פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 162 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום רביעי, י' באלול התשפ"ה (03 בספטמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> המעטפת לנפגעות עבירות מין ומעקב אחר הטיפול בתופעת סמי האונס << נושא >>   נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר מירב בן ארי שלי טל מירון קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: קארין אלהרר עדי עזוז מוזמנים: ד"ר רוני ברקוביץ – מנהל אגף אכיפה משרד הבריאות, משרד הבריאות ד"ר מרים פינק לביא – סגנית ראש חטיבת הרפואה, משרד הבריאות ד"ר אפרת רורמן – מנהלת המחלקה למעבדות, משרד הבריאות ד"ר זהר סהר – מנהלת המחלקה לטיפול באלמ״ב ופגיעה מינית, משרד הבריאות מאיר ברודר – ממונה לשכה משפטית, משרד הבריאות רפ"ק אורית חלפון – יועמ"שית מז"פ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שביט שטריימן – יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי סוזן בן עזרא – מנהלת תחום בכירה פיתוח מניעה, המשרד לביטחון לאומי נילי פינקלשטיין – המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים יערה ברזילי כהן – ראש צוות בפרקליטות, משרד המשפטים בת חן חדד – עו"ד, הנהלת הסיוע המשפטי חנית אברהם בכר – עו"ד, הנהלת בתי המשפט ענת שגב – מנהלת תחום פ"א – התמכרויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל איזבל סרי לוי – מנהלת תחום פ"א – פגיעות מיניות בילדים ובני נוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל הלה נויבך – מנהלת התחום המשפטי, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל נטע גורי – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל יעל שרר – מנכ"לית, הלובי למלחמה באלימות מינית טלאור ושדי – מנהלת מדיה, הלובי למלחמה באלימות מינית א' – אזרחית ק' – אזרחית רן מלמד – מנכ"ל, נקודת מפנה אופיר שטוי – מקימת המאבק באונס תחת השפעת סמי אונס צורית פניגשטיין אימו של מעוז פניגשטיין ז"ל חנה כהן דודתה של ענבר היימן ז"ל, משפחות החטופים שמעון אור דודו של אבינתן אור, משפחות החטופים מיכל לביא גיסתו של עמרי מירן, משפחות החטופים לילה מונדר נכדתו של אברהם מונדר ז"ל, משפחות החטופים גיא זקן – לוחם, משרת מילואים עומר אמסלם – לוחם, משרת מילואים ייעוץ משפטי: ענת מימון רכזת תחום פרלמנטרי: שירה הרוש רישום פרלמנטרי: הדר אביב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המעטפת לנפגעות עבירות מין ומעקב אחר הטיפול בתופת סמי האונס << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוקר טוב. תחילה אני רוצה לציין את המספר הקשה של מניין הימים שבהם 48 חטופים, חיים ומתים, נמצאים בשבי החמאס – 698 ימים, ובעוד יומיים נציין 700 ימים. יש פה משפחות יקרות שנמצאות איתנו. אמרתי לך, שמעון אור, שלמרות הנסיבות אני שמחה לראות אותך, ואמרת, הייתי רוצה שלא נתראה בנסיבות האלה. נמצאת פה חנה ורבים אחרים, ואני אאפשר גם לשמעון וגם לחנה, דודתה של ענבר הימן זכרה לברכה, לדבר. אני רוצה להודות לכל המתנדבים שלא מוותרים, לכל הפורומים, מהמטה, מפורום תקווה. אחות של לישי מירן היקרה פה – מה שלום לישי? התחלנו שנת לימודים ואני מקווה שהבנות בסדר עד כמה שניתן. כולנו מתפללים. לישי הייתה כאן בוועדה והביאה עדות מאוד, מאוד, מאוד קשה. נתחיל עם חנה, בבקשה. << דובר >> חנה כהן: << דובר >> אני דודה של ענבר. ענבר השתתפה במסיבת הנובה, נחטפה ונרצחה באכזריות. אני רק רוצה לציין ולחדד, פנינה, יש לנו חטופים וחטופה אחת ויחידה בשבי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> התמונה שלה פה מאחוריי, כמו שאת יודעת. << דובר >> חנה כהן: << דובר >> אני יודעת. אבל שכולם יבינו שיש לנו חטופה אחת ויחידה. ענבר נשארה אחת ויחידה בשבי, אישה אחת, ואת זה צריך לזקוף לזכות עסקאות הסלקציה שהיו. דרך אגב, יש לנו גם את עמרי שהוא המבוגר ביותר, אבל הפקירו בזכות עסקאות הסלקציה. הוציאו את כל הנשים הצעירות, את כל החטופים המבוגרים, גם מתוך ידיעה שמחזירים אנשים שהם לא בין החיים, ואת ענבר לא החזירו, לא בגלל שלא יודעים איפה היא, פשוט לא ביקשו אותה. ובגלל שלא ביקשו אותה, היא נשארה היום האישה היחידה בשבי, תוצאה של עסקאות הסלקציה. אני באמת כבר לא מוצאת את המילים לדבר. אני אקצר. אני כבר חוזרת על עצמי במשך שנתיים ולא קורה כלום, ואני מדברת עם עצמי כל הזמן. זה די מתסכל. אני רק אגיד שכעבור שנתיים אנחנו מתחילים לקבל מהילדים היפים שלנו שהופקרו בעזה, שנרצחו באכזריות, רקמות ושרידים, ומרכיבים אותם במכון הפתולוגי. מרכיבים אותם – פה מוצאים יד, שם מוצאים רגל, פה ראש, פה גוף. מרכיבים אותם. אני מצטערת, פנינה, זה מזעזע, זו האמת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה קשה. נכון. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> לקבל את זה זו גם פריבילגיה, אני חייבת להגיד, כי עוד קצת זמן, עוד קצת, לא עוד הרבה, אנחנו לא נקבל כלום, לא רקמות, גם לא שרידים, גם לא פאזלים. אנחנו פשוט לא נקבל כלום. עכשיו תארו לכם סצנריו – רובכם פה הורים, חלילה וחס, תיכנסו לנעליים שלנו, מאבדים ילדה בצורה כל כך אכזרית, ילדה צעירה שהופקרה על ידי מדינת ישראל, וגם כעבור שנתיים לא מקבלים אותה לקבורה. אני כבר לא מוצאת את המילים להגיד, לא מוצאת את המילים לדבר, באמת, כלום, לא מוצאת, זהו. זה מה שאני אומרת, תדמיינו שזו הייתה הבת שלכם, חלילה. זה כל מה שאני מבקשת מכל אחד מכם. זהו, תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, חנה. אני רוצה לחזק את ההורים של ענבר שנמצאים במצב בלתי אפשרי, כמו יתר ההורים. אנחנו אפילו לא יכולים לדמיין מה עובר על ההורים של החטופים. שמעון אור, דודו של אבינתן. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> שלום לכולם, חבר'ה. מחילה על ההפרעה. יש לכם פה לוחמים שעכשיו יצאו מלבנון - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, סליחה. לא מפריעים למשפחות חטופים. << דובר_המשך >> גיא זקן: << דובר_המשך >> יש לך פה לוחמים לפני כולם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, גם בעלי לוחם, ואנחנו לא מפריעים - - - << דובר >> גיא זקן: << דובר >> את רוצה להקשיב לנו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא לצעוק. סליחה, סליחה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> הלומי קרב, גברת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אם אתם איתם אז בואו נכבד אותם. אם תשבו, אני מבטיחה שאני אתן לכם לדבר. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> - - - כבר מכירים אותנו, אז בדיוק דקה ואני יותר לא מפריע לכם. רק תביני למה אנחנו פה, שיהיה לנו קל. כל הלוחמים פה. השותף שלי זה אלירן מזרחי, מפעיל צמ"ה. שנה שעברה היו לו שני כדורים בראש. יש לנו מאז 60 לוחמים שמתאבדים. עכשיו כל הדבר הזה שתביני מה קורה, לוחמים שמשתחררים הם הולכים לאיבוד כי לא - - - את המעטפת. מי אוכל אותה? האישה והילדים. אם תיקחי אותם לריטריטים מסודרים עם הלוחמים, בלי כדורים וחארטות וסיפורים, ותגידי לאישה: זה הבעל שאת הולכת לקבל, ולאימא, זה הילד החדש שאת הולכת לקבל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה השם שלך? << דובר >> גיא זקן: << דובר >> גיא זקן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גיא, הבן-זוג שלי הוא מפעיל צמ"ה. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> השם ישמור עליו. תגידי לו שאני אוהב אותו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היינו מאלה שנרתמו למאבק של המשפחה של אלירן מזרחי. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אני יודע. בגלל זה אני ככה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו עושות פה המון דיונים על מה שקורה לנשים, כולל סיור שעשינו אתמול עם הפצועים בשיבא - - - << דובר_המשך >> גיא זקן: << דובר_המשך >> איפה? אנחנו לא רואים את זה - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> הנשים שלנו מפורקות. זה מעמד האישה, אבל הנשים של הלומי קרב מפורקות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם צודקים. אבל אני ממליצה - - - << דובר_המשך >> עומר אמסלם: << דובר_המשך >> הנשים שלנו קוראות לנו מפלצות. מפלצות קוראים לנו. למה? כי לחמתי? למה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך קוראים לך? << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> עומר אמסלם. למה המשפחה שלי מתפרקת? למה המשפחה שלו צריכה להתפרק? למה הנשים שלנו צריכות לקרוא לנו מפלצות? בגללכם? למה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל תהיה איתי. אנחנו איתכם. כל עם ישראל איתכם. ב-13:30 יש דיון על הגיוס בוועדת החוץ והביטחון. אנחנו, כולל כל חברי הכנסת שנמצאים פה, נבוא ונהיה איתכם בזעקה הזאת. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אנחנו לא נגד גיוס. אנחנו רוצים לחזור ללחימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו רוצים שיעזרו לכם. אנחנו רוצים שיעטפו את המשפחות. אני אומרת לכם, הוועדה הזאת היא זאת שהובילה את כל הזכויות של הנשים והילדים. רבותיי ומכובדיי, אתם תורמים הכול, אבל בדיון הזה כרגע יש לנו משפחות של חיילים שנהרגו, יש לנו משפחות של חטופים, ואנחנו נשמע אותן. ב-13:30 אתם צריכים להשמיע את הזעקה שם, ואנחנו ניאבק יחד איתכם. תודה רבה לכם על הקול החשוב הזה. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אפגוש אתכם ב-13:30, אנחנו באים להילחם איתכם. שמעון אור, דודו של אבינתן, בבקשה. << דובר >> שמעון אור: << דובר >> זה נושא כאוב בפני עצמו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מאוד, מאוד. אתמול הייתי בשיבא, בסיור באורתופדית, וכל חבר כנסת וכל חברת כנסת צריכים להגיע לשם, העצב הגדול כשרואים את ההורים, את הנשים והמשפחות, ולהיבט הזה לא נותנים דגש. אני אספר לך ואני יודעת שזה נושא אחר, אבל ההורים האלה שנמצאים בבתי חולים מעל שנה, בסך הכול חסר 11 מיליון כדי לסייע להם באובדן הכנסה. 11 מיליון – מצלצל לכם משהו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אומן. לאומן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 11 מיליון כדי לעזור להם, שלא יגיעו לפת לחם כי הילדים שלהם הקריבו את החיים שלהם, חלקם עם פגיעות ראש מאוד מאוד קשות, חיילים עם שתי רגליים קטועות. אני מדברת איתך על חייל שנמצא בשיבא ואין שיקום בצפון, ולכן האישה שהיא אם לשלושה ילדים לא יכולה להגיע לבית חולים, כי בכבישים שלנו, אם היא יוצאת היא לא תספיק לחזור לילדים. גם מונית לא נותנים להם. את הדברים האלה אנחנו חייבים לתת להם, לא כצדקה, אלא כזכות, בזכות כל מה שהם עשו עבורנו, ואני יכולה להבין את הקול שלהם. יש לנו הרבה מאוד מאבקים, אבל אם נמקד את המענים למאבקים הנכונים אנחנו גם יכולים לנצח. << דובר >> שמעון אור: << דובר >> אני שמעון אור, אני דוד של אבינתן. ירון אחי התאום הוא האבא, וגיסתי היא דיצה. אני מבין שאתם עוסקים פה בנושא סם אונס ופגיעות מיניות. למה אני אומר את זה? כי זה קצת ציני, אבל אתם יושבים פה על הנושא של סם אונס, ואני רוצה להגיד לכם שלא רק סם אונס אלא כל נושא הפגיעות המיניות מושתק במדינת ישראל, ולא רק זה, לא במקרה 98% בכלל לא מגיעים לכתב אישום, כי הפרקליטות רוצה תיקים, מה שנקרא, תפורים, סגורים וברורים, וכשזה לא קורה, אז פשוט משתיקים את זה וסוגרים את זה, ואין כוח. והינה תראי, גיס שלי, קרוב משפחה שלי עולה בדרגות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה יודע שהכול מצולם? << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >> מעניין את הסבתא שלי. אני פרסמתי את זה כבר מזמן. זה פורסם, אני פרסמתי את זה. אני הולך תמיד עם האמת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את זה אנחנו יודעים, שמעון. << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >> אני אף פעם לא מסתיר את זה. בתחילת המלחמה, כשפניתי לעוזר הרמטכ"ל, אמרו לי, תשמע, יש מלחמה, תבוא אחרי המלחמה. אמרתי להם, כשאדם כזה נמצא בראש הפירמידה של הלוחמים, המוסריות צריכה להוביל אותנו ולא הפרקטיקה. אז אני אומר את זה רק בסוגריים, שהמלחמה שתהיה פה על סם אונס היא בתוך מלחמה הרבה-הרבה יותר גדולה מאשר רק סם אונס, אלא היא על איך מתייחסים בכלל לפגיעות מיניות, כי את יודעת כמוני שמי שנפגע מינית הרבה פעמים לא יהיה קוהרנטי, ומערכת המשפט אוהבת קוהרנטיות כדי להביא להרשעה; וכשהיא פוגשת חוסר קוהרנטיות אז היא פשוט זורקת את הנפגע מתחת לכיסאות. אלה דברים שאת בטח יודעת מתוך העניין הזה. זה לאו דווקא נשים, זה גם גברים שנפגעים, וגברים נפגעים אפילו יותר גרוע משנפגעות נשים מבחינת יחס המערכת כלפיהם. אני אחזור לנושא החטופים, ואולי זה קשור מבחינת נושא הערכיות. שמעתי היום ויש עוד אנשים שרוצים ללכת או חושבים שתהיה פה עסקה חלקית, וראש הממשלה שכבר שבעה חודשים מושך אותנו על עסקה חלקית וחיזור אחרי חמאס שלא הובילה לכלום. אמרתי לשר דיכטר בפגישה שהייתה לי איתו: אתה אחראי יחד עם כל הקבינט וראש הממשלה לזה שאבינתן לא היה בחתונה של אמונה, כי משכתם שבעה חודשים סתם לכלום, והיה ברור שחמאס לא יביא את החטופים. אני לא בעד ובטח נגד כל ההפגנות שקורות היום בחוץ, של כל אלה שרוכבים על הגב של אבינתן ושל אחרים כדי להביא למטרות הפוליטיות שלהם, ושורפים מכוניות של חיילי צה"ל. אין לי שום קשר לעניין הזה, שום קשר גם מבחינת המלחמה על החטופים. אני אומר לכם, אתם לא נלחמים למענו ואתם לא מביאים אותו. אולי אתם גורמים לחמאס לחכות עוד קצת, שאולי יקבלו מה שהם רוצים. אני, אין לי קשר להפגנות האלה ולמחאות האלה. תורידו אותי מהעניין הזה, את אבינתן והמשפחה של אבינתן, ולדעתי, רוב משפחות החטופים. זה קודם כול. אבל אני אומר לך, עם כל האנרכיה הזאת שפועלת בחוץ, אני מאשים רק בן אחד, את בנימין נתניהו – בחרת דרך, הלכת בדרך, לך איתה עד הסוף. מצד אחד, אתה אומר, אני רוצה להכחיד את החמאס כי זה יכול לסכן את מדינת ישראל – אני מבין אותך, גם מוסרית. אבל מצד שני, לחזר אחריהם לעסקאות חלקיות?! ולכן היום אף אחד לא מאמין לו, ועכשיו הוא הולך למרכבות גדעון 2. פעולה צבאית יכולה להיות רק טקטיקה, לא אסטרטגיה. פעולה צבאית צריכה ללכת לכיוון מסוים, למטרה מסוימת. המטרה שלי, הוא אומר, לכבוש את עזה. ואז מה? ואז מה? וחמאס רואה שאתה מפחד. אני טוען פה ואני אומר פה, אנחנו לא רואים תמיד עין בעין את הכול, אבל דבר אחד ברור לי, אתה רוצה ללכת להכרעה של חמאס כי אתה חושב שזה טוב למדינת ישראל ויהיה טוב לדרום – מאה אחוז, מסכים איתך, אבל תהיה החלטי בדרך שלך, תיקח אחריות על כל עזה, צבאית ואזרחית. פעולה צבאית זה טקטיקה, זה לא אסטרטגיה. כשאתה תיקח אחריות מלאה והחמאס יבין שאין לו מה להחזיק את החטופים – התפיסה שלי כתפיסה של תרבות היא שהחמאס הוא לא גוף מתאבד, הוא גוף שיש לו חזון תרבותי והוא יחכה לסבב הבא. אבל מי שמגמגם, זה הכי גרוע שיכול להיות. אם אתה אומר, אני הולך עכשיו למרכבות גדעון 2, הם ישתמשו בחטופים כדי להפחיד את החברה הישראלית, הם ינסו לחטוף עוד אחד. המגנן של כפיר, ש-20 מחבלים כמעט צדו, או מפעיל הצמ"ה שכמעט צדו אותו והוא נלחם כדי שלא ייקחו אותו, הוא ידע שהוא ימות. ומה אנחנו רוצים לראות? עוד חטוף מחיילי צה"ל? ואז מה? הדר גולדין מספר 2? אני קורא פה לראש הממשלה מהמשכן הזה – לך אין השפעה כי את לא בקואליציה, וגם לקואליציה אין השפעה. אני קורא לראש הממשלה – אם אתה לא תיקח אחריות על מה שאתה מוביל, שליטה מלאה על עזה, צבאית ואזרחית, זה משילות, זה לא מבצע צבאי, שכל העולם ידע שיש בעל בית שלוקח אחריות גם על העתיד של העזתים, ולא רק על להרוג, להרוס וגיהינום. אם תיקח אחריות, אנחנו נקבל שיתופי פעולה מקומיים של השדרה התחתונה של החמאס שמחזיק את החטופים ומהעזתים. אבל אם לא תיקח אחריות, אתה מסכן את אבינתן ואת החטופים ומסכן את חיילי צה"ל בחטיפה כי יש אמביציה. האמביציה הזאת עוד לא ירדה. אתה יכול להוריד את האמביציה הזאת אם תהיה אמיץ. אני חושב שאמרתי לך את זה פה, ירון אמר לו פעמיים בטלפון כשהוא התקשר אליו – אחי עבר שני ניתוחים בעיניים, וזה לא מגיע סתם, הוא מאבד את הראייה שלו, והוא אמר לו: אם אתה תהיה אמיץ ואתה לא תלך חצי דרך, אלא תיקח אחריות על כל המקום, על כל החטופים, ולא עסקה חלקית שהיא עסקה לא מוסרית בעליל, אז הקריסה של חמאס תהיה יותר מהירה ממה שקרה בסוריה. אלי שרעבי מעיד על כך שהחטופים - - - היו גמורים. היחידי שמחזק היום את חמאס זה בנימין נתניהו שהולך חצי דרך. תודה לך גם על ההתחלה ששמעת וגם על הסוף ששמעת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, שמעון. בעזרת השם, שנזכה לראות את אבינתן ואת כולם בבית. מיכל, אחות של לישי מירן, בבקשה. << דובר >> מיכל לביא: << דובר >> שלום, שמי מיכל לביא, אני אחות של לישן מירן לביא, כמו שפנינה ציינה. אני גיסתו של עמרי מירן שנחטף לעיניהן של לישי, רוני ועלמא ב-7 באוקטובר. מאז חלפו 698 ימים. עמרי נקרע מזרועותיה של רוני, רוני נקרעה מזרועותיו של עמרי, וזו הפעם האחרונה שהיא ראתה את אבא שלה. אני יודעת ששולחן הדיונים הזה הוא שולחן מכבד מאוד, אבל האמת היא שנמאס לי לשבת מסביב לשולחנות דיונים, גם אם מכבדים. מאוד קשה לי עם זה – ואני בטוחה שלא רק לי, אלא לכל אחד ואחת כאן – שהאדמה רעדה ב-7 באוקטובר והמשכנו, האדמה ממשיכה לרעוד כל יום, 698 ימים, האדמה רועדת ורעדה כשהבנו ש-42 חטופים נרצחו בשבי חמאס, ויכולנו להציל אותם. האדמה רעדה לפני שנה כש-the beautiful six, כמו שרייצ'ל גולדברג-פולין מכנה אותם, נרצחו באכזריות, וגילינו את זה יומיים לאחר מכן; האדמה רעדה, ואיך שהוא אנחנו עדיין יושבים פה שנה אחרי, ואני באמת לא יודעת איך ממשיכים. בהמשך למה ששמעון אור היקר אמר, שהכול קשור, כל האלימות הזאת קשורה, וכל האלימות הזאת מחלחלת מלמעלה, זה תמיד ככה בכל ארגון, בכל עמותה, בכל מוסד. האלימות, אם היא קיימת, היא נמצאת למעלה ומחלחלת. בישיבת הוועדה הקודמת דיברתי על השחיקה של ערך האדם והשחיקה של ערך האדם ביכולתו לשנות, וכאן אנחנו לא ניתן לאף אדם לגרום לנו להתייאש, לא בנושא של מעמד האישה, לא בנושא של חיי אדם, ואני רוצה לדבר פה על השחיקה של ערך האמת. השחיקה של ערך האמת היא שחיקה כל כך מסוכנת, והשחיקה של ערך האמת קשורה לחלוטין גם לוועדה הזאת, והיא קשורה לנו, כבני אנוש וכבני אנוש חפצי חיים במדינה הזאת. אם לא תהיה אמת ואנחנו נמשיך לשחוק את ערך האמת, אז באמת אין לנו מה לעשות פה. כרגע יש לנו מערכת של מקבלי החלטות שיושבים וגוזרים גורלות. הם גוזרים את הגורלות של עומרי – ואתם יכולים לראות אותו ב-2023, ב-2024 וב-2025 באדיבות חמאס. זה לא נראה אותו אדם, זה לא אותו אדם. האלימות והאכזריות הזאת באמת מחלחלת אלינו כחברה בצורה כל כך מזעזעת, כמו שהחבר'ה המתוקים האלה, הגיבורים האלה, שנכנסו לפה וביקשו שנשמע אותם. אני מסתכלת עליהם ואומרת: איזה נורא זה שבנות הזוג שלהם מפחדות מהם, שהילדים והילדות שלהם מפחדים ומפחדות מהאבות המתוקים והמדהימים שאני בטוחה שהם היו לפני שהם יצאו לקרב ולפני המראות המחרידים שהם ראו, ועכשיו הם מפחדים מהם. איך אנחנו נמשיך מכאן? באמת, איך אנחנו נמשיך מכאן, כחברה, עם כל האכזריות הזאת? אני אסיים כי זה דיון חשוב כל כך, והוא באמת קשור. אם אנחנו לא נציל חיים ואם אנחנו לא נציל את עמרי ואת כל מי שעדיין שורד, ואם אנחנו לא נציל את כל האהובים שלנו שאינם, והאהובה שלנו שאיננה, את כל ה-48, אם לא נעשה את זה, אז אין לנו זכות קיום על האדמה הזאת. הם באמת הליבה שלנו, ואנחנו לא יכולים ויכולות לוותר עליהם, ואנחנו לא ניתן לאף גורם מדיני בכיר כזה או אחר לגרום לנו להפסיק. כמו שאתן לא תפסקנה ואתם לא תפסיקו להילחם של נשים, זכויות של ילדות וילדים, אנחנו לא נפסיק להילחם על הזכויות של רוני ועלמא, האחייניות המתוקות שלי, על זה שאבא עמרי יכול היה להיות פה, הוא יכול היה להיות פה וללוות אותן ב-1 בספטמבר. הוא יכול היה להיות פה, ובהחלטה של גורם מדיני בכיר הוא לא פה. אני מבקשת מכם, מכל אחת ואחד מכם פה, צאו איתנו החוצה, צאו איתנו החוצה ותשמיעו את הקול המוסרי הערכי שהמדינה הזאת חייבת; היא חייבת אותו, היא חייבת אותו לעמרי, היא חייבת אותו לכל אחד ואחת. היא חייבת אותו ל-42 הנרצחים, וביניהם גם אברהם מונדר שהקים פה מדינה לתפארת, ובערוב חייו נאלץ להתמודד עם הרוע האכזרי ביותר, ואנחנו לא היינו שם כדי להציל אותו, ויש לנו אהובים שאנחנו עדיין לא מצילים ואנחנו יושבים פה מסביב לשולחנות. זה בלתי נתפס. לסיום, אני באמת מאמינה בכל ליבי שאנחנו לא נצליח להשתקם מזה, אנחנו לא נצליח לסלוח לעצמנו, אנחנו לא נוכל להסתכל ולהישיר מבט לילדים ולילדות שלנו, כשאנחנו יודעים שמדינת ישראל מפקירה אזרחים ואזרחיות, שולחת אותם למלכודת מוות, לפי כל הגורמים המקצועיים: שב"כ, המוסד, רמטכ"ל, מל"ל, ואנחנו מאפשרים לזה לקרות. אנחנו יושבים פה ויושבות פה ומאפשרות לזה לקרות. אנחנו לא נצליח להסתכל על הילדים ועל הילדות שלנו שישאלו אותנו: מה עשיתם? אם הם בכלל יצליחו לשרוד פה, במדינה הזאת, כי הם יודעים שבמדינת ישראל אם אתה נחטף, יש סיכוי שתירצח בשבי, יש סיכוי שמדינת ישראל לא תעשה הכול כדי להחזיר אותך. ככה הילדים והילדות שלנו גדלים וגדלות פה, ואנחנו אחראים על זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, מיכל. צורית פניגשטיין, אימו של מעוז פניגשטיין, השם ייקום דמו, זכרו לברכה, בבקשה. << דובר >> צורית פניגשטיין: << דובר >> תודה רבה. אני אימא של גיבור ישראל, מעוז פניגשטיין, בני, בכורי, אהובי, השם ייקום דמו, שנהרג בג'בליה בטבת שנה שעברה. הילד שלי היה ילד של חיים וטוב, אהב את החיים, ידע ליהנות מהם, לאהוב, לצחוק, ליצור, לטייל. הוא השאיר אחריו אישה צעירה ותינוקת שעוד כמה ימים תהיה בת שנתיים. היא התחילה השבוע שנה חדשה במעון, ילדה יתומה שלא תזכה לחיבוק מאביה בהתחלות החדשות בחייה אף פעם. היא לא תזכה לאהבתו לעולם, ילדה שעבורה אבא הוא זיכרון. מחיר המלחמה הוא נורא, מי כמוני חווה אותו באופן יומיומי. אף אחד לא רוצה מלחמה. המלחמה נכפתה עלינו על ידי מפלצות אדם, אבל על אף הביקורת שיש לי על התנהלות המלחמה, ויש לי הרבה מאוד ביקורת, השאלה היא לא מתי תסתיים המלחמה, אלא איך. אנחנו צריכים להפסיק להסתכל על בהונות הרגליים שלנו ולהרים את המבט. לא רק סיום המלחמה עכשיו, אלא סיום מלחמה שמאפשר אופק וחיים לימים שיבואו לאחריה. ברור שיש לנו חובה מוסרית כלפי החטופים, כלפי כל אזרח בישראל יש לנו חובה מוסרית, אבל יש לנו גם מאידך חובה מוסרית גם כלפי כל הילדים בשדרות, בנתיבות, בעוטף, גם כלפיהם יש לנו חובה מוסרית. המלחמה הזאת הביאה להתנגשות ערכית וטלטלה גדולה לאנשים שהתחנכו על תרבות המערב, תרבות שמקדשת את האינדיבידואל, את הרצון הגחמתי שלו עכשיו, את הנוחות שלו, את הסיפוק שלו, את האמת הסובייקטיבית שלו עכשיו. הרבה אזרחים וחיילים פתאום נדרשו לעמת את הערכים האלה של האינדיבידואל מול טובת הכלל, הזולת, על חשבונם. הם בחרו בטובת אחרים על פני הנוחות, הכדאיות והתועלת האישית שלהם. רבים ביניהם, בני אהובי, ויתרו על כל היקר להם – על חברויות, אהבות, כישרונות וחלומות, הם יצאו למען הכלל, ולרוע מזלי, בני שלי לא שב מהקרב. ברגעים המרוממים של תחילת המלחמה כולנו הרגשנו עם. כולם הבינו את זה היטב, כאבו את כאב האומה, יצאו לעזרת אחיהם – אבל עכשיו שוב התגלשנו במדרון לעבר האינדיבידואל בעזה. כרגע בעלי במילואים, יש לי ילד קצין בצה"ל, יש לי עוד בן מת על מזבח האומה, ואני מרגישה שאני לא רק אדם פרטי, אני לוקחת חלק במאמץ המלחמתי כעם, וככה אני גם רואה את האויב שמולי. אני לא רואה את האינדיבידואל החף מפשע, הסובל והרעב. יש כזה, אבל אני רואה קהילת טרור, כזאת שבחרה להיכנס בי. הם בחרו בהנהגה הזאת, הם הלכו שבי אחריה במסע צלב לעבר ירושלים, מבול אל-אקצא. בדרך הם שחטו, שרפו, בזזו, רצחו במיתות משונות, וככה הם מחנכים גם עכשיו, היום, את הילדים שלהם והם מתכוננים להמשיך. למלחמה יש מחיר, וצריך לגבות אותו מהאויב, אויב שמשתמש באוכלוסייה אזרחית כנגדנו, ומשחק מלוכלך דרך בתי ספר ובתי חולים. בתנאים האלה, מול מפלצות אדם שמחזיקות באחים שלנו, אין דרך אפקטיבית יותר ממצור. זה לא לכתחילה, אבל במשחק המלוכלך שלהם זה הקלף שנשאר לנו. אל תלכו אחרי המוסר המעוות שבו חיי האויב קודמים לחיי החטופים וחיי חיילינו, כי זה מה שהביא בסוף למות הילד שלי. אל תתפתו לפרשנות המחמירה של החוק הבין-לאומי שמיוצגת על ידי היועמ"שית והפצ"רית. אני בטוחה שהלב שלכם במקום, שהלב שלכם עם האחים שלנו לפני הכול. בכל מקום שיש בו שליטה ישראלית, כל מקום, כל נקודה, כל תא שטח שיש בו שליטה ישראלית, יש בו בהכרח פחות טרור. אסור לנו לוותר על השליטה במקום המסוכן הזה שנהרגו בו – בג'באליה, אתם יודעים כמה חיילים נהרגו לאורך השנים? פגשתי כל כך הרבה אימהות של כל כך הרבה חיילים שמתו בתא השטח הזה. זה מקום מסוכן מאוד שבו מקננים טרור ושנאה. סיום המלחמה ויציאה מעזה הם סיפוק מיידי בטווח הקרוב, תהיה לנו לבטח הקלה, אבל אסון ודאי בטווח הארוך. בבקשה, תשמרו לנו. מדי תקופה אנחנו מקריבים עוד ועוד חיילים עבור שקט זמני. בואו לא ניפול שוב בבור הזה, בואו נסתכל קדימה וניתן גם טעם לכאב המשפחות השכולות, שלפחות נדע שבמותם משהו, משהו השתנה לטובה. אני מבקשת להיות אופטימית. אנחנו חפצי חיים, ואנחנו אומרים עכשיו בחודש אלול: "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'." << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צורית, אני רוצה לחבק אותך ואת כל משפחות פורום גבורה. את חלק מהמשפחות שהקימו את הפורום. ובכלל לכל המשפחות השכולות אנחנו שולחים מכאן תנחומים, לכולם כולם. לילה מונדר, בבקשה. לילה מלשון הילה? לי הילה? << דובר >> לילה מונדר: << דובר >> לא. לילה בסנסקריט זה אומר בריאת העולם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את הנכדה של אברהם מונדר, זכרו לברכה? << דובר_המשך >> לילה מונדר: << דובר_המשך >> נכון. לצערי הרב, אני מאוד מאוד מתביישת במה שקרה למשפחה שלי. לפני שנתיים, ב-7, פשוט הפסקתי לעבוד ולא דיברתי עם אף אחד, ואני עדיין מאוד מאוד מתביישת להגיד שלא הצליחו לשמור על המשפחה שלי. ואני בעיקר בעיקר מתביישת ומרגישה המון אשמה שאני לא הצלחתי להציל אותם. וחבל, אבל אני צריכה לזכור שאני לא יכולתי כנראה. אני רוצה להגיד שאף אחד אף פעם לא מנצח במלחמה. אני מצטערת אם המשפט הזה מעורר קצת אנטגוניזם. אני חושבת שככל שמלחמה נמשכת יותר זמן, ככה גם אנשים נפגעים נפשית, גם נפגעים פיזית, וחבל שזה חלק מהסיפור שלי. אני כל כך לא ביקשתי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לילה, את רוצה להמשיך? את רוצה ללכת? אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות, ונתחיל בדיון. תודה לכל המשפחות שהגיעו. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 12:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבקשת מכולם להתיישב. לפני שאנחנו מתחילים, ועל אף שגם בדיונים אחרים אני אומרת את זה, אני רוצה להדגיש יותר מתמיד, לכל כלי התקשורת, ערוץ הכנסת בוודאי, עיתונאים שנמצאים כאן – יש איסור מוחלט לצלם, לחשוף, במשתמע או ברמיזה, את זהותן של המתלוננות שייתנו כאן עדות בלי אישורן. ולכן, אין אישור כל עוד אני לא אומרת שיש אישור ואותה נפגעת או נפגע מוכנים לכך. אתם לא מפנים מצלמה, ולו בטעות, כדי שלא תחטפו תביעה. עו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית לוועדה, בבקשה תקריאי את הסעיף בחוק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מעבר למקרים שאנחנו יודעים ומראש אנחנו חוסים בפרוטוקול וגם בצילום, אם במהלך דיון יש מקרים מיוחדים שמישהו מהדוברים, בדיעבד או מראש, מבקש לחסות חלק מהפרוטוקול או שם או פרטים שהוא חשף, אם זה דרוש לשם שמירה על אינטרסים גם של שלום הציבור, גם אם זה דרוש להגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, וגם אם זה יכול לפגוע באדם שהשתתף בישיבה ולגרום נזק לו או לזולתו, אז לך, היושבת-ראש, יש את הסמכות להורות על מחיקת קטעים אלה מהפרוטוקול ומהשידור. ולכן, גם אן במהלך הדיון זה יתעורר, אז יש את האפשרות ואנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אדגיש ואומר, אף אחד לא יכול לפרסם מהדיון הזה, לא שמות, לא דברים שמסגירים את הזהות, לא לצלם את הפנים, אלא אם כן אני אמרתי אחרת. אנחנו מתכנסים היום כדי לדון בנושא חשוב מאוד, ולצערנו, בכאב לב אני רוצה לומר שהפגיעות המיניות הפכו להיות מגפה ותופעה כל כך קשה ובזויה שרוצחת נפשות ונשמות בישראל ובכל העולם. נמצאות פה גיבורות, ממש גיבורות, אין לי דרך אחרת לומר את זה, והרבה מהנפגעות מגיעות לכאן לא רק בשל העניין שלהן עצמן, אלא כי הן מבינות שעלינו לעשות מעשה למען ילדות, ילדים, נערים, נשים וגם גברים. שמעתי אתמול בכתבה על חייל שנאנס בצבא על ידי המפקד שלו, וזו פרשה שניסו להסתיר. הוא עבר מעשה סדום, והיום קוראים לזה מעשה אינוס בעקבות התיקון שהובילה חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני פותחת את הדיון בנושא: המעטפת לנפגעות עבירות מין ומעקב אחר הטיפול בתופעת סמי אונס, ואני מבקשת מערוץ הכנסת להמשיך לצלם אותי. נמצאת איתנו כאן א', ואני רוצה להודות לך שאת איתנו כאן ובאומץ לב מביאה את העדות שלך. היו לנו לא מעט שיחות. את אישה מעוררת השראה, נקרא לזה ככה. הרבה פעמים אומרים לנו: את אישה חזקה – כן, אנחנו חזקות, אבל יש משהו במילים האלו ציפייה מאיתנו לקחת את כל האחריות עלינו ושהמדינה לא תעשה את חלקה. אז בכוונה אני משתמשת במילים: את אישה מעוררת השראה. תודה שאת כאן, המיקרופון שלך, וכמובן, תודה גם לאחרות שנמצאות כאן. << דובר >> א': << דובר >> תודה, פנינה. סליחה, אני קצת מתרגשת כי זו פעם ראשונה שאני מדברת על הנושא הזה בפני קהל כזה גדול, ובכלל קשה מאוד פתאום לדבר על עצמי אחרי כל מה ששמענו פה קודם. אבל האמת היא שלא באתי לדבר על עצמי. אני אספר בקצרה את המסע שלי בתוך כל הדבר הזה. לפני עשר שנים עברתי אונס, באלימות, על ידי מישהו שהיה חבר עד אותם רגעים. במשך חמש שנים נלחמתי בעצמי ובעצם נלחמתי את מלחמת החיים שלי. שכנעתי את עצמי שאני יכולה להמשיך בחיים כמו שהכרתי אותם קודם. סיימתי לימודים, הכנתי את עצמי לקריירה שתמיד חלמתי עליה, אבל האמת היא שאף פעם לא היה לי מנוח. להיות אישה חזקה – הרי אין באמת דבר כזה. קודם כול, כולנו נשים חזקות, ככה אני רואה את זה, אבל את הטראומה ואת הפוסט טראומה אף אחד לא יכול לקחת מאף אחת. לאורך השנים פגשתי נשים במקצוע שלי שחוו תקיפות מיניות, שעברו אונס, גם עם סם אונס, שזה לא היה המקרה אצלי, אבל שבחרו כמוני להמשיך את החיים, להמשיך במקצוע, לא לתת לזה לקחת אותך אחורה, לא להתמודד עם תחושות בושה, פחד, אי ודאות. ובאיזשהו שלב אני ידעתי שאני לא אוכל לחיות עם עצמי בשלום אם אני לא אטפל בכתם הזה. למעשה, ביום שהגעתי למקום בטוח מקצועית, החלטתי שאני ניגשת להגיש תלונה ויצאתי למסע הזה. אני קוראת לזה מסע כי המונח ויה דולורוזה הוא באמת קטן כדי לתאר את הדרך הזאת, החל מלהגיש תלונה במשטרה וכל מה שמשתמע מזה, ועד אחרי שנתיים ומשהו לזכות לשמוע שמוגש כתב אישום. אני יודעת שבמקרים מסוימים זה בגדר נס, כמו שדובר פה קודם. ודרך אגב, אני הייתי ואני עודני קוהרנטית, הוורבלית, זאת שיודעת לבטא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמו שאמר שמעון על נפגעים לא קוהרנטיים. איך אפשר לדרוש מהם להיות קוהרנטיים אחרי אירוע מטלטל כזה? << דובר_המשך >> א': << דובר_המשך >> ניגשתי אליו בהפסקה הקטנה ואמרתי לו שהוא ממש דיבר את התחושות שלי, כי לאורך כל התהליך, כל דיון, חקירה נגדית של שבע שעות, כשאני בהיריון בשליש ראשון, דיונים שבהם אין לי שום קול, כי אין לי קול, מבחינת הפרקליטות אני עדה, כל הזמן חשבתי לעצמי מה עושות נשים שאין להן את המעטפת שיש לי. יש לי בן זוג הכי תומך שיש, יש לי משפחה הכי תומכת שיש, יש לי מקצוע, יש לי מקום שאני יכולה להגיד שאני קמה אליו כל בוקר, ועדיין, לאורך כל התהליך חוויתי אין סוף מיקרו טראומות. חוויתי אין סוף פגיעות משניות קטנות שזה כבר הגיע למצב שלפעמים כשאני הולכת לישון בלילה אני נזכרת בדברים מההליך, בדברים שנאמרו בבית משפט על ידי כולם, על ידי הסנגור, על ידי הפרקליטות, על ידי השופטים. אני נזכרת באמירות כל כך חסרות רגישות. כשאני יושבת שם ושמה את הלב שלי ואת הדבר הכי קשה והכי חשוך שיש לי בחיים, ואני לא מרגישה אמפתיה, אני לא מרגישה שאני נשמעת כמו שאני חושבת שאני צריכה להישמע. מתי נפל לי האסימון – אני לא יכולה להיכנס לפרטים כרגע. הוא הורשע, ואני לא יודעת אם אפשר לקורא לזה אירוע משמח, אבל טוב שזה קרה, הוא קיבל עונש מופחת מאוד על רקע זה שהוא - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עונש שערורייתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מינימום, פחות ממינימום הוא קיבל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיבו על רקע מה הוא קיבל, ודנו בזה פה בוועדה יחד עם מרכזי הסיוע – הוא קיבל הפחתה בעונש בגלל שהוא השתתף במלחמה. << דובר >> א': << דובר >> בגלל שהוא תרם לחברה, בין היתר לביטחון המדינה, והוא קיבל הפחתה. הוא הורשע באונס בנסיבות מחמירות, והוא קיבל שלוש שנים וחצי. אני לא מדברת אפילו על זה. זה נדון והסיבה שפניתי אלייך, פנינה, היא בגלל ששמעתי אותך בדיון הזה. אבל איפה נפל לי האסימון? כשהגעתי לדיון האחרון שהיה בבית המשפט העליון. הלכתי לבד כי כבר שמעתי הכול והוא כבר הורשע, הגעתי לבד כי במקרה בעלי היה בחו"ל באותו זמן; אני נכנסת לשם, לאולם הגדול הזה, ומצד אחד, אני יושבת לבד על הספסל, מולי יושבת פרקליטה מקסימה, נעימה, רגישה, קוהרנטית, ומשמאלי נכנסת שיירה של ארבעה-חמישה גברים עם חליפות שחורות, הם מתיישבים בשורה הראשונה, ואז קם הנציג שלהם ומתחיל את שטף הפאתוס הזה, את הרטוריקה המסלפת, את התכנים שהם פשוט מעוותים. אני יושבת שם לבד ואני מתכווצת בבדידות הזאת, במקום הזה שאין לי בו קול ואין לי בו תמיכה. ואני יוצאת משם, אני אסופה, אני מסדרת את המחשבות שלי, אני יוצאת משם ואני נכנסת לחדר עם הפרקליטה ואני פשוט מתפרקת. היא מכילה את זה, אבל השורה התחתונה שלי היא שאין לה את הכלים להכיל את זה, אין לה את היכולת, אין לה את ההכשרה. הרי כל מי שיודע קצת על טראומה וכל מי שלמד וחקר קצת והתעניין – דברים צריכים לעבור עיבוד. נשים וגברים שנמצאים בסיטואציה הזאת, בסיוט הזה, צריכים לקבל את התמיכה המיידית, והם צריכים לדעת שיש לצידם מישהו או מישהי שמלווה אותם מהיום הראשון. בדיוק כמו שהציעו לי סיוע משפטי כשהתחיל כל התהליך הזה, היו צריכים להציע לי מישהי שהיא מטפלת, שיודעת לזהות גם נקודות משבר, שיודעת להכווין להתערבות, שיודעת להקשיב, וזה כל כך חסר. הרי מטרת העל של זה היא שנשים וגברים, ואנשים שנמצאים בתהליך הזה, ירגישו בטוחים. הרי אני הגשתי תלונה לא רק בשבילי. אני הגשתי תלונה בשביל כל בת, בשביל כל ילדה, בשביל כל אישה, בשביל כל אדם שנפגע, בשביל לעשות עוד נקודה של לשמור עלינו כאזרחים. אני לא צריכה להרגיש שאני מקריבה את עצמי בשביל זה. אני לא צריכה להרגיש שאני מקריבה את השקט הנפשי שלי, את הבית שלי. ובעצם אני מבקשת פה לעגן את התמיכה הזו, לעגן את העזרה הזו. זהו, בגדול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הנפגעות והנפגעים היו טרף בידי העבריינים, אבל אסור שהם יהיו קורבן של המערכת. אנחנו שומעים את העדות של א', ואנחנו דנו בעונש השערורייתי, כולל ההקלה בעונש. באופן יוצא דופן פניתי בשם הוועדה לנשיא בית המשפט העליון והארתי את תשומת ליבו לכך שלא ייתכן שייקחו את זה – בכלל איך אנסים מורשעים מגיעים לכך שהם נלחמים ומקבלים נשק? זה מעבר ליכולת שלי לתפוס את זה. אדם שהוא אלים, אדם שהורשע – איך הוא מקבל נשק? זה נורא ואיום, אבל גם לקבל פרס והקלה בעונש, ובסוף ייגזרו עליו רק שלוש שנים וחצי, זה שערורייתי. אני רוצה להודות לך על העדות הקוהרנטית. זה כל כך מצער שנפגעים צריכים להיות קוהרנטיים כדי לזכות לצדק, ואפילו זה לא. דוח ברלינר שם דגש ואחד הדברים העיקריים שעלו מהעדויות של נפגעים ונפגעות בוועדה, זה העובדה שנפגעות ונפגעים שהתלוננו במשטרה אומנם קיבלו סיוע משפטי, אך למרות ההמלצות של ועדת ברלינר שהצביעו על כך שצריך מלווה, עובד סוציאלי, במובן הרגשי, במובן של לסייע מול מערכת אטומה – ויש דברים שכן נעשו בבתי המשפט, יש פה בטח נציגה של הנהלת בתי המשפט ואחר כך נגיע אליה – למרות כל הדברים האלה שנאמרו, ולמרות שיודעים שהדבר הזה עושה אפקט מקפיא ומעביר מסר למתלוננות: אל תלכו להתלונן. << אורח >> אופיר שטוי: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אופיר, הינה, גם בתיק שלך. אל תלכו להתלונן, זה מה שקורה, זה מה שהמערכת משדרת להם אם אנחנו לא נותנים ליווי, אם אנחנו מפקירים אותם שוב ושוב לעבור את הטראומה, גידופים והרבה מאוד דברים פרוצים וצריך לעשות עדיין כברת דרך. אני רוצה לאפשר לחברות כנסת שצריכות לצאת להגיב, ואז אני אפנה למשרדי הממשלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> א', אני מסתכלת עלייך ואני כל כך רוצה להודות לך. אני לא יודעת אם את מבינה את המשמעות של מה שאמרת כרגע. את פשוט פתחת עכשיו דלת לכל מי שחוששת לבוא ולספר את הסיפור האישי שלה. << דובר >> א': << דובר >> זו המטרה שלי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בעצם העובדה שבאת לכאן, בגבורה הזאת שלך, וסיפרת את הדברים שאני בטוחה שמחזירים בחזרה למקרה האומלל, והדז'ה-וו הזה הוא נוראי מבחינתך, אני יודעת שזו מכה כפולה ומכופלת – אני רוצה להגיד לך כל הכבוד, לפחות בשמי ובשם חברות הכנסת שנמצאות כאן, שעוסקות בנושאים הללו הרבה מאוד. אני רוצה להגיד לך כל הכבוד וגם להציע לך עוד משהו, דברי על זה, דברי על זה, גם זה חלק מהריפוי. זה לעולם, לעולם, לא יישכח, אבל עצם העובדה שאת מדברת על זה ואת נותנת לחברות האחרות לשמוע, אז זה יביא להם את האומץ, והאומץ לספר את הדברים האלה זה חלק כל כך חשוב בכל התהליך, גם של הריפוי וגם של הטיפול. << דובר >> א': << דובר >> אני מסכימה איתך ותודה שאת אומרת את זה, אבל אני גם לא רוצה לשלוח אף אחת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל אחת תעשה מה שהיא מרגישה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה נכון, זה נכון. אבל עצם העובדה – מתי זכינו לשמוע אותן באות ומספרות? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל לא כולן רוצות. << דובר >> א': << דובר >> בסוף צריך לשנות את זה, בדיוק כמו שפנינה אמרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בעניין המאבק שגם את מעלה כאן, אין אצלנו קואליציה או אופוזיציה. אנחנו נשתף פעולה. חברת הכנסת קטי שטרית היא מהליכוד, ויש פה הרבה מאוד חברות כנסת יקרות שיש להן רזומה ארוך במאבקים האלה. אנחנו צריכות להתאים את החוק כך שיהיה ליווי רגשי בחוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ואולי אנחנו צריכות לחזור לחוק ולשנות אותו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לתקן אותו, נכון. לדעתי, זה אחד הדברים שאנחנו נעשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אחד החוקים שלי יש, למשל, זה עונש מינימום למיידי אבנים. עונש מינימום למיידי אבנים, ופה זה נפש, פה נרצחת נפש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שהיא עומדת על הרגליים ומתפקדת, זה עוד לא אומר שהיא בסדר. ועוד יותר חמור זה שהיא יודעת שמי שעשה את זה ומי שגרם לכך, אוטוטו יוצא לחופשי. זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, וזה המקום שלנו לשנות את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אנחנו נעשה את זה ונוביל מהלך יחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם אפשר לבטל את ההתיישנות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא להתפרץ. רק לחברי כנסת מותר להתפרץ, ואת יודעת את זה, נכון? תודה. את לא אורחת כבר, את הרבה זמן פה. חברת הכנסת עדי עזוז, שהגיעה ראשונה מכל החברות הכנסת – קודם כול, אני רוצה לברך את חברות הכנסת שנמצאות כאן ושהנושא הזה מאוד חשוב להן. אני רוצה לברך אותך, עדי, את חברת כנסת חדשה. זה לך הדיון הראשון ואנחנו יודעים שיש לך גם עבר, את באה מהחצר הנשית, שזה סיוע לנערות במצבי סיכון. עדי, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני באמת שמחה וזה הדיון הראשון שלי בכנסת, אבל כבר 15 שנה שאני מתעסקת בנושא. המחאה הראשונה שעשיתי לפני 15 שנה הייתה להקים תנועה שנקראת: צדק צדק רודפות, בעקבות אנס סדרתי, יניב נחמן, שאולי חלק פה מכירות, שאנס עם סם אונס. 14 בנות התלוננו נגדו ונכנסו בסוף לכתב האישום רק שלוש, וגם לא בגין סם אונס אלא בגין דברים אחרים. דיברה פה קטי על הדברים, ואני רוצה להמשיך את מה שאמרת פה באומץ, וסליחה שאת צריכה להיות קוהרנטית. לדעתי, את לא צריכה להיות קוהרנטית וזה בסדר גמור. << דובר >> א': << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> החוק לא נחקק עבור נשים והוא לא נועד עבור נשים, וצריך לחשוב על איזשהו תיקון, אבל יש פה נציגים ממשרד המשפטים? כי אליהם יש לי שאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו תכף נגיע אליהם. אם את רוצה להמתין לדיון על סם אונס, אז נמתין ונאפשר לך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז אני אמתין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי מחברות הכנסת רוצה לדבר עכשיו או שנעבור לשמוע מה המעטפת? חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גבירתי, גם על הדיון בזמן פגרה. זה לא דבר טריוויאלי, והנושא חשוב ביותר. א', את בטח שונאת שאומרים לך את זה, אבל דרוש הרבה מאוד אומץ לבוא ולדבר וזה לא דבר טריוויאלי, ושמורה לך הזכות לעשות מה שאת רוצה בעניין הזה, ואני מצטערת שהיית צריכה לעבור את כל המסכת הזאת ובסוף לקבל צדק חלקי ביותר. אני רוצה לדבר באופן עקרוני על נושא הליווי. חלק מהמלצות ועדת ברלינר היו הקמת נציבות לנפגעות ונפגעי עבירה, והיו הצעות חוק למכביר. גם לי הייתה הצעת חוק בנושא הזה. לצערי, זה עבר רק בהחלטת ממשלה. להבנתי, מונתה נציבה. אז שווה לדעת מה היא עושה בתחום הזה כדי שנפגעות, כמו א', וגם אחרות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מונתה נציבה בלי נציבות? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוקמה נציבות בהחלטת ממשלה בלי שעבר חוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ויש רק נציבה? יש לה עובדים? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה דבר ששווה לבדוק אותו, אם יש לה נציבות או שהיא נציבה לבדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תכף נשאל אותה. אנחנו כבר בבעיה גדולה, שיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה לא מכירה אותה והיא אף פעם לא הייתה פה, היא לא נרשמה לדבר - - - << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> לדעתי, היא מונתה לא מזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מכירה אותה, פנינה, אבל את לא יודעת שזאת היא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי זו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ד"ר בת-עמי ברוט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מכל מקום, נדמה שאם תיעשה עבודה משמעותית בנציבות, אם באמת היא קמה בצורה רצינית, אז אפשר יהיה לתת מענה מהרגע הראשון של התלונה ועד בכלל, ולא רק בהליך המשפטי, אלא גם בליווי לתת מענה הוליסטי, שזה הדבר הנכון שצריך לקרות. אני מאוד מקווה שאם כבר מיישמים המלצה של ועדה כל כך חשובה שישבה על המדוכה לא מעט זמן, ושמעה הרבה מאוד ארגונים, נשים וכולי, שלפחות היישום של זה יהיה בצורה אמיתית והוליסטית שתיתן מענה. זה דבר שצריך לוודא אותו, וזה כמובן לפתחה של הוועדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. שלי, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רק רוצה להגיד, זה דיון המשך לדיון שכבר עשינו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה דיונים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. לפני שיצאנו לפגרה היה כאן דיון שהזדעזענו בו מהנתונים. אם אתם זוכרים, המספרים שהוצגו פה היו מזעזעים, ואנחנו ביקשנו גם מגורמי המקצוע, וכמובן, ממשטרת ישראל ומהמשרדים לעשות עבודה ולהגיע לדיון הזה מוכנים עם תשובות. אז אני לא רוצה להאריך בדיבור, אני רק רוצה להגיד שאנחנו רוצים לשמוע שנעשתה עבודה בחודשים שחלפו ושהתקדמנו במשהו לעבר המטרה, כי אנחנו פה לא רק כדי לדבר, אנחנו פה כדי לעשות, בטח הוועדה הזאת. א', אני רוצה להגיד תודה רבה על השיתוף הזה. כמעט תמיד אני אומרת את זה כשמגיעות לכאן נשים ויש להן את הכוחות ואת האומץ לבוא ולשתף אותנו, וכמו שקטי אמרה, אולי הדבר הכי חשוב זה שאולי שומעות אותנו עכשיו נשים בבית שזה עוזר להן, זה מקל עליהן, זה נותן להן כוחות. אם הן יחליטו לבוא קדימה או לא לבוא קדימה, זה שלהן. אנחנו כמובן נתמוך במה שהן יחליטו, אבל שהן ידעו שהן לא לבד, ואנחנו איתן ואנחנו נלווה אותן. מפה אני קוראת לכל מי שצריכה סיוע ועזרה, שחוששת ולא יודעת למי לפנות – גם חברות הכנסת שפה וכולן, הדלת שלנו פתוחה ואנחנו מוכנות לסייע לכל מי שצריכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. מירב, את רוצה להגיב עכשיו או לשמוע? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא. קודם המשרדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נציגת משרד המשפטים, עו"ד נילי פינקלשטיין, משפטנית המחלקה למשפט פלילי – את אמרת תוך כדי הדברים של קארין אלהרר שהוקמה נציבות. איפה הנציבה? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אכן הוקמה. קודם כול, יש החלטת ממשלה על הקמת הנציבות ומונתה לפני מספר חודשים עו"ד ד"ר בת-עמי ברוט כנציבה. אני יודעת שהיא עוסקת בימים אלו ממש בגיוס עובדים ועובדות לנציבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל למה לא להגיע? מכאן אני רוצה שתמסרי לה שאני מצפה ממנה להתייצב בוועדה הזאת. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אני אמסור, אני אמסור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו שולחים הזמנה למשרדים ולמטה, והציפייה היא שנציבות כזאת לא יכולה להיעדר מדיונים שכאלה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אני אמסור - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה, ממש בקצרה, תגובה של משרדי הממשלה לעניין הליווי והעובדה שהדוח מדבר מפורשות על כך שאחת הסוגיות זה היעדר ליווי רגשי, בין אם זה עובד סוציאלי, קליני, ובין אם זה דבר אחר. יש פה את מרכזי הסיוע, ובמעט תקציב שלהן הן עושות פלאים, עושות השתדלות מאוד מאוד גדולה, אבל הן לא אמורות להחליף את המדינה. בבקשה, התייחסות לזה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> קודם כול, אני אתייחס באופן מאוד כללי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, וגם העמדה שלכם. << דובר_המשך >> נילי פינקלשטיין: << דובר_המשך >> היישום של דוח ועדת ברלינר הוא אחד היישומים המלאים והמפורטים של מרבית ההמלצות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אי אפשר להגיד שהוא אחד היישומים המלאים. כשאת אומרת יישום מלא זה עולם מושלם, וכולנו יודעים שלא. << דובר_המשך >> נילי פינקלשטיין: << דובר_המשך >> נכון. הוא לא מושלם, ולכן לא רציתי להגיד יישום מלא, אבל יש התקדמות רבה מאוד ביישום של מרבית ההמלצות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חברות הכנסת, תקשיבו לדברים, זה ממש חשוב. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אז בכוונה לא בחרתי את המילים יישום מלא, אבל יש התקדמות רבה ביישום מרבית המלצות הדוח. אני יודעת שבעבר נעשו דיוני מעקב לגבי הדוח הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כמו מה? תני לנו דוגמה למשהו אחד מדוח ברלינר שיושם. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אז קודם כול, דיברנו על הנציבות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה על הליווי הרגשי. << דובר_המשך >> נילי פינקלשטיין: << דובר_המשך >> בעניין הליווי, שאלתי אם משרד הרווחה זומן לדיון הזה כי היישום של - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש כאן נציגת משרד הרווחה, לא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם לא זומנו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אתם המתכללים. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אז אני לא רוצה לדבר בשמם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל נילי, תהיי איתי. סליחה, אני מצטערת, אולי אני קצת גסת רוח, אבל אני מרגישה שאני לא מקבלת ממך תשובה. את אומרת לי שכמעט רוב הדברים יושמו, והדבר הכי קריטי שאמור לדרבן מתלוננות או לסייע קודם כול לאלה שהיה להן אומץ לב להתלונן לא קורה. מה אתם מתכוונים לעשות? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> גברתי, בדיוק מיהרתי להשיב לשאלה שלך, למרות שאני לא רוצה לדבר בשם משרד הרווחה כי זאת המלצה שמיושמת על ידם. אבל ההמלצה הזאת של ליווי סוציאלי בהחלט מיושמת. אני לא רוצה לפרט בעצמי איך הם מיישמים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, היא לא מיושמת. אני חושבת שאת ממהרת לקבוע קביעות, גם בראשית דברייך. היא לא מיושמת כי את שומעת פה מנפגעות שהיא לא מיושמת. בבקשה, מי נציגת הרווחה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, שנייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, אני לא נכנסת עכשיו לכל מה שיושם. מירב, לא עכשיו. זה הרבה דברים, זה הרבה סעיפים, ואני לא רוצה להיכנס לזה. דוח ברלינר זה דיון נפרד. << אורח >> ענת שגב: << אורח >> היי, שמי ענת שגב, מנהלת תחום התמכרויות בקהילה ויש לנו נציגה נוספת בזום. יש את שני ההיבטים: ההיבט החברתי, טיפולי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך זה קשור להתמכרויות? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לסם אונס. << אורח >> ענת שגב: << אורח >> בדיוק. דרשו נציגות מתחום ההתמכרויות, אבל הבנתי שגם פנו באופן אישי וביקשו את המענה לנפגעות תקיפה מינית, ולכן יש בזום נציגה נוספת שמתייחסת למענה לנפגעות תקיפה מינית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא רוצה להביך, אבל איך התמכרויות של אנשים שצורכים סמים קשור לפה? << דובר_המשך >> ענת שגב: << דובר_המשך >> מדובר על סם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הסם זה סם ששם עבריין לאישה - - - << דובר_המשך >> ענת שגב: << דובר_המשך >> נכון. אבל זה מה שהסברנו למזכירות הוועדה, והתעקשו שנגיע גם מהתחום הזה של הסם, שיש בו גם את המרכיב GHB שיכול להיות תלותי וממכר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. הבעיה שלנו זה לא ההתמכרות של הנפגעות. << דובר_המשך >> ענת שגב: << דובר_המשך >> לי זה ברור, אבל יש לנו נציגה שתתייחס למענה של נפגעות תקיפה מינית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז בואו נשמע את הנציגה השנייה בזום. מה שמה? << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> אני איזבל סרי לוי, ממשרד הרווחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלום, איזבל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה הטייטל שלה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מנהלת תחום פ"א התמכרויות – גם התמכרויות? << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> לא, לא. אני מנהלת תחום פגיעות מיניות בילדים ובני נוער במשרד הרווחה. אני מדברת גם בשם הקולגות שלי. יש לנו מנהלת תחום טיפול בבגירים ובגירות שעברו פגיעות מיניות, וגם קולגה שלי, ענת הראל, שאחראית על תחום נפגעי עבירה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. מה הליווי שאתם נותנים? כמה מלוות יש לכם? << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> במסגרת החלטת ממשלה שנילי הזכירה, היישום של ההמלצה הזאת של דוח ברלינר הוא בעצם על ידינו. נכון להיום, נתנו כ-100 תקנים לרשויות מקומיות ברחבי הארץ על מנת להעסיק עובדים סוציאליים שהכותרת שלהם היא עובד או עובדת סוציאלית לנפגעי ונפגעות עבירות מין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וכמה הועסקו? << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> היום כ-50 נמצאים בתפקיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא מצליחה להבין. יש 100 תקנים של משרה מלאה לליווי? << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> יש 100 תקנים של משרה מלאה, ונכון להיום אוישו מעל 50% מהתקנים האלה. הן כבר עובדות סוציאליות בשטח - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז יש לנו קרוב ל-50 עובדות סוציאליות בשטח? << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> נכון. אנחנו בתהליכי גיוס נוספים, גברתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז איפה הן? << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> לצערי, זה חלק מהקושי להעסיק עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אלה שנמצאות. << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> אה, אלה שנמצאות – יש לי רשימה מלאה, אני יכולה להעביר לרכזת הוועדה אם תרצי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזבל, רגע, תנסי לשמוע את השאלה שלי. את יודעת מה, רגע, נעצור. מרכזי הסיוע, אתם מכירים את ה-50 תקנים של מלוות? << אורח >> נטע גורי: << אורח >> אנחנו מכירים. הן כן עובדות, אבל בצורה לא מספיק טובה. הרבה פעמים נפגעות לא תמיד יודעות איך להגיע אליהן ולא תמיד מצליחות להגיע אליהן. הרבה פעמים הן לא יודעות על השירות הזה, כמו שאפילו את בתור יו"ר הוועדה לא ידעת על השירות הזה. צריך להפיץ את השירות הזה יותר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת? ואם אישה לא הגיעה לרווחה? << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> אז היא לא יודעת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז צריך לפתוח תיק ברווחה כדי לקבל ליווי? בואו נמשיך. איזבל, בבקשה. << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> גברתי, אמרת בצדק - - - שירות ציבורי. משרד הרווחה מספק את השירותים שלו על ידי עובדים סוציאליים בשירות הציבורי. אנחנו עובדים כל הזמן בצמוד עם המגזר השלישי. זאת אומרת, אם אישה מגיעה למרכז סיוע ויש באזור המגורים שלה עובדת סוציאלית שמלווה נפגעות ונפגעי עבירות מין, אנחנו ניצור קשר עם מרכז הסיוע והמשטרה, ועם כל הגורמים הרלוונטיים לעבירות המין באזור הפעילות של אותה עובדת, והם יכירו אותה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל איך אותה נפגעת אמורה לדעת מי זו איזבל? << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> רגע. ככה עשו 50 עובדות שכבר עובדות בשטח. כבר יצא כבר יצא להן ללוות לבתי משפט, ללוות למשטרה, ללוות לפרקליטות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזבל, כמה נפגעות אתם מלווים בינתיים? << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> אני יודעת על 50 עובדות סוציאליות. אין לי פה את הנתון של כמה נפגעות ונפגעים הן ליוו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל על זה אנחנו נמדדים. אני רוצה לדעת, תבדקי כמה נפגעות ליוויתם. זה יכול לתת לנו אומדן. << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> אני אצטרך לברר ולהשלים לך את התמונה. יש לנו רשימה שלמה של הרשויות ויש לי פה רשימה של התקנים שאוישו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עם חלוקה לקטינים ובגירים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה דבר ראשון. << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> סליחה, גברתי. אני רוצה להגיד שהתוכנית הזאת קרמה עור וגידים רק בשנה וחצי האחרונה. זו תוכנית חדשה יחסית, היא תולדה של החלטת הממשלה והמלצות של דוח ברלינר. היא לא תוכנית שקיימת הרבה מאוד זמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יש היום נפגעת והיא פנתה למשטרה, מי ידבר איתה? << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> אם יש עובדת סוציאלית לנפגעי ונפגעות עבירות מין שפועלת באזור תחנת המשטרה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בתחנה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה בתחנה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לכן אני שואלת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה עובד ככה – היא הולכת ומגישה תלונה, והעובדת הסוציאלית הספציפית לנושאים האלה היא במרחב, היא לא בתחנה. בעיקרון, במצב מתוקן, מה שאין היום, לצערי, אותה חוקרת אמורה לפנות לאותה אחראית ולהגיד לה, יש לנו כאן תלונה על עבירת אונס. העניין הוא, ולא סתם ציינת שזה בשנה האחרונה, שיש בעיה כרגע עם איך זה תכלס בשטח. הנושא של הרווחה נורא חשוב אבל זה לא רלוונטי כי רוב הנשים שנפגעות בפגיעות כאלה של אונס לא מוכרות ברווחה, הן לא יודעות בכלל מה זה משרד הרווחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה שהן יכירו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון. לכן, המשטרה היא ה-first responder בסיפור הזה. אני שואלת בהמשך לקארין, בגלל הניסיון שלי במשטרה – כשאותה נפגעת שלא קשורה בכלל למשרד הרווחה, היא יצאה לבילוי עם חברות שלה, היא לא יודעת מה זה משרד הרווחה וטוב מאוד שהיא לא יודעת, כשהיא מגיעה למשטרה ויושבת מול החוקרת, האם החוקרת מחברת אותה לאותה חוקרת בכירה שמתעסקת בנושאים של פגיעות מיניות ועבירות מין כדי שהיא תוכל להתחבר למרכזי סיוע או למישהו שילווה אותה? כי היא לא רוצה את הרווחה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> התשובה היא לא. המשטרה לא תביא לה דף, ומספיק שייתנו דף עם הטלפונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז זו בעיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזבל, קודם כול, אני מרגישה אי נוחות שהקולגה שלך שאחראית על התחום לא יכלה לעלות בזום. זה לא שאת נמצאת פה פיזית. זה דבר ראשון, ואני מבקשת שתעבירי את זה למי שאחראית על הסוגיה הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צריך להפסיק את הזומים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבינה שאת קולגה שאחראית על הקטינים. נכון? אני טועה? << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> אני מייצגת את כל מה שאנחנו עושים בנושא הזה. התפקיד הישיר שלי זה הקטינים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה שתסבירי לי בקצרה, וזה לא צריך להיות יותר מדקה, איך התהליך עובד. אני כל הזמן גאה לומר שיש לי שתי אחיות עובדות סוציאליות, ואני מכירה לפני ולפנים את הסיפור של עובדים סוציאליים והלשכות. מה הציפייה שלכם? איך נפגעת אמורה להגיע לעובדת סוציאלית? האם החוקרים, ותכף נגיע למשטרה, מביאים להם עלון עם: זאת עובדת סוציאלית באזור שיכולה ללוות אותך? איך אתם מנגישים את השירות שלכם? 50 תקנים זה לא מעט. 100 תקנים, יש לומר, שלא תחשבו שקיצצנו. << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> אני אסביר. קודם כול, לעו"סיות לנפגעי ונפגעות עבירה יש הכשרה מעמיקה מאוד ומשימות רבות שהן צריכות לעשות. המשימה הראשונה היא שהן צריכות להכיר את החוקרות שעוסקות בנושא אלימות במשפחה ובנושא עבירות מין בתחנת המשטרה המקומית. כמו שתחנות משטרה למדו להפנות נשים למרכזי הסיוע, ואנחנו יודעים שבכל הארץ, ברוב המקומות זה קורה, הם גם ילמדו להפנות לעו"סיות לנפגעי ונפגעות עבירות מין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, סליחה. לא זכור לי שאת השרה לבט"פ, ולא מתפקידך לומר שהמשטרה תלמד לעשות. אני שואלת איך אתם עושים, ואת זורקת אותי למשטרה? << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> לא, לא. אני מתנצלת, אולי משהו בניסוח לא היה נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משהו בניסוח באמת לא נכון. כמו שהם למדו במשטרה להפנות למרכזי הסיוע, הם ילמדו להפנות לרווחה? לא, אני רוצה לדעת מה אותן עו"סיות – אגב, אם אני הייתי עו"סית בתפקיד כזה, הייתי הולכת לתחנת המשטרה או כל תחנות המשטרה - - - ואומרת להם, זה הטלפונים שלי, אני מבקשת שכשבאות נפגעות תגידו להן. << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> אבל לזה התכוונתי, גברתי. אם הובנתי אחרת, אז אני מתנצלת. בדיוק לזה התכוונתי, חלילה, לא למשהו אחר. אני רוצה להוסיף שכל השירותים שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים נותן לנפגעות ונפגעי עבירות מין פתוחים לכלל האוכלוסייה, אלה שירותים אוניברסליים. רוב הזמן אנחנו עוסקים באנשים שלא היו מוכרים למחלקה לשירותים חברתיים לפני כן, ובזכות הרצון של הנפגעת או הנפגע לקבל שירותים ציבוריים ממשרד הרווחה, הוא הופך להיות מלווה ומוכר על ידי המחלקה לשירותים החברתיים. ככה זה עם הילדים שמקבלים טיפול, מעל 3,500 ילדים בשנה, וככה זה עם מעל 3,000 מבוגרים שמקבלים כל שנה. הם לא היו מוכרים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזבל, איזבל, תהיי איתי, בבקשה. אני שאלתי מה התהליך. איך אתן מגיעות לחיבור? << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> אבל הזכרתם פה את הנושא של פתיחת תיק - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. איזבל, סליחה. אני לא אקבל את זה. אני שואלת את השאלות, את תעני. איך אתם מייצרים את החיבור עם הנפגעות? << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> הנפגעות מגיעות לעו"סיות לנפגעות עבירה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אה, הן מגיעות? הנפגעות מגיעות? את מבינה איפה הבעיה? אני מבקשת שתרשמי את ההנחיה. קודם כול, אני רוצה עד מחר את הנוהל איך אתן מגיעות לנפגעות. ואם אתן מחכות שהנפגעת תגיע אליכן, תציינו גם את זה. מבחינתי, זה בעיה. << דובר_המשך >> איזבל סרי לוי: << דובר_המשך >> אנחנו יכולות להגיע לכל נפגעת שאנחנו יודעים על קיומה. אם היא מגיעה לתחנת משטרה, אם היא מגיעה למרכז הסיוע, אם היא מרימה טלפון למרכז הטיפולי שלנו, אנחנו נוכל להתחבר אליה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הן צריכות לעשות את הריצ'ינג אאוט, ולא היא אליהן. איזבל, אתן, העובדות הסוציאליות, צריכות לעשות את הריצ'ינג אאוט אל הנפגעות, ולא הפוך. << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> אני מסכימה איתך. אין לנו מחלוקת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל את מתארת מצב הפוך. << אורח >> איזבל סרי לוי: << אורח >> אני לא מתארת מצב הפוך. אני מתארת מצב שבו עובדת סוציאלית לנפגעות ונפגעי עבירות מין יוצרת קשרים במסגרת התפקיד שלה עם כל ארגון וכל מקום שבו יכולים להימצא אישה או גבר נפגעי עבירות מין, בין אם זה בביטוח לאומי, בין אם זה בתחנת המשטרה, בין אם זה במרכזי הסיוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מדויק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את מתארת מצב שבו מתלוננת מגיעה לתחנת משטרה, ובו ביום עובדת סוציאלית מטעמכם מקבלת עדכון ופוגשת אותה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה אסור להם במשטרת ישראל. תכף נגיע לזה, אבל אם העו"סית תשאיר את הטלפון ותגיד פעם אחר פעם לתחנות המשטרה, ותעבוד איתם בשיתוף פעולה, שיציעו את זה לנפגעת, כי אנחנו לא כופים את עצמנו ובטח לא חושפים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור שלא כופים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפילו חלק ממרכזי הסיוע לא מכירים את העו"סית הרלוונטית. אז שהנפגעות יכירו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו בעיה, זה מעיד על המצב. תודה, איזבל. אנחנו רק מגרדים את מה שקורה עם ה-50 תקנים. משטרת ישראל, בקצרה, בבקשה, כי אני רוצה לאפשר לעוד נפגעת, שנמצאת איתנו ושאסור לצלם אותה, לדבר. << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> אני עורכת דין אורית חלפון, אני יועמ"ש מז"פ. התכתבתי תוך כדי עם הנציגה של חטיבת החקירות שלא יכלה להגיע. היא אמרה שכשמגיעה נפגעת נותנים לה גם את הטלפון של הרווחה, מוקד 118 - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. זה בעיה. הם צריכים. תרשמי, הנחיה ראשונה שתחדדו נוהל, ואז אני אאפשר לך להמשיך. קודם כול, תכירו את העו"סיות, מטה מול מטה, תכירו, תקבלו את כל הרשימות, תעשו פילוח לפי תחנות, שבץ נא, עובדת סוציאלית, פתח תקווה, נפגעות עבירות מין ליווי, ואז לא נותנים לה 188 - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 118. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הינה, אתם רואים, קארין יודעת אפילו יותר טוב. << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> לתת את הטלפון של העו"סית הרלוונטית? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של העובדת הסוציאלית הרלוונטית, ועם הסבר שהיא מלווה רגשית ולא חייבת לפתוח תיק ברווחה. לא צריך להפוך את כולם לבעלי תיק ברווחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה, זו הנחיה ראשונה. << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> אוקיי. רשמתי ואנחנו נתייחס לזה. את הפרטים שלה, כמובן, אסור לנו להעביר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה ברור. הלאה. << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> זהו, זה מה שהיה לי להגיד בנקודה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את מרכזי הסיוע אתם מביאים? << דובר_המשך >> אורית חלפון: << דובר_המשך >> כן. של מרכזי הסיוע כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. אז זו ההנחיה וזה מציל חיים, כי אם נפגעת לא יודעת שהיא יכולה לקבל ליווי, אנחנו פשוט מבזבזים כספי ציבור, שמים 50 עובדות סוציאליות, אבל לא מוצאים את הדרך לגשת אליהן. אני רוצה לפנות ל-ק'. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, היא סיימה לדבר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה שכן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היא סיימה לדבר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רק לוודא את העניין. זו הנקודה הכי קריטית. אתן אלה שמקבלות את הנפגעות, קודם כול. כשהיא מגיעה לתחנת משטרה ומגישה תלונה, ואומרת, סוממתי – תני לנו את התהליך, את מלווה אותה לחדר ארבע? מה אתם עושים? הרי היא תבוא אליכם, היא לא הולכת ישר לבית החולים ולחדר האקוטי. לא הבנתי בכלל מה אתם עושים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא דיברה רק על העובדת הסוציאלית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו לא בחלק הזה. עוד מעט אנחנו מגיעים לחלק הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מדברים רק על הליווי כרגע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל רק שתגיד לנו מה היא עושה עם אותה נפגעת, למרות שאת יועמ"ש מז"פ, מה את קשורה בכלל לנושא? << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> נכון, אני יועמ"ש מז"פ. אני יכולה להגיד מה שנתנו לי להגיד פה, ואני אברר תוך כדי ואני גם אענה לך בהמשך הדיון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. לא בשביל משהו, את נחמדה אבל את לא קשורה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, היא אומרת תשובה. שלחו לה הודעה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מירב, תני לי לנהל את הדיון. אנחנו נגיע לחלקים האחרים עוד מעט. תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר לשאול שאלה? לפחות שלחו לה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, מירב. אנחנו לא בחלק הזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני לא יכולה לשאול שאלה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש שני דיונים, ואני אסביר. יש את החלק שאנחנו מתמקדים רק על הליווי. על זה היא נתנה תשובה, ואת בינתיים דיברת. היא אמרה שהם נותנים את 118. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נו, מה אני צריכה שהיא תיתן את 118, אני אעשה גוגל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק זה מה שאמרתי, גברת מירב. ולכן אנחנו נגיע עוד מעט לחלק השני. הלאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גברת פנינה, אני פונה לחברתי הטובה, מכיוון ששלחו לה, לפחות שתקריא את זה בדקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היא אמרה שאין לה. היא תגיע לזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לה. שלחו לה בפתק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לך? אז קצר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> דקה, פנינה. << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> יש מכתב נוהל. אבל זה לעכשיו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא לעכשיו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. אני אישאר במתח לחלק השני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מירב, תשחררי. את חברה טובה שלי, אבל אני אוציא אותך. אני אסביר לך שוב. אנחנו מגיעים לחלק הזה, ואני מבטיחה לך שלא נצא מהדיון הזה בלי – למירב יש פטיש למשטרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך שהיא רואה שוטרים, היא רוצה שהם ידברו כל הדיון. אנחנו נגיע ואת רושמת את השאלה שלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש לה פטיש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> פטיש זה הגדרה קצת מוזרה לדיון הזה, אבל בסדר. נמשיך. בבקשה, פנינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב, אנחנו ננשום עמוק ואנחנו נמשיך. נמצאת איתנו נפגעת, ואני מבקשת לא לחשוף את הפנים שלה ואת הפרטים שלה, בהתאם לחוק. בבקשה ותודה שאת פה. את מאוד צעירה. << דובר >> ק': << דובר >> היי, אני ק'. אני בת 17, מתחילה שנת שירות, ואני חיה בפחד. אני חיה בפחד שבשנייה אחת ישימו לי במשקה או באוכל סם שמונע ממני להתנגד במקרה שיאנסו אותי. מאז גיל 13, כל פעם, כל פעם שאני יוצאת למסיבה, למועדון, או סתם למקום הומה אדם, להופעה, תמיד הגיע המשפט: תשמרי על המשקה שלך – כי בשנייה אחת, שנייה אחת של חוסר תשומת לב, וזה אבוד. החוק בישראל קובע שכאשר הקורבן אינו במצב כשיר לתת הסכמה, כגון: תחת השפעת סמים או אלכוהול, מעשה המין ייחשב לתקיפה מינית. בכל מקרה של שימוש בסם אונס, המקרה בהכרח ייחשב לאינוס מבחינת החוק. בתוך חמש שנים נמצאו בישראל 235 ליטרים של סמי אונס, שמספיקים ל-50,000 מנות של סמי אונס, 50,000 מקרי אונס. ולעומת זאת, אפס הרשעות. בבית החולים איכילוב נמצא כי ביותר מ-70% ממקרי הפגיעות המיניות יש חשד לשימוש בסמי אונס. ואני חוזרת, אפס הרשעות. זה גורם לי לחשוב איך אני אמורה לצאת מהבית בלי לפחד, כשמילדות מלמדים אותי לפחד, כשמילדות מלמדים אותי להיזהר, כי חס וחלילה ישימו לי סם אונס במשקה. אם זה יקרה, אין לי סיכוי להגיש תלונה ולנצח בה. בגיל ארבע עשרה נאנסתי על ידי איש מוכר לי ואהוב – כבר לא אהוב, אבל היה. התנגדתי ככל יכולתי, וזה לא עזר. בלב שלם, אני מלאה בפחד שזה יקרה שוב, והפעם, כשאין לי אפילו את היכולת להתנגד. אם למרות כל ההתנגדויות שלי עדיין נאנסתי, מה יקרה כשגם את היכולת הזאת כבר לא תהיה לי? מה אני אעשה? ומעבר לזה, למי אני אפנה? אז תגידו לי אתם, חברי כנסת ישראל, איך אתם תיתנו מהיום והלאה למיליוני בנות בישראל, קטינות, מבוגרות, ילדות, כל בת שהיא, גם כל גבר, לצאת מהבית בתחושת ביטחון ובידיעה שהם יחזרו בלי טראומה, בלי סם אונס במשקה וחדר 4. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה לך על העדות. אופיר, אני רואה אותך דומעת כל הדיון. קודם כול, תודה על המאבק שלך. יש גם התקדמות, ותכף נגיע למשרד הבריאות. את רוצה לדבר עכשיו או שאת רוצה רגע לנשום? << אורח >> אופיר שטוי: << אורח >> האמת היא שלא תכננתי בכלל לדבר, אבל בטח לא כשאני כל כך מוצפת. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ובטח לא אחרי העדות האמיצה שלפנייך. לא להגיד את השם. << דובר_המשך >> אופיר שטוי: << דובר_המשך >> ברור, אמיצה מאוד. לא להצליח כשאין לך אפילו כבוד לנסות להילחם על עצמך – אני שמה רגע בצד את זה שבהרבה מקרים אנחנו קופאים וזה חלק מתהליך ההישרדות שלנו, ואנחנו לא יכולים לבחור מה, אבל אני חושבת שזו נקודה כל כך חשובה, את לא יכולה, את לא יכולה, את לא יכולה להגן על עצמך. וכשאת לא יכולה להגן על עצמך – מדינת ישראל ואתם צריכים להגן עלינו. אני מתחברת גם לעדות של א', וכל חלק, מהשנייה שאחותי מצאה אותי מסתובבת מסוממת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא אשכח את זה בחיים, סהרורית שנכנסת - - - << דובר_המשך >> אופיר שטוי: << דובר_המשך >> יחפה בינואר, כשהוא שלח אותי הביתה, זרק אותי, אז היא מצאה אותי, ומאותה שנייה אוסף של מחדלים וטראומות שזה לא נורמלי. דרך אגב, מירב צודקת, הרוב לא יודעים שצריך ללכת קודם כול לבית חולים, גם המשטרה אז לא הפנתה אותנו קודם לבית חולים, וזה הדבר הכי חשוב, כי בסם אונס הזמן הוא קריטי. בין ארבע לשמונה שעות לא נמצא GHB יותר. אני אגיד עוד פעם שמה שמפרסמים במשרד הבריאות מדובר על סמים רחבים, GHB לא נחשב בהם, והוא עושה שימוש יפה מאוד גם בשימוש עצמי וגם בכל מקום. אני הייתי מסוממת עם GHB, ולא היה ארבע לשמונה שעות, ואני כאילו מקרה חריג - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה הוסף בנוהל החדש, ורציתי שתדעי שהמאבק שלך והמאבק של מרכזי הסיוע ושל יעל שרר, של הלובי למאבק באלימות מינית, והמאבק של הרבה מאוד נשים ומתלוננות מניב תוצאות, אבל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> GBL קטמין נכנס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וזו בשורה חשובה מאוד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה את בוכה? על מה את הכי הרבה בוכה? אני יודעת שהתיק שלך לא זכה לצדק. << אורח >> אופיר שטוי: << אורח >> נכון, אפילו לא קצת. זו שאלה טובה. אולי עד סוף הדיון תהיה לי תשובה, ואני אגיד לך. תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה לך, אופיר, את עושה עבודה מדהימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לך, אופיר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את פורצת דרך. את כמו אליס מילר, שבסוף לא הייתה טייסת בחיל האוויר, אבל פרצה את הדרך לכולן. ככה את. כל הכבוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משרדי הממשלה, אני קוראת מסיכום הישיבה הקודמת: הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי מודאגת מהתרחבות תופעת השימוש בסם אונס והעדויות שהוצגו על התרחבותה לקהלים נוספים. אם אתם זוכרים, היו פה עדויות קשות מאוד של ילדים ובני נוער, וגם סיפור שאני נחרדתי ממנו, על ילדה בת 12 שהגיעה לישון אצל חברה, הן היו בערך שלוש או חמש בנות, היא הרגישה שמשהו לא בסדר ולא הייתה מוכנה לשתות מהשתייה שהציעה האב של הילדה שאירחה אותה, היא התקשרה בבהלה לאימא, ילדה מאוד מאוד פיקחית, לדעתי היא כן שתתה, ובסוף לקחו אותה לבדיקה ומצאו סם אונס. זה נורא. ילדים סיפרו לנו שאין דבר כזה ללכת למסיבה של בני נוער בלי סם אונס. העבריינים מקדימים אותנו, התופעה מקדימה אותנו, ולכן הקצב שלנו צריך להיות יותר ויותר מהיר. אמרנו שנקיים דיון נוסף והוועדה ביקשה לקבל ממשרד הבריאות את המלצות הוועדה הבין-משרדית בנושא הקמת המעבדה, וממשטרת ישראל גיבוש הנחיה לחוקרים כיצד לפעול במקרה שבו מגיעה תלונה על פגיעה מינית – זה מה שביקשה לדעת חברת הכנסת מירב בן ארי. על סיווג התלונה נתנו הרבה דגש, ואני חושבת שאנחנו עדיין לא במצב שאתם מצליחים לשלוף שמדובר בתלונה על סם אונס, או שכן – אני מקווה שיש התקדמות. אמרתם ששיניתם את הרובריקה, אבל אני כן רוצה לדעת. אומנם את ממז"פ. << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> אני בודקת את כל השאלות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל זו בעיה. אנחנו גאים בך, אבל למה לא שלחו מישהי רלוונטית? << דובר_המשך >> אורית חלפון: << דובר_המשך >> אבל אני אענה לך על הכול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל זה קשה, זה טלפון שבור, זה לא הסיפור, זה כנסת ישראל, זה ביתו של העם. את מי רשמו? שבתאי? איפה שבתאי? איך? איך אתם עושים לנו את זה? מה, הנושא לא מספיק חשוב? << דובר >> שבתאי גרברציק: << דובר >> מה את רוצה ממני? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה עדיין במשרד? << דובר_המשך >> שבתאי גרברציק: << דובר_המשך >> במשטרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה הגורם המקשר? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש משרד ויש משטרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך שלחו מישהי לא רלוונטית, נחמדה ככל שתהיה? << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> אני רלוונטית לעניין המעבדות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המעבדות בסדר, אבל אני חייבת לדעת תשובה אם מסווגים את זה נכון. אם אתם לא יודעים לסקור בזמן נתון, כל חודש, כמה תלונות על סמי אונס קיבלתם, אז איך נדע, ריבונו של עולם, מה רמת התופעה? בסוף אנחנו מדווחים רק מהילדים, מהנוער וממרכזי הסיוע. זה לא הגיוני, לא הגיוני. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת אם זה מנחם אותך, אבל הם לא נותנים נתונים, גם לא לוועדה לביטחון הלאומי, כשפוגל הוא יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, המשטרה. המשטרה צריכה לסווג. אנחנו נתנו פה הנחיה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> המשרד הוא זה שמחליט את מי לשלוח אלייך, את יודעת את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ויש שר שזה לא מעניין אותו. מה לעשות. לא מעניין אותו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה כן מעניין אותו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסעיף 6 במסמך מחטיבת החקירות בתאריך 2 בספטמבר 2025 קיבלנו נתונים כלליים: תיקים וכתבי אישום בעבירה לפי סעיף 327, שלילת כושר התנגדות – בני-אדם כתבו ותכנתו את המחשבים ואת המלל, תכניסו: סם אונס. בשנת 2024 נפתחו תשעה תיקים בעבירה זו והוגשו שני כתבי אישום. כרגיל. בשנת 2025 נפתחו עד כה שמונה תיקים בעבירה זו, והוגשו שלושה כתבי אישום. אני מתערבת איתכם שזה רחוק מהמציאות, ברור לנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש שתי הרשעות בסך הכול והוגשו שלושה כתבי אישום? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש שמונה תיקים והוגשו שלושה כתבי אישום. סעיף ב', תיקים וכתבי אישום בסעיף 345א, הבועל אישה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית וכולי – בשנת 2024 נפתחו 69 תיקים בסעיפים אלו, והוגשו 12 תיקים, זה גם הפרקליטות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם זה שיפוט או רק סם אונס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא סם אונס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה ניצול מצב של חוסר הכרה או מצב אחר שמונע עם הסכמה חופשית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עם סמים? עם אלכוהול? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מה שאני אומרת, הברדק לא טופל ותביאי לי תשובה. אמרת שאת יודעת לתת לי תשובה, תביאי לי תשובה. אני רוצה לדעת שכשאישה או נפגע נכנסים לתחנת משטרה ואומרים: סיממו אותי, אתם יודעים לסווג את זה - - - << דובר >> אורית חלפון: << דובר >> אבל זו לא עבירה ספציפית. אין עבירה ספציפית בחוק העונשין - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, אמרתם שתמצאו את הפתרון כדי לסווג את זה. משטרת ישראל היא היחידה שיכולה להגיד לנו - - - << דובר_המשך >> אורית חלפון: << דובר_המשך >> בסדר, היא נתנה לך נתונים לפי סעיפי החוק. אין עבירה ספציפית לסם אונס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דיברנו על זה, ואני לא הולכת לחזור אחורנית. אני רוצה לדעת שמשטרת ישראל יודעת לרשום שיש חשד, תרשמי איזה סעיף שאת רוצה, אבל אני רוצה שתהיה הערה: סם אונס, שקופצת לכם בתוכנה, במחשב, איפה שלא תרצו, ורק שנדע כמה אנשים באו וכמה נפגעים אמרו שהשתמשו כלפיהם עם סם אונס. אני אביא לך את הרציונל – אם יהיה לכם את מספר התיקים, ואם נגיד הוגשו 100 תלונות בחודש, דמייני לך ושערי לך שתגלו ש-50% מהם זה כלפי קטינים, ואז ככל שתרדו לרזולוציה תגלו שזה באותה עיר, ואם תרדו עוד רזולוציה תגלו שזה באותו בית ספר. אבל איך תדעו אם אתם לא יודעים לסווג את זה? איך נטפל? תשיגי לי תשובות, בבקשה, ממשטרת ישראל. פרקליטות, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם בזום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נציגת הפרקליטות, יערה ברזילי כהן, ראש צוות בפרקליטות., בבקשה. << אורח >> יערה ברזילי כהן: << אורח >> שלום, אני טיפלתי בתיק חשוב ומוכר מאוד שבו בפעם הראשונה בישראל הוכרה בדיקת השיער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, את נלחמת על הדבר הזה אבל זה היה תיק אחד. << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> נכון. אבל אנחנו דווקא עושים עוד ועוד צעדים כל הזמן וזו לא פעם ראשונה שאני מופיעה בפני הוועדה. אני באופן אישי מרגישה שאנחנו באיזשהו שיפור כללי בתחום עבירות מין, וכמובן שיש עוד עבודה לעשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה השיפור שיש לנו בסמי אונס? << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> גברתי הקריאה נתונים, והנתונים האלה זה לא הנתונים שקיימים אצלי. זאת אומרת, יש פער מסוים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה הנתונים שיש לך? יש לך רק על המחוז שלך? << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> לא, לא. ממש לא. יש לי נתונים של כל הפרקליטות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את נציגה של כל הפרקליטות בעניין זה, וזו פעם שנייה או שלישית שאת פה. זה אומר שהם נתנו לך אחריות על התחום. << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> האמת היא שיותר מפעם שנייה או שלישית - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את אחראית על התחום בפרקליטות? << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> אני לא יודעת אם קיבלתי את הטייטל הרשמי לגבי הדבר הזה, אבל בעקבות התיק הזה כתבתי מסמך ידע, יחד עם פרקליט נוסף, לכל הפרקליטים כדי לידע אותם, גם על הבדיקה, גם על - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אז מה המספר? תבקשי מהם שיעדכנו את זה שאת אחראית על זה, אחרת שיבוא פרקליט המדינה בכבודו ובעצמו. << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> גם כשאני לא מגיעה, כמובן שמגיעה ראשת הפורום של עבירות מין, והם לוקחים את הנושא הזה מאוד מאוד ברצינות. לדעתי, גברתי כבר יודעת את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, יערה. מה המספרים? << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> הנתונים שיש לי כרגע הם עד מאי 2025, מבחינת עבירה 327, שלילת כושר התנגדות, רק העבירה של השימוש בסם – לי מופיע שנפתחו שלושה תיקים ואחד מהם הוגש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז יותר גרוע, את מספרת לנו דברים - - - << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> בנתונים שלי מופיע שיש פחות תיקים, יש פחות תלונות. אבל זה רק בנושא של 327. הרי כמו שאתם יודעים, לפעמים אנחנו לא יכולים לקשר את זה לפעולה של סימום - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בגלל שאם המשטרה לא מתייגת לכם ומסווגת לכם, אתם לא יכולים לדעת לעולם כי - - - הוא מה שחשוב. << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> כמובן שיש חשיבות - - - אבל בסופו של דבר הפרקליט הוא פרקליט מקצועי, הוא קורא את התיק בעצמו כשהוא מלווה אותו, והוא יודע לעשות את הסיווג. אם יש צורך לחקור בעבירות נוספות, חוקרים בעבירות נוספות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה תיקי אונס באופן כללי? << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> בגלל שנערכתי לדיון בעבירה של סם אונס, אז נערכתי רק לאינוס במצב שאישה היא לא במצב שהיא יכולה לתת הסכמה. זאת אומרת, אין לי את כל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וזה או סם או שכרות? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משטרה מדווחת על שמונה. אורית אומרת שזה רק שלושה ורק אחד. יכול להיות שיש הבדל ואולי זה תביעות משטרתיות, אני לא יודעת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יערה, האם הפרקליט יודע לקרוא את החומר שמוגש בפניו? זאת אומרת, אם הוא מקבל דוח מהמעבדה באיטליה, הוא יודע להגיד מעל רמה מסוימת זה סם אונס, אני מעביר את זה לסם אונס? יש לו הכשרה איך לטפל בתיק? << אורח >> יערה ברזילי כהן: << אורח >> בגלל שאני קיבלתי את חוות הדעת הזאת, ומן הסתם הייתי צריכה להתמודד איתה – קודם כול, אנחנו יודעים לקרוא, חוות הדעת מנוסחת באופן - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לקרוא באנגלית? זה לקרוא אותיות? כולם עוברים הכשרה? << אורח >> יערה ברזילי כהן: << אורח >> ברור. אבל חוות הדעת מנוסחת כך שהתשובה אמורה להיות ברורה. אם היא לא ברורה, יש לנו נציגים שאיתם אנחנו עובדים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יערה, אתם סוגרים את רוב התיקים. איזה נציגים? איזה הכשרות? בקושי עם תיק אחד הצלחתם להגיע לבית משפט. אני רוצה להגיד, וסליחה, זה לא אישי. זה ביזיון. תיק אחד. מה יש להתגאות פה? מה יש להתגאות? הפקרתם את הנשים של ישראל. אנחנו לא יודעות כמה התופעה הזאת היא חמורה? כולנו יודעות שהיא חמורה. את רוצה לשמוע כמה היא חמורה? נשמע מאלה שפוגשים את הנשים בשטח. אני אומרת לך, אני לא אקבל את זה שבאים אליי פרקליטים ולא מבינים את התפקיד, הפרקליטות צריכה לנער את עצמה. אתם צריכים לעשות עבודה משותפת, לשבת ולהבין איפה אתם נופלים בזמן שארגוני סיוע לא נופלים, והם יביאו לי את המספרים. אני רוצה לשמוע את מרכזי הסיוע ואת הלובי למאבק באלימות. << אורח >> יערה ברזילי כהן: << אורח >> אני רק רוצה לומר - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, סליחה, תמתיני. << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> זה דווקא דבר חשוב. אני חושבת שיש לך עניין בו. זה דווקא דבר חשוב, אני חושבת שצריך להתעניין בו. אני רוצה לומר - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יערה, יש לנו שאלה. יערה, רק שנייה. אנחנו רוצות לשאול אותך שאלות כי יש פה עוד ציבור שרוצות לדבר, וזה הזמן שלהם. << אורח >> יערה ברזילי כהן: << אורח >> לא, לא - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, את תקשיבי לה. סליחה, יערה, את תקשיבי לה. כן, עדי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2018 התפרסם הנוהל, והבוקר התפרסם עדכון לנוהל. שמעתי פה את חברתי פנינה אומרת שמ-2018 הוגשו שלושה כתבי אישום. יש כמעט 300 דגימות שנאספו מאז. איך הפער הזה מוסבר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 300 דגימות ותיק אחד. כאילו הופכים אותנו לטיפשות. גם אנחנו שיושבות פה, כולנו, חלק מהקרקס של הרשלנות. << אורח >> יערה ברזילי כהן: << אורח >> אז אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כול - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, אני אתן לך להגיב. אנחנו פשוט חלק מהקרקס, הרשלנות והמחדל של כל הרשויות שאמורות לטפל באירוע הזה. 300 דגימות, תיק אחד, זה אומר הכול. הסטטיסטיקה לא טועה. << אורח >> יערה ברזילי כהן: << אורח >> זה לא נכון. זה לא תיק אחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה תגידו? כל ה-300 שקרניות? << דובר_המשך >> יערה ברזילי כהן: << דובר_המשך >> לא. אני לא מכירה שיש 300 תיקים ותיק אחד הוגש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דגימות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יערה, מ-2018 נאספו כ-270 דגימות ובדיקות. << אורח >> יערה ברזילי כהן: << אורח >> אין הרשעה אחת בסעיף 327. זה לא נכון. כשאני קיבלתי את התיק שלי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, את לא אומרת לחברת כנסת 'זה לא נכון'. חברות הכנסת בודקות את עצמן ואנחנו עוסקות בתחומים האלה הרבה מאוד זמן. להגיד 'זה לא נכון' זה לא מקובל עליי. סליחה, אני אומרת לך, תחזרו לפרקליטות, תפסיקו לומר, חרטנו על דגלנו את המאבק באלימות מינית, ואז מ-2018 יש לנו תיק אחד. אתם מעבירים מסר קשה מאוד של הפקרת נשים. מי צריך את הדגימות האלה אם אף אחד לא עושה עם זה שום דבר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה שנשאל את ארגוני הסיוע כמה תלונות נפתחו אצלם בשנה האחרונה, ב-2025. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קרקס, בושה. יש לי ילדה בת נוער, ואני מפחדת. אני מפחדת. כולנו מפחדות. מי לא מכירה את התדריך שאנחנו עושות לכל הבנות שלנו וגם לבנים שלנו, לא לשתות מכוס שתייה פתוחה, מבקבוק. למה? כי זו המצאה? אם זה רק תיק אחד, וזה מה שבאמת התופעה, לא היינו נכנסים למציאות כזאת של חרדה שהבנות שלנו עלולות להיפגע. יעל שרר, בבקשה, ולאחר מכן מרכזי הסיוע. רק תהיו ממוקדים, קצרים, ותציבו כמו תמיד את האמת כמו שהיא. << דובר >> יעל שרר: << דובר >> פנינה, תודה על הדיון הזה בפגרה. זה רק מראה את החשיבות של הנושא עבורך. לפני שאני ארד לפרטני אני אגיד ככה – יש כאן בעיה רוחבית שהממשלה לא נדרשת לה ושהמשרדים השונים לא מטפלים בה באופן מרוכז, וזה חוצה בכל נושא. אין פה העברת מידע מסודרת, כי שלילת כושר התנגדות זה משהו שיש בסופו עבירת מין. אז אין כאן את העבירה של מתן, אין כאן עבירה שנכללת בחוק כעבירת הרעלה. זאת אומרת שאם מישהי ברחה מהתוקף שלה היא מסווגת אחרת, ואז אין לנו יכולת לדעת שמדובר בסמי אונס, ואנחנו שוב ושוב באותה בעיה שאין לנו נתונים נכונים. הנתונים גם לא עוברים דרך המשרדים השונים בצורה מרוכזת. כל אחד מחזיק נתונים אחרים, גם אנחנו מחזיקות נתונים אחרים מהם. אנחנו עושים את התדריך הזה לבנים ולבנות שלנו, אבל ממה שאנחנו מקבלות כל הזמן, אנחנו רואות שהסימפטום הזה של דיסקוטקים וקיץ וחופים וגיל צעיר, זה כבר לא ככה. זה חצה מגזרים, זה חצה למגזר הערבי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתם מכירים בתלונות? מה התופעה? << דובר_המשך >> יעל שרר: << דובר_המשך >> אנחנו מכירות שהגיל הולך ועולה. זה קורה בתוך הבתים, נותנים את זה לנשים יותר מבוגרות, נותנים את זה בחתונות גם לאחות של אימא של הכלה. יש לנו מקרה של אישה בת יותר מ-50 שנאנסה בחתונה. זה ממש לא משהו שאנחנו צריכות לתדרך רק את הילדים והילדות שלנו, אלא גם את עצמנו. זה חוצה גילאים, אפשר לתת את זה בכל מקום. הדיווח אצלנו שאנשי מקצוע שמגיעים, לא יודעת מה, לתקן את הכבל או את החוטים או את החיבור לאינטרנט, שמים את זה במים שאת שותה במטבח שלך. זה לא קשור כבר לכיסוי כוסות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה מונע מהמערכת התקדמות בתחום? << דובר_המשך >> יעל שרר: << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו דקה וחצי מהרגע שהכירו בזה שזה בעיה, והמשרדים האלה לא יושבים ביחד, לא עושים תוכנית, אף אחד לא אמר – סליחה, פנינה, את אמרת והכנסת אמרה, אבל הממשלה מעולם לא אמרה שזאת בעיה במדינת ישראל ואנחנו צריכים לנסות לפתור אותה. האנשים האלה לא ישבו ביחד וניסו לעשות תוכנית שמתחילה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הממשלה לא מזהה בעיות, היא יוצרת אותן. סתם, זו הייתה בדיחה. << דובר_המשך >> יעל שרר: << דובר_המשך >> אבל הממשלה לא ראתה מסע לקוח. סליחה שאני אומרת, מי שמגיעה היום לחדר אקוטי ונדגמת, כמו שאמרת, אנחנו מוציאים כל כך הרבה כסף על הדגימות והקדשנו לזה כל כך הרבה, ומבורך שהנוהל הזה יצא, ואם הוא ייושם אז בכלל אני אשמח. אבל איך זה עובר לתיק? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תכף נגיע גם לנוהל. המשרד המצטיין היום יהיה משרד הבריאות כי סוף סוף יש נוהל, גם בזכות הרבה מהדיונים שנעשו פה ושיתוף פעולה. אבל את נוגעת בנקודה חשובה מאוד – הגורמים לא יושבים ביחד ומאוד מאוד מורגש שפרקליטות המדינה והמשטרה לא יושבים ביחד, כי אחרת גם הנתונים לא היו שונים. << דובר >> יעל שרר: << דובר >> והם לא יודעים להשתמש בדגימות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. נציגת מרכזי הסיוע, בבקשה. << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> אני עו"ד הלה נויבך. תודה לך ותודה ל-א' שדיברה קודם. אני חושבת שהדברים שלהן מחזקים את מה שאנחנו אומרות כבר הרבה זמן ולא אומץ בדוח ברלינר, אבל הצורך בהקמת בתי דין ייעודיים לעבירות מין קריטי וזועק מן הדברים פה, ושלאורך כל הדרך יהיו אנשי מקצוע ייעודיים לדבר הזה. לגבי סמי אונס, מהמידע שלנו במרכזי הסיוע והפניות שאנחנו מקבלות אנחנו יודעות להגיד שהשימוש בסמים קורה כל הזמן, סוגי הסמים משתנים ומתרבים, שיטות הסימום הולכות ונהיות מגוונות, וגם תרופות לגיטימיות במינונים שונים הופכות להיות כלי לסימום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, כמה תלונות קיבלתם לגבי אונס? << דובר_המשך >> הלה נויבך: << דובר_המשך >> יש לנו עשרות פניות כל הזמן לאורך כל החודשים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עשרות – לא פחות מעשר תלונות, אלא עשרות. << דובר_המשך >> הלה נויבך: << דובר_המשך >> וזה גם עולה בסדנאות חינוך, כשאנחנו יושבות עם הנוער ויושבות עם כל הגורמים, הסיפורים עולים וצפים כל הזמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממה שאת יודעת, כולן הגיעו למשטרה? << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> לא. מבין הפונות למרכזי הסיוע כ-10% הולכות למשטרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה שיגיעו אם רק תיק הולך לכתב אישום? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מותר לי לדעת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל את מבינה מה קורה? זה הביצה והתרנגולת. << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> בדרך כלל, מבין הפונות למרכזי הסיוע כ-10% בוחרות ללכת למשטרה. זה מספר נמוך מאוד. אבל זה התפקיד של המדינה פה, אנחנו לא יכולות להפיל את זה כל הזמן על הנפגעות והנפגעים, כמו שאמרתם, תשמרי על הכוס וכולי. זה התפקיד של המדינה לקחת אחריות על הדבר הזה. אנחנו מברכות על הנוהל שמשרד הבריאות מפרסם והיינו שותפות להעיר עליו, אבל גם אני חושבת שבו יש בעיה שעדיין מתנערת מאחריות, כי גם בנוהל הזה – למשל פנינה, הסיפור שאת הצגת קודם על הילדה שסוממה אבל לא נפגעה, לפי הנוהל הזה היא לא זכאית לבדיקה, כי רק מי שנפגעה ואומרת שהיא נפגעה מינית, יעשו לה בדיקה. ולכן אנחנו דרשנו שכל מי שאומרת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אם ילדה לא אומרת, ואנחנו רואים ויש חשד, אז אפשר? << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> אם יש חשד, כן. אבל אם לא נפגעתי ורק סוממתי, אז תפקידה של המדינה לבדוק את זה כדי שנדע שיש פה מישהו שמסמם. בי ספציפית הוא לא הצליח לפגוע, אבל אולי בחברה שלי כן? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אם מישהי סוממה אבל לא נפגעה, את לא יכולה לפנות ילדה בכוח. << דובר_המשך >> הלה נויבך: << דובר_המשך >> לא, לא בכוח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אם היא ביקשה, אני לא מאמינה ששיש מצב - - - << דובר_המשך >> הלה נויבך: << דובר_המשך >> זה קורה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אולי בחריג שבחריג. תקשיבו, אנחנו יודעים מתי לומר מה המציאות. אם נערה מבקשת, אז מפנים לאקוטי. כמה סירובים יש, בבקשה? << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> אני אתייחס באופן כללי, כי אין לנו הרבה זמן. שמי מרים פינק, אני פסיכיאטרית ילדים ונוער במקצוע, ואני גם סגנית של דוקטור הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה. אני מייצגת פה את משרד הבריאות, וכל החברים שהגיעו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ראשית, למרות שאתם הרבה פעמים חוטפים ממני ביקורת, אני רוצה להודות לכם על הנוהל שעבדתם והבטחתם ועמדתם ביעד; למרות שזה היה אמור להיות לפני, אבל הינה, זה קורה, בזכות הדיונים בוועדה, בזכות העבודה המשותפת של כולם, כולל המרכזים, הלובי למלחמה, העדות היקרות. כל הכבוד. << דובר_המשך >> מרים פינק לביא: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה להגיד גם כאישה וגם כפסיכיאטרית ילדים שאני מאוד מאוד גאה לשבת כאן. את העדויות ששמענו כאן, מתחילת הדיון, אני חושבת שכל כך הרבה אנשים נוספים צריכים לשמוע אותן. אני חושבת שהכאב שחווינו פה בתוך הדיון הזה, מתחילתו, הוא פשוט כאב קשה מנשוא, וצריך לזכור שזה המצב שאנחנו מתמודדים איתו. לצערי, כפסיכיאטרית ילדים, כמעט מדי שבוע, אני נתקלת בנערים ונערות שעברו פגיעות מיניות, כאלה שכן באים ומספרים, אז אני מאוד, מאוד, מאוד מבינה את הכאב. יש לנו חשיבה עכשיו איך ליצור מסלול הכשרה אקדמי רב-מקצועי של משטרה, משפטים, רפואה, שיעסוק בתחום של פגיעות מיניות וילמד אותו באופן מסונכרן ומתוכלל, ואנחנו נשתף אתכם בהמשך, אנחנו מפתחים את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדגש גם על סמי אונס? << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> בדגש על כל סוגי הפגיעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יפה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז מה אמרנו? אתם מסרבים או לא מסרבים למי שמבקשת? << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> כרופאה שעבדה בחדר מיון, גם פסיכיאטרי וגם כללי, במשך כ-12 שנים, כשבא מישהו באיזשהו מצב קליני, אנחנו צריכים לבחון את המצב הקליני ולעשות את הבדיקות הנדרשות, ואין שום חסם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל זו לא הייתה השאלה שלי. איך אני לא אוהבת שלא עונים לשאלה שלי. שאלתי מה קורה עם נערה שאומרת: סוממתי, אני לא יודעת אם נפגעתי, והיא מבקשת לעבור בדיקה. << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> או: אני יודעת שלא נפגעתי, רק סוממתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה לא. << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המערכת לא יכולה להיות פטרונית, היא יכולה להציע. << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> לא, היא באה ואומרת: סוממתי, אני רוצה בדיקה כדי לדעת שבאמת סוממתי. סוממתי, אבל לא נפגעתי מינית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אה, בדיקה לסם. חשבתי שאת אומרת משהו אחר. אם היא סוממה, למה שלא תבדקו אותה? << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> אם נערה מגיעה למיון ואומרת שהיא סוממה, יבדקו אותה על פי התלונה, על פי התלונה. הנוהל הזה לא עוסק בזה. הנוהל הזה לא מחזיק את כל המקרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא מעניין אותי במה הנוהל עוסק. אני עוסקת בחיים עצמם. אתם בודקים אם היא סוממה? << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> בוודאי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה שיירשם לפרוטוקול: אין דבר כזה שדוחים תלונה של נפגעים ונפגעות שסוממו. זה נכון? << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> כן, אני מסכימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין דחייה של משרד הבריאות לבדוק את זה? << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> אין דחייה לבדוק את העניין. האישה יכולה לגשת למשטרה והיא יכולה לגשת למערכת הבריאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אבל יש סירובים. יש סירובים. אנחנו מכירות מקרים של סירובים. << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> אני שמעתי על מקרים של סירובים, ולכן בתוך תהליך הטמעת הנוהל הזה, החוזר הזה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם מטפלים בזה? << דובר_המשך >> מרים פינק לביא: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להתייחס לנקודות האלה בהטמעה, בתוך המלר"דים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא כתוב מפורשות בנוהל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה, תנו לה רגע לדבר. סליחה. << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> החוזר הזה עוסק בנושא של אינוס תחת סמי אונס והסדרה שלו. לצערנו, יש שימוש בסמי אונס וסמים למטרות נוספות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אני מאוד ברורה. אני שאלתי על מישהי שסוממה ומגיעה. אז אמרתם שיכול להיות שיש בקצוות כאלה שדוחים אותם ולא עושים להם את הבדיקה. איך אתם מתכוונים לגעת בזה? << אורח >> מרים פינק לביא: << אורח >> אנחנו מתכוונים לעשות הטמעה של החוזר הזה מול המלר"דים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולל מי שאומרת סוממתי ולא נפגעתי? אתם תבדקו? << דובר_המשך >> מרים פינק לביא: << דובר_המשך >> כן, אנחנו ניתן תיאורי מקרה של מה יכול לקרות ואיך מטפלים, למי מפנים ואיך מנהלים את זה בתוך טווח הזמן המאוד-קריטי. זאת נקודה שאני חושבת שהיא קריטית מאוד, ואני גם מצטרפת לקריאה לעבוד על זה יחד כי זה רצף שירות שלם שבו האישה עצמה לא - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. זהר, אני רוצה שהחידוד הזה יהיה פיקס. זה לשאלתכן, ואם יש מקרים שטענו שנופלים, תעבירו גם אליהם כדי - - - << דובר >> יעל שרר: << דובר >> זה בדיוק מה שהסברתי לגבי שתי העבירות השונות. אם לא הייתה עבירת מין, מדובר בעבירת הרעלה, וזאת עבירה אחרת, ובגלל זה אנחנו לא מקבלים, א', נתונים כמו שצריך, ו-ב', גם לא טיפול כמו שצריך ואיסוף של הראיות. << אורח >> הלה נויבך: << אורח >> ביקשנו שזה יתייחס לנוהל. זה לא קרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. זהר, את רוצה להתייחס לנוהל? את שקטה לי היום. קודם כול, יישר כוח. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני זהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ופגיעות מיניות במשרד הבריאות. מדובר בעדכון של הנוהל, אבל שמנו יותר דגש על חידוד המשא של מישהו או מישהו שמגיעים לבית חולים כדי לקבל את הבדיקה ולשים לב על כל התחנות, כולל העדכון שלה אחר כך סביב קבלת התשובה, סביב הקשר עם המעבדה שעושה את הבדיקות, ובעצם בעיקר לחדד את כל התהליך ולעשות אותו יותר מדויק. הרחבנו גם פה את הנושא של מי יכול לקבל את המענה, וזה נכון שמי שאומר בוודאות שהוא לא נפגע ואין לו חשד והוא לא יודע, אז אולי זה לא נכנס לנוהל, אבל הנוהל מדבר על מצב שבו מישהו מגיע ומתלונן שהוא חושב - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שהוא נפגע מינית. את זה הבנו. לא משנה, בגלל שיש הרבה דברים נלווים, אתם תטפלו גם במה שאמרתי. << דובר_המשך >> זהר סהר: << דובר_המשך >> גם בתוך הנוהל הזה יש התייחסות למצבים שהם לא יודעים מה קרה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של סימום. << דובר_המשך >> זהר סהר: << דובר_המשך >> - - שיש חור בזיכרון, שלא צריך להוכיח שהייתה פגיעה מינית כדי לקבל את המענה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי מתחילים ליישם את הנוהל? << דובר_המשך >> זהר סהר: << דובר_המשך >> מחר. הנוהל יישלח בשבוע הקרוב, ואנחנו נתחיל בתהליך הטמעה, וגם נשתף - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. נציגת הנהלת בתי המשפט נמצאת כאן? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> שלום, אני חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט. מה השאלה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לגבי הליווי, דוח ברלינר. אני יודעת שאתם מהמתקדמים ביישום. << דובר_המשך >> חנית אברהם בכר: << דובר_המשך >> אני ריכזתי את דוח ועדת ברלינר, וזאת באמת אחת מההמלצות החשובות של הוועדה. אבל בסופו של דבר יש המלצות שונות לגופים השונים, זו לא המלצה שנוגעת אלינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש דבר אחד שמאוד מאוד חשוב לי. אתם צריכים לעשות ניטור של התבטאויות שופטים. גם העדה שהייתה פה דיברה על זה שהיו שופטים שממש פגעו בה. אני חושבת שכדי להיות במקום מתוקן צריך לעשות ניטור. אני לא יודעת איך תעשו את זה, כי זו עבודה איכותנית, אבל צריך לקחת וללמוד אם יש שיפור. את זוכרת את השופט ההוא שאמר: תרדי על ארבע, תדגימי לי? אני לא אשכח את זה בחיים, כי שופט כזה לא צריך להיות שופט בישראל. אני לא יודעת מי הוא אפילו, אני לא זוכרת. הוא לא צריך להיות שופט. את מבינה שדבר כזה זה חתיכת תקלה? רק לבדוק ולוודא שאתם מתקדמים, שההכשרות שלכם עובדות, כי אתם עושים הכשרות. << דובר_המשך >> חנית אברהם בכר: << דובר_המשך >> עושים הכשרות, נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז איך תוכלי לדעת אם זה עובד? << דובר_המשך >> חנית אברהם בכר: << דובר_המשך >> קודם כול, יש כמה גורמים שיכולים לפקח. במידת הצורך, אפשר להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור על השופטים, אפשר להגיש לפנות גם למנהל בתי המשפט, לפנות אלינו ללשכה המשפטית, ואנחנו ניתן את המענה, נבחן, נַפנה לגורמים הרלוונטיים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל מה אתם עושים ביוזמתכם חוץ מהכשרות? << דובר_המשך >> חנית אברהם בכר: << דובר_המשך >> אז כמובן שיש הכשרות, וההכשרות הן לא הכשרות כמו שהיו בעבר. ההכשרות הן הכשרות עומק. בעבר הייתה הכשרה אחת וזהו, לכל הקריירה המשפטית של שופט. עכשיו יש הכשרות לשופטים אחת לתקופה, לשנתיים או שלוש שנים, ואלו הכשרות עומק. הגופים שנמצאים כאן מגיעים ומשתתפים, מגיעות נפגעות עבירה. יש הכשרות שהן הכשרות עם סימולציות ולא רק הכשרות תיאורטיות. לכן אני חושבת שבאמת יש התקדמות משמעותית בכל הנוגע לתחום ההכשרות. אם כבר ניתנה לי זכות הדיבור אז אני יכולה להגיד – פתחת ואמרת אקטיביסטים – זה חשוב לנו, הנושא הזה נמצא על סדר יומנו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל זה לא אקטיביזם. זה - - - כתובת לתלונות. אני אסביר. << דובר_המשך >> חנית אברהם בכר: << דובר_המשך >> התכוונתי שזה לא המונח הנכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אסביר. אני חושבת שתמיד זה צריך לשבת על שתי רגליים; רגל אחת על הנגשת הכתובות והזכויות, ורגל שנייה זה המערכת – ואיך היא לוקחת אחריות? לא רק בזה שהיא אומרת אתה יכול לפנות, אתה יכול להתלונן, אלא אומרת, אני בודקת את עצמי. << דובר_המשך >> חנית אברהם בכר: << דובר_המשך >> אני יכולה להגיד שכל תלונה שמגיעה, גם אם זה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את הולכת עוד פעם לתלונות. תקשיבי מה אני אומרת, כי אז את תביני. יש הבדל בין להגיד: יצרתי כתובת, אני מנגישה את הזכות ואני מטפלת בתלונות, שזה הצד של הנפגע, כשאת אומרת לו: אני מעודדת אותך לבוא להתלונן, לבין מערכת שבוחרת לעשות צעדים אקטיביים, לבדוק את האווירה, לבדוק מה נוצר בעקבות היישום. אתם עושים דרך, אתם מייצרים חדרים יותר סטריליים, אתם באמת מנסים להתקדם בעניין, אבל תבדקו. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> בהקשר של הבדיקה, מאז פרסום דוח ועדת ברלינר והאימוץ של הנשיאה חיות את המלצות הוועדה, ובין היתר, נוהל הנשיאה שעוסק בנפגעות עבירות מין, יש נוהל נשיאה שעוסק גם בעדות קטינים, פורסמו שני מחקרים של מחלקת המחקר, מחקרים שעוסקים ממש בעשייה, בנוהל העבודה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נשמח לקבל אותם. תודה. << דובר_המשך >> חנית אברהם בכר: << דובר_המשך >> ודאי, אני אעביר אותם. ורק להגיד עוד משפט, בעקבות המחקרים האלה יש המלצות, וגם ההמלצות האלה יושמו, ואנחנו תיקנו בעקבותיהם פעמיים את נוהלי הנשיאה, גם נוהל קטינים וגם נוהל נפגעי עבירות מין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אני רוצה לסכם את הדיון, כי אני גולשת ויש לי משהו נוסף. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתייחס לפני שאני מסכמת? כי בסך הכול שמרתי על שקט עד עכשיו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מופתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מופתי, כי הערת לי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את רוצה לסכם? כי אני חייבת לצאת זה משהו דחוף. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את חייבת לצאת? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני אגיד בדקה ואז את תסכמי, כי חשוב שאת תסכמי, את ניהלת את הדיון. אני רוצה להגיד רק משהו אחד שהוא מאוד חשוב לי, ואמרתי את זה גם לאופיר. יש כאן משרדי ממשלה ונוהל שבאמת מתקדם, אבל כדי לטפל לעומק, ולא סתם כל הזמן אני אומרת על המשטרה, כי אתם ה-first responder, אתם מקבלים אותה – ואגב, התחלתי להגיד לאופיר, גם בלי סם, גם אם היא באה ומתלוננת על אונס תחת השפעת אלכוהול, או לא יודעת מה, בטח במקרה של סם אונס. אבל ברגע שיהיה שר או שרה במשרד לביטחון פנים ותהיה מחויבת לנושא של נפגעות תקיפה מינית, אז כל פריצת הדרך שלך תיושם. מה זה אומר? זה אומר שכל יומנאי הכי פשוט בתחנה, שיקבל אליו את אותה נפגעת מסוממת יחפה או במצב טוב, ידע באותו רגע לאן לשלוח אותה, לחדר 4 שהוא אקוטי, ולא סתם הוא נקרא חדר אקוטי מבחינת זמנים, וייתן לה את ההליך. זה נורא יפה ויש כאן משרדי ממשלה שבאמת עושים מאמץ ראוי לציון, אבל לשר עמר בר-לב, לדוגמה, הייתה יועצת לענייני מגדר שזה היה התפקיד שלה. וברגע שמגיעות מתלוננות, היא הייתה מקדמת. והינה אני מסכמת, אמרתי לך דקה. ברגע שיש שר שזה לא מעניין אותו, לא מעניין אותו, לא נפגעות תקיפה מינית, לא איזוק אלקטרוני, לא נשים נפגעות אלימות, אז משרדים פה עובדים יפה – תמשיכו, תמשיכו, ואתם תמשיכו, וארגוני החברה האזרחית תמשיכו. אבל בעזרת השם, בקרוב מאוד אנחנו נתקן את זה, ויהיה שר או שרה שמחויבים לנשים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נתקן את זה גם מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אנחנו נתקן מהקואליציה ואנחנו נחליף אותם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמן. ככה זה יהיה. פנינה, תודה. << דובר >> שירה הרוש: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שמענו את משרד הבריאות והודינו להם. אני הוגנת. כשהיה צריך לבקר ביקרנו, כשצריך להודות מודים. נציגת הסיוע המשפטי, יש לך משהו דחוף? << אורח >> בת חן חדד: << אורח >> לא, הזכירו פה את הסיוע שניתן לנפגעות עבירות מין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דווקא החלק של הסיוע המשפטי עובד מאוד טוב גם בעקבות ההמלצות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנינה, תודה שאת לא מרפה. תודה מכלום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באהבה, אבל למי שפחות סימפט את הסגנון הביקורתי שלי. בעוד חודש ימים אני לא אהיה יותר בתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. אמשיך לפעול למען נשים גם כחברה בוועדה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תיכנס לכאן יושבת-ראש אחרת, אבל לכל עניין ופנייה לדחוף את הנושא אנחנו עדיין כאן, כוח נשי; מירב נמצאת, רבות אחרות נמצאות, שתינו יושבות-ראש סיעה, ואנחנו נמשיך לפעול בעניין. אני חייבת לומר שזה אחד הנושאים שהכי מתסכלים, ודווקא בזכות משרד הבריאות אני פחות מתוסכלת היום. עשינו חמישה דיונים בעניין הזה והייתי רוצה לומר לכם שהתקדמנו, אבל בסוף מבחן התוצאה מבחינתי הוא הקובע והמכריע. עשינו כמה צעדים, אבל במבחן המציאות והתוצאה נכשלנו. מספר התיקים מספרים לנו סיפור קשה, מול מספר הדגימות, מול מספר הפונות למרכזי הסיוע ולארגונים שמלווים אותם, מול עדויות של ילדות, וילדה אחת הגיעה לכאן היום והעידה. אם אנחנו לא נטפל בזה שלא תחשבו שלי זה לא יקרה או לבת שלי זה לא יקרה, זה יכול להגיע לכל אחד ואחת. ולכן אני תקיפה מאוד כלפי הפרקליטות, משרד המשפטים, משטרת ישראל ומשרד הרווחה. ההנחיה העיקרית שלי היא שאתם חייבים לשבת בעניין סמי אונס בשולחן עגול, דווקא בהובלה של משטרת ישראל. אתם צריכים לעשות את זה, אחרת לא נצא מהברוך של הברוך של הדבר הזה שיש בו אלמנטים כלכליים והיבטים מסחריים. כמה שנורא לומר את זה, אונס רגיל שלא בוצע באמצעות סם אונס אין בו היבט כלכלי. ההיבט הכלכלי הופך את התופעה הזו לחמורה אף יותר, ודיברנו על זה. מישהו סיפר שבטלגרם אפשר היום להזמין את הסם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, כל סם אפשרי בטלגרם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לכן ההנחיה שלי היא להקים צוות בין-משרדי שמשטרת ישראל יושבת איתו, יחד עם כלל הגורמים, ומטפלת באירוע הזה למען העתיד של הילדים שלנו, למען ההווה שלהם והבריאות הנפשית שלהם. אני מבקשת לקבל ממשרד הרווחה את הנתונים על מספר הנפגעות והנפגעים שקיבלו ליווי על ידי עובדת סוציאלית, וכמו כן, פילוח של קטינים ובגירים כמה מהם מקבלים ליווי; מתוך 100 תקנים שמתוכם אוישו 50 תקנים, כמה מהם מטפלים ובכמה נפגעים. הוועדה דורשת לחדד נוהל עבודה מול המשטרה ומול משרד הרווחה, איך מחברים את אותן נפגעות, כמובן, אם הן רוצות, לעובדת הסוציאלית כך שתונגש להם הכתובת, הטלפון ודרכי ההתקשרות לאותן עובדות סוציאליות. הוועדה קוראת לקיים ממשק של שיתוף פעולה עם המשטרה. הוועדה מבקשת לקבל נתונים מהמשטרה – כמה תלונות הקבלו על סמי אונס? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהמשטרה? אל תטרחי, תוציא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ננסה. אני סומכת את יהבי על שבתאי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שבתאי כבר לא - - - אין הם לא נותנים כלום - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוועדה חוזרת ודורשת לסווג את התלונה כך שבשלוף נדע איפה זה נמצא, באיזה מקומות, באיזה מחוזות ואיפה התופעה נמצאת, וכל זה כדי לחדד את הכלים שלנו ביכולת להיאבק בתופעה הקשה מאוד. אני רוצה להודות לכל הנפגעות שהיו כאן והעידו. אני רוצה להודות למרכזי הסיוע על הליווי של הנפגעת הראשונה שהגיעה לכאן ולא חשפה את זהותה, ולהודות לכל החברות. זה לא פרידה, זה לא שיר פרידה, אתן מוזמנות לבוא לדיון המסכם בעוד חודש וחצי, דיון מסכם על מה עשינו בתקופה הזו. תודה למשרד הבריאות. כל טוב ולהתראות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>