חומר רקע

9.11.2025 י"ט בכסלו ה׳תשפ״ ו קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל נייר עמדה- השלכות הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים על להט"ב לאור קידום חקיקה בנושא :מטעם קואליציית ארגוני הקהילה הגאה :רקע בתי הדין הרבניים בישראל מהווים ערכאה משפטית־דתית, שמוסמכת על- פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג- 1953 לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים, על- פי ההלכה היהודית. מעבר לכך, קיימת סמכות צדדית להתמודדות עם סוגיות נוספות (למשל גירושין, מזונות, חלוקת רכוש, משמורת) בתנאי הסכמה של שני .הצדדים הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ה– 2025 /(פ1579/25) מבקשת להעניק לבתי ה דין הרבניים והשרעיים סמכות רשמית לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים- מהלך שמרחיב באופן משמעותי את פעילותם אל מעבר לתחום המעמד האישי. אף שההסכמה של הצדדים נדרשת כביכול כתנאי לפתיחת ההליך, ההצעה יוצרת מסלול שבו ניתן להפעיל לחץ חברתי או משפחתי על צדדים לחתום על בו ררות בפני גוף דתי, תוך הצגת ההליך כחלופה ."וולונטרית" למערכת המשפט האזרחית אמנם החוק מחריג עניינים פליליים, מנהליים וענייני עבודה, אך הוא עדיין פותח פתח רחב להעברת סכסוכים אזרחיים לבתי דין דתיים, שם ההכרעה נעשית לפי דין דתי ולא לפי המשפט האזרחי. בפועל בית הדין רשאי להכריע לפי כללי דת שאינם מבטיחים שוויון בין הצדדים, במיוחד בנושאים שבהם הדין הדתי מעניק משקל שונה לבעלי דין שונים. ההבהרה שבית הדין דן כבורר ולא כשופט אינה בהכרח מפחיתה את השפעתו או את תחושת המחויבות של .הצדדים כלפי פסיקתו למרות מנגנוני ההסכמה, א ין בחוק הגנה ממשית מפני ניצול של חוסר איזון ביחסי כוח. המנגנון שבו צד אחד מגיש בקשה לבוררות, ובית הדין שולח לצד השני "הודעת הסכמה", גם אם אינה מחייבת, עלול כשלעצמו להפעיל לחץ או .לייצר מצג כאילו מדובר בהליך צפוי ומתבקש בנוסף, החוק מעניק לבתי הדין הדתיים סמ כויות נרחבות לקבוע סדרי דין עצמאיים, שאינם דומים לאלו של בתי המשפט, ומצמצם את האפשרויות לביטול פסק בוררות רק למקרים שבהם בית הדין פעל בניגוד לחוק, מה שמותיר .בידי המותבים הדתיים כוח רב כמעט ללא פיקוח שיפוטי אפקטיבי בסופו של דבר, הצעת החוק מקדמת מסגרת משפטי ,ת המקנה לגופים דתיים כוח משמעותי בתחומי המשפט האזרחי ,במקום לשמר את ההפרדה בין מערכת השפיטה הדתית לבין זו האזרחית. היא מציגה זאת כמנגנון בחירה חופשית אך בפועל יוצרת מסלול שעלול להוביל להרחבת השפעת ההלכה או הדין הדתי על סכסוכים אזרחיים, תוך חשש לפגיעה בשוו.יון ובהגנה על צדדים מוחלשים ?מדוע מדובר בסיכון ישיר ללהט"ב 1 . מסגרת הלכתית שאינה מכירה בזכויות להט"ב- הצעת החוק מייצרת מערכת חלופית של בוררות דתית שנראית על פניו וולונטרית, אך בפועל היא עלולה להפוך לזירה שבה להט״ב חשופים במיוחד לפגיעה בזכויותיהם וליחסי כוח ב לתי שוויוניים. סעיף3 (א) בהצעת החוק מתיר לבית הדין הרבני או השרעי לדון ולפסוק על פי הדין הדתי שבמרבית המקרים אינו מכיר בזכויות להט״ב ולעיתים אף מתייחס לנטייתם המינית או לזהותם המגדרית באופן שלילי. עצם העברת סכסוך אזרחי להכרעה על פי מסגרת נורמטיבית זו מייצר ת סכנה מוחשית לכך שההכרעה תושפע מהשקפות דתיות שאינן רואות בלהט״ב בעלי זכויות שוות או .אפילו בעלי לגיטימיות בסיסית לדוגמה בהקשר של משפחה להטבית- ,כל סכסוך רכושי, הסדר גידול ילדים .או מחלוקת בין בני זוג להט״ב עלול להיות מוכרע לפי מוסד שאינו מכיר בקשר שלהם 2 . ל חץ חברתי וקהילתי שמערער את עקרון הוולונטריות- לכאורה, ההסכמה לבוררות היא תנאי הכרחי, אולם ההצע ה יוצרת מנגנון שבו צד אחד יכול"להזניק" הליך בוררות באמצעות הגשת טופס, ולאחר מכן הצד השני מק בל הודעה פורמלית מבית הדין. גם א ם ההודעה אינה מחייבת, עצם הפנייה לבית דין דתי עלולה להפעיל לחץ משפחתי, קהילתי או זוגי- במיוחד על צעירים, נשים, אוכלוסיה דתית או כאלה הנמצאים במעמד מוחלש. עבור להט״ב, שהרבה פעמים כבר מתמודדים עם ניכור או דחייה מצד חלק מסביבותיהם, הלחץ הזה עשוי להיות חזק עוד יותר, ולגרום להם להסכים להליך שאינו מ יטיב עימם ואף עלול להזיק להם. לחץ כזה יכול לבוא, לדוגמה, מבני משפחה המבקשים "לסדר דברים לפי ההלכה", או מקהילה שבה יש ציפייה להתיישר עם סמכות דתית. יש לציין, גם אם לכאורה קיימת בחירה, ההקשר החברתי־תרבותי יוצר יתרון מובנה לצד שמעוניין בדין הדתי. להט״ב עלולים "להימצא בפני דילמה קשה: לסרב ולהיתפס כמי ש"חוטאים .או "מסתירים", או להסכים ולהיחשף להליך העלול להיות מפלה 3 . היעדר מחויבות לעקרונות שוויון וסדר דין הוגן- הבעיה מתעצמת משום שבתי הדין הדתיים אינם מחויבים לסדרי הדין האזרחיים או לעקרונות שוויון בסיסיים. הם רשאים ,לנהל את ההליך על פי כללי הדין הדתי שמטבעו אינו מבטיח יחס שווה ללהט״ב ואף אינו מכיר בזהותם. כך, תיקים אזרחיים של אדם להט״בי 9.11.2025 י"ט בכסלו ה׳תשפ״ ו קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל עלולים לקבל פרשנות והכרעה דרך עדשה אורתודוקסית. גם אם החוק מגביל פגיעה בזכויות מהותיות מסוימות, אין בו מנגנונים שמבטיחים שוויון ביח ס עצמו, בתחושת הביטחון או בסביבה הדיונית. גם אין מניעה שבית הדין יתייחס לזהות להט״בית כנסיבה מהותית שלילית במסגרת שיקולי האמון, המוסר או .ההלכה, ולכך ישנן עדויות רבות מספור גם כיום 4 . רשימת הגנות שאינה כוללת הגנה על להט"ב- ב סעיף3(ב) החוק מונה רשימת זכויות בס יסיות שבהן אסור לפגוע, כגון שוויון זכויות האישה, הגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות, משפט העבודה המגן, חוק החוזים האחידים וכו'. עם זאת- אין שום אזכור לזכויות להט״ב, כמו כבוד האדם או איסור אפליה. כמובן שהחוק אינו כולל כל הגנה מפני פרשנות מפלה של הדין הדתי. בכך נוצרת תוצאה שבה מותר לבית הדין להכריע בו .לפי הדין הדתי גם אם הוא מפלה 5 . החלת סדרי דין מוטים נגד להט"ב- סעיף4(1 ) קובע בבירור שסדרי הדין בבוררות יהיו" סדרי הדין הנהוגים בבית הדין" עצמו. המשמעות היא שבתי הדין אינם מחויבים לעקרונות יסוד של משפט אזרחי הוגן, כמ ו אובייקטיביות, שוויון, או כללים נגד אפליה. הם רשאים, למשל להגביל ייצוג משפטי, לנהל חקירות לפי גישה אינקוויזיטורית, לתת משקל שונה לעדות של אדם להט״ב י ולפסול טענות או ראיות מטעמים"דיניים" . "בפרקטיקה, דיינים רבניים ושרעיים נוטים להתייחס לזהות להט"בית כ"פגם או "עבירה", ועלולים להטות .את ההליך בצורה סמויה 6 . חשיפה כפויה ופגיעה ביכולת להתגונן- בתי הדין הדתיים נהנים בקהילות רבות מהילה של סמכות מוסרית וקהילתית, מה שיכול להרתיע אזרחים להט״בים מלהביע עצמם בחופשיות או לעמוד על זכויותיהם. אדם להט״בי עשוי לחשוש לחשוף מידע אישי משמעותי, מה שעלול לפגוע ביכולתו להגן על עצמו משפטית. גם עצם הישיבה בפני דיינים או קאדים שמחזיקים עמדות שליליות כלפי להט״ב עלולה להוות חוויה רוויה בשיפוטיות ובחוסר קבלה- .דבר שמקשה על ניהול הוגן של סכסוך אזרחי 7 . החלשת ההגנות החוקתי ות על כבוד האדם- העברת סכסוכים אזרחיים למסגרת דתית כמובן גם תפגע בהגנות מערכת המשפט האזרחית- מערכת שמתוקף חוקי היסוד מחויבת לערכי כבוד האדם והגנה על ,קבוצות מוחלשות. ברגע שההליך מתקיים במרחב הלכתי שבו ההשקפה הבסיסית על להט״ב היא שלילית ההגנות הללו נחלשות מ.שמעותית 8 . נוסח שאינו מכיר במשפחות להט״ב- הטפסים שבתוספת הראשונה (טפסי הבוררות) מציגים מבנה משפחתי הטרונורמטיבי בלבד, התייחסות ל“בני זוג נשואים ” בלבד שאינה רלוונטית להורים להט״בים שאינם .נשואים בהכרה דתית, וזיהוי צדדים לפי דפוסים הלכתיים משמעות הדבר היא שחלק נרחב מהמשפחות הלהט"ביות כלל אינו יכול לקבל הכרה בתוך המסגרת הדתית, אך החוק מאפשר עדיין להכריע בעניינם לפי הדין הדתי, גם ללא הכרה בקשר עצמו. בית הדין הדתי אינו מכיר בקשר ההורי או הזוגי מלכתחילה, ולכן דיון כזה בבוררות דתית הוא בעייתי ואף .מסוכן סיכום: ,הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים פותחת דלת להרחבת הנורמות הדתיות אל תוך תחומים אזרחיים באופן שמעמיד את ציבור הלהט״ב בעמדה פגיעה במיוחד. למרות שהיא מוצגת כמנגנון וולונטרי, בפועל היא יוצרת מערכת שבה צדדים להט״בים יופנו, לעיתים בעל כו .רחם, למסלול בוררות שבו הם אינם בטוחים ואף לא מוכרים בכך היא מייצרת סיכון ממשי להעמקת האפליה כלפיהם ולהפיכת הדין הדתי לגורם משפיע בסכסוכים אזרחיים .שבהם זכויותיהם אמורות להיות מוגנות הצעת החוק תיצור מציאות שבה זהותם המגדרית או הנטייה המינית שלהם יהפכו לרכי ב שיפוטי בידי מוסדות שאינם מכירים בהם כשווים מלכתחילה. המשמעות היא הפיכת כל סכסוך אזרחי- רכושי, משפחתי, קהילתי או חוזי, לחשוף לאפשרות של הכרעה הנגזרת מהשקפות מפלות. בכך ההצעה מסכנת את ההתקדמות החברתית והמשפטית שנעשתה בעשורים האחרונים, ומהווה סיכון ממשי לקה ילה הגאה: הידרדרות במעמד משפטי, בחירה מוגבלת, פגיעות בזכויות .יסוד, בזכות למשפחה, ובזכות לחיות בביטחון בארצם בהסתמך על הניתוח לעיל, קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל מתנגדת להצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ה– 2025 /(פ1579/25 .) ,על החתום איציק סלמה מנהל מדיניות וקשרי ממשל קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל