פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 771 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ו (25 בנובמבר 2025), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה-2025, של ח"כ צבי ידידיה סוכות << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי חברי הכנסת: צבי ידידיה סוכות מוזמנים: נטליה מירנצ'יב – מנהלת חחום מפרח אצי-כלכלה, רשות המסים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים ישי פרלמן – ייעוץ משפטי, רשות המסים יצחק אורבך – מנהל תחום ניכויים, רשות המסים שקד כסלו – עו"ד, מחלקה משפטית, רשות המסים ישראל מדן – ייעוץ וחקיקה (כלכלי), משרד המשפטים נועה שוקרון – רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר עומר רחמים – מנכ"ל מועצת יש"ע יואב סבן – מנהל אגף תפעול וקב"ט מועצה אזורית דרום השרון אושרת גני גונן – ראשת מועצה אזורית דרום השרון אור פירון זומר – ראשת מועצה מקומית אורנית ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה-2025, פ/5890/25 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה-2025, הכנה לקריאה ראשונה, המשך דיון. גברתי היועצת המשפטית, יש לך הנחיות? אתם התייחסתם אתמול לכל מה שנאמר? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עמדתכם ביחס לחוק? אני אשמח לשמוע. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> החלטת ועדת השרים תומכת בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך החקיקה יקודם בהסכמת משרד האוצר. ציינו שכרגע על ההחלטה אין מקור תקציבי. ככל שהממשלה תהיה מעוניינת לקדם אותה היא תצטרך להצביע על מקור להצעת החוק. יש שני מחקרים שנעשו על ידי בנק ישראל – אולי שווה להזמין אותם לאחד הדיונים - כשאחד נעשה בשנת 2016, השני בשנת 2024. הם מדברים על חוסר האפקטיביות של ההטבה, על כך שרק 10% מההטבות משמשות תושבים שהיגרו ליישוב המוטב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את הנתונים האלה כבר שמענו. איך אתם קושרים את זה להצעת החוק הזאת? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אנחנו סבורים שיש חוסר אפקטיביות במתן הטבות מס ליישובים. גם אם יש איזו שהיא מטרה לעודד מגורים באזורים מסוימים בארץ, אנחנו לא חושבים שזה צעד אפקטיבי. אזור יו"ש הוא לא אזור שסובל מבעיית ביקושים. 100% מהשיווקים באזור יו"ש היו שיווקים מוצלחים בשנת 2024, לכן גם בהיבט הזה אין בעיה שצריך לתת לה מענה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> יכול להיות שצריך לבדוק את כמות אישורי הבנייה אל מול התחלות הבנייה, כי היזמים לא בונים בגלל שהם מבינים שאין להם למי למכור את הבתים. צריך לראות כמה אישורי בנייה יש ביישובים, לראות כמה יזמים נכנסו לבנות שם. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> סוגיית ההיצע ביהודה ושומרון היא סוגייה, אבל היא לא משהו שהטבות המס יפתרו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד לך למה בעיני כן. כשאת מודדת אם יש ביקוש למקום או אין ביקוש, זה נמדד בעיקר שם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא לגבי ביקושים ולגבי דברים כאלה נשמע בכל הדיונים על הטבות המס, לא רק בדיון הזה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני יכול להגיד לך שזה אתגר גדול מאוד. יש פער ענק בין כמות אישורי הבנייה והיתרי הבנייה, לבין כמות היזמים שנכנסים היום בפועל כדי לבנות את הבתים. זה דווקא מצביע על ההיפך, על זה שאין מספיק ביקוש. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בדיקה של שיווקים מצליחים היא בדיקה של מתודולוגיה כללית שאנחנו משתמשים בה בכל רחבי הארץ. מחוז יו"ש בהקשר הזה מוביל לטובה, זה בסוף דבר חיובי. היישובים המדוברים הם בסוציו יחסית גבוה. אם היינו מכניסים אותם לפוליגון הרגיל של הטבות המס, הם לא היו נכנסים ולו רק מהטעמים האלה. כרגע ההתבססות היא על דירוג של פיקוד מרכז, לא של משרד הביטחון בכללותו, ועל כך שההטבה הזאת תהיה ליישובים שהם ביהודה ושומרון בלבד, זאת למרות שבאותה חוות דעת יש התייחסות גם ליישובים שאינם ביהודה ושומרון, שזה משהו שאנחנו מתקשים למצוא לו איזו שהיא הצדקה או איזה שהוא הסבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדירוג שמדובר עליו במשרד הביטחון הוא דירוג שנעשה ב-2018. האם ביקשתם ממשרד הביטחון את הדירוג החדש, לבדוק מה קורה איתו? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כן. זה תהליך שנעשה בין הלשכות המשפטיות של משרד האוצר ושל משרד הפנים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה שיש יישובים מחוץ ליו"ש ברשימה זה דבר שנולד עכשיו. ברשימה הקודמת היו רק יישובים ביהודה ושומרון. << אורח >> ישראל מדן: << אורח >> אם יש קריטריון שלפיו יישוב מאוים מקבל הטבת מס, הוא צריך להיות בצורה שוויונית בכל הארץ, לא רק באזור ספציפי. אם הוועדה סבורה שצריך להוסיף קריטריון של מאוימות, כמובן שנדרש להגדיר ולבחון אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה עוד יישובים כאלה יש שהם לא ביהודה ושומרון? << אורח >> נטליה מירנצ'יב: << אורח >> התייחסתי בחישובים רק ליו"ש, אבל הרשימה יותר רחבה. בפסיקת בג"ץ נדרש שיהיה קריטריון שקוף, שוויוני וברור. המדד הביטחוני לא מתפרסם בשום מקום - אנחנו מתקשים להשיג אותו - ולא ברור לי איך הוא מתעדכן, איך הוא נקבע. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> חוות דעת ביטחוניות ניתנות כל שנתיים. חוות הדעת האחרונה שהתקבלה לא הייתה ב-2018, היא הייתה ב-2023, למיטב זכרוני. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לפני השביעי באוקטובר. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> בספטמבר של אותה שנה הייתה החלטה על המפה הכללית של עדיפות לאומית, כאשר לפני אותה החלטה ניתנה חוות דעת ביטחונית עדכנית, בין היתר ביחס ליישובים ביהודה ושומרון. כמו שאמרה נטליה, אכן יש ממד לא מבוטל של קושי בכך שאותה חוות דעת היא מסווגת, היא לא פומבית. את אותם קריטריונים אחידים, שוויוניים ושקופים שעליהם מתבססות הטבות מס אנחנו לא יודעים לעגן פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי, כשאין שקיפות - - << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הטבות מס ליישובים ניתנות על בסיס קריטריונים שכולנו יודעים להגיד מה הם. אנחנו לא יודעים להגיד על מה חוות דעת ביטחוניות מבוססות. אפשר היה לקבל יותר מידע בהקשר הזה באיזה שהוא תהליך שעשינו מול גורמי מערכת הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אני צריך לדעת על מה הן מבוססות? אם הגורמים האלה אמינים ועל בסיסם נקבעת מדיניות, מה - -? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נאמין להם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מדובר פה אפילו ברמה של משרד הביטחון, מדברים פה על חוות דעת, אם אני מבינה נכון, של פיקוד מרכז. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אין דבר כזה חוות דעת של פיקוד מרכז. חוות הדעת מגיעה דרך משרד הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה להזכיר ליועצת המשפטית של הוועדה, שבפיצויים של "חרבות ברזל" הסתמכנו על פיקוד - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אותו דבר, כי זו לא הטבה, אבל זה לא משנה. כשרוצים לפצות, כשרוצים לעשות משהו, כן מסתמכים על חוות דעת של פיקוד מרכז, פיקוד צפון, פיקוד העורף, פיקוד דרום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום שבו עומדות סוללות - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא משנה מה היה. כשרוצים אז כן אפשר. שקיפות ניתנת במקום שיש אפשרות לשקף. במקום שאין אפשרות לשקף, השקיפות המרבית צריכה להיות חוות הדעת עצמה, אלא אם כן פוסלים את חוות הדעת של הגוף הצבאי. גרוע מאוד אם בג"ץ אומר לפסול את חוות הדעת הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם המדינה לא סומכת על מי שקובע את דרגות האיום שלה - אנחנו באירוע אחר, אבל אם המדינה כן סומכת, הציבור צריך להיכנס ולהבין שיהיה לו מה להגיד על הקריטריונים האלה. שקיפות היא לעולם לעולם יחסית. גם תקציב הביטחון צריך להיות מחולק לפי שקיפות ולא כולנו יודעים לאן כל דבר הולך. יש פה קביעה ביטחונית בידי גורם מוסמך שהמדינה שמה עליו את ידיה, לכן העובדה שהוא לא חשוף לציבור לא יכולה לשמש, בעיני לפחות, איזו שהיא בעיה, מכשלה או עיכוב. אני אשמח מאוד להבין נימוק משפטי אחר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הקריטריונים שלפיהם פיקוד מרכז מחלק את היישובים משמשים היום כדי לבוא ולעשות חלוקה של מרכיבי ביטחון לפי האיומים, לא לצורך הטבות המס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה דנו באירוע של מעלה אדומים? כי הקביעות האלו של פיקוד מרכז העניקו ליישוב כמה מיליונים תוספת לתקציב הביטחוני, מה שאומר שהמדינה גם מסתמכת עליו במתן כספים לביטחון שוטף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם בהכרח אותה חוות דעת נסמכת על השיקול הביטחוני בלבד? האם היא עשויה להתגמש משיקולים נוספים שבאים לידי ביטוי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא שואלים את השאלות האלו אף פעם לגבי שום דבר אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זאת אומרת? הקריטריונים שנמצאים היום הם קריטריונים עם אמת מידה קבועה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> גם כאן הם מדידים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אי אפשר לבוא ולהגיד שרמת האיום היא לא שקופה. היא שקופה לגורמים שצריכים להיות חשופים אליה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שקובע את הקריטריון זה גורמי ביטחון, זה לא אני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא נסמכת על בסיס האיום. אני לא יכול להגיד לצבא: תן לי בדיוק את האיום. זה לא תפקידי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה שאני אומר, אבל זו גישה חולה להסתכל על השיקולים הביטחוניים בתור משהו שהמשפטנים יכולים להתערב בו. אתם לא יכולים להתערב בקביעות ביטחוניות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אף אחד לא מתערב - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא יכולים להתערב בדרגות איום, כיוון שאלה שרוצים להתערב בזה לא ייקחו אחריות אף פעם אם אחר כך זה לא קורה כמו שצריך. אם יש מפקד בשטח מסוים שהוא הסמכות העליונה, שהוא מוסמך מבחינת המדינה לתת קביעה, הקביעה שלו מחייבת בדיוק כמו שהקביעה של כל סמכות אחרת של המדינה שמתבססים עליה מחייבת, בדיוק כמו הקביעה של רשות המסים מחייבת. הציבור לא יכול להיכנס לכל פרמטר ולבדוק בענייני ביטחון. בביטחון זה לא עובד ככה, לא יעבוד ככה לעולם. זה שזה צריך להיות זמין לקובעי המדיניות – כן, וזה שהוועדה הזאת קובעת שזה מדרגת איום 2 ולא 3 וזה צריך להיות נסמך על איזה שהוא משהו שייתן להבין מה ההבדל בין דרגת איום 2 ל-3 ולמה מבקשים לקבוע את זה מ-3 ולא מ-2, בסדר, אבל להתחיל להיכנס ולקבוע למה היישוב קיבל ככה או אחרת – לא, לא, לא, זה לא רלוונטי, זה לא חלק מהנושא הזה פה. כשאנחנו באים לקבוע ולבדוק זכאות על בסיס איום, אז האיום הוא משהו שנקבע על ידי הסמכות המוסמכת לקבוע איום במדינת ישראל, וזה באזורים האלה פיקוד מרכז. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הממשלה מחלקת משאבים על בסיס חוות דעת ביטחונית בהחלטות עדיפות. אין לי שום יכולת לחלוק על שיקול הדעת של מערכת הביטחון ביחס לנושאים האלה, אבל לעומת החלטות אחרות, בין היתר בחקיקה, שבהן אפשר להתבסס על חוות דעת ביטחוניות, בהטבות מס יש קריטריונים אחידים שאנחנו יודעים לבחון. כאן מבקשים משהו אחר שיש לו כמה נדבכים של קושי. נדבך אחד זה שמבקשים להתייחס רק לפקמ"ז. למה זה בעייתי? כי פקמ"ז מסתכל רק על חלק מהארץ, הוא לא מסתכל על כולה. הבחינה של היישובים המאוימים צריכה להיעשות באופן רוחבי ביחס לכל הארץ. היה כאן אתמול היישוב כפר ורדים שאמר שהוא יישוב מאוים ולא יכול להיות שהוא לא יקבל. אם היינו יודעים שיש קריטריונים אחידים ומופעל אותו שיקול דעת על ידי כלל הגורמים שבוחנים את זה, אפשר היה לדעת האם היישובים ביו"ש מאוימים באותה מידה כמו שאר היישובים בארץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא נכון, כיוון שהמדינה החליטה שמי שקובע את דרגת האיום באזורי יהודה ושומרון זה אלוף פיקוד מרכז, ומי שקובע את דרגת האיום באזורים צמודי הגדר זה אלוף פיקוד צפון. אלוף פיקוד צפון קבע את הקו. לפעמים היה יישוב שהיה במרחק של 20 מטר מיישוב אחר שנשאר מחוץ לקו כי כך החליט אותו אלוף פיקוד. אי אפשר לבוא עכשיו ולהגיד: אנחנו לא יודעים אם מערכת השיקולים של פיקוד מרכז היא אותו דבר כמו מערכת השיקולים של פיקוד צפון, כי גם התפיסה הביטחונית היא אחרת. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> בוודאי יסכים היושב ראש, שבהפעלת שיקול דעת - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך להפעיל שיקול דעת. את שיקול הדעת המדינה מוסרת לאנשי מקצוע. יש משפטנים במערכת הביטחון, יש משפטנים בצה"ל. אני מניח שאם הם היו חושבים שמשהו בקביעות האלו הוא לא נכון, הם היו מרימים דגל. לא המשפטנים של משרד האוצר צריכים לבוא ולבדוק אם אלוף פיקוד צפון פועל לפי אותם פרמטרים של אלוף פיקוד מרכז או אלוף פיקוד דרום. זה לחלוטין לא עניינכם, זה לא תחום המומחיות שלכם. אל לכם להכניס את העניינים שלכם לתוך הדבר הזה. יש פה הצעת חוק פרטית שיש לה גיבוי מוועדת שרים. הבנו שאין עוד מקור תקציבי, אבל מכיוון ששר האוצר תמך אנחנו מניחים שיהיה לה מקור תקציבי. הקריטריון שנקבע בהצעת החוק הוא לפי דרגת איום. איך נקבעת דרגת האיום במדינת ישראל? יש גופים ביטחוניים שאמונים על דרגת האיום. ההשגות שלכם, ככל שישנן, על מידת המקצועיות או מידת האחידות של הגופים האלה לחלוטין לא רלוונטיות, כיוון שאינכם אנשי מקצוע בנושא הזה. אין לכם צל צילו של ידע, של התחלה של ידע להבין אם השיקולים של אלוף פיקוד צפון זהים לשיקולים של אלוף פיקוד מרכז, ואם לא - למה, ומה השינוי ברכיב הביטחוני של אדם שנוסע לבית שלו דרך שלושה כפרים ערביים לעומת אדם שנוסע בכבישים שכולם בתחומי מדינת ישראל, איך זה משפיע בדיוק, האם הוא צריך איזה שהוא מיגון מיוחד, מה זה עושה לנפש שלו, מה זה עושה מבחינת התחבורה של הילדים שלו. יש 80,000 דברים שאם ניכנס אליהם לא נגמור. אני לא מבין למה כל פעם הייעוץ המשפטי מתעקש להכניס את שיקול הדעת שלו במקום שאין לו שום מומחיות. יש ספר חוקים שבא ואומר א',ב',ג',ד'. איפה יש מבחינת ספר החוקים בעיה? אני לא רוצה לשמוע שהייתם שמחים אם הייתה מערכת שיקולים ביטחוניים אחידה, כי עם כל הכבוד זה לא עניינכם ואין לכם טיפה אחריות בקביעות שלכם אם משהו אחר כך ישתבש. למי שנושא באחריות יש את הסמכות בנושא הזה. מדינת ישראל, לא אני, החליטה שהקביעה של הקצינים הספציפיים האלה מחייבת לגבי הרבה מאוד דברים. יש להם סמכויות להורות על דברים הרבה יותר גדולים מהטבות מס. מה פתאום שכשרוצים עכשיו לעשות הטבת מס, אתם אומרים שזה לא שקוף, שאתם צריכים לבדוק? זה לא יכול לעבוד ככה. יש פה כשל לוגי עמוק בתפיסה. הסיבה שאני מרחיב על זה ומאריך כל כך זה כי אני רואה את זה קורה פעם אחרי פעם אחרי פעם ואתם לא לומדים, אתם ממשיכים בגישה הזאת של להביע את עמדתכם על דברים שאין לכם מומחיות. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני לא טוענת למומחיות בתחום הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על בסיס מה את קובעת? יש שיקולים. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אם רוצים לתת הטבת מס ליישוב בשל האיום שנשקף לו, צריך לבחון את האיום שנשקף לכלל היישובים בארץ על בסיס אותו שיקול דעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא יכול להיות אותו שיקול דעת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מה זאת אומרת "אותו שיקול דעת"? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוואי שטח אחד לא דומה לתוואי שטח אחר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כשנתנו הטבות מס בצפון מ-0-9, בחנו את כל מדינת ישראל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא נקבע פה שהנושא הזה ייבחן רק בשטחי יהודה ושומרון ולא בכלל הארץ. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שקרה בצפון ובדרום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאמר פה קודם שיש יישובים מאוימים שהם לא ביהודה ושומרון וצריך לבדוק למה הם לא נמצאים, שזה בסדר, על זה אני לא קובל. פה באים ואומרים לי שהשיקולים שעל בסיסם קובעים את דרגות האיום הם לא שקופים. זה, עם כל הכבוד, לא עניינם של יועצים משפטיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ככל שלא יודעים האם הקריטריון נשען על שיקול - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי זה לא יודע? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כי זה הופך להיות קריטריון לא שוויוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם חושבים שאותו קצין מפעיל את סמכותו שלא כדין, מן הסתם זה לא הדבר היחיד שהוא מפעיל את סמכותו שלא כדין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת לא השאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת כן השאלה, כי דרגת האיום לא משפיעה רק על רמת הטבות המס, דרגת האיום משפיעה על הרבה מאוד דברים אחרים שהוא קובע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשהעלה פה חבר הכנסת אזולאי את הנושא של חוות הדעת הביטחונית שניתנה בהקשר של מס רכוש ביחס למיקומים של סוללות ארטילריות, ראינו איך יש מקומות שבהם גם כשבוחנים שיקול ביטחוני השיקול הביטחוני יכול להתגמש. פה באה שקד ואומרת שיש קושי כי הקריטריון לא שקוף, כי לא יודעים מה משפיע על הקריטריון, האם רק השיקול הביטחוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעיני זה לא קושי, זה לא משהו שאמור לעכב. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> שיקול הדעת שמפעיל אלוף פיקוד המרכז לגבי דרגות האיום הוא לרוב על דברים שהם בתוך השטח שלו ולא עם השפעה כלל ארצית, לכן עולה הדרישה של הייעוץ המשפטי כפי שהיא עולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא קובע את דרגות האיום על בסיס היישובים אצלו. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> רק בפיקוד מרכז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצעת החוק כרגע עוסקת ביישובים האלה. ליישובים מאוימים בצפון או בכל מקום אחר יש את הקצין שלהם שאחראי לקבוע את דרגת האיום. אפשר לבוא ולהגיד שאותו גורם ביטחוני שאחראי על אותו אזור רלוונטי, אם לוקחים את כל הארץ, הוא שיקבע גם בנושא הזה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא אמרנו שהוא לא כשיר, אמרנו שיש בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאמר שעצם העובדה שהשיקולים הם לא שקופים היא בעייתית. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> היו שתי טענות - אחת מהן הייתה זו. הטענה השנייה דיברה על זה שכשקובעים קריטריונים על מדיניות כלל ארצית, הקריטריונים צריכים להיות כלל ארציים. פה אני רואה היגיון ביצירת קריטריונים כלל ארציים. יש את סוגיית המקור התקציבי, יש את סוגיית היישובים שאינם ביו"ש שעונים על הקריטריונים האלה, ויש את הסוגיות העקרוניות של הטבות מס שכוללות סוגיה של ביקושים, סוגיה של חוסר אפקטיביות וסוגיה של רגרסיביות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה יישובים יש שהם לא בתוך יהודה ושומרון? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא ספרתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי יודע להגיד? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> משרד הביטחון ראוי שיגיד את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין פה את משרד הביטחון. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני לוקחת איזה שהוא רפרנס מאיזו שהיא חוות דעת שנשלחה למשרד האוצר שהיא לא מסמך רשמי של משרד הביטחון. מן הראוי שיהיה מסמך רשמי שמאפשר להסתמך עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נזמין לדיון הבא את משרד הביטחון. אני מבקש שהם יכינו לדיון הזה את ההתייחסות למנגנון של קביעת דרגות האיום, עד כמה שהם יכולים, מתי זה מתפרסם, איך זה מתפרסם, באיזה פורום זה מתפרסם, מי זכאי לראות, ואיך הם מתייחסים לחוק הזה שכולו מסתמך על הקביעות שלהם לגבי איום ביהודה ושומרון ובמקומות אחרים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אם מדינת ישראל בחרה לתת הטבות מס בנגב ובגליל כי היא רוצה לעודד תושבים, היא יכולה לבחור את אותו דבר גם ביהודה ושומרון, נכון? בנוסף, למקומות שקרובים לגבול הוספנו עוד אחוזים לעומת יישובים שהם סוציו אקונומי גבוה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> רשימת הקריטריונים שמכניסה או לא מכניסה יישובים שוקלת שיקולים כלכליים ושיקולים של סוציו אקונומי של התושבים. לפי הפוליגון הזה יישובי יו"ש לא נמצאים בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כפר ורדים מקבלים למרות שהם סוציו אקונומי גבוה. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כפר ורדים לא, אבל שבי ציון כן. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> וגם להבים לא. זו סוגיה של סוציו, סוגיה של כמה יצא בניקוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך אתם מסבירים את שבי ציון? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כנראה ששבי ציון במיקום הגיאוגרפי שלה אל מול הסוציו שלה היא כזו שזכאית. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אם מטולה הייתה בסוציו אקונומי גבוה, היא גם הייתה מקבלת, נכון? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כן, כי יש החלטה מיוחדת על שני קילומטרים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אתה מתייחס לסוגיה של הטבות מס שניתנות על בסיס שיקולים ביטחוניים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כמו שבנגב ובגליל באים ומחזקים לפי הקריטריון של סוציו אקונומי או לפי קריטריון ביטחוני, אותו דבר אפשר לעשות ביהודה ושומרון. ביהודה ושומרון עושים את הניקוד לפי יישוב מאוים, לא לפי סוציו אקונומי. את העניין של סוציו אקונומי לא הכנסתי בחוק. << אורח >> נטליה מירנצ'יב: << אורח >> למה ליישובי פריפריה אנחנו רוצים לעודד כניסה של אוכלוסייה חזקה? מתוך סברה מסוימת – לא בטוח שהיא נכונה – שברגע שנכנסת אוכלוסייה חזקה היא זו שתדאג לפתח את היישוב, היא זו שתדאג ליצור חינוך טוב, תעסוקה. אני חושבת שזו גישה לא נכונה, אבל זה מה שעמד לעיני המחוקק. ברגע שמדובר באיום ביטחוני שום אוכלוסייה חזקה לא תדע - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מדינת ישראל באה ואמרה: אני רוצה לעודד תושבים בנגב ובגליל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו כל פעם מנהלים את אותו דיון על כן או לא הטבות מס, על הרלוונטיות של הטבות במס. אנחנו לא כל פעם צריכים לבוא ולהסביר מחדש למה אנחנו רוצים שזה יעלה. << אורח >> נטליה מירנצ'יב: << אורח >> פה הרלוונטיות עוד יותר פחותה מאשר - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק מסביר למה הבאנו רק את פיקוד מרכז ולא של כל מדינת ישראל. אם בנגב ובגליל מדינת ישראל באה ואמרה שהיא רוצה לעודד אנשים לגור שם - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שביישובים אחרים שמאוימים מישהו יגיד שאנחנו לא מעוניינים לעודד אנשים לבוא לגור. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הם רוצים להרחיב את אמות המידה האלו על כל הארץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ביישובים מאוימים. צריך לראות קודם כל על מה אנחנו מדברים מבחינת יישובים מאוימים. כל הבסיס פה הוא לא שאנחנו רוצים להביא אנשים לשם. הצעת החוק שלך לא רוצה להביא אנשים ליהודה ושומרון, היא אומרת שהיא רוצה להביא אנשים ליישובים מאוימים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> בהצעת החוק שלי כתוב במפורש יהודה ושומרון. מדינת ישראל יכולה לבוא ולהגיד שהיא רוצה לחזק אזור מסוים וליצור פרמטר בתוך האזור הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא בהצעת החוק ולא בדברי ההסבר. אם תנסה להכניס את הדבר הזה, זה בדיוק מה שייתן ברקסים עם צופרים. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> אני רוצה לברך על הצעת החוק הזאת את חבר הכנסת סוכות ולהגיד שיש ערך בהצעה שמחזקת את ההתיישבות ואת היישובים המאוימים ביטחונית, כפי שהמדינה עשתה גם באזור הדרום וגם באזור הצפון. אחרי השביעי באוקטובר אנחנו מבינים כמה האזור בפיקוד מרכז והיישובים שבו מאוימים ביטחונית. לתוך ההצעה הזאת צריך להוסיף גם את יישובי קו התפר המאוימים. אחרי השביעי באוקטובר היישובים שלנו ברמת איום שתיים ומעלה. אני חושבת שכל היישובים המאוימים ברשימה של משרד הביטחון המעודכנת, לא משנה אם ברמת איום אחת, שתיים, שלוש, ארבע או חמש, צריכים להיכנס להצעת החוק הזאת. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> יהודה ושומרון זה אזור ייחודי במדינת ישראל. הוא ייחודי גם במובן הביטחוני וגם במובן המדיני. כשאנחנו מדברים על מושג "אזור" בחוק, אנחנו מדברים על שטח שהוא לא נמצא תחת הריבונות הישראלית. היישובים ביהודה ושומרון מנוהלים על ידי אלוף פיקוד מרכז, לא ממשלת ישראל, מה שמייצר פער אינהרנטי. יש הבדל גדול בין יישוב שמוגדר כיישוב מאוים, לבין יישוב מאוים שלא חלה עליו הריבונות הישראלית, שזה יישוב שמנוהל על ידי צה"ל ולא על ידי ממשלת ישראל. אפילו הבית הזה כשהוא מחוקק לא בהכרח מחוקק כלפי היישובים האלה. הוויכוח שהיה פה, ואני מסכים איתך לחלוטין אדוני היושב ראש, הוא ויכוח עקר. כל היישובים המאוימים שנמצאים בפיקוד דרום ובפיקוד צפון כבר נמצאים תחת ההגדרה, כבר יש להם הטבת מס, הם נמצאים ב-0-7 או ב-0-9, לכן הדיון האם אלוף פיקוד מרכז מנהל את זה באופן רוחבי וכלל מדינתי הוא לא רלוונטי. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> החריג היחיד זה אולי כפר ורדים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ישב פה אתמול ראש מועצת מיתר. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> מיתר בפקמ"ז. אני מדבר על פד"ם ופצ"ן. אין אף יישוב שלא מוגדר כמאוים בפיקוד צפון או בפיקוד דרום שנמצא בתוך הטבות המס. אתמול היו פה ראשי הרשויות, הם רוצים יותר, אבל מבחינה הסיכון הביטחוני אין פה דיון. הדבר הזה מלמד על היחס השונה שמקבלת יהודה ושומרון. דיבר פה ישראל ממשרד המשפטים על שאלת השוויון. תושבי יהודה ושומרון נמצאים בהעדר העדפה מעצם היותם חיים לא תחת הריבונות הישראלית. מי שמנהל את החיים של תושב יהודה ושומרון אלה קצינים בצה"ל, לכן יישובי יהודה ושומרון מופלים לרעה במסגרת השירותים שהם מקבלים ממדינת ישראל. הניסיון לבוא ולומר שבהעדפה של יהודה ושומרון יש העדפה, זה סתירה על סתירה. הכלי של סיווג בפיקוד מרכז הוא כלי שמשתמשים בו להקצאת משאבים ממשלתיים במשך שנים. רוצים לעשות את זה בדיון מסווג כי השיקולים מסווגים? על הכיפאק, אבל אי אפשר לקחת כלי שמשמש להקצאת משאבים ולהגיד שהוא לא טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משאבים הרבה יותר גדולים. בסמכותו של הבן אדם הזה לגייס כוחות, להזיז כוחות, לעשות פעולות עם משמעות דרמטית למדינת ישראל. בזה הם אומרים שהם סומכים על שיקול דעתו באופן מלא, אבל - - << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אלוף פיקוד מרכז יכול לייצר הגבלות. כל הגבלות הקורונה, שהיו הגבלות מאוד דרקוניות, נעשו בצווים של פיקוד מרכז. זה מצחיק שהם אומרים שהוא יכול להגביל תנועה אבל לא להגדיר את רמת האיום הביטחוני. עמדת מועצת יש"ע היא שנכון להחיל את הטבת המס על כלל היישובים מאחד עד חמש, כיוון שהעדר הריבונות הוא גם משהו שמייצר חולשה ביטחונית לא מבוטלת. אני לא דן עכשיו בשאלת הריבונות, כן או לא, זה דיון אחר לגמרי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה משהו אחר מהצעת החוק מה שאתה אומר. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> נכון, אנחנו חושבים שאת הסעיף הזה צריך לתקן במהלך הדיונים בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אמרת שצריך לתקן? << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> עמדת מועצת יש"ע היא שכלל היישובים נמצאים תחת איום ביטחוני, לכן צריך לתקן מאחד עד חמש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לתקן מאחד עד חמש, זה כולם. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אחד עד חמש זה כולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך את הדירוג. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אני כן מוכן לייצר דיפרנציאציה בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו גם עמדת שר האוצר? << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אני לא מייצג את עמדת שר האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צבי סוכות, זו עמדת שר האוצר? אתה מכיר את זה? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מוסמך לייצג את עמדת שר האוצר. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אנחנו יושבים כל הזמן על תשתית, אדוני היושב ראש, שבה הממשלה לא מוסמכת לעשות את הדבר הטבעי ביותר, שזה להגדיר מקום ולהגיד שהיא רוצה לחזק אותו מסיבה ביטחונית, מסיבה מדינית, מכל סיבה אחרת. מעשה החקיקה נועד, בעיני, להתמודד עם הדבר הזה. הניסיון להגדיר ביטחונית את יהודה ושומרון הוא קל, הוא מובהק. אנחנו צריכים לדחוף אוכלוסייה אל יהודה ושומרון הן מסיבות מדיניות והן מסיבות ביטחוניות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> יש יישובים ביהודה ושומרון ובעוטף שהם באחריות המשרד לביטחון לאומי, לכן הם לא יהיו במסמך שפיקוד מרכז מוציאים. << אורח >> אור פירון זומר: << אורח >> אורנית נמצאת ביהודה ושומרון. בסיווג של 2018, שהוא האחרון שראיתי, היא מדורגת בדרגה ביטחונית אחת. אני רוצה להגיד תודה לך, אדוני היושב ראש, ותודה לחבר הכנסת צבי סוכות. אנחנו לא מסכימים על הכל בהצעת החוק הזאת, אבל הערכה גדולה על ההתעקשות וההובלה של החוק החשוב הזה. אין ספק שלמדינת ישראל יש את הזכות ואת החובה להגיד איפה היא רוצה שתושביה יחיו, והסיפור הזה של יהודה ושומרון נמצא בדיוק שם. זו תקלה קשה שזה מגיע רק עכשיו, אחרי הרבה שנים שבהן מדינת ישראל אמרה את זה ולא עשתה צעדים משמעותיים בנקודות האלו. ביהודה ושומרון חיים מאות אלפי אנשים, כשיש משמעויות רבות מאוד לעובדה שהם חיים ביהודה ושומרון. נכון, יש את ההיבט הביטחוני, שחלקו מסווג בסיווגים של אחד עד חמש. אין לילה שתושבי אורנית, שנמצאים באדמות יהודה ושומרון אבל בצד המערבי של גדר ההפרדה, לא שומעים יריות, ואין בוקר שהם לא שומעים שהם נמצאים באזור הכי מאוים כרגע בארץ. לפני כמה חודשים נתפס רוכב אופנוע על הכביש הצמוד לאורנית, שזה מרחק 50 מטר בין הבתים של הפלסטינים לבתי היישוב באורנית, יורה ליישוב. כשדיברתי עם הנציג של הצבא, הוא אמר לי שהם לא יכולים לדעת מה קרה שם כי אין שם מצלמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך זה רלוונטי להטבות מס? << אורח >> אור פירון זומר: << אורח >> הדבר השני שהוא אמר לי זה שעדיף לי שאף אחד לא ידע כי אף אחד לא יבוא לגור באורנית. כראשת רשות אני נאלצת לעמוד בנקודה שבה אני שואלת את עצמי אם אני עושה מלחמה תקשורתית גדולה כמו שחבריי ראשי הרשויות האחרים עשו כשהם מדברים על המצב הביטחוני המאוד קשה שהם נמצאים בו, או שאני לא עושה בלגן תקשורתי מאוד גדול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מבין איך זה רלוונטי להטבות מס. אם יש כשל ברכיבי הביטחון, צריך להעלות את זה בפני משרד הביטחון, זה לא קשור להטבות מס. << אורח >> אור פירון זומר: << אורח >> הקשר לרכיבי הביטחון נובע מהדירוג שעושה פקמ"ז באחד עד חמש. האמת שהם היום לא משתמשים באחד עד חמש, הם משתמשים בליבה וליבה קדמית. המשמעות של זה היא שהמשאבים שמוקצים לרשויות מקומיות שנמצאות באתגרים ביטחוניים גדולים הן אחרות ואנחנו נדרשים לדאוג לעצמנו בהרבה דברים. אני נאלצתי להעלות לתושבי אורנית את אגרת השמירה שלהם מ-150 לחודשיים ל-400 שקל לחודשיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה רלוונטי להטבות מס? << אורח >> אור פירון זומר: << אורח >> באורנית ובהרבה מאוד מקומות שנמצאים בדרגות איום נמוכות יש הגירה שלילית, לא באים לגור שם. מדינת ישראל רוצה שאנשים יחיו שם, רק היא לא נותנת את המשאבים, את העזרה כדי לדאוג לתושבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז את מסכימה איתו - - << אורח >> אור פירון זומר: << אורח >> אני לא רק מסכימה, אני ממש דורשת מהחדר הזה להבין שהאתגרים של תושבי יהודה ושומרון הם אותם אתגרים. כשתושב שלי מזמין משטרה, ייקח לה 50 דקות להגיע כי התחנה שמספקת לי שירות היא באריאל. דיברנו על זה שהטבות המס אמורות לגרום לתושבים להחליט לבוא לגור באזור מסוים. אני לא מקבלת שירותי משטרה וכיבוי אש כמו שצריך. אם תהיה אצלי שריפה אני אצטרך לחכות לכבאית. הכבאית שיש ביער חורשים לא תוכל להגיע כי היא לא עוברת את הקו הירוק. ההבחנה של שתיים עד חמש היא הבחנה שמייצרת כאן קושי מאוד משמעותי. לקחנו את כל יישובי יהודה ושומרון שיש בהם הטבות מס, ויש לא מעט כאלה מתוקף החוקים הקודמים, וראינו שיש בהם גידול של אוכלוסייה גבוה יותר מהיישובים שבהם אין הטבות מס. אני היום בהגירה שלילית. היכולת שלנו להביא תושבים למקומות כמו אורנית זה דבר שאמור להיות חשוב למדינה. אנחנו מבקשים ודורשים שנהיה כולנו בתוך הדבר, אין סיבה לייצר אפליה בין המקומות. << אורח >> נטליה מירנצ'יב: << אורח >> הזכרת שפיקוד מרכז לא משתמש בדירוגים אלא בליבה ובליבה קדמית. את יכולה לפרט? אם אין יותר דירוג, איך ניישם? על מה נתבסס? << אורח >> אור פירון זומר: << אורח >> יש טבלה אחת מ-2018 שהיא היחידה שמשתמשים בה בהקשרים האלה. משתמשים בזה בעוד נקודות, לא רק בהקצאת משאבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם יהיו פה בדיון הבא, בעזרת השם, והם יוכלו לענות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> יש טבלה חדשה מהשנה של פיקוד מרכז. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> אני רוצה להתייחס למה שאמרה נועה בהקשר לשיווקים. השיווקים ביהודה ושומרון הוגבלו מדינית שנים רבות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולמרות זאת היא אומרת שהם גבוהים. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> כי במשך הרבה מאוד זמן לא היו שיווקים בכלל, או היו ברמה נמוכה מאוד. השיווקים הוגבלו מדינית במשך 15 שנה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כשאתה רואה את כמות היתרי הבנייה מול כמות הבנייה, זה פער שאין אותו, להערכתי, בשום מקום בארץ. אני חושב שלמדינה יש את הסמכות ואת הזכות, בטח לנו כמחוקקים, לבוא ולהגיד שאנחנו רוצים הטבות מס באזור מסוים. זה אירוע שיש בו היגיון. מה שאני באתי ואמרתי זה להשוות קודם כל את המציאות של היישובים המאוימים. האירוע הזה לא יכול להתבסס על שום חוות דעת שהיא לא של פיקוד מרכז או של המשרד לביטחון לאומי, כי מי שמתעסק באיומים הביטחוניים האלה זה הם, אין מישהו אחר. בצפון ובדרום קבעו קריטריונים מאוד ברורים על בסיס הגבול - שני קילומטר מהגבול, תשעה קילומטר מהגבול. ביהודה ושומרון הקריטריונים אחרים לגמרי. הקריטריונים ביהודה ושומרון הם מדידים - טופוגרפיה של היישוב, כמות מרכיבי הביטחון, כמות הצירים בשטח A שנמצאים ליד היישוב. כל הדברים האלה יחד ביהודה ושומרון יוצרים פרמטרים משתנים, הם לא כמו בצפון או בדרום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם יש קושי משפטי משמעותי בכך שההצעה הזאת תתייחס רק ליישובים מאוימים באזור והקושי הזה יתבטל אם ההצעה הזאת תתייחס לכל היישובים המאוימים במדינת ישראל, אני לא חושב שצריך להתעקש על פיקוד מרכז. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא צריך להתעקש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוועדה היא זו שבסוף תחליט. אם תרצו להתעקש על זה, תתעקשו, זאת בסוף הצעת חוק פרטית. אני כשלעצמי לא רואה בסיס והיגיון בזה. כמו שלא ראיתי היגיון בלתת נקודות זיכוי למילואימניק שמרוויח יותר מהשני בגין אותו שירות מילואים, כך אני לא רואה שום היגיון לקחת שני תושבים בשני יישובים באותה דרגת איום ולהגיד שלזה אני אתן ולזה אני לא אתן. זה בעיני לא נכון. לי אישית יהיה קשה לתמוך בדבר כזה, אבל הוועדה מוסמכת להחליט. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לך מראש שאני לא בעד להתעקש על זה. מדינת ישראל באה ואמרה שבנגב ובגליל היא רוצה שיגורו אנשים, לכן יש הטבות מס בסכנין, הטבות ברהט, הטבות מס בלקייה. יש היגיון בזה שאנחנו נבוא ונגיד שאנחנו רוצים להכריע את העתיד של המדינה הזאת, ויהודה ושומרון - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת הצעה חוק שלך ואתה תחליט לעשות איתה מה שאתה רוצה. קראתי את דברי ההסבר להצעת החוק שלך, ובדברי ההסבר להצעת החוק שלך אין, ולדעתי בחוכמה, אינטרס של חיזוק יהודה ושומרון באופן כללי, או קביעת אזור יהודה ושומרון בתור איזה שהוא אזור עדיפות על פני מקומות אחרים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני איתך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם ביישובים מאוימים עסקינן וזה הרציונל שעומד בבסיס הצעת החוק, אני לא רואה מקום להבדיל בין יישובים מאוימים בקווי רוחב שונים או במקומות שונים. יכול להיות שיבואו ויגידו שיש היגיון בזה, אבל אם זה מה שיכול לפתור קושי משמעותי שהעלו פה - - << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> המצב היום הוא הפוך – לרוב היישובים המאוימים יש הטבת מס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דרך הצעת חוק פרטית לבוא ולקבוע עיקרון, ואתה לא צריך לשכנע אותי בנחיצות של העיקרון הזה כי אני בעד התיישבות ביהודה ושומרון... להוסיף איזה שהוא נימוק שלא הוזכר כאשר ועדת השרים דנה בזה זה בעיני מה שיגרום לכך שיבואו ויגישו נגדך עתירות על האירוע הזה. זה מקום שלא נכון לפי דעתי ללכת אליו, אבל אני לא יועץ משפטי. אתם רשאים להחליט בהצעת החוק כפי שתרצו, להתעקש על מה שאתם חושבים. הרציונל פה הוא יישוב מאוים באזור, כשבאים ואומרים לך שיש קושי עם יישוב מאוים באזור כי לא ברור למה יישוב מאוים באזור ולא יישוב מאוים באזור אחר. במקום לבוא ולשכנע למה באזור - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא הייתי לוקח את זה - - << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> זה לא מה שכתוב בחוות הדעת של היועצת המשפטית לוועדה, וזה גם לא מה שאמרו פה משרד המשפטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שהם אמרו. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> זאת הייתה טענה אחת מיני כמה. העמדה של היועצת המשפטית לוועדה הייתה שזה פוגע בעיקרון של סעיף 11 לפקודה. זה בכלל לא קשור לעניין של האיום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, זו טענה שלך, אבל יש לך את משרד המשפטים שבא ואמר שיש בעיה עם הדבר הזה. תתחיל לפרק את זה לאט לאט, כך אני לפחות חושב. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו נדבר על זה גם אחר כך, אבל בעיני כן צריך להשאיר את זה על השולחן. כשכתבתי יהודה ושומרון בהצעת החוק, לי לפחות היה ברור שבסוף יש גם משמעות לעניין הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תחליטו מה שתחליטו. אנחנו נסיים את הדיון. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>