חומר רקע

דוח תנועת אם תרצו–חסימת ערוצי תקשורת כאמצעי להגבלת חופש הביטוי במדינות דמוקרטיות זרות :רקע לאחרונה מתקיים דיון ער בכנסת ישראל ביחס לנחיצות של חקיקה שמטרתה חסימת גופי תקשורת הפוגעים בביטחון המדינה . דו" ח זה נועד לענות לאלו הטוענים כי חקיקה שכזאת הינה חסרת תקדים בעולם המערבי ומהווה פגיעה בדמוקרטיה . כפי שנראה מיד– עצם הסמכות וההחלטה על הגבלה או שלילת שידורים של ערוצי תקשורת בנסיבות שונות– התקבלה בעבר אף על-ידי הדמוקרטיים והמתקדמים במשטרי העולם, ובכלל זה האיחוד האירופי, בריטניה, ארה"ב, צרפת וקנדה . :סקירת המקרים 1. החלטות מועצת האיחוד האירופי וה- ECJ על איסור שידורי כלי תקשורת רוסיים ביום 1.3.2022 ,שבוע ימים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ,קבעה מועצת האיחוד האירופי ( Council of the European Union ) בהחלטה2022/351 ( COUNCIL REGULATION ) איסור על ערוצי תקשורת רוסיים לשדר ברחבי האיחוד האירופי. עיקרי החלטת המועצה מיום01.03.22 היו כדלקמן: 1. It shall be prohibited for operators to broadcast, or to enable, facilitate or otherwise contribute to broadcast, any content by the legal persons, entities or bodies listed in Annex IX, including through transmission or distribution by any means such as cable, satellite, IP-TV, internet service providers, internet videosharing platforms or applications, whether new or pre-installed. 2. Any broadcasting licence or authorisation, transmission and distribution arrangement with the legal persons, entities or bodies listed in Annex IX shall be suspended . … ANNEX IX LIST OF LEGAL PERSONS, ENTITIES OR BODIES REFERRED TO IN ARTICLE 4g RT – Russia Today English RT – Russia Today UK RT – Russia Today Germany RT – Russia Today France RT – Russia Today Spanish Sputnik’ 2. החלטת המועצה2022/351 ( COUNCIL REGULATION ) החלטה זו נבעה כתוצאה ישירה מהתנהלות ערוצי התקשורת הנזכרים ,אשר היוו שופר תעמולה דה פקטו של ממשלת רוסיה ,שאת פעולותיה ברחבי אוקראינה הגדירה המועצה כבלתי חוקיות בהחלטה קודמת משנת 2014 בעקבות סיפוח רוסיה את חצי האי קרים ( Decision 2014/512/CFSP ). כרקע להחלטתה , מתארת המועצה כיצד פתחה הפדרציה הרוסית בקמפיין שיטתי ובינלאומי של מניפולציה תקשורתית ועיוות עובדות ,וזאת כחלק מאסטרטגיה בה נקטה לערעור היציבות של המדינות השכנות לה ושל האיחוד והמדינות החברות בו .בפרט ,התמקדה התעמולה שוב ושוב ובאופן עקבי במפלגות פוליטיות אירופיות ,במיוחד בתקופת בחירות , כמו גם נגד החברה האזרחית ,מבקשי מקלט, מיעוטים אתניים רוסיים ,מיעוטים מגדריים ותפקוד המוסדות הדמוקרטיים באיחוד ובמדינות החברות בו . עוד מתארת החלטת המועצה ,כי על מנת להצדיק ולתמוך בתוקפנותה נגד אוקראינה , ביצעה הפדרציה הרוסית פעולות תעמולה מתמשכות ומתואמות המכוונות לחברה האזרחית באיחוד ובמדינות השכנות, תוך עיוות חמור ומניפולציה של עובדות .לסיום קובעת המועצה כי פעולות אלה מהוות איום משמעותי וישיר על הסדר הציבורי והביטחון של האיחוד – באופן המצדיק את חסימת השידורים . לאיחוד האירופי לא לקח אפוא יותר משבוע בלבד ,על מנת להחליט על הגבלת חופש הביטוי וחופש העיתונות של ערוצי התקשורת הנזכרים . אלו מנגד לא היססו ופנו בערעור מ ידי לביה"ד העליון לצדקECJ) ) של האיחוד האירופי . ביום27.07.2022 , בפסק דין נרחב ומפורט בן23 עמודים, דחה ה ECJ את טענות הערוצים הרוסיים אחת לאחת, ואישר את החלטת המועצה מיום1.03.22 בפתח פסק דינו קובע ה ECJ עקרון מקדמי, לפיו כנקודה מקדמית, חלק מתפקידי האיחוד הוא לתרום לשלום ולביטחון, ולשמירה קפדנית על המשפט הבינלאומי. בהמשך פסק הדין קובע ה ECJ )את הדברים הבאים, שכמו נאמרו גם לענייננו (תרגום: "ברור מנוסח סעיף 10 של ( European Court of Human Rights ) עצמו כי הזכות לחופש הביטוי אינה זכות מוחלטת ולכן עשויה להיות כפופה למגבלות... ההגנה על זכותם של כלי התקשורת ,ובמיוחד של עיתונאים ,למסור מידע בנושאים בעלי עניין כללי ,כפופה לכך שהם פועלים בתום לב ועל בסיס עובדתי מדויק ומספקים מידע "א מין ומדויק" בהתאם לאתיקה של העיתונות ,או במילים אחרות ,בהתאם לעקרונות של עיתונות אחראית... שיקולים אלה ממלאים תפקיד חשוב במיוחד בימינו ,בהתחשב בהשפעתה של התקשורת בחברה בת זמננו :לא רק שהם מודיעים ,הם יכולים גם להציע ,בדרך שבה הם מציגים את המידע ,כיצד יש ל העריך אותו .בעולם שבו הפרט מתמודד עם כמויות עצומות של מידע המופץ באמצעי התקשורת המסורתיים והאלקטרוניים ומערב מספר הולך וגדל של שחקנים ,מעקב אחר ציות לאתיקה עיתונאית מקבל חשיבות נוספת... כאשר מדובר ב"חובות ובאחריו ת "הכרוכות במימוש חופש הביטוי ,ההשפעה הפוטנציאלית של אמצעי הביטוי המעורב היא גורם חשוב בהערכת מידתיות ההתערבות .בהקשר זה ,יש לקחת בחשבון את העובדה שלמדיה האודיו- ויזואלית יש השפעה מיידית וחזקה יותר מאשר למדיה המודפסת .לראשונים יש אמצעים להעביר באמצעות תמו נות מסרים שהעיתונות הכתובה אינה מסוגלת להעביר (ראו פסקה 90 לעיל .)תפקידם של הטלוויזיה והרדיו כמקורות בידור מוכרים באינטימיות של בית המאזין או הצופה מחזק עוד יותר את השפעתם... בהתאם לפסיקה זו ,באופן עקרוני ,בניגוד לביטוי בעניינים בעלי עניין ציבורי , הזכאי ל הגנה חזקה ,ביטוי המקדם או מצדיק אלימות ,שנאה ,שנאת זרים או צורה אחרת של חוסר סובלנות אינו יכול בדרך כלל לטעון להגנה... על מנת לקבוע האם ניתן לראות בהצהרות שננקטו בכללותן הצדקה לאלימות ,יש לשים לב למילים שבהן נעשה שימוש ,לאופן שבו נאמרו ההצהרות ולהקשר שבו הן שודרו..." 3. חסימת הערוץ הרוסי RT "ע יOFCOM בבר יטניה ביום 18.03.22 , זמן קצר לאחר החלטת מועצת האיחוד האירופי על חסימת הערוצים הרוסיים הנ"ל, אשר הוכחו כמפיצים מידע כוזב ותעמולתי, ביטלה גם רשות התקשורת הבריטית ( OFCOM ) את רישיון השידור של רשתRT .הרוסית בבריטניה לאחר הקדמה בה מתואר כיצד יש להתייחס בכובד ראש לחשיבות זכותו של גוף שידור ציבורי בחברה הדמוקרטית לחופש ביטוי לצד זכותו של הקהל במדינה דמוקרטית לקבל מידע ורעיונות ללא התערבות שלט ו נית מיותרת, ממשיכה ההחלטה להבהיר כי בבד בבד, יש להבין את החשיבות של שמירה על אמון הקהל ואמון הציבור במשטר הרגולציה של השידורים בבריטניה : "חופש הביטוי הוא דבר שאנחנו שומרים עליו בחירוף נפש במדינה הזו ,ורף הפעולה של גופי השידור נקבע באופן גבוה מאוד מסיבה מוצדקת .לאחר תהליך רגולטורי עצמאי ,מצאנו היום כיRT אינה כשירה וראויה ל החזיק ברישיון בבריטניה .כתוצאה מכך ביטלנו את רישיון RT לשידור בבר יטניה" . 4. חסימת הערוץ האיראניPRESSTV "י ע מדינות מערביות ערוץPRESSTV ידוע כערוץ אשר מקדם את מדיניות החוץ האיראנית ומכונה גם כתעמולה ממשלתית אירא .נית בשנת2013 , לאחר תקופה בה שידר הערוץ את הודאותיהם הכפויות של אסירים רבים תחת המשטר האיראני, שחלקם הוצאו להורג או נידונו למאסר ארוך, שללה בריטניה את רישיונה ע" י תאגיד ( השידור הבריטיOFCOM ) . בפברואר2013 נחסם הערוץ אף בקנדה. כתוצאה מכך בהמשך נשלל רישיונה של PRESSTV לשדר על ידי מספר חברות לוויין, כגון Eutelsat ובמספר מדינות מערביות, כולל גרמניה, ספרד וארצות הברית. לשלילת רישיון זו קדמו שידורים רבים בערוץ הכוללים מסכת של שגיאות מכוונות, תעמולה איראנית, וסיקור מוטה, כולל אנטישמיות מכוונת, הכחשת שואה, וקידום תיאוריות קונספירציה אנטישמיות .שונות כך למשל, באוגוסט2009 , קבעה OFCOM כי שתי תוכניות טלפוניות בהנחיית ג'ורג' גאלווי ב- PRESSTV הפרו את קוד השידור שלה בנוגע למשוא פנים בסיקור המלחמה בעזה בכך שלא כללו מספיק שיחות עם פרו-ישראלי .ם בשנת2007 , תיאר השבועון הקנדי Maclean's , כיצדPRESSTV מפרסם "שגיאות מכוונות". בספטמבר2009 , PRESSTV פרסמה תיאוריית קונספירציה אנטישמית שהופצה באלג'יריה וב מרוקו , המאשימה יהודים בקונספירציה לחטוף ילדים אלג'יראים ולקצור את איבריהם. בשנת 2012 ", דו ח של הליגה נגד השמצה טען כיPRESSTV שידרה ד וגמאות לתיאוריות ודעות קונספירציה אנטישמיות. בערוץ רואיינו אנשים כמו תיאורטיקן הקונספירציה האמריקני דיוויד דיוק, שאמר שישראל הייתה מעורבת בפיגועי11 בספטמבר כמבצע של "המוסד" ואף במלחמת עיראק וכדומה. בשנים האחרונות שב הערוץ לשדר בחלק מהמדינות הנזכרות. באוקטובר2022 שוב חסמה ממשלת קנדה את ערוץ PRESSTV עקב הפרת זכויות אדם וסיקור המהומות נגד המשטר האיראני באופן מוטה הכולל תיאוריות קונספירטיביות נגד ארה"ב וישראל. 5. חסימת אתרי אינטרנט הקשורים לאיראן וחיזבאללה על ידי ממשלת ארצות הברית במהלך חודש יוני 2021 הודיע משרד המשפטים האמריקני כי החרים 36 ערוצים ואתרים הקשורים לאיראן וחיזבאללה ,רבים מהם קשורים לפעילות דיסאינפורמציה או לארגונים אלימים , והסיר אותם מהרשת בשל הפרת הסנקציות האמריקניות . בין אתרי האינטרנט היו אתרים הקשורים לאיראן, לארגון הטרור חיזבאללה וכן אתרים הקשורים למיליציות העיראקיות שהוגדרו ע"י ממשלת ארה"ב כארגון טרור. 6. חקיקה לחסימת ערוצי תקשורת ע"י הפרלמנט הצרפתי תיקון סעיף42-6 לחוק Loi Léotard שאומץ בדצמבר2018 ע"י הפרלמנט הצרפתי, קובע כי ה CSA "(המועצה האורקולית העליונה", גוף הנקרא כי ום ORCOM ) רשאית לאחר אזהרה ראשונה בעלת תוקף5 שנים, לבטל את אישור השידור של מפעיל הנשלט על ידי מדינה זרה או תחת השפעתה, אם הוא משדר תוכן הפוגע באינטרס לאומי בסיסי של צרפת. הוראה זו קובעת בין השאר כי הפצת מידע כוזב כדי להפריע לתפקו דם התקין של מוסדות צריכה להיחשב כפגיעה באינטרס לאומי בסיסי. :סיכום דוגמאות אלו ,מראות באופן ברור כי גם במשטרים הדמוקרטיים המתקדמים ביותר קיימת הבנה כי בימינו שדה הקרב מתרחש גם באמצעי התקשורת ובאינטרנט ,וכי קיימים ארגונים או מדינות העושות שימוש בלתי לגיטימי ופוגעני באמצעים אלו. ל פיכך ,הוכר כי חופש הביטוי וחופש העיתונות אינם זכות בלעדית ,וכי יש מקום להגבלת זכויות אלו כאשר עושים בהן שימוש לרעה – שימוש אשר מטרתו פגיעה קשה ומשמעותית בחיי אדם , בביטחון או באינטרסים לאומיים .זהו אינו צעד אנטי -דמוקרטי – אלא דווקא להיפך :הגנה על הדמוקרטיה מפני חורשי רעתה.