לנו לא מעט בנות מלומדות דוקטורנטיות, מהנדסות ויזמות - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה עומד התכנון? << אורח >> עביר מחמוד: << אורח >> הצענו שיהיה פתרון כמו שעשו בבני ברק שהביאו את הייטק לבני ברק לנשים הדתיות והחרדיות. להביא את התעסוקה ליישוב לנשים דתיות. << אורח >> ראסם נאטור: << אורח >> כל השאיפות במקומן אבל כל עוד אין מגרש שמחכה ליזם אז אנחנו בבעיה. גם אם היזם הוא מקומי אבל אין לו מגרש הוא לא יקים מפעל. יש כאלה שיש כמה יזמים ביישוב שפרוסים בתוך השכונות. יש הרבה מטרדים שצריכים להוציא מתוך היישוב כמו מלאכה ותעשייה קלה. בית ג'ן לא קיבלה שום מענה משום תוכנית ממשלה לחברה הדרוזית עד היום. הוא לא קיבל מענה רק בגלל הבעיה התכנונית. יש פה שני אנשים שנמצאים כאן עאסם ובלאל ממשרד הפנים. כדי שאני אתקדם צריך תא שטח של לא פחות מ-100 דונם אבל אני חושב שלבית ג'ן מגיע לפחות 150 עד 200 דונם לפי הצרכים. אנחנו לא מצליחים להצביע על תא השטח הזה. אם יצביעו עליו בהסכמה של הוועדה המחוזית זה מספיק לי. אמרתי לראש המועצה כמה פעמים שמספיק לי שהוא יביא לי פרוטוקול מהוועדה המחוזית שהם מסכימים שבתא השטח הזה יקום אזור תעשייה אני אעשה סקר ותכנון. יש כסף. אין שום בעיה. נפתח. גם אם זה בקרקע פרטית. ביולי היינו אמורים לעשות סיור כאן של בועז והוועדה המחוזית - - - << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> הצבענו על זה. << אורח >> ראסם נאטור: << אורח >> גם עאסם היה אמור לבוא ובסוף הסיור לא נערך. הצעד החשוב כדי שאנחנו נתקדם זה להביא את הוועדה המחוזית שתצביע ותאשר לנו כתם של 150 ומעלה ואפילו 120 דונם כדי שנוכל כמשרד לתכנון ולערוך סקר היתכנות ולהיכנס לתב"ע. אין בעיה תקציבית. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> מה זה כתם? << אורח >> ראסם נאטור: << אורח >> שטח. פוליגון. שמישהו יצביע עליו. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> משרד הכלכלה בא ואומר שקודם כל הקרקע תהיה פרטית. מה שרפיק הסביר לנו בדאליה בנושא השיכון שצריך חוק עזר וצריך להעמיד כסף - - - << אורח >> ראסם נאטור: << אורח >> ברור. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אותו דבר במשרד הכלכלה. זה חסם מטורף לפיתוח קרקע פרטית לתעשייה. בנוסף יש לנו ועדה במשרד הכלכלה בסוף השבוע ביום חמישי. אם אין תב"ע - - - << אורח >> ראסם נאטור: << אורח >> לא נכנס לשום מקום ללא תב"ע. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אני לא יכול להוציא כסף. הוא במצב שאין לו בכלל תב"ע. אין לו במתאר אזור מסומן סגול שזה אזור תעשייה ואין לו תב"ע. אם אני היום כממשלה והמשרד הייעודי משרד הכלכלה רוצה לתת כסף לאזור התעשייה המימוש יהיה בעוד - - - כמה זמן לוקח לאשר תב"ע? שלוש שנים במצב הכי טוב. << אורח >> ראסם נאטור: << אורח >> מה זה משנה? צריך להתחיל. צריך לקבוע צעדים כדי שזה יתקדם. זה שאין לנו תב"ע ואין אזור תעשייה אמרנו. לא נתווכח. כדי לקדם תהליך בריא ונכון שבסוף נגיע לאזור תעשייה צריך להתחיל. לפי שהסדר כפי שאמרתי. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> השטח סומן. הצבענו על השטח. דיברתי על האבטלה הסמויה בין הדברים שאנחנו מדברים עליהם. עשינו מיזם גיוס המונים. אנחנו הרשות היחידה בארץ שיצאה לגיוס המונים ופנתה לכיס הפרטי של התושבים בארץ בשביל לנסות לקדם כמה פרויקטים שראית אותם במדרגות שקורים כבר שנים. אין לי מרכז צעירים. אין לנו פעילות פורמלית. אין לנו פעילות של חיי לילה. אמרתי לך שעשינו שערים למעלה כי אין מקומות תרבות ומקומות בילוי לאנשים. אין מקום שיכולים לשבת בו ולכן יש לנו את הבלגן הזה. כל דבר שמוזכר שם אנחנו צריכים לתת עליו את הדעת בשביל למצוא פתרון. חבר הכנסת עמאר שאל מה עם התכנון. אני אענה בקצרה כי סיימנו את המצגת. אלה התמונות מפעילות ענפה. יש לנו תושבים מדהימים בעשייה שלהם. הרוב בתרומות. << אורח >> עביר מחמוד: << אורח >> בזכות עובדי המועצה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אין לנו מגרש כדורגל. דיברנו על זה בדרך. יש היתרים. אנחנו לא מצליחים לקדם אותו בגלל חוסר תקציב. עכשיו יש קול קורא של משרד התרבות שיכול להיות שנזכה בו. יש לנו תקציב ממפעל הפיס באמות המידה 8 מיליון אבל לפני שנגיע ל-20 מיליון או 15 מיליון לא נוכל להזיז פירור שם. אני השנה מתחיל לעבוד על המגרש. יש כסף או אין כסף אני מתחיל לעבוד על המגרש עם מה שיש. אני צריך את הסיוע שלכם כי בלי תרבות ובלי ספורט ליישוב כזה אין זכות קיום. אין תשתיות ביישוב. פלג הגליל נכנס לפי עשר שנים. היום אנחנו במצב ש-45% מתושבי הכפר מחוברים לתשתיות. זה מטורף. אין להם תקציבים. זה מתעכב בשל הטופוגרפיה וגם אדמות פרטיות. אני לא ממציא תירוצים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מג'יד, כמה כסף יש במשרד הספורט? << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> לגבי משרד הספורט, הם ניגשו לקול קורא. מתקנים ספורט אנחנו מדברים על 60 מיליון שקל בחמש שנים. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> 60 מיליון שקל? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כאשר אתה אומר שהם ניגשו לקול קורא במשרד הספורט זה בנוסף למה שמגיע להם כרשות מקומית? מתוכנית החומש יש להם עוד כסף? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> זו לא הרשות שלי. 60 מיליון שקל זה עבור כל העדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבין. אני אשאל עוד פעם. משרד הספורט מתקצב רשויות בשוטף. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם יכולים לקבל תקציב ממשרד הספורט פלוס תוכנית חומש או שזה או זה או זה? << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אני אגיד לך איך זה בנוי. תקציב של מתקני ספורט זה כסף משרדי וכסף תוספתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כסף משרדי? << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> חצי, חצי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקל אחד לא עבר מהתקציב המשרדי. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אם המשרד רוצה להיות הגון עד הסוף יבוא ויגיד שאני מתקצב את בית ג'ן באיקס שקל בשוטף בלי שום קשר להחלטת הממשלה. החלטת הממשלה באופן עקרוני מחייבת אותו לשים גם את המשרדי וגם התוספתי כאקסטרה למה שהוא נותן בלי טובות של אף אחד. זה לא תמיד קורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה תמיד לא קורה. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> לא. יש משרדים שכן עושים את זה. לא כל המשרדים. הבעיה אצלו שגם אם אתה נותן לו קול קורא הוא יקבל 6 או 7 מיליון שקל אך זה עדיין לא יספיק לו. הוא צריך לארגן משאבים ולהיות אומן בארגון משאבים כדי להגיע לתקציב של 18 מיליון שקל שזה עלות ממוצעת של בניית מגרש כדורגל. תחשוב על הטופוגרפיה אצלו שהיא ייחודית ואנחנו מבינים שהסיכוי שנזיה דבור יוכל לבנות מתקן – אני לא מדבר על מתקן ספורט של ליגת העל – מתקן ספורט של ליגה א' של מגרש כדורגל הוא לא גדול. עם זה אנחנו נלחמים כמשרד, כמטה וכרשות לפיתוח כלכלי אל מול מי שמתעסק עם זה. אתם מכירים את הניצול - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נתייחס לזה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> דיברתי על תקציבים. דיברתי על הדיפרנציאציה שצריכה להיות בין המשרדים. שלחנו את כל זה. בסך הכול עשרה סעיפים. לא רצינו להיכנס ליותר מזה. אם נשיג מהם את העשרה או 12 זה יהיה מצוין. אני רוצה לקצר כי יש לנו עוד 7 דקות. הייתי שמח לשמוע אחרי ששלחנו לכם את הכול אם יש לכם תשובות מה מקדמים, מה לא מקדמים, מה הוועדה נותנת לי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו רוצה להוסיף משהו לפני? << אורח >> אשרף חלבי: << אורח >> אני חבר מועצה, בן היישוב. יש לי ארבעה ילדים קטנים. כל מה שראש המועצה מציג פה אנחנו שומעים אותו לא בקדנציה הזו. אנחנו מדברים על הבעיות שיש בבית ג'ן כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה זמן. לא משנה מי הממשלה הקיימת, לא משנה מי ראש המועצה הקיים אבל לילדים שלי אין מגרש כדורגל, לילדים שלי אין תשתיות מתאימות, לילדים שלי אין גן ילדים ראוי, לילדים שלי אין שום דבר שהוא דומה טיפונת לכל מה שקורה במדינה. אני לא רוצה לתת דוגמאות. כולם יודעים פה. לכולם יש ילדים וכולם יודעים איפה הילדים נולדו. ברחוב אומרים לנו שהבעיה היא המדינה. לפעמים המדינה אומרת שהבעיה זה אתם, המועצה, האנשים והעובדים. המדינה נמצאת פה, נכון? אלה משרדי הממשלה, אלה האנשים שאמורים לבוא לעשות את העבודה. אני בתור אזרח פשוט ואני אומר לך בשיא הרצינות לא מעניין אותי מה הבעיות שהיו עד היום. הפער הזה נוצר בגלל טעויות של אנשים שחלקם קיימים פה ויושבים סביב השולחן הזה. הפער הזה נוצר בגלל לא העבירו תקציבים לאורך הרבה מאוד שנים לכל מיני דברים. אם אתם יושבים פה בישיבה כזו ואכפת לכם באמת מהיישוב ובאתם לפה ואתם נהנים והכול בסדר, אני בתור אזרח בבית ג'ן חשוב לי מאוד שבשנים הקרובות ואם המדינה הזו רוצה לעשות בשנה אחרת יכולה לעשות הדברים שאין לי מגרש כדורגל לילדים והתשתיות יהיו טובות וראויות וכמו שצריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> מנהלי המחלקות? מהמשרדים? << אורח >> בלאל נמר חאג': << אורח >> אני רוצה להתייחס בנושא של חלוקת הכנסות מאזורי תעשיה שכנים תפן, כרמיאל, בר-לב ודלתון. נזיה, אני רוצה לחדד שלתפן יש מועצה תעשייתית שהיא מבין שתי רשויות שהן מועצות תעשייתיות. מה שחשוב להדגיש כאן שחלוקת הכנסות מתבצעת על רווחים. גם אם אתה אומר שהיום אני רוצה להכניס את בית ג'ן ולתת 20% או 10% אם המועצה מגדילה את היקף הפעילות של ההוצאות אז אין לי יותר מדי רווחים. בסוף אני אקבל אפס. אל תבנה על זה, נזיה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אני לא בונה על תפן << אורח >> בלאל נמר חאג': << אורח >> זה לא רלוונטי. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אני בונה על כרמיאל. נחסמנו בוועדה הגיאוגרפית בכרמיאל. ראש עיריית כרמיאל וכל הוועדה הסכימו. חתמנו על חוזה של הכנסה של 14% מהרווחים של אזור התעשייה שיקום ולא ממה שקיים, מההרחבה. הוועדה הגיאוגרפית מתנגדת. למה? כי אנחנו בסוף העולם למעלה. << אורח >> ראסם נאטור: << אורח >> אנחנו אישרנו את התקציב – אני אחראי על האזור – בתנאי שאתם תקבלו. זה אחד התנאים גם של התב"ע. אם הוועדה לא נותנת לך אז אנחנו נעצור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ידענו את זה. << אורח >> ראסם נאטור: << אורח >> בתנאים של התב"ע כתוב שהחתימה מותנית בחברות של חברים מהמגזר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החסם שהעלו בוועדה היה הנושא של המרחק. << אורח >> עמאד פארס: << אורח >> אני רוצה להתייחס ברשותכם לסעיפים שבע ושמונה. עמאד פארס, מפקח מחוז במשרד החינוך במחוז צפון. בקשר לסעיף שבע כתוב על תקציבי חינוך. המחוז העביר 59,000 שקל עבור החימום. בקשר לבניית גנים זה צריך להיות תהליך עם המחוז ועם הפיתוח והבינוי במשרד. זה בכללי. לגבי בתי הספר, אני ביקרתי השנה בכל בתי הספר והם טעוני שיפור. אם אנחנו מדברים על הבוגר הרצוי שלנו ממערכת החינוך אנחנו חייבים לתת לו תנאים הראויים כדי להתקדם. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה, היסם מהנדס המועצה. << אורח >> היסם עטילה: << אורח >> אני רוצה לגעת בתוכנית החומש של הדרוזים. אף אחד מאנשי המקצוע של היישובים לא שותף בתוכנית. התוכנית לא נותנת מענה ליישובים. צריך להכין תוכנית ולתת מענה לכל יישוב באופן ספציפי. בתוכנית החומש הכינו סעיפים שחילקו אותם ליישובים לפי נוסחה אבל למשל בבית ג'ן יש לנו כל כך הרבה צרכים שתוכנית החומש לא נתנה מענה לאותם צרכים. צריך בתוכניות הבאות או אפילו אם יש אפשרות עכשיו לבחון התוכנית ולשנות את הסעיפים. אם לא אז בתוכניות הבאות להתייחס לצרכים של היישובים. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> שלוש נקודות שלא התייחסתי אליהן אבל הן בעוכרי. אני משלם 6 מיליון שקל בשנה לפינוי אשפה. לא המשרד לאיכות הסביבה או אף אחד נותן לי מענה או פתרון. לא תחנת מעבר או לפינוי. לגבי הקצאות לחורף, אנחנו יישובים שיש בו ארבעה חודשים חורף. אנחנו משלמים רק לסולר בשנה מיליון שקל. רק סולר לחימום עוד לפני שהתחלנו עם החשמל ועם הסקה. אנחנו מנסים למצוא כל מיני פתרונות לבתי ספר. חוץ מהאמצעים שאנחנו צריכים מפיקוד העורף כמו פינוי שלגים – אנחנו כפר שנחסם בשלג. יש לנו תוכניות ויש לנו הכול. לגבי מבני חינוך, אנשי מערכת החינוך ומשרד הפנים נמצאים פה. למבנה חינוך שקיים משנת 1974 אין לו היתר. איך יכול להיות שמשרד ממשלה אחד זורק את זה על השני וגם משרד התכנון. יש לי שני בתי ספר. משרד החינוך מתקצב את בית הספר אבל תלמידים לומדים שם ונפצעים - - - אין לו היתר. כאשר אני צריך משהו בקול קורא אז אין היתר. ועדת תכנון זורקת אותי לכל מיני מקומות ומשרד החינוך אומר לי שלא מגיע לך כי אין לך היתרים. משרד אחר זורק אותי ללכת ליועץ משפטי שיוציא לך מכתב מסוים. זה דברים בסיסיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ברור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה שמתם לבינוי במשרד החינוך? << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> בינוי מוסדות חינוך? לא היה כלום. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> לא היה. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> לא שמנו שקל כי לא עלה צורך. יותר מזה, בבית ג'ן יש כמה גני ילדים - - - << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> 11 גנים שכורים. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> יש הרשאות לבינוי גנים שלא מנוצלות. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> למה הן לא מנוצלות? האדמה היא האדמה של רמ"י וצריך להפקיע אדמה. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> זה לא הוויכוח. אף אחד לא בא אליך או לאחרים בטענות. יש מצב בעייתי. אנחנו כדרוזים ואני בא מהמגזר הזה – נוצר מצב שאנחנו - - - בכסף. יש כסף ויש הרשאות אבל אנחנו מפספסים את החסמים. במקרה של הבינוי של גני ילדים אני בטוח יש חסמים עניינים. לא סתם שלא בא לך לבנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין ועדת חסמים? << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אני אומר שמבחינה תקציבית יש הרשאות. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> יש לנו הרשאות לקול קורא להקמת קמפוס לגיל הרך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין ועדת הסרת חסמים? << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> יש ועדה להסרת חסמים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי עומד בראשה? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> ויש הרשאה לעוד שני גנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאשר אנחנו היינו בממשלה הקמתי ועדה להסרת חסמים ברשות מנכ"ל משרד האוצר - - - << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> כמה פעמים היא התכנסה? שלוש פעמים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא התכנסה כל שבוע. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> עם רם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התכנסה כל שבוע. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אנשי המקצוע מתקנים אותי. מנהלת משאבי אנוש ותוכניות כלכליות והמהנדס, בבקשה. << אורח >> עביר מחמוד: << אורח >> אני אתייחס לשני דברים ברשותכם. לעניין הרשאות, אנחנו לא יכולים לקבל הרשאה. אולי אתה מתכוון להכרה בצורך. יש הכרה בצורך לבנות גנים בבית ג'ן אבל לא הרשאות. התהליך של ההרשאות יתחיל אחרי שנסיים את העניין עם טופס קרקע. בטח המהנדס מכיר את זה מצוין. ברשותכם אני אתייחס לנקודה שלא עלתה שהיא המטצ'ינג. לרוב בקולות קוראים אנחנו חייבים לשים מטצ'ינג. אני לא מדברת על משרד השיכון או משרד לפיתוח נגב וגליל. אני מדברים על משרדים שלא נמצאים כאן. את הנקודה הזו אני מעלה בפני הוועדה בכלל וגם כנקודה לחומש. אם יש לנו תקציב לדרכים חקלאיות ממשרד החקלאות במסגרת תוכנית החומש לא צריך לשים שם מטצ'ינג. זה כסף של המועצה. למה אנחנו צריכים לשים 20% מטצ'ינג. זה המון. אולי מבחינתכם 100,000 שקל נחשב לסכום קטן אבל מבחינתנו זה הרבה. אני מדברת בכלל על נושא שצריך להעלות אותו בפני הוועדה ולא רק בתוכנית החומש אלא בכלל. כל העניין של אשכול ארבע וראש המועצה התייחס לזה הגיע בנקודה מסוימת של זמן שהיא בכלל לא רלוונטית לבית ג'ן. זה עלה אחרי תקופת הקורונה וקיבלנו פתאום ארבע. כאשר אתה מדבר על מדרג מאחת עד ארבע אז במקום לשלם 10% היום אנחנו מגיעים ל-25% ו-30% ומראש אנחנו נמנעים מלגשת לתקציבים. זו נקודה שחייבים להעלות אותה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה לחבר הכנסת פורר על קיום הוועדה. תודה לראש המועצה על האירוח. תודה לכל משרדי הממשלה. להגיע לכנסת בירושלים זה קשה לאנשי הצפון אבל לפחות לא מסתובבים בין היישובים. אתם מגיעים לוועדה, יושבים בה, דנים בנושאים ורצים הלאה. תודה לכל משרדי הממשלה שהגיעו לכאן. אני מקווה שיהיו לנו תוצאות אחרי זה. נשמע את הסיכום של חברי, חבר הכנסת פורר. אני אומר לכם אם לא תהיה תוכנית ייעודית ייחודית לבית ג'ן, נשב עוד עשר בבית ג'ן ונדבר אותו דבר. בית ג'ן צריכה תוכנית ייעודית. אין עוד עיר או יישוב במדינת ישראל שיש לו את הקושי הטופוגרפי שיש בבית ג'ן. צריך לעבוד בנושא הזה וללחוץ בנושא הזה. תוכנית החומש היא תוכנית טובה מאוד אבל כאשר אני שומע שתקציב הספורט לחמש שנים 60 מיליון הדבר לא ייתן את הפתרון. כאשר אני שומע שלא היה צורך בבינוי למוסדות חינוך אז אני לא יודע מה יהיה בעוד חמש שנים. חמש שנים שאין צורך בבינוי ביישובים הדרוזים? זה מעלה לי את העצבים. כאשר אני הייתי שר שמתי 80 מיליון שקל לבינוי. מ-80 מיליון לאפס בחמש שנים? בשנתיים שמנו 80 מיליון שקל. אני לא רוצה לקחת - - - << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 80 מיליון שקל נתן מענה כי גם הילודה נמוכה אצלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב מאוד שנתתי מענה לשבעה שנים בשנתיים שהיינו. משרדי הממשלה שומעים וחבר הכנסת פורר שהיה שר נגב וגליל והחקלאות שומע אם לא נכין לבית ג'ן תוכנית להחלטת ממשלה ייעודית כמו שעשינו לירושלים וג'סר א-זרקא - - - לג'סר א-זרקא נעשתה תוכנית ייעודית והוזרמו מאות מיליונים. גם בית ג'ן צריכה את זה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> כמה זמן ייקח לממשלה לתת לי אישור? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בממשלה הזו? הרבה זמן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בגלגול הבא. נצא עם ההרגשה טובה. חייב להיות מגרש ספורט. אני חושב שבתוכנית הקודמת תקצבנו את הנושא הזה. לא היה היתר ואחר כך הכסף הועבר לכל מיני מקומות. אני מקווה שבעתיד הקרוב יהיה מגרש. מג'יד נגע בנקודה חשובה מאוד. הם מתקצבים 6, 7 מיליון שקל לפי התוכנית. אם ייתנו 6 מיליון זה המון כסף. אם לא יהיה לך גיוס מבחוץ אז 6 מיליון ועוד 8 מיליון שהם 14 מיליון אתה צריך להגיע 25, 30 מיליון שקל בשביל להקים מגרש כדורגל. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> מפעל פיס אמר שיתקצב. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אנחנו צריכים לדאוג לקולות קוראים וזה עלה גם בוועדת הכספים. אלה קולות קוראים שהם ייעודים להחלטת הממשלה. זה שעושים קולות קוראים שהם העתק הדבק מקולות קוראים ארציים על החשבון החלטת הממשלה זה לא מביא אותו לשום מקום וזה לא מקדם אותנו. זה הדבר שצריך לעשות. רוב הכסף מגיע מקולות קוראים. אנחנו צריכים לשנות תפיסה בממשלה לגבי קולות קוראים. צריך לעשות קולות קוראים ייעודים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הקולות הקוראים הם כלי להוציא את הכסף. זה לא האירוע. קול קורא הוא בסף הכול השיטה. אתה יכול להוציא בדרך כזו או בדרך אחרת. אני ממשיך את מה שאמר חבר הכנסת עמאר שזה בדיוק מה שצריך לעשות פה. קודם כול תודה רבה על האירוח ועל הארוחה. היישוב באמת יפה. היישוב יפה בגללכם ולא בזכות הממשלה ולא בזכות מה שאתם מקבלים. אני הסתובבתי והשאלה הראשונה ששאלתי את ראש המועצה איך אתה מפנה אשפה פה. איך מסתובבת משאית אשפה לאסוף את האשפה בין המבנים אם הטופוגרפיה הזו וכמה זמן לוקח לעשות סיבוב כזה? כשהוא צריך לשים קו ביוב לגן ילדים או לבית ספר זה לא כמו שאתה שם קו ביוב בכרמיאל. אנחנו עושים ישיבות של הוועדה בהרבה מאוד מקומות. כל מועצה שאנחנו מגיעים הדבר הראשון שאומר לנו ראש מועצה או ראש רשות הוא שהרשות שלו היא מיוחדת והיא לא כמו הרשויות האחרות. אני יכול להגיד לך שפה זה באמת המצב. זה באמת המצב. אין אפשר להשוות את הטופוגרפיה לשום דבר אחר שאתה רואה בארץ. הממשלה לא יכולה להתעלם מזה. הדבר הנכון הוא החלטת ממשלה ייעודית ותוכנית ייעודית לבית ג'ן. אם אהיה פרקטי, בממשלה הזו זה לא יקרה. חבל על הזמן. אני לא יודע עוד כמה חודשים או שבועות נשאר לממשלה הזה. זה לא יקרה. לכן צריך למצוא בתוך ההחלטה הקיימת איך מייצרים – את זה אני אומר לכם. עובדי המשרדים הרבה פעמים יודעים למצוא את הפתרונות כשהם רוצים ולבוא איתם למעלה. צריך למצוא ייעודים לבית ג'ן. אני מתבייש כשאני בא ליישוב עם 13,000 תושבים שאומרים שאנחנו רוצים הקמת מגרש כדורגל ראשון בבית ג'ן. איך יכול להיות שאין פה מגרש כדורגל? איך יכול להיות דבר כזה? איך יכול להיות שאנחנו אחרי מלחמה של שנתיים ואין מיגון בגני ילדים ובתי ספר. אני נכנס היום לגן ילדים – אם היו שמים גן ילדים כזה בכרמיאל אז כל העיר הייתה עולה בלהבות. כל העיר עולה בלהבות. ההורים היו מבעירים את העיר. בלי מקלט, בלי מטבח כמו שצריך, בלי חיבור לביוב, בלי חצר - - - << אורח >> אשרף חלבי: << אורח >> אנחנו צריכים לשאול את השאלות האלה, לא אתה. אתה צריך לתת לנו את התשובות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא הממשלה. אם הייתי הממשלה הייתי מדבר אחרת. אני מדבר פה למשרדי הממשלה. אני אומר לכם שהדבר האופטימלי שצריך לקרות הוא החלטת ממשלה ייעודית לבית ג'ן או לפחות החלטת ממשלה שמאפשרת להחריג אותה. אני מדבר איתכם ברמה הכי פתוחה. אני אתם יודעים כמוני שכנראה לא תעבור החלטה כזו בשנה הקרובה. בואו תמצאו את הדרך בתוך המשרדים. אני יודע שבכל משרד ומשרד כאשר רוצים לייצר פתרונות מוצאים את הפתרון. בית ג'ן צריכה לקבל קצת יותר. עולה לו לפנות אשפה יותר ממה שעולה לכל מקום אחר. עולה לו לעשות פיתוח יותר ממה שעולה בכל מקום אחר. צריך להתייחס לזה גם בתוך החומש, חבר הכנסת עמאר. אתם יושבים עם משרדי הממשלה וועדת הכספים צריך לייצר שם דיפרנציאציה. נכון, אני מסכים איתך לגמרי. הכי קל למשרדי הממשלה לעשות העתק הדבק מקול קורא של מגרשי ספורט כלליים ומוציאים את אותו כסף עוד פעם ועוד פעם. זה לא המצב. בסוף צריך לקחת לטווח הזמן הקצר ולטווח הזמן הארוך. מה שמופיע פה הוא לטווח הארוך. צריך לשים שלושה יעדים מרכזיים לשנה הקרובה שאיתם צריך להפוך את השולחנות בממשלה. אם נבוא עם 12, 15 יעדים זה יראה גדול מדי. אני אומר למשרד הביטחון שהמיגון הוא אל"ף-בי"ת. לא סיימנו את המלחמות אם למישהו לא ברור כולל מה שקרה היום בלבנון. לא סיימנו את המלחמות. האזור הזה הוא אזור שחייב להיות ממוגן. אני לא יודע איזו ועדה צריכה להחליט על זה אבל צריך לגמור את הסיפור הזה. הדבר השני הוא נושא פטור ממטצ'ינג שנאמר פה. אפשר לעשות את זה. זו החלטה משרדית. חשב של כל משרד יכול לעשות את זה. חשב של כל משרד יכול לקבל את ההחלטה הזו. לא צריך החלטת ממשלה בשביל זה. אנחנו עושים בעוד חודש ישיבות מעקב על כל הסיור הזה. אני רוצה שלישיבה יבוא משרד החינוך ומשרד הספורט. איזה עוד משרדים יש לך עניינים של מטצ'ינג? חקלאות? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> רווחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כלכלה, רווחה, אנרגיה. אני רוצה שהם יבואו עם תשובה למה לא להחריג ממטצ'ינג את בית ג'ן. לגבי הנושא של 90% על מחיר הקרקע - - - << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אפשר בזימון שלכם למשרדי הממשלה שייכתב שזה הנושא? לפעמים לא שולחים את הנציג הנכון לישיבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לנו מנהל ועדה מקצועי. אמל מקצועי מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בנושא של מועצת רמ"י צריך לפנות אליהם. כאן זה לא יבוא בהחלטת בממשלה ובטח לא במצב שהם עכשיו. הבנתי שהולכים להוציא ועדת איתור ליושב-ראש רמ"י. יש שר, אין שר. אני לא יודע מי שר השיכון. זה כל פעם זה מתחלף. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> השר שלי היום הוא חיים כץ - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובלילה? << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> הוא תומך בכל מה שאני אומר. אני הייתי אומר חד-משמעית שצריך להעביר את הנושא למועצת רמ"י שתאשר 90% גם על מחיר הקרקע. זו עמדת השר. הוא תומך. הבעיה היא בסוף בתוך מדינת רמ"י. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבעיה היא יושב-ראש רמ"י. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> מדינת רמ"י. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו רתומים לטובת הנושא הזה לכל דבר ועניין. תפעיל אותנו. הדבר הנוסף שאני חושב שהוא אפשרי הוא מגרש כדורגל. אם תקבל 6 מיליון ועוד יש לך 8 מיליון ממפעל הפיס אתה כבר יכול להתחיל ולצאת לדרך. << אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >> הוא יקבל ממני מיליון שקל להכין את המגרש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יצא משהו מהישיבה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> הוא אישר את זה לפני כן. עכשיו הוא צריך להוציא עוד מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בישיבת המעקב יבוא גם משרד הספורט לדיון על הקמת מגרש הכדורגל בבית ג'ן. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> מתי תהיה ועדת המעקב? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ועדת המעקב תהיה בסדר גודל של עוד חודש. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> אני מבקש שגורמים משפטיים בתוך המשרדים יהיו בוועדה כי יש סוגיות משפטיות לגבי מטצ'ינג. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> כדי שזה יהיה תכליתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מידיעה בסמכות החשב לפטור ממטצ'ינג רשויות מקומיות. אני כמנכ"ל משרד עשיתי את לא פעם ולא פעמיים לרשות שהגיעה לה פטור ממטצ'ינג. עשינו לשדרות שלא הייתה יכולת לתת מטצ'ינג. תודה רבה. ישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:20. << סיום >>