חומר רקע

P.O. Box 54 Haifa 3100001 Israel | Tel: (972)-4-950-1610 | Fax: (972)-4-950-3140 ﺣــﯾــﻔﺎ 3100001 ، ص.ب. 54 | ھــﺎﺗــف 04 - 9 5 0 1 6 1 0 | ﻓﺎﻛس 0 4 - 9 5 0 3 1 4 0 ח י פ ה3100001 , ת.ד. 5 4 | ט ל פ ו ן04 - 9 5 0 1 6 1 0 | פ ק ס0 4 - 9 5 0 3 1 4 0 www.adalah.org [email protected] Email: 8.12.2025 לכבוד לכבוד עו״ד גלי בהרבה מיארה עו״ד שגית אפיק היועצת המשפטית לממשלה היועצת המשפטית לכנסת באמצעות טופס מקוון בדוא״ל: [email protected] לכבוד ח״כ צביקה פוגל יו״ר הוועדה לביטחון לאומי בדוא״ל: [email protected] שלום רב, הנדון: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה )הוראת שעה – חרבות ברזל( )תיקון מס' 4( )הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות(, התשפ"ו– 2025 לקראת הדיון הקבוע בפני הוועדה לביטחון לאומי ביום 9.12.2025 , הרינו לפנות אליכם בזאת בדרישה לפעול למניעת קידומה של הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה )הוראת שעה – חרבות ברזל( )תיקון מס' 4( )הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות(, התשפ"ו– 2025 )להלן: הצעת החוק ו/או ההצעה( בהיותה בלתי חוקתית, והכל כפי שיפורט להלן: 1. עניינה של הצעת החוק בהקניית סמכויות לשר התקשורת להורות על הפסקת שידורי ערוץ זר, סגירת משדרי הערוץ בישראל, תפיסת מכשירים המשמשים לאספקת תוכני הערוץ, והסרת אתר האינטרנט של הערוץ או הגבלת הגישה אליו בתואנות ביטחוניות. סמכותו של השר כפופה לכך ש״שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה״ )סעיף 2)א( לחוק המוצע(. 2. ההצעה מבקשת להפוך את חוק מניעת גוף שירותים זר בביטחון המדינה )הוראת שעה – חרבות ברזל(, התשפ״ד– 2024 )להלן: הוראת השעה(, אשר הוארך מעת לעת ופקע תוקפו ביום 28.10.2025 , להוראת קבע. מהלך זה משתלב בהוספת שינויים מרחיקי לכת המרחיבים ומעמיקים את מסגרת הסמכויות הקיימת. 3. השינויים המרכזיים, כפי שפורטו בדברי ההסבר, כוללים: ״ביטול הבחינה העיתית של הוראת שר התקשורת בדבר הפסקת שידורי ערוץ זר, הרחבת סמכויות המוקנות לשר התקשורת, הוספת הוראות עונשיות וביטול הצורך באישור בית המשפט לאחר קביעת ההוראות והארכתן״. ההוראה העונשית החדשה קובעת עונש של שישה חודשי מאסר )סעיף 6א המוצע(. 2 4. במסגרת הרחבת הסמכויות המתוארות לעיל, הצעת החוק מבקשת להוסיף להוראת השעה שורה של סמכויות נוספות. בהיעדר דרישה לאישור שיפוטי ותוך הותרת ההכרעה בידי גורם פוליטי הפועל ממניעיו, יוכל שר התקשורת, בנוסף על הפסקת שידורי ערוץ זר, סגירת משדריו ותפיסת מכשירים המשמעים לאספקת תוכניו, גם להורות לגורם המפעיל את שירותי האינטרנט, או לגוף שפעילותו העיקרית היא הפצת תוכני משתמשים באמצעות האינטרנט לנקוט פעולות למניעת הפצת תכנים בשטח ישראל )סעיף 2)א()5( לחוק המוצע(. כמו כן, מוצע להקנות לשר התקשרות סמכות לפנות לשר הביטחון שיורה על ״ביצוע פעולות שימנעו קליטה ישירה של שידורי הערוץ הזר באמצעות לווין״ לא רק בשטח ישראל אלא גם בגדה המערבית )סעיף 2)א( לחוק המוצע(. 5. הצעת החוק משנה ומאריכה גם את מגבלות הזמן. ובעוד שהחלטת שר התקשורת להורות לספק תכנים על הפסקת שידור של ערוץ )סמכות מכוח סעיף 2)א()1(( הייתה מוגבלת ל- 45 ימים, עם אפשרות הארכה, כעת מבקשת ההצעה לבטל את המגבלה ולהעמיד את התוקף על ״עד שלא ניתנה הוראה אחרת״ ע״י השר )סעיף 3)א( לחוק המוצע(. הוראות בדבר סגירת משדרי ערוץ, תפיסת מכשירים, הסרת אתרי אינטרנט של הערוץ, הוראות לספקי אינטרנט, ומניעת שידור באמצעות לוויין בישראל ובגדה )סמכויות מכוח סעיפים 2)א()2(-)6(( יעמדו בתוקף 90 ימים, תקופה כפולה מזו שנקבעה בהוראת השעה, עם אפשרות הארכה נוספת. 6. למותר לציין כי הצעת חוק נוספת אשר מוזגה עם ההצעה דנן, הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה )הוראת שעה – חרבות ברזל( )תיקון – מניעת שידורים(, התשפ"ד– 2024 , מרחיבה אף היא את היקף הסמכויות לעניין זה, ומבקשת להוסיף ל״גופי הממשלה הרלוונטיים״ סמכות עמומה וגורפת ״לעצור בכל דרך שידורים של ערוץ״ )סעיף 2)א()5( לחוק המוצע(. הצעה זו אף מבטלת את סעיף 5 להוראת השעה, אשר קבע בחינה שיפוטית לאחר קבלת החלטתו של שר התקשורת מכוח סמכויותיו לפי סעיף 2)א( לחוק המוצע. 7. בעוד שההצדקה הנטענת להוראת השעה נשענה על הכרזת מצב החירום והפעולות הצבאיות שננקטו, הצעת החוק מובאת לאחר סיום מצב החירום ומבקשת במפורש לנתק את הסמכויות המוצעות מכל הקשר חירום ולהרחיב את כוחו של שר התקשורת באופן קבוע ובלא תלות בנסיבות חירום. עובדה זו ממחישה כי הטענה בדבר ״ביטחון המדינה״, אשר שימשה כעילה רשמית הן להוראת השעה והן להצעת החוק הנוכחית, חסרת כל בסיס ענייני, ותפקידה בפועל הוא להצדיק הרחבה מתמשכת של סמכויות גורם פוליטי לצורכי קידום מטרות פוליטיות המביאות לפגיעה בזכויות יסוד. 8. כידוע, כנגד חוקתיות הוראת השעה הוגשה עתירה לבית המשפט העליון אשר נמחקה בעקבות פקיעת תוקפו )בג״ץ 2859/24 האגודה לזכויות האזרח נ׳ ראש הממשלה ואח׳ )פסק דין מיום 6.11.2025 ((. בעוד שהוראת השעה עצמה עוררה קשיים חוקתיים רציניים בבחינת חוקתיותה, כפי שיתואר להלן, הצעת החוק שנמצאת היום בשלבי הכנה לקריאה שניה ושלישית מעצימה בצורה חמורה עוד יותר את הפגיעה החוקתית, תוך הוספת סמכויות מרחיקות לכת לשר התקשורת ושר הביטחון, הוספת עבירות עונשיות וכן החלת החוק על שטחים כבושים. 9. מדובר בפגיעה בליבת חופש הביטוי וחופש העיתונות, מאפיין מרכזי של משטרים מדכאים, המאפשרת לשלטון לקבוע אילו תכנים יותרו לציבור תחתיו. לכך מתווספת הפגיעה המובהקת בהליך ההוגן: הוראה על הפסקת שידורי ערוץ נכנסת לתוקף באופן מיידי, ללא צורך באישור גורם שיפוטי, ללא כל אזהרה מוקדמת, זכות טיעון או שימוע. המשמעות היא כי ההחלטה נתונה בלעדית בידי גורם פוליטי, 3 שמניעיו עשויים להיות פסולים מן היסוד. הוספת הוראה עונשית הכוללת עונש מאסר למי שיפר את הוראות השר רק מחמירה את הפגיעה ומבססת מנגנון ענישתי־דכאני המכוון כנגד חופש העיתונות. 10 . מדובר גם בפגיעה קשה בזכותם של אזרחי ותושבי ישראל לגישה למידע, כאשר ברור כי הפגיעה הישירה והמהותית היא בציבור הערבי, שהוא הצרכן המרכזי של הערוצים המצויים בסכנת סגירה, כפי שנעשה עם ערוץ אלג׳זירה. הפגיעה משתרעת על חופש הביטוי, הזכות למידע, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. מדובר אף בפגיעה בזכות לאוטונומיה המהווה חלק מרכזי מכבוד האדם של אזרחים ותושבים המבקשים לצרוך מידע שאינו תואם את הנרטיב הישראלי. כפי שנקבע, ביסוד זכות זו עומדת ההכרה כי ״אדם הוא יצור חופשי, המפתח את עצמו על פי רצונו בחברה שבה הוא חי. משמעותה כי לכל פרט נתונה הזכות לשלוט על מעשיו ומאווייו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם להן. זכותו לעצב את חייו ואת גורלו, ולפתח את אישיותו כרצונו; זכותו לקנות דעת, תרבות, ערכים ומיומנויות )בג״ץ 7385/13 איתן ואח׳ נ׳ ממשלת ישראל )פסק דין מיום 22.9.2014 (, פסקה 121 (. המטרה של הצעת החוק, כפי שציין במפורש יוזם ההצעה, ח״כ אריאל קלנר, בדיון בכנסת ביום 10.11.2025 , עומדת בניגוד ישיר לעקרונות אלה. הוא הגדיר את ההצעה כ״מלחמה ברעיון״ )עמ׳ 114 – 115 (, הציג את תכליתה כמאבק אידאולוגי הכולל שליטה בערוצי תקשורת וכפועל יוצא—שליטה בתודעת הציבור וביכולתו לגבש עמדה עצמאית. במסגרת דבריו שלל במפורש את תחולתן של זכויות היסוד של חופש הביטוי והעיתונות על גופי שידור זרים. 11 . הפגיעה בזכויות החוקתיות האמורות אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. הפגיעה אינה לתכלית ראויה. ההצעה מאפשרת פגיעה ללא בדיקה מהותית וללא תשתית ראויה, ומתעלמת באופן גורף מהזכויות החוקתיות הנפגעות. הפסיקה קבעה כי תכלית אשר לא נותנת משקל ראוי לזכויות האדם אינה לתכלית ראויה )ראו: בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט)2( 481 , 570 ) 2005 (; בג"ץ 7146/12 נג'ט סרג' אדם נ' הכנסת, סו)1( 717 ) 2013 ((. הצעת החוק לא פועלת בחלל ריק אלא משמשת ככלי בידי הממשלה לחזק את הפרופגנדה הישראלית ולמנוע כל ניסיון לאתגר אותה, במיוחד בעת המלחמה על רצועת עזה. זאת ועוד, עצם הוספת ההוראות העונשיות מדגישה כי מטרת החוק איננה ביטחונית אלא ענישתית ונוקמת, ומעניקה לשר כלי לחץ ואיום כלפי תחנות שאינן מצדיקות או מחזקות את הנרטיב הישראלי. 12 . גם דרישת המידתיות אינה מתקיימת שכן ההסדר המוצע עלול להביא להפסקת פעילותם של ערוצים לגיטימיים שפעילותם מצויה בליבת חופש הביטוי הפוליטי, חופש העיתונות והזכות לגישה למידע. הקניית סמכויות כה רחבות לשר התקשורת, לרבות סגירת ערוצים, תפיסת מכשירים, הסרת תכנים מהאינטרנט והטלת סנקציות עונשיות הכוללות מאסר, יוצרת מנגנון המועד לשימוש לרעה ולהפליה, אשר תוצאתו הצפויה היא סגירת ערוצים מטעמים פוליטיים בלתי מוצדקים. 13 . הרחבת תחולת החוק לשטחי הגדה המערבית מהווה פעולה אסורה. היא מהווה הפרה בוטה של מערך הדינים החל בשטח כבוש – הן הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטארי והן משפט זכויות האדם. הצעת החוק מבקשת למעשה להחליף את הנורמות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי ולהחיל על שטחי הגדה המערבית את המשפט הישראלי בתחום התקשרות, העיתונות והגישה למידע. כבר נפסק על ידי בית המשפט העליון כי "כוחו של המפקד הצבאי בא לו מהמשפט הבין-לאומי הפומבי הנוגע לתפיסה לוחמתית. משמעותה המשפטית של תפיסה זו היא כפולה: ראשית, המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל אינם חלים באזורים אלה... שנית, המשטר המשפטי החל באזורים אלה נשלט על ידי 4 המשפט הבין-לאומי הפומבי העוסק בתפיסה לוחמתית." )בג"ץ 7957/04 מראעבה נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד ס)2( 477 , 492 ) 2005 (; בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד נ' הכנסת ) 9.06.2020 (. לאור האמור לעיל, הנכם מתבקשים בזאת שלא לאשר את הצעת החוק הנדונה ולפעול לאי קידומה לכדי חקיקה. בברכה, מונא חדאד, עו"ד