חומר רקע

1 דצמבר 2025 אגף הכלכל ן הראשי משרד האוצר צוות מחקר– שוק העבודה על בעיית המחסור בעובדים במשק :כותבי העבודה .יהונתן רחימי ואסף גבע תודה ל ד"ר שמואל אברמזון ולמשה לאו .על ההערות והדגשים 2 עיקרים • בשנים האחרונות נשמעו קולות בקרב מעסיקים במגוון ענפים על מחסור בעובדים. בין .הענפים נמנים ענפי החינוך, הבינוי, והתעשייה • בנייר זה אנו בוחנים את מגמות התעסוקה, השכר והמשרות הפנויות בכלל המשק הישראלי ובחלוקה ענפית במטרה לבחון ולכמת את היקף התופעה. כפי שיפורט להלן, למעט במקר ים נקודתיים איננו מזהים סימנים למחסור בעובדים בשוק העבודה המקומי ברמה המקרו - .כלכלית • לאחר הקורונה ועד אירועי ה- 7 באוקטובר כמות המועסקים במשק התאוששה במלואה וחזרה למגמה ארוכת הטווח. בעקבות אירועי ה- 7 באוקטובר נפתח פער שלילי של500 אלף .מועסקים ביחס למגמה החל מהרבעון הראשון של2024 נסגר הפער חלקית ועמד על כ- 125 אלף מועסקים נכון לרבעון השני של2025 . • ניתוח של הירידה בתעסוקה בתקופת המלחמה לפי קבוצות אוכלוסיה מציג השפעה לא אחידה של המלחמה על העובדים ה ישראלים , הזרים וה פלסטינים . פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוביל למחסור של כ- 340 אלף מועסקים ישראלים וכ- 138 אלף מועסקים פלסטינים ביחס למגמה. בעוד שעבור המועסקים ה ישראלים נרשמה התאוששות וחזרה כמעט מלאה למגמה עד הרבעון השני של2025, עבור המועסקים ה פלסטינים לא נרשמה התאוששות משמעותית. לעומתם, עבור המועסקים הזרים נצפתה עלייה הדרגתית ואף עודף של כ- 26 .אלף מועסקים ביחס למגמה • ניתוח מגמות השכר מראה כי לאחר משבר הקורונה ועד תחילת המלחמה השכר הריאלי בענף ההייטק צמח בקצב מהיר אף יותר מהמגמה החזויה בעוד השכר בשאר המשק עלה בקצ ב איטי יותר מהמגמה. מגמות נפרדות אלו מעידות על הבדלים במגמות הביקוש לעבודה בין ענפי המשק. מתחילת מלחמת חרבות ברזל, השכר הריאלי מדשדש הן בהייטק והן בכלל .המשק • בחלוקה לפי ענפים כלכליים :עולות מהניתוח תובנות מגוונות o ,במגוון ענפים כגון התעשייה, המסעדנות ושירות י הנדל"ן המדע והניהול, נרשמה ירידה בכמות העובדים מתחת לקו המגמה ארוך הטווח, ערב המלחמה. לצד ,הירידות בכמות המועסקים, נרשמה באותם ענפים ירידה בכמות המשרות הפנויות .אינדיקציה לירידה בביקוש לעובדים באותם ענפים o בענף המידע והתקשורת נרשם קצב גידול מהיר במספר העו בדים עד לפרוץ המלחמה, מגמה המעידה על עלייה בביקוש לעובדים. מאז תחילת המלחמה קצב הגידול במספר המשרות הואט מאוד ובמקביל נרשמה ירידה בכמות המשרות הפנויות, מה שיכול להעיד על האט ת .או אף עצירת הגידול בביקוש לעובדים בענף 3 o במהלך תקופת המלחמה חלה ירידה בתעסוקה בכל ענפי המשק; הענפים בהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר הם ענפים המסתמכים באופן משמעותי על כוח עבודה פלסטיני .בולט במיוחד הוא ענף הבינוי בו נרשם המחסור המשמעותי .ביותר בעובדים o במרבית הענפים בהם נרשמה ירידה בתעסוקה בתקופת המלחמה, נרשמה במקביל ירידה במשרות הפנו יות. הירידה במשרות הפנויות מעידה על כך שחלק .מסויים מהירידה בתעסוקה נובע גם מירידה בביקוש לעבודה באותם ענפים o בניגוד למרבית הענפים במשק, בתקופת המלחמה נרשמה בענף החינוך עלייה בכמות העובדים הן ביחס למגמה והן ביחס לערב המלחמה. תוצאה מפתיעה לאור הדיון העדכני ס .ביב מצוקת העובדים בענף 4 רקע בשנים האחרונות, בפרט לאחר משבר הקורונה ומאז תחילת מלחמת חרבות ברזל , נשמעו קולות בקרב מעסיקים ישראלים רבים לגבי מחסור בעובדים1. מחסור ב עובדים ניתן להגדיר כפער שנוצר בטווח הקצר בין הביקוש לעובדים להיצע העובדים בענף. פערים מסוג זה, מקורם לרוב בזעזועים .חיוביים לביקוש לעובדים או בזעזועים שליליים להיצע העובדים סקר בינלאומי של קבוצת מנפאואר העלה כי בשנים האחרונות מעל ל- 70% מהמעסיקים הישראלים .מדווחים על קושי באיוש משרות לפי ממצאי הסקר, נכון לשנת2024 שיעור זה הגיע לשיא של85% המציב את ישראל במקום השני בעולם בשיעור המעסיקים המדווחים על קושי באיוש משרות2 . בין הענפים הבולטים נמצאים ענפים כדוגמת הבינוי3 , התעשייה4 והחינוך5. לקושי רחב היקף ומתמשך בגיוס עובדים יכולות להיות .השלכות שליליות משמעותיות על המשק דרך פגיעה בתוצר ובקצב הצמיחה מטרת נייר זה היא לבחון את מצב שוק העבודה בשנים האחרונות ביחס למגמת הטווח הארוך בכדי לבחון האם אכן התפתחה בישראל תופעה של קושי מתגבר בגיוס עובדים בשנים האחרונות, את היקפה ואת המקורות לה. הניתוחים בנייר זה מתבססים על נתוני מועסקים ישראלים, זרים ופלסטינים בני15 ומעלה , נתוני שכר, ו נתוני משרות פנויות לפי ענפים כלכליים בין השנים2013- 2025 .המפורסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממצאים • לאחר היציא ה ממשבר הקורונה נרשמה התאוששות מלאה של התעסוקה וחזרה ,למגמה ארוכת הטווח; במהלך המלחמה נרשמה ירידה בתעסוקה מתחת למגמה בעיקר בעקבות יציאה משמעותית של מועסקים פלסטינים משוק העבודה בכדי לגשת לסוגייה, נרצה ראשית לבחון את מגמת כמות המועסקים במשק בשנים האחרונות א שר מבטאת את שיווי המשקל בין הביקוש להיצע בשוק העבודה. סטייה כלפי מטה מהמגמה ארוכת .הטווח יכולה להוות אינדיקציה למחסור בעובדים (ירידה בהיצע) בהתאם לטענות המעסיקים תרשים 1 על המחסור :'בעובדים לאחר הקורונה ר המעסיקים שלא מצליחים לגייס עובדים: "המדינה יצרה דור שלא רגיל "לעבוד , 60% מחברות הה ייטק בארץ מתקשות מאוד בגיוס עובדי פיתוח , הקרב על עובדים טובים מתחמם– והמעסיקים משקיעים , "גל ההתפטרויות הגדול הגיע לישראל: "עוזבים פי שלושה מאשר לפני שנה. 2 סקר מצוקת הכישרונות2025 3 דו"ח התעסוקה חושף מחסור של28 אלף עובדי בניין בסוף2024 4 סקר צרכי כוח אדם והכשרות בתעשייה2024 - התאחדות התעשיינים 5 4,254 מורים חסרים לקראת פתיחת השנה , אלפי מורים חסרים במערכת החינוך, שמתדרדרת לכאוס 5 1 מציג את סך המועסקים )(באלפים בישראל בני15 ומעלה ( ישראלים , זרים ו פלסטינים) בניכוי נעדרים ישראלים בכל רבעון החל מהרבעון הראשון של2013 ועד הרבעון השני של2025 . הקו הליניארי מייצג את כמות העובדים הצפויה בכל רבעון תחת ההנחה שכמות העובדים במשק ממשיכה לגדול באותו הקצב שנמדד בין השנים2013-2019 . תרשים2 מציג את ההפרש בין מספר המועסקים .בפועל לבין מספר המועסקים החזוי בכל רבעון מתרשימים1 ו- 2 ניתן ללמוד מספר דברים . ראשית, ב ין השנים2013-2019 כמות המועסקים במשק גדלה בקצב קבוע של כ- 23 אלף מועסקים בממוצע ברבעון (כ- 92 )אלף בשנה כאשר באופן כללי לא נרשמו סטיות משמעותיות של מספר המועסקים מקו המ,גמה ארוך הטווח. שנית ברבעון הראשון של2020, בעקבות התפרצות הקורונה בישראל, נפתח פער בין כמות המועסקים למגמ ת הטווח הארוך . הפער הגיע לשיא של מעל ל- 800 אלף מועסקים ברבעון השני של2020 ; ,שלישית החל מהרבעון השלישי של2022 ועד הרבעון השלישי של2023 כמות המועסקי ם חזרה למגמה ,. רביעית עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ברבעון האחרון של2023 שוב נפתח פער ביחס למגמה העומד על כ - 500 אלף מועסקים . החל מהרבעון הראשון של2024 נסגר הפער חלקית ו ע מד על כ - 125 אלף מועסקים נכון לרבעון השני של2025 . תרשים1 : סך המועסקים (ישראלים , זרים ו פלסטינים) בני15 בניכוי נעדרים+ישראלים :מקור עיבודי אגף הכלכלן הראשי על נתוני ס קר כוח אדם וחשבונות לאומיים של הלמ"ס 6 מתרשימים1 ו- 2 אנו למדים גם כי ערב מלחמת חרבות ברזל לא הייתה אינדיקציה ברורה לשינוי ארוך טווח במגמת שיווי המשקל של התעסוקה בישראל . אף על פי כן, אין בכך ראיה מספקת לכך שהמשק לא סבל מ"מחסור" בעובדים כיוון שייתכן שהגידול בביקוש לעובדים באותה תקופה גדל באופן מהיר ביחס להיצע. כך, ייתכן והתרחשו במקביל שינויים בהיצע ובביקוש כך שהתמונה המתקבלת היא שמגמת שיווי המשקל לא השתנתה, אך מאחורי הקלעים מע סיקים נאלצו להגביר מאמצים ולהעלות שכר בכדי לגייס עובדים חדשים. אותם שינויים יכולים לה תרחש בכלל המשק או בענפים ספציפיים . החלקים הבאים בנייר זה ינסו לבחון האם התרחשו בשנים המדוברות שינויים במגמות ההיצע והביקוש שיכולים לתמוך בקיום תרחיש שכזה. תרשים2 : ההפרש בין כמות המועסקים בפועל למגמה ארוכת הטווח :מקור עיבודי אגף הכלכלן הראשי על נתוני ס קר כוח אדם וחשבונות לאומיים של הלמ"ס כמו כן, עוד עולה מ ה תרשימים כי מתחילת מלחמת חרבות ברזל כמות המועסקים נמצאת מתחת לקו המגמה. בכדי לבחון את המקור לירידה בכמות ,המועסקים בתקופת המלחמה תרשים3 מציג את הפער בין כמות המועסקים בפועל לבין המגמ ות ארוכות הטווח עבור המועסקים ה ישראלים (בניכוי נעדרים), הזרים וה פלסטינים בכל רבעון החל מהרבעון האחרון של2023 . מהתרשים ניתן לראות כי לאירועי ה- 7 באוקטובר היו השלכות שונות על כל א.חת מהקבוצות באופן כללי, פרוץ המלחמה לווה ביציאת עובדים משוק העבודה בכל אחת מהקבוצות. עם זאת, גודל הזעזוע השלילי .ותהליך ההבראה שונים בין כל אחת מהקבוצות עבור המועסקים ה ישראלים , פרוץ המלחמה גרר 7 פער שלילי של כ- 340 אלף מועסקים ישראלים (כ- 8.5%) מהמגמה. החל מה רבעון הראשון של 2024, חזרו מרבית המועסקים לשוק העבודה ומספרם חזר כמעט ל מגמה ועמד על כ- 38 אלף מועסקים בלבד מתחת למגמה נכון לרבעון השני של2025. מכיוון שעבור המועסקים ה ישראלים ,הסיבות להיעדרות קשורות בעיקרן למלחמה יתכן כי עם סיום המלחמה שיעור הנעדרים ירד לר מות נמוכות יותר בהשוואה לשיאה של המלחמה, גם אם לא ירד לרמה שנרשמה ערב המלחמה. מגמה זו צפויה להוביל לסגירת מרבית הפער שנרשם ביחס למגמה. מנגד, יתכן כי שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ירד בקרב חלק מנפגעי המלחמה, בין אם משרתי המילואים ובין אם אזרחים; ככל ותופעה זו תהיה גדולה עלולות להיות לה השלכות משמעותיות ברמה המקרו- .כלכלית בקרב המועסקים ה פלסטינים , פרוץ המלחמה הוביל לזעזוע עמוק יותר. עם תחילת המלחמה כמעט כל המועסקים ה פלסטינים יצאו משוק העבודה ונפתח פער של כ- 138 אלף מועסקים פלסטינים (כ- 93% ) ביחס למגמה. עד הרבעון השני של2025 כ- 34 אלף מועסקים פלסטינים בלבד חזרו לשוק ,העבודה בעיקר ביו"ש ,. לעומתם נרשם גידול משמעותי במספר המועסקים הזרים בעקבות .המלחמה ,אמנם עם תחילת המלחמה נרשמה ירידה קלה בכמות המועסקים הזרים , אך החל מהרבעון הראשון של2024 החל ה עלייה הדרגתית ב מספר הע ובדים ה זרים שהוביל לעודף של כ- 26 אלף עובדים זרים ביחס למגמה נכון לרבעון השני של2025 . מכיוון שעיקר הירידה הנצפית בכמות ה מועסקים מתחילת2024 נובע מהירידה מכוח העבודה הפלסטיני, סביר שענפים המסתמכים על עובדים אלה יהיו בין הענפים בהם מעסיקים יתקשו לגייס עובדים חדשים. בנוסף, ככל והעובדים ה פלסטינים ישארו מחוץ לשוק העבודה גם לאחר המלחמה ייתכן וההיפרדות מהמגמה תישאר בטווח הארוך6 . מנגד ,חזרה עתידית של העובדים הפלסטינים עלולה להוביל לדח קה י של עובדים ישראלים משוק העבודה על רקע מגמת העלייה במספר העובדים הזרים המועסקים במשק . 6 לצד העלייה בכמות העובדים הזרים, בתקופת המלחמה החלה כניסה של עובדים ישראלים לענפים שהסתמכו על כוח :'עבודה פלסטיני (למשל, ר מגמות בתעסוקה בענף הבינוי ,, נג'יב עמרייה ואסף גבע, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר יוני2025). במידה ולאחר סיום המלחמה תחל חזרה משמעותית של כ ,וח עבודה פלסטיני לשוק העבודה הישראלי קיימת היתכנות ששיעור המועסקים הזרים וה פלסטינים יגדל ביחס לרמתו ערב המלחמה. במקרה כזה, קיים חשש מדחיקה של עובדים ישראלים .באותם ענפים אל מחוץ לשוק העבודה 8 תרשים3: הפרש בין כמות המועסקים בפועל למגמה בתקופת המלחמה לפי קבוצות :מקור עיבודי אגף הכלכלן הראשי על נתוני ס קר כוח אדם וחשבונות לאומיים של הלמ"ס • סטיות מקו המגמה ארוך הטווח של מספר העובדים במשק נובעות במקרים רבים משינויים בצד הביקוש לעובדים מניתוח כמות המועסקים עולה שלמעט הזעזועים הזמניים בתקופות הקורונה והמלחמה, לא נצפה ,שינוי ארוך טווח במגמת שיווי המשקל של המשק הישראלי. אם כן הסבר אפשרי לטענות המעסיקים הוא ש ייתכן ובשנים האחרונות הביקוש לעבודה צמח בקצב מהיר יותר מ הגידול בהיצע העובדים , מה שהוביל להתגברות התחרות על העובדים . בכדי לבחון את היתכנות הסבר זה, ב תרשים4 מוצגים סך הביקוש לעבודה לצד כמות המשרות הפנויות במשק בכל רבעון, כאשר סך הביקוש מחושב כסכום של כמות המועסקים ללא נעדרים וכמות המשרות הפנויות7 . מהתרשים ניתן לראות כי העקומות .מתואמות חיובית אחת עם השנייה ובעלות מגמות דומות לאורך כל התקופה עם תחילת משבר הקורונה נרשמה ירידה משמעותית ב סך ה ביקוש לעבודה לצד ירידה בכמות המשרות הפנויות )(כאמור, סך המשרות הינו רכיב בביקוש. עם תחילת ההתאוששות ממשבר הקורונה הביקוש 7 בשיטה זו של חישוב הביקוש לעבודה קיימת בעייתיות מתודולוגית, שכן ישנו חוסר תאימות אינהרנטי בין מספר :המועסקים (אנשים) לבין המשרות הפנויות (משרות). בעת כתיבת נייר זה נשקלו אלטרנטיבות נוספות1 . חישוב ישיר ;של סך המשרות ע"י שיעור המשרות הפנויות מסך המשרות2 . חישוב הביקוש ע"י חיבור סך משרות השכיר והמשרות הפנ ויות. הסתמכות על נתוני המשרות הפנויות בלבד הוא בעייתי שכן מדובר בסקר קטן עם טעות סטטיסטית גדולה יחסית והשימוש במשרות השכיר לא לוקח בחשבון את המועסקים העצמאיים. מכיוון שבסופו של דבר כל האלטרנטיבות מציגות תמונה דומה פחות או יותר, בנייר זה בחרנו להשתמש בכמות המועסקים כקירוב העדיף לסך .המשרות המאוישות 9 לעבוד ה החל לחזור למגמה לצד עליה בכמות המשרות הפנויות. החל מ- 2021 כמות המשרות הפנויות עלתה מעבר למגמה כאשר לקראת סוף המשבר הגיעה לשיא של כ- 150 אלף משרות פנויות. העלייה בכמות המשרות הפנויות מעל המגמה מעידה, ככל הנראה, על התאוששות איטית יותר של היצע העבודה .ביחס לביקוש לאחר מכן, במהלך התקופה שבין משבר הקורונה למלחמת חרבות ברזל הביקוש לעבודה חזר לקו המגמה, ובמקביל החלה כמות המשרות הפנויות לרדת באופן עקבי בכל רבעון. ערב המלחמה כמות המשרות הפנויות חזרה כמעט לרמתה ערב הקורונה . לאורך תקופת המלחמה, נמדדו דפוסים דו מים לתקופת הקורונה עבור הביקוש לעבודה והמשרות .הפנויות עם תחילת המלחמה, נרשמה ירידה בביקוש לעבודה לצד .קיטון בכמות המשרות הפנויות לאחר מכן, לצד החזרה החלקית של מועסקים לשוק העבודה חלה בנוסף עלייה בכמות המשרות הפנויות. העלייה הנוכחית במשרות הפנויות אינה מעי דה דווקא על גידול בביקוש אלא ככל הנראה נובעת בעיקר מהירידה .בהיצע העבודה בעקבות המלחמה תרשים4 : ביקוש לעבודה ומשרות פנויות :מקור עיבודי אגף הכלכלן הראשי על נתוני ס קר כוח אדם ומשרות פנויות של הלמ"ס . הביקוש לעובדים מחושב כסכום של כמות המועסקים ללא נעדרים וכמות המשרות הפנויות . ליתר פירוט ראו הערת שוליים7 . 10 • בעוד שבענף ההייטק השכר הריאלי עלה לאחר הקורונה מעל מגמת הטווח ,הארוך בשאר המשק נמדדה עליית שכר נמוכה מהמגמה מניתוח מגמת הביקוש לעבודה והמשרות הפנויות לא מתקבלת אינדיקציה להתעצמות התחרות בין מעסיקים במשק על כוח העבודה ,שכן לא נמדדה היפרדות כלפי מעלה של הביקוש .מקו המגמה דרך נוספת באמצעותה ניתן לבחון האם חלה בשנים האחרונות עלייה בביקוש לעבודה היא דרך מגמת השכר במשק. במקרה בו התחרות בין מעסיקים על כוח העבודה התעצמה, אנו נצפה לראות עלייה בשכר הרי אלי של העובדים מעל לקו מגמת הטווח הארוך . תרשים5 מציג את שיעור השינוי בשכר הריאלי בכל רבעון ביחס לרבעון הראשון של שנת 2013 בענף ההייטק ובכלל המשק ללא ענף ההייטק . ראשית , ניתן לראות מהתרשים כי עד משבר הקורונה ,השכר הריאלי הן בהייטק והן בשאר המשק עלה בקצב קבוע למדי ,סביב קווי המגמה אם כי בהייטק קצב עליית השכר היה מהיר יותר , באופן שעשוי לשקף ביקוש גבוה לעובדים בענף .במהלך משבר הקורונה נמדדה עלייה בשכר הריאלי ביחס למגמה גם בהייטק וגם בשאר המשק; עלייה זו אינה בהכרח תוצאה של התגברות התחרות על עובדים שכן באותה תקופה נמדדה דווקא ירידה בביקוש לעבודה .ככל הנראה , הסיבה לעלייה זו היא שינוי בתמהיל העובדים שכן עיקר כוח העבודה שיצא משוק העבודה בתקופת העבודה היו בעיקר עובדים שנמצאים באחוזונים הנמוכים יותר של התפלגות השכר8 . צמצום המגבלות ופתיחת המשק החזירו את העובד ים בשכר נמוך לשוק העבודה ו הורידו את השכר הממוצע חזרה לרמת שיווי .המשקל לאחר היציאה ממשבר הקורונה ועד מלחמת חרבות ברזל ,ניתן לראות שבשתי העקומות חל ה היפרדות ממגמת הטווח הארוך ,אך בכיוונים הפוכים . בעוד שבהייטק השכר החל לטפס מעל לקו המגמה ,הגידול בשכר בשאר המשק האט באופן משמעותי וירד אל מתחת לקו המגמה . העלייה בשכר הריאלי בהייטק מעידה על כך שככל הנראה בתקופה זו חל גידול בביקוש לע ובדים בענף מעבר לגידול בהיצע העובדים בענף . לעומת זאת ההאטה הנצפית בשאר המשק אינה מתכתבת עם עלייה ,בביקוש לעובדים אלא דווקא יכולה להעיד .על ירידה בביקושים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל , נראה שהשכר הריאלי בין אם בהייטק ובין אם בכלל המשק מדשדש סביב רמות קבועות . הדישדוש בשכר מעיד על האטה בביקוש לעבודה בכלל המשק . 8 'ר על השכר הממוצע במשק בתקופת משבר הקורונה , אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, מרץ2022 . 11 תרשים5 : אחוז השינוי בשכר הריאלי ביחס לרבעון1 של שנת2013 בהייטק ובשא ר המשק :מקור עיבודי אגף הכלכלן הראשי על נתוני שכר ומשרות שכיר של הלמ"ס • ישנן ראיות למעבר עובדים בין ענפים ערב המלחמה ; נראה שמקור מרכזי ל מעברים הוא שינויים בביקוש ים ענפיים לעבודה. בעקבות המלחמה נרשמה ירידה נוספת בביקוש לעבודה המעידה על האטה כלכלית מניתוח מגמות השכר והמשרות המצרפיות אין אינדיקציה ל הת גברות של התחרות בקרב מעסיקים על כוח העבודה ברמה המקרו- כלכלית ,. עם זאת מההשוואה בין מגמות השכר בהייטק ובשאר המשק עולה כי קיימת הטרוגניות במגמות הביקוש בין הענפים .הכלכליים ייתכן , אם כן, שהמקור לטענות על מחסור בעובדים הוא מעבר של עובדים .בין ענפי הכלכלה במידה ובחלק מהענפים כדוגמת ענף ההייטק היה גידול בביקוש לעבודה שלווה בהעלאות שכר גבוהות יותר ביחס לענפים אחרים, יהיה סביר לרא ות מעבר של כוח עבודה בין ענפים; במקרה מסוג זה סביר שמעסיקים בענפים ש"מאבדים" עובדים ידווחו על קושי עולה בגיוס עובדים חדשים . תרשימים6 ו- 7 מציגים בהתאמה את הפער בין מספר המועסקים והמשרות הפנויות בפועל לבין מגמת הטווח הארוך בענפים נבחרים עבור שתי :תקופות1 . רבעונים1-3 של שנת2023 (ערב )המלחמה; 2 . מרבעון4 של2023 עד רבעון2 של2025 .)(תקופת המלחמה בענפים כדוגמת ענפי ,התעשייה, המסעדנות שירותי הנדל"ן, והבינוי נרשמו ירידות קלות בכמות המועסקים (בין1% ל- 5% ) .ביחס למגמה עם זאת, באותם ענפים נרשמה במקביל גם ירידה בכמות המשרות הפנויות 12 (תרשים7 ). ,לעומתם ערב המלחמה בענפי ה מידע ו ה ,תקשורת ה פיננסים, ו ה בריאות מספר המועסקים עלה מעל ל קו המגמה. העלייה הבולטת ביותר במספר המועסקים נרשמה בענף המידע והתקשורת עם גיוס של55 אלף מועסקים (כ - 22% ) בממוצע.מעל המגמה עלייה מהירה זו בכמות המועסקים מצביעה על ביקוש גבוה לעובדים ערב המלחמה. לצד העלייה בכמות המועסקים, נרשמה בענף המידע והתקשורת ירידה בכמות המשרות הפנויות. ייתכן וירידה זו במשרות הפנויות מצביעה ,על מיצוי של עליית הביקוש או על תחילתה של האטה בביקוש לעבודה בענף שיתכן וחלקה קשור .גם לשינויים טכנולוגיים מכאן, נראה שבתקופה שקדמה למלחמה אכן הת רחש תהליך של מעבר עובדים בין ענפים כלכליים , אך המעבר הושפע, לפחות בחלקו, גם מירידה בביקוש לעבודה בענפים בהם נרשמה ירידה בתעסוקה. תרשים6 : הפרש בין כמות ה מועסק י ם בפועל למגמה לפי ענפים כלכליים )(באלפים :מקור עיבודי אגף הכלכלן הראשי על נתוני ס קר כוח אדם וחשבונות לאומיים של הלמ"ס 13 תרשים 7 : הפרש בין כמות ה משרות ה פנויות בפועל למגמה לפי ענפים כלכליים )(באלפים :מקור עיבודי אגף הכלכלן הראשי על נתוני ס קר כוח אדם וחשבונות לאומיים של הלמ"ס בהשוואה ל שלושת הרבעונים הראשונים של2023 ,ב תקופת המלחמה נרש מה ירידה רוחבית בתעסוקה בכל ל ,הענפים למעט ענפי החינוך והבריאות בהם נרשמה דווקא עלייה בתעסוקה. העלייה בתעסוקה בענף החינוך בתקופה זו היא מעניינת במיוחד, שכן בשנתיים האחרונו ת ישנו דיון ער סביב .הטענה על מחסור בעובדי הוראה עלייה זו בכמות המועסקים מעידה שככל הנראה אם אכן קיים מחסור במורים, הוא נובע בעיקר מעלייה בביקוש (למשל, בעקבות גידול בהיקף שעות הלימוד או הקטנת מספר התלמידים בכיתה) ולאו דווקא מירידה בהיצע. ייתכן גם שהמחסור ה וא של מורים איכותיים או בעלי הסמכה ללימוד מקצועות ספציפיים, אך נושא זה נמצא מחוץ למסגרת הדיון בנייר ,זה. בין הענפים בהם נרשמו הירידות הגבוהות ביותר בתעסוקה נמצאים ענפי הבינוי, שירותי נדל"ן מסעדנות, ומסחר. הירידה בתעסוקה בענפים אלו מתכתבת עם הירידה בהיצע הע ובדים ה פלסטינים ,, שכן בענפים אלו כוח העבודה הפלסטיני מהווה שיעור ניכר מכוח העבודה. אמנם למעט בענף הבינוי, באותם ענפים נרשם המשך ירידות בכמות המשרות הפנויות, דבר המעיד על ירידה בביקוש באותם ענפים, אך ירידה זו במשרות הפנויות יכולה להסביר את הירידה בתעסוקה בא ופן חלקי בלבד. בולט במיוחד הוא ענף הבינוי בו נרשמה הירידה הגבוהה ביותר בתעסוקה העומדת על88 אלף עובדים מתחת למגמה לצד עלייה משמעותית של4 אלף משרות פנויות מעל .המגמה. נתון זה מעיד כי בענף זה נוצר מחסור משמעותי בהיצע העבודה בעקבות המלחמה בענף 14 המידע והתקשורת חלה ירידה בקצב גידול התעסוקה ביחס לערב המלחמה לצד המשך ירידה בכמות המשרות הפנויות, מה שמעיד על האטה בביקושים בענף. עם זאת, קצב הגידול בתעסוקה בענף נשאר גבוה משמעותית מעל המגמה ועומד על24 אלף מועסקים (כ- 11%) מעל המגמה. 15