חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-189438
סיכום דיון
מיום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ו ,
22.10.2025
:, בנושא
1
,. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל
דוח מיוחד2025
2
. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף14
(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול
הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - לפני שבועיים ציינו שנתיים ל אירועי7
באוקטובר2023
. היום בו
התרחשה
הטרגדיה הגדולה ביותר שידענו מאז השואה, הזוועה בה נטבחו1,200
אזרחים והחלה
המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל. ברוך השם זכינו לראות בשובם של החטופים
.החיים ואנחנו מתפללים בכל יום להשבתם של כל החטופים החללים
יחד עם זוועות הטבח בעוטף והשלכותיו
, כל העור ף הישראלי היה חשוף במספר חזיתות למתקפת
טילים ורקטות כאשר מאות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם בעשרות יישובים הן בדרום
הארץ והן בצפונה לתקופות ארוכות. כניסתה של המדינה למצב
מלחמה הביא לגיוס מילואים
המוני
, לפגיעות בגוף ובנפש,
לניתוק ממערכות החינוך
ו הבריאות
הקבועות
ועוד. המדינה הייתה
אמורה להתכונן לתרחישים אלה
ולהכין תכניות מגירה למתן מענה .
מלחמת לבנון השנייה אשר קדמה למלחמת אוקטובר23
ב-
17
שנה גרמה לפגיעה קשה בעורף
הי
שראלי ולמרות דוחות רבים שנכתבו
והפקות לקחים–
ממשלת ישראל לא השכילה להיערך
כראוי למלחמה
הנ .וכחית
ש
נים אנחנו שומעים על האיומים, תרחישי הייחוס, אבל
בזמן אמת
.העורף היה מופקר לפני כ- 4 שנים היינו בעיצומה של מגיפת הק
ורונה ו
העורף על כל
היבטיו נפגע–
כלכלית, בריאותית ו
נפשית. גם אחרי הקורונה נכתבו דוחות ו
הייתה אמורה להיות הפקת לקחים.
היה וצ רך
בשליפת
המודל שפעלו בו בקורונה בהיבט סיוע לעסקים, אנשי מילואים, ביטוח לאומי
וכו' ול.התאימו למצב החדש
סעיף14ב לחוק מבקר המדינה מסמיך את הועדה לענייני ביקורת המדינה לקיים הצבעה
על הקמתה
של ועדת חקירה ממלכתית . מבקר המדינה
פרס
ם
עד כה7
דוחות הנוגעים למלחמה
בהיבט הא
ז
רחי :
,הטיפול בבריאות הנפש, הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה, הליכי השיקום של הנגב המערבי
הסיוע ליישובי הצפון ולעסקים ה
קטנים בזמן מלחמה ו
ניהול הממשלתי של התחו ם האזרחי במהלך
מלחמת חרבות ברזל ש על בסיסו אני מבקש
להצביע על הקמת
.ועדת חקירה ממלכתית
בפתח דבריו מצ יין מבקר המדינה ליקויים רבים בהתנהלות הממשלה בנושאי הטיפול בעורף על כל
בט הי ה
ים
אולם הדברים החמורים ביותר נוגעים לאחריותו והפעלת סמכותו של ראש הממשלה
ומשרדו, לרבות מנכ"ל משרדו דאז יוסי שלי,
ואחריותם על מינוי גוף בעל סמכות ואחריות כוללת
לניהול הטיפול בעורף והובלתו בשעת חירום. לא הוקם מערך אופרטיבי אשר אמור לתת מענה לכל
הצרכים העולי
ם. גם כאשר נכנסה הממשלה לפעולה
היא כשלה במתן מענים רבים בתחומי הסיוע
.הכספי, הדאגה למפונים, הטיפול בנפגעים וכל הנגזרות מכך
אבקש להסב את תשומת הלב
לנקודות בדו"ח אשר מציינות בפירוש את האחראים למחדל ומדוע
אני סבור כי חובה לב
דוק את הדברים במסגרת ועדת חקירה
:כדלקמן
עמוד15
– ראש הממשלה,
חה"כ
בנימי
ן נתניהו,
כיהן בתפקיד זה ממרץ2009
ועד פרוץ ה מלחמה
למעט פרק זמן של שנה וחצי .
במשך13
שנה מתוך
17
שנה הוא ה יה
מחויב
לפעול להבטחת מענה
על כלל החסרים המשמעותיים בהסדרים בתחום ניהול ההיבטים האזרחיים
של הטיפול בעורף בעת
חירום
.ולא עשה כן
עמוד29
–
ראש הממשלה, חה"כ בנימין נתניהו ,
לא
פעל
במשך שנות כהונתו
למען
הסדרת
.הסמכויות לניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום
2
עמוד30
- מנכ"ל משרד ראש הממשלה
, מר יוסי שלי, יק בל הערה על האופן בו הפעיל את פורום
המנכ"לים של משרדי הממשלה ללא קביעת סדרי עב
דו ה וללא קבלת החלטות המקדמות מענה
.כולל על צרכי הזירה האזרחית
עמודים84-85
מתייחסים לאחריות של מטה משרד ר ה"מ במלחמה כפי שהתקבל בהחלטות
ממשלה קודמות. בעמוד
90
מציין המבקר כי מנכ"ל משרד ר ה"מ התנגד להחלטות אלו וקובע כי
התיאום בין משרדי הממשלה בנוגע לעבודתם המקצועית של גופים אחר ים אינה בתחום אחריותו
של משרד ר . ה"מ
בנוסף לאחריות האישית על ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו דו"ח זה מתייחס באופן רציני ו
מק יף
למחדל ולכישלון של שר האוצר ,
מר
בצ
לאל סמוטריץ'. הוא מוזכר
אישית כאחראי למחדלים
הכלכליים. ב עמוד121
ו מצ
ין כי שר האוצר לא השתמש בסמכויותיו, כמי
שעומד בראש הקבינט
החברתי-כלכלי
, לצורך הפעלת המנגנון שעליו החליטה הממשלה לטיפ ול בהיבטים האזרחיים של
,המלחמה
כשל ביישום ה
חלטת ממשלה אשר היה שותף לקבלתה
בדבר הקמת המשל"ט האזרחי
והפעלתו, ו
לא פעל לשוב לממשלה ולדווח על כך כדי
שהממשלה תקבל החלטה בדבר הגורם אשר
,יופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה. לנוכח התמשכות הכשל על פני חודשי המלחמה
היה על ראש הממשלה להידרש לנו
אש כ די להביא ליישום החלטת הממשלה בנוגע להובלת הטיפול
בתחום האזר.חי
ך אי נמנע את האסון הבא,
ואם חלילה יגיע כיצד נתמודד איתו בפעם הבאה? כיצד ממשלה לא
?מסוגלת להפיק לקחים מהעבר וללמוד מהם
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – מדובר בדוח קשה ו כרוכים בו2
:כשלים יסודיים
1.
כשל היערכות מתמשך-
לאורך השנים אנו מניפים
דגלים על כך
שההיערכות לחירום נחלשת
.ויכולים להעיד על כך גופי חירום הם הוחלשו במרוצת השנים בכל הקשור להפעלת משאבים וקבלת
החלטות
ו דבר
זה התנפץ עלינו ב- 7
'באוקטובר. ר
רח"ל תיאר בפנינו ב
אופן חד וברור ש רח"ל
הוחלשה לאורך השנים במונחים של
ארגון, כ"א, תכניות ו
יכולות שלה
להנחות מערכת ממשלתית
שלמה שנמצאת בתשתית התפקוד ביום המבחן. הנ
י
סיון להקים את המער כת עם שר שעומד בראש
הקבינט .קרס.מדובר בכשל שלא ניתן להתעלם ממנו
2
.
.היישום ביום המבחן
מדובר
בכשלים שנוגעים ל
מפונים ש היו זקוקים למענים בעולמות של חינוך, ליווי, בריאות, טיפול
בבתי המלון ועוד. בתקופת הקורונה המל"ל תפס תפקיד של מטה והוביל יחד עם מנכ"ל משרד
.הבריאות את הטיפול אולם במלחמה הנוכחית ,אנו רואים פעולה מבוזרת של משרדי הממשלה כל
משרד
פעל
בתחו .מו
מבקר המדינה מטיל אחריות על רה"מ, שר האוצר ו
ה דרג
ה .מקצועי במילים ברורות וחדות המשרד
ממשיך .לבצע ביקורת על כל הדרגים: צבאי, אזרחי ומדיני
משרד ר ה"מ העביר התייחסות מפורטת
לדוח זה. המסמך
שמר על עקרונות אובייקטיביים וכך יהיה בכל עבודות ה ביקורת. מאחורי
המסמך
עומדים עשרות מסמכים כתשתית יסודית לכל חקר שיעשה על אירועי ה- 7
באוקטובר. התשתית
העובדתית נעשתה ע"י ביקורת המדינה מזה שנתיים ע"י עשרות צוותים. משרד מבקר המדינה
מבצע את מלאכתו לא בתפיסה של החלפת ועדת חקירה ממלכתית, אלא בתוקף סמכויותיו של
מבקר המדינה עפ"י חו
ק .המשרד זוכה
,לביקורת ציבורית לא פשוטה
מתמודד איתה ומתקן
היכן
.שצריך. נחצים הרבה קווים בשיח שמתקיים בנושא
יש רידוד לגיטימצי
ה
של מוסד שצריך להמשיך
.להתקיים .המוסד מוכן לקבל כל ביקורת אך יש חציית קווים בהתבטאויות
דגנית שי-מנהלת אף ביקורת –
עיקר הליקויים
שעלו בביקורת:
* אין גוף אחראי לניהול הטיפול
בעורף;
* הקבינט החברתי-
כלכלי לא מילא את
תפקידו כצד האזרחי;
* פורום המנכ"לים היה לא אפקטיבי;
* המשל"ט האזרחי לא מימש תפקידיו;
* אין תמונת מצב לאומית מלאה;
* פערים בהיערכות לחירום;
* הציבור התקשה לקבל מידע חיוני
מהממשלה.
חלפו17
שנים ממלחמת לבנון השניה
ו הממשלה לא השכילה להסדיר את תכלול העורף. המלחמה
פ
רצה תחת אש ל .לא תכלול
האחריות לנ
יהו
ל המערכה האזרחית הוטלה על הקבינט החברתי-
,כלכלי אך הקבינט כמעט ולא פעל כמו גם המשל"ט .כמו כן
פורום מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד
.רה"מ לא צלח, הפורום התכנס אך לא היתה לו תמונת מצב מלאה ולא קיבל החלטות רח"ל הודרה
3
לאורך השנים
ולא י
כ
לה לתכלל את המערכה האז .רחית בחירום פקע"ר היה בשטח ולא נתן מענה
.על כל צרכי המפונים
האחריות מוטלת על רה"מ שבמשך17
שנים האח
רונות בהיותו רה"מ יכל להניע פתרון ל סוגיה של
מערכה אזרחית, שר האוצר-
'בצלאל סמוטריץ, 2
ראשי ממשלה
ש כיהנו במהלך התקופה הזו–
יאיר לפיד ונפתלי בנט ו שר
הביטחון דאז ,יואב גלנט, ש .לא הסדיר את מעמדם של גופי החירום
לאורך חודשי המלחמה, רה"מ היה צריך להידרש לנושא כ די להניע את העגלה. אנו עדיין בעיצומו
של מצב מורכב. אסור לבזבז את הזמן, ועל הממשלה לפעול לאלתר כדי להקים מערך ממשלתי כדי
.לטפל בעורף האזרחי בעת חירום עם פרוץ המלחמה היו עשרות מוקדי טלפונים אבל לא היתה
.אפשרות לאזרחים לנווט בין המוקדים
,לשר הביטחון ומשרד הביטחון אין את הסמכויות לתכלל את העורף. במקרה של בעיה שמתעוררת
.הוא צריך לפנות לרה"מ בבקשה לכנס דיון בנושא עפ"י
החלטת הממ שלה התקפה- מל"ל י ציג את
תמונת המצב הלאומית המלאה כולל חברה וכלכלה. אם המל"ל סבור שאינו יכול לעשות זאת כי
אינו מצוי בעולמות החברה והכלכלה, עליו לפנות לרה"מ ולומר שאינו הגורם המתאים להציג את
.התמונה
חה"כ קארין אלהרר–
דוח מבקר המדינה נותן לנו הצצה למה
ש קרה למשרדי הממשלה או בעצם
מה לא קרה. כל אזרח במדינה ראה שלא היתה ממשלה עם פרוץ המלחמה . החברה האזרחית
מילאה את מקומה של ה .ממשלה במקום להוקיר לה תודה, מופעלת כנגדה מכונת רעל. יש מגמה
של הממשלה לייבש את השירות הציבורי, לבחור את האנשים עם כישורים שאינם מתאימים
לתפקידים .. ועדה חקירה ממלכתית מחויבת מציאות והיה צורך להקים אותה מזמן
חה"כ יעל רון בן משה -
עם פתיחת המלחמה הרשויות
המקומיות נער כו ותפקדו ככל שיכלו. ברגע
האמת בזמן
משבר הרשויות יודעות את תפקידן ומסייעות לאזרח ים. התחושה בקרב התושבים
המפונים היא שהממשלה לא היתה קיימת באותה תקופה ועדיין ל
א קיימת . יש צורך בהקמת ועדת
חקי
ר
ה ממלכתית לבדיקת האירועים .
חה"כ אלון שוסטר – בהיותי ס
גן שר הביטחון נוכח
ת י לראות את הקושי העצום לקבל החלטה. מה
הכלים הניהוליים הראויים לחיבור הסמכות והכריזמ?ה המשטרית עם יכולות הפעולה בשטח
,משרד הביטחון עם יכולות ביצוע אדירות אולם יש
חוסר מוכנות של רה"מ לפזר
.את האחריות
ראוי לקבל החלטה ברור
ה לחבר יכולות ביצוע
עם החלטות
מדינתיות.
מל"ל – איציק בר-סגן ר' המל"ל למדיניות ביטחוניות –
המל"ל הוא גוף שעוסק בעולמות המדיני
והב
י
טחוני עפ"י החוק, ו הוא שיקף לשרי הקבינט ולשרי הממשלה את תמונות המצב בעולמות
הללו
בישיבות הממשלה
. אין לו כלים לעסוק בסוגיות
.חברתיות וכלכליות
ההמלצה הראשונה של
המל"ל
היתה ל
רתום
את מערך הדיגיטל הלאומי
כדי לייצר תמונת מצב חברתית-
כלכלית לקבלת שירותים
בכל מקום. המערך עבר בין כמה המשרדים והוא
נמצא
.כיום תחת משרד הכלכלה
בהתאם להחלטת הממשלה
לפירוק
,המשרד להגנת העורף משרד הביטחון
נושא באח ריות להכנת
העורף למצבי חירום ורח"ל מסייעת לו בכך . יש פערים בין המשרדים במלאים ואין לרח"ל תקציב
כדי לטפל בבעיה. המל"ל נכנס למקומות שיש בהן החלטות ממשלה שנקבעות בקבינט .
הוא אינו
.עושה בקרה על כל החלטה שמתקבלת בישיבת ממשלה
בתקופת הקורונה הוקם קבינט ייעודי עם
צוות מומחים שייעצו ושיקפו את תמונת המצב. לאחריה
מל ה
"ל הוביל עבודת מטה ו נבחנו3 חלופות למנגנון א יחוד
אירועי חירום אזרחיים . הדברים הוצגו
,לר' המל"ל הקודם
ל
נוכחי שסיים א
תמול את תפקידו ולרה"מ ש .סבור אחרת רה"מ אמר שהוא לא
רוצה לקחת אחריות ממשרדי הממשלה אלא ליי צר מנגנון לצורך אירוע חירום ממלכתי. הוא
החליט להוביל ולהתוות
מדיניות בדומה לתקופת הקורונה, טיפול בפערים בתחום הסמכויות
והאחריות של הגופים, וחיזוק מנגנונים של שגרה שפוגש
ת
.חירום אם יוקם גוף ניהול אחוד
ולמשרדי הממ
ש
לה חסרות
.סמכויות מול אחריות, הם לא יממשו את משימתם
רח"ל –
איציק גיא- "ט חר הפעלה
-
רח"ל מגבשת תמונת מצב
בנוגע ל עורף
ה לאומי. הסמכות
והיכולת היא ,להנחות את משרדי הממשלה בחירום כיום אין לרח"ל את
ה
יכולת להנחות אותם
ולכן
היא מציפה פערים וליקויים בפניהם. רח"ל ופקע"ר יושבים יחד ומגבשים תמו נת מצב בנוגע
לעורף הלאומי שמוצגת בפני הקבינט ו
ה .צוותים
חה"כ מאיר כהן –
.לא נעשתה חשיבה מה יקרה אם תגיע אלינו קטסטרופה יש לשאת באחריות על
הלקונה של צמצום סמכויות רח"ל. מעבר לחובה להצביע על ועדת חקירה ממלכתית, הדוח הזה
זועק לשמ ים. המדינה צריכה לבדוק את עצמה בשביל הדורות הבאים. לצד זה צריכה להיאמר
4
אמירה ברור ה–
.דוחות מבקר המדינה צריכים להיות חלק מתכניות העבודה של משרדי הממשלה
.לרשויות המקומיות יש חלק נכבד בטיפול בעורף
פקע"ר – סא"ל שאול סרוסי-
קמב"צ פקע"ר– פקע"ר פעל במסגרת סמ
כוי ות להגנה אזרחית לאורך
.המלחמה
בנוסף
הוא פעל גם בסוגיית המפונים בבתי המלון, על אף שאין לו סמכות,
כדי לגבש
.תמונת מצב מהירה ומהימנה ככל הניתן לרבות מפקדת שליטה ארצית ומחוזית
חה"כ שלי טל מירון –
משפחות החללים לא קיבלו תשובות עד היום מה קרה
ליקיריה
ם , והגיע
הזמן שהם יקבלו תשובות. עם פרוץ המלחמה לא היתה מדינה, היה מחסור בציוד רפואי, ציוד
.ללוחמים, הגיעו מטוסים לארץ מלאים בציוד כדי לכסות על דברים שהמדינה לא טיפלה בהם
ארגון מועצת אוקטובר - רעות רכט אדרי-אם שכולה –
הובטח לנו בפה מלא שתוקם ועדת חקירה
,ממלכתית עם תום המלחמה
ו המלחמה הסתיימה בשבוע שעבר. המועצה והמשפחות השכולות לא
יתנו
יד לכך שלא תוקם ועדת חקירה. מדובר פה בטבח, הפקרה ומחדל . התקומה תהיה לאחר
.שיוגשו מסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית שתוקם עפ"י חוק
יורם יהו
דאי-אב שכול – רה"מ אמר שב,תום המלחמה כולם יחקרו, כולל הוא
אך זה לא קרה. לפני
שבועיים היתה הצהרה על סיום המלחמה והחזרת החטופים, ולכן זו העת להקים ועדת חקירה
.ממלכתית. בכל יום שלא מוקמת ועדה, יש פגיעה בביטחון מדינת ישראל
הילה אביר-אחות שכולה – חודש לאחר הטב ח הקמנו פורום משפחות ומטה סיוע בשיתוף המוסד
ל
ביטוח לאומי כי לא קיבלנו טיפול מצד הממשלה. טרם הוקמה מנהלת למשפחות הנובה ולשורדים .
חה"כ אושר שקלים -
יו"ר האופוזיציה פקפק השבוע במעמדו של מבקר המדינה וכינה אותו
"מבקר מטעם". הכל כאן כסות כדי להקים ועד ת חקירה שתמונה ע"י מערכת משפט קלוקלת. יש
,משבר אמון בין מערכות שלטון העם לבין מערכת המשפט
ו
אנו לא ניתן שו
ו עדת חקירה ממלכתית
תמונה ע"י ראשי בית המשפט העליון. הצעתי לרה"מ שנקים ועדה שתהיה מקבילה לו
ו
עדת
חקירה
ממלכתית עם אותן סמכויות ו
ברא
שה יעמוד אביגדור קהלני .
הוא יהווה קונצנזוס לאומי כדי להגיע
.לחקר האמת
חה"כ אפרת רייטן מרום –
יש תחושה
שק ה כאשר
רה"מ אומר על דוח מבקר המדינה שה וא הערת
שוליים, מדובר בזלזול בח
יי אדם. יש חשיבות לקבל את החוק
.שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוו.עדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה קיימה הצבעה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף14
(ב) לחוק מבקר
המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל .
בעד– 4
נגד– 6
.. הוגשה רוויזיה ע"י יו"ר הוועדה