חומר רקע
1
תזכיר חוק
שם החוק המוצע
תזכיר"חוק זיכיון ים המלח, התשפ
ו-
2025
מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ים המלח הוא
ה נקודה הגלויה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, המנקזת לתוכה מקורות מים שונים
ל אגם ניקוז סופי של.מים מלוחים לי
ם המלח מאפיינים ייחודיים בהיבטים סביבתי
ים
, תרבותי
ים
וגיאופוליטי
ים. בנוסף ל
ים המלח
יש חשיבות
מסחרית-תעשייתית
, כאשר מ
מימי ים המלח
ניתן להפיק
מינרלים ומחצבים ייחודיים (להלן– משאבי הטבע)
בעלי ערך כלכלי,גבוה
.בהליך ייצור ייחודי וסינרגטי
בהתאם בעשרות השנים האחרונות מתקיים תהליך תעשייתי של הפקת משאבי טבע ממימי ים המלח
.לייצור חומרי גלם ומוצרים שונים, כאשר החשוב ביניהם הוא אשלג
הליך הפק ת משאבי טבע מים המלח
,נעשה בהתאם להוראות חוק זיכיון ים המלח התשכ"א-
1961
(להלן– חוק הזיכיון הישן.)
חוק זה מחליף את חוק
ה זיכיון
הישן, והוא מ סדיר את הפעילות המסחרית של הפקת משאבי הטבע
ממימי ים המלח החל ממועד תום הזיכיון הישן
. החוק קובע הסדרים שונים הנוגע ים
ל תנאי הזיכיון
העתידי, ל
אופן הקצאת
ו
ה של זיכיון
ה
עתידי, לתשלומים שיושתו על בעל הזיכיון ו
הסדרים רלוונטיים
נוספים, כמפורט להלן בהרחבה .חוק זה מאזן בין
שתי מטרות עיקריות–
השאת רווח לטובת כלכלת
המדינה ואזרחי ישראל, ושמירה על הסביבה והטבע תוך הפנמת ההחצנות
השליליות של פעילות הפקת
.המשאבים
הוראות
החוק י
ות צר ו תנאים מס
חריים ברורים
, פשטות רגולטורית ו כן
וודאות עסקית
שיאפשרו לבעל
זיכיון עתידי ל
בצע השקעות שונות ול
פעול להשאת רווחים במהלך הפקת משאבי הטבע מים המלח.
להלן:עיקרי הצעת החוק
הקצאת הזיכיון ועריכת המכרז –
הסמכת שר האוצר להקצות זיכיון עתידי להפקת משאבי טבע מים
המלח, תוך קביעת תנאים ל,אופן הקצאת הזיכיון
כללים בנוגע לדרישות ולתנאים שיכללו בזיכיון, תנאים
בהם
י
תאפשר הפסק
ה או שינוי
של תנאי הזיכיון וכללים בנוגע לחובת דיווח ופרסום שיחולו על בעל
הזיכיון.
שיפור וייעו
ל הרגולציה החלה על הזיכיון – מינוי ממונה שי היה בעל
ה
סמכות
והאחריות לפקח על
,העמידה בדרישות הזיכיון וכן הסדרת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה השונים שיש להם סמכויות
פיקוח ואסדרה של פעילות הזיכיון
על ידי הקמת מינהלת לענייני זיכיון ים המלח שתתכלל את פעילות
המאסדרים הרלוונטיים
הנוגעים ל
זיכיון ים המלח .בנוסף, קובע החוק חובות בהיבטים סביבת
יים החל
ות
על הפעילות התעשייתית בשטח
ה.זיכיון
הכנסות המדינה – קביעת
הוראות וכללים הנוגעים
למשטר התשלומים אשר יושת על בעל הזיכיון
בגין פעילות הזיכיון. כמפורט להלן בחוק ובדברי ההסבר בהרחבה ,משטר תשלומים י
ורכב משלושה זרמי
הכנסה שוטפים –
תמלוגים ,מס חברות והיטל רווחי יתר, כ אשר
התיקונים ל שניים האחרונים יוסדרו
ב .תיקון חקיקה עתידי
מטר
ת משטר התשלומים היא
להגיע לחלקה הראוי של המדינה מהזיכיון, אשר
2
עומד על50%
בממוצע רב שנתי מהרווח התפעולי של בעל הזיכיון.
על מנת לייצר בהירות ופשטות ביחס
לאופן חיש,וב התשלומים החלים על בעל הזיכיון קובע החוק
קריטריונים ומבחנים להגדרת מוצרי בסיס
ומוצרי המשך עליהם נדרש בעל הזיכיון לשלם תמלוגים
, וקביעת מנגנון מחירי העברה שיחולו במכירו ת
.בין בעל הזיכיון לבין צדדים קשורים
לצד
משטר ה
תשלומים
, כמפורט ל
עיל
, יושתו על בעל הזיכיון תשלומים
נוספים שעניינים הפנמת
החצנות הנוצרות במסגרת פעילות הזיכיון ,ובכלל זה
היטל מים, היטלי כרייה וחציבה, עלויות קציר
המלח
ועוד.
היערכות לתום תקופת הזיכיון–
החוק
קובע
הוראות ביחס
ל תום
תקופת תום הזיכיון
שיוקצה מכוח
החוק , לצורך העברה
תקינה
.של הזיכיון בין הזכיינים ולצורך קיומו של הליך מכרזי תחרותי ושוויוני
השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ככלל, החוק לא משפיע על קבוצות אוכלוסיי
ה
.מסוימות יצויין
כי העברת הזיכיון בין זכיינים עשויה
להשפיע על עובדי
מפעלי ים המלח , ברובם ,תושבי הנגב ונושא זה יוסדר בהמשך הליך החקיקה אל מול
הארגונים היציגים הרלוונטיים .
.וכן, חוק זה כולל הסדרים אשר יחולו על בעל הזיכיון הנוכחי, איי.סי.אל
.גרופ בע"מ
השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים
.ורשויות אחרות
.ביחס להשפעה על התקציב, תכלית החוק כאמור היא להשיא את הרווחים למדינה מזיכיון ים המלח
ביחס להשפעה על התקן המנהלי, החוק במתכונתו הנוכחית לא צפוי לייצר שינוי בתקינה של משרד
.האוצר או של כל משרד או רשות אחרת
להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק מטעם משרד
:האוצר
תזכיר חוק ,זיכיון ים המלח"התשפ
ו-
2025
פרק א': פרשנות
מטרה
1.מטרתו של חוק זה היא להסדיר פעילות מסחרית של הפקת משאבי טבע מ
מימי
ים המלח , לרבות
מלחי-מחצבים, מחצבים וכימיקלים
(להלן– מוצרים) לטובת
הציבור, הבטחת ניצולם היעיל ומניעת ניצול יתר של
משאבי הטבע
, השאת
רווחים לטובת כלכלת המדינה, הגנה על ערכי הטבע והסביבה
, מזעור השפעות
שליליות ו שמירה על המורשת של
איזור
.ים המלח
הגדרות
2.
בחוק זה–
"
בעל
זיכיון" –
מי
שניתן
לו זיכיון;לפי חוק זה
3
"השר" – שר הא
וצר;
"הו
ועדה" – וועדת הכלכלה של הכנסת;
"חברה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון" – חברה שמתקיי
ם
:בה אחד מאלה
(1)
בעל
;שליטה בבעל הזיכיון הוא גם בעל שליטה בחברה
(2)
;בעל הזיכיון הוא בעל שליטה בחברה
(3)
.החברה היא בעלת שליטה בבעל הזיכיון
"חבר
ה-
"בת – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-
1968
1
;
"
"החברה הממונה–
חברה ממשלתית שמונתה בהתאם להוראות סעיף5
;)(א
"חברה ממשלתית" – כהגדרת
ה
;בחוק החברות הממשלתיות
"חברת שיווק" – חברה אשר עוסקת בשיווק ומכירה של מוצר בסיס במדינה
שאינה מדינ
ת ישראל ואשר אינה מבצעת במוצר שינויים, ומוכרת את
המוצר ללקוחות להם אין יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון; לעניין זה
שינויים באריזת מוצר הבסיס לא ייחשבו
כ;שינויים
"חוק הבנקאות
")(רישוי–
חוק
הבנקאות (רישוי), התשמ"א-
1981
2;
"
"חוק הזיכיון הישן–
חוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-
1961
3;
"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-
1975
4;
"
"חוק התכנון והבניה– חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-
1965
5;
"חוק מיסוי רווחים" –
חוק מיסוי רווחים ממשאבי
טבע, התשע"א-
2011
6;
"יחיד
ה" –
טון או יחידה אחרת
עליה הורה המ
מונה, ורשאי הוא לקבוע יחידות
;שונות למוצרים שונים
"יחסים מיוחדים" –
;כהגדרתם בחוק מיסוי רווחים
""כללי החשבונאות המקובלים –
כהגדרתם בסעיף20א לחוק מיסוי רווחים;
""מוצר בסיס–
כמשמעותו בסעיף28
;
"מוצר המשך" – כמשמעותו
בסעיף29
;
1
ס"ח
ה תשכ"ח541
', עמ234
.
2
ס"ח
ה תשמ"א1022
', עמ232
.
3
ס"ח
ה תשכ"א342
', עמ130
.
4
ס"ח
ה תשל"ה770
', עמ132
.
5
ס"ח
ה תשכ"ה467
', עמ307
.
6
ס"ח
ה תשע"א2295
', עמ806
.
4
"פעילות המשך" – פעילות שבמסגרתה נעשה שימוש במוצר בסיס לצורך ייצור
;מוצר המשך
"רשות מקומית" – עירייה ,מועצה מקומית
או מועצה;איזורית
"
"שליטה, "אמצעי שליטה", "בעל עניין" ו-"נושא משרה" – כהגדרת
ם בחוק
)הבנקאות (רישוי;
"שער הדולר" – השער היציג של הדולר של ארה"ב שמפרסם בנק ישראל;
"תאגיד בנקאי" –
כהגדרתו בחוק
הבנקאות
)(רישוי.
פרק
ב': הממונה
והמינהלת
מינוי הממונה על
ענייני זיכיון ים
המלח
3.
החשב הכללי או עובד בכיר באגף החשב הכללי שימונה על ידו, יהיה
ממונה על
עניני זיכיון ים המלח (להלן–
)הממונה;
מינוי המינהלת
לענייני זיכיון ים
המלח
4.
(א)
השר ימנה
מינהלת בין-משרדית
לענייני זיכיון ים המלח (להלן–
)המינהלת בת
תשעה
:חברים, והם
(1)
הממונה, והוא יהיה יושב הראש;
(2)
עובד
;אגף התקציבים במשרד האוצר
(3)
עובד
אגף
החשב הכללי במשרד האוצר;
(4)
עובד אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר;
(5)
;עובד רשות המיסים
(6)
עובד ב
משרד להגנת הסביבה שימנה השר להגנת הסביבה;
(7)
עובד
משרד
האנרגיה שימנה שר האנרגיה;
(8)
עובד
רשות
המים שימנה שר האנרגיה;
(9)
נציג מהועדה הלאומית לתשתיות לאומיות שיימנה שימנה ראש
.מנהל התכנון
(ב)
חברי
המינהלת,, למעט הממונה
ימונו לתקופה של
חמש שנים וניתן
.לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות
(ג)
הודעה על מינוי
המינהלת
.תפורסם ברשומות
(ד)
:אלה יהיו המשקיפים במינהלת
5
(1)
מנהל החברה הממונה אשר הוא, או מי מטעמו, ישמשו כמזכיר
;המינהלת
(2)
עובד רשות מקומית אשר ים המלח או שטח הזיכיון נמצא
;בתחום הרשות, אשר מונה על ידי ראש הרשות
(3)
עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, אשר ימונה על
ידי ראש.הרשות
מינוי החברה
הממונה
5.
(א)
ה
ממשלה ,על פי הצעת השר שתתקבל בהמלצת הממונה, ת
ה מנ חברה
ממשלתית
, כהגדרת
ה בחוק החברות הממשלתיות, אשר הוא השר הממונה
עליה ואשר
.תמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה
(ב)
.הודעה על מינוי החברה הממונה תפורסם ברשומות
(ג)
החברה הממונה תפעל לפי הנחיות
הממונה לעניין חוק זה.
תפקידי וסמכויות
הממונה
6.
(א)
:ואלה תפקידי הממונה
(1)
;לערוך ולנהל מכרז להקצאת זיכיון לפי הוראות חוק זה
(2)
לפקח על פעולות בעל הזיכיון
בהתאם ל
הוראות חוק זה
ו עמידתו בדרישות
הזיכיון;
(3)
ל
פקח על התשלומים הנדרשים מבעל הזיכיון לפי חוק זה;
(4)
לייעץ לשר על קיום הוראות ומטרות
.החוק
(ב)
לשם ביצוע תפקידו יהיו נתונות לממונה:הסמכויות הבאות
(1)
לקבל כל החלטה בהתאם לסמכויותיו
לפי ה חוק או
ה
זיכיון;
(2)
לדרוש מבעל הזיכיון למסור כל ידיעה ומסמך הנדרשים לו לצורך
פיקוח על עמידה בהוראות החוק והזיכיון, וזאת תוך פרק זמן סביר
יש;קבע בדרישה
(3)
לתת הנחיות בדבר העברת מידע בין חברי
המינהלת הו
משקיפים
הנוגע או שיש לו השלכה על זיכיון לפי חוק זה
או על ים המלח ואשר
נמצא
בידי המשרד או הרשות אותו הם מייצגים במינהלת לפי
העניין
, בכפוף להוראות כל דין; האמור בסעיף זה לא יחול על מידע
המצוי בתיקי חקירה או מידע פלילי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי
ותקנת השבים, התשע"ט-
2019
7;
7
ס"ח
ה תשע"ט2783
', עמ298
.
6
(4)
לערוך הסכם עם החברה הממונה לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק
,זה ולקבוע בו את הסדרי המימון והפיקוח על פעילות החברה;
(5)
לדווח
לוו
עדת הכלכלה של הכנסת
על
הבטחת מטרותיו של חוק זה
בהתאם ל.פרק ח' לחוק זה
תפקידי וסמכויות
המינהלת
7.
(א)
:ואלה תפקידי המינהלת
(1)
לייעץ לממונה בכל עניין הנוגע להפעלת סמכויותיו בהתאם לחוק זה
;ולזיכיון
(2)
לייעץ למאסדרים על אופן השימוש בסמכויותיהם באיזור ים המלח
ובעת הטלת אסדרה על בעל זיכיון
לפי הוראות סעיף13, לטובת
.קידום מדיניות ממשלתית אחודה
(ב)
לשם ביצוע תפקיד ,יהם חבר
מינהלת או משקיף רשאי
ם להעביר מידע
אשר נמצא בידי המשרד או הרשות אותו הם מייצגים, לפי העניין, ליתר חברי
המינהלת
.או המשקיפים הנוגע או שיש לו השלכה על הזיכיון או על ים המלח
תפקידי וסמכויות
פיקוח מיוחדות של
החברה הממונה
8.
(א)
,מבלי לגרוע בכל תפקיד וסמכות הנתונה לחברה הממונה על פי כל דין
,ומבלי לגרוע מאחריות המוטלת על בעל הזיכיון לפי כל דין
החברה הממונ
ה
ת
סייע לממונה בביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובין היתר
, ובכפוף להנחיות
הממונה, תמלא את התפקידים הבאים:
(1)
תרכז ותתכלל את עבודת;המינהלת לפי חוק זה
(2)
תנהל ותפקח על
הטיפול בנושא תכנון וביצוע פעולות
למניעת
עליית מפלס המים
בבריכות של בעל הזיכיון ולצמצום ירידת המפלס
;באגן הצפוני של ים המלח
(3)
תנהל ותפקח על
הטיפול בנושא אי יציבות הקרקע באיזור ים
המלח, ובכלל זה טיפול בנושא הבולענים;
(4)
,ניהול ,פיקוח
תכנון, וביצוע פרויקט הגנות ים המלח, לרבות
פיתוח התשתיות ועבודות שיקום
לצורך כך;
(5)
;ליווי, פיקוח ובקרה של פרוייקט קציר המלח
(6)
אכיפת תנאי שטר הזיכיון והוראות החוק ומתן הנחיות לבעל
הזיכיון בדבר קיום תנאי חוק הזיכיון ושטר הזיכיון, לרבות
על דרישות
;תשלום והשקעות של בעל הזיכיון
(7)
אכיפ
ת תנאי פרק ט' לחוק, בעניין סיום הזיכיון, לרבות אכיפת
סיום הזיכיון לפי חוק הזיכיון הישן;
7
(8)
ליזום ולבצע,
,באישור הממונה כל פעולה הדרושה לה לביצוע
ה;תפקידים שנקבעו לה
(9)
להיכנס למקרקעין בשטח הזיכיון
ולבצע פעולות מהפעולות להם
,הוסמכה בהתאם להוראות חוק זה
בכפוף להוראות כל דין
, וזאת ככל
הניתן בכפוף למתן התראה ול
תיאום
;מועד מראש
(
10
)
עריכת התקשרויות הנדרשות לה במסגרת ביצוע תקפידיה לפי
;חוק זה
(
11
)
כל תפקיד אחר שיוטל עליה,, על ידי הממונה לפי הוראות חוק
זה;
(
12
)
סמכויות פיקוח מיוחדות כמפורט בסעיף8
.)(ב
(ב)
לשם ביצוע תפקיד,ה ל
חברה ה
ממונה
יהיו נתונות סמכויות
הפיקוח
המיוחדות
הבאות:
(1) רשות מרשויות המדינה באישור השר הממונה על ביצוע החוק
שמכוחו היא פועלת, ורשות מקומית– באישור שר הפנים, רשאית,
,בהסכמת הממונה
למנות נציג של החברה הממונה
לבצע תפקידי
פיקוח,על בעל זיכיון לפי חוק זה, בשטח הזיכיון לפי החוקים
המפורטים בתוספת הראשונה לחוק
; הודעה על מינוי לפי סעיף זה
תפורסם ברשומות;
(2)
לא ימונה נציג החברה הממונה כאמור
בפסקה (1) אלא אם כן הדבר
אינו עומד בסתירה למטרות חוק זה ובאישור הממונה;
(3)
בביצוע תפקיד לפי( פסקה1
,) תפעל החברה הממנה על פי הנחיות
הרשות הממנה, ויהיו לו בקשר לכך סמכויות הנתונות לו לפי
החיקוק שמכוחו מונה.
ניגוד עניינים של
משקיף
9.
(א)
בסעיף זה–
"
"בן משפחה- בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות
,וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה
;לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב
"
"בעל עניין–
;כהגדרתו בחוק ניירות ערך
"
"טיפול– לרבות העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או עיסוק
;בנושא מחוץ לדיון
8
"
"ניגוד עניינים–
ניגוד עניינים בין מילוי תפקיד לבין עניין אישי או תפקיד
;אחר, שלו או של קרובו
"
"קרוב–
:כל אחד מאלה
(1)
;בן משפחה
(2)
אדם
ש;למשקיף יש עניין במצבו הכלכלי
(3)
תאגיד
ש( משקיף, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה2) הם בעלי
;עניין בו
(4)
גוף
ש משקיף, בן משפחתו או( אדם כאמור בפסקה2) הם מנהלים
.או עובדים אחראים בו
(ב)
לא ימונה
ל
משקיף מי שעלול להימצא באופן תדיר, במצב של ניגוד
עניינים.
(ג)
משקיף לא
יעסוק
במסגרת תפקידו זה
בנושא שהעיסוק בו יגרום לו
להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ד)
נודע
ל
משקיף שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, יודיע על כך
בהקדם האפשרי.לממונה
(ה)
על אף האמור
בסעיף זה
, רשאי משקיף להביא בחשבון גם את ענייניו של
הגוף שהוא נציג
ו
, ככל שה
ו א קשור לתפקידי
המינהלת ,ולא יראו אותו כמצוי
.במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד
הפסקת פעילות של
חבר מינהלת
או
משקיף
10
.
(א)
חבר מינהלת או
משקיף יחדל
ו
לשמש
בתפקידם במינהלת
, אם נתקיים
:אחד מאלה
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות
לממונה;
(2)
הוא חדל להיות עובד
הגוף
שאותו הוא מייצג
במינהלת.
(ב)
התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי
חבר מינהלת
או,משקיף
יפסיק
מי שמינה את חבר המינהלת או המשקיף לפי הוראות סעיף4, את
:פעילותו בסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב
(1)
,הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כ
חבר או כ
משקיף
במינהלת
, או הוגש נגדו כתב אי;שום או קובלנה בעבירה כאמור
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את;תפקידו
9
(3)
התקיימו נסיבות אחרות הפוסלות אותו לפי חוק זה מלשמש כ
חבר
או כ משקיף
ב
מינהלת.
(ג)
ראש
הגוף שמינה את החבר או המשקיף למינהלת
לא יפסיק
את
פעילותו של חבר או משקיף
במינהלת לפי סעיף קטן (ב) אלא לאחר שנתן לו
.הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה
(ד)
הפסיק אדם לשמש כ
חבר מינהלת או כ,משקיף לפי הוראות סעיף זה
יפעל ראש
הגוף שמינה אותו , בהתאם להוראות סעיף4(ד
), למינוי חבר או
משקיף אחר במקומו למינהלת
, בהקדם האפשרי.
חובת שמירת
סודיות של מ
שקיף
11
.
משקיף
שהגיע אליו מידע
המהווה סוד מסחרי
מכוח תפקידו לפי פרק זה לא
יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש ,אלא לשם ביצוע תפקידו כאמור
בפרק זה או במסגרת תפקיד אחר לפי דין שהוא ממלא בגוף אותו הוא מייצג
.במינהלת
ישיבות וסדרי
מינהלת
12
.
(א)
המניין החוקי
בישיבת המינהלת הוא, לכל הפחות, חמישה מ,חבריה
ובהם
הממונה.
(ב)
החלטות
המינהלת
יתקבלו ברוב
קולות של החברים הנוכחים באותה
ישיבה, ובהם
הממונה ; היו הדעות שקולות, תכריע דעת
הממונה.
(ג)
ישיבות
המינהלת
יתקיימו לפחות
פעמיים בשנה ;המינהלת תקיים
ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת לפחות שניים מחבריה; הישיבה תתקיים תוך
חודש מיום הדרישה, זולת אם בנסיבות העני
י ן סבר הממונה כי
נדרש לקיימה
תוך זמן קצר יותר; בישיבה תדון
המינהלת
.בנושאים המפורטים בדרישה
(ד)
הממונה ינהל פרוטוקול של ישיבות
יה
; סיכום עיקרי הדיון וההחלטות
ייחתם ביד
הממונה ויומצא לכל חבריה ולמשקיפים.
(ה)
המינהלת
,תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה אם
לא נקבעו
לפי חוק זה .
(ו)
קיום
המינהלת
, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו
בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי
המינהלת
, או מחמת ליקוי במינויו או
בהמשך כהונתו, ובלבד שמכה
נים ב ה רוב
חברי
ה.
הטלת חובות
אסדרה על בעל
הזיכיון
13
.
(א)
חבר מינהלת או משקיף יעביר למינהלת טיוטת תנאי אסדרה מ
ה
סוג
המנוי בתוספת השנייה, אותה הגוף אותו הוא מייצג מתכוון להטיל על בעל
.הזיכיון
10
(ב)
העברת טיוטה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה בכתב לחברי המינהלת
ולמשקיפים במינהלת, ותינתן להם אפשרות להתייחס אליה תוך פרק זמן של
עד30
ימים מיום הצגתה, אלא אם קיימת דחיפות בקביעת האסדרה המצדיקה
קביעת פרק זמן קצר יותר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתוקף אסדרה
שלא
.התקיימו בה דרישות סעיף קטן זה
(ג)
הממונה יהיה רשאי לקבוע ישיבה לצורך קיום דיון במליאת המינהלת
,על אסדרה מתוכננת; חבר מינהלת יהיה רשאי לבקש לקיים דיון כאמור
בהתאם להוראות סעיף12
.)(ג
אי פגיעה
בסמכויות
מאסדרים
14
.
האמור בחוק זה לא יגרע מסמכויות הנתונות.למאסדר על פי דין
'פרק ג :הקצאת הזיכיון והפסקתו
חובת זיכיון
15
.
(א)
הפקת משאבי טבע, שאינם בוץ, ממימי ים המלח
תהיה מותרת רק על
פי זיכיון שניתן
.לפי חוק זה
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם
הממונה,
,ולצורך הגשמת מטרת חוק זה
רשאי
להקצות זיכיון
, אחד או יותר
.לפי חוק זה
(ג)
הודעה על מתן זיכיון תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד
.האוצר
הקצאת זיכיון
16
.
(א)
זיכיון לפי חוק זה
יינתן על פי מכרז אשר
יקנה
למדינה ולציבור את מירב
היתרונות מהזיכיון תוך שמירה על מטרות חוק זה.
(ב)
זיכיון לפי חוק זה יכול שיהיה זיכיון כללי להפקת משאבי טבע ממימי
ים המלח ולמכירת כלל מוצרי הבסיס הניתנים להפקה מימי ים המלח ויכול
.שיהיה להפקה של משאב טבע מסוים ולמכירת מוצרי בסיס מסוימים
(ג)
( על אף הוראת סעיף קטן
א
), רשאי השר
, באישור הממשלה ובאישור
ועדת הכ,לכלה של הכנסת
,לתת זיכיון ללא קיומו של מכרז אם מצא השר
בהתאם להמלצ
ת
הממונה, כי לא ניתן להבטיח את
השגת מטרות חוק זה או
את
מרב היתרונות מהזיכיון בהתאם למפורט במטרות החוק או לשמור על
אינטרסים ציבוריים חיוניים בדרך של מכרז
; הוראות סעיף קטן זה יחולו אף
אם נערך מכרז, אולם המכרז אינו עתיד להבטיח את השגת מטרות חוק זה או
את מירב היתרונות מהזיכיון
.או לשמר אינטרסים ציבוריים חיוניים
(ד)
מבלי לגרוע מהוראות סעיף זה–
11
(1)
לצורך הקצאת זיכיון לפי חוק זה רשאי הממונה
להחליט על
הקמת תאגיד ייעודי כאמור בסעיף17
,שיהיה בבעלותה המלאה של
,המדינה אשר
לו יוקצה הזיכיון בלא עלות, למעט עלות המקרקעין
;והנכסים הקבועים המשמשים לייצור
(2)
הוקם
,תאגיד ייעודי כאמור בסעיף זה לצורך הקצאת הזיכיון
ולצורך זה בלבד–
(א)
)הקצאת הזיכיון על ידי השר כאמור בסעיפים קטנים (א
ו-
(ג) תיעשה
בדרך של מכירת כל אמצעי השליטה בתאגיד
;הייעודי
(ב)
התאגיד לא ייחשב כחברה ממשלתית כהגדרתה בחוק
החברות הממשלתיות, ומכירת אמצעי שליטה של בעל הזיכיון
לא תחשב כהפרטה כהגדרתה בחוק זה, ובלבד שלא חלף חודש
.מהקמת התאגיד ועד העברת אמצעי השליטה בו
בעל זיכיון
17
.
(א)
זיכיון לפי חוק זה יוקצה לתאגיד ייעודי אשר הוקם לצורך הפעלת
הזיכיון ה
רשום במדינת ישראל כתאגיד שהוקם בישראל
ש , ו
מרכז עסקי
ו
וניהול
ו בישראל.
(ב)
כלל פעילות בעל הזיכיון מכוח הזיכיון תתקיים בתאגיד כאמור בסעיף
קטן (א), אשר יעסוק בנושא הזיכיון בלבד
, ובכלל כך לא יוכל בעל הזיכיון
.להקים חברה בת, למעט חברה בת אשר תהיה חברת שיווק
(ג)
בעל הזיכיון לא יוכל לתת הלוואות במישרין ובעקיפין לגורם כל שהוא,
לרבות לחברות
בעלת יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון
, למעט פקדונות
והשקעות ל תאגיד
בנקאי, ובלבד שלתאגיד הבנקאי אין יחסים מיוחדים עם
בע
ל הזיכיון; בעל הזיכיון לא יהיה רשאי לקבל הלוואות מחברה שיש לו יחסים
.מיוחדים עימה
(ד)
כתנאי לבקשה של בעל הזיכיון לבית המשפט לחלוקה בהתאם להוראות
סעיף303
לחוק החברות, התשע"ט-
1999
8
,, יצרף את הממונה כצד לבקשה
.לצורך הגשת עמדתו
(ה)
על אף האמור בסעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם הממונה
וה
מינהלת
, ולשם השגת מטרותיו של חוק זה, לקבוע כי הקצאת זיכיון להפקת
משאב טבע מסוים ולמכירת מוצרי בסיס מסוימים יהיה לבעל זיכיון שאינו
.מקיים את כלל הדרישות המפורטות בפרק זה, כולן או חלקן
8
ס"ח
ה תשנ"ט1711
,
'עמ189
.
12
אינטרסים מוגנ ים
של המדינה בבעל
הזיכיון
18
.
(א)
בהקצאת זיכיון לפי חוק זה רשאי השר לשקול שיקולי ביטחון לאומי.
(ב)
לא יוקצה זיכיון אם בעל הזיכיון, נושא משרה או בעל
עניין בבעל הזיכיון
בו וכן נושא משרה בבעל עניין
הורשע או הוגש נגדו כתב אישום או נפתחו נגדו
בחקירה
בישראל, או במדינה אחרת המקיימת יחסים דיפלומטיים עם מדינת
ישראל בעבירה,אשר מפאת חומרתה יש חשש של ממש לעמידה בתנאי הזיכיון
או לשמירה על האינטרסים ביטחוניי
ם
.או מדיניים של המדינה
(ג)
שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו הוראות לעניין בעל הזיכיון כאמור
בסעיף
59
(י1
)עד (9
)לחוק החברות הממשלתיות ,בשינויים המחויבים
ובשינויים אלה –
(1)
;"בכל מקום, במקום "השרים" יקראו "שר האוצר
(2)
( בפסקה1
" ), במקום
כדי לפגוע באינטרס החיוני שעל יסודו הוצא
הצו כאמור בסעיף59ח
" יקראו "כדי לפגוע באינטרסים ציבוריים
חיוניים או בתכליות חוק"זיכיון ים המלח, התשפ
ו-
2025
;"
(3)
( בפסקה4
;"), במקום "לשרים" יקראו "לשר האוצר
(4)
( בפסקה9), במקום "החלטות ממשלה הנוגעות לעניין" יקראו
""הוראות הממונה כהגדרתו בחוק זיכיון ים המלח, התשפ
ו-
2025
."
(ד)
פרסם השר צו כאמור בסעיף קטן (ג), יהיה הממונה אחראי לפיקוח על
יישום הצו; הממונה יקבע הוראות לעניין חובת דיווח של בעל הזיכיון לממונה
.בדבר יישום הצו באופן תקופתי, וזאת בתדירות עליה יורה
תקופת הזיכיון
19
.
השר יקבע
זיכ ב יון את;משך הזיכיון
הקצאת זיכיון לתקופה העולה על20
שנים
.תהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת
זכויות לבעל
הזיכיון
20
.
לבעל זיכיון יעמדו, בכפוף להוראות
חוק זה, הזיכיון והוראות כל דין
, הזכויות
:הבאות
(1)
הזכות לשאוב מים מ מימי ים המלח לצורך הפקת
משאבי טבע;
(2)
הזכות ל
ייצר
את מוצרי
הבסיס שנקבעו בזיכיון, ולמכרם;
(3)
הזכות לעשות שימוש בשטח הקרקעות שנקבע לו בזיכיון
ובנכסים המצויים בשטח הזיכיון לטובת מימוש הזיכיון;
(4)
.כל זכות אחרת הקבועה בזיכיון לפי הוראות חוק זה
13
הפסקת זיכיון
או
שינוי בתנאיו
21
.
(א)
,השר
בהתייעצות עם ,המינהלת
ו
לאחר שנתן לבעל ה
זיכ
יון הזדמנות
להשמיע את טענותיו, רשאי לבטל
, להתלות או לשנות
בכל עת
זיכיון או תנאי
,בזיכיון אם מצא כי קיים צורך חיוני בכך לשם הגשמת מטרותיו של חוק זה.
(ב)
שינויים בתנאי הזיכיון לפי סעיף קטן (א) ייכנסו לתוקפן בתוך תקופה
שייקבע השר, אשר לא תפחת מ-
60
.ימים
(ג)
,השר
בה
מלצת ה
ממונה
, רשאי להחל יט כי לבעל
זיכיון שהזיכיון ניתן לו
על פי מכרז יינתן פיצוי בשל שינוי תנאי ב
זיכי
ון
)לפי סעיף קטן (א
, אם כתוצאה
מן השינוי תוטל על בעל ה
זיכ
יון הכבדה כספית מהותית
; הפיצוי יינתן בדרך
שיור
ה השר, ובלבד שניתנה לבעל ה
זיכ יון הזדמנות
להשמיע את טענותיו בדבר
;שיעור הפיצוי ודרך נתינתו השר רשאי לאצול את סמכות
ו לפי סעיף קטן זה
לממונה.
(ד)
המ
מונה , בהתייעצות עם
המינהלת ובאישור השר, ולאחר שנתן לבעל
זיכיון
הזדמנות להשמיע את טענותיו, רשאי
לגרוע מכל זכות הקבועה בזיכיון
ובכלל זה
לבטל להתלות או לשנ
ות תנאי ב
זיכיון
, אם בעל הזיכיון הפר הפרה
.חוזרת של תנאי מהותי שהוגדר בזיכיון ככזה
פרק ד :'הכנסות המדינה מהזיכיון
תשלומים עבור
קבלת הזיכיון
22
.
(א)
בזיכיון לפי חוק זה שניתן על פי מכרז, י יקבע
ב מכרז גובה התשלום
עבור
קבלת הזיכיון ,הנכסים והקרקעות, ובכלל כך האפשרות לקבוע תשלום נפרד
,על כל אחד מהם
כללים בדבר
דרכי חישובם ו מועד,תשלומם ואם דבר מאלה
היה נושא להצעות
במכרז– בהתאם לתוצאות המכרז.
(ב)
בזיכיון לפי חוק זה שלא ניתן על פי מכרז, יקבע,השר בהמלצת הממונה
ו ,באישור ועדת הכלכלה של הכנסת את גובה התשלום,עבור קבלת הזיכיון
הנכסים והקרקעות ו כללים בדבר
דרכי חישובם ו מועד.תשלומם
(ג)
הוראות
סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו אף במקרה בו הוקצה הזיכיון
בדרך של מכירת אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי שהוקם על ידי הממונה, כאמור
בסעיף16
,)(ד בשינויים המחויבים, כך שבמקום הת
שלומים בעד קבלת הזיכיון
.יהיה התשלום בעד רכישת אמצעי השליטה בתאגיד הייעודי
תשלום תמלוגים
בגין הזיכיון
23
.
(א)
בעל הזיכיון ישלם לאורך תקופת הזיכיון תמלוגים מתוך הכנסותיו
.מהזיכיון בהתאם להוראות התוספת השלישית
(ב)
.)הממונה יהיה אחראי על גביית התמלוגים כאמור בסעיף קטן (א
תשלומים בעד
שאיבת מים ממימי
ים המלח
24
.בעד
שאיבת מים
מ
מימי ים המלח על-
ידי בעל הזיכיון
י
ישא בעל הזיכיון
בתשלום כמפורט בתוספת
ה
רביעית.
14
ריבית והצמדה
25
.
לא שולם
תשלום
על פי חוק זה,במועד, ייתוספו עליו, לגבי תקופת הפיגור
,הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה
ה
תשכ"א-
1961
9
., עד תשלומו
שיתוף מידע הנוגע
לבעל הזיכיון
26
.הממונה ורשות המיסים, יעבירו ביניהם כל מידע הנוגע לבעל הזיכיון וכן
לגביית הכנסות המדינה לפי הוראות חוק ולפי כל דין, וזאת על אף האמור בכל
.דין
פרק
ה': מוצרים המופקים מהזיכיון וקביעת
שוויים
הגדרות
27
.
בפרק זה
ו כן בתוספת השלישית לחוק זה–
"איזור מכירה"
–
לעניין מכירה מסוימת של מוצר מקבוצת מוצר הבסיס
:אשלג, אחד מאלה לפי העניין
(1)
קיימים נתונים פומביים
המפורסמים בדרך מקובלת (להלן–
נתונים פומביים) המציגים את מחירי המכירות למדינת הרוכש –
(א)
במדינה בה אין לבעל הזיכיון השפעה מהותית על המחיר
–
;מחיר אותה מדינה לפי הנתונים הפומביים
(ב)
במדינה
בה יש
לבעל
הזיכיון
השפעה
מהותית על המחיר–
אזור מכירה של מדינה אחרת
, שאינה מדינה בה לבעל הזיכיון יש
,השפעה מהותית על המחיר
בעלת היקף דומה של
עסקאות
דומות שקיימים
בה
נתונים פומביים
, והכל בהתאם להוראת
הממונה
בהתייעצות עם
מנהל רשות
;המיסים
(2)
לא קיימים נתונים פומביים
המציגים את
מחירי המכירות
למדינת הרוכש– אזור מכירה של מדינה אחרת בעלת היקף דומה של
עסקאות
דומות
שקיימים בה נתונים פומביים ,והכל
בהתאם
להוראת
הממונה
בהתייעצות עם
מנהל רשות
;המיסים
(3)
לא קיימים נתונים פומביים
המציגים את
מחירי המכירות עבור
מדינה אחרת כאמור בפסקאות (1
))(ב
ו- (2
,)אך ישנם נתונים כאמור
עבור היבשת בכללותה– ממוצע המחירים באותה יבשת;
(4)
לא קיימים נתונים פומביים
המציגים את
מחירי המכירות
,ביבשת של הרוכש
אך ישנם
נתונים פומביים עולמיים–
ממוצע
המחירים
העולם.
9
ס"ח
ה תשכ"א348
', עמ192
.
15
"מדינה בה יש לבעל הזיכיון השפעה מהותית על המחיר" – מדינה בה עסקאות
בעל
ה
זיכיון, של מוצרים מ
קבוצת מוצר בסיס אשלג, מהווים לכל
הפחות50%
,מהאשלג בטונות שנרכשו באותה מדינה בשנה הקודמת;
"
"מחיר– מחיר CIF
(
Cost, Insurance, and Freight), הכולל משלוח עלות,
ביטוח ומשא בין-לאומי ,המייצג את החיובים ששילם המוכר לכיסוי
עלות ההזמנה.
"
מחיר מכירה
איזור
י" –
מחיר באיזור המכירה של יחידת מוצר הבסיס
מאותו
סוג, ב
התאם לממוצע המחירים, ככל הניתן בחודש בה בוצעה המכירה;
"קבוצת מוצר בסיס אשלג "
–
סיווג כלל מוצרי הבסיס אשר היסוד הכימי
העיקרי בהם הוא אשלג(
Cl
)
, לרבות אשלגן( כלוריKCl
;)
"
קבוצת מוצר בסיס
ברום"
–
סיווג כלל מוצרי הבסיס אשר היסוד הכימי
העיקרי בהם הוא ברום(
Br
)
, לרבות
מימן
( ברומיHBr
);
"
קבוצת מוצר בסיס
כללית" –
סיווג כלל מוצרי הבסיס אשר היסוד הכימי
העיקרי בהם אינו אחד מאלה:
אשלג(
Cl
)
( , לרבות אשלגן כלוריKCl
;)
ברום(
Br
)
, לרבות
מימן
( ברומיHBr
);
ליתיוםLi)
) ומלחיו
; מגנזיום
(
Mg
( ), לרבות מגנזיום מתכתיMg) ומגנזיום כלורי (
MgCl2
);
" קבוצת מוצר בסיס ליתיום" – סיווג כלל מוצרי הבסיס אשר היסוד הכימי
העיקרי בהם הוא ליתיוםLi)
) ומלחיו;
"קבוצת מוצר בסיס מגנזיום" – סיווג כלל מוצרי הבסיס אשר היסוד הכימי
העיקרי בהם הוא מגנזיום(
Mg
( ), לרבות מגנזיום מתכתיMg) ומגנזיום
כלורי (
MgCl2
);
"
"קבוצת מוצרי בסיס–
:אחת מהקבוצות הבאות
קבוצת מוצר בסיס אשלג,
קבוצת מוצר בסיס
,ברום
קבוצת מוצר בסיס ליתיום, קבוצת מוצר
בסיס מגנזיום
וקבוצת מוצר בסיס כללית ;
מוצר בסיס
28
.מוצר, אשר הופק כולו או חלקו מים
המלח, ונמכר על ידי בעל הזיכיון
או על
ידי,חברה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון
ייחשב מוצר
בסיס ויסווג לקבוצת
מוצר בסיס, בהתאם ליסוד הכימי העיקרי במוצר.
מוצר המשך
29
.
(א)
על אף האמור בסעיף28
,
מוצר אשר חלקו,הופק מים המלח ו
שנמכר על
ידי
חברה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון
, ייחשב כמוצר המשך אם התקיימו
בו כל
התנאים הבאים:
16
(1)
לעניין
מוצר
בש חלקו הוא מוצר בסיס שהופק מים המלח –
ההרכב הכימי של המוצר שונה מההרכב הכימי של
מוצר בסיס כאמור,
ואולם שונות מהסוגים המפורטים להלן לא
תיחשב כשונות של ההרכב
הכימי כאמור
לעניין זה –
(א)
;שוני שנגרם רק בעקבות הוצאת מולקולת מים
(ב)
( שוני שהוא תוצאה של עקבות חומריםTraces
;)
(ג)
שוני שעניינו שינוי אריזה, שינוי במצב הצבירה או שינוי
;בצבע המוצר
(2)
לעניין מוצר שחלקו מים המלח
משתייך –
(א)
ל
אחת מ
קבוצ
ת מוצרי בסיס שאינ
ה קבוצת מוצר בסיס
ברום–
העלות המשוקללת של מוצרי הבסיס שמקורם מים
המלח במוצר נמוכה מהעלות של המוצרים שאינם מים המלח
במוצר;
(ב)
ל קבוצת מוצר בסיס ברום– העלות המשוקללת של מוצרי
הבסיס מקבוצת מוצר הבסיס ברום שמקורם מים המלח במוצר
אינה עולה על50%
מהעלות המשוקללת של המוצר ;
(ג)
בסעיף זה–
"סכום מכירה יחסי של מוצר"
–
סכום המכירות בכסף של
המוצר בשנת הכספים הקודמת למועד הבחינה, חלקי
סכום המכירות בכסף של כלל המוצרים בחברה בשנת
הכספים הקודמת למועד הבחינה;
"
"עלות ייצור יחסית של מוצר– עלות הייצור של כלל המוצרים
בחברה בשנת הכספים הקודמת למועד הבחינה, חלקי
כמות הייצור של המוצר בחברה בשנת הכספים הקודמת
;למועד הבחינה
"
"עלות משוקללת של מוצר– סכום מכירה יחסי של מוצר כפול
עלות ייצור יחסית של מוצר.
(3)
ל הפיכתו למוצר המשך ישנה הצדקה
מסחרית, ו הוא
אינו נעשה
לצורך ה
ימנע
ות או הפחתה של
ביצוע תשלומים למדינה
לפי חוק;
(4)
הליך הייצור של המוצר נעשה מחוץ לשטח הזיכיון, אלא אם
אישר הממונה ,
,מראש
בהתייעצות עם מנהל רשות המיסים, את ייצור
.המוצר בשטח הזיכיון
17
(ב)
בעל זיכיון יוכל לפנות לביצוע בחינה מקדי
מה של הממונה עבור קיומם
של התנאים האמורים בסעיף קטן (א) ביחס למוצר על מנת שייקבע אם המוצר
;הוא מוצר המשך
החלטת הממונה כאמור תתקבל לאחר התייעצות עם מנהל
רשות המיסים.
פוסק מומחה
לסיווג מוצרים
30
.
(א)
בעל
זיכיון אשר סבר כי החלטת
הממונה
לסיווג מוצר כמוצר בסיס
ולא
כמוצר המשך בשל התנאים האמורים ב
סעיף
29
()(א1)
או(2) אינו עולה בקנה
אחד עם הוראות
יהם ,יוכל
לפנות להכרעה בפני
הפוסק מומחה
, שימונה
)בהתאם להוראות סעיף קטן (ב.
(ב)
ב
זיכיון ייקבעו כללים לעניין מינוי פוסק
מומחה
ל סיווג
מוצר המשך;
במסגרת כך ייקבע הממונה כללים ביחס הליך
המינוי של
הפוסק ,דרישות
ההשכלה וכשירות ,ואופן ניהול ההליך מול הפוסק המומחה
, לרבות כללים
ביחס לתשלום
לפוסק המומחה.
(ג)
החלטת פוסק מומחה תהיה סופית ו
ערעור לבית המשפט
המוסמך
עליה
תהיה רק בהתקיים העילות המנויות בסעיף
29
ב
לחוק הבוררות התשכ
"ח-
1968
10
.
שווי מוצר בסיס
בעסקה בה בין
הצדדים לא
מתקיימים יחסים
מיוחדים
31
.
,שווי מוצר הבסיס בעסקה בה לא מתקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים,
יהיה
מחיר יחידה של
מוצר הבסיס בפועל
מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע
ב
מכירה
(להלן– מחיר בפועל ליחידה) ואם העסקה היא במדינה בה יש לבעל
הזיכיון השפעה מהותית על המחיר–
הגבוה מבין מחיר בפועל ליחידה לבין
מחיר המכירה האיזורי.
שווי מוצר בסיס
שאינו מקבוצת
,מוצר בסיס ברום
בעסקה ש בין
צדדים מתקיימים
יחסים מיוחדים
32
.שווי יחידת
מוצר
ה בסיס
שאינו מקב וצת מוצר בסיס ברום (להלן–
יחידת
,)ברום בעסקה בה מתקיימים בין
ה
צדדים יחסים מיוח ,דים
יהיה הגבוה מבין
אלה:
(1)
;המחיר בפועל ליחידה
(2)
מחיר מכירה
איזור
י.
10
ס"ח התשכ"ח535
', עמ184
.
18
שווי מוצר בסיס
מ
קבוצת
מוצר
בסיס
ברום ,
בעסקה ש בין
צדדים מתקיימים
יחסים מיוחדים
33
.
במכירת ברום, בעסקה בה,מתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים
:יהיה השווי ליחידת ברום אחד מאלה, לפי העניין
(1)
אם באותה השנה היקף יחידות הברום שנמכרו
לצדדים שאינם
מקיימים יחסים מיוח דים עם בעל הזיכיון (להלן–
צדדים ללא יחסים
)מיוחדים ה על
על20%
מהיקף
יחידות הברום
,שנמכרו אחד מאל:ה, לפי העניין
(א)
)אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בפסקת משנה (ב, יהיה
,השווי ליחידה
:אחד מאלה, לפי הגבוה
(1)
המחיר
;בפועל ליחידת ברום
(2)
ממוצע המחירים ליחידת
ברום
במכירה
לצדדים ללא
יחסים מיוחדים
שבוצעה על ידי בעל הזיכיון באותה שנ
ת מס
(בסעיף זה–
;)ממוצע מחירים לצדדים ללא יחסים מיוחדים
(ב)
אם המכירה היא לצורך פעילות המשך הנעשית בישראל ו
היקף
יחידות הברום שנמכרו לצורך כך עולה
על40%
מסך כמות מכירת
הברום על ידי בעל הזיכיון באותה שנ
ת מס,
:אחד מאלה, לפי הגבוה
(1)
;המחיר בפועל ליחידת ברום
(2)
65%
מ
ממוצע המחירים ליחידת טון במכירה לצד
דים ללא
יחסים מיוחדים שבוצעה על ידי בעל הזיכיון באותה שנה
, ובלבד
שמחיר זה אינו נמוך מ-
900
דולר אמריקאי נכון למועד ביצוע
;העסקה
(3)
900
דולר אמריקאי לטון ברום, בהתאם לשער הדולר
נכון
;למועד ביצוע העסקה שר האוצר, בהמלצת הממ
ונה, יהיה רשאי
,לעדכן מחיר זה בצו, בתדירות שלא תעלה על פעם בחמש שנים
וזאת בהתחשב ברמות המחירים המקובלות בעולם למוצרים
בקבוצת מוצר בסיס
ברום;
(2)
אם באותה השנה היקף יחידות הברום שנמכרו לצדדים
ללא יחסים
מיוחדים
לא
ה על
על20%
מהיקף יחידות הברום שנמכרו–
יחושב מחיר
מוצר
הבסיס לפי הוראות סעיף20בכ (ג) לחוק מיסוי רווחים
ולפי כללי החשבונאות
.המקובלים
19
שווי מוצר בסיס
שהוא מרכיב
במוצר בסיס אחר
34
.על אף האמור בסעיפי
ם
32
ו-
33, מכר בעל הזיכיון מוצר בסיס ,למי שיש לבעל
הזיכיון יחסים מיוחדים עימו (בסעיף זה–
צד בעל יחסים מיוחדים), והצד
האמור מכר מוצר בסיס מקבוצת מוצרי הבסיס של המוצר אותו הוא רכש
מבעל הזיכיון, שווי המכירה של מוצר הבסיס על ידי בעל הזיכיון לצד בעל
:היחסים המיוחדים יהיה אחד מאלה, לפי הגבוה
(1)
המחיר שנקבע לפי סעיפים32
או33
,, לפי העניין
בעסק ת
בין בעל
הזיכיון לצד בעל יחסים מיוחדים;
(2)
המחיר בפועל שנקבע בעסקה שבה מכר הצד בעל היחסים
.המיוחדים את מוצר הבסיס
מכירת מוצר בסיס
מקבוצת מוצר
בסיס אשלג
המשמש להפקת
משאב טבע
35
.
על אף האמור בסעיפים32
ו-
34
, מכר בעל הזיכיון
מוצר שניתן להפיק ממנו
מוצר מקבוצת
מוצר בסיס אשלג, טרם השלמת הפקת המוצר מקבוצת מוצר
בסיס אשלג, לצורך חישוב שווי המכירה יחושב מחירו כאילו המוצר הוא מוצר
בסיס מקבוצת מוצר בסיס אשלג מסוג ומאיכות מקובלת בשוק, וסעיפים30
עד32
ו-
34
.יחולו בשינויים המחויבים
קביעת שווי מוצרי
בסיס על ידי רשות
המי
סים
36
.
(א)
קביעת שווי מוצר בסיס על פי הוראות פרק זה תיעשה על ידי מנהל רשות
.המיסים, בהתייעצות עם הממונה
(ב)
על אף האמור בפרק זה, אם מחיר המכירה שנקבע לפי סעיף85
לפקודת
מס הכנסה או סעיף20כב לחוק מיסוי רווחים יהיה גבוה מהמחיר המכירה לפי
פרק זה, יהיה המחיר בהתאם.להוראות החוקים האמורים
פרק ו': תנאי הזיכיון
תנאי הזיכיון
37
.בזיכיון ייקבעו תנאים, הגבלות וחובות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה
ובכלל זה ניתן לקבוע תנאים וחובות בעניינים הבאים :
(1)
תנאים שיבטיחו הפקה סדירה וממצה של
מוצרי בסיס מים
המלח על ידי בעל הזיכיון תוך איסור על העברת פעילות ייצור מוצרי
בסיס לכל גורם אחר;
(2)
,תנאים בדבר אופן מתן זיכיונות משנה על ידי בעל הזיכיון
והאישורים הנדרשים לכך;
(3)
רשימה של מוצרי בסיס כאמור בסעיף28
)(א
, סיווגם לקבוצת
מוצרי בסיס
ורשימת מוצרי המשך כאמור בסעיף29
;)(א
(4)
,תנאים
מחירים וכמויות לעניין מכירת מוצרי בסיס
, בהתאם
,לקבוצות מוצרי הבסיס מים המלח על ידי בעל הזיכיון ל
לקוחות
ישראלי
ם ;
20
(5)
תנאים בדבר שמירה על ערכי הטבע והסביבה והנגשתם לציבור,
וכן חובה לשיקום האיזור בעקבות פעולות בעל הזיכיון
ושמירה על
תשתיות ציבוריות ובכלל זה
ת
חבורה ותיירות;
(6)
תנאים בדבר
שימוש בקרקעות שהוקצו לבעל הזיכיון לפי
הוראות חוק זה שלא לצורך מימוש זכויותיו לפי הזיכיון, בכפוף
;'להוראות פרק ז
(7)
תנאים בדבר פיצויים או
בטוחות כגון
ערבויות
, ביטוחים
והתחייבויות שעל בעל ה זיכיון להמציא וזאת
להבטחת מילוי תנאי
ה זיכיון
ולקיום הוראות לפי חוק זה ולשמירה על ערכי הטבע והסביבה
ובכלל כך עירום מלח
, ואופן חילוטן או הפעלתן
. תוקפן של בטוחות לפי
סעיף זה יוכל להיות בתוקף אף לאחר מועד פקיעת הזיכיון;
(8)
תנאים בדבר מסירת מידע לממונה ולמינהלת בכל עניין הנוגע
לזיכיון ולעמידה בתנאיו;
(9)
תנאים
הנדרשים
בהיבטי
חוץ
וביטחון;
(
10
)
תנאים בדבר דיווח תקופתי לממונה אודות חברות בעלות קשר
תאגידי
,לבעל הזיכיון אשר רוכשות מוצרי בסיס מבעל הזיכיון
בכל עניין
הנוגע לזיכיון ולעמידה בתנאיו, ובכלל זה תנאים בדבר
העברת הדוחות
הכספיים של חברות כאמור לידי הממונה ותנאים וכללים בדבר
דיווח
על מכירות, הוצאות והכנסות הקשורות למוצרים מהזיכיון;
(
11
)
מועדי התשלום, וכללי הדיווח והבקרה על ביצוע התשלומים,
;בהתאם להוראות חוק זה
(
12
)
תנאים בדבר חובת
פרסום של
מידע על-
,ידי בעל זיכיון ובכלל זה
מידע על התשלומים שבעל הזיכיון חייב בהם על פי חוק לרבות תשלומי
מס, מידע על הכנסות ורווחים של בעל הזיכיון מהזיכיון, מידע על איכות
הסביבה כהגדרתו בסעיף6א(א) ל
חוק חופש המידע, תשנ"ח-
1998
11
וכן
מידע על כמויות של מים הנשאבים מים המלח ומים המושבים מים
המ
לח;
(
13
)
תנאים בדבר חובת בעל הזיכיון לתחזק את הנכסים והמתקנים
הנחוצים לפעילות הזיכיון.
פרק ז :'שטח הזיכיון
11 ס"ח ה
תשנ"ח
1667
,עמ '
226
.
21
קרקעות
המוקצו ת
לטובת הזיכיון
38
.
(א)
הממשלה תקצה קרקעות
ל
בעל הז
י
כיון למשך תקופת הז
י כיון
ולצורך
מימוש הזיכיון, מאלו
,המפורטות בתוספת החמישית
,במסגרת הזיכיון
בתנאים
המפורטים בזיכיון; השימוש בקרקעות ייעשה בהתאם לסוג הזכות
במקרקעין שתיקבע בזיכיון.
(ב)
שימוש בקרקעות שהוקצו לבעל הזיכיון כאמור בסעיף קטן (א), שלא
לצורך מימוש זכויותיו לפי הזיכיון, לרבות לצורך הקמת מפעל מוצרי המשך
של חברה לה יש קשר,תאגידי עם בעל הזיכיון, יהיה טעון אישור, בכתב
מהממונה, ובלבד שהאישור ניתן לייצור מוצר המשך שעומד בתנאים
המפורטים בסעי ף29
()(א1
( ) עד3), ושניתן לייצורו אישור הממונה בהתאם
לסעיף29
()(א4
.)
(ג)
בעל הזיכיון לא יידרש לתשלום נוסף בשל הקצאת הקרקעות כאמור
בסעיף קט
ן (א) מעבר לתשלום בגין קבלת הזיכיון, ואולם, בעד כל שימוש
בקרקעות שאינו לצורך מימוש
זכויותיו
לפי
הזיכיון ,לרבות הקמת מפעל מוצרי
,)המשך כאמור בסעיף קטן (ב
יידרש בעל הזיכיון לשלם בהתאם לשומה
שתקבע רשות מקרקעי ישראל ;היה השימוש בקרקעות גם לצורך הזיכיון וגם
לצרכים נוספים ,ישולמו דמי חכירה חלקיים בהתאם לחלקיות השימוש לצורך
הזיכיון.
(ד)
,לבקשת בעל הזיכיון
רשאי השר
, ב המלצת הממונה
ולאחר התייעצות
עם
ה
מינהלת
, להגדיל את שטח הקרקעות הקבוע בזיכיון וזאת לצורך פעילות
הזיכיון, ובלבד שלא יחרוג מגבולות השטח הקבוע בתוספת
ה
חמישית; הגדלה
כאמור תיעשה לאחר פרסום לציבור על ידי הממונה לתקופה שלא תפחת
,מחודש ימים על הכוונה להגדיל את שטח הקרקעות המוקצות לבעל הזיכיון
.כאמור בסעיף זה
(ה)
השר, בהמלצת
הממונה, ו
לאחר שנתן לבעל הזיכיון הזדמנות להשמיע
טענותיו, רשאי לגרוע שטחים משטח הקרקעות
שהוקצו לבעל הזיכיון כאמור
בסעיף זה, אם התקיים אחד מאלה באותם שטחים:
(1)
בעל הזיכיון אינו עושה בהם שימוש לצורך הזיכיון, כחלק
מהפעולות הנלוות להפקת משאבים מים המלח, ולא הציג תכנית,
,להנחת דעתו של הממונה;לשימוש עתידי כאמור
(2)
הם נדרשים לטובת מתן זיכיון נוסף להפקת
מוצרים מים המלח
מכוח חוק זה ובלבד שאין בגריעת האמור כדי לפגוע פגיעה מהותית
.בפעילות בעל הזיכיון לפי הזיכיון
22
עבודה ציבורית
בקרקעות
39
.לשם
ביצוע
עבודה
הנדרשת לצרכי ציבור (בסעיף זה–
)עבודה ציבורית
, רשאית
המדינה
, החברה הממונה או מי מטעמה
,של המדינה הרשות המקומית וכן כל
,רשות מוסמכת אחרת המופקדת על עבודה ציבורית
לעשות עבודה ציבורית
בקרקעות ,בהודעה מוקדמת וככל הניתן בתיאום עם בעל הזיכיון ,ובלבד
שהעבודה
לא
ת
פריע במידה בלתי סבירה לפעילות התעשייתית ו שלא
תגרומנה
נזק לרכוש ולתשתיות
בעל הזיכיון;, והכל מבלי לגרוע מהוראות כל דין בסעיף
זה "צרכי ציבור "כהגדרתו בחוק התכנון והבניה.
הגנה על ערכי טבע
ומורשת
40
.
(א)
בעל הזיכיון יפעל לשמר ערכי טבע ומורשת בשטח הזיכיון ולמנוע
פגיעה
בערכי טבע ומורשת כתוצאה מפעילותו, וכן ישקם כל פגיעה בהם מוקדם ככל
.האפשר בסמוך להיווצרותה, במהלך תקופת הזיכיון ובסופה
(ב)
בעל הזיכיון יאפשר למדינה, לחברה הממונה, לרשות שהוקמה לפי דין
במסגרת תפקידיה וכן לבעל זיכיון קודם בכפוף להוראות סעיף45
()(א3) ו-
()(ב4) לבצע כל פעולה הדרושה לשם שיקום של מפגע סביבתי או פגיעה בערכי
טבע ומורשת בשטח הזיכיון, ורשאי הוא להתנות את הביצוע בתנאים סבירים
.לצורך מניעת פגיעה בפעילות הזיכיון
גישת הציבור
לשטח הזיכיון
41
.בעל זיכיון יאפשר ככל הניתן גישה של הציבור לים המלח, לשטחי הז
יכיון בהם
מתקיימות פעילויות תיירות ונופש, וכן לשטחים הפתוחים הנמצאים בשטח
הזיכיון, וזאת בכפוף ובאופן שיגרום לפגיעה מזערית, ככל הניתן, בפעילות
.הזיכיון ובהתאם למפורט בזיכיון
פרק ח': דיווח ופרסום נתונים על הזיכיון
פרסום נתונים על
ידי בעל הזיכיון
42
.
בעל הזיכיון יפרסם באופן פומבי , אחת לשנה ולא יאוחר מיום
שלושים ביוני
,בכל שנת כספים את סכום התשלומים ששילם למדינה בשנ
ת הכספים שחלפה
וכן תשלומי המס על פעילות הזיכיון לפי חוק מיסוי
,רווחים ופקודת מס הכנסה
.במתכונת שתיקבע בזיכיון
דיווח לכנסת
43
.שר ה ידווח לוועד ת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מיום
שלושים
,ביולי בכל שנת כספים
על הבטחת מטרותיו של חוק זה ,בשנה הקודמת
ובכלל
זה על עניינים אלה:
(1)
סכום התשלומים ש
קיבלה המדינה מ
בעל הזיכיון בשנ
ת הכספים
שחלפה לרבות תשלומי המס;
(2)
שינויים שבוצעו בזיכיון ככל שבוצעו;
(3)
פעולות שנעשו לטובת פיקוח על עמידת בעל הזיכיון בהוראות
.החוק והזיכיון
פרק
ט
': סיום זיכיון
23
היערכות לתום
תקופת הזיכיון
44
.
(א)
,בתום הרבעון הראשון של השנה השביעית שלפני סיום תקופת זיכיון
יציג בעל זיכיון לממונה ולמינהלת תוכנית סיום זיכיון (להלן– התוכנית לתום
הזיכיון ), אשר תכלול, בין היתר את הפירוט הבא–
(1)
תוכנית ל ,השקעה
תחזוקה ושדרוג המתקנים, הנכסים, הבריכות
והציוד הקיים בשטח הזיכיון עד למועד תום הזיכיון באופן שישמר או
;ישיא את ערכם
(2)
תוכנית לשיקום סביבתי בשטח הזיכיון כהכנה להעברת הזיכיון
;לבעל זיכיון עתידי
(3)
פירוט בדבר שינויים בשיעורי הפחת
לצרכי מס של בעל הזיכיון
אותם הוא מנהל לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-
1975
12
;
(4)
;תוכנית עסקית לניצול מסחרי מיטבי של הזיכיון עד תומו
(5)
כל דרישה שיציג הממונה במטרה לאפשר את סיום הזיכיון תוך
שמירה על התכליות הקבועות בחוק זה בתקופת הזיכיון שנותרה
.ובתקופה שלאחר סיומו, ולהבטחת התחרות על תקופת הזיכיון הבאה
(ב)
הממונה יהיה רשאי לאשר או לאשר בתנאים, תוך פרק זמן שלא יעלה
על120
ימים, את התוכנית לתום הזיכיון, ולעניין דרישות לשיקום סביבתי
בהסכמת מנכ"ל המשרד
להגנת הסביבה; הממונה יהיה רשאי לקבוע דרישה
לערובות ובטוחות שיבואו בנוסף לבטוחות שנקבעו בזיכיון, לביצוע התוכנית
.באופן מיטבי וכן דרישה לאישור פרטני של השקעות הקבועות בתוכנית
חובות על בעל
זיכיון בעת סיום
הזיכיון
45
.
(א)
הממונה, יודיע לבעל הזיכיון, לכל המאוחר, שלוש שנים לפני תום
תקופת הזיכיון האם בכוונת השר להקצות
,זיכיון עתידי במקום הזיכיון הקיים
או לחילופין שלא להקצות זיכיון עתידי כאמור כך שבתום הזיכיון תועבר
.פעילות הזיכיון לידי המדינה
(ב)
)החל ממועד ההודעה האמור בסעיף קטן (א ,וכן אם הזיכיון הופסק או
הסתיים מכל סיבה אחרת:, יפעל בעל הזיכיון בהתאם למפורט להלן
12
ס"ח התשל"ו791
', עמ52
.
24
(1)
הודיע הממונה
לבעל הזיכיון כי אין בכוונת השר להקצות זיכיון
,חדש במקום הזיכיון שניתן לו
יעביר
בעל הזיכיון
את כלל הנכסים
והמקרקעין לידי המ
דינה,
,במצב תקין בלוחות זמנים ובאופן שייקבע
הממונה;
הממונה יהיה רשאי לקבוע כי חלף השבת כלל
הנכסים
והמקרקעין במצב תקין בעל
,הזיכיון יידרש להסיר חלק מהנכסים
המתקנים והמבנים
בהתאם להנחיות הממונה ; הוראות סעיף46
יחולו
.גם לעניין הנכסים שיוסרו כאמור בהתאם להנחיות הממונה
(2)
הודיע הממונה לבעל הזיכיון כי בכוונת השר להקצות זיכיון חדש
:במקום הזיכיון שניתן לו, יפעל בעל הזיכיון בהתאם למפורט להלן
(א)
בעל הזיכיון ישתף פעולה עם בעל הזיכיון החדש, ויעביר
לידי הממונה ולידי בעל הזיכיון החדש את כלל המידע הנדרש
לצורך הפעלת הזיכיון; בכלל ז
את יעביר בעל הזיכיון את המידע
:הבא
(1)
כלל הפרטים הנוגעים לעובדים של בעל הזיכיון
לרבות תנאי שכר, הסכמים והתחייבויות שניתנו
;לעובדים
(2)
פירוט אודות הנכסים, המתקנים והמבנים
;המצויים בזיכיון, וכל מידע הקיים אודותם
(3)
;מידע על מערכות תפעוליות ותוכנות
(4)
.מידע על עסקאות, ספקים, ורשימת לקוחות
(ב)
בעל הזיכיון יקבל את אישור הממונה על כל הסכם או
התחייבות, לרבות הסכמי שכר או הסכמי עבודה קיבוציים עליו
הוא מבקש לחתום בקשר עם הזיכיון ואשר תוקפו הוא מעבר
לתקופת הזיכיון.
(ג)
לצורך סיום הזיכיון יהיה רשאי הממונה לערוך
בדיקת
נאותות
לבעל הזיכיון, בעצמו או באמצעות מי מטעמו וכן על ידי
גורם אחר שיאושר בידי הממונה ובלבד שיש לו זיקה אפשרית
לזיכיון העתידי; בעל הזיכיון ישתף פעולה, יעביר כל מסמך וייתן
גישה לכלל מערכותיו לצורת ביצוע בדיקת.הנאותות
25
(3)
הוטלה חובה על בעל זיכיון מכוח הוראות דין, הסכם או פסק דין
שעניינה טיפול במפגעים סביבתיים בשטח הזיכיון, לא יהיה בתום
הזיכיון כדי לפטור את בעל הזיכיון מהשלמתה על חשבונו; קבע הממונה
כי הטיפול במפגע על ידי בעל הזיכיון פוגע בפעילותו של בעל זיכיון
עתידי, או אינו אפשרי מכל סיבה אחרת, יישא בעל הזיכיון בעלות
הטיפול במפגע בהתאם להחלטת הממונה והאחריות לטיפול תוטל על
.בעל הזיכיון העתידי
סעיף זה י
ח
ול אף על בעל זיכיון לפי חוק הזיכיון
.הישן
(ג)
מ( בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן
ב,) לא יפעל בעל הזיכיון באופן שיגביל
או יפגע ביכולתה של המדינה להעביר את הזיכיון מבעל הזיכיון, ובכלל זה יראו
כהגבלה
כל אחד מאלה–
(1)
הגבלת מעבר עובדים של בעל הזיכיון לעבודה אצל בעל הזיכיון
עתידי;
(2)
הגבלת קבל
ני
משנה וספקים של בעל הזיכיון בהסכמי
בלעדיות
לבעל הזיכיון אף לאחר תקופת הזיכיון.
נכסי בעל הזיכיון
בתום תקופת
הזיכיון
46
.
(א)
בתום תקופת הזיכיון יקומו לקנ
ין י המדינה כל הנכסים של בעל הזיכיון
אשר נמצאים בשטח הזיכיון ונדרשים לצורך הפעלת הזיכיון, ובכלל כך נכסים
שאינם מוחשיים הנדרשים לצורך הפעלת הזיכיון;
(ב)
בעל הזיכיון יהיה זכאי לקבלת
תשלום מהמדינה אשר עברו לקניין
)המדינה, כאמור בסעיף קטן (א בגובה עלות נכסים אלה לצרכי מס בניכוי
הפחת הנצבר לצרכי מס שדרש בעל הזיכיון החל מיום רכישתם ועד לתום
תקופת הזיכיון, והכל בכפוף לעמידה בתוכנית לתום הזיכיון לשביעות רצון
הממו
נה.
(ג)
הממונה יהיה רשאי להורות לבעל הזיכיון, וכן לחברה בעלת קשר
תאגידי לבעל הזיכיון, עד למועד האמור בסעיף45(א), להעביר לקניין המדינה
עם תום תקופה הזיכיון נכסים הנדרשים לצורך הפעלת הזיכיון ושאינם בשטח
הזיכיון; הורה הממונה כאמור, יהיה בעל הזיכיון או לחברה ב
עלת קשר תאגידי
לבעל הזיכיון, לפי העניין, לתשלום מהמדינה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים
המחויבים; שילמה המדינה לבעל הזיכיון או לחברה בעלת קשר תאגידי לבעל
,הזיכיון, לפי העניין, תשלום כאמור לפי החלטת הממונה
יקומו לקנ
ין י המדינה
כל הנכסים שבעדם בוצע התשלום כאמור .
26
הוראות מעבר
מזיכיון לפי חוק
זיכיון ים המלח ,
התשכ
"א-
1961
47
.
(א)
לאחר תום תוקפו של הזיכיון לפי סעיף4 לתוספת לחוק הזיכיון הישן
(בסעיף זה–
,)תום הזיכיון הישן
הוראות חוק הזיכיון הישן
ימשי
כו
לחול
על
מכירות של בעל הזיכיון
מכוח חוק הזיכיון הישן (בסעיף זה–
,)בעל זיכיון ישן
ביחס למוצרים אשר הופקו
,בהתאם לחוק הזיכיון הישן טרם תום הזיכיון
הישן ואולם אם חברה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון הישן תהיה בעל זיכיון
.מכוח חוק זה יחולו על מוצרים כאמור הוראות חוק זה
(ב)
הממונה רשאי להגדיר במסגרת מכרז להקצאת זיכיון לפי חו
ק זה
הסכמים ,, לרבות הסכמי שכר והסכמים קיבוציים
עליהם חתם בעל הזיכיון
הישן, ואשר בעל הזיכיון מכוח חוק זה ייכנס בנעלי בעל הזיכיון הישן; תנאי
להטלת חובה כאמור הוא אישור של הממונה את ההסכם וכן פרסום ההסכם
למתמודדים במכרז. הוקצה זיכיון לפי חוק זה שלא על פי מכרז
, ניתן יהיה
.לכלול תנאי כאמור בסעיף זה במסגרת הזיכיון
(ג)
סעיף
25
לתוספת לחוק הזיכיון הישן – בטל
, ויחולו לעניין בחירת בעל
הזיכיון הוראות סעיף16
.
פרק
י
': הוראות שונות
כללי
48
.
אין בהוראות
חוק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות למאסדר על פי דין ואין
בהם כדי לגרוע מאחריות וחובות בעל הזיכיון על פי דין, ובכלל זה חובות
.תשלום החלות עליו, אלא אם נכתב בו במפורש אחרת
ביצוע ותקנות
49
.
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות וכללים
לביצועו.
(ב)
השר
רשאי, בצו, לשנות את
התוספות לחוק זה; שינוי התוספת הרביעית
.יעשה באישור הועדה
תיקונים עקיפים
50
.
(א)
על אף האמור בסעיף99
לחוק אוויר נקי, התשס"ח-
2008
13
,בעל זיכיון
לפי חוק זה
, יראו אותו כבעל מקור פליטה של מפעל קיים כמשמעותו בסעיף
האמור ובסעיף102, ואולם הוא יהיה רשאי להגיש בקשה להיתר פליטה אחוד
עד תום18
( חודשים מקבלת הזיכיון או עד יום י"ז בטבת התשצ"ב1 בינואר
2032
.), לפי המוקדם מבניהם
(ב)
בסעיף
109
(2
)לפקודת ה
מכרות ,בסופו יבוא
: ״
הוראה זו לא תחול על
בעל זיכיון מכוח חוק זיכיון ים המלח ,התשפ
״ו-
2025
.״
(ג)
בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-
2000
14, ב
תוספת
,הראשונה
בסופה יבוא–
13 ס"ח ה
תשס"ח
2174
,עמ '
752
.
14
ס"ח
ה תש"ס1739
', עמ190
.
27
"
XX
. החלטה של
השר או הממונה לפי חוק זיכיון ים המלח, התשפ"ו-
2025
.".
(ד)
חוק זיכיון ים המלח (תכנון,)ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות
התשנ"ד-
1994
15
–
.בטל
(ה)
'פרק י2
לחוק התכנון והבנייה–
.בטל
(ו)
סעיף3א ל
חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-
1968
16
– בטל.
15
ס"ח
ה תשנ"ד1459
', עמ123
.
16
ס"ח התשכ"ח537
', עמ204
.
ה תוספת
ה
ראשונה
(סעיף8
()(ב1
))
(1)
,חוק המקרקעין
התשכ"ט-
1969
17, בכל הנוגע למקרקעי ציבור
כהגדרתם בסעיף107
לחוק המקרקעין;
(2)
( חוק מקרקעי ציבור
פינוי קרקע
), התשמ"א-
1981
18
;
(3)
,)חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים
התשכ"ז-
1967
19
;
(4)
חוק התכנון והבניה;
(5)
חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-
1966
20
;
(6)
פקודות המכרות;
(7)
חוק המים, התשי"ט-
1959
21
;
(8)
חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-
1961
22
;
(9)
חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-
1988
23
;
(
10
)
חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-
1957
24
;
(
11
)
חוק למניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-
1983
25
;
(
12
)
חוק למניעת זיהום
הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-
1988
26
;
(
13
)
חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-
2004
27
;
17
ס"ח
ה תשכ"ט575
', עמ259
.
18
ס"ח
ה תשמ"א1005
', עמ105
.
19
ס"ח
ה תשכ"ז506
', עמ108
.
20
ס"ח
ה תשכ"ו470
', עמ6.
21
ס"ח
ה תשי"ט288
', עמ169
.
22
ס"ח
ה תשכ"א332
', עמ58
.
23
ס"ח
ה תשמ"ח1256
', עמ118
.
24
ס"ח
ה תשי"ח236
', עמ4.
25
ס"ח
ה תשמ"ג1084
', עמ110
.
26
ס"ח
ה תשמ"ח1256
', עמ118
.
27
ס"ח
ה תשס"ד1958
', עמ540
.
ה תוספת
ה
הי שני
(סעיף13
)
(1)
היתר רעלים כהגדרתו בסעיף1
לחוק הח
ו,מרים המסוכנים
התשנ"ג-
1993
28
;
(2)
היתר פליטה כהגדרתו בסעיף2
;לחוק אוויר נקי
(3)
תעודת היתר לחיפוש או לחקירה או ר
י
שיון לחיפוש, זכות כרייה
או חוזה חכירה לכרייה
;כמשמעותם בפקודת המכרות
(4)
היתר כהגדרתו בסעיף1 לחוק התכנון והבניה;
(5)
;רישיון הפקה וצו הרשאה כמשמעותם בחוק המים
(6)
רישיון עסק כמשמעותו לפי חוק רישוי עסקים.
28 ס"ח ה
תשנ"ג
1408
,עמ '
28
.
ה תוספת
ה
שלישית
(סעיף23
))(א
הגדרות
1.
בתוספת זו–
"הפרשי הצמדה "
–
עדכון לסכום שמדובר בו ,השווה לסכום האמור כשהוא
מוכפל בשיעור שינוי המדד בתקופה הנדונה;
"הפרשי ריבית והצמדה "
–
הפרשי הצמדה בתוספת ריבית בשיעור של4%
לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו הפרשי הצמדה כאמור, או
בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת
הכלכלה של הכנסת;
"מדד"
–
מדד המחירים לצרכן המפורסם מטעם ממשלת ארצות הברית
(Consumer Price Index – CPI)
;
"
מחזור הכנסות לפי קבוצת מוצרי
בסיס" –
מחזור המכירות של כל קבוצת
מוצרי בסיס, הנמכרת על ידי בעל זיכיון בשנה הקובעת וזאת בהתאם
להתאמות שנעשו לשווי מוצרים במכירות השונות של בעל הזיכיון
בהתאם להוראות חוק זה, לחוק מיסוי רווחים, לפקודת מס הכנסה
;ובהתאם לכל הוראת דין אחרת
"שער הדולר" – השער היציג של הדולר של ארה"ב שמפרסם בנק ישראל;
"שיעור שינוי המדד"
–
בתקופה פלונית –
ההפרש בין המדד שהתפרסם
לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת
התקופה ,מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;
"שנת מס" –
.כהגדרתה בפקודת מס הכנסה
גובה התמלוגים
2.
(א)
בעד כל שנת מס, ישלם בעל זיכיון תמלוגים כאחוז מסך מחזור הכנסות
לפי קבוצת מוצרי בסיס, לפי המדרגות המפורטות להלן, בניכוי הוצאות
מוכרות ובניכוי הפרשי תמלוגים משנים קודמות כמפורט בסעיף5
(להלן–
:)תשלום התמלוגים השנתי
(1)
על חלק מחזור ההכנסות לפי קבוצות מוצרי הבסיס שעד350
מיליון דולר ארה"ב–
4.5%
;
(2)
על חלק מחזור ההכנסות לפי קבוצות מוצרי הבסיס העולה על
350
מיליון דולר ארה"ב, ועד750
מיליון דולר ארה"ב–
8.5%
;
(3)
על חלק מחזור ההכנסות לפי קבוצות מוצרי הבסיס העולה על
750
מיליון דולר ארה"ב, ועד1,400
מיליון דולר ארה"ב–
13.5%
;
(4)
על חלק מחזור ההכנסות לפי קבוצות מוצרי הבסיס העולה על
1,400
מיליון דולר ארה"ב, ועד1,700
מיליון דולר ארה"ב–
18.5%
;
31
(5)
על חלק מחזור ההכנסות לפי קבוצות מוצרי הבסיס העולה על
1,700
מיליון דולר ארה"ב–
25.5%
.
(ב)
הסכומים הקבועים בסעיף קטן (א), יהיו בהתאם לשער היציג של הדולר
כפי שיתפרסם בתחילת שנת המס, ויתעדכנו פעם בחמש שנים בהפרשי
ההצמדה, החל מתחילת שנת המס2030
.
הוצאות
מוכרות
3.ההוצאות המוכרות בניכוי מ
מחזור הכנסות לפי קבוצת מוצרי בסיס הן
:המפורטות להלן
(1)
0.5
נקודות אחוז מתוך שיעור התמלוג, וזאת בעד כלל ההוצאות
הכרוכות במכיר
ה לרבות הוצאות אריזה, הובלה, ביטוח, ולמעט
( המפורט להלן בפסקה2
;)
(2)
עלות
בפועל
בעד שילוח
והובלה
בינלאומי.ת
תשלום תמלוגים
שנתי
4.בעל י הז
כיון
,ישלם לממונה את התמלוגים לפי חוק זה בעד שנת מס מסוימת
ב
תוך
30
ימים ממועד הגשת דו"ח שנתי, של אותה שנה, למס הכנסה (להלן–
.)תשלום תמלוגים שנתי
השלמות תשלום
תמלוגים על בסיס
שומה סופית לאחר
ביקורת מס
5.
(א)
קבע פקיד שומה, בהתאם לסמכותו לפי לחוק מיסוי רווחים ופקודת מס
הכנסה, שומה מתוקנת
סופית
לעניין מס
בעד
,שנה מסוימת
אשר משפיעה על
מחזור הכנסות לפי קבוצת מוצרי בסיס (להלן–
)שומה סופית באופן אשר
,מגדיל את תשלום התמלוגים השנתי בעד אותה שנה ישלם בעל הזיכיון
את
תשלום התמלוגים
השנתי המעודכן בעד אותה שנה
בניכוי תשלום התמלוגים
השנתי ששולם בפועל בעד אותה שנה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה (להלן–
)תשלום הפרשי תמלוגים .תשלום הפרשי תמלוגים כאמור
ייעשה בתוך60
ימים
ממועד פרסום שומה
סופית
.על ידי פקיד שומה
(ב)
ה
תברר כי
תשלום התמלוגים השנתי
עולה על תשלום התמלוגים השנתי
המעודכן לאחר עריכת
)השומה הסופית כאמור בסעיף קטן (א ,ייזקף ה
סכום
העודף,, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ו
יופחת מ
תשלום התמלוגים השנתי
.בשנה העוקבת
(ג)
הפרשי ריבית והצמדה בסעיף זה יהיו בעד התקופה שבין מועד תשלום
הת מלוגים השנתי ועד מועד תשלום
השומה הסופית בפועל על ידי בעל הזיכיון.
החלת פקודת
י המ
סים (גביה)
6.על התמלוגים לפי חוק זה תחול פקודת המיסים (גביה ,)כאילו היו מס
כמשמעותו באותה
.פקודה
ה
תוספת ה
רביעית
(סעיף24
)
הגדרות
1.
בתוספת זו–
"הפרשי הצמדה" –
עדכון לסכום שמדובר בו ,השווה לסכום האמור כשהוא
מוכפל בשיעור שינוי המדד בתקופה הנדונה;
"מדד" –
;מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
"
שיעור
שינוי המדד"
–
בתקופה פלונית –
ההפרש בין המדד שהתפרסם
לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת
התקופה ,מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה.
תשלום בגין שאיבת
מים ממימי ים
המלח
2.
(א)
בעד כל
שנת כספים , ישלם בעל זיכיון בעד
כמות המים שנשאבה מים
המלח, בניכוי החזרות של מים עיליים שבעל הזיכיון משיב לים המלח (להלן–
.)שאיבה נטו
(ב)
בעד שאיבה נטו ישלם בעל זיכיון
את התשלומים המפורטים להלן:
(1)
בעד כל כמות עד160
מיליון מ"ק בשנה–
0.65
;ש"ח למ"ק
(2)
בעד
כ
ל כמות שמעבר ל-
160
מיליון מ"ק בשנה ועד260
מיליון
מ"ק בשנה–
5%
מהקבוע בפסקה(1);
(3)
ד בע כל כמות שמעבר ל-
260
מיליון מ"ק בשנה–
10%
מהקבוע
בפסקה(1
.)
(ג)
הממונה ימליץ לשר על עדכון את הכמות הנקובה בסעיף2
()(ב1
,)בכל
חמש שנים מיום תחילת זיכיון לאחר קבלת חוות דעתם של
המשרד להגנת
,הסביבה
ה רשות הממשלתית למים ולביוב (להלן–
רשות המים )ו
המכון
הגיאולוגי לישראל.
(ד)
גובה ה
תעריף
)הקבוע בסעיף קטן (ב יתעדכן פעם בחמש שנים לפי הפרשי
הצמדה, החל מתחילת שנת המס2030
.
(ה)
בעל הזיכיון יתקין
מד קריאה מרחוק כהגדרתו בכללי מדידת מים
(מערכות מדידת מים), התשפ"ב-
2022
, שישדר באופן רציף
ל
רשות המים את
השאיבה וההשבה מעל פני האדמה של מים לים המלח ;הממונה רשאי להורות
לבעל זיכיון להתקין נקודות מדידה נוספות .
ה תוספת
החמישית
(סעיף
38(א) ו-
))(ד
מקרא
ד בר י ה ס בר
כללי
ים המלח הוא
ה נקודה הגלויה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, המנקזת לתוכה מקורות מים שונים
ל אגם מים מלוחים, אשר סביבו בית גידול
ייחודי
לבעלי חיים
וצמחיה.
ים המלח הוא גם אתר היסטורי
בעל חשיבות דתית ותיירותית ברמה הבינלאומית , אשר על גדותיו הן מהצד הישראלי והן מהצד הירדני
מלונות ואתרי תיירות שונים. בנוסף רוב מקורות המים אשר מזינים את ים המלח הם מקורות מים
שפירים חשובים למדינת ישראל וכן לממלכת ירדן ולסוריה שסובלות מ
מחסור במים שפירים, כ
ש בים
המלח עצמו עובר קו הגבול בינלאומי בין מ
דינת ישראל לממלכת ירדן.
לייחודו
ה
סביבתי, תרבותי וגיאופוליטי של ים המלח
.מצטרפת חשיבותו התעשייתית
מימי ים המלח
ניתן להפיק מינרלים ומחצבים ייחודיים (להלן– משאבי הטבע או חומרי הגלם)
בעלי ערך כלכלי אדיר
.בהליך ייצור ייחודי וסינרגטי בהתאם בעשרות השנים האחרונו ת משתי גדות ים המלח, בצד הירדני, וזה
הישראלי מתקיים תהליך תעשייתי של הפקת משאבי טבע ממימי ים המלח לייצור חומרי גלם ומוצרים
.שונים, כאשר החשוב ביניהם הוא אשלג
השילוב בין ערכם הכלכלי של חומרי הגלם המופקים מים המלח , והרווחה שהוא יכול לייצר לאזרחי
,ישראל
לבין ייחודו הסביבתי
וההיסטורי
של האזור, מציב אתגרים באשר לאופן ניצול חומרי הגלם בים
המלח
.בצורה בת קיימא
הפקת
חומרי גלם
מים המלח לצרכים מסחריים החל בתקופת המנדט הבריטי, כאשר חברת אשלג
ארץ-ישראלית קיבלה את הזכות הייחודית להפיק את המחצבים והכימיקלים שבים ה מלח (להלן–
הזיכיון ), תחת פקודת הזיכיון של ים המלח. לאחר הקמת המדינה, ובהתאם
ל ,חוק זיכיון ים המלח
התשכ"א-
1961
(להלן– חוק הזיכיון הישן ) הוענקה לחברה הממשלתית מפעלי ים המלח (להלן– מי"ה ,)
שבמהלך שנות ה-
90
הופרטה וכיום היא בבעלותה של חברת איי.סי.אל גרופ בע"מ(
וביחד יכונה להלן–
בעל הזיכיון הישן ,)
זיכיון להפקת משאבים מים המלח. תנאי הזיכיון נקבעו בתוספת לחוק הזיכיון הישן
(התוספת תכונה להלן – שטר הזיכיון הישן .)
בהתאם לסעיף4
לשטר הזיכיון, ביום31
במרץ2030
עתיד
להסתיים הזיכיון של מי"ה בים המלח .
עם תום חוק הזיכיון הישן, מוצע להסדיר מחדש את ההוראות והאסדרות, כך שייווצרו תנאים
משופרים ועדכניים שיהוו את הבסיס להקצאה עתידי
ת
של הזיכיון להפקת
חומרי גלם
.מים המלח
הוראות הצעת החוק מבוסס
ות , בין היתר, על עבודת מטה מקצועית שנעשתה בממשלה לאורך השנים–
מסקנות הוועדה לבחינת המדיניות לגבי חלק המדינה המתקבל בעד השימוש של גורמים פרטיים במשאבי
טבע לאומיים
משנת2014
(להלן–
דו"ח ששינסקי2);
דו"ח הצוות לעניין פעולות הממשלה הנדרשות
לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח
משנת2019
(להלן–
דו"ח
נווה ); וטיוטת מסקנות הצוות הכלכלי
והצוות הסביבתי-
תכנוני בנושא "זיכיון ים המלח: היערכות לתום תקופת הזיכיון והקצאת הזיכיון
העתידי" משנת2024
(להלן–
דוח הצוות הכלכלי-סביבתי )שבעקבותיו
התקיים הליך שמיעת הערות
,מהציבור הרחב, הן בכתב והן בעל פה
וש חלק ממסקנותיו.יושמו בנוסח חוק זה
בתזכיר"חוק זיכיון ים המלח, התשפ
ו-
2025
,
(להלן– החוק
או
חוק הזיכיון
או
התזכיר) מוצע לקבוע
את ה הסדרים החוקיים והרגולטוריים שיאפשרו את המשך הפקת
משאבי הטבע
מים המלח, באופן אשר
35
יתבסס על הקצאת זיכיון לגורם פרטי (יכונה להלן– בעל הזיכיון) .החוק יסמיך את
שר האוצר להקצות
זיכיון
,כאמור אחד או יותר (ראו להלן סעיף
16
,)
כאשר
החוק והזיכיון יחדיו י
כלל
ו
את
ה סדרה של
ההיבטים
השונים הקשורים להפקת משאבים מים המלח, לרבות היבטים כלכליים הנוגעים לחלק
,המדינה בהכנסות מהזיכיון הסמכה להקצ
א ת מקרקעין לצורך הפקת
משאבי הטבע,
כללים הנוגעים
לבטוחות לשיקום סביבתי ועוד היבטים רבים ומגוונים, כמפורט בסעיף37
להלן.
זיכיון ים
ה
מלח מהווה מוקד תעסוקה חשוב, בפרט באזור דרום מדינת ישראל . בעל הזיכיון הישן
מעסיק עובדים רבים באופן ישיר בפעילות הזיכיון, וכן בפעילות המשך שהיא
.תוצר של פעילות הזיכיון
חוק זה יאפשר את המשך פעילות הזיכיון ובהתאם המשך העסקתם של העובדים הרבים המעורבים
בפעילות הזיכיון, באופן ישיר ובאופן עקיף. על מנת לוודא כי המעבר בין הזיכיון מכוח חוק הזיכיון הישן
לזיכיון מכוח חוק זה ייעשה תוך פגיעה מינ
י מלית בעובדים המועסקים באופן ישיר או עקיף בזיכיון, צפוי
.להתקיים שיח עם נציגות העובדים
בהתאם, בשלב זה חסרים שני פרקים מ
ה חוק המוצע–
פרק בעניין
התנאים הנוגעים ל
עובדי
בעל הזיכיון
הישן, ו כן
פרק
בעניין
ההתאמות הנדרשות ביחס להסדרי ה
מס
שיחולו על הזיכיון ועל בעל הזיכיון לפי
חוק זה
. פרקים אלו יושלמו בהמשך הליך החקיקה כאמור ,
כאשר בכל הנוגע לפרק שעניינו עובדי בעל
,הזיכיון הישן לאחר דין ודברים עם הארגונים היציגים
ו הגופים המקצועיים הרלוונטיים לנושא
זה .
'פרק א: מטרה ו
פרשנות החוק
סעיף1
ה חוק
המוצע יוצר
מסגרת נורמטיבית
שנועדה ל
אפשר הפקת משאבים מים המלח,
באמצעות זיכיון
אשר יוקצה בהתאם להוראות החוק. סעיף זה נועד לקבוע כי הקצאת הזיכיון כאמור
תיעשה רק ככל
שהיא
מקיימת את התכליות הציבוריות שלשמם
נחקק חוק
הזיכיון. הסעיף קובע כי ההקצאה תיעשה
לטובת הציבור, תוך
הבטחת ניצולם היעיל ומניעת ניצול יתר של משאבי הטבע ,השאת רווחים לטובת
כלכלת המדינה ,הגנה על ערכי הטבע והסביבה ,מזעור השפעות שליליות ושמירה על המורשת של איזור
ים המלח.
סעיף2
.סעיף זה קובע את ההגדרות הנדרשות לצורך החוק
לעניין
ההגדרות
""חברת שיווק
""יחסים מיוחדים
ו-
""חברה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון–
נוכח המוצע בתזכיר
כי
בעל הזיכיון לפי
חוק זה יהיה
תאגיד ייעודי אשר עיסוקו הבלעדי הוא פעילות
הזיכיון, כמפורט להלן בסעיף17
,
ובהתאם התשלום
בעד הזיכיון יושת כולו על בעל הזיכיון,
יש צורך
במסגרת החוק ל
ייצר מנגנונים שונים
שמטרתם מניעת הוצאת פעילות או רווחים מבעל הזיכיון לתאגידים
.שונים אשר מקיימים קשרים תאגידים עם בעל הזיכיון
""חברת שיווק –
חברה המבצעת פעולות שיווק ומכירה של מוצרי בסיס (כמשמעותו בסעיף28
)
ל חברות שאין
להן יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון
)(כמשמעותם להלן
, במדינ
ה שאינה ישראל . חברת
,שיווק מבצעת פעולות שיווק ומכירה בלבד
ואינה מבצעת במוצר שינויים, כשמובהר כי שינויים באריזת
.מוצר הבסיס, כגון חלוקה לאריזות בגודל מסוים וכיו"ב, לא ייחשבו כשינויים
חברות שיווק נועדו לשפר
36
מכירות במדינות שונות
שכן במכירה בשווקים מחוץ לישראל עשוי להידרש
ידע ספציפי אודות השוק
באותה מדינה או עמידה בתנאי רגולציה מסוימים. בהתאם
למוצע
בסעיף17(ב) ל
תזכיר
, חבר ת שיווק
יכולה להיות "חברת בת
" בבעלות מלאה של בעל הזיכיון .
"יחסים מיוחדים" – הגדרה הלקוחה
מחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (להלן– חוק מיסוי רווח
ים ,)
ומתייחסת להחזקה ב-
20%
או יותר מאמצעי השליטה עם בעל הזיכיון
. הגדרה זו תשמש, בעיקר, לצורך
"( יצירת בקרה על מחירי המכירה בין בעל הזיכיון לחברות כאמור
מחירי העברה)"
, כמפורט בסעיפים31-
36
לתזכיר לצורך התמודדות עם מכירות שאינם במחירי שוק בין בעל הזיכיון לחברה כאמור .
"חבר
ה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון" – חברה
המקיימת יחסי שליטה עם בעל הזיכיון כאשר את
הה
גדר
ה ל-
""שליטה שואבת ההגדרה
)מחוק הבנקאות (רישוי
, התשמ"א-
1981
. הגדרה זו תשמש לצורך
מניעת
מצב בו בעל הזיכיון מוציא את ליבת הפעילות של הפקת מוצרי
בסיס מים המלח
לחברה אחרת
בה הוא שולט, או אשר שולטת בו
, או אשר יש לחברה ולבעל הזיכיון את אותו בעל שליטה , וככזה מתרכזת
ב סיווג מוצרי בסיס או מוצרי המשך, כמפורט בסעיפים28-29
לתזכיר באופן המאפשר לסווג מוצר שנוצר
על ידי חברה כאמור כמוצר
בסיס
המחייב את בעל הזיכיון
ב
תשלום תמלוגים .
לעניין
ההגדרה
""פעילות המשך–הגדרה ז
ו מתייחסת לפעילות
במסגרתה מיוצרים מוצרי המשך על
בסיס מוצרי הבסיס מים המלח , כהגדרתם בסעיפים28-29
לתזכיר, של
חברה בעל קשר
תאגידי
לבעל
,הזיכיון וזאת הן בישראל
והן
.במדינה אחרת
'פרק ב: הממונה והמ
י נהלת
שטר הזיכיון הישן מסדיר בעיקרו חובות על בעל הזיכיון לשלם תמלוגים למדינה, וממעט להסדיר
היבטים סביבתיים או תעשייתיים של הזיכיון. בנוסף, בהתאם לחוק הזיכיון הישן, כאשר המדינה סבורה
שבעל הזיכיון אינו פועל בהתאם להוראות הזיכיון הישן, אין למדינה סמכויות אכיפה נגד ,בעל הזיכיון
אלא על המדינה לפנות להליך בוררות הקבוע בסעיף26
.לשטר הזיכיון הישן ,כך לפי שטר הזיכיון הישן
אין רגולטור ממשלתי שאחראי על עמידה בדרישות הזיכיון, מעבר לבקרה על כך שבעל הזיכיון הישן
משלם את התמלוגים הנדרשים ופתיחה בהליך בוררות במידה ויש חשש לתשלו .ם בחסר
,מאידך, גופי האסדרה השונים מכוח סמכויות הנתונות להם על פי דין עלולים לפעול
לעיתים
מול בעל
הזיכיון הישן ללא תיאום ביניהם .
דרך פעולה זו
עלול
ה
לעורר קשיים מיותרים על בעל הזיכיון וכן ביישום
של אסדרה מיטבית .
כעת בזיכיון החדש, מוצע לייצר מנגנון אסדרה ס ,דור בדמות הממונה, המינהלת והחברה הממונה
כמפורט להלן:
סעיפים3-4
,
6-7
,
9-14
מוצע כי
החשב הכללי או עובד בכיר באגף החשב הכללי שימונה על ידי החשב הכללי, יהיה הממונה
לענייני זיכיון ים המלח , שיהיה ,אדם בעל ידע וכישורים מתאימים ויעמוד בראש המינהלת לענייני ים
המלח , כמפורט להלן. הממונה הוא הגורם הממשלתי
האחראי על שטר הזיכיו ,ן ועל המכרז להקצאתו
וכן
לוודא כי בעל הזיכיון פועל
בהתאם לדרישות הזיכיון.
37
,לשם כך מוצע כי לממונה
יהיו התפקידים והסמכויות הבאים , כמפורט בסעיף6 ל תזכיר–
לערוך
ולנהל מכרז לצורך הקצאת זיכיון לפי
חוק זה ; לפקח על פעולות בעל הזיכיון, על עמידתו בהוראות החוק
והזיכיון, ועל נשיאתו בתשלומים למדינה הנדרשים ממנו. לצורך כך יכול הממונה לדרוש מבעל הזיכיון
,למסור לו כל ידיעה ומסמך הנדרשים לביצוע התפקיד; לייעץ לשר אודות קיום הוראות ומטרות חוק זה
ולדווח לוועדת הכ
לכלה של הכנסת על הבטחת מטרות החוק; לקבוע
כללים להעברת מידע בין חברי
המינהלת
, וזאת על מנת להסדיר את המידע והידע אודות בעל הזיכיון בין המאסדרים השונים ; לקבל כל
.החלטה בהתאם לסמכויותיו לפי החוק או הזיכיון
זיכיון ים המלח הוא זיכיון בעל אופי מסחרי, והממונה בעי קרו
יעסוק ב
היבטים הכלכליים
,של הזיכיון
כמפורט .ואולם , ישנם
היבטים
נוספים ,שיש לקחת בחשבון במסגרת הזיכיון, לרבות היבטים תכנוניים
סביבתיים ועוד, שכן פעילות בעל הזיכיון כרוכה בפעילות תעשייתית ענפה, הנוגעת לדינים רבים
שבסמכות
רגולטורים, גופים
רגולטוריים
ומשרדי ממשלה שונים
(להלן– ה
מאסדרים)
, וכל זאת בתחומי
הסמכות של רשויות מקומיות באיזור ים המלח ושל רשויות ממשלתיות או סטטוטוריות שונות (אשר
)ישמשו כמשקיפים, והכל כמפורט בהמשך . ביחס לחלק מתחומי הפעילות של בעל הזיכיון, קיימים דינים
שהם בסמכות של יותר ממאסדר או רשות
ת אח , וייתכנו מצבים בהם כל מאסדר יפעל מול בעל הזיכיון
בעניין מסוים
, כאשר להחלטותיו השלכות על רגולציה המוטלת מטעם מאסדר אחר, וזאת
מבלי לקחת
בחשבון את פעילותו של המאסדר השני באותו עניין. היעדר סנכרון כאמור, בשטח הזיכיון, אשר בו יש
פעילות תעשייתית של בעל הזיכי,ון
עשוי להטיל על בעל הזיכיון נטל אסדרתי מעבר לנדרש וכן להביא
לתוצאה אסדרתית שאינה אופטימלית מצידה של המדינה. לפיכך, במטרה להבטיח אסדרה אחיד
ה
אל
מול בעל הזיכיון החדש, מוצע כי לצורך הזיכיון העתידי יוסדר שיתוף הפעולה
ו העברת מידע בין
המאסדרים השונים
. שיתוף פע
ולה זה יתבצע על ידי המינהלת לענייני זיכיון ים המלח
(להלן– המינהלת .)
מוצע כי
המינהלת תמונה על ידי שר האוצר ו שבראשה יעמוד
ה
ממונה. תפקידה
של
המינהלת
לייעץ
לממונה בנוגע להפעלת סמכויותיו, וכן לייעץ למאסדרים השונים אודות הטלת אסדרה באיזור ים המלח
ועל בעל הזיכיון. לצורך ביצוע תפקידה, יש צורך בהעברת מידע רלוונטי הנוגע לזיכיון בין חברי המינהלת
והמאסדרים השונים. על כן, מוצע בסעיף7
)(ב , כי במסגרת סמכויותיה של המינהלת, חברי המינהלת יהיו
רשאים לחלוק ביניהם מידע הרלוונטי לזיכיון, והכל בהתאם לחובות הסודיות החלות על
,עובדי מדינה
בהתאם לדין ולהתחייבויות הנדרשות בהם נדרשים לעמוד הגורמים השונים על פי דין. כאמור, מטרת
המינהלת תהא לייצר תיאום והשקה בין כלל המאסדרים הפועלים בתחום הזיכיון או הקשורים לחוק
הזיכיון, וזאת בשל הרגולציה הייחודית המוטלת על בעל הזיכיון מכוח חוק זה ועל מנת לייצר יעילות
בפיקוח של המדינה על פעולות בעל הזיכיון. יודגש כי
אסדרה
המנויה בתוספת השנייה לחוק, כמפורט
בסעיף13
,לחוק
לא
תותנה בקבלת אישור של המינהלת,
אלא
ת
בוא לידיעת חברי
ה .
וכן, כאמור בסעיף
14
,אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות כל רשות או משרד ל קבוע אסדרה, והאמור בחוק זה לא
יגרע
.מסמכויות הנתונות למאסדר על פי דין
חברי
המינהלת
יהיו–
;עובד אגף התקציבים במשרד האוצר; עובד אגף החשב הכללי במשרד האוצר
עובד אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר; עובד רשות המיסים; עובד במשרד להגנת הסביבה שיימנה
;השר להגנת הסביבה; עובד משרד האנרגיה שיימנה שר האנרגיה; עובד רשות המים שיימנה שר האנרגיה
נציג מהועדה הלאומית
.לתשתיות לאומיות/ועדות תכנוניות שיימנה שימנה ראש מנהל התכנון בנוסף
38
לחברי
המינהלת , ניתן יהיה למנות לה
משקיפים
שיהיו מנהל החברה הממונה, כמפורט להלן, אשר ישמש
הוא או נציגו כמזכיר
המינהלת ; עובד רשות מקומית אשר ים המלח או שטח הזיכיון נמצא בתחום הרשות
שימנה ראש
הרשות; ועובד הרשות לשמירת הטבע וגנים הלאומיים שימנה ראש הרשות. על המשקיפים
יוטלו הסדר ניגוד עניינים והסכמי שמירת סודיות, כמפורט בסעיף9
ובסעיף11
(בהתאמה), ונוכחותם
לא
תהיה תנאי לקיום ישיבות המינהלת ולדיוניה.
לעניין ישיבות וסדרי המינהלת, כמפורט בסעיף12
,המינהלת
.תתכנס לפחות פעמיים בשנה נוכחותו
של הממונה תהיה תנאי לקיומו של מנ
י
ין חוקי ולקבלת
,החלטות בנוסף לקביעה כי נדרש לכל הפחות
קוורום של חמישה
מ ,חבריה
דו עתו של הממונה.תהיה מכרעת כאשר הדעות שקולות
מוצע כי חברי
המינהלת,, למעט היושב ראש
ימונו לתקופה של
חמש שנים וניתן לחזור ולמנותם
ובלבד שלא יכהנו יותר
,משתי תקופות כהונה רצופות
וכי הודעה על מינוי חברי המינהלת תפורסם
ברשומות.
עוד מוצע, כאמור ב סעיף13
, כי גוף המיוצג על ידי חבר מינהלת או משקיף, המתכוון להטיל על בעל
הזיכיון תנאי אסדרה המנויים
,בתוספת השנייה לחוק
שהינם תנאי אסדרה ייעודים הכוללים הוראות
ותנאים פרטיים המחייבים את בעל הזיכיון– יעביר לידיעת ה
מינהלת
תנאים אלו. העברת מידע זו תיעשה
בכתב ל
מינהלת ,ותי
נתן
להם אפשרות להתייחס לאמור תוך30
יום מיום הצגתה, או פחות אם קיימת
דחיפות המצדיקה זאת. יודגש כי תהליך זה מובא על מנת להגשים את תכלית ה
מינהלת , והיא לייצר
שולחן עגול
של כלל המאסדרים והנושאים הקשורים לחוק הזיכיון
ולבעל הזיכיון, על מנת לייצר תיאום
,ולייעל את המנגנון הרגולטורי והבירוקרטי במסגרת הזיכיון. משכך
אסדרה המנויה בתוספת השנייה
,לחוק לא צריכה לקבל את
אישור ה
מינהלת, אלא לבוא לידיעת חברי
ה
ולאפשר להם
להתייחס אליה .
יודגש כי
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות כל רשות או משרד לקבוע אסדרה, והאמור בחוק זה
.לא יגרע מסמכויות הנתונות למאסדר על פי דין
סעיפים5 ו-
8
נוכח מיקומו הגיאוגרפי וייחודית השטח באיזור ים המלח
ומאפייני
ו
המורכבים של שטח הזיכיון
ופעילות הזיכיון, הממשלה מבצעת כיום פיקוח על אינטרסים חשובים בתחום התיירות והגנה על תשתיות
באמצעות חברה ממשלתית, שהיא החברה הממשלתית להגנות ים המלח בע"מ, שהוקמה בהתאם
להחלטה
/מספר חכ70
של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינ
ט חברתי-
)כלכלי
מיום20
בפברואר
2008
אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום13
במרץ2008
ומספרה הוא3262
/(חכ70
)
. מוצע להסדיר במסגרת החוק את היעזרות הממשלה בחברה ממשלתית
לביצוע פעולות פיקוח ובקרה על בעל הזיכיון ועל שטח הזיכיון, וזאת
על מנת לשמר את יכולות הפיקוח
.האפקטיביות הנדרשות לצורך קבלת החלטות מושכלות לצורך הזיכיון
,בהתאם מוצע למנות חברה
ממונה ,שתהיה
חברה ממשלתית קיימת או
שתקום בעתיד , שתהיה אמונה על יישום ופיקוח של ההסדרים
שבחוק המוצע .
החברה הממונה
תמונה על ידי שר האוצר ותהיה כ פופה להנחיות הממונה לעניין הסדר זה. החברה
,הממונה תהיה אחראית על אכיפה ובקרה על בעל הזיכיון בדבר קיום תנאי חוק הזיכיון ושטר הזיכיון
.וכן תוסמך לתת הנחיות לבעל הזיכיון לצורך כך תפקידי החברה ממונה יהיו, בין היתר–
ריכוז ותכלול
עבודה
המנהלת
; טיפול בנושא תכנון וביצוע פעולות שנועדו להיות פתרונות מפני עליית מ
פ לס המים
בבריכות
הדרומיות
וירידת המפלס באגן הצפוני של ים המלח; טיפול בנושא אי יציבות הקרקע באיזור
39
ים המלח, לרבות בנושא הבולענים; ביצוע, ליווי ובקרה של פרוייקט קציר המלח, בהתאם ל הסכם הקציר
לו החלטת
ה 'ממשלה מס4060
מיום1
בינואר2012
; אכיפה, בקרה ומתן הנחיות לבעל הזיכיון בדבר קיום
תנאי חוק הזיכיון ושטר הזיכיון. לעניין זה, תפקיד החברה הממונה נוגע הן לבעל זיכיון חדש לפי חוק זה
והן לבעל זיכיון ישן, ולהיערכות לקראת סיום הזיכיון; טיפול בנושא התיכנון והביצוע של פעולות
ההגנות
בים המלח ופיתוח תשתיות לצורך כך, לרבות פי
תוח פרוייקטי התיירות השלובים בפעילות ההגנות.
ככל
הנדרש, החברה הממונה
תתקשר עם גורמי חוץ,, לרבות גורמים פרטיים
לצורך יישום החוק ותנחה את
.המפעילים שייבחרו
בנוסף, על מנת לאפשר לרשות מרשויות המדינה להפעיל את
סמכויותי
ה בצורה יעילה , נוכח מורכבות
,הפיקוח בשטח הזיכיון
וכן על מנת להביא להקצאת משאבים ומומחיות אופטימליים, לחברה הממונה
יהיו סמכויות פיקוח מיוחדות לביצוע תפקידי פיקוח על בעל זיכיון לפי חוק זה
ובהתאם לחוקים המנויים
בתוספת הראשונה לחוק
, אשר יבוצעו בהסכמת ה ממונה ולבקשת הרשות כאמור. יודגש כי בהתאם
,למוצע
לחברה הממונה לא
יוקנו
.סמכויות אכיפה, אלא סמכויות פיקוח מיוחדות בלבד
'פרק ג: הקצאת הזיכיון והפסקתו
סעיף15
החוק
קובע כי הפקת משאבי טבע מים המלח תהא מותרת רק למי שניתן לו זיכיון על פי חוק זה.
השר, בהתייעצות עם
ה ממונה, יהא רשאי
להקצות
.זיכיון אחד או יותר לצורך כך
,יצוין, כי בין אם יוענק זיכיון אחד ובין אם יותר
יהיה
זיכיון אחד
שהוא
הזיכיון שמחליף את הזיכיון
שניתן מכוח חוק הזיכיון הישן, ושיכלול
את משאבי הטבע המופקים בהליך הייצור הסינרגטי הקיים
ב
שטח הזיכיון ובהתאם, מעבר לזכות להפקת משאבים
,ולמכירת כלל מוצרי הבסיס
הוא יכלול בתוכו גם
מקרקעין, נכסים רישיונות והסכמים הנדרשים לצורך תפעול שוטף של הזיכיון , לרבות תשתית
תעשייתי
ת
פעילה ורווחית, וכן התחייבויות מסוימות אשר נוצרו על ידי
בעל הזיכיון הישן
(להלן– הזיכיון המרכזי) ,
.הכל כמפורט בחוק זה בנוסף ,החוק יאפשר,
הקצאת
זיכיונות ספציפיים למשאבי טבע ספציפיים
כגון
.ליתיום
סעיף16
)(א-
)(ג
נוכח ההשקעות הרבות הנדרשות לצורך הפעלת זיכיון ים המלח, תקופת זיכיון להפקת משאבים מים
המלח עומדת על עשרות שנים, וההזדמנות להקצות את הזיכיון ולעמוד על האינטרסים של המדינה מגיעה
.רק פעם בכמה עשורים
בהתאם, ולאור עקרונות של שוויון ויעילות, השר יהא רשאי להקצות זיכיון לפי החוק, ו האחריות על
,עריכת מכרז להקצאת זיכיון מכוח חוק זה תהיה על הממונה כאמור בסעיף6
()(א1
) לעיל. ואולם, החוק
מא פשר הקצאת זיכיון שלא במכרז, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף16(ג). כלומר
, במצב
שבו קיומו
של מכרז לא משרת את מטרת החוק או לא משיא את מירב התועלות ממנו, לרבות השאת רווח מקיומו
של הליך מכרזי או שמירה על אינטרסים ציבוריים חיוניים , רשאי השר, באישור הממשלה, בהתאם
.להמלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה, להחליט לתת זיכיון ללא קיומו של מכרז
סעיף16
)(ד
40
.כאמור לעיל, מכוח חוק הזיכיון רשאית המדינה להקצות מספר זיכיונות להפקת משאבים מים המלח
.במסגרת כך, מכוח החוק, המדינה תקצה את הזיכיון המרכזי, אשר מחליף את הזיכיון הישן
במסגר ת ההקצאה של הזיכיון המרכזי, יקבל בעל הזיכיון העתידי, מעבר לזכות החוקית להפיק
,משאבי טבע לצרכים מסחריים
את המקרקעין הנדרשים לתהליך ההפקה (ראו סעיף38
לחוק) וכן את
שטחי התעשייה והנכסים המחוברים המשמשים להפקת המשאבים בזיכיון הישן. מעבר לכך, ייתכן שבעל
הזיכיון
החדש יידרש לקלוט חלק מההסכמים של בעל הזיכיון הישן (ראו סעיף47
)(ב לחוק ) ובהמשך
.ייבחנו הסדרים ביחס לעובדים של בעל הזיכיון הישן, כמפורט בהקדמה לדברי ההסבר
בהתאם ,הקצאת הזיכיון המרכזי
לזכיין עתידי
דומה במהותה לרכישת חברה,
בה
בעל הזיכיון
העתידי
מקבל מקרקעין, מפעלי ומתקני תעשייה, הסכמים ועובדים יחד עם הזיכיון .
,משכך
נקבע בחוק ש על מנת
להקצות
את ה
זיכיון המרכזי לפי חוק זה, יכול
ה המ
די
נה להשתמש במנגנון המעוגן ב סעיף16(ד), אשר
נועד לאפשר את הקצאת הזיכיון ואת הנלווה אליו בדרך של
.מכירת אמצעי שליטה של בעל הזיכיון
יודגש
שאין הכוונה למכירת אמצעי השליטה בבעל הזיכיון הישן, שהוא תאגיד פרטי עם פעילות ענפה בתחומים
מעבר לזיכיון, אלא יצירת תאגיד חדש אשר יחזיק את כלל הרכיבים המנויים לעיל אשר יועברו מבעל
הזיכיון הישן וזאת לצורך הקצאת הזיכיון .
מכרז לקבלת הזיכיון, בהתאם להוראות סעיף16(א) עד (ג) לחוק, עלול ל ייצר מצב
לפיו
בעל הזיכיון
,ירשום את הנכסים, המקרקעין והזיכיון כנגד תשלום דמי הזיכיון אשר הוא שילם כחוב וכמגן מס
בהתאם לדיני המס הנוהגים בישראל. דבר זה צפוי להגדיל את גובה התשלום בגין דמי הז יכיון, ומנגד
.להקטין את ההכנסות השוטפות של המדינה מהזיכיון
,לעומת זאת מכרז לרכישת אמצעי השליטה בבעל הזיכיון יגרום למצב שבו טרם מכירת הזיכיון, עלות
הנכסים והמקרקעין ירשמו בספרי בעל הזיכיון על ידי המדינה
בשווי נתון.
בנוסף
תעביר המדינה
לידי
התאגיד הייעודי את
הזיכיון ולא
תרשום כנגדו חוב בספרי החברה , כמקובל במקרים של הפרטת חברות
ממשלתיות . בעת מכירת אמצעי השליטה בהתאם למנגנון המפורט בסעיף16
)(ד–
יופרדו
הפעילות
והבעלות על הנכסים שיהיו בידי
בעל הזיכיון
לבין הבעלות על בעל
הזיכיון
,)(שיהיו בידי חברת האם
בדומה לכל עסקה שבה משולמת פרמיה על מניות
בעד השווי העודף מעבר לערך הנכסים.
ישנם מספר יתרונות כלכליים להקצאת הזיכיון בדרך של מכירת אמצעי שליטה, כמפורט להלן–
1.
מודל התשלומים –
המודל הכלכלי עליו מבוססות הוראות החוק מבטיח הכנסות שוטפות גבוהות של
המדינה לאורך כל תקופת הזיכיון, כפונקציה להכנסות בעל הזיכיון. ככל שלאורך תקופת הזיכיון
הכנסות בעל הזיכיון גדלות, כך הכנסות המדינה מהזיכיון צפויות לגדול בהתאם, ואף ביחסיות גבוה
ה
.יותר
ככל שמכירת הזיכיון תיעשה בדרך של מכירת הזיכיון עצמו ,גובה הכנסות המדינה במועד
מכירת הזי
כיון צפוי לעלות .אולם לעלייה בתשלום בגין הזיכיון תהיה השפעה שלילית על ההכנסות
השוטפות של המדינה מהזיכיון ,מהסיבה הבאה ;תשלום בגין מכירת הזיכיון הוא הוצאה המוכרת
לצורכי מס ,ולכן תהווה "מגן מס "אשר ייצר מודל כלכלי של תשלום גבוה עבור קבלת הזיכיון ותשלום
נמוך לאורך תקופת הזיכיון .
41
2.
יציבות פיננסית –
בהמשך למפורט לעיל, ככל שדמי הזיכיון יגלמו את עלות מכירת אמצעי השליטה
.בבעל הזיכיון, לא ניתן יהיה לרשום את דמי הזיכיון כחוב של בעל הזיכיון כך תתאפשר הקטנת
המינוף של בעל הזיכיון ובכך
יוקטן הסיכון ל פעילות רציפה של כריית.המחצבים בים המלח
3.
ודאות ותחרות הוגנת –
הליך הקצאת הזיכיון עתיד להיות מכרז תחרותי. ככל שהליך המכרז יהיה
,למכירת הזיכיון ולא אמצעי השליטה
ייווצ
ר
מצב בו כל מציע ייחשב באופן עצמאי את גובה מגן המס
,לו הוא יהיה זכאי
ובכך פערי הידע הקיימים בין המציעים במכרז יגדלו , וטעות בביצוע התחשיב תפגע
בכדאיות הכלכלית של
בעל הזיכיון העתידי . עריכת המכרז על אמצעי השליטה, תוך קביעת שווי
הנכסים והמקרקעין במועד מכירת הזיכיון, יאפשר וודאות ושוויון בין כלל המתמודדים במכרז , לצד
.העברה חלקה של הזיכיון בין בעלי הזיכיון
יודגש כי ההח לטה על אופן הקצאת הזיכיון המרכזי תהיה ביד השר, במועד עריכת המכרז ובמטרה
לקיים את מטרות חוק זה.
סעיף
17
,מוצע להסדיר מראש את המבנה התאגידי של החברה שתהיה בעלת הזיכיון
כך
שכלל פעילות הפקת
המינרלים מים המלח בזיכיון הבא תרוכז בידי חברה"( אחת, ייעודית וחדשהSpecial Purpose
Company
", ולהלן –
SPC
או
התאגיד הייעודי ), אשר מטרתה תהיה הפעלת כל פעילות הזיכיון, והוא
בלבד, ובהתאם לעקרונות הבאים –
,ראשית
ליבת הפעילות של
ה-
SPC
תהיה הפקת משאבי טבע בלבד
;בהתאם לחוק זיכיון זה
,שנית
מוצע לקבוע כי ה-
SPC
;יהא חברה שמרכז עסקיה וניהולה הוא בישראל ,שלישית
ה
תשלומים שה-
SPC
יהיו במתכונת של "קופסא סגורה" לעניין תמלוגים
, מס חברות
,והיטל רווחי יתר. לפיכך, בין היתר כל
כללי
התמלוגים ו
המיסוי המו
ח
לים על ה-
SPC
יהיו אחידים מכוח חוק זה בלבד, ללא הבחנה בין סוגי
הפעילויות
השונים
. כפי שצוין בהקדמה לדברי ההסבר, פרק המיסוי יושלם בהמשך הליך החקיקה;
,רביעית
על מנת לוודא כי עיסוקו היחידי של ה-
SPC
הוא
,פעילות הפקת משאבי הטבע בהתאם לזיכיון
וכי
מיקודו העסקי לא יוס
ט מ
ליבת פעילות זו או כי יציבותו הפיננסית תעורער.
,כמו כן
אין זה רצוי שה-
SPC
יוציא
הון מהזיכיון באמצעות הלוואות,
אלא רק באמצעות חלוקת
.רווחים על ידי דיבידנד במסגרת כך, מוצע בסעיף )קטן (ג
לקבוע כללים בעניין אופן המימון של ה-
SPC
,
ובפרט כי בעל הזיכיון לא יוכל לתת הלוואות במישרין או בעקיפין, לרבות לחברות בעלות יחסים מיוחדים
עם
בעל הזיכיון., ולמעט פיקדונות לתאגיד בנקאי
,בנוסף
בהקשר זה, אם ה-
SPC
מחלק דיבידנד מבלי
שיש לו רווחים, מדובר בדרך עקיפה למשוך כספים מהזיכיון באופן שעלול לערער את יציבות ה-
SPC
,
ומתוקף כך את יציבות הזיכיון כולו. לאור העובדה שבשונה
מחברה בשוק הפרטי הרגיל
, הזיכי ון נוגע
להפקת משאבי טבע של
,המדינה
מוצע בסעיף קטן (ד) כי
הממונה, שאחראי על שמירה על פעילות שוטפת
ותקינה של ה-
SPC
והזיכיון ועליו לשקול שיקולים שימנעו פגיעה בהכנסות המדינה, יהא צד לבקשה של
בעל הזיכיון לבית המשפט לחלוקת דיבידנד באם מבחן הרווח לא מתקיים על פי סעיף303
,לחוק החברות
התשע"ט-
1999
:. ואלו סעיפי חוק החברות
303
.
(א) בית המשפט רשאי, לבקשת חברה, לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת את
.מבחן הרווח, ובלבד ששוכנע שמתקיים מבחן יכולת הפירעון
42
)(ב
חברה תודיע לנושיה על הגשת בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) באופן
ש יקבע
ה.שר
)(ג
נושה רשאי לפנות לבית המשפט ולהתנגד לבקשת החברה להתיר לה ביצוע
.חלוקה
)(ד
בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים שהתנגדו הזדמנות להשמיע את
טענותיהם, לאשר את בקשת החברה, כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את אישורו
.בתנאים
סעיף18
)(א
מוצע כי שר האוצר
יהא רשאי לשקול שיקולים של ביטחון לאומי בנוגע להקצאת זיכיו ן. שיקולי
ביטחון לאומי ישקלו בהתאם למנגנון אותו קבעה הממשלה לצורך זה, כמפורט להלן , ובשינויים שתקבע
הממשלה לעניין זה, ככל שתקבע .
הקבינט המדיני-ביטחוני החליט ב-
30
באוקטובר2019
על הקמת ועדה מייעצת לבח ינתם של היבטי
ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות (להלן – הוועדה המייעצ
ת ) בראשות הכלכלן הראשי במשרד
האוצר ובהשתתפות נציג בכיר מטעם המטה לביטחון לאומי, נציג בכיר מטעם משרד החוץ ונציג בכיר
מטעם משרד הביטחון. תפקיד הוועדה המייעצת הוא
להעביר לרגולטורים, הנדרשים לאשר השקעות
זרות, התייחסות להיבטי הביטחון הלאומי הנוגעים לאישור ההשקעה הזרה. ההחלטה היא תוצאה של
.רצון לייצר מנגנון לפיקוח על השקעות זרות, בדומה למנגנון מקביל הקיים בארצות הברית
סעיף18
(ב)
מוצע לקבוע כי לא יוקצה הזיכיון לבעל זיכיון שנושא משרה או בעל עניין בו הוא מי שהורשע או הוגש
כתב אישום
בעבירה אשר מפאת חומרתה יש חשש של ממש לעמידה בתנאי הזיכיון ,או לשמירה על
האינטרסים ביטחוניים או מדיניים של המדינה. מטרת הסעיף היא למנוע מזיכיון להפקת משאבי ם מים
המלח להפוך לכלי שמשרת אינטרסים הפוגעים במדינת ישראל, או חותרים תחת תנאי הזיכיון. הסעיף
נכתב בשים לב להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-
2019
,
29
הקובע כי אין לדרוש או
לשקול מידע פלילי, אלא אם סמכות כאמור נקבע
ה
.מפורשות בחוק
סעיף18
(ג)
בהתאם
לשיקולים האמורים , שנועדו למנוע מהזיכיון להגיע לידיים של גורם אשר עלול לפעול נגד
האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה
מוצע כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע
צו אינטרסים , כאמור
בסעיף59
()י(א1)
עד(9) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-
1975
), בשינויים המפורטים בסעיף קטן (ג
.לחוק זה
מטרת צו האינטרסים היא לשמור על האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל במסגרת
,הזיכיון לאורך כל תקופת הזיכיון, תוך מעקב אקטיבי אחר אינטרסים אלו, תוך קביעה כי יהיו לממונה
שהוא הגורם הרגולטורי הממונה גם על שטר הזיכיון, סמכויות פיקוח על צו האינטרסים. כוח ו של צו
אינטרסים כאמור היא
ב
תחולתו לא רק על בעל הזיכיון, אלא בדומה לדבר י חקיקה דומים אחרים, אף
על גורמים אחרים כגון בעלי שליטה
בבעל הזיכיון .
29
ס"ח2783
'התשע"ט, עמ298
43
ואלו
:סעיפי חוק החברות הממשלתיות
59
)י. (א
בצו לפי סעיף59
ח, רשאים השרים לקבוע, באישור ועדת השרים ובהתייעצות
,עם הרשות, לצורך הגנה על כל אחד מהאינטרסים החיוניים שעל יסודם הוצא הצו
הגבלות, תנאים והוראות כמפורט להלן, כולם או מקצתם, הכל כפי שייקבע בצו:
(1)
,כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה, מסוגים ובשיעורים
שייקבעו בצו, בלא אישור מראש מאת השרים ובתנאים שיקבעו (בפרק זה–
מגבלות
אמצעי שליטה והחזקה); השרים רשאים לתת אישור כאמור אם שוכנעו, כי אין
בהחזקת אמצעי השליטה בשיעור המבוקש או בהשפעה הניכרת המבוקשת, כדי
לפגוע באינטרס החיוני שעל יסודו
הוצא הצו כאמור בסעיף59ח;
(2)
כי השליטה או החזקת אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה מסוגים
ובשיעורים שייקבעו בצו, יהיו בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, לרבות בדרך של
קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור
(בפרק זה– מגבלת היש)ראליות;
(3)
כי הניהול השוטף של החברה ומרכז עסקיה יהיו בישראל;
(4)
חובה למסור מידע לשרים לפי דרישתם, בענינים הקשורים לאינטרסים החיוניים
בחברה, כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת
למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
(5)
כי, מטעמים של ביטחון המדינה, נושאי משרה בחברה, כולם או מקצתם, ובעלי
,תפקידים אחרים בחברה, כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבי ישראל
וכי אלה, כולם או חלקם, יהיו בעלי סיווג ביטחוני מתאים כפי שיקבעו גורמי הביטחון
המוסמכים;
(6)
כי העברה, שעבוד של נכסים מסוימים של ה חברה או של זכויות בהם, שלדעת
,השרים דרושים להבטחת האינטרסים החיוניים, טעונים אישור מראש של השרים
וכן קביעה לענין תוקפן של פעולות שנעשו בניגוד לפסקה זו, כלפי מי שידע או שיכול
היה לדעת עליהן;
(7)
כי הליכי פירוק מרצון של החברה, פשרה או הסדר לגביה, וכן שינוי או ארגון
מחדש של מבנה החברה, מיזוגה או פיצולה, טעונים אישור מראש מאת השרים;
(8)
קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה אם
כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות שליטה ומגבלות אמצעי שליטה והחזקה, בלא
שהציג לו הנעבר אישור על פי פרק זה והצווים מכ
וחו;
(9)
הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על
מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של החברה המשמשים למתן שירותים, לתפעול
ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
סעיף19
44
מוצע כי שר האוצר יקבע את משך הזיכיון, כאשר ככל ומשך הזיכיון יקבע לתקופה העולה של20
שנים –
.ההקצאה תהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת
בהתאם לסעיף5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-
1951
ככל שהממשלה רוצה לתת זיכיון הנוגע
למכרות או למחצבים כהגדרתם בפקודת המכרות, לתקופה העולה על20
שנה, הדבר מותנה באישור ועדת
הכספים של הכנסת. המשאבים המופקים מים המלח אינם נכנסים תחת הגדרת מכרות ומחצבים, ולכן
מוצ ע להבהיר כי הקצאה כאמור דורשת את אישור ועדת הכלכלה
של ה כנסת. מוצע כי הדבר ייעשה
באישור ועדת הכלכלה, על מנת שאותה ועדה אשר אישרה את כלל היבטי הזיכיון תדון אף במשך
.תקופתה
קיים הגיון כלכלי
בקביעת תקופת זיכיון מעבר ל-
20
שנה וסביר כי הדבר יגדיל את התמורה למדי נה
במסגרת
הקצאת הזיכיון העתידי
ת
, וזאת משני טעמים עיקריים –
האחד, הערך הכלכלי מהזיכיון מבוסס
על מחירי המחצבים, שהינם תנודתיים. מאחר שמרבית הוצאות ההפקה קבועות, בשנים
שבהם ישנה
,קפיצת מחירים, שיכולה להגיע למאות דולרים לטון בעל הזיכיון עשוי להגיע לרווחיות גדולה ביותר. ככל
שהמציע
ידע
שבפניו תקופת זיכיון ארוכה יותר, גדל הסיכוי לכך שתקופת הזיכיון תכלול שנים עם
מחירים גבוהים ורווחיות גדולה ובהתאם ערך הזיכיון יגדל;
השני, כפי שצוין גם בדו"ח נווה, היא שחלק
מההשקעות הקשורות בזיכיון הן לשנים ארוכות, ועל כן
זכיין שיודע שבפניו אופק כלכלי ארוך
יבצע
השקעות אופטימליות להגדלת יעילות התפוקה
וניהול תהליכי פיתוח ומחקר ארוכי טווח הקשורים
לזיכיון .
יצוין כי
כ כל שתקופת הזיכיון תעלה על25
שנה, יחויב
בעל הזיכיון
במס רכישה, בהתאם להוראות
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התש
כ"ג-
1963
.
30
עוד יצוין כי,כפי שיפורט להלן, בהתאם למוצע
ניתן יהיה לבצע שינויים והתאמות בתנאי הזיכיון
במקרים
מסוימים
המנויים בסעיף21
, ובכך ניתן יהיה להתאים את תנאי הזיכיון למציאות משתנה גם
במקרה שבו תקופת הזיכיון תהיה ממושכת.
סעיף20
ז יכיון ים המלח כולל
שלושה רכיבי זכויות מרכזיים הניתנים לבעל הזיכיון,
לצורך הפקת משאבים
מים המלח ו
בכפוף להוראות הדין( :
1
) זכות מהמדינה
לשאוב מים מ
מימי ים
המלח, על מנת להפיק
משאבי טבע
, ומהם להפיק ולמכור את מוצרי הבסיס (
בזיכיון המרכזי–
)בעיקר אשלג, ברום ומגנזיום ,
( ;כפי שיוגדרו בזיכיון החדש ובהתאם לתנאיו2
)מקרקעין בסמוך לים המלח
)(לרבות הבריכות הדרומיות ,
עליה
ניתן
( לבצע את פעולות ההפקה להלן– שטח הזיכיון( ;)
3
)
נכסים בשטח הזיכיון–
,נכסים מוחשיים
לרבות ,משאבות, בריכות אידוי ומפעליים תעשייתיים בשטח הזיכיון, וכן נכסים נוספים בין אם מוחשיים
,ובין אם לאו
שבאמצעותם מתבצע הליך הפקת משאבי הטבע.
פירוט הזכויות והמשמעויות שלה
ן , לצד החובות שיוטלו על בעל הזיכיון ,מתוקף קבלת הזכויות
יפורטו
להלן .
סעיף21
30
ס"ח התשכ"ג405
', עמ156
45
הקצאת זיכיו ן להפקת משאבים מים המלח נועדה לשרת את התכלית של השאת הרווחים מים המלח
עבור אזרחי
ישראל
, תוך איזון מול האינטרסים המנויים במטרות החוק
. בהתאם, ו
הואיל
ומדובר
בזיכיון
,לשנים רבות
מוצע להסמיך את
שר האוצר
לבטל זיכיון זה או
לשנות את תנאי הזיכיון
,במהלך תקופתו
אם יתברר כי הדבר דרוש להגשמת מטרות החוק , וכן מוצע להסמיך את הממונה, בהתייעצות עם
המנהלת
ובאישור השר, לגרוע, לבטל, לשנות או להתלות חלק מהתנאים או הזכויות הקבועים בזיכיון, אם ב
ע ל
.הזיכיון הפר הפרה חוזרת של תנאי מהותי בזיכיון, כפי שיוגדר
הקצאת
הזכות באמצעות
ה
זיכיון נועד
ה
לאפשר לבעל הזיכיון יציבות באשר לתנאי הזיכיון, על מנת
שיוכל לערוך את ההשקעות הנדר
ש
ות לצורך תפעול והפעלת הזיכיון .מכיוון ש
הזיכיון יינת
ן במכרז ,
מן
הראוי לפצות את בעל הרישיון על שינוי בתנאי הזיכיון אשר גורם להכבדה
כספית מהותית שלא נלקחה
על ידו בחשבון בעת הגשת
הצעתו במכרז. הפיצוי יהיה בדרך
כפי שיורה השר ולפי שיקול דעתי .
שינוי
תנאי
הזיכיון והחלטות בענ
י
ין פיצוי כאמור יתקבלו לאחר מתן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את
.טענותיו יודגש כי שינויים שאינם בזיכיון עצמו אלא
בהוראות הדין הכללי המשפי עים על הוראות חוק
זה או על פעילות בעל הזיכיון ,לא יהוו שינוי בתנאי הזיכיון ובעל הזיכיון לא יהיה זכאי לפיצוי בעבורם .
'פרק ד:
הכנסות המדינה מהזיכיון
על מנת להבטיח את הכנסות הציבור מפעילות הזיכיון מוצע לקבוע כי הכנסות המדינה מהזיכיון יורכבו
משלושה זרמי
הכנסה שוטפים: תמלוגים, מס חברות והיטל רווחי יתר
(להלן– חלק המדינה השנתי) .
תמהיל ההכנסות נקבע
בהתאם ל המלצות ועדת ששינסקי2
,
הנתמך גם על ידי
ועדת
,נווה אשר המליצה
על הוספת
היטל רווחי יתר על פעילות הזיכיון הישן ,. אם כך בנוסף לתמלוגים אשר קבועים בחוק הזיכיון
הישן
, ול ,תשלום מס חברות המעוגן בסעיף126
לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ומוטל על הכנסתה
החייבת של החברה
, במסגרת הזיכיון מוטל גם ה
יטל רווחי יתר ,
המעוגן בחוק מיסוי רווחים ממשאבי
טבע, תשע"א-
2011
,ו
הינו מס פרוגרסיבי המוטל על רווחים שעולים מעבר ל-
,""תשואה נורמטיבית
כלומר, על רווחים העולים מעבר לתשואה סבירה על ההשקעה. מטרתו, כפי שהוסבר בוועדת ששינסקי
2
, להבטיח שהציבור, כבעלים של המשאב, יקבל נתח הוגן מהרווחים, במיוחד כאשר אלה נובעים
מגורמים חיצוניים כמו עליית מחירים עולמית, ובכך להביא לאיזון בין הרצו ן להבטיח את הכדאיות
הכלכלית שבהפקת משאבי הטבע ובין חובת המדינה להבטיח את חלקה הראוי של המדינה.
למען הסדר הטוב יצוין כי חוק זה מעגן את מנגנון תשלום התמלוגים בגין זיכיון ים המלח, כמפורט
בתוספת השלישית. לעומת זאת, תיקוני המס הנוגעים למס חברות והיטל רווחי יתר , יפורסמו בהמשך
.כפרק נפרד, ויקבעו הסדרים שונים שמטרתם טיפול בקשיים השונים שעלו בעת מיסוי בעל הזיכיון הישן
אם כך, התמהיל המוצע מאזן בין הכנסות קבועות מפעילות הזיכיון (תמלוגים), הכנסות מהרווחים
של הזיכיון (מס חברות), והכנסות נוספות במקרים בהם נהנה בעל הזיכי ון מרווחיות גבוה (היטל רווחי
.)יתר ,בהתאם לתמהיל המוצע חלק המדינה השנתי
אמור ל עמוד בטווח שבין46%
-
55%, ועל כ-
50%
בממוצע רב-
.שנתי
מנתוני ועדת ששינסקי2
, והסקירה שהוגשה לוועדה על ידי קרן המטבע הבינלאומית
(
IMF), עולה כי ברוב המדינות המפותחות שיעור חלקה המדינה
השנתי נע בין40%
ל-
60%
, ובמדינות
רבות נע סביב רף ה-
50%
.
31
כפי שפורט
בסקירה זו ,
יעד של50%
עבור חלקה השנתי של המדינה מגלם
31
דו"חIMF
'שהוגש לששינסקי, עמ5
'; נספח ב', עמ26
-
25
46
תפיסה מאוזנת אשר מבטיחה מחד תשלום
ראוי
,למדינה ולציבור על ניצול משאב הטבע
בעל רמה
מקובלת של תשלום עבור פעילות מסוג זה בעולם, ומאידך שומרת על כדאיות כלכלית עבור
בעל הזיכיון
.באופן שייצר תמריץ עבורו להגדלת הפעילות
יודגש כי גם לאחר יישום מסקנות דו"ח ועדת ששינסקי2
, חלקה של המדינה
מהזיכיון הישן , עומד
של שיעור ממוצע
הנופל מ-
50%
מהכנסות בעל
הזיכיון הישן ,
למרות שהיו שנים בהם בעל הזיכיון הישן
נהנה מ
רווחיות גבוהה מפעילות הזיכיון , וזאת נוכח קשיים שונים במנגנון הקבוע בחוק הזיכיון הישן
ובחקיקת המס הרלוונטית .
מעבר לחלק המדינה השנתי, שכאמור היעד הינו לעמוד על ממוצע
רב-
שנתי בגובה50%
מהרווחים של
בעל ,הזיכיון, בהתאם להוראות החוק
ישנ
ם
תשלומים שונים בהם בעל הזיכיון יידרש לשאת, ושאינם
חלק מחלק המדינה השנתי:
1.
תשלום דמי זיכיון–
מוצע לקבוע כי בעל הזיכיון ישלם תשלום ראשוני עבור קבלת הזיכיון, כמפורט
בסעיף22
להלן.
.תשלום זה הוא תוספתי ולא מחושב במסגרת חלק מדינה השנתי
2.
עלויות מכוח חוקים אחרים–
,ככל פעילות תעשייתית בישראל
ישנן
הוצאות שוטפות של הזיכיון
על
פי דין ,לדוגמת דמי כרייה וחציבה מתוקף פקודת המכרות, דמי מים מתוקף חוק המים32, ועוד ;
3.
עלויות ייחודיות על בעל הזיכיון שנועדו למנוע החצנות שליליות–
א.
עלויות
בעד קציר המלח –
,על בעל הזיכיון הישן מושתת עלות (יחסית) בגין ביצוע קציר המלח
מכוח הסכם הקציר בין בעל הזיכיון הישן לבין המדינה 'והחלטת ממשלה מס4060
מיום1
בינואר2012
, שאישרה את ההסכם
. כפי שייקבע בזיכיון
העתידי, מוצע כי בעל הזיכיון העתידי
יחויב בכלל
הוראות הסכם הקציר, באופן שיקבע בזיכיון, וכנגזרת מכך ייש
א במלוא ה עלויות
הקשורות
בביצוע של קציר המלח, שינועו ,הטמנתו ופינוי ערמות המלח , זאת מבלי לגרוע
מאחריות
בעל הזיכיון הישן
לביצוע פרויקט קציר המלח ,בהתאם להסכם האמור והקמת
.התשתיות הנדרשות לצורך כך
ב.
עלויות בגין שאיבת מים ממימי ים המלח–
כפי שמפורט להלן בסעיף24
,ובתוספת הרביעית
מוצע כי בעל הזיכיון יישא בתשלום
בעד
מים שהוא
י שאב מהאגן הצפוני של ים המלח, ואשר
.לא הושבו על ידו בתום הליך הייצור
סעיף22
מוצע לקבוע כי
בעל הזיכיון ישלם תשלום חד-
פעמי
בעד קבלת הזיכיון , בין אם שניתן במכרז ובין אם
לאו
(להלן– דמי הזיכיון ). תשלום זה יכלול את קבלת
הזיכיון על כלל רכיביו, ובכלל זאת הזכויות שפורטו
בסעיף20
.הכללים אודות אופן תשלום דמי הזיכיון , מועדו, גובהו, ואופן התשלום על הנכסים וקרקעות
–
יקבעו במסגרת המכרז ובהתאם לתוצאותיו. בזיכיון שלא ניתן על פי מכרז, פרטים אלו יקבעו על ידי
,השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. ככל והמכרז יהא על אמצעי השליטה בזיכיון
בהתאם לסעיף16
(ד) לחוק, יחול
כל האמור בשינויים המחויבים , ובפרט דמי הזיכיון ישולמו בדרך של
32
ראו
בעניין זה
בג "ץ5784/22
לובי
99
(
'חל"ץ) נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב ואח - נכון למועד פרסום הצעת החוק להערות
הציבור ,תיק זה ,אשר עוסק בחובת מי "ה
לשלם דמי מים לפי חוק המים ,תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון בשבתו כבג ."ץ
עמדת
המדינה ,כפי שהוגשה לבית המשפט היא כי בהתאם להוראות חוק הזיכיון
.הישן, מי"ה אינה חבה בתשלום דמי מים
47
רכישת אמצעי השליטה בתאגיד הייעודי .
המודל הפיננסי של הזיכיון נבנה כך
שדמי הזיכיון הם בנוסף
לחלק המדינה השנתי, והם אינם
מחושבים במסגרת50%
בממוצע הרב שנתי אליהם המדינה שואפת. כיוון שחלק המדינה השנתי הוא
.רכיב קבוע ונפרד מדמי הזיכיון, גובה דמי הזיכיון וחלק המדינה השנתי משפיעים זה על זה באופן הופכי
למנגנון של תשלום שוטף גבוה על ידי בעל הזיכיון לאו
רך תקופת הזיכיון
)(חלק המדינה השנתי וזאת
על חשבון תשלום גבוה בעת הקצאת הזיכיון
)(דמי הזיכיון
מספר
הצדקות .ראשית ,
ניצול המשאבים בים
.המלח נעשה לאורך תקופה ארוכה, שהיא תקופת הזיכיון
הניצול של משאבי הטבע הינו עתידי ,ועל מנת
לשקף תשלום ראוי בזמן אמת על השימוש במשאבי הטבע ,יש להבטיח כי חלק מדינה שנתי ,כלומר
התשלום השוטף ,יהא בגובה של כ-
50%
בממוצע רב שנתי ,שאלמלא כן,
ההפרדה בין הניצול בפועל
לתשלום עלולה לפגועה ב
לגיטימציה הציבורית העתידית לניצול משאבי הטבע מים המלח , ובעקיפין אף
בבעל הזיכיון ;שנית , דמי הזיכיון גבוהים על חשבון תשלום שוטף נמוך מחייבים את בעל הזיכיון
ב
הוצאות
מימון
גבוה
ות , דבר שיקשה על בעל הזיכיון לבצע השקעות בתחילת הזיכיון וכן עלול לפגוע ביציבות
;הפיננסית שלו וביכולת שלו לעמוד בהוראות השונות שיקבעו בשטר הזיכיון
שלישית ,
כיוון שבעת תשלום
דמי הזיכיון ,בעל הזיכיון אינו יודע מה רמת הרווחיות הצפויה לזיכיון לאורך שנותיו גובה דמי הזיכיון
הוא במידה רבה
ספקולציה ו ישנו חשש משמעותי להערכת יתר, או הערכת חסר. כתמונת מראה, התשלום
בעד חלק המדינה השנתי, על מרכיביו השונים הוא רגיש לרווחיות ובהכנסות בעל הזיכיון כפי שה ם
משתנים לאורך השנים; רביעית,
במצב דברים בו דמי הזיכיון
עלולים להיות מאוד
גבוה
ים
, ה
דבר
עלול
,להרתיע מתחרים פוטנציאליים, דבר, אשר לכשעצמו
יפחית
את התחרות במכרז וממילא את גובה דמי
.הזיכיון
סעיף23
התמלוג מהווה תמורה ישירה למדינה על העמדת משאב הטבע לטובת
בעל הזיכיון , והוא נגזר
ממחזור המכירות ולא מרווחיות החברה , ככזה הוא
מספק זרם הכנסות יציב, יחסית, למדינה.
בחוק זיכיון ים המלח הישן, נקבע מנגנון פרוגרסיבי לקביעת גובה התמלוגים
בעד
אשלג, כפונקציה
לכמות הייצור השנתית של האשלג.
33
ב ,דומה לחוק הזיכיון הישן
ב מסגרת
התזכיר
מוצע לקבוע מנגנון
תמלוגים פרוגרסיבי, במספר השינויים, כאשר המרכזי שבהם הוא שה רכיב שישפיע על גובה התמלוגים
.הם המחירים העולמיים של האשלג ולא כמות הייצור של בעל הזיכיון
:הנימוק להסתמכות על מחירי עולמיים כנקודת המוצא לגובה התמלוגים הוא כמפורט להלן
השטח
התעשייתי, לרבות בריכות תעשייתיות בזיכיון ים המלח כבר קיימות ופועלות, כך שבעל הזיכיון לא נדרש
להשקעות גבוהות לצורך הפעלת הזיכיון. ב המשך לכך, ההוצאות והתפוקות בים המלח הן באופן יחסי
קבועות, ובוודאי בעלות מחזוריות רב שנתית
קבועה, כך שהמשתנה המרכזי המשפיע על רווחיות בעל
הזיכיון קשור לרמות המחירים של המוצרים המופקים מים המלח, אשר מאופיינים בתנודתיות
.משמעותית
הדיפרנציאליות
בגובה התמלוגים
כפונקציה
,של המחיר העולמי של משאב הטבע
תפחית את הסיכון
33 בפסק הבוררות בין המדינה ל ביןICL
מיום
28.04.2019
הסכימה המדינה לוותר על המדרגה הגבוהה של תשלום התמלוגים, וזאת כחלק
מהסכמות בין הצדדים.
48
ל
בעל הזיכיון בהינתן רמות מחירים נמוכות, ומאידך, תאפשר גבייה פשוטה של ה כנסות מדינה ותגדיל
.את חלק המדינה ברמת הכנסות גבוהה
בהמשך להפרדה לתמלוגים לפי מדרגות,
מוצע כי גביית התמלוגים תתבצע ממחזור ההכנסות של כל
קבוצת מוצרי הבסיס כמפורט בסעיף27
להלן. גביית תמלוגים בעבור כל משאב טבע בנפרד מאפשרת
,להבחין מבחינה כלכלית בין הרווחיות של כל אחד ממשאבי הטבע, כך שתמלוגים בשיעורים גבוהים יותר
עקב מחיר מכירה גבוהה יותר של ,המשאב
י.יגבו רק ממשאבי טבע בעלי רווחיות גבוהה יותר
סעיף24
השלב הראשון בהפקת משאבי הטבע מים המלח הוא שאיבת מי ים המלח מהאגן הצפוני של ים המלח
אל מערכת הבריכות שנמצאת באגן הדרומי , כאשר בתום הליך הפקת המשאבים, המים שנותרו מושבים
לאגן הצפוני .מוצע כי בעל ה זיכיון יישא בתשלום בגין מים שנשאבים מהאגן הצפוני של ים המלח, ושאינם
.מושבים בתום הליך הפקת המשאבים מים המלח, וזאת בהתאם למנגנון הקבוע בתוספת הרביעית
לתשלום
בעד
השימוש שעושה בעל זיכיון במי ים המלח שתי תכליות–
האחת, שיקוף עלות להחצנה
השלילית של שאיבת המים ל ,צורך הפקת המשאבים, הגורמת לירידת המפלס באגן הצפוני; והשנייה
תמריץ
לשימוש יעיל יותר במים כדי למזער את היקף השימוש, ובפרט תמריץ למזעור החלחולים. יצוין
,כי לצד התועלות
תשלום על המים משפיע באופן משמעותי על המודל הכלכלי , יוצר סיכון לכפל תשלום
בגין אותו משאב
.ומשית, באופן יחסי למיסים אחרים, סיכון גבוה על בעל הזיכיון
משכך, מוצע לקבוע
מנגנון שיידע להפריד בין מים אשר מתאדים כחלק מהליך הפקת משאבים מים המלח, ובין מים אשר
.אינם מושבים מסיבות אחרות, כמפורט להלן
בהתאם לנתונים של רשות המים בשנים האחרונות,
היקף השאיבה
ברוטו מהאגן הצפוני עומד על כ-
450-470
מלמ"ק בשנה. לאחר שאיבתם לבריכות,
:המים מסיימים את דרכם באחד משלושה מצבים
1.
אידוי כחלק מהליך הפקת המשאבים –
האידוי הטבעי של המים בבריכות מהווה נדבך מרכזי בתהליך
.הפקת המשאבים הייחודי מים המלח
האידוי
:מושפע ממספר גורמים ובהם(א)
;הטמפרטורה באזור
(ב ;) ריכוז המינרלים במי ים המלח הנשאבים(ג)
שטח הבריכות. ההערכה היא שהיקף האידוי השנתי
בשנים האחרונות עומד על כ-
160
מלמ"ק בשנה, כאשר יצוין כי האידוי אינו נמדד אלא מחושב
.כאומדן
2.
החזרות עיליות לים המלח –
החזרת תמלחות שהן תוצר לוואי של תהליך הפקת המשאבים
מהבריכות אל האגן הצפוני. ההחזרה מתבצעת דרך נחל הערבה. היקף ההחזרה העילית נמדד, ועומד
על כ-
190
מלמ"ק בשנה.
3.
חלחולים –
מים המחלחלים מהבריכות (בעיקר מבריכה מספר5
). נוכח הפרשי הגבהים מים אלה
מוצאים את דרכם בסופו של ד בר אל האגן הצפוני של ים המלח. קיימת אי ודאות בנוגע לתהליכי
החלחול–
בין היתר בנוגע לשאלה האם יש בו איבוד מים מסוים, ובאשר למשך הזמן שלוקח למים
המחלחלים להגיע לים המלח (מוערך במספר שנים). אין מדידה של היקף החלחול,
והאומדן השנתי
לרכיב זה הוא ההפרש בין סך השא.יבה מהאגן הצפוני לבין היקף ההחזרות העיליות והאידוי
כך לדוגמא, בשנת2022
שאבה מי"ה מהאגן הצפוני כ-
470
מלמ"ק; מתוכם, כ-
190
מלמ"ק הוחזרו
באופן עילי, כ-
110
מלמ"ק חלחלו מהבריכות וכ-
160
מלמ"ק התאדו בבריכות של מי"ה (היתרה נותרה
49
.)בבריכות כתוספת אוגר יודגש, כמפור ט לעיל, כי שטח בריכות האידוי אליהם מוזרמים המים לא השתנה
.בשנים האחרונות
על כן מוצע לקבוע מנגנון המשקף עלות להיקף האידוי השנתי בש"ח למ"ק, בגובה העלות הנאמדת
ליצירת מערכת להעברת מי ים לים המלח. בנוסף נקבעה עלות נמוכה יותר
ככל ש היקף המים המחלחלים
קטן יותר, וזאת ,כדי לתמרץ את בעל הזיכיון לנקוט בצעדים כדי למזער ככל הניתן את החלחול
ומאידך
.נקבע תשלום גבוה יותר אם החלחול עולה מעבר לכמות מסוימת
ה
מנגנון המלא
מפורט בתוספת הרביעית
לחוק.
סעיף25
על מנת למנוע תרחיש בו בעל הזיכיון מרוויח מדחיית תשלומים לפי הוראות החוק, מוצע לקבוע כי
בגין איחורים בתשלו מי חובה לפי הוראות החוק, ישלם בעל הזיכיון ריבית והצמדה בהתאם לחוק פסיקת
ריבית והצמדה, התשכ"א-
1961
.
סעיף26
,במסגרת החוק גם רשות המיסים, וגם הממונה ייקחו חלק בגביית הכנסות המדינה מבעל הזיכיון
כאשר אצל כל אחד מהם
ייצבר מידע רלוונטי אחר, וכל אחד מהם יידרש לפרש את הוראות חוק זה
במסגרת הליך הגבייה. כיוון של פעילות גביית מס ישנה סודיות על פי דין, וכן על מנת למנוע מצב בו מידע
לא מועבר בפועל בין גופי הגביה הרלוונטיים, באופן אשר יכול לפגוע בהכנסות המדינה, מוצע לקבוע
כי
ה.ממונה ורשות המיסים יעבירו ביניהם כל מידע הנוגע לבעל הזיכיון, וזאת על אף האמור בכל דין
'פרק ה:
מוצרים המופקים מהזיכיון וקביעת
שווים
הזיכיון מקנה לבעל הזיכיון את זכות החציבה, הכרייה וההפקה של משאבי טבע מים המלח. משאבי
הטבע
המופקים מים המלח
יכולים להימכר ,
,לאחר הפרדתם ממי ים המלח במצבם הגולמי
כמוצר סחיר
ראשון (להלן– מוצר בסיס,)
או
לאחר עיבוד
ויצירת תרכובות חומרים המבוססים על משאב הטבע (להלן
– מוצר המשך.)
ההבחנה בין מוצר בסיס למוצר המשך
, כפי שיוסבר להלן, היא המוקד של פרק זה לחוק. הבחנה זו
,חשובה לצורך הגדרת התשלומים שעל בעל הזיכיון לשלם למדינה בגין הפקת משאבי הטבע מים המלח
המפורטים בפרק ד' לעיל ובתוספת השלישית. ההבחנה
מתבססת על הרציונל שלפיו הציבור הוא הבעלים
.של משאב הטבע, וזכאי ליהנות מהתועלת המופקת מעצם ניצול המשאב
לעומת זאת, במוצרי המש ך
הוסיף בעל הזיכיון ערך מוסף משלו למוצר שאינו מים המלח, והרווח מהמוצר כבר אינו מבוסס על
המשאב הציבורי בלבד, אלא על אותו ערך מוסף שיצר בעל הזיכיון, ועל החדשנות והיעילות שהוא מוסיף
לתהליך. משכך, מוצע בפרק זה להשית את משטר התשלומים בגין זיכיון ים המלח על מוצר י הבסיס
.המופקים ממנו, ולא על פעילות ההמשך
סעיף27
לעניין הגדרת "מחיר "
– מרבית
מן המכירות של בעל הזיכיון ושל חברות הקשורות לבעל הזיכיון הן
מכירות
שמתבצעות
מחוץ לישראל. משכך, מוצע כי ביחס למחירים אודות עסקאות הנעשות במסגרת
50
,זיכיון מכוח חוק זה
ה
מחיר
שיקבע יהיה מחירCIF
, שהינו מחיר הכולל את העלויות עד שהסחורה מגיעה
לנמל היעד (נמל התעופה או הנמל הימי) כאשר על הקונה לשלם את שאר העלויות עד הגעת הסחורה לידי
הקונה. מחירCIF
.הוא המחיר המקובל בעסקאות דומות בעולם, ובאופן ספציפי בעסקאות מים המלח
לעניין
ההגדר
ות "אזור מכירה" ו-
""מחיר מכירה אזורי –
כ
מפורט
,בתוספת השלישית לחוק
התמלוגים אשר משלם בעל הזיכיון למדינה נגזרים ממחזור ההכנסות שלו עבור כל קבוצת מוצרי בסיס ,
.ואלו נגזרים מהמחיר בו מכר בעל הזיכיון את המוצרים
חלק משמעותי מ העסקאות של בעל הזיכיון
הוא עם
חברות
עם יחסים מיוחדים
עם
בעל הזיכיון,
לרוב
לצורך ייצור מוצרי המשך, במחיר
שאינו משקף בהכרח את מחיר השוק האמיתי של עסקה דומה בתנאי
שוק
לחברה שאי
ן לה יחסים מיוחדים עם
בעל הזיכיון. משכך, מוצע במסגרת
החוק
להגדיר מנגנונים
שמטרתם לקבוע באופן מיטבי את המחיר שהיה נקבע ל
אותה עסקה אם היא הי
י תה מתבצעת במחיר שוק
עם חברה שאינה קשורה לבעל הזיכיון
"(מחירי העברה)"
כ מפורט בסעיפים31-36
לחוק
, כשמחיר העברה
מהווה בסיס לחישוב התמלוג והמיסים .שעל בעל הזיכיון לשלם למדינה
,בהתאם מוצע
ש
מחיר
י ההעברה יתבסס
ו
על"מחיר מכירה איזורי"
,שהוא
שקלול ממוצע של מחיר
,העסקאות של יחידת מוצר בסיס מאותו סוג בחודש בו בוצעה המכירה באיזור המכירה של אותה עסקה
כמפורט להלן. לצורך קביעת מחיר מכירה איזורי, נדרש כי יהיה בסיס נתונים אודות עסקאות באיזור
מסוים
ש
יאפשר השוואה למחיר העסקאות המקובל באותו איזור. משכך , מוצע מדרג לקביעת"
איזור
המכירה" של עסקה מסוימת תוך עדיפות לקביעת מחיר על סמך מחיר עסקאות ממוקד ככל הניתן , כאשר
ביחס
כל איזור ייקבע
המחיר על פי בחינת נתונים פומביים המפורסמים בדרך מקובלת
(לדוגמא–
באמצעותCRU Group
אשר
מציג נתונים
בשוק האשלג אודות מחירי עסקאות דומות
ב מדינות או
אזורים מסוימים)
34
.בהינתן שנתונים פומביים כאמור זמינים
לעניין
ההגדרה
""מדינה בה יש לבעל הזיכיון השפעה מהותית על המחיר –
כאמור לעיל, לצורך
,קביעת מחיר איזור מכירה
יש צורך ב בסיס נתונים אודות עסקאות באיזור מסוים אשר יאפשר השוואה
,למחיר העסקאות המקובל באותו איזור. נוכח היקף הייצור של מוצרי אשלג בשטח הזיכיון
י יתכנו מצבים
בהם לבעל הזיכיון השפעה מהותית על מחיר מוצרים מקבוצת מוצרי הבסיס אשלג במדינה בה העסקה
מתבצעת, וזאת בשל היקף מכירות המהווה מסה קריטית מעסקאות האשלג ב אותה המדינה, עד לכדי
אפשרות ל
השפעה מודעת על
המחיר המקובל באותה מדינה. משכך, מוצע להגדיר כי אותה מסה קריטית
של מוצרים מקבוצת מוצרי הבסיס אשלג המגיע מבעל הזיכיון, תהא50%
או יותר מסך מכירות מוצרים
.מקבוצת מוצרי הבסיס אשלג (בטונות) באותה המדינה באם מדינה מסוי מת תוכרז כמדינה שבה לבעל
הזיכיון יש השפעה מהותית על המחיר, אזי מחיר המכירה האזורי ישתנה בהתאם לאמור לעיל, כאשר
לצורך קביעת המחיר בעסקאות של בעל הזיכיון עם אותה מדינה, לא י
י בחנו נתוני המכירות הפומביים
של אותה המדינה, אלא של מדינה אחרת בעלת היקף דומה של.עסקאות דומות
לעניין
ההגדרות "קבוצת מוצר בסיס אשלג" ,"
קבוצת מוצר בסיס ברום, "קבוצת מוצר בסיס
כללית", "קבוצת מוצר בסיס ליתיום", "קבוצת מוצר בסיס מגנזיום", ו-"קבוצת מוצרי בסיס"
– מ
וצרי
הבסיס על פי חוק זה מסווגים לקבוצות מוצרי בסיס, וזאת בהתאם ליסוד הכימי
העיק רי או לתרכובת
34
https://www.crugroup.com
/
51
הכימית במוצר ו משמש במסגרת הפרק לצורך האבחנה בין מוצר בסיס למוצרי המשך, ונועד לייצר פשטות
.וודאות ביחס לקבוצות המוצרים לפי החוק קבוצות מוצרי הבסיס הן כדלקמן:
1 .
קבוצת מוצר בסיס אשלג(
KCl
;)
2 .
קבוצת מוצר בסיס ברום(
Br
;)
3 .
קבוצת מוצר בסיס
מגנזיום (
Mg
;)
4 .
קבוצת מוצר בסיס ליתיום(
Li
)
;ומלחיו
5 .
קבוצ
ת מוצר בסיס כללית – קבוצה אשר תכלול יחד כל מוצר בסיס אשר אינו שייך לאחת הק
בוצות
האחרות
.לעיל
סעיף28
,ברמה העקרונית, מוצר בסיס
הוא תוצר של ה
פקת המשאב הסחיר בנקודה הראשונה
בשרשרת
הייצור, דוגמת כלוריד האשלג וברום אלמנטרי
, בטרם עובד למוצר המש
ך.
כך לדוגמה, לעניין משאב טבע
מסוג אשלג, המחצב הגולמי הוא המחצב המופק מים המלח
בכל שלב של הפקתו, דוגמת קרנליט, סילבניט
ועוד, עד להפיכתו לכלוריד האשלג . כיוון שנקודת הזמן המדויקת בו מוצר הופך להיות לסחיר היא נקודה
הניתנת לפ ,רשנויות שונות
מוצע בחוק
כי
כל מוצר אשר נמכר על ידי בעל הזיכיון ייחשב מוצר בסיס.
בנוסף ליצירת פשטות ובהירות ביחס למ אוה ה המוצר הסחיר הראשון ,הקב יעה לפיה כל מוצר אשר
,נמכר על ידי בעל הזיכיון הוא מוצר בסיס
משתלב
ת עם ה קביעה כי בעל הזיכיון לפי חוק זה יהיה תאגיד
ייעודי, אשר תחום פעילותו הוא הפקת מוצרים מים המלח, וכי משטר התמלוגים והמס חל על כלל
.הפעילות של בעל הזיכיון
מצב זה מקבע את התיחום התאגידי של פעילות בעל הזיכיון להפקת מוצרים
.מים המלח, וגם משרת פשטות תפעולית ביחס לגביית מס ותמלוגים מפעילות בעל הזיכיון
,קביעה זאת
במידה מסוימת, יוצרת תמריץ לבעל הזיכיון לבצע פעילות המשך לפעילות הייצור המתקיימת בשטח
,הזיכיון, במסגרת הליך ייצור המוצרים באמצעות.חברה קשורה
ביחס למוצר שנמכר על ידי
חברה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון , המוצר ייחשב מוצר בסיס למעט
אם המוצר עומד בדר
ישה של מבחנים מצטברים
, כמפורט להלן ,, ושרק אם המוצר עומד במבחנים אלו
ייחשב המוצר כמוצר המשך.
סעיף29
,מוצר אשר יוצר על ידי חברה בעל קשר תאגידי לבעל הזיכיון יחשב כמוצר המשך, ולא כמוצר בסיס
אם ביחס אליו מתקיימים המבחנים ה מצטברים :המפורטים להלן
1 .
מבחן השונות
הכימית –
מבחן זה
קובע
האם בוצע שינוי כימי אשר הפך את מוצר הבסיס למוצר
.שונה מבחינה כימית, והוא מוצר ההמשך הנקודה בה יש לבדוק את השונות הכימית היא בין ההרכב
הכימי
של המוצר, לפי קבוצת הבסיס,
לבין
ההרכב הכימי הסופי , דהיינו
ההרכב הכימי
של המוצר
שנמכר בסוף תהליך העיבוד. אופן או דרך השינוי אותו מבצעים לצורך כך, אינו רלוונטי לעניין מבחן
.זה
ככל שלמוצר הנבחן אין
הרכב כימי אחר
.ביחס למוצר הבסיס, הוא לא יחשב כמוצר המשך
ואולם, יודגש כי שונות מהסוגים המפורטים להלן, לא י
י חשבו ככאלו היוצאים מולקולה כימית
חדשה לצורך מוצר המשך, דהיינו יוגדרו כמוצר בסיס–
שוני שנגרם בעקבות הוצאת מולקולת מים
52
(
H2O
( ); עקבותTraces
;) של מולקולות אחרות, כלומר חומרים שונים
וכן שינויים ב אריזה, מצב
צבירה או צבע של המוצר.
2 . מבחן העלויות – מ
בחן זה בוחן
אם העלות המשוקללת של מוצרי הבסיס שמקורם מים המלח
במוצר נמוכה מהעלות המשוקללת של המוצרים שאינם מים המלח במוצר .
כלומר, על מנת לבדוק
אם מוצר יכול להיחשב מוצר המשך המבחן בוחן האם במוצר מסוים העלות של חומרי הגלם במוצר
מים המלח הוא רכיב משמעותי
, בהתאם ל
ה
בחנה המ
פורטת להלן.
כיוון שהליך הייצור של המוצרים השונים מים המלח הוא במידה רבה סינרגטי, כאשר תהליך ייצור
מסוים משרת מספר מוצרים מקבוצות מוצרי בסיס שונים, ישנו קושי לקבוע את העלות של מוצרי
הבסיס מים המלח, בהתאם
מוצע לקבוע
מנגנון לקביעת
עלות ייצור
נורמטיבית לכל קבוצת בסיס
המבוססת על יחסיות עלות הייצור אל מול יחסיות המכירות מהמוצר .
מוצע לקבוע כי עבור מוצרים הנכללים בקבוצות מוצרי הבסיס אשלג, ליתיום, מגנזיום וכללית, מבחן
העלויות יבחן,, כתנאי לכך שהמוצר יוכל להיות מוצר המשך
האם העלות המשוקללת של מוצרי
הבסיס שמקורם
מים המלח נמוכה מ
ה
עלות בפועל
.של שאר הרכיבים במוצר שאינם מים המלח
ככל
שהעלות של המוצרים שאינם מים המלח גבוהה מזאת של המוצרים מים המלח המוצר יכול להיחשב
.כמוצר המשך
מוצע
כי עבור מוצרים הנכללים בקבוצות מוצרי הבסיס
,ברום מבחן העלויות יבחן את היחס בין
העלות המ שוקללת של מוצרי הבסיס מקבוצת מוצרי הבסיס ברום שמקורם מים המלח צריכה להיות
50%
.או פחות מזו של המוצר בכללותו
הסיבה להבחנה בין מוצרי ברום לבין שאר המוצרים היא
ש מוצרים מקבוצת מוצר הבסיס ברום
.נמכרים רובם כמוצרי המשך
משאב טבע מקבוצת הברום , בתצורתו הגולמית
כמוצר בסיס, הוא רעיל
,ודליק ולכן יקר ומסוכן לשנע את הברום האלמנטרי
ליעדים רחוקים. עלויות
אלו
גרמו לכך שמפיקי
הברום בארצות שונות,, וכך גם בישראל מקימים גם את תעשיית ההמשך לייצור תרכובות ברום
בסמוך למקום הפקת הברום
האלמנטרי .לאור האמור, ובין היתר לאור העובדה
שנכון לתמרץ ייצור
,של מוצרי המשך מקבוצת ברום
מוצע כי עבור מוצרים המכילים מוצרים מקבוצת מוצר הבסיס
ברום, בחינת
ה עלות
המשוקללת של מוצרי הבסיס ברום יהיו ביחס לעלות המשוקללת של המוצר
הנבחן, ובאופן זה
תכלול גם עלות העבודה שהושקעה בייצור המוצר הנבחן.
3 .
מבחן ההצד
קה המסחרית –
מבחן זה
קובע
כי מוצר לא יחשב כמוצר המשך אם אין הצדקה מסחרית
להפיכתו לכזה, וכי כל מטרתה של ה פעולה שעשה
בעל הזיכיון לעניין מוצר זה הינה לצורך
הימנעות
מתשלום
למדינה (בין אם תמלוגים לפי חוק זה ובין אם מס.)
זאת בדומה לסמכות הניתנת בסעיף86
לפקודת מס הכנסה, במסגרתה ניתן
להתעלם מפעולה מלאכותית או בדויה שעשה הנישום לצורך
,הפחתה או הימנעות מתשלום מס ולגבות את המס המגיע כאילו לא נעש .תה
4 .
מבחן מקום הייצור –
מבחן זה
קובע
כי
כל מוצר שיוצר בשטח הזיכיון ועל ידי בעל הזי כיון או חברה
בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון, חזקה עליו שהוא מוצר בסיס. לאור העובדה ששטח הזיכיון ניתן
לבעל הזיכיון לצורך הפעלת הזיכיון, והיא ייצור מוצרי הבסיס, אזי הייצור של מוצרי ההמשך יכול
להיעשות רק מחוץ לשטח הזיכיון. ואולם, יתכנו מקרים בהם
תהיה תועלת כלכל
ית בכך ש בעל הזיכיון
יאפשר ייצור של מוצרי המשך בשטח הזיכיון , ובלבד שזה מיטיב עם הזיכיון ועם האינטרסים שהוא
53
מקדם. לצורך כך, מוצר, אשר עבר את שאר המבחנים, וקיבל את אישור הממונה בהתייעצות עם
.רשות המיסים, יוכל להיות מוצר המשך גם אם יוצר בשטח הזיכיון
המבחנים שלעיל מהווים מעין "מסלול ירוק" עבור בעל הזיכיון, וזאת לצורך שמירה על המשכיות
עסקית, יעילות רגולטוריות ועידוד יזמות וחדשנות של בעל הזיכיון. כלומר, בעל הזיכיון יכול לבצע בדיקה
עצמאית ולבחון האם מוצר עומד בתנאים המצטברים וככל שכן, יוכל להתאים את הדיוו ח התשלומים
.לרשויות (תמלוגים או מיסים) באופן המשקף לדעתו את הסיווג הנכון
מובן כי לרשויות שמורה הזכות לחלוק על הדיווח של בעל הזיכיון ולקבוע כי מוצר אשר
ב
על הזיכיון
)(לעניין ייצור המוצר בידי חברה בעל קשר תאגידי לבעל הזיכיון , או חברה בעלת קשר תאגידי לבעל
הזי
כיון סיווג
ה
אותו כמוצר המשך הוא מוצר בסיס על פי הקריטריונים המנויים בסעיף קטן (א). במידה
,ובעל הזיכיון מעוניין לייצר לעצמו וודאות עסקית ורגולטורית לעניין סיווג המוצרים האמור רשאי בעל
הזיכיון לפנות אל הממונה לביצוע בחינה מקדימה לסיווג המוצר. הממונה, יבחן הא ם המוצר מקיים את
( התנאים המפורטים לעיל וזאת בהתייעצות עם רשות המיסים, כמפורט בסעיף קטן
ב .)
סעיף30
מוצע לאפשר הכרעה מהירה ומקצועית
ביחס למחלוקות העולות לגבי סיווג מוצרי המשך כאשר בעל
הזיכיון חולק על קביעת הממונה באשר לסיווג מוצר בסיס או מוצר המשך, על ידי גורם מקצועי שאופן
בחירתו ייקבע בשטר הזיכיון. מונה מומחה בהתאם להוראות שטר הזיכיון, בעל הזיכיון יוכל לפנות
להכרעה לפניו אם הוא אינו מסכים עם קביעת המדינה באשר לסיווג המוצר. בין אם קביעת המדינה
ניתנה בשל שינוי הסיווג כפי שדווח לרשויות המוסמכות על-
ידי בעל הזיכיון או במסגרת הליך של פניה
.מקדימה שהתבצעה ביוזמת בעל הזיכיון
פוסק מומחה הינו גורם בר סמכא בתחום מקצועי ספציפי
. לא מדובר בהליך בוררות
בה הבורר מקבל
את החלטת
ו
,על בסיס טענות הצדדים אלא
פוסק מומחה מקבל החלטותיו על בסיס
הידע שלו בתחום
הרלוונטי
, כמובן גם בהסתמך על הנימוקים שהצדדים הציגו לו . מנגנון זה עדיף על פנייה לערכאות או
פנייה לבורר מוסכם, שכן השאלה שנידונה היא שאלה מקצועית באופייה
)(כימית או כלכלית
ולא
משפטית,
אשר בירורה בערכאה משפטית
ממילא תדרוש חוות דעת של גורמי מק צוע, ותתאפיין במיעוט
.טענות משפטיות
סעיפים
31-36
ב
מסגרת ה זיכיון
הנוכחי,
חלק לא מבוטל מהמוצרים הנמכרים על ידי בעל הזיכיון נמכרים לחברות
בעלות יחסים מיוחדים עימו
, לטובת עיבודם ומכירתם לצדדים שלישיים כמוצרי המשך
או במסגרת הליך
מסחרי של מכירת המוצרים באמצעות חברות שיווק .
,בהמשך להגדרת מוצר בסיס ומוצרי המשך ולכך
שפעילות
בעל הזיכיון תתמקד רק במוצרי בסיס , יש להניח שפרקטיקה זאת של מכירת מוצרי בסיס
לחברות להן יש יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון
,לצורך יצירת מוצרי המשך תימש ך ואף ייתכן שהיא
תתגבר .
במסגרת מכירות המתקיימות בין בעל הזיכיון לבין חברות עם יחסים מיוחדים ישנו חשש כי מחיר
המכירה לא י
י קבע כמחיר שוק תחרותי, וזאת נוכח אופי היחסים המתקיימים בין החברות, והאינטרסים
המש
ו
תפים של החבר
ות .
בהתאם, ועל מנת שלא לפגוע בחלקו של הציבור בעסקאות אלו, מוצע לקבוע
54
במסגרת החוק
מנגנון לקביעת "מחירי העברה", שהוא מנגנון לש
ו ער י ך מחדש עסקאות בין בעל הזיכיון
לבין חברות המקיימות יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון (להלן– המחיר הקובע.)
סעיף31
המחיר הקובע כאשר העסקה היא עם חברה לה אין יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון –
ככל שמוצר
.הבסיס נמכר לחברה שלבעל הזיכיון אין יחסים מיוחדים עימה, המחיר הקובע יהא מחיר המכירה בפועל
יחד עם זאת, ונוכח היקפי הייצור שיש לבעל הזיכיון ולכן שבפועל בעל הזיכיון יכול להפוך להיות מונופול
של מכירת אשלג במדינה מסוימת , מוצע לקבוע מנגנון המתייחס למצב שבו לבעל הזיכיון ישנה השפעה
מהותית על מחיר מוצר בסיס מסוג קבוצת אשלג במדינה מסוימת–
כאשר במצב כזה המחיר הקובע יהא
.הגבוה מבין המחיר בפועל לבין מחיר המכירה האזורי
סעיפים32-33
המחיר הקובע כאשר העסקה היא עם חברה שיש לה יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון –
המחיר הקובע
בעסקאות בהם יש לחברה יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון, יתבססו, ככל הניתן על פרסומים פומביים
של מחירי השוק באותה המדינה. דבר זה אפשרי עבור עסקאות במוצר בסיס אשלג, נוכח קיומם של
)אינדקסים פומביים (בתשלום
המרכזים את מחירי העסקאות(
לדוגמא–
CRU
.)
לעומת זאת עבור
מוצרים מקבוצת הבסיס ברום, שם אין "בורסת מחירים" פומביים מהימנה, וכן שחלק בלתי מבוטל
מהמכירות של הברום כמוצר בסיס נמכרות לחברות קשורות של החברה המפיקה אותו, לצורך הפקת
,מוצרי המשך מסוג ברום ישנו אתגר משמעותי
להסתמך על מחירי שוק כאינד
י קציה מרכזית למחיר
.הקובע בעסקאות עם חברה המקיימת יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון
,בהתאם על מנת לקבוע את המחיר הקובע
ב עסקה בין בעל הזיכיון לבין חברה
המקיימת
יחסים
:מיוחדים עימו, מוצע המנגנון הבא
1 .
כמפורט לעיל ובסעיף32
,לחוק המחיר הקובע עבור מוצר בסיס שאינו מקבוצת ברום יהיה הגבוה
מבין אלה–
המחיר בפועל ליחידה
או
,מחיר המכירה האזורי
מאות
ה איכות ומאותו סוג .
2 .
המחיר הקובע עבור מוצר בסיס מקבוצת ברום, יהא לפי שני משתנים– היקף המכירות ל חברה שאין
לה יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון (להלן– צדדים ללא יחסים מיוחדים)
והיקף המכירות
ב
ישראל
– באופן הבא:
א.
אם באותה השנה היקף המכירות
לצדדים ללא יחסים מיוחדים
עלה על20%
, אזי המכירות
לצדדים ללא יחסים מיוחדים
יהוו מחיר ייחוס בעזרתו ניתן לקבוע את המחיר
הקובע עבור ברום
בעסקאות עם צדדים המקיימים יחסים מיוחדים עם בעל הזיכיון,. במצב דברים זה
בו יש מחיר
ייחוס לעסקאות, יש צורך להתחשב בהנחות כמות הניתנות במסגרת עסקאות לייצור מוצרי
המשך בישראל (לצורך החוק נקבע על כ-
40%
מסך המכירות בתחום הברום בשנה), וזאת נוכח
הר
צון למנוע פגיעה בתעשיית מוצרי ההמשך בתחום הברום, שה
י א עיקר השימוש במשאב טבע
.זה
בהתאם, לצורך קביעת מחיר קובע בעסקה בה יש מחיר ייחוס של עסקאות עם צד ללא יחסים
מיוחדים ,מוצע לבדוק את
היקף המכירות שבעל הזיכיון מבצע לצורך פעילות המשך הנעשית
בישראל על ידי חברה בעלת יחסים מיוחדים עימו (להלן– פעילות המשך בישראל) באופן הבא:
55
1)
אם היקף מכירות הברום עבור פעילות המשך בישראל אינה עולה על40%
, אזי המחיר
הקובע יהיה הגבוה מבין אלה–
המחיר בפועל
או
ממוצע מחירים
לצד ללא יחסים מיוחדים .
2)
אם היקף מכירות הברום עבור פעילות המשך בישראל עולה על40%
, אזי לצורך עידוד
תעשיית ההמשך בישראל, נקבע מנגנון הנחה במחיר, כאשר המחיר הקובע יהיה הגבוה מבין
אלה–
המחיר בפועל
או
%
65
מ ממוצע המחירים
לצד ללא יחסים מיוחדים
(כלומר, הנחה
של%
35
ממחיר הברום עבור התעשי )יה בישראל
או
מחיר מינימלי בגובה900
דולר
אמריקאי המהווה אינד
י קציה למחיר נמוך באופן חריג אל מול
נתוני מחיר הברום בפועל
בעשרות השנים האחרונות .
לעניין
עדכון המחיר המינ
י
מלי לפי סעיף זה
י , י קבע מנגנון עדכון המחיר בצו על ידי שר האוצר
אחת ל-5
.שנים, בהתחשב ברמות המחירים המקובלות בעולם
ב.
אם באותה השנה היקף המכירות
לצדדים ללא יחסים מיוחדים
אינו עלה על20%
, אזי לראות
בהיקף מכירות זה כ מחיר ייחוס
ש ,בעזרתו ניתן לקבוע את המחיר הקובע עבור ברום. משכך
המח יר הקובע יחושב, בהתאם להוראות סעיף20
כב(ג) לחוק מיסוי רווחים ולפי כללי החשבונאות
המקובלים (מנגנון
המכונה– מנגנון
NetBack
) .
ואלה הוראות סעיף20
:כב(ג) לחוק מיסוי רווחים
20
)כב. (ג
המחיר הנורמטיבי המשוקלל של יחידת ברום יחושב כממוצע המשוקלל
של המחיר הנורמטיבי של כל יחידות הברום שנמכרו לשם פעילות המשך בכל שנת
מס; לעניין זה, "המחיר הנורמטיבי", של יחידת ברום–
מחזור המכירות של מוצרי
המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים
להלן, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הברום ששימשו ל ייצור מוצרי
:ההמשך שנמכרו
(1)
( הוצאות המיוחסות לפעילות ההמשך כאמור בפסקאות1
( ) עד4
) להגדרה "רווח
תפעולי" שבסעיף20
ד(ב), לרבות פחת, לשם מכירת מוצרי המשך, למעט עלות רכישת
;ברום
(2) סכום השווה ל-
12%
ממחזור המכירות של מוצרי ההמשך המיוצרים במסגרת
פעילות הה.משך
סעיף34
המחיר הקובע למוצר בסיס
שנמכר על ידי חברה עם יחסים מיוחדים – ל אור העובדה שחוק זה מטיל
את משטר התשלומים המוגבר רק על מוצרי בסיס ורק על מכירות שמבצע בעל הזיכיון, עלינו להבטיח
שמי שמשיא את הרווח האמיתי ממוצרי הבסיס הוא בעל הזיכיון. משכך, מוצע לקבוע מנגנון לפיו אם
מוצר בסיס או מוצר מקבוצת מוצרי הבסיס לא נמכר על ידי בעל הזיכיון, אלא נמכר על ידי מי שיש לבעל
הזיכיון יחסים מיוחדים עימו, המחיר הקובע
בעסקה הרלוונטית בין בעל הזיכיון לאותה חברה עם יחסים
,מיוחדים עם בעל הזיכיון
יהיה הגבוה מבין אלה–
המחי ר שנקבע לפי סעיפים32
או33
,, לפי העניין
בעסקת בין בעל הזיכיון לצד בעל יחסים מיוחדים
או המחיר בפועל שנקבע בעסקה
בין החברה עם היחסים
המיוחדים לבין.צד ללא יחסים מיוחדים
סעיף35
56
המחיר הקובע למוצר בסיס אשלג שמשמש להפקת משאבי טבע– על מנת להבטיח ש בעל הזיכיון לא
מוכר
חומר כלשהו לחברה מחוץ לזיכיון , ושהיא מפיקה מאותו חומר
מוצר בסיס, בדגש על תחום האשלג
– מוצע לקבוע
כי
עבור אותו חומר שנמכר כ מוצר שלא בשלב שממקסם את ערכו כמוצר בסיס, המחיר
הקובע יהא כאילו היה מוצר בסיס מקבוצת מוצרי הבסיס אשלג, ובהתאם לסעי פים30
עד32
ו-
34
.בשינויים המחוייבים
,קרי, סעיף זה נועד כדי למנוע מצב בו בעל הזיכיון מוכר קרנליט
לדוגמא , לחברה
אחרת, ואותה חברה מפיקה מהקרנליט אשלג, כאשר במצב מעין זה, יהיו התמלוגים כאילו בעל הזיכיון
מכר אשלג.
סעיף
36
קביעת מחיר קובע לעסקאות כאמור בפרק זה
,נדרשת עבור קביעת גובה התמלוגים
כמפורט להלן
בתוספת השלישית
וכן לעניין גובה תשלום המס המוטל על בעל הזיכיון. כמפורט לעיל, המידע הרלוונטי
ביחס לפעילות בעל הזיכיון, נצבר הן ברשות המיסים, והן אצל הממונה. יחד עם זאת, מצב בו שני גופים
ממשלתיים מסווגים את אותן הע
סקאות בהתבסס על אותם סע יפי חוק בנפרד, הוא מצב לא יעיל ולא
.רצוי בהתאם מוצע כי סיווג עסקאות כאמור בפרק זה יעשה על ידי רשות המיסים, שהוא הגוף בעל
המומחיות והסמכויות הרחבות ביותר בתחום סיווג עסקאות, תוך התייעצות עם הממונה, לו יש מומחיות
ייחודית בפעילות ים המל
ח .. סיווג זה יחול גם לעניין התמלוגים וגם לעניין מס
,בנוסף
ולמען הסדר הטוב מוצע להבהיר כי חוק הזיכיון אינו מצמצם מן הסמכויות הנתונות לרשות
המיסים לסווג עסקאות לפי
סעיף85
לפקודת מס הכנסה וסעיף20כב לחוק מיסוי רווחים.
פרק
ו': תנאי הזיכיון
סעיף37
מכוח
חוק זה שר האוצר יקצה
זיכיון שיוענק לזכיין העתידי לידי המדינה, שיכלול תנאים, הגבלות
וחובות שיוטלו על בעל הזיכיון
מכוח החוק . סעיף זה נותן הסמכה לכלול את ההוראות הבאות בשטר
הזיכיון– (1) תנאים שיוטלו על בעל הזיכיון לצורך הבטחת הפקה סדי
ר ה וממצה של מוצרי הבסיס על
מנת להבטיח את חלקה הראוי של המדינה, ומגבלות שעניינן הבטחה כי בעל הזיכיון הוא היחידי המורשה
;להפיק מוצרי בסיס מים המלח(2
)
תנאים לעניין מתן זיכיונות משנה על ידי בעל הזיכיון, ואופן הפיקוח
;והאישור שיידרש לצורך כך(3
)
רשימה של מוצרי בסיס ומוצרי המשך עבור הזיכיון, אשר יהווה נקודת
;פתיחה לפרק ה' לעיל (4)
תנאים, מחירים וכמויות לעניין מכירת מוצרי בסיס מים המלח ללקוחות
ישראלים, ובשים לב ל
הסדרים שנועדו לשמר פעילות תעשיות המשך בישראל ,המבוססות על הפקת
המשאבים בזיכיון ים המלח ,והכל בכפוף להית
כנות כלכלית של כלל הצדדים ;
(5
)
תנאים לעניין שמירה
על ערכי הטבע והגנה על הסביבה, לרבות חובות לשיקום ולשמירה על תשתיות ציבוריות( ;
6)
תנאים
לעניין שימוש בקר
ק עות שהוקצו לבעל הזיכיון שלא על פי חוק זה, וכן לעניין אפשרות לתת לגורמים
( ;אחרים לעשות שימוש בקרקעות או לפעול בשטח שניתן לבעל הזיכיון7
)
תנאים בדבר פיצויים ובטוחות
(לדוגמת ערבויות, ביטוחים והתחייבויות) שבעל הזיכיון או בעליו מתחייב בפני המדינה לצורך הבטחת
ק ,יום הוראות החוק ושמירה על ערכי הטבע והסביבה לרבות לעניין תשלום בגין עירום מלח בשטח
( ;הזיכיון8
) תנאים בדבר מסירת מידע לממונה ולמינהלת בכל דבר ועניין הנוגע לזיכיון ולעמידת בעל
( ;הזיכיון בתנאיו9
)
תנאים
הנדרשים בהיבטי חוץ וביטחון ;
(
10
)תנאים בדבר דיווח תקו פתי לעניין
57
מכירות, הוצאות והכנסות של בעל הזיכיון או של חברות בעלות קשר תאגידי לבעל הזיכיון אחרות
המוכרות או ה ;רוכשות מוצרים מים המלח(
11
)תנאי
ם
בדבר ביצוע, דיווח ובקרה על תשלומים מכוח
;חוק זה(
12) תנאים ו כללים לעניין העברת מידע
ו
חובת פרסום מידעים על ידי בע
ל הזיכיון לציבור( ;
13
)
תנאים בדבר תחזוק הנכסים והמתקנים הנחוצים לפעילות הזיכיון .
עוד יובהר כי שר האוצר ראשי לקבוע את תנאי הזיכיון בהתאם לסוג הזיכיון, לדוגמא–
יתכן כי תנאי
.הזיכיון שיקבעו לזיכיון המרכזי יהיו שונים תנאי הזיכיון שיקבעו לזיכיון נוסף
'פרק ז: שטח הזיכיון
סעיף38
בדומה להסדר הקבוע בחוק הזיכיון,הישן מוצ
ע להקצות בחוק
קרקעות לבעל הזיכיון למשך תקופת
.הזיכיון ולצורך מימוש הזיכיון ,סמכות להקצות את הזיכיון, ללא הקצאת הקרקעות כמוצע בסעיף זה
.היא במידה רבה לא אפשרית
,בהתאם למפורט לעיל
מוצע כי שטח הזיכיון שיוקצה לזכיין העתידי לפי חוק זה
יכלול את
השטחים
הנדרשים ל
ליבת הפעילות התעשייתית ההכרחית להפקת המשאבים שיינתנו לו,
ויגרעו משטח הזיכיון
שטחים שאינם נדרשים לצורך כך ,כמפורט בתוספת הראשונה לחוק
. צמצום
השטחים האמור, יצמצם
קונפליקטים בין השימושים השו נים ובין האזורים בעלי הערכיות והחשיבות האקולוגית, הנופית
והסביבתית המשמעותיים באזור אל מול צרכי התעשייה , וזאת מבלי לפגוע בפעילות
התפעולית
של בעל
הזיכיון
. תחום השטחים שיינתנו ל
בעל הזיכיון
יאפשר לו את היכולת לבצע את כלל הפעולות והפעילויות
השוטפות עבור
תהליכי
.הפקת המשאבים
בזיכיון ייקבעו השימושים במקרקעין שיוקצו כאשר בחלק מהמקרקעין
יוקצ
ו ל
בעל הזיכיון
עבור
ליבת ה
פעילות תעשייתית ולא ניתן יהיה לעשות שימוש ציבורי או מעבר של הציבור בשטחים אלו ללא
אישור של
.בעל הזיכיון
,בנוסף
בחלק מהמקרקעין יוקצו לבעל הזיכיון זכויות שימוש ייעודיות לצרכיו
התעשייתיי
ם
אולם
יתאפשרו שימושים נוספים באישור המדינה, לרבות שימושים ציבורים (
'לדוג –
בריכת האידוי
'מס5
.)אשר משמשת גם לצרכי תיירות
,לאור העובדה שהקרקעות הן חלק מהזכויות הניתנות לבעל הזיכיון לצורך הפעלת הזיכיון והן כוללות
את כל המפעלים
התעשייתיי
ם
ובריכות האידוי שבלעדיהם אין משמעות לזיכיון, רכיב המקרקעין הוא
חלק אינטגרלי מדמי הזיכיון אותם משלם בעל הזיכיון בגין הזיכיון , בהתאם לאמור בסעיף22
.
,אולם
אם בעל הזיכיון יעשה שימוש בקרקעות שהוקצו לו כחלק משטח הזיכיון, שלא ל ,צורך מימוש הזיכיון
לרבות לצורך הקמת מפעל המשך על ידי חברה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון – י
ידרש
אישור הממונה
לשימוש כאמור ו ,בעל הזיכיון לשלם דמי חכירה בהתאם לשומה שתיקבע על ידי רשות מקרקעי הישראל
וזאת בעבור החלק היחסי בהתאם לחלקיות השימוש בקרקע לצורך הזיכי .ון
כמו כן, מוצע לקבוע הסדר
)כאמור בסעיף קטן (ה
שלפיו במקרה שבו בעל הזיכיון לא עושה שימוש
בשטחים לצורכי הזיכיון ולא הציג תוכנית לשימוש עתידי באמצעותו
או שהשטחים נדרשים לטובת מתן
זיכיון נוסף להפקת משאבי טבע מים המלח מכוח חוק זיכיון זה ,
יוכל השר, בהמלצת הממונה ולאחר
שנתן לבעל הזיכיון הזדמנות
להשמיע
,את טענותיו לגרוע שטחים אלו משטח הזיכיון ולהשיבם לידי
58
.המדינה ,באופן הופכי
כמוצע ב
סעיף קטן
,(ד), רשאי השר בהמלצת הממונה ובהתייעצות עם המנהלת
להגדיל את שטח הקרקעות ככל שנדרש לצורך פעילות בזיכיון
, וזאת לאחר פרסום לציבור
על כוונתו
כאמור .
סעיף39
,המדינה הרשות המקומית, הממשלה או זרוע ביצוע של הממשלה וכן כל רשות מוסמכת אחרת
המופקדת על עבודות ציבוריות תורשנה לבצע עבודות ציבוריות בשטח
,הזיכיון ובלבד שהעבודות לא
תפרענה במידה בלתי סבירה לפעילות התעשיית ית, שלא
תגרומנה
נזק לרכוש ולתשתיות
בעל הזיכיון
וכן
תינתן לבעל הזיכיון,, ככל הניתן
.הודעה מראש על ביצוע העבודות
הגדרת "צרכי ציבור" לעניין סעיף זה תהא כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-
1965
.
סעיף40
בהיבט הסביבתי
על בעל הזיכיון לפעול לשימור ערכי הטבע והמורשת בשטח הזיכיון, וכן לוודא כי
אין בפעילותו פגיעה בערכים אלו. כפועל יוצא מכך, כל פגיעה שנגרמת כתוצאה מפעילותו, יפעל בעל
הזיכיון לשקמה מוקדם ככל האפשר, בין אם תקופת הזיכיון שלו עודנה בתוקף ובין אם נגמרה. לעניין
אכיפת סעיף זה, כאמור בסעיף37
(5) ו-(7)
,הז
יכיון שיוענק לזכיין העתידי לידי המדינה יכלול תנאים
בדבר פיצויים ובטוחות (לדוגמת ערבויות, ביטוחים והתחייבויות) שבעל הזיכיון או בעליו מתחייב בפני
המדינה לצורך הבטחת קיום הוראות החוק ושמירה על ערכי הטבע והסביבה .
מבלי לגרוע מהאמור, בעל הזיכיון יאפשר למדינה, ל ,חברה הממונה או לרשות, וכן לבעל זיכיון קודם
לבצע בשטחו כל פעולה לטובת שיקום מפגעים סביבתיים. בנוסף, כאמור בסעיף37
(8
), יקבע בזיכיון
.חובות הדיווח של בעל הזיכיון, בין היתר לעניין דיווחים מיידים אודות מפגעי סביבתיים
סעיף41
על אף הקצאת השטחים לבעל הזיכיון ל
צורך הפעילות התעשייתית,
שטחים רבים משטח הזיכיון
הינם שטחים שעוברים בהם תשתיות ציבוריות ותשתיות תיירותיות, לצד שמורות טבע ואזורים בעל ערך
לציבור כולו. זאת ועוד, שטחי המלונות באיזור עין בוקק נמצאים על חופה של בריכת האידוי הידועה
'בשמה כבריכה מס5, שהינה בריכה תפעולית של מפעלי ים ה
מלח. על כן, על בעל הזיכיון
לאפשר גישה
לשטח לכלל הציבור, וזאת באופן שימזער את הפגיעה בפעילותו התעשייתית ובהתאם לתנאים שיקבעו
בזיכיון.. מובן שלשטח המפעל, כמו כל מפעלי התעשיות בארץ, לא תהיה גישה לציבור
'פרק ח: דיווח ופרסום
סעיפים42-43
ים המלח הוא משאב טבע ייחודי., והשימוש התעשייתי בו נעשה עבור רווחת הציבור בהתאם
ישנה
.חשיבות רבה לכך שהפעילות התעשייתית של בעל הזיכיון תיעשה בשקיפות מרבית
לפיכך, מוצע לקבוע
חובת לפרסום פומבי של נתונים על ידי בעל הזיכיון, אחת לשנה, אודות סכום התשלומים ששילם למדינה
וכן .על תשלומי המס
בנוסף, מוצע לקבוע חובת דיווח תקופתית של
השר
לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על
59
הבטחת מטרות החוק בשנת הקודמת.. מוצע כי דיווחים אלו יהיו חשופים לציבור
מוצע כי הדיווח
התקופתי יכלול, בין היתר, מידע בנוגע להיבטים הבאים –
סכום התשלומים שקיבלה ה מדינה מבעל
הזיכיון; שינויים שבוצעו בזיכיון, ככל שהיו כאלו; פעולות שנעשו לטובת פיקוח על בעל הזיכיון בהוראות
.הזיכיון
חובות נוספות וספציפיות
בדבר דיווח, פרסום ומסירת מידע שיוטלו על בעל הזיכיון י
י קבעו במסגרת
,הזיכיון כאמור בסעיף37
לתזכיר.
'פרק ט: ם סיו
הזיכיון
לאור העובדה ש הזיכיון והכלול בו, לרבות הקרקעות והנכסים, הינם
בעל
י ערך כלכלי רב,
אשר
אי הסדרת
ם
עלולה לעורר קשיים ובכך לפגוע בערך הזיכיון –
מוצע לקבוע הסדרים ברורים שיחולו בשנים האחרונות
של הזיכיון הנוכחי ובתקופת המעבר לאחר תום זיכיון זה , במטרה לאפשר העברה סדורה ורציפה, ככל
הניתן, של הפעילות עם פקיעת הזיכיון הנוכחי וכניסת הזיכיון החדש לתוקף.
סעיף44
לצורך היערכות המדינה לקראת סיום הזיכיון
, מוצע כי בעל הזיכיון יציג לממונה ול
מנהלת
תוכנית
לסיום הזיכיון. התוכנית תפורסם במהלך הרבעון הראשון של השנה
השביעית לפני תום תקופת הזיכיון .
התוכנית תכלול, בין היתר, תוכנית לתחזוקה ושדרוג המתקנים, הנכסים, הבריכות והציוד הקיים בשטח
הזיכיון עד למועד תום הזיכיון באופן שישמר או ישיא את ערכם, וזאת על מנת להבטיח כי כלל הנכסים
אשר
יועברו לקניין המדינה בתום תקופת הזיכיון , כאמור בסעיף46
,להלן
יהיו במצב ראוי; תכנית
לשיקום סביבתי בשטח הזיכיון, וזאת על מנת לשמר וליישם את עקרון "המזהם משלם"; תכנית עסקית
לניצול מסחרי מיטבי של הזיכיון עד לתומו; כל דרישה שיציג הממונה במטרה לאפשר את סיום הזיכיון
תוך שמירה על התכליות הקבועות בחוק.זה בתקופת הזיכיון שנותרה ובתקופה שלאחר סיומו
הממונה יהיה רשאי לאשר או לאשר בתנאים את התוכנית לתום הזיכיון שיציג בעל הזיכיון, עד120
ימים מיום הצגתה, וכן יהיה רשאי לדרוש ערובות או בטוחות לביצוע התוכנית באופן מיטבי. באשר
לדרישות לעניין שיקום סביבתי כאמור, ה ממונה יפנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לקבל הסכמתו
.למוצג בתוכנית תום הזיכיון
סעיף45
,בעת תום הזיכיון שניתן לפי חוק זה
הממונה
יודיע לבעל הזיכיון אם בכוונת השר ל
הקצ
ו ת זיכיון חדש
במקום הזיכיון הקיים, או שבתום התקופה תושב הפעילות של הזיכיון לידי המדינה. בהתאם להודעת
הממונה
יוטלו
:על בעל הזיכיון החובות הבאות
1 .
החליט השר כי
לא י
ו,קצה זיכיון חדש במקום זיכיון שניתן לבעל הזיכיון
על בעל הזיכיון להעביר את
כלל הנכסים והמקרקעין לי ה די
מדינה . הנכסים שיועברו יהיו במצב תקין, ויועברו בלוחות זמנים
.ובאופן שיקבע על ידי הממונה, למעט אלו שידרוש הממונה להסיר חלף השבתם במצב תקין
2 .
באם השר
יחליט להקצות
זיכיון חדש במקום זיכיון שניתן לבעל הזיכיון, בעל הזיכיון ישתף פעולה
,עם בעל הזיכיון החדש ויעביר לידיו ולידי הממונה את כל המידע הנדרש לצורך תפעול שוטף ומיידי
של המפעל
, על מנת להבטיח את ההמשכיות העסקית של הפעילות ,. בנוסף בעל הזיכיון יידרש לקבל
60
,את אישורו של הממונה
מבעוד
מועד
, על כל חוזה או הסכם (לרבות הסכ מי שכר או )עבודה קיבוצי
עליהם בעל הזיכיון מבקש לחתום, ו
אשר הינם חוצי זיכיון מעבר לתום תקופת הזיכיון . לצורך
האמור, ולכל צורך אחר למען היערכות לסיום הזיכיון, הממונה יהא רשאי לערוך בדיקת נאותות
.לבעל הזיכיון, ותינתן לו כל הגישה והמידע שהוא נדרש לצורך ביצוע בדיקת נאותות זו
3 .
בין
אם יוקצה זיכיון חדש א
ם
,לאו מועד תום הזיכיון אינו פוטר את בעל הזיכיון מהשלמה, על
חשבונו, של שיקום וטיפול במפגעים סביבתיים בשטח הזיכיון שנוצרו בתקופת זכיונו, וזאת בהתאם
.לכל חובה שהוטלה על בעל הזיכיון מכוח כל הוראת דין, הסכם או פסק דין
,כלומר בעל הזיכיון
ישיב את מצב שטח הקרקעו ת בזיכיון למצב תקין ויישא באחריות לתיקון ושיקום כל
מפגע סביבתי
שנוצר במהלך תקופת הזיכיון
, בהתאם לכל דין.
על
בעל זיכיון להבטיח את הסדרת וטיפול המפגעים,
.במידת האפשר, טרם פקיעת הזיכיון הנוכחי עם זאת
, אם ב
מועד העברת הזיכיון נותרו מפגעים
,בשטח יטופלו מפגעים אלו או
ישירות
על ידי
בעל הזיכיון הישן
, או ש יטופלו במימון
בעל הזיכיון ו על
ידי
בעל זיכיון עתידי, אם הטיפול בהם על ידי בעל הזיכיון הישן
.יפגע בפעילותו של בעל זיכיון עתידי
כמו
כן , בעל הזיכיון לא יגביל בשום צורה את המדינה או בעל זיכיון עתידי באופן שיפגע ביכולת
להעביר את הזיכיון, לרבות ההגבלות המפורטות
בסעיף45
(ג ) לחוק זה, שעניינם מעבר עובדים, קבלני
משנה וספקים.
סעיף46
בתום תקופת הזיכיון, כלל הנכסים המצויים בשטח הזיכיון ונדרשים לצורך הפעלת הזיכיון יועברו
לקניין המדינה
לרבות נכסים לא מוחשיים הנדרשים לפעילות הזיכיון. בעל הזיכיון יהיה זכאי לקבלת
תשלום מהמדינה
בעד
הנכסים אשר עברו לקניין המדינה. יודגש כי העברת הנכסים לקניין המדינה היא
פעולה המתרחשת באופן ישיר עם תום הזיכיון, ללא קשר להעברת התשלום
בעד
.הנכסים זאת
נוכח
פקיעת
הזיכיון מכוחו הם הוחזקו על ידי בעל הזיכיון, כאשר העברתם לידי המדינה היא
לצורך הבטחת
.ההמשכיות העסקית והרציפות התפקודית של המפעילים
בסעיף קטן (א) מוצע כי ביחס לזיכיון מתוקף חוק זה, בתום תקופת הזיכיון, יעביר בעל הזיכיון את
הנכסים כאמור ל
קניין ה מדינה, וזאת בתמורה לתשלום בגובה ערך הנכסים כפי שהם מוכרים לעניין פחת
,לתשלום קרי
כפי שהם מופיעים בדו"ח המאושר לתשלום לרשות המיסים
(כלומר, כפי שהם מופיעים
בטופס י"א–
)טופס רכוש קבוע.ובכפוף לעמידה בתוכנית לתום הזיכיון לשביעות רצון הממונה
עוד מוצע
( בסעיף קטן
ג)
כי הממונה יהא רשאי להורות לבעל הזיכיון או לחברה בעלת קשר תאגידי
לבעל הזיכיון להעביר לקניין המדינה, כחלק מההסדר האמור לעיל, גם נכסים
ש אינם בשטח הזיכיון, אך
.נדרשים לצורך הפעלת הזיכיון התשלום
בעד
( נכסים אלו יעשה באותו אופן כאמור בסעיף קטן
ב ,)
ונכסים
.אלו יקומו לקניין המדינה עם העברת תשלום זה לפי החלטת הממונה
סעיף47
על מנת לאפשר מעבר חלק של הפעילות הזיכיון בין
בעל הזיכיון הישן לבעל הזיכיון
,כאמור לעיל
לשמר ככל הניתן את תעסוקתם של עובדי המפעלים בשטח הזיכיון, ולהבטיח קיומו של מכרז תחרותי
להקצאת
זיכיון על פי חוק זה – מוצע לקבוע הוראות המעבר בין חוק זיכיון זה לבין חוק הזיכיון הישן
ש יחולו
על בעל הזיכיון הישן . ההסדרים המוצעים אולי בקנה אחד עם הוראות הדין הקיים, ונועדו לייצר
61
ודאות לכל הצדדים, כמפורט להלן :
1 .
מכירות ומלאים לאחר תום הזיכיון –
חוק הזיכיון הישן כולל ההוראות הנוגעות לתשלומים למדינה
בעדו , ימשיכו לחול על כל מכירה של מוצר שהופק מים המלח בתקופת הזיכיון הישן, על ידי בעל
זיכיון ישן . ואולם, אם חברה בעלת קשר תאגידי לבעל הזיכיון הישן תהיה גם בעל הזיכיון על פי חוק
זה, י
ח
ולו לעניין המלאים א
שר יוצרו בתקופת הזיכיון הישן הוראות חוק זה , וזאת בשל הקושי לייצר
שני מנגנוני תשלומים שונים ביחס
לגורמים קשורים .
2 .
הסכמים –
במסגרת המכרז להקצאת הזיכיון, הממונה יהיה רשאי להגדיר כי בעל זיכיון חדש ייכנס
בנעלי בעל זיכיון ישן, ב
יחס ל
הסכמים מסוימים אשר הממונה סב ור כי הם
ישיאו את ערך הזיכיון.
המטרה של סעיף זה היא לאפשר לבעל הזיכיון הישן להיכנס להסכמים ארוכי טווח שיש בהם ערך
.כלכלי גם לבעל הזיכיון העתידי
3 .
זכות הקדימה –
מוצע לבטל את סעיף25
לחוק הזיכיון הישן
" שלפיו
אם אחרי פקיעת הזכיון תרצה
הממשלה להציע זכיון חדש להפקת מלחי-מחצב ,מחצבים וכימיקלים מים המלח לאיזה אדם שהוא
שאינו בעל הזכיון ,תציע הממשלה ראשונה לבעל הזכיון זכיון חדש בתנאים לא פחות נוחים מאלה
שהיא אומרת להציעם לאותו אדם אחר". ביטול סעיף זה מוצע
נוכח חובתה המוגברת של המדינה
לפעול באופן שוויוני בעת הקצאת משאבי טבע, בדגש על מכרז בו הספק הזוכה יהווה היצרן היחיד
,במדינת ישראל של המוצרים המיוצרים בידי בעל הזיכיון לצורך יצירת מכרז תחרותי
ו השאת הערך
הכלכלי
של הזיכיון לטובת כלל הציבור וכמו כן נוכח חלוף הז מן שמאז חקיקתו של הסעיף והרווחים
שהשיא בעל הזיכיון הנוכחי מהזיכיון הקיים.
בהתאם, על הקצאת הזיכיון העתידי על פי חוק זה
חי ולו הוראות סעיף16
לתזכיר, לעניין הקצאת הזיכיון .
'פרק ט:
הוראות שונות
סעיף48
מוצע לקבוע כי
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות למאסדר על פי דין ואין בהם כדי
לגרוע מאחריות וחובות בעל הזיכיון על פי דין ,ובכלל זה חובות תשלום החלות עליו ,אלא אם נכתב באופן
מפורש אחרת בחוק זה שהוראות דין אינן חלות.
סעיף49
סעיף זה מסמיך את שר
האוצר להתקין תקנות וכללים לביצוע החוק .
סעיף זה בא להוסיף על סמכויות
שונות להתקנת תקנות וכללים שהוענקו
ל
שר ה אוצר, בהוראות שונות של החוק
המוצ ע. עוד מוצע כי שר
האוצר יהא רשאי לשנות בצו את התוספות לחוק זה, כאשר שינוי התוספת הרביעית תעשה גם באישור
.ועדת הכלכלה של הכנסת
סעיף50
מוצע לתקן את החוקים:הבאים
(א)
תיקון
חוק אוויר נקי, התשס"ח-
2008
–
לפי
לוחות הזמנים
הקבועים בחוק, על חברת
י"ה מ
, להגיש
בקשה להיתר פליטה אחוד עד לשנת2030
על פעילות הפקת משאבי טבע מים המלח . על מנת
לאפשר לבעל הזיכיון החדש להיערך להגשת הבקשה, מוצע לקבוע מועד חדש, והוא כשנתיים לאחר
62
תחי לת הזיכיון לפי חוק זה, ביום1
בינואר2032
.
(ב)
תיקון סעיף109
(2) ל פקודת המכרות–
מוצע לקבוע כי בעל זיכיון מכוח חוק זה יידרש לרישיון
.כרייה וחציבה, על אף שאלו נעשים לצורך שימוש עצמי
(ג)
תיקון התוספת הראשונה ל
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-
2000
–
מוצע להוסיף
לתוספת הראשונה לחוק כי עתירה כנגד החלטה של השר או הממונה לפי חוק זיכיון זה, תהיה
בסמכותו של בית
ה
משפט לענינים מינהליי .ם, כאמור בחוק בתי משפט לענינים מינהליים
בנוסף לתיקון דברי החקיקה, מוצע, למען הסדר הטוב, לבטל מספר דברי חקיקה אשר כבר אינם
בת
וקף אולם עוסקים בזיכיון ים המלח. החוקים הרלוונטיים נחקקו בשנות ה-
90
ו
במקור נועדו
על
מנת"לאפשר למי
ה
להמשיך את פעילותה השוטפת
בשטח הזיכיון
במסגרת הכפפתה פעילות החברה
בזיכיון לחוק התכנון והבניה
, באופן שלא יפגע בהפעלת הזיכיון . לאור העובדה שחלק מדברי החקיקה
חו,קקו כהוראות שעה לעבודות מסויימות שכבר בוצעו והסתיימו, וחלק עבור קבלת רישיון שכבר ניתן
הביטו
ל כעת נעשה למען הסדר הטוב בלבד:
(ד)
ביטול
חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ"ד-
1994
–
חוק
זה הינו הוראת שעה ה"נועדה לאפשר למי
ה להמשיך א
ת פעילותה השוטפת ואת ת
ו כניות הפיתוח
בשטח הזיכיון, המפורטות בתוספת לחוק , תוך בקרה על כך שלא יהיה בהם כדי לגרום למפגעים
סביבתיים .
(ה)
'ביטול פרק י2 ל
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-
1965
–
'פרק י2 הוא הוראת שעה , הצמודה להוראות
חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה( )הוראת שעה לעבודות מסוימות), התשנ"ד-
1994
, שה חילה את
הוראות החוק האמור
על עבודות מסויימות שלא היו כלולות במסגרתו, ואשר בעל הזיכיון הישן
,ביצע בשטח הזיכיון הישן
ו
נדרש
ות
.לצורך הגשמת התכליות וההוראות מכוח חוק הזיכיון הישן
(ו)
ביטול סעיף3א ל
חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-
1968
–
הסעיף קבע כי יש לראות את העסקים
והעבודות טעוני הרישוי של בעל הזיכיון הישן במועד חקיקת הסעיף ככאלו שניתן להם רישיון לפי
חוק רישוי עסקים. ה סעיף נחקק על מנת
שלא לפגוע בתפקוד התקין של בעל הז
י כיון הישן בשל
המעבר ממצב שבו הוא לא חב ברישוי עסקים למצב שבו מחילי
ם עליו את החוק האמור , שהוא
המצב הנוהג כיום .
התוספת הראשונה
נוכח מורכבות הפיקוח הנדרש בשטח הזיכיון ,
על מנת לאפשר לרשות מרשויות המדינה להפעיל את
סמכויותי
ה בצורה יעילה,
,וכן על מנת להביא להקצאת משאבים ומומחיות אופטימליים מוצע כי לחברה
הממונה יהיו סמכויות פיקוח מיוחדות לביצוע תפקידי פיקוח על בעל זיכיון לפי חוק זה אשר יבוצעו
בהסכמת הממונה ולבקשת הרשות כאמור. יודגש כי ביחס לסמכויות המיוחדת לחברה הממונה לא תהא
.סמכויות אכיפה, אלא סמכויות פיקוח מיוחדות בלבד יצוין כי הסדר דומה קבוע ב
חוק גנים לאומיים ,
שמורות טבע ,אתרים לאומיים ואתרי הנצחה ,תשנ"ח-
1998
ביחס לפעולתה של
הרשות לשמירת הטבע
והגנים הלאומיים
.בפעולתה עבור רשות מרשויות המדינה שמנויה בחוק האמור
63
סמכויות הפיקוח אשר החברה הממונה תהיה מורשית לבצע כלפי בעל הזיכיון, יהיו רק אלו המוגדרות
.בחוקים המנויים בתוספת זו
התוספת השנייה
מטרת המינהלת לענייני זיכיון ים המלח הינה לייצר תיאום והשקה בין כלל המאסדרים הפועלים
בתחום הזיכיון או הקשורים לחוק הזיכיון, וזאת בשל הרגולציה הייחודית המוטלת על בעל הזיכיון מכוח
חוק זה וחוקים אחרים, וכן .ועל מנת לייצר יעילות בפיקוח של המדינה על פעולות בעל הזיכיון,ואולם
מוצע כי
אסדרה המנויה בתוספת השנייה לחוק
לא
תותנה בקבלת אישור של המינהלת,
אלא
ת בוא לידיעת
חברי
ה .
תנאי
ה
אסדרה ה
מפורטים בתוספת זו הינם תנאי אסדרה ייעוד
י
ים ה כוללים הוראות ותנאים
פרטיים המחייבי ם את בעל הזיכיון ונמצאים בסמכותם של אותם הגופים החברים במינהלת, אשר יכולים
לקבוע
אסדרות אלה על בעל הזיכיון ללא אישור המינהלת, אך על מנת לייצר תמונת מצב מקיפה של
המינהלת על בעל הזיכיון נדרש להביאן לידיעת המינהלת כאמור , והכל כאמור בסעיף13
לתזכיר .
התוספת ה שלישית
תמלוג נגזר ממחזור המכירות,
של כל
קבוצת מוצרי בסיס בנפרד
כמפורט בסעיף28
, ולא מרווחיות
.החברה
ממחזור המכירות יש לנכות את ההוצאות השונות הכרוכות בייצור המוצר, אולם כיוון
ש,ההוצאות והתפוקות בים המלח הן קבועות באופן יחסי, ובוודאי בעלות מחזוריות קבועה
מוצע לקבוע
ניכוי שהוא בעיקרו נורמטיבי למעט מספר חריגים קטן. כמו כן, כיוון
שהמשתנה המרכזי המשפיע על
רווחיות בעל הזיכיון קשור לרמות המחירים של המוצרים המופקים מים המלח
מוצע לקבוע מנגנון
פרוגרסיבי ביחס לתמלוג
ים כפונקציה של מחירי משאבי הטבע .
מנגנון התמלוגים:הינו כדלקמן
סעיף2(א) לתוספת השלישית –
מוצע לקבוע כי בעל הזיכיון ישלם תמלוגים בעד כל שנת מס, כאשר
תמלוגים אלו י חושבו ,ממחזור ההכנסות של כל קבוצת מוצרי בסיס בנפרד, לפי המדרגות המפורטות
.הקובעות אחוז תמלוג מחלק מחזורי הכנסות
סעיף2(ב) לתוספת השלישית –
,לאור העובדה שמחזורי ההכנסות, וכך גם כלל המכירות של בעל הזיכיון
הינם בדולר אמריקאי, מוצע כי הסכומים האמורים בסעיף2
(א) לעיל יהיו בהתאם לשער היציג של הדולר
של ארה"ב כפי שמפרסם בנק ישראל בתחילת שנת המס
. בנוסף, אחת ל-5
שנים, והחל משנת המס של
2030, יתעדכנו סכ .ומים אלו בהפרשי ההצמדה בהתאם לשיעור שינוי המדד
סעיף3 לתוספת השלישית –
על מנת לפשט את מנגנון
,גביית התמלוגים ונוכח היציבות היחסית של
,הוצאות התפעול הכרוך בהפקת משאבים מים המלח במבט רב שנתי
מוצע להטיל את התמלוג ממחזור
המכירות ו לקבוע ניכוי של0.5
נקודות אח וז מתוך שיעור התמלוג
בעד הוצאות המ
ו כרות בניכוי. הוצאות
אלו יכללו הוצאות אריזה, הובלה וביטוח, אך לא יכללו הוצאות הובלה
ושילוח בינלאומיות, אותן בעל
הזיכיון יורשה לנכות בפועל וזאת בשל אופי
ין
תנודתי. מנגנון ניכוי הוצאות זה דומה במהותו למנגנון
הנקבע במסגרת
פסק
הבוררות,
35
שקבע ההפחתות המותרות (למעט הובלה בינלאומית
)וביטוח
לנורמטיביות ,כלומר להפחתות שאינן קשורות להיקף ההוצאה של מי"ה בפועל ,אלא להפחתה בסכום
35
ראו את
פסק הבוררות בין המדינה ל ביןICL
מיום
28.04.2019
64
קבוע או בשיעור קבוע ,זאת במטרה למנוע סרבול בכל הקשור לבדיקת נאותות ההוצאות בפועל.
סעיף4 לתוספת השלישית –
מוצע כי בעל הזיכיון ישלם לממונה את התמלוגים כאמור בתוך30
יום
ממועד הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה (כלומר, הדו"ח הכספי השנתי של ה-
SPC
), בעבור אותה שנת
.מס
סעיף5 לתוספת השלישית –
מוצע לקבוע כי התמלוגים הסופיים שישולמו לממונה בעד שנת מס מסוימת
יהיו בהתאם לשומ ה מתוקנת וסופית שתיקבע על ידי פקיד שומה בהתאם לסמכותו לפי חוק מיסוי
רווחים ולפי פקודת מס הכנסה. כלומר, בעל הזיכיון ישלם לממונה את התמלוגים לפי סעיף4
לתוספת
כמפורט לעיל, ובמועד השומה הסופית תבוצע התחשבנות בין בעל הזיכיון לבין הממונה באופן הבא–
כאמור בסעיף
קטן (א), אם השומה הסופית תיקבע כי יש להגדיל את תשלום התמלוגים השנתי, ישלם
בעל הזיכיון לממונה את יתרת התמלוגים הנדרשת (כלומר, את תשלום התמלוגים המעודכן בהתאם
לשומה הסופית בניכוי התשלום ששולם בהתאם לסעיף4
;)בהתאם למוצע
בסעיף קטן (ב), אם השומה
הסופית תיקבע כי יש להקטין את תשלום התמלוגים השנתי, תיזקף לזכות בעל הזיכיון הסכום העודף
לתשלום התמלוגים בשנה העוקבת. ההתחשבנות הנ"ל תיעשה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בהתאם
.לעניין
סעיף6 לתוספת השלישית –
על מנת שיוכל הממונה להפעיל את סמכותו ולגבות את התמלוגים באופן
יעיל ., מוצע להחיל את פקודת המיסים (גביה) על תמלוגים לפי חוק זה
התוספת הרביעית
כאמור לעיל בסעיף24
,לחוק השלב הראשון בהפקת משאבי הטבע מים המלח הוא שאיבת מי ים
המלח מהאגן הצפוני של ים המלח אל מערכת הבריכות שנמצאת באגן הדרומי , לצורך אידוי המים כחלק
מהליך הפקת
המוצרים .
על מנת שבעל הזיכיון יפנים את ההחצנות השליליות של שאיבת המים ממימי
,ים המלח
מוצע לקבוע מנגנון המ
תבסס על
,עלות להיקף האידוי השנתי בש"ח למ"ק
כמפורט לעיל ולהלן .
בנוסף נקבע מנגנון תשלום נוסף
שלו
עלות נמוכה יותר
, ושמתי
חס י להיקף המים המחלחלים
, וזאת, בנוס ף
,להפנמת ההחצנות השליליות כאמור כדי לתמרץ את בעל הזיכיון לנקוט בצעדים כדי למזער ככל הניתן
.את החלחול, ואף נקבע תשלום גבוה יותר אם החלחול עולה מעבר לכמות מסוימת
ה
מנגנון
:הינו כדלקמן
סעיף2(א) לתוספת הרביעית –
מוצע לקבוע חובת תשלום ביחס למים הנשאבים מים המלח ושאינם
.מוחזרים באופן עילי לים המלח
סעיף2(ב) לתוספת הרביעית –
( מוצע לקבוע שלוש מדרגות תשלום: המדרגה הראשונה שבפסקה1)
מתייחסת להיקף המים המתאדים מדי שנה, וקובעת תשלום של0.65
ש"ח למ"ק בגינם; המדרגה השנייה
( שבפסקה2
) לתוספת מתייחסת להיקף חלחולים מינימלי שלגביו מוצע לקבוע היקף תשלום בגובה5%
( מהתשלום בפסקה1
( ); המדרגה השלישית שבפסקה3
) מתייחסת להיקף חלחולים גבוה מהמינימלי
שלגביו מוצע לקבוע תשלום בגובה10%
( מהתשלום הקבוע בפסקה1
.)
סעיף2(ג) לתוספת הרביעית – נו כח ריבוי המשתנים המשפיעים על היקף האידוי, מוצע כי מדי5
,שנים
יעודכן היקף האידוי על ידי השר, בצו ובהמלצת הממונה, בהתבסס על חוות דעת מקצועיות מטעם המשרד
להגנת הסביבה, רשות המים והמכון הגיאולוגי. בהתאם לעדכון היקף האידוי, יעודכנו כמויות המים
האמורים בסעיף2(
()ב1
) לתוספת. יודגש כי שינוי התוספת הרביעית יהיה דרוש, בנוסף לצו שיוציא השר
.בהמלצת הממונה, אישור וועדת הכלכלה של הכנסת
65
סעיף2(ד) לתוספת הרביעית –
בנוסף לעדכון היקפי האידוי, מוצע כי עדכון סכומי התשלומים בסעיפים
2
()(ב1)
עד(3
) לתוספת ייעשה, מדי5 שנים, בהתא ם לשינוי השיעור של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת
.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
סעיף2(ה) לתוספת הרביעית –
מוצע לקבוע כי בעל הזיכיון יתקין מד קריאה מרחוק לצורך מדידה של
הגורמים הרלוונטיים ברשות המים לשאיבת והשבת המים מהאגן הצפוני על ידי בעל הזיכיון. המ
מ ונה
יהא רשאי
להורות לבעל הזיכיון להתקין את נקודות המדידה, ואלו יהיו בהתאם להגדרתם לכללי מדידת
מים (מערכת מדידת מים), התשפ"ב-
2022
.
התוספת החמישית
המפה המופיעה בתוספת החמישית מוצעת החלופה לשטח הזיכיון הנדרש לפעילות התפעולית של
בעל
הזיכיון
העתידי. יצוין כי השטח המסומן הינו גבולות הגזרה המקסימליים אשר יכולים להיות מוקצים
לבעל הזיכיון, כאשר בזיכיון יוקצו זכויות שונות בשטחים שונים הנדרשים לצורך ליבת
פעילותו
התעשייתית והתפעולית.