חומר רקע
:נייר זה כולל שתי חוות דעת בנוגע לשני חוקים
.1) (סמכות כריכת מזונות ילדים) (הוראת6 'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס
, ו־2025–שעה), תשפ"ה
.2
.2025–חוק שיפוט בתי דין רבניים (תיקון – בירור יהדות וכשירות לנישואין), התשפ"ה
שני החוקים הללו, יחד עם הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בענייני בוררות (שעברה
בקריאה ראשונה במליאת הכנסת), משקפים מגמה מסוכנת של העברת סמכויות מתחומי המשפט
האזרחי אל מוסד הלכתי שלא רואה עצמו ככפוף לבג"ץ או לזכויות יסוד. מגמה זו מובילה לפגיעה קשה
,בזכויות החוקתיות לחופש דת וחופש מדת, זכות הגישה לערכאות, הזכות להליך הוגן והזכות לשוויון
.ומעמיקה פגיעה חברתית וכלכלית בקבוצות מוחלשות
:יתרה מזאת, חשוב לזכור: הפגיעה בזכויות היסוד מחלישה את הדמוקרטיה הישראלית. נכון להיום
.1מדינת ישראל היא הדמוקרטיה הליברלית היחידה בעולם שמונעת נישואים וגירושים אזרחיים, באופן
ששולל מלכתחילה את זכותם של בני הזוג לנהל את הנישואים והגירושים שלהם באופן שוויוני וללא
.מוסדות הדת
.2
,מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שיש בה מנגנון של כפיית דיון בפני בית דין דתי. בנוסף
היא המדינה הדמוקרטית היחידה שיש בה מנגנון של כפיית דיון בפני בית דין דתי, בסוגיות שאינן דתיות
.כגון: משמורת, חינוך הילדים, מזונות וכיו"ב
חוות דעת
השלכות הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים
נטע בוחבוט המחלקה למדיניות ציבורית, ישראל חופשית
2025 בדצמבר09
[email protected]
רקע
אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין18.11.2025ב־
מטרתו המובהקת של .2025–) (סמכות כריכת מזונות ילדים) (הוראת שעה), תשפ"ה6 'וגירושין) (תיקון מס
), אשר אשררה את הלכת שרגאי2025( "התיקון לחוק היא לעקוף את פסיקת בג"ץ בעניין "פלונית
, כך.וקבעה שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים בדרך של כריכתם לתביעות הגירושין
תעניק לבתי הדין הרבניים סמכות רחבה וייחודית לכלל3 מטרת החוק לוודא כי פרשנות המחוקק לסעיף
.העניינים הכרוכים בגירושין – כולל מזונות ילדים – תוך צמצום הגישה לערכאות
– לא מדובר בעניין טכני בלבד, אלא בשינוי מהותי של מאזן הסמכויות בין המשפט האזרחי לבין הדין הדתי
.על חשבון זכויותיהם של ילדים ושל הוריהם
'חוות דעת לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס
.2025–) (סמכות כריכת מזונות ילדים) (הוראת שעה), תשפ"ה6
פגיעת החוק בזכויות יסוד
ילד, משמורת, חינוך, בריאות ומזונות עומדים בלב האוטונומיה של האדם-ענייני משפחה, ובתוכם קשרי הורה
.ומשפיעים באופן מהותי על זכויות היסוד שלו: כבוד, קניין, חירות, וחיי משפחה
- הזכות להימנע מדיון בכפייה בפני ערכאה דתית, הפועלת לפי דין דתי, שדייניו הם גברים דתיים בלבד
היא חלק יסודי מזכויותיו לחופש דת וחופש מדת, מהזכות- במקום בבית משפט אזרחי, שוויוני ומקצועי
.לשוויון, מהזכות להליך הוגן, ומהזכות לגישה לערכאות
– החוק פוגע בליבת עיקרון זה בשתי דרכים מרכזיות: ראשית, הוא מאפשר לצד אחד לכפות על בן/בת זוגו
גם אם הצד השני מבקש שחייו ,ולעתים גם על הילדים – בירור של סוגיית מזונות הילדים בבית הדין הרבני
המשפטיים ינוהלו במסלול אזרחי ולא דתי. שנית, הוא מחזק את "מירוץ הסמכויות" ומסלים את הסכסוך
המשפטי, שעה שהוא מרחיק את בני הזוג מבית הדין לענייני משפחה, שמקצועיותו הייחודית היא הבאתם לכדי
.פשרה, בייחוד בענייני ילדים
– בפועל, נשללת מאזרחיות ומאזרחי ישראל הזכות המעשית להימנע מההליך הדתי בענייני מזונות ילדים
.במדינה שממילא אוסרת על קיומו של מסלול גירושין אזרחי
בתי הדין הרבניים הם טריבונל דתי, הפועל לפי ההלכה האורתודוקסית ולפי סדרי דין דתיים. הדיינים אינם
כפיית .מחויבים להכשרה משפטית או לפסיקה אזרחית, ואף מצהירים שבמקרים של סתירה – הדין הדתי קודם
בירור מזונות ילדים בפני ערכאה דתית, בידי דיינים המוסמכים וממונים לפי ההלכה, מהווה כפייה דתית
.על אדם המבקש לנהל את ענייניו המשפחתיים במסלול אזרחי
יהודים ויהודיות מזרמים אחרים (רפורמי, קונסרבטיבי, חילוני) – על כולם יהיה ניתן לכפות להתדיין בפני גוף
העובדה שניתן לחייב אדם לעמוד לדין בפני טריבונל .דתי שאינו מבטא את אמונתם או את השקפת עולמם
וחותר תחת עצם,שבו הוא אינו יכול באופן קטגורי ומוחלט לקחת חלק יוצר דפיציט דמוקרטי מובהק
תפישת היסוד של הדמוקרטיה, שעל פיה מוסדות השלטון הם של העם, עבור העם ומהעם. הוא נוגד גם את
העיקרון הדמוקרטי לפיו האזרח משפיע על החוק באמצעות האקט הפוליטי, זכות הנמנעת ממנו כאשר נכפה
עליו להתדיין בפני בית דין שאינו רואה עצמו ככפוף לחוקי היסוד ולבג"ץ ולא רואה בהם כבעלי סמכות ערעור
.עליו
החוק כחלק ממגמה של הרחבת הדין הדתי על חשבון המשפט האזרחי
חלק ממגמה רחבה של העברת סמכויות מתחומים התיקון לסמכות מזונות הילדים אינו צעד מבודד. הוא
אזרחיים לגופים דתיים – במקביל להצעות חוק נוספות על הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים והפיכת הוראת
.השעה להוראת קבע על בסיס המלצות ועדה פנימית של בתי הדין עצמם
בנושאים אזרחיים בכלל ובענייני""מדינת הלכה דה־פקטו מדובר במהלך שמקרב את ישראל למצב של
משפחה בפרט. במצב זה הדין הדתי מחליף את זכויות היסוד הדמוקרטיות ואת שלטון החוק, השוויון בפני החוק
– נסוג בפני מנגנונים מגדריים והיררכיים, והזכות לחיים חופשיים מבקרה דתית במרחב האינטימי ביותר
.המשפחה – נשחקת
חוות דעת
נטע בוחבוט המחלקה למדיניות ציבורית, ישראל חופשית
2025 בדצמבר09
[email protected]
) (סמכות6 'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס
המשך- 2025–כריכת מזונות ילדים) (הוראת שעה), תשפ"ה
השלכות החוק על נשים וילדים
הרחבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים מעצימה באופן משמעותי
.נשים וילדים :את הפגיעה בשתי קבוצות שכבר כיום נפגעות במערכת דיני המשפחה בישראל
דיני הגירושין בישראל מבוססים על דין דתי שבו הגבר מחזיק בכוח חד־צדדי במתן הגט – כוח שכבר היום
משמש כמנוף לחץ על נשים ומוביל למקרי סרבנות גט ממושכים. הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים למזונות
כלי לחץ נוסף: "תתפשרי על מזונות – ותקבלי גט". מאחר שבתי הדין ילדים מעניקה לאותה ערכאה
הרבניים נוטים לפסוק מזונות נמוכים יותר מבתי המשפט לענייני משפחה, נשים צפויות להיפגע כלכלית עוד
.בתחילת ההליך
וביקורת בג"ץ אפשרית רק במקרים ,מסלול הערעור מצטמצם לערעור פנימי לבית הדין הרבני הגדול בלבד
חריגים – מה שמפחית עוד יותר את ההגנות על נשים. החשש מסחטנות גט אינו תיאורטי: הוא מתועד היטב
בפסיקה ואף נידון בדיוני ועדת החוקה. כריכת המזונות במסגרת תיק הגירושין, דווקא במוסד שבו מוכרע גם
.הגט עצמו, מציבה את האישה בעמדת נחיתות מובנית ומעמיקה פערי כוח קיימים
מזונות ילדים אינם שאלה של "טובת הצדדים" אלא זכות עצמאית של הילד. בתי המשפט קבעו לאורך שנים
.כי אין זה ראוי שזכות זו תהיה חלק ממערכת אינטרסים כחלק מהגירושים או תישמש ככלי מיקוח בין ההורים
בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים או מתמחים בטיפול בנושאי רווחה של ילדים, אינם כפופים לכללי ראיות
ושקיפות כשל בתי המשפט, ואינם פועלים כחלק אינטגרלי מהמערך של עובדים סוציאליים, תסקירי רווחה או
– כאשר סוגייה מורכבת כמו מזונות ילדים עוברת לגוף שאינו מוסדר בהיבט זה .מנגנוני פיקוח מקצועיים
.נפגעת טובתם של הילדים בראש ובראשונה
סיכום
הלכתי בענייני אזרחיים לחלוטין-החוק מעניק כוח רב לבתי הדין הרבניים וכופה על אזרחים ואזרחיות דין דתי
מגביר את הסיכון לסחטנות גט, פוגע בנשים ,מירוץ הסמכויות כמו מזונות לילדים. צעד זה מעמיק את
ובילדים, ומהווה חלק ממגמה מסוכנת של העברת סוגיות אזרחיות לחלוטין מהמשפט האזרחי לדין
.הדתי
ישראל חופשית קוראת לשמור על זכויותיהם של אזרחי ישראל לשוויון ולהליך הוגן – כבסיס לחברה
.חופשית, צודקת ודמוקרטית
חוות דעת
נטע בוחבוט המחלקה למדיניות ציבורית, ישראל חופשית
2025 בדצמבר09
[email protected]
) (סמכות6 'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס
המשך- 2025–כריכת מזונות ילדים) (הוראת שעה), תשפ"ה
,תזכיר החוק נועד לעגן בחקיקה ראשית הליכים קיימים לבירור יהדות (שנעשים היום ללא סמכות מפורשת
רק מכוח הנחיות פנימיות). הליכים אלו כרוכים בפגיעה קשה בזכויות יסוד, ויוצרים אפליה על רקע אמונה
דתית. פרקטיקות אלו מנוהלות על ידי ערכאה דתית המייצגת זרם יהודי ספציפי, שאינה מכירה בזרמי
יהדות רבים, (בין השאר מטעמים גזעניים), נשים מודרות ממנה באופן גורף, ואינה מייצגת את הציבור
.הכללי
:הנזקים בכל מישור להרחבת הסמכויות מפורטים כדלקמן
כך שהליך לבירור:עיגון הליכי בירור יהדות לזוגות שלא נישאו ברבנות (אגב גירושין) ולצדדים שלישיים
.יהדות יהיה תנאי לנישואים או גירושים, ואף עשוי להיבחן ללא עניין קונקרטי לנושא הנישואים והגירושים
מדובר בחריגה מגדרי הסמכות של בתי הדין הרבניים כפי שנקבעה בחוק שיפוט בתי דין רבניים. הליכי בירור
היהדות כרוכים בחקירה "אינקוויזיטורית", מתישה ומשפילה. קידום החוק יבסס פגיעה קשה בזכויות יסוד: הזכות
לאוטונומיה ולחופש מדת, זכות הגישה לערכאות, הזכות לחיי משפחה והזכות לפרטיות, וכל זאת לשם קידום
.תכלית בלתי ראויה
מרשם "טעוני בירור יהדות": הקמת מרשם לרישום צדדים שלישיים שבחרו שלא לעבור את הליך בירור
הקמת מרשם מעין זה יוצר מעמד של "ספק יהודים" בעיני בית הדין הרבני, המרחף מעל יכולתם :היהדות
.להתחתן ולהתגרש בישראל, ופוגע בזכותם לפרטיות
מערכתי: מבקשים לעגן בחוק שקביעות יהדות שניתנו על ידי בית הדין הרבני-מתן תוקף מחייב כלל
.תחייבנה כל רשות ציבורית ובעל תפקיד ציבורי "לכל דבר ועניין", ולא רק לענייני נישואין וגירושין
בדין הישראלי המונח "יהודי" מופיע בדברי חקיקה רבים ולכן הפרשנות שניתנת לו שונה בהתאם לכל תכלית. אי
לכך, לא ניתן להחיל את הפרשנות ההלכתית למונח "יהודי" בהקשרים אחרים. הסייג היחיד לכך הוא נושא הרישום
במרשם האוכלוסין, בהקשר זה אישור יהדות של בית הדין הרבני יכול לשמש כראיה מספקת לרישומו של אדם
ההפך אינו נכון, וקביעה של בית הדין הרבני כי אדם כלשהו אינו- כיהודי, אך זה המצב המשפטי כבר היום. יודגש
. לא תצדיק בהכרח שינוי של רישומו כיהודי במרשם האוכלוסין- יהודי
."יודגש כי כבר כיום, בפועל, פורצים בתי המשפט הרבניים את גדרי סמכויותיהם כאשר הם מקיימים "בירורי יהדות
זאת, בכמה מקרים מרכזיים: בירור יהדות לצורך נישואין, כאשר הצדדים מבקשים להתחתן; בירור יהדות בעניין
קרוב משפחה של בעל דין, שבית הדין קבע ש"עלה חשש לעניין יהדותו", ובמקרה זה הוא יזומן להצטרף כצד לדיון
.או לחילופין לפתוח הליך בירור עצמאי; ובירור יהדות אגב גירושין, המהווה תנאי לשם קבלת גט
בכך, פרקטיקה זו מרחיבה הלכה למעשה את סמכויותיהם בשני אופנים: ראשית, בתי הדין עוקפים את "הלכת
,סרגובי", המחייבת אותם להימנע מדיון בעניינם של זוגות שאחד מהם אינו יהודי לשיטתו של בית הדין. ושנית
בהליכי "בירור יהדות" בעניינם של צדדים שלישיים, נוטל לעצמו בית הדין סמכות לעסוק בעניינים שאינם נישואים
.וגירושים, הקשורים במי שכלל לא פנו בעניין זה (או בכלל) לרבנות
.לאור האמור, נמליץ לגנוז את תזכיר החוק
'מסמך זה נשען על חוות הדעת המשפטית, שנכתבה ע"י עו"ד ויזל, ממשרד קלעי, רוזן ושות
חוות דעת
נטע בוחבוט המחלקה למדיניות ציבורית, ישראל חופשית
2025 בדצמבר09
[email protected]
התנגדות לתזכיר החוק: שיפוט בתי דין רבניים (תיקון – בירור
2025–יהדות וכשירות לנישואין), התשפ''ה