פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 173 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 8:33 סדר היום: << נושא >> 1. יישום התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה << נושא >> << נושא >> 2. פעילות הוועדה הבין משרדית לבדיקת מקרי רצח נשים בידי בן משפחה << נושא >> << נושא >> 3. העברות מידע בין משרדיות בנוגע למסוכנות וחשד לאלימות בתוך המשפחה << נושא >> בהשתתפות מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי נכחו: חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר שלי טל מירון חברי הכנסת: שרון ניר עדי עזוז עאידה תומא סלימאן מוזמנים: ינון אהרוני – מנכ"ל, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל סאיד תלי – מנהל תחום פ"א אלימות במשפחה ועדות ותוכניות, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל ענבל חן קארה – מנהלת תחום פ"א, אלימות במשפחה מודולים והכשרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל הילה דולינסקי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל אלעד גודינגר – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות רחל ספירו – עו"ד, המחלה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים דוד בבלי – יועץ השר, המשרד לביטחון לאומי הילה בוסקילה – עו"ד, הנהלת בתי המשפט עידו אבגר – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ג'רי אלמו קפיטל – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציפי לוי – מנהלת היחידה לטיפול באלימות במשפחה, עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי בישראל ורדית אבידן – מנכ"לית מערך משפטי טיפולי, ויצ"ו מיכל אוריון – עו"ס, מנהלת תחום שירותי חירום טיפול ושיקום, האגף לקידום מעמד האישה, ויצ"ו לרה צינמן – יו"ר, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות לירון פרץ – פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימהות בחזית איילת השחר סיידוף – עו"ד, אימהות בחזית רוחמה גמרמן – יו"ר, פורום של תקווה ורד בר – עו"ד, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן רן מלמד – מנכ"ל, נקודת מפנה מאירה בסוק – עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת ענבל חרמוני – יו"ר איגוד העו"סים בהסתדרות, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים רחל סונגו – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל שני נורי – עו"ד, לשכת עורכי הדין יסמין רובין קופר – מנהלת קווים אדומים ושיתופים רועי ברוורמן – יועץ ליו"ר הוועדה חברת הכנסת מירב כהן שי יוסף הראש – פעיל חברתי, מתמחה בלשכת חבר הכנסת משה טור פז מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> יישום התכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה << נושא >> << נושא >> פעילות הוועדה הבין משרדית לבדיקת מקרי רצח נשים בידי בן משפחה << נושא >> << נושא >> העברות מידע בין משרדיות בנוגע למסוכנות וחשד לאלימות בתוך המשפחה << נושא >> << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בוקר טוב, תודה לכל מי שהגיעו לדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. לפני שאנחנו נעבור לנושא החשוב של סדר-היום, כמה דברים. קודם כול נתפלל שהחיילים שלנו יחזרו בשלום מהמשימות שלהם, גם באזור עזה, גם בלבנון. שהחטופים האחרונים יחזרו הביתה. אני רוצה גם לומר מילה על ההחלטה המבישה של ממשלת ישראל אתמול להקים ועדת טיוח ולא ועדת חקירה ממלכתית. אני חושבת שזו בריחה מהאחריות וזה עוול אדיר כלפי הנרצחים, הנאנסים, החטופים, וזה עוול אדיר גם כלפי האנשים שעלולים להירצח בעתיד. כי אם אנחנו לא נחקור באמת את המחדל הנוראי שקרה פה, עוד אסון כזה יבוא עלינו. זו לא שאלה של האם, זו שאלה של מתי. ולכן אנחנו נעשה הכול כדי להקים ועדת חקירה ממלכתית אמיתית שלא תטייח, שתפיק לקחים, ועדת חקירה ממלכתית קום תקום. זה בעניין הזה. אני לא יודעת מי פה אורחים קבועים, אבל יש לנו פינה קבועה בתחילת כל דיון שמטרתה היא להעביר את הבושה לצד השני. אני אתן את הפתיח שלה: גם היום נפתח עם הפינה שתהיה בתחילת כל ועדה, במסגרתה אני אקריא את השמות ואת התגובות של מבחר מגיבים סקסיסטיים שכותבים לי ברשתות. המטרה המרכזית היא להעביר את הבושה צד, כיוון שאין סיבה שנבחרות ציבור ונשים שנמצאות בעמדות הנהגה יספגו את הרפש הזה לבדן. לכל סקסיסט שכותב דברים נוראיים כאלה יש אמא או אבא או בת או אחות שצריכים לשמוע את מה שהוא כותב. נשים שמגיעות לתפקידי הנהגה לא צריכות לסבול את זה בשקט. אני מזכירה: אם יש מחלוקת – אין בעיה, ביקורת – בשמחה רבה; שפת ביבים – לא אצלנו. אני אביא רק שתי דוגמאות היום. ליאור אוסקר מפתח תקווה, בוגר אוניברסיטת בר אילן, איחל לי: "שה' ישרוף אותך, בת שרמוטה, כלבה בת זונה, שרמוטה בת שרמוטה, אמא שלך מתה בקבר". אני עוברת לגיל שטרית מנתניה שלמד באורט ימי אשדוד ובסמינר הקיבוצים, יש לו 4,200 עוקבים בפייסבוק, הוא גרוש, הוא כתב לי בהודעה אישית את הדבר הבא: "מה יש לך ללכלך על ביבי? האיש לא ישן בשביל שאת תוכלי להזדיין בלילה. את צריכה למצוץ לו כל בוקר בלשכה, את וקארין". אני אעצור כאן, אבל חשוב להביא את הדברים, חשוב לומר את שמם, חשוב שאנשים ידעו איפה הם עובדים. זו אלימות שמרתיעה הרבה מאוד נשים מלהיכנס לתפקידי הנהגה, ואנחנו לא נשתוק עוד. עכשיו אני אעבור לנושא שעל סדר-היום. אנחנו מציינות החודש את היום הבינלאומי למיגור אלימות כלפי נשים, ואני רוצה לפתוח בזה שביום חמישי האחרון נרצחה עוד אישה צעירה בת 28, תהליל עמאר, זו הנרצחת מספר 40 השנה, והשנה עוד לא הסתיימה, רחוק מלהסתיים. זו עלייה דרסטית. אני זוכרת בתקופת ממשלת השינוי עמדנו על 23 נשים שנרצחו וגם אז זה היה שיא שלישי ופעלנו בתחושת בהילות אדירה, והמספרים פשוט הולכים וגדלים בקצב מסחרר. ברקע יש את התוכנית שגובשה על ידי צוות המנכ"לים, הצוות הבין-משרדי למיגור אלימות בתוך המשפחה, זה משנת 2017. הרבה שנים עברו מאז, ומתחילת התוכנית הזו היו בעיות עם התקצוב שלה ועם היישום שלה. היום נמצא איתנו מנכ"ל משרד הרווחה, ינון, תודה רבה שהגעת, ואנחנו נשמע ממך איפה הדברים עומדים ואיפה הם עומדים כדי שנעשה באמת הכול כדי למנוע את הרצח הבא. בנוסף, בחודשים האחרונים יש עלייה גדולה במספר הפניות למוקדים של משרד הרווחה, זה מאוד מאפיין תקופות שבאות אחרי רגיעה מסוימת בזמן חירום. הייתה מלחמה עצימה, עדיין יש מלחמה, אבל העצימות פחתה ואז רק נשים מתפנות לבוא ולטפל בעצמן ולהתלונן, אז אנחנו רואות כבר עלייה, ואני מניחה שהעלייה הזאת אפילו תהיה יותר ויותר משמעותית. המשרד לביטחון לאומי ברשות בן גביר, לצערי לא העביר את הנתונים על היקף התופעה לא לממ"מ, לא לוויצ"ו, לא למרכזי הסיוע. בכל שנה המשרד לביטחון פנים – היום הוא הביטחון הלאומי, זה כבר משהו הרבה יותר מפואר – אבל לא העבירו את הנתונים האלה וכשלא יודעים מה היקף התופעה, קשה מאוד להתחקות אחריה. כמובן שהשר לביטחון לאומי הוזמן לדיון ובחר שלא להגיע. אולי זה לא מספיק סקסי לסרטוני טיקטוק לבוא ולדבר על רצח של נשים. אולי היינו צריכים לשים לו בקלאוות פה ואז הוא היה מוצא לנכון לכבד אותנו בנוכחות שלו. עוד נקודה שאנחנו ניגע בה, יש ועדה בין-משרדית לבדיקת מקרי רצח, זו ועדה שבתקופת ממשלת השינוי אנחנו הרחבנו את המנדט שלה לבדוק ולבחון מקרי רצח של נשים בתוך המשפחה. הוועדה הזאת דנה השנה רק בשמונה מקרים ונשאלת השלה מדוע לא בכל המקרים? אני מבינה שעוסקים רק בניתוח של מקרים שבהם הוגש כתב אישום, אבל דווקא המקרים שבהם לא הוגש כתב אישום הם אלו המקרים עם עוד יותר סימני שאלה שצריכים להיחקר, אז נגע גם בזה. יש את כל נושא העברות המידע, שזה פשוט אירוע בלתי מוסבר. משרד הבריאות טרם תיקן את חוק זכויות החולה, שתזכיר החוק בנושא הזה פורסם כבר בשנת 2018. בלי החוק הזה לא מועבר מידע על מתמודדי נפש, ואנחנו יודעים שחלק גדול מהנרצחות נרצחו על ידי מתמודדי נפש. גם המשרד לביטחון לאומי ומשרד הרווחה לא מתקשרים ביניהם. המשרד לביטחון לאומי מחלק חופשי כלי נשק מבלי לקבל כל מידע אודות המסוכנות של האנשים שלהם הוא נותן נשק, כשהמידע קיים בלשכות הרווחה, והאנשים שמוכרים לרווחה כמסוכנים מקבלים היום נשק באין מפריע. אז זו גם בעיה שאנחנו נשאל עליה היום את מנכ"ל משרד הרווחה. לפני שאני אפתח את הדיון אני אגיד הצהרת כוונות שחשוב לי להשתמש בפלטפורמה החשובה הזו של הוועדה. אנחנו היינו רוצים לצאת לדרך ולבנות תוכנית חדשה למיגור אלימות כלפי נשים. תוכנית של שנת 2017 היא כבר לא מעודכנת, לא יושמה, ויש מקום לבחון צעדים חדשים ולכן הוועדה הזו תנצל את הכלים שעומדים לרשותה. אנחנו נתחלק לתתי צוותים ונגבש ביחד תוכנית שתוגש לממשלה כהמלצה בין אם הממשלה הזו תבחר ליישם אותם, ובין אם היא תוכל לשמש תוכנית עבודה גם לממשלה הבאה. אנחנו נתחלק לנושאים שיעסקו במניעה, איתור מוקדם, הגנה ואכיפה, שיקום וטיפול בנפגעות ופוגעים, וצוות רוחבי שיתמקד בקבוצות עם מאפיינים תרבותיים מובחנים כמו ערבים, חרדים, עולים חדשים. אנחנו נזמין אנשי מקצוע מהממשלה, נבחרי ציבור, ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור, לקחת חלק בתהליך הזה, בתקווה שנוכל בתוך חודשים ספורים לייצר מוצר, מסמך עבודה עדכני, שישמש את מתווה המדיניות. אז אני מזמינה מכאן את כל מי שתרצה לקחת חלק ולהשתתף בתהליך הזה, זה ירוכז על ידי מנהלת הוועדה דלית ועל ידי היועץ שלי, רועי, ואנחנו נעשה הכול כדי שייצא מוצר כמה שיותר מקצועי. הידע קיים, רק צריך לאגם אותו ולסדר אותו. אז נעשה הכול כדי באמת למנוע את הרצח הבא. אני אפתח את הדיון עם ינון. ינון, תודה רבה שבאת, אנחנו העברנו אליך מראש את השאלות המנחות בנוגע לתוכנית, אז ניתן לך את הבמה ובמידת הצורך נשלב שאלות. יש פה גם את חברות הכנסת שלי ושרון שמוזמנות גם לקחת חלק. אם תרצו להתייחס בכל שלב, אז תבקשו ואני אתן לכן בשמחה. ינון, הבמה שלך. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> רק להגיד שיש פה אנשי מקצוע מהמשרד וחלק מהשאלות אני אשמח שהם יענו בהרחבה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בשמחה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני אגיד כמה נקודות בהתייחס לשאלות האלה, ולפני זה אני אשמח שנציג סרטון שהמשרד הכין. בבקשה. (הצגת סרטון) << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, נראה לי שהבנו. תודה. בואו נעצור את זה בבקשה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בוקר טוב לכולם, ותודה על ההזמנה. אני קודם רוצה לפתוח גם באחינו החטופים, יש לנו עדיין שלושה אנשים חטופים בעזה. אני מקפיד, שכשאני נפגש מעל עשרה אנשים להזכיר את זה, אני גם מבקש מכולם לקום בבוקר ולזכור את זה לעצמם, באופן פרטי. להגיע למשרד, להזכיר לסביבה הקרובה שלכם. לצערנו הרב עוד יש לנו אחים שם, ואני חושב שהבעיה המרכזית שלהם זה שהם לאט-לאט לצערנו הופכים להיות סוג של רעש לבן. אני יכול להעיד על עצמי, אני גר במושב פלחים בנגב המערבי, יש לנו מאות דגלים צהובים במושב, אני לא תמיד רואה אותם כשאני יוצא מהבית, וכשאני חוזר אני לא תמיד שם לב לזה, וזה טבעי וצריך להילחם בזה, צריך להזכיר את זה כל הזמן לעצמנו, לסביבה הקרובה. אני רוצה להגיד שהמשרד רואה חשיבות רבה מאוד בטיפול בסוגייה של אלימות במשפחה. אני מעיד על עצמי שאני רואה בזה חשיבות רבה מאוד, זו גם הסיבה שאני ביקשתי לבוא לפה ולהיות שותף לדיון. אני עוסק בזה לא מעט עם החבר'ה במנהל - - - אבל לא רק, גם עם שותפים אחרים בשדה, גם עם משרדים אחרים, גם עם הכנסת בוועדות השונות, זה לא מתקיים רק פה. הדיון האחרון היה ממש לא מזמן בוועדה לביטחון לאומי על הרחבת החוק, ודווקא הגברת השת"פ בין המשרד למשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז עובר מידע כרגע ברגע שמחלקים נשקים? יש שת"פ? מעבירים מידע לפני שמחלקים נשק לבן אדם? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> רגע, סאיד ירחיב על זה, אבל בוודאי שיש שת"פ עם המשרד, אני חושב שהוא שת"פ לא פשוט. סאיד ירחיב על זה בעוד דקה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אבל נגיד הנקודה הזאת. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני אתייחס. ממש בימים אלו מונח על שולחני כבר טיוטת תע"ס שתופץ ממש בימים הקרובים, אפשר לבדוק אותי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה זה תע"ס? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> תקנות עבודה סוציאלית, כמו חוזר מנכ"ל, רק שבעבודה סוציאלית יש לזה הגדרות קצת אחרות, שיעסוק בדיוק בנושא הזה בהרחבה של חובת הדיווח של העובדים הסוציאליים, אני באתי לפה בדיון ב-07:30 בוועדה הזאת אצל חבר הכנסת פוגל, בדיוק כדי לוודא שהעסק יתנהל כמו שצריך בממשקים בין שני המשרדים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, כמה נשקים כבר חולקו? 300,000? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> נתונים כאלה אולי סאיד יודע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וה-300,000 חולקו לאנשים בלי בדיקה אם הם מוכרים לרווחה? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> סעיד, אתה רוצה להתייחס לזה? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> בוקר טוב, סאיד תלי, מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה. אני לא יודע למה חברת הכנסת מתכוונת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני אסביר, אני יודעת להסביר פשוט. חולקו מאות אלפי נשקים לאנשים, יש אנשים שמוכרים ללשכות הרווחה על רקע אלימות ושיש סיכוי שהם יעשו שימוש לרעה בנשק הזה, וככל הידוע לנו – תתקן אותי אם אנחנו טועות – הנשק חולק לאנשים מבלי לבדוק בלשכות הרווחה או עם משרד הרווחה האם אתם נותנים נשק לאדם מסוכן? ויש עליה במקרי הרצח מנשק חם. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> ולא חוקי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לפעמים יש גם זליגה מנשק חוקי ללא חוקי. זה לא מסובך מאוד. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אבל זה לא יעזור לפתור את הבעיה. יש נתונים, את רוצה לשמוע את המספרים? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אתה אומר שלא צריך לבדוק אם בן אדם הוא מסוכן במשרד הרווחה, לתת נשק למתמודדי נפש, לאנשים שמוכרים לרווחה? זה בסדר. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אז אני אתייחס, ב-5 ביוני השנה, 2025, יש את תיקון חוק לעירייה, תיקון 26, שבמסגרתו הורחבה האפשרות שלנו לדווח לאגף כלי ירייה. אם קודם דיווחנו על מחזיקי רישיון כלי ירייה בפועל, עכשיו אנחנו גם מדווחים על מבקשים. דבר נוסף שהתיקון הזה מאפשר זה לדווח לא רק על מטופל אלא לדווח על בן משפחה של מטופל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אתם מדווחים? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אני אדייק, אנחנו לא בודקים כל מי שמגיש בקשה לכלי ירייה, שזה אותם 300,000, יותר לדעתי, והסברנו בזמנו שאין גם הצדקה ואין סיבה לכך, אבל אנחנו כן מחויבים לאתר ולגייס ולדווח בהתאם לחוק על כל מטופל אצלנו שמהווה סיכון ומחזיק רישיון או אפילו הגיש בקשה, או הוא או בן המשפחה שלו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אתה אומר שאתה לא בודק כל מי שביקש נשק, ברור. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> הרבה מהם גם לא מוכרים אצלנו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל אני כן מעביר למשרד לביטחון פנים את כל מי שמוכר אצלי? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> מוכר אצלי ומהווה סיכון ויש אינדיקטורים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה קורה כבר היום? אתה מעביר את זה? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> כן, לגמרי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז יש הצלבה? לא יתנו להם נשק? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אלו שמטופלים אצלנו ואנחנו מדווחים עליהם לא יקבלו נשק, בוודאי. זה בדיוק מה שהמנכ"ל אמר, אותו חוזר מנכ"ל שיצא בעצם מגדיר ומנחה את כל העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ובכלל, מתי הם מדווחים? מה התיקון? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ממתי המידע הזה עובר? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> מהכניסה של החוק, מה-5 ביוני השנה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה-5 ביוני? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> כן. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי. כשהגענו למשרד, גם פה, למרות כל ההכפשות, לא היה באמת ממשק כי החוק בעצם קובע שרק אדם מחזיק ברישיון אפשר להעביר עליו מידע. כלומר, בשלב הבקשה החוק לא איפשר את זה, וגם פה חבר הכנסת צביקה פוגל. בקיצור, לא היה דבר כזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אין נקודה מחלקים מאות אלפי נשקים, אז כדאי לעשות עבודת הכנה לפני. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> כן, כמו שאת בטח הגשת את ההצעה הזאת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא הבנתי, זו אחריות שלי? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא, אבל אני אומר מי עשה, אני עסוק בלהגיד מי עשה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז יש לכם אחריות. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> חבר הכנסת צביקה פוגל והוועדה לביטחון לאומי העברנו הצעת חוק שמאפשרת גם בשלב הבקשה, כלומר לא צריך שיהיה לו נשק כדי שאפשר יהיה להעביר עליו מידע, אלא כבר בשלב הבקשה. זה הצעד הראשון שנעשה. מעבר לזה אני יכול לעדכן, חשבתי שהרווחה יעדכנו, אתמול הממשק הטכנולוגי בין הרווחה לבין המשרד לביטחון לאומי סופסוף קרה כבר. זה אומר שבאופן תיאורטי כל מקרה בתור שאילתה שיש להם שהם חושדים הם יכולים לפנות אלינו ולבדוק. אנחנו רצינו בהתחלה שזה יהיה ממשק מלא, כלומר כמו שעם המשטרה ועם משרד הבריאות עוברת כל בקשה, אנחנו מבינים את הקושי הגדול של משרד הרווחה, מדובר בממשק שדורש הרבה מאוד תשומות, אנשים וכרגע המצב הוא הפוך. זאת אומרת, כל מקרה שהם רוצים או חושדים או אישה שפונה, לא משנה מה, אותו עובד סוציאלי יכול לפנות דרך הגורמים הרלוונטיים, דרך סאידאלינו, והדבר הזה ייבדק. אני רק אומר, חשוב לומר, ב-99.9 מהמקרים הם מוכרים למשטרה, זאת אומרת כשאת מדברת על אלימות, רוב הפעמים המשטרה בעצמה מכירה. מדובר בשוליים של השוליים שאין את ההכרה הזו וגם שם את הפינה הזו סגרנו גם חקיקתית וגם טכנולוגית. אני רק אומר שלא רק זה, במהלך התיקון גם עשינו בעוד גופים, כלומר, גם גופים אחרים כמו שירות בתי הסוהר, צבא וכאלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> משרד הבריאות. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> משרד הבריאות תמיד היה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הבעיה של מתמודדי הנשק שמקבלים רישיון. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני אומר שעם משרד הבריאות יש ממשק טכנולוגי כבר שנים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז היום מתמודדי נשק לא יכולים לקבל נשק? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> קודם כול, אנחנו לא קובעים מי מקבל נשק או לא, זה תנאי סף. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה זאת אומרת? אז מי? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני יכול להסביר, אני אלך אחורה. כדי לקבל נשק במדינת ישראל אתה צריך לעמוד בשני דברים. קודם כול בתנאי סף, מה שנקרא go-no go, אין שום השפעה למשרד עליו. אם המשטרה מאשרת או לא, זה תלוי בה. וכשהיא לא מאשרת אין שום דרך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה תנאי הסף? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> תנאי הסף של אישור משטרה תלוי במשטרה לאור דברים שהיא בודקת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נגיד אם הוא מתמודד נפש זגה לא ישפיע על תנאי הסף? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני אסיים, אני רוצה להסביר את התהליך כדי שילך יותר קל. השלב השני זה משרד הבריאות, גם במשרד הבריאות זה go-no go, האדם ממלא הצהרה, הרופא חותם על זה ומאשר שהוא בדק שלוש שנים בתיק וכל הדברים האלה, ואם יש חלק מהסימונים בכל מיני רובריקות, זה דורש אישור מיוחד של משרד הבריאות. עכשיו אני אומר את זה, ישראל היא מהמדינות שמקשות מהבולטות בעולם, למרות שהאתגרים שלנו מטורפים כמו של אף מדינה. יש מדינות שיש קנגורו ברחובות ועדיין יותר קל לקבל את הנשק. בישראל, אני אתן לך דוגמה הכי פשוטה אגב, לא חשוב שמות, אנשים מאוד מוכרים יכולים לקחת למשל ריטלין, לא יודע אני רוצה לראות את הזיקה לריטלין לנשק, כל דבר שמקושר באיזושהי צורה לכדור שיכול לתת אותו פסיכיאטר. עכשיו זה לא רק פסיכיאטר, בטח לא היום, היום ציפרלקס מחולקים גם אצל רופאים – כל דבר כזה דורש אישור מיוחד של משרד הבריאות. ושם גם, לא בכוונה, אבל העומס הוא מאוד גדול. לדעתי זה רופא אחד או שלושה רופאים שמתעסקים בזה, אז בן אדם יכול לחכות חצי שנה ושנה בגלל כדור שאני לא רוצה לבדוק פה בשולחן כמה לוקחים אותו אבל אני בטוח שאחוזים גבוהים יותר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כרגע רק התייחסויות לעניין העברות המידע. נציגת מרכז רקמן. << אורח >> ורד בר: << אורח >> עורכת דין ורד בר, מרכז רקמן. אני רוצה לחדד דברים שאמר דוד בבלי. צריך להבין שהתיקון לחוק שעבר ביוני הוא תיקון נקודתי נורא, הוא סגר חור בקצה סיכה, לקונה שהייתה בחוקה. פעם היה אפשר להעביר מידע רק למי שמחזיק רישיון בפועל ואם ידענו שהוא מבקש רישיון אז אי אפשר היה להעביר את המידע פשוט כי זה מידע פרטי, אז חייבים לעשות תיקון בחקיקה, והיום אם העובד הסוציאלי יודע אם הוא מגיש בקשה לרישיון, הוא יכול להעביר את המידע. אבל העניין הזה שמשרד הרווחה חייב להיות כמו משרד הבריאות, בדיוק כמו שנאמר, שאיסוף המידע יהיה אוטומטי, כמו שפונים אוטומטית למשרד הבריאות לבקש בדיוק את אותו מידע על מתמודדי נפש אם הם היו מאושפזים כן או לא, לא נעשית פניה כזאת למשרד הרווחה כי אין הסמכה לזה בחוק. כלומר, לפניה הרחבה יותר אין הסמכה בחוק. עכשיו, זה נכון שאי אפשר לעשות את התיקון הזה אחורנית, אני מבינה, יש באמת מאות אלפי תיקים במשרד הרווחה, אבל אם נעשה את התיקון הזה היום נוכל לפחות לסייע לכל מי שתפנה מעתה והלאה. כי בסוף צריך להבין שהחוק שהיה בעבר וגם בנוסחו הנוכחי מטיל נטל מאוד כבד על העובדים הסוציאליים בשטח, האם הם מזהים מסוכנות ברמה כזאת שהאדם כן יכול לשאת נשק או לא יכול לשאת נשק תוך כדי המחשבה האם יש לו רישיון או מבקש רישיון? הם לא פונים אל כל אדם, זה עדיין צריך להיות אדם שמבקש רישיון. כלומר, אישה פונה ללשכת הרווחה, מדווחת על אלימות או לא מדווחת על אלימות, ויכול להיות שאגב, היא אומרת: כן, וגם הוא אמר לי שהוא רוצה להוציא רישיון לנשק. אבל אם הוא סתם מסוכן והיא לא יודעת אפילו שהוא רוצה רישיון לנשק וזה לא קופץ באותו רגע לעובד הסוציאלי לראש אז הוא לא יצלצל באותו פעמון אזהרה והוא לא יפנה לממשק העברת מידע. כל זמן שאנחנו לא דורשים שהמידע יעבור באופן אוטומטי, שמשרד הרווחה יהיה חלק מהגורמים הממליצים והמאשרים, כמו משרד הבריאות וכמו המשטרה, אנחנו לא פותרים את הבעיה הגדולה. פתרנו את הצ'ופצ'יק. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה מצריך פתרונות חקיקה, מנכ"ל המשרד, ינון? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אילת, את רוצה להתייחס לזה, או סעיד? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אני רק אביא דוגמה למקרה שאתמול התקשרו אליי בעקבות ההטמעות שאנחנו עושים, שעובדים סוציאליים כן ערניים ואנחנו יותר ויותר מטמיעים את זה, שהיא מבחינתה מטפלת באישה שהיא לא יודעת אם הגישה או לא הגישה בקשה, בשעה 18:00 היא פנתה אליי, בשעה 18:30 כבר ידענו במקרה הזה שאין בקשה והדברים האלה כן עובדים. לבוא ולשים את מטופלי הרווחה כמו מישהו שיש לו תיק במשטרה או מישהו שיש לו בעיה נפשית מסוימת ספציפית, אני חושב שזו הקבלה ממש לא נכונה. יש מאות אלפים, נכון, שמטופלים, אבל כשאנחנו מטפלים בהם אז כן חובתנו. דרך אגב, גם המידע שאמור להיות מוזן אוטומטית מישהו צריך להזין אותו. כלומר, עובדים סוציאליים בכל מקרה, לא משנה אם זה אוטומטי על 300,000 או לא אוטומטי אלא בזמן שמטפלים בו, מישהו צריך להזין. תני לי להשלים את הדברים. אז זה עניין אחד. הדבר הנוסף הוא שכרגע בעצם הערכת מסוכנות, נניח שיש מישהו לפני שנתיים מטופל בגלל שאישה ביקשה מועדונית או איזושהי קצבה, אנחנו לא יכולים לצבוע את מטופלי הרווחה כשהערכת מסוכנות תמיד צריכה להיות עדכנית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנשי משרד הרווחה, שאלה. בואו, אפשר להתקשקש על בירוקרטיה עכשיו מי אומר למי מי שואל את מי הרבה מאוד זמן. אתם ישנים בשקט כשאנשים מסוכנים שמוכרים לכם לא יקבלו נשק? המנגנון עובד? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עובד? בן אדם מסוכן שמוכר לכם לא יקבל נשק? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אדם מסוכן שמטופל אצלנו בכל השדה של מחלקות הרווחה והשירותים החברתיים והעובדים הסוציאליים, חובתנו לאתר. דרך אגב, זה חלק מהדברים שאנחנו גם מדייקים באותו חוזר שבדיוק מה זה סיכון? מה המקרים? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אתה מדבר על הכשרות. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> הכשרות, כמעט כל מפגש שלנו לא משנה באיזה נושא, אנחנו מכניסים את הנושא הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הבנתי. יש פה עוד מישהו שרוצה להתייחס להעברות המידע? << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> ורדית אבידן מוויצ"ו, בדיוק יצרנו את דוח המדד לשנת 2024. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני שוב פעם אומר לפרוטוקול שאנחנו עושים עוול למאות אלפי אזרחים נורמטיביים שחיסלו בערך 70% מהפיגועים בשלוש השנים האחרונות, ולא מתייחסים רגע ב-99.9 מהרציחות של אנשים שבנשק לא חוקי. זה נוח לפנות לאותם אזרחים ששומרים על הגבול, אבל הם לא הרוצחים הבאים. זה סתם להכפיש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה לך, עכשיו נציגת ויצ"ו. היא הייתה באמצע, אתם קוטעים אותה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> פתאום הפיקוח הטכנולוגי לא מעניין? לא מתעסקים בו? חבל. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> ורדית אבידן, מנהלת המערך המשפטי בוויצ"ו, הוועדה הזאת מתעסקת באלימות כלפי נשים. אנחנו לא מדברים על זה שאין הצדקות לקבל נשק, אנחנו מדברים על מי מקבל את הנשק. ומה שאנחנו הוצאנו במדד שגברתי, יושבת-ראש הוועדה קיבלה, במדד האלימות האחרון ראינו בעיה של אי תיאום בין כל הנתונים, בין כל המשרדים. לא קיבלנו נתונים, במיוחד מהמשרד לביטחון לאומי לא קיבלנו את הנתונים. בהקשר של סעיד, מה שאמרת, אני חושבת שהקטנה הזאת של להגיד שתלונה ברווחה היא שונה לגמרי מתלונה במשטרה היא בעייתית, בגלל שלרוב נשים לא מתלוננות במשטרה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> לא מגישים אצלנו תלונה, ברווחה זה לא תלונה. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> נכון, זו לא תלונה אבל הרבה פעמים ניגשות לרווחה ומספרות את הסיפור, ולא למשטרה. לכן בחלום שלנו, כשיש מישהי שמדברת על אלימות במשפחה בתוך משרד הרווחה זה צריך לקפוץ ישר בנתונים של משרד הביטחון. לא רק אם הוא מטופל או אם הוא מתמודד נפש. אם מישהי דיווחה על זה, אם מישהי דיברה על זה, כי לרוב היא לא תתלונן במשטרה, זה ההבדל. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> זה המקרים שגם תיקון החוק מאפשר את זה וחובה לעשות את זה, בוודאי. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> מעולה כי הקטנת את התלונה ברווחה כשהרוב לא מתלוננות במשטרה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אני אמרתי שלהגיע לרווחה זה לא רק אלמ"ב, רווחה זה לא רק מרכזי אלמ"ב, רווחה זה המון נזקקויות והמון אפשרויות. על מה שמדברים כאן זה לצבוע את כל מטופלי הרווחה, זה כאילו כמו תלונה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, היא אומרת, באידיאל כמו עם משרד הבריאות, היא הייתה רוצה שאתה תאשר שהאדם הזה לא מסוכן. מישהו ביקש נשק? אתה תאשר שהוא לא מסוכן. באידיאל זה מה שהיא אומרת. אתה אומר לו: אני מעביר למשרד לביטחון פנים את האנשים שאני מזהה כמסוכנים שיבדקו אם הם ביקשו נשק או לא, נכון? אתם אומרים הפוך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי, אני אשמח. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שרון, רצית להתייחס? שרון ואז נציגת הרווחה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה דווקא להתייחס כי היו פה הרבה אנשים שדיברו מפוזיציה, לצערי. אנחנו מדברים על תרבות מונעת ולא על קוסמטיקה של נתונים. עם כל הכבוד, לכולנו יש פה מטרה סביב השולחן הזה לעצור את הרצח הבא. כל הרעיון הזה מחייב סנכרון בין הגורמים. בסוף, אדוני, היועץ למשרד לביטחון לאומי, יש מספר מוגבל מאחד עד 300,000, 300,000 זה מספר נתון של כלי נשק שחולקו. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> הם גם לא חולקו, זה נשמע כאילו עומדים בתור ומחלקים. אני לא מבין, אדם שעשה צבא, סיכן את החיים שלו וקיבל נשק, זה "חולק"? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נתחיל מזה שאל תלמד אותי על בן אדם שעשה צבא וגם לא על צורך למנוע את המחבל הבא מביצוע פיגוע, בסדר? בוא נשים את זה. אנחנו רוצים לעשות עוד, אנחנו לא רוצים לדבר על קוסמטיקה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> בוא נדבר על מה שחשוב באמת, איך אנחנו מגבירים אנשים באיזוק אלקטרוני? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולכן מה שחשוב באמת זה רצח נשים, זה לא חשוב באמת? סליחה? רצח נשים בחברה הישראלית זה לא חשוב? באמת? זה מאוד חשוב וכדאי שאתם תשימו את זה בראש סדר העדיפויות שלכם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש לנו דיון על איזוק אלקטרוני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקשת שתקשיב לנו, כי אנחנו מדברות, גם חברת הכנסת וגם אני. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני רוצה להגן על הנשים הבאים ולא לקחת לחייל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הלו, היא מדברת, סליחה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצות להבין איך אתה מתגונן, אלא איך אנחנו מבקשות להבין, לא איך אתה מתגונן על 300,000 הנשקים שחילקת בצדק, אנחנו מבקשות להבין איך אתה עושה עכשיו סנכרון עם קבוצת סיכון של נשים שמתועדות במשרד הרווחה? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> הוא אומר לך שאין בעיה, זה פשוט לא משנה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> התוקף של החוק הוא מיוני ואני שואלת את שניכם באותה מידה, אני שואלת גם אותו. התוקף של החוק בהקשר הזה הוא מיוני, אבל אנחנו ידעים שיש הערכת מסוכנות שיש לה תוקף כלשהו שהוא קיים, על פי צו בית משפט, על פי כל דבר, ואנחנו מבקשות לדעת איך אתם עושים בסוף תיאום בין הנשקים שחולקו לבין האנשים שיש לנו הערכה שהן נמצאות בסביבת מסוכנות, מה כל-כך מסובך להסביר את זה? תסבירו לנו את זה, יש נשקים שחולקו, יש נשים שנמצאות בסביבת מסוכנות, יש 300,000 נשקים, טבלת אקסל פשוטה, מה הסיפור? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> נראה לי שזה היה ברור, אבל אם לא אני אחזור על זה, זה נורא פשוט. זה שאנשים כבר מחזיקים, אדגיש: לא חולקו, חשובה הסמנטיקה, אדם שמחזיק בנשק ברישיון, אם יש עליו מידע, זה שהוא מחזיק אותו זה לא סותר את זה ברגע אחד. אני יכול לתת לך דוגמה אצל המשטרה ומשרד הבריאות, אצל המשטרה זה כל הזמן מתעדכן. לצורך העניין אם עכשיו היה באיזשהו אירוע, או מישהי הגישה תלונה – אוטומטית זה עובר אלינו וזה קופץ. ולא רק זה, שינינו, וגם פה אני מדגיש, עד עכשיו הנוהל היה שאם מוציאים צו הגנה או משהו, היו פשוט שולחים לו הודעת סמס שבוטל לו הרישיון. מה שבעצם הפכו עכשיו את אותו אדם לפצצה מתקתקת, יש פה אדם עם נשק שקיבל הודעה, שגם נורא משפילה לו את האגו, שהנשק שלו כבר לא ברישיון, והוא עכשיו בפוטנציאל להרוג אותה. אז אנחנו שינינו את הנוהל רק לאנשים האלה, כלומר שזה משהו שקשור לאלימות במשפחה, קודם כול שולחים אליו ניידת, מגיעה אליו ניידת ולוקחת לו את הנשק ורק אז הוא מעודכן. זאת אומרת, כמעט על כל פרצה שהייתה חשבנו עליה. וגם לגבי מה שעשינו עם הרווחה, שוב, אפשר להקטין את זה, בעיניי זה דבר מדהים כי זה לא היה מעולם, לא הטכנולוגיה ולא החקיקה, אבל גם היא, יכולנו לעשות את זה יותר רחב, לא היה תלוי בנו, אנחנו אמרנו: לא אכפת לנו שברירת המחדל תהיה כמו מול המשטרה, שתקבלו את כל המספרים, כל השמות של מגישי הבקשות תקבלו ואתם תבדקו. אבל אני מבין אותם, בצדק, בסוף הם לא הגורם שאמור לעשות את זה. דיברת פה על הערכת מסוכנות, סליחה שאני אומר, זה ערבוב, את מצפה ש-300,000 יעברו על הערכת מסוכנות? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אבל כשהוא כותב לך עכשיו שיש מישהי שנמצאת בסביבה מסוכנת, שים רגע בצד את כל הטרמינולוגיה, אתה יודע להתייחס לזה כאילו זה מידע שהגיע מהמשטרה? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אני רוצה לתת לעוד נשים להתייחס. איגוד העובדות הסוציאליות. << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> ענבל חרמוני, יושבת-ראש איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. קודם כול, זה יוצא שאולי אני קצת דומה בעמדה למשרד לביטחון לאומי, אז לא, אני חושבת שכל הסיפור הזה של איך מחלקים פה נשק הוא שערורייתי. ברגע שמדינת ישראל, קרי ממשלת ישראל, החליטה שזה מה שעושים פה, מפריטים גם את הביטחון הלאומי – זה האירוע, כן? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא, נכון, יש מטפים ברחובות, אנחנו מפריטים? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתה לא תפריע, אתה תרצה להתייחס אחר כך – בשמחה. אנחנו שומעים אחד את השני, לא יעזור להתפרץ. << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> בוא בלי הפופוליזם הזה ושב קצת בשקט ותן לי לסיים, תודה רבה. זה האירוע, מפריטים פה את הביטחון הלאומי, אני מתנגדת לזה, אנחנו מתנגדים לזה. שוב, ברגע שהמדינה החליטה את זה, המצב שקורה היום, אני לא בטוחה שזה הובהר עד הסוף, שאם עובדת סוציאלית יודעת שני דברים, אחד, שיש גבר – לא משנה אם היא יודעת את זה מהאישה או מהגבר או מהילד או לא יודעת ממי – שהגיש בקשה לנשק, זה פרמטר אחד שהיא צריכה לדעת, והצלבה עם המסוכנות שלו, אז היא תדווח. האם יש המון בדרך שכנראה מתפספסים? כן. האם אפשר לשים את האחריות על הביזיון שקורה בפריצות הזאת של חלוקת נשק על מחלקות הרווחה העמוסות ממילא ועל העובדות הסוציאליות כדי שאפשר יהיה להאשים אותן כשמשהו יקרה? חד משמעית לא, לא הגיוני. זה גם לא יעזור וגם יצא שאנחנו לוקחים עוד קבוצת נשים ומאשימים אותן במה שממשלת ישראל החליטה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה הפתרון בעינייך? איך נכון? << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> קודם כול אני לא ראיתי את התע"ס הזה ולא את הטיוטה שלו, אנחנו נשמח להיות חלק מזה ולהסתכל מה המענה ומה הפתרון? אבל צריך להבין רגע, במצב הנוכחי אני יודעת להגיד שאין אפשרות שכל 300,000 והעתידים יועברו לרווחה והעובדות הסוציאליות שם – שלא מגיעות גם ככה לכל המקרים שהן צריכות לטפל – יתחילו לעבור על זה. אז או שישראל תגביל את הקריטריונים של קבלת נשק, תגביל את המספרים. הייתי גם שמחה לראות מה קורה בתע"ס. אבל צריך רגע להבין שמראש זו ציפייה לא הגיונית והדרך שממשלת ישראל לוקחת על זה אחריות לא יכולה לעבור דרך כתפיהן הצרות ממילא של העובדים והעובדות הסוציאליות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה. אני רוצה רגע לחזור לעניין התוכנית כולה, התקצוב שלה והביצוע שלה. אתם יכולים לתת רגע נתוני מאקרו בכמה היא מתוקצבת? כמה אחוז מסך התוכנית וכמה ממנה כבר יושם? אני מזכירה שזה משנת 2017, אנחנו בשנת 2025. זה לפני שמונה שנים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> יש לי פה נתונים משנת 2022, התקציב בכל שנה הוא 155 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הוא לא תמיד היה, נכון? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בשנים שאני 2023-2025 זה 155 מיליון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לפני זה אני חושבת שהיו הרבה שנים. אני זוכרת שזה התחיל ב-50. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> ב-2022 זה גם היה 155, לפני זה אני לא יודע, אני לא הייתי, אין לי מושג. אני יודע להגיד מה קרה מ-2023 וביקשתי גם את 2022 כדי להראות איזשהו רצף. אחוז הניצול ב-2022 היה 73%, היום אנחנו עומדים על 90%. צפי עד סוף השנה, יש לנו עוד חודשיים, לפי קצב ההתקדמות שלנו אנחנו ננצל סדר גודל של 90%. זה עדיין לא אידיאלי, אבל אנחנו בכל שנה עלינו, מ-73 ל-75 ל-82 והשנה זה יהיה ל-90 אחוזים. אני חושב שאם יינתנו לי כמה דקות כי הסיפור של כלי הירייה הוא אירוע, אני לא מזלזל בו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה נשמע שאתם רגועים, שזה עובד טוב. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני מתחבר מאוד למה שענבל, חברתי, אמרה. זה קל מאוד להגיד שהאחריות תעבור על העו"סיות. בעוד משרד אחד מחליט לעשות פעולה X ומטיל את כל האחריות על הפעולה שלו על משרד אחר. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אבל זה לא המשרד, זו החלטת קבינט. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אמרתי שזה לא ברמה האישית. אי אפשר להטיל את האחריות. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> בוא נדבר על המספרים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תנו לינון לדבר. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> זה אמנם הקהל שלכם, אבל בוא נדבר איפה הבעיה באמת? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מותר לחלוק על זה, זה בסדר. נתנו לך לדבר. אני מבינה את הרציונל של העשייה שלכם. מותר רגע לומר דעה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> כמה נשים נרצחו בעשור האחרון? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני מבקש, אל תפריע לי בבקשה. אני רוצה להגיד שהסיפור של להגיע לרווחה ולפתוח תיק הוא סיפור מורכב, הוא רגיש, הוא עדין, בטח בסוגיות של אלימות במשפחה. ואם האישה תדע שבעלה מיד מסומן ומיד מדווח זה עוד ימנע ויצמצם את כמות הנשים שבכלל מעיזות לבוא לדבר. עד שאנחנו מצליחים לגרום בכלל לנשים האלה לבוא, זה יהווה חסם ויפגע בתהליך, ואת זה אומרים כל בעלי המקצוע. אז האוטומטיות הזאת – אני לא בטוח שהיא נכונה. אנחנו עובדים מאוד קשה, אני מעורב בזה לפחות בחצי השנה האחרונה, אני באופן אישי כולל ישיבות סטטוס אצלי – אני לא באתי להרים לעצמי, שלא ישתמע, אני פשוט רוצה להסביר כמה הסוגייה חשובה לנו. אנחנו כן פועלים להדק מאוד את הקשרים ואיפה שזה רלוונטי ואיפה שגורמי המקצוע אומרים: פה צריך לטפל, אנחנו מוודאים שהעסק הזה קורה באופן רציף כמו שסאידהסביר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל תגיד, גם מתוך השיקול שאתה מציין פה שאתה לא רוצה שהאישה תפחד עוד יותר לבוא ולהתלונן, לא היה יותר יעיל אם אתם הייתם יודעים מי מבקש רישיון נשק? וכמו עם משרד הבריאות, ומאשרים ובודקים אחד-אחד? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זה לא יותר יעיל, זה מסרבל מאוד את העבודה וזה מעמיס מאוד על המערכת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כי אז אתה לא צריך לבנות דווקא על העובדת הסוציאלית בשטח שתדע שהוא גם ביקש רישיון והוא גם מסוכן. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זאת האוטומטיות והאוטומטיות תמנע את הפניה של הנשים אלינו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז יש לך הצעה לייעול? או שהמנגנון כפי שהוא עובד היום הוא טוב לשיטתך? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> המנגנון שעובד היום הוא מנגנון חדש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אתה בודק אותו? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני חושב שהוא מנגנון טוב ובהתחשב בכל הנסיבות אני חושב שהמנגנון הזה עובד טוב. ולעוד הרחבה יש פה את הנציגים שבקיאים בכל הפרטים. אבל הייתי שמח להגיד עוד כמה מילים ברשותכם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני חושב שהמשרד מוביל את הוועדה הזאת, זה לא שאנחנו יותר טובים מהשותפים האחרים אבל אנחנו מובילים, וזה לא במקרה, ואני חושב שאנחנו פועלים כל הזמן לשפר את המצב. אני רוצה להגיד רק כמה נקודות קצרות. אין פה את לילי מפורום מיכל סלע, אבל אני יכול להגיד שאנחנו השנה חתמנו על הסכם עם פורום מיכל סלע, הראשון מסוגו, אנחנו בשותפות מאוד הדוקה עם פורום מיכל סלע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אחרי שהמשרד לביטחון פנים הפסיק להם את התקציב. הם פעלו בשנה שעברה בלי תקציב. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כן, זה היה בשנה שעברה והשנה חתמנו על הסכם לכמה שנים, מיזם משותף ביחד עם הפורום. אני יכול להגיד שיש כבר 2 אפליקציות שעובדות היום בשדה, אחד מהם כפתור הפרפר ועוד אפליקציה שאני לא זוכר את שמה שכבר קורות היום, וזה בסבסוד ושותפות של המשרד, ושתי אפליקציות נוספות בדרך, שאני מתנהל באופן אישי עם שני היזמים שהיו בהאקטון הזה. אחד התעסק ביכולת תיעוד אפליקציה שתהיה קבילה בבית ממשפט, ומרגע שמתחילה התרחשות קולנית או אלימה בחדר זה מקליט את כל מה שקורה וזה יהיה קביל בבית משפט ואנחנו כבר פועלים לפתח את הדבר הזה באמון של המשרד אני מתנהל מולם. ועוד אפליקציה מעניינת תהיה במקוואות שנשים דתיות וחרדיות, יש שם מין אייפד ויהיה להן סט שאלות והן יוכלו להגיב עליו בצורה דיסקרטית, אף אחד לא נמצא שם ולא יודע מה קורה שם, זו רק היא עם האפליקציה הזאת והיא תוכל להגיע אלינו כדי שנוכל לתת לה שירות ולסייע לה. אני פה בוועדה הזאת דיווחתי על זה בשנה שעברה שהקמנו מרכז אלון בטירת הכרמל. בחודש-חודש וחצי הקרובים ייפתח מרכז נוסף בדרום. שני מרכזים מאוד משמעותיים, זה מרכזים בטיפול בגברים אלימים או בדרך להיות גברים אלימים. אפרופו כל המלחמה והאירוע שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות, זה בין השאר נועד לזה, לגברים. הרעיון המרכזי של המרכזים האלה זה רעיון של מניעה. לפני שהוא מרגיש שהוא חצה את הקווים והוא נהיה כבר אלים, הוא מוזמן להגיע אלינו. המרכז נפתח לפני שלושה חודשים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כלומר, הפניה היא וולונטרית? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כן, אבל גם העוסית יכולה להפנות. יש כבר 200 פניות ומתוכן 80 כבר מטופלים בתוך המרכז הזה. בחודש-חודש וחצי הקרובים ייפתח המרכז השני וייתן שירות לנגב ולאזור ירושלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני רוצה רגע לחזור לשאלות שהפננו. בנוגע לוועדה שאמורה לנתח כל מקרה של רצח בתוך המשפחה, אני מבינה שהיא כונסה רק שמונה פעמים. אני מבינה שהיה לפחות פי שניים יותר מקרי רצח? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> 17 מקרים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 17 מקרים. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> השנה קיימנו חמישה דיונים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתה יכול להסביר למה זה לא כונס אחרי כל מקרה רצח? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני אגיד משפט ואם צריך אז החבר'ה פה ירחיבו. הוועדה לא יכולה לדון במקרה הזה לפני שזה הגיע לכדי כתב אישום, משני טעמים. פעם אחת, אנחנו לא יכולים לומר בוודאות שזה היה בן משפחה אז כשהמשטרה תגיד שיש כתב אישום וזה בוודאות סבירה, לא בית משפט, אבל כשהמשטרה אומרת שזה הוא. שתיים, אנחנו לא יכולים לזהם את החקירה. הפעולה של הוועדה הזאת היא שהם מתשאלים, הם מבררים, הם גם עושים חקירה, אמנם חקירה עו"סית אבל זו חקירה, ויש חשש לזיהום החקירה << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל אז זה חטא על פשע, ואז כשהמשטרה לא הצליחה אז גם אתם לא נדרשים לנושא, אז בן אדם רצח אישה ואף אחד לא הגיע לשאול שאלות כי זה לא הובשל לכתב אישום, אז שום תהליך לא קרה. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> הילה דולינסקי, מהייעוץ המשפטי של משרד הרווחה. לפי החלטת הממשלה, הסמכות של הוועדה הזאת קמה רק ביחס לנשים שנרצחו על ידי בן משפחה שלהם. התנאי המקדמי הזה שאומר שהחשוד ברצח או הנאשם הוא בן משפחה, הוא תנאי הכרחי כדי שהוועדה תוכל לדון במקרה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל זה יכול להיות חשד? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> זה יכול להיות חשד, וכמו שמנכ"ל המשרד ציין, אנחנו חייבים להימנע מחשש לזיהום חקירה, זה בטח לא משהו שהיינו רוצים להכשיל את ההליך הפלילי. ומתוך משנה הזהירות, מצד אחד הצורך לדעת מהי הזהות של מי שחשוד בביצוע העבירה, ומהצד השני לדעת שאנחנו לא, חלילה, מכשילים את ההליך הפלילי, הוועדה יכולה להתחיל את עבודתה רק בשלב הזה. לא כי, חלילה, רצח במצבים אחרים לא מטריד אותנו, אלא כי פשוט לגביהם עוד לא קמה הסמכות של הוועדה לדון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, עאידה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. קודם כול אני מברכת אותך פעם ראשונה לאחר שנבחרת ליושבת-הראש, אני מאוד מקווה שתעזרי לנו, כנשים, לקדם את הנושאים שחשובים לנו. על הנושא של הוועדה כבר דיברנו שנים, ואני חושבת שהייתה דרישה אולי לפני שלוש-ארבע שנים שתרחיבו את הסמכות של הוועדה לדון ברצח נשים גם כאשר לא על ידי בני זוגן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הכוונה שלך לא בן משפחה? זה לא קרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, כי אני כבר אמרתי את זה 100,000 פעמים. כיום במקרה של נשים ערביות – שכירי חרב. לא כיום, כבר שנים – שכירי חרב, חיילי ארגוני הפשיעה משלמים להם כסף והם הולכים ורוצחים כאשר הרקע הוא דווקא המזמין של הרצח שהוא בן משפחה. אבל המואשם ברצח עצמו הוא לא בן משפחה, אז אנחנו כבר הרבה זמן מדברים על זה. דבר שני, ניסיתי לעקוב באינטרנט בהתחלתו בכל הנושא של משרד הבריאות והעברת המידע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קורה פה משהו שהם בעצם אומרים, ותתקן אותי יועץ השר, שהם מקבלים את המידע גם ממשרד הבריאות וגם ממשרד הרווחה. מתמודדי נפש לא יקבלו נשק. נכון? זה מה שאתם אומרים? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא בעניין של מתמודדי הנפש, אלא בעניין העברת המידע לוועדה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זאת אומרת שאין יותר צורך בתיקון חוק? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדברת על העברת המידע ממשרד הבריאות לוועדה שחוקרת רצח נשים. בפעם הראשונה שדיברנו על זה כבר הכנתם את ההצעה בשינוי החוק שתאפשר למשרד הבריאות את העברת המידע. האם זה הושלם? עד כמה שידוע לי זה לא הושלם? תפתיעו אותנו אם זה הושלם. << אורח >> אלעד גודינגר: << אורח >> היי, עורך דין אלעד גודינגר ממשרד הבריאות, העבודה הממשלתית הושלמה והצעת החוק הועברה לוועדת שרים לחקיקה. אנחנו ממתינים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מתי הועברה לוועדת שרים? << אורח >> אלעד גודינגר: << אורח >> לפני הפגרה, ביולי. ואז יצאנו לפגרה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני רוצה שניה לעשות סדר בשלל הנתונים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת לא תשובה שהייתה פגרה, כי אנחנו יודעים שקידמו כמה חוקים שחשובים להם. אפשר לקדם את זה. אני חושבת שהוועדה צריכה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את מדברת על הרחבת המנדט של הוועדה החוקרת? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא רק הרחבת המידע, בעיקר למשרד הבריאות יש מידע שהוא מאוד חשוב לוועדה שחוקרת רצח נשים. עד עכשיו לפי החוק לא יכלו להעביר את המידע הזה. נעשה שינוי, אנחנו כבר שנים מאז שאני הייתי בוועדה פה יושבת-ראש הוועדה – הנה, זוהר מחייכת כי היא יודעת את הסיפור – שנים על גבי שנים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> צריך את החקיקה הזאת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> צריך לפנות לוועדת שרים שהם יזרזו את החקיקה הזאת, להפעיל לחץ. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני בוועדת שרים בכל פעם, ההצעה הזאת לא עלתה. יכול להיות שהוא מתכוון שהם העבירו את זה לדרג במשרד, אבל אולי בגלל שאין שר זה לא קורה, אבל בוועדת שרים ההצעה הזאת לא הייתה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ועדת שרים דנה במה שהיא רוצה לדון. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא, חשוב, היא לא עלתה לוועדת שרים. אם היא הייתה בוועדת שרים היא הייתה עוברת חד משמעית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר, אבל מי שמחליט על סדר-היום של ועדת השרים הוא דרג פוליטי, זה הדרג הנבחר, זה לא הדרג המקצועי. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אין שר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אין שר, גם לא שמחה גדולה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש הרבה משרדים בלי שר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני רוצה לעשות שניה סדר. התערבבו לנו הרבה דברים. אני עוברת על הנושאים שנגענו בהם, ינון, אתה אומר שהתוכנית מתוקצבת ומגיעה ל-90% מימוש, זה הרבה. העברת הנתונים, אתם אומרים שמשרד הרווחה מעביר וזה מסונכרן כשמחלקים כלי נשק. ממשרד הבריאות עוד נדרש תיקון לחוק זכויות החולה כדי לקבל? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> על זה דיברתי עכשיו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אתה דיברת על המידע לוועדה החוקרת? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אותו דבר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה אותו הדבר? ואז כשיהיה את החקיקה הזאת זה גם ישפיע על מנגנון חלוקת הנשק? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הבנתי. אבל המידע לגבי חלוקת הנשק כבר עובר, לשיטתכם, למתמודדי נפש? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> רגע, יש כבר הצעה פרטית כזו של לימור סון הר מלך, אפשר להעלות אותה, אבל במליאה לא יעבירו אותה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אבל עכשיו זה עובר או לא עובר? די עם ההתחכמויות האלה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> די עם מה? עם המציאות? אני רציני. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנחנו לא באנו לריב, אנחנו באנו לפתור. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני בא לפתור, אני לא בא לריב. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתה כל הזמן מנסה לריב. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא, אני מנסה לפתור. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שניה אני שואלת שאלה עניינית, העברת המידע על מתמודדי נפש למנגנון שמחלק את הנשק, עובד? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אמרתי, משרד הבריאות כבר קיים שנים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז שם אין שום בעיה שמצריכה חקיקה או התערבות כלשהי? אוקיי, עלו תלונות בנושא לכן אני מבקשת רגע להבין. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני יכול לענות לך. הנה, אני אחשוף את המידע. כן, משרד הבריאות – לפחות חלק משם – רצו. אני אגיד בתמצית, יש לא מעט סעיפים בהצהרת הבריאות שבן אדם ממלא אותה ואז הרופא חותם, וכיום יש כמה סעיפים שנקראים סעיפים פוסלים, הם לא באמת פוסלים אבל הם דורשים בדיקה מיוחדת במשרד הבריאות שהבן אדם יכול להמתין כמו שאמרתי חצי שנה-שנה גם אם הוא גר במקום שהמשטרה הגדירה אותו כמקום מסוכן. אני גם מבין את משרד הבריאות, הוא רוצה לצמצם את הסיכון לאפס אז הוא רצה שכל סעיף יהיה פוסל. כלומר, אני אגיד במילים פשוטות, גם אדם שדיווח שהוא לקח אקמול יעבור למשרד הבריאות. כל סעיף פוסל -- אמרנו שאין לנו בעיה בתנאי שתהיה כמות רופאים מתאימה לזה. אבל מבחינתנו שוב, אין דבר שבא להגן על אותן נשים שאנחנו נמנע, ההיפך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נציג משרד הבריאות, אתה מאשר שאתם מוודאים שמתמודדי נפש לא מקבלים נשק? << אורח >> אלעד גודינגר: << אורח >> זה לא משהו שאני עושה, אבל אנחנו לא מכירים בעיה בנושא הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא מכירים בעיה, אוקיי. אז אני עוברת רגע לוועדה. משרד הרווחה, אתם חושבים שנכון לקדם חקיקה שתרחיב את המנדט של הוועדה לחקור כל מקרה רצח של נשים? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> קודם כול המנדט הורחב. אם בעבר דנו בנשים שנרצחו על ידי בני זוג, עכשיו אנחנו דנים בנשים שנרצחו על ידי בן משפחה ולא רק על ידי בני זוג, זה כבר קורה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה קרה בממשלת השינוי, אנחנו עשינו את זה, אני זוכרת. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> נכון. קודם כול אי אפשר להתעלם מזה שהשנה, אנחנו כמובן עדים לזה מגמה של שנתיים-שלוש, אבל השנה זה שיא מטורף של 43 נשים שנרצחו, מתוכן באמת 23 ערביות. זה משהו שמאוד קשה, אבל זו המציאות. אנחנו דנים מתוך 43 – כמובן אני נסמך על נתוני המשטרה, אלו הנתונים שהוועדה הבין-משרדית מרכזת אבל מי שמאשר היא המשטרה – 8 מתוך 43 על ידי בן הזוג, 15 על ידי בן משפחה, המשפחה יודעת ויש חשוד ויש כתב אישום, כלומר אנחנו מדברים על 23, ועוד 20 שזה לא ברור עדיין ואולי יתבהר. אנחנו מדברים על רציחות של 2025, חלקן ממש קרו בשבועות האחרונים, אבל אנחנו בעצם דנו עד כה ב-17 נשים מתוך ה-23 שאנחנו מחויבים על פי החלטת הוועדה, אנחנו נדון, קבועים כבר דיונים עד סוף השנה, בכל דיון כזה אנחנו דנים במספר מקרים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סעיד, אתם עושים סיכום שנתי שהייתם מגישים פעם לוועדה פה. האם יש סיכומים מ-2024 ויהיו מ-2025? כדי שנבין. הוועדה חוקרת למטרה מסוימת, כדי ללמוד את המגמות וכדי לדעת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז באמת אתם תפרסמו את הסיכומים? כי אני לא ראיתי סיכומים. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אפילו כאן הצגנו לא פעם את הסיכומים של פעילות הוועדה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> דלית, מתי הציגו? לפני כמה שנים. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> בפברואר 2023 היינו כאן והצגנו מצגת, אבל זה כרגע לא העניין. אני רק מביא את זה כדוגמה, זה לא הדבר העיקרי, אנחנו לא מזמינים את עצמנו להציג, מזמינים אותנו ואנחנו מגיעים. אני רק אומר שבסוף שנה – עוד אין לנו את הסיכום של 2025, אבל 2024, כמובן שזה מופיע גם בחוברת שהאגף מפרסם, שהיא חשופה ובאתר המשרד. אנחנו מעבירים לממ"מ את כל הנתונים וגם השנה וגם עכשיו שאלו אותנו ואנחנו מעבירים את הסיכומים גם למשרדים כי זו ועדה בין-משרדית, אנחנו מרכזים אותה, אבל יש את משרד הבריאות, יש את המשטרה כמובן. וכמובן לגורם מסוים שיש לנו המלצה ספציפית אז אנחנו מעבירים לו את ההמלצה ליישום. זה המהלך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עוד שאלה לנציג המשרד לביטחון לאומי. מדוע לא הועברו הנתונים לממ"מ, ויצ"ו ואיגוד מרכזי הסיוע? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לממ"מ. מה זה לוויצ"ו? אני יודע שיש לממ"מ נתונים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני יודעת שהם היו מקבלים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> זה משהו שהוא לא תחתיי, זה עניין של הנתונים. אני יודע שיש שיתוף פעולה עם הממ"מ, אז אני לא מכיר את הדבר הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בכל דבר יש שיתוף פעולה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא אמרתי מלא, אמרתי שיתוף פעולה. << אורח >> עידו אבגר: << אורח >> עידו אבגר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אני ראש צוות אצלנו בממ"מ. רק לשים דברים על דיוקם, למען הפרוטוקול. כידוע בכל שנה הממ"מ מבקש לבקשת הוועדה נתונים מהמשרד לביטחון לאומי כדי להכין מסמך נתונים שנתי בנושא אלימות כלפי נשים. גם השנה, אחרי שווידאנו מול המשטרה שהשליפות שאנחנו מבקשים אפשריות, פנינו כבר באוגוסט השנה דרך המשרד לביטחון לאומי, זאת הפרוצדורה שנקבעה, ולמרות שיו"ר הוועדה בעצמה פנתה לשר במכתב, עד היום לא קיבלנו נתונים. אני אציין שגם בשנה שעברה היה שינוי ניכר בקבלת חלק מהנתונים, אבל האמת היא שמלבד פעם אחת בקורונה, לא זכור לי מקרה שלא קיבלנו נתונים. אז אנחנו לא נוציא מסמך. יש לנו מסמך על סמך נתוני הרווחה, שקיבלנו, אבל מהמשרד לביטחון לאומי לא קיבלנו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> למה זה לא עובר? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> יכול להיות כשבכל פעם שאני בא לוועדה מעיפים אותי אז אני לא מספיק להעביר. לא, סתם, אני צוחק. אני לא מכיר, אני יודע שכמו שאמרתי, יש שיתוף פעולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא להתקרבן, יש קורבנות נרצחות. אפשר לענות על השאלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז למה זה לא עובר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה חמוד אתה, כמו בריון בכיתה ט'. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בואו נעצור את זה רגע. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אנחנו נגד אלימות, אני חושב. מה שאת עושה זה פאסיב אגרסיב. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> לא, תדע את מקומך. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> הנתונים של הממ"מ, העבודה ושיתוף הפעולה מול הממ"מ – אני לא מכיר את הדבר הזה, אבל אני מבטיח שהיום תהיה לי תשובה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני פניתי במכתבים, התקשרנו, באמת חודשים. כנ"ל ויצ"ו. דלית, מול מי אנחנו עבדנו? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם מותר לי להגיד, המשרד לא מעביר שום מידע על שום ועדה, לא עונה על שאילתות, לא נותן שום מידע. אז בוא, לא להיתמם, עצם העובדה שיועץ שר יושב ונותן תשובות זה אומר הכול. אתה לא אמור לתת אפילו את התשובות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל כדאי להתעכב על השקר הזה שהוא אומר שהמשרד כן מעביר. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> ורדית אבידן, מנהלת המערך המשפטי בוויצ"ו. אנחנו מדברות ומדבירם פה על רצח נשים וזו סוגיה קשה. אני רוצה לדבר רגע על אלימות כלפי נשים בכלל וחינוך ומניעה, וכדי לדעת מה התמונה האמיתית צריך את הנתונים ממשרד הבריאות, ממשרד הרווחה, מהמשטרה, מהמשרד לביטוח לאומי, מכולם, כדי להבין את התמונה, להבין ממשרד הבריאות, בבתי החולים, כמה נשים מדווחות על פגיעות לא הגיוניות שכנראה הגיעו מבן הזוג שלהן או מהמשפחה. כמה נשים הגיעו לרווחה? אנחנו לא קיבלנו נתונים וזה מדד שאנחנו מפרסמות בכל שנה. ולשאלתך מי זה ויצ"ו? ויצ"ו זה אחד הארגונים הגדולים שמתעסק באלימות במשפחה ועוזר לממשלה כדי לנסות למגר את התופעה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא, אני לא שאלתי, אני יודע שעם הממ"מ יש ממשק קבוע. אף אחד לא מזלזל בארגון. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> אנחנו מדברים על המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משטרת ישראל. כלומר, המקומות הכי קריטיים להביא את הנתונים. בלי הנתונים אין לנו מידע אמיתי ואנחנו לא יכולים להתחיל בכלל בפיתוח תוכנית הגנה אפקטיבית כי צריך לדעת את התמונה בכללותה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> יש לי שאלה אם את לא יודעת את הנתונים אז למה את ישר מאשימה? << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> אני יודעת את הנתונים, אני יכולה לשלוח לך דוח שעשינו. אני רק אמרתי שלא קיבלנו מכם נתונים, לא אמרתי שאני לא יודעת את הנתונים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> למה את מאשימה את נושאי הנשק החוקי? אני באמת שואל. למה מאות אלפי לוחמים או אנשים שגרים במקום מסוכן, אנחנו עסוקים בהם ולא - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מבקשת שניה לעצור. תודה לך. חברת הכנסת עדי עזוז. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> שום מילה על האיזוק האלקטרוני כבר שעה שלמה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש דיון על האיזוק האלקטרוני פעם עשירית, זה נושא חשוב. עדי עזוז, בבקשה, חברת כנסת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, כבר תכף הבוקר מאחורינו. הדיון הזה הוא דיון קשה וגם הדוח של משרד הרווחה הבוקר הוא קשה. אני רוצה להגיד לינון שבאמת עובד בלי שר הרבה זמן ועושה עבודה מאוד טובה בנסיבות המאוד קשות שיש למשרד, וזה חשוב להגיד גם את זה. הבוקר שהדוח הזה יצא, זה גם מרגיש כמו פלסטר על פלסטר שאי אפשר כבר להכיל את מה שקורה. איך קוראים לאדוני? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יועץ השר לביטחון לאומי. פשוט שאלת את השרה למי היא פנתה, אז היא פנתה לשר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני פניתי ללשכה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אמרתי שאליי היא לא פנתה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא יודעת דוד בבלי או מישהו אחר, פניתי לשר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא פנתה לשר, ואני אומרת שגם אני פניתי לשר בשאילתות ולצערי גם כן לא קיבלתי מענה ללשכתי. אני רוצה להתחבר למה שאמרה פה חברתי לוויצ"ו, ורדית. אלימות נגד נשים היא רצף, ואני מקווה שאתה כן מקשיב רגע לדברים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני מקשיב, אני הגעתי בתחילת הדיון להבדיל ממך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא ביקשתי להגיב אלא רק להקשיב. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני מקשיב לכל מילה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת שהכול אלים, אם אפשר בחדר הזה קצת לשמור על כבוד אחד כלפי השני, בסדר? זו בקשה קטנה, אם אפשר לקיים אותה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מתחשב איתה מתי היא הגיעה לדיונים? מה זה צריך להיות? קצת צניעות. אתה מעיר לחברת הכנסת מתי היא מגיעה לדיונים? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בואו נתקדם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> האלימות היא רצף, אנחנו רואים שמתחילת השנה נרצחו 40 נשים, ואני אומרת 40 נשים בזהירות כי לפי מסד נתונים אחד זה 40, לפי מסד אחר זה 52, לפי מסד אחר זה 23, אי אפשר באמת לדעת כמה נשים נרצחו ופה קבור הכלב, לצערי בתרתי משמע קבורות נשים, תחת היעדר מסד הנתונים הזה. כי בסוף אי אפשר לנהל משהו שלא מודדים אותו. אי אפשר לגשת בכלל לפתרון הבעיה מבלי שאנחנו יודעות מה ההיקף שלה. ועל כל רצח של אישה, וזה גם נתון שביקשתי מהמשרד ולא קיבלתי, מתקיימות באמת עשרות אם לא מאות פגיעות אחרות בתוך רצף האלימות. נשים מוכות, מושפלות, נפגעות מינית לאורך מעגל חייהן. הן לא קמות בוקר אחד ומוצאות עצמן מתות, יש רצף. מכעיס אותי הזלזול שלך, אני חייבת להגיד, בשם הנשים האלה. צריך להתייחס בכבוד לשיח הזה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא, אל תעשי עליי סיבוב, להגיד שלא אכפת לי. אני העברתי חקיקה שעשור לא העבירו. היא לא תעשה עליי סיבוב: מכעיס אותי הזלזול. תגידי עליי הרבה דברים, זלזול אין לי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אל תפריע לי, לא להפריע. אני מבקשת שיתקבלו נתונים כי אי אפשר שאנחנו פונות פעם אחר פעם, יושבת-ראש הוועדה, יושבות-ראש הוועדה לדורותיהן ואנחנו לא מקבלות את הנתונים. אז א' כמה נשים נרצחות וכמה נפגעות בדרך באלימות שהורגת אותן לאט אבל בטוח? הדבר השני, על האזיק האלקטרוני אני לא אכנס עכשיו, גברתי, כי יש לנו דיון אחר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש לנו דיון רק על זה, כן. מי שטרם התייחסה, רחלי משדולת הנשים, ואחר כך מאירה בסוק. << אורח >> רחל סונגו: << אורח >> תודה רבה, גברתי. לגבי הוועדה הבין-משרדית לבדיקת מקרי רצח. קודם כול אנחנו בשנת שיא של רצח נשים. אנחנו בשדולת הנשים ספרנו 34 מקרי רצח על רקע מגדרי. הוועדה הבין-משרדית לבדיקת רצח נשים צריכה לעבור פאזה מרצח על ידי בן משפחה לכל רצח על רקע מגדרי. דיברנו על החברה הערבית, כמה אחוז פיענוח היה השנה לגבי רצח נשים בחברה הערבית? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 7%, נכון? << אורח >> רחל סונגו: << אורח >> 7%. האם אתם חוקרים את זה בוועדה? אני חייבת להגיד שהוועדה הבין-משרדית היא לא ועדת חקירה, היא ועדה שנועדה לראות את כל שרשרת האירועים כדי לראות איך אפשר לעצור את הרצח הבא. אני מזכירה ש-44% ממקרי רצח נשים על רקע מגדרי, האלימות הייתה ידוע למשטרה או לרווחה. כלומר, יש כאן עוד יותר חשיבות שאנחנו בשנת שיא של רצח, לחקור כל רצח מגדרי. עכשיו, אנחנו הארגונים וחברי הכנסת לא יודעים מתי הוועדה מתכנסת, לא יודעים מה היו המסקנות, לא יודעים מה קרה? איך אפשר לעצור את הרצח הבא? אני רוצה לתת שתי דוגמאות, שירלי יהודה שנרצחה על ידי אדם שעבד איתה, פדופיל מורשע שרק לפני חצי שנה השתחרר, האם אתם חוקרים את הרצח הזה? כי הרי זה רצח שלא על ידי בן משפחה, אבל זה רצח על ידי בן אדם שהייתה לו מסוכנות, אם זה לא רצח שהוועדה הבין-משרדית צריכה לחקור, אז איזה רצח היא צריכה לחקור? אנחנו חושבות שנכון לעשות הצעת מחליטים חדשה בנושא. אחד, שהוועדה תחקור כל רצח על רקע מגדרי. שתיים, שקיפות מלאה, בכל שנה הוועדה צריכה להגיע לכאן ולפרסם את המסקנות שגם אנחנו הארגונים וגם חברי הכנסת יוכלו לדעת, וזה לא היה. אם יש דברים סודיים שיעשו דיון חסוי. דבר שלישי, אנחנו מציעות שבוועדה תהיה גם נציגת ציבור של הארגונים שעוסקים בענייני אלימות. לנו יש ידע בשטח שלא תמיד יש אותו במשרדי הממשלה, במיוחד כשיש מקרים של נשים שלא מגיעות לרווחה או למשטרה, וחשוב שגם בוועדות האלו תהיה נציגה של הארגונים. גברתי, אם אני יכולה לעניין האיסוף? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רק תחתרי לסיום כי אני צריכה להספיק עוד דוברים. << אורח >> רחל סונגו: << אורח >> אנחנו, הארגונים והח"כים לא צריכים להתחנן לנתונים האלה. דוד, אני פונה אליך שהמשטרה והוועדה לביטחון לאומי תפרסם בכל שנה את הנתונים על אלימות במשפחה. הרי למשטרה יש את זה בלחיצת כפתור. זה לא כי אנחנו רוצים לבוא מול המשרד לביטחון לאומי, אנחנו באמת רוצות ללמוד, אנחנו באמת רוצות לדעת, אנחנו באמת רוצות לתת את הכלים כדי שלא יהיה הרצח הבא של נשים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> דלית, מנהלת הוועדה, נציגי המשטרה הוזמנו? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> עדי, יש לך שאילתה אחת מה-11 בנובמבר. אפילו בהתאם לתקנון אנחנו כרגע מצטיינים לגביך, ספציפית. לא אמרתי לגבי אחרים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה, יש עוד דברים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש לי גם מכתב רשמי שהוצאתי ויש לי אחת מספטמבר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לעצור את זה בבקשה, שקט. מאוד מפריע לי שאין פה נציגי משטרה, פשוט מדובר על ועדה שעוסקת ברצח של נשים ומשטרת ישראל לא נמצאת כאן. זה כל-כך מזלזל על גבול המייאש. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> יש לי תשובה על זה, אני אסביר לך גם למה. קודם כל אני צריך לברך אותך שאת יו"ר הוועדה. אני יכול להגיד שחברת הכנסת פנינה תמנו שטה פשוט השפילה את הנציגים פה, בעיקר את הנציגות פה, שפשוט לא רצו לבוא. זה המצב. אני יכול להראות לך פרוטוקולים איך שדיברו אליהם. אפרופו האשמת הקורבן. פתאום אלימות לא מעניינת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עם כל הכבוד, לעובדי מדינה אין את הלוקסוס להגיד שלא מגיעים. וזה קורה בכל הוועדה. אתה משתלט על הנציגות של המשטרה, אתה לא איש מקצוע. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> שיתייחסו אליהם בכבוד. אגב, גם אותי מעיפים בכל פעם, אבל לא אכפת לי, אין לי בעיה להיות שק החבטות, באמת שלא אכפת לי, אבל נציגים שמגיעים מושפלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מבקשת שלדיון הבא יגיעו נציגי המשטרה. אני לא יכולה לנהל ככה, לעצור בבקשה. מאוד חשוב שלדיון הבא יגיעו נציגי המשטרה. אנחנו מקיימים עוד שלושה דיונים בנושא אלימות, אחד מהם, דרך אגב, גם איזוק. יש מחר דיון וביום שלישי דיון ובשבוע הבא דיונים. זה מאוד חשוב, אי אפשר להתקדם ולעשות עבודה, זו האחריות שלהם. אנחנו נכניס את זה לסיכום אבל נפנה שוב פעם. אנחנו משתדלים לעשות פה דיון כמה שיותר עניינים, רצח נשים באמת לא עניין פוליטי. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני יכול לשאול שאלה? הוועדה לביטחון לאומי – כן, חברת הכנסת עאידה, זה גם קשור אלייך – עשתה ביום חמישי האחרון סיור ביחידת משגב, את גם חברת ועדה. את יודעת כמה חברי כנסת הגיעו? אפס. צביקה פוגל הגיע לבד למשגב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא מוכנה שאתה מתחשבן עם חברי הכנסת, זה לא התפקיד שלך. ואתה עובר כל גבול בחוצפה שלך כאשר אתה מדבר על חברי הכנסת. תשמור על המיקום שלך וזהו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מבקשת להתקדם. לכל בן אדם פה יש דיונים שהוא מחויב אליהם, לא תמיד מתאפשר לצאת לסיורים, לפעמים מתאפשר לפעמים לא מתאפשר, ואנחנו נמצאים פה מהבוקר עד הלילה בכל יום. אז כל אחד עושה כמיטב יכולתו. אני אחראית על כינוס הוועדה הזו ומחובתי לוודא שאנשי מקצוע שיש להם את התשובות שבלי הנוכחות שלהם אי אפשר להתקדם ולהביא המלצות ענייניות – יהיו פה. זה שמשטרת ישראל לא נמצאת כאן, אין לזה שום תירוץ. גם אם אוהבים אותנו, לא אוהבים אותנו, נעים לא נעים, זו האחריות של המשטרה והיא צריכה לעמוד בה. אני מבקשת, מנהלת הוועדה, שנחזור שוב ונחדד את החשיבות, זה פשוט ביזוי של כנסת ישראל שעושים דיון על רצח נשים ואין נציג משטרה. זה פשוט ביזוי לא שלי, של הנשים שנרצחו, שאפילו לא מגיעים לכאן כדי לשים את הדברים על השולחן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד יושבת-הראש, יש סעיף בתקנון הכנסת המחייב עובד מדינה שהוועדה קוראת לו להתייצב, כן להתייצב. ואם הוא לא מגיע כי הוא נפגע מדיון קודם. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אתן מזלזלות בנשים שסופגות פה השפלות על ידי פנינה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עאידה, משפט אחרון. אני נותנת למאירה בסוף התייחסות קצרה ואז מנכ"ל משרד הרווחה מסכם ואז אני אחזור אליך. אני מצטערת אבל יש אנשים שלא דיברנו בכלל והגיעו במיוחד לירושלים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אלו דיונים בעיקר של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל נתתי לך לדבר לא פעם אחת, אנחנו צריכים לתת לעוד אנשים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, שאלתי שאלות אבל יש נושאים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 100%, אבל עאידה, יש עוד אנשים שצריכים לדבר, אז צריך לכבד את זה. את לא היחידה כאן. הגעת בשלב מסוים, יש אנשים שהגיעו לפה מהבוקר, הם לא עובדים פה, גם להם יש זכות. חברי הכנסת קיבלו, גם את קיבלת ותקבלי עוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מבינה את זה, תאמיני לי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, שניה. בבקשה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> עורכת דין מאירה בסוק מנעמ"ת. את דיברת בהתחלה על הנושא של העברות המידע, ודבר אחד לא הזכרת, ואני עוברת על זה כבר כמה שנים, ב-2009 אני מזכירה, שהייתה את חוות הדעת של מבקר המדינה שבו היה צריך לעשות קישור בין צווי הגנה שבית המשפט נותן לבין המשטרה. אני בדקתי ועד היום זה לא השתנה. זאת אומרת, שצווי הגנה – במקום להגיע מיידית למשטרה דרך בתי המשפט, זה פשוט רובריקה, ואז המשטרה תדע ותדע להגן על נשים וזה לא קרה. אני מאוד אשמח לדעת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זאת אומרת, את מדברת על הממשק, אחרי שיש החלטה של בית משפט, איך זה מגיע לביצוע במשטרה? << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> עד היום, כל מה שאני יודעת זה לוקח זמן. המשטרה לא מקבלת את זה בזמן אמת ולדעתי יש פה איזושהי בעיה שכבר שנים לא מצליחים להתגבר עליה, והייתי רוצה לדעת למה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> האם יש לכם תשובה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> הילה בוסקילה מהנהלת בתי המשפט. בתקופה האחרונה, זה תהליך מחשובי שהיה בפיתוח ואפיון בשיתוף פעולה עם המשטרה והנהלת בתי המשפט, ובעצם אנחנו נמצאים עכשיו בישורת האחרונה שלו הצפי הוא שבסוף השנה יתחיל החלק הראשון שלו שהוא העברה של צווי הגנה למשטרה באופן כזה שהמידע מפורמט ונכנס אוטומטית למערכת שנקראת שירת הסירנה זו בעצם המערכת שנמצאת במשטרה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> זאת אומרת שמ-2009 זה לא קרה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וואו, זה ממשק קריטי, זה באמת להציל חיים. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זה תהליך אפיון מאוד מורכב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בואו נחכה ונראה אם זה יתקיים בסוף השנה. כבר שמענו על זה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני רוצה להבהיר נקודה אחת, אין פה מחלוקת ואף אחד לא טוען, כבר היום המידע עובר. ברגע שניתן צו הגנה יש תהליכים שהם תהליכי עבודה בין המשטרה להנהלת בתי המשפט כמו העברה של כל צו דחוף שמועבר אוטומטית למשטרה מידי מיד לאחר מתן ההחלטה. הרעיון של הממשק הוא להעביר את זה בצורה אלקטרונית, להקל על שתי המערכות לקבל. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אגב, לפעמים הבעיה היא הפוכה היום. זאת אומרת, יכול להיות אדם – בוא נקרא לא מהמליאה שלנו – ש-30 שנים הוא לא הבין מה קרה. עכשיו, לפני 30 שנים הוציאו צו הגנה בהליך, ממזמן הוא לא רלוונטי אבל במערכת של המשטרה עדיין יהיה צו הגנה. זאת אומרת, הוא עדיין מאיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, הבנתי. אני אבקש עדכון לוועדה שבאמת ההליך הזה, את אומרת שבסוף השנה? בדצמבר? חודש הבא? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בסוף השנה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אנחנו רק מבקשים שכשזה קורה תעדכנו את הוועדה. מנכ"ל משרד הרווחה ביקש לומר דברי סיכום. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> תודה רבה, יושבת-הראש. אני רוצה להגיד שני דברים, א' להתייחס לעניין של דוחות סוף שנה של הוועדה, הדוחות קיימים בכל שנה יוצאים, מפורסמים באתר של המשרד. אני לא יודע עוד איך אני יכול לפרסם את הדוח הזה, הוא קיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנחנו נשמח לקבל אותו. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אין שום בעיה, בדקה זה אצלכם, אצלך במייל. אני מציע שיתקיים פה דיון בכל שנה על הדוח הזה. הוא דוח חשוב, הוא משמעותי, אני אשמח שתזמנו אותנו ונקיים דיון עליו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קיבלת. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אבל שיהיה ברור, אם אין לכם יכולת לעשות גוגל ולהיכנס לאתר המשרד, אז אני לא יודע איך לעשות את זה מעבר לזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה נמצא עכשיו כל המקרים של השנה? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> לא השנה, אנחנו מוציאים סיכום של 2024. אין עוד את הסיכום של 2025. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אולי נעשה את זה ב-25? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> משפט אחרון. אני רק רוצה להגיד תודה, הדיון הזה הוא מאוד חשוב, אני שמח שקיימתם אותו, ואני באמת מאחל לך בהצלחה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה ונשתף פעולה, ותודה על העבודה הקשה. אני יודעת. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> תודה, להתראות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עאידה ושרון, רציתן להוסיף? אני אתן למי שלא הספיקה לדבר. רק בקצרה כי יש לנו המון אורחות שהגיעו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רק רוצה להגיד שאני מאוד מבקשת אולי לקיים סדרה של דיונים - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תסתכלי על הלו"ז, הכול בסדרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - בעניין פיענוח של מקרי הרצח של נשים ערביות ושל נשים באופן כללי. אני חושבת שכולנו צריכות להיות מאוד מזועזעות מזה. אנחנו מדברים בכלל על פיענוח מאוד נמוך במקרי הרצח בארץ, אבל עוד לרדת מתחת לזה כשזה קשור לנשים? זה בלתי מתקבל על הדעת, ועל זה צריך לתת את הדין. ככל שהפענוח יותר נמוך, ככה הרוצחים מרגישים חופשי לבצע עוד ועוד רצח כי האפשרות שהם ייתפסו היא כמעט אפסית, אז למה לא להסתכן? הייתי רוצה לדעת אולי מסאידאו מנציגי המשרד, מה קורה עם יישום חוק טיפול בגברים אלימים? כמה פניות יש מבתי המשפט? זה חוק שעבדנו עליו קשה, העברתי אותו, אשמח לשמוע איך הוא מיושם וכמה הוא מיושם? אני חייבת להגיד, יש לנו בעיה, מעגל האלימות הולך ומתרחב כאשר מתערבבת בזה גם כן הפשיעה המשתוללת. אני רוצה להביא את הקולות של רופאים, רופאות, עו"סים, יועצים בבתי הספר, שמאוד קשה להם והם מפחדים לדווח על אלימות שהם עדים לה באופן מקצועי. רופאה הגיעה למצב, בגלל שהיא נתנה דוח לאישה לאחר שהיא בדקה אותה, שהיא העבר אלימות, שהיא בעצמה הייתה בסכנת חיים והיום היא בחו"ל, כי אף אחד לא הגן על הרופאה הזאת והיא הצטרכה לנסוע לחו"ל כדי להימלט על החיים שלה. אלו מקרים שאי אפשר, שואלים למה נשים מדווחות? צריך להבין את הסטטיסטיקה כדי לראות כמה זה משפיע על נשים? לאיפה נוח להן לגשת? למי נוח להן לגשת? כי ברוב הזמן כאשר מגיעים למשטרה או למוסדות המדינה הן נמצאות בסכנה אפילו יותר גדולה, ואין ממש הגנה עליהן. כדאי מאוד לשמוע מה קורה במקרים האלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> חשוב. תודה, עאידה. אנחנו נעשה פינג-פונג רגע. נציגת הארגונים. << אורח >> יסמין רובין קופר: << אורח >> יסמין רובין קופר, מנהלת את יוזמת קווים אדומים בשיתופים. אנחנו שותפות שיש בה מעל 150 ארגונים מהמגזר הציבורי, החברתי והעסקי שעוסקים בנושאים של מניעה ואיתור מוקדם של אלימות שקורית במסגרת הזוגיות והוועדה הבין-משרדית, והרבה מאוד מהארגונים שפה שותפים חשובים ומובילים בקווים אדומים. אני רוצה להגיד מילה על המספרים כי אנחנו מדברים פה רק על המספרים המוכרים, סקר שפרסמנו יחד עם הוועדה בשנה שעברה מראה שאנחנו מדברים על 10.8% מהזוגות בישראל שיש בהם אלימות. זאת אומרת, לפי נתוני למ"ס בין גילאי 18-65 על מאות אלפי מקרים, ואנחנו מדברים על זה שרק כ-5% אחוזים מהם בכלל מגיעים לדיון הזה שאנחנו מדברים פה על הנתונים שקיימים או לא קיימים, ו-95% לא מוכרים. כמו שאמרה עכשיו חברת הכנסת, גם חברת הכנסת עאידה סולימאן שדיברה עכשיו על הנושא של המקרים שלא פונים, ודיברה חברת הכנסת עדי עזוז על הנושא של הסבל, הרצח היומיומי שקורה כשהאלימות אינה מטופלת. אנחנו מתעסקים בנושאים של מניעה ואיתור. אני חושבת שבפער הזה בין המקרים בשטח לבין המקרים בשטח לבין המקרים שאפשר לתת להם טיפול ומענה, גם אם הוא צריך שיפור, גם אם הוא לא הכי מיטבי, יש לנו בעיה אדירה. יש פה המון ארגונים שמתעסקים בזה ועושים עבודת קודש, גם ציבוריים, גם חברתיים. אני חושבת שצריך גם פה להדגיש הרבה מאוד מאמץ על הסיפור של המניעה והאיתור, ואני אגיד שיש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הוועדה הבין-משרדית והמשרדים השונים על העניין הזה, ועם כל הארגונים החברתיים. אבל זה דורש הרבה יותר משאבים – וחבל לי שמנכ"ל המשרד לא יכל להישאר – לחזק גם את הוועדה וגם את הארגונים החברתיים כדי שאפשר יהיה לעסוק בזה. זו תקופה מאוד קשה, המלחמה והפשיעה שבחברה הערבית מביאים לעלייה דרמטית במספרים ועדיין אנחנו לא רואים את זה בצורה מספקת בפניות. אז אני שמה את זה על השולחן שלך, חברת הכנסת, ושל הוועדה. זה דורש מהפיכה ממקום אחר לגמרי לא לעצור את הרצח דקה לפני שהסכין מונף או שהרובה מורם, אלא לעצור את זה מבראשית, ממקומות הרבה יותר מוקדמים. זה הסיכוי היחיד שלנו. תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה. חברת הכנסת שרון ניר, ואחר כך נשמע את נתוני הממ"מ. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי יושבת-ראש. ראשית, אני גם רוצה לברך אותך על התפקיד, אני חושבת שאני פעם ראשונה בדיון הזה כשאת מנהלת אותו ואני רוצה להעריך מאוד את הרקע שיש לך על מנת לקדם את הדיון בכלל בכל הנושא שקשור באלימות מגדרית ואלימות כנגד נשים. אני חושבת שהדיון הזה, כשלעצמו, לצערי, בגלל הנוכחים בו ובגלל הדינמיקה שנוצרה, הוא לא דיון שמאפשר התקדמות ובטח שלא יצירת תוכנית מניעה ווקטורים, למרבה הצער. אני רוצה לומר שהייתי רוצה לראות במדינת ישראל שתהיה תוכנית לאומית למניעת אלימות מגדרית ולמניעת רצח נשים, כי הגענו לנקודה שבה אלימות כנגד נשים ורצח במדינת ישראל הפך להיות מכת מדינה, צריך להגיד את זה. אני מתבוננת אליך, אתה נציג השר לביטחון לאומי, שלדעתי במשרד לביטחון לאומי זה קודם כול צריך להיות איזשהו סרגל מדידה לנושא הזה עם תוכנית למנוע את הרצח הבא, עם ניטור סדור של אותם מקרים שבהם היה ידוע למשטרה שמאן דהוא נמצא בקבוצת סיכון והוא הצליח למרות זאת לבצע את הרצח הבא. ולדעתי מכן צריך להתחיל הדיון. זאת אומרת שאם היינו יודעים שיש לנו היקף של כ-40 נשים שנרצחו בשנת 2025, ואנחנו רק בתחילת הדרך, עוד לא סיימנו אותה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו בסופו של יום מתבוננים על הנתונים האלה ממקום של למידה ומניעת הרצח הבא, ולייצר פה תרבות מונעת. אני לא מרגישה את זה, המשטרה חסרה פה מאוד ביכולת שלה רגע להציג לנו את הנתונים שאומרים לנו מה קרה במקרה כזה או אחר, שהיה מוכר לרווחה, שהיה מוכר למשטרה, שהיה בו כן או לא אזיק אלקטרוני ואיך אנחנו לומדים לפעם הבאה? זה לא קיים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא היה מקרה עם אזיק אלקטרוני, ברוך השם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אבל היו מקרים בשנת 2025 של אדם שהיה מוכר למשטרה. אני קראתי על זה. אתה יודע, אני אפילו לא יודעת, אולי הממ"מ ילמד אותי נתונים אחרים או נוספים שהיה בן אדם שמוכר למשטרה ולמרות זאת הוא הצליח לרצוח. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> זה לדעתי המקרה המזעזע שהיה בכביש שאת מדברת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הנתונים הם כאלה, שרון, שב-45% ממקרי הרצח, הרוצח היה מוכר או למשטרה או לרווחה לפני כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שאנחנו מדברים פה על 45% ואותה אישה שנמצאת בקבוצת סיכון ידעה לפנות, ניסתה לקבל עזרה, ואנחנו כמדינה, כל גוף שעוסק בזה, לא ידע להיות שם כשהיא הייתה צריכה אותם. ולכן אני אומרת, כדי להתקדם באמת למקום אחר – אגב, זה דומה גם בתאונות דרכים, לצערי, במדינת ישראל – זה צריך שיח עבודה אצלכם במשרד לביטחון לאומי. חבל שכל מה שאנחנו שומעים כאן זה איזשהו סוג של כתב הגנה למשרד לביטחון לאומי. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא, אם פשוט לא שואלים. שאלה אחת לא הייתה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ממש לא רלוונטי. איך אתה לא הגעת עם כל 40 המקרים ומסביר מה לא בסדר? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, שרון, אתם שותים לי את הזמן ל-debate. אני רוצה לעבור לממ"מ והנתונים שאתם איגמתם. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני אשמח משפט אחד על מה שהיא אמרה. זה כן חשוב, לפני שבוע וחצי הייתי פה, הועפתי באמצע הדיון, אבל כן התעקשתי לבוא ולהגיד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אצלי? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לפני שלושה שבועות, אצל פנינה, לא אצלך, אמרתי שבינתיים לא הייתה שום תקרית איתך. באתי וניסיתי לדבר על המונה הנזק הזול – מונח מכלכלה – בהקשר של האזיק האלקטרוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האשמת הקורבן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מבקשת לעצור את זה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אפשר לסיים? משפט. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אני נתתי לך לדבר המון. אני רוצה להתקדם, אני רוצה לשמוע מידע כדי שנוכל לעשות עבודה למען הנשים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני כן רוצה להגיד, מאז, אמרתי, שבתי המשפט לא משתמשים בכלי הזה. צעקתם – לא את – העפתם אותי מהוועדה. והיום יש 27 נשים עם האזיק. שוב, זה לא אזיק אלקטרוני, זה פיקוח טכנולוגי, אבל נכנעתי לשם הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל אני לא רוצה להיכנס עכשיו לאיזוק האלקטרוני, יש לנו דיון נפרד. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> כי את לא רוצה להציל נשים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> למה אתה אומר דבר כזה מכוער? אני מסבירה שיש לנו דיון נפרד, זה נושא עולם ומלואו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> דוד, יושבת-הראש מדברת, תודה. תיתן לה לנהל את הדיון, זה הדיון שלה, תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> באמת, למה אתה מטיח בי דברים כאלה? אני מסבירה שהנושא כל-כך חשוב שאנחנו עושים לו דיון נפרד. אני לא רוצה שנריב יותר, חלאס. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא לריב, אני אומר את המשמעות החשובה לוועדה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> משפט אחרון. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> בדיון פה, כשהייתי, היו 19 נשים. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשוב מאוד, אתה גבר בדיון של מעמד האישה שאתה משתלט על הדיון ולא נותן ליו"ר לדבר. תודה שהסברת, בוא נעשה שלט. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אפילו לא מצלמים אותך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שקט. תגיד את המשפט שלך לסיכום. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> היו 19 או 18 באזיק. באתי לפה ואמרתי שבתי המשפט לא משתמשים בכלי הזה. אנחנו שלושה שבועות אחרי ויש כבר 27. יש משמעות לדיונים האלה, להתעסק בהם במה שרלוונטי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנחנו מנסים אבל אתה מונע ממני לעבור לדברים שלשמם התכנסנו. שקט בבקשה, סליחה. הממ"מ בבקשה. << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> שלום, ג'רי אלמו קפיטל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון היום כתבנו מסמך על מקבלי שירותי רווחה על רקע אלימות במשפחה במהלך מלחמת חרבות ברזל לעומת תקופה מקבילה והתמקדנו בשירותים שהם רלוונטיים לנשים נפגעות אלימות, בין אם זה כמו שראינו בסרטון של משרד הרווחה, פניות למוקד 118, ספציפית בחנו פניות בנושא אלימות כלפי נשים במערכת זוגית, פניות למרכזי אלומה שהם מרכזי חירום שמפעיל המשרד לנשים נפגעות אלימות, ופניות למקלטים לנשים נפגעות וגם בחנו את מספר הנשים ששהו בפועל במקלטים במהלך המלחמה לעומת תקופה מקבילה. אני לא אלאה אתכם בנתונים ואעמיס. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, תקפצי לנו לשורות התחתונות. << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> ממש בשורות תחתונות מגמות מאוד כלליות שעלו מהמסמך. המסמך נמצא באתר הממ"מ אז אפשר לראות שם את כל הנתונים. ככלל אנחנו רואים בכללי ירידה בהיקף הפניה והשימוש בשירותי המשרד על רקע נפגעי אלימות, ירידה שהחלה עוד לפני המלחמה, אנחנו מדברים על יוני-יולי 2023, והירידה הזו נמשכה גם במהלך המלחמה ואפילו אף העמיקה. שתי דוגמאות קטנות. למשל, מספר הפניות למוקד 118 וגם פניות למקלטים ירדו ביותר מ-20% במהלך המלחמה לעומת תקופה מקבילה. הנתונים שבחנו מעודכנים עד יולי 2025, ובחודשים האחרונים פברואר-מרץ, אנחנו רואים עליה מחודשת. בחלק מהשירותים העלייה הגיעה לנתונים יותר גבוהים ממה שהיה ערב המלחמה, ובחלק מהשירותים על אף העלייה, הם עדיין לא הגיעו לממדים שהיו לפני המלחמה. לגבי רצח נשים, כבר עסקנו בזה בדיון, כך שאין לנו ממש נתונים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> למה יש פער בין 40 ל-43 נשים? אני קיבלתי נתון של 40 ואתה אמרת 43. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> נמסר לי מהמשטרה, שאני בודק איתם, שזה 43. << אורח >> עידו אבגר: << אורח >> לנו, לצערנו, כאמור אין נתונים להציג. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, כן. << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> נראה לי שחברת הכנסת עאידה דיברה על תיקון 18 לחוק. מהנתונים שקיבלנו מהרווחה, נכון ל-15 באוגוסט השנה התקבלו 23 הפניות מבתי המשפט, וב-11 מקרים בוצעו חוות דעת. ששה גברים הופנו לטיפול בפועל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה, ג'רי. רגע לפני שניתן לענבל, יש מישהי שטרם התייחסה ולא נתתי לה לדבר ורוצה לדבר? בבקשה, שם לפרוטוקול. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> לרה צינמן, יושבת-ראש ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. אני רוצה לחזור לאותה נקודה שכבר דובר עליה, העברת מידע לגבי המצב של מתמודדי הנפש לגופים שהם לא שירותי בריאות הנפש. בנייר העמדה שלנו מניתי מספר מקרי רצח של נשים על ידי בנים או אחים, על ידי מתמודדי נפש, שאפילו המשפחות הוציאו צווי הגנה וזה לא עזר להן. וזה מתקשר כמובן גם לדיון הבא שיהיה על האיזוק האלקטרוני, שלא הוצע להם להשתמש באיזוק אלקטרוני. אז אם הצעת החוק הממשלתית נמצאת כבר בוועדה שרים לענייני חקיקה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את מדברת על העברת מידע לוועדה? << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> לא לוועדה, אלא לגופים אחרים, לשירותי הרווחה, שהמשפחה עצמה תדע שבן משפחה שמתגורר בתוך המשפחה והמשפחה לא מודעת. היא יודעת שהוא מתמודד נפש, היא מרחמת עליו, היא אוהבת אותו אבל היא לא מודעת למסוכנות שלו. וכך פעם אחר פעם נרצחות נשים על ידי בנים, נרצחות נשים על ידי אחים, וממשיכים לרחם עליהם, ולפעמים הם אפילו לא נשפטים אלא מגיעים לאשפוז פסיכיאטרי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז מי שכרגע צריך להחליט האם ההצעה של משרד הבריאות מגיעה לוועדת שרים לחקיקה הוא שר המשפטים? הוא זה שקובע את סדר-היום? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא, מי שמעלה את ההצעה לסדר-היום שזה ממשלתי, זה אותו שר רלוונטי. אין שר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל אני זוכרת כשרה, שהרבה פעמים רציתי להכניס דברים לסדר-היום ומי שהיה - - - שאומר אם יש מקום או לא זה היה שר המשפטים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> נכון אבל הוא גורם וטו, אבל קודם כול צריך שיעלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז צריך גם את שר הבריאות וגם את שר המשפטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שר בריאות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר, נפנה לשר המשפטים. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> אני רוצה גם להגיד שאנחנו מכירים חלק מהמשפחות ממקרי הרצח האחרונים, אנחנו מלווים אותם. אני גם מלווה אישית את המשפחה של ליטל יעל מלניק, שאתמול היה דיון קורע לב של העדות של הסבתא בפני בית המשפט. הרוצח לא הורשע ברצח אלא בגרימת מוות ברשלנות. הסנגור כבר רצה לשחרר אותו. הפגיעה היא גם על ידי מערכת בריאות הנפש שאח בבית חולים פסיכיאטרי פיתה את הילדה, גרם לה להתאהב בו ולקיים קשר אסור, וגם המשטרה שהסבתא הוציאה צווי הגנה והמשטרה התעלמה מזה, וברגע שהם ישבו בדירה סגורה המשטרה לא פרצה לדירה וכך בעצם כל הנסיבות האלו הובילו לרצח של ליטל. אז התקווה שלנו שלפחות הפרקליטות תערער לבית המשפט העליון ויעשו צדק לילדה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אני רוצה להעיר משהו אחד שגם לא דיברנו עליו. ב-2018-2019 אנחנו בנעמ"ת העברנו חוק שמאבטחים לא ייקחו את הנשק הביתה, שתהיה כספת. אני רק רוצה להודיע לוועדה – ואני בטוחה שכולם יודעים – שהחוק הזה בוטל והיום מאבטחים לוקחים את הנשק הביתה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> טוב, יש מדיניות מרחיבה של חלוקת נשק לכולם, אז זה כבר בטל בשישים. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> הרצח של הודיה פדידה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, בבקשה, בואו נשמע את התשובה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> סליחה שאני אומר, שוב, אני לא מדבר על תחושה, אני מדבר על נתונים. קודם כול זה לא נכון. בעשור האחרון יש צו שכל שר יכול להאריך כדי לאפשר למאבטחים לקחת את הנשק הביתה. כל שר בעשור האחרון, כולל השר עמר בר-לב, האריך את הצו הזה כי הוא הבין שעוד עשרות אלפי אנשים עם נשק במרחב הציבורי הוא מגן. זה אולי לא נוח אבל עמר בר-לב האריך גם את הצו הזה, וגם אנחנו הארכנו את הצו ונאריך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, לכם יש מדיניות יותר מרחיבה, אתם חושבים שצריך, אז על אחת כמה וכמה מאשרים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> שוב, תעשי אבחנה בין נשק פרטי לנשק של מאבטחים. מה שהיא מדברת זה נשק של מאבטחים. מאבטחים נושאים נשק. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> השנה זה עבר בחוק, עד עכשיו זה היה בצה"ל ועכשיו זה בחוק. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> קודם כול לצערי זה עדיין לא עבר, הצעת חוק של לימור סון הר מלך ממתינה במליאה לשנייה ושלישית, היא עדיין לא עברה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, ענבל בבקשה. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> אני מבינה שעל האיזוק האלקטרוני – תיקון 19 לחוק – את רוצה לדבר בנפרד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש לנו דיון השבוע או שבוע הבא, ביחד עם מירב. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> מצוין, זה ראוי. אבל אני כן אגיד משהו על תיקון 18 שהזכירה אותו חברת הכנסת תומא סולימאן, ולהגיד ש-23 הנתונים שלנו הם אפילו יותר, יש כבר 40, אבל זה ממש מעט. כלומר, מה שקורה זה שעד שנת 2024 לקח למשרד האוצר שלוש שנים בכלל עד שהוא שחרר תקנים לאירוע הזה. אז שלוש שנים זה נדחה. מ-2024 יש חמש עובדות ועובדים, שזה גם לא כל התקנים, שיהיה ברור. וזה אומר שכל אחת ואחד מהם קיבלו בסך הכול שמונה מקרים לבחון. זה אומר שגם אם לא גייסו עדיין את כל כוח האדם, יש פה חסר בשימוש בכלי הזה. בסוף, מי שכן יכול לעבור טיפול זה הרבה יותר מונע את הרצח הבא, אולי מהרבה דברים אחרים. לכן, יש פה כן את הסיפור של הנהלת בית המשפט, השופטים לא מודעים לנושא, לא משתמשים בזה ככלי, אין להם מושג ירוק לגבי זה, לרובם. לא בקטע מאשים, אלא פשוט בקטע לדעת מה הנהלת בתי המשפט עושה כדי שתהיה מודעות גם לתיקון 18 וגם לתיקון 19. כבר נעשו תיקונים משמעותיים, כבר לקח את השנים שלקח כדי להשיג את התקנים. לא מקובל שזה לקח כל-כך הרבה אבל אנחנו כבר אחרי זה. מה קורה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נשמע את הנהלת בתי המשפט. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> ראשית, אני לא יודעת מאיפה הנתונים האלה. אני לא נדרשתי למסור נתונים ואני לא מכירה את המספר 49. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> המספר שלנו עוד מחמיר, הוא 40 ולא 23. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני לא מכירה את הנתונים האלה. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> אז בואי נבדוק. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> קודם כול לא נדרשנו לספק נתונים לגבי תיקון 18. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עלה כרגע בדיון. << אורח >> עידו אבגר: << אורח >> הנתונים שאנחנו הצגנו הם נתונים של הרווחה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אבל הנתונים של הרווחה, הם יתקנו אותך, זה לא לגבי תיקון 18, זה לגבי תוכנית מגן. זה שונה לחלוטין, עושים פה ערבוב. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> אני יודעת בעל פה, תאמינו לי. 18 זה מגן. אני מדברת על עו"ס מגן. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> סעיד, אתה רוצה רגע לתת את הנתונים? כי נראה לי שיש פה איזושהי אי הבנה. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> עו"ס מגן זה תיקון 18, על זה אני מדברת, הפניה לטיפול, לבדיקה אם ראוי לטפל. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אז רווחה תיתן את הנתונים כי להם יש את זה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אכן לא נדרשנו. הנתונים האלה שאתם מדברים עליהם, אני מניח שזה יותר לתיקון - - - << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> משרד הרווחה ציין את הנתונים האלה ב-21 באוקטובר 2025, 40 פניות. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> בוא נחזור קצת אחורה. אנחנו בעצם יישמנו בתיקון 19 מלא מבחינת מעריכי מסוכנות, בתיקון 18 לצערי כרגע אנחנו לא מצליחים למרות שיש כמה וכמה סבבים של מכרזים. יש חמש עובדות. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> וכל אחת מטפלת רק בשמונה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> לא בשמונה. יש לנו חמש עובדים עו"ס מגן, לכן פתחנו בתיאום עם הנהלת בתי המשפט אפשרות להפניה מכמה בתי משפט, איפה שיש לנו עובדים. לצערי איפה שאין לנו עובדים אנחנו לא נוכל. כרגע יש עשרות הפניות כאלה, בין 40-50, זה באמת מעט, אנחנו מנסים שזה יגדל. הבעיה העיקרית היא הקושי לאייש את המשרות שהמשרד בעצם לקח מתקנים אחרים. זה לא שקיבלנו תקנים אחרים, פשוט אלו תקני משרד שהוסבו לטובת יישום החוק הזה, ואנחנו לא מצליחים. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> סעיד, אבל אם מפרסמים את המכרזים רק בנציבות, מי פותח את הדבר הזה? צריך למצוא עוד דרכים לפרסם את המשרות האלה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כוח אדם אתם אומרים שזה הקושי? << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> כי אף אחד לא יודע על המשרות האלה בכלל. העובדות לא פותחות תמיד את האתר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אולי תעשו שיתוף פעולה? אני מניחה שאת יכולה גם לעזור בהפצת המשרות? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> ענבל, ניעזר בך גם בעניין הזה. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> הבעיה, לדעתי, שלא מפנים מספיק. כי חמש עובדות לא מלאות. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> לא, הן לא מלאות, אבל עדיין. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> הלוואי שלכולם שמונה מטופלים. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר את הנקודה הזאת, בתי המשפט מודעים לתיקון, השופטים עברו על זה הדרכות. גם נשלחות הודעות מעת לעת, זה מדובר, אנחנו גם בממשק מאוד מוצלח עם משרד הרווחה. ובאמת עד היום התקנים לא אוישו. בתקופה האחרונה אוישו התקנים ואז בתי המשפט התחילו להעביר. חשוב לי להבהיר, זה לא בכל בתי המשפט, זה בבתי משפט מאוד ספציפיים. רק לאחרונה קיבלנו הודעה שאויש התקן בנוף הגליל, אז זה בעצם בית משפט אחד במחוז צפון שיש לו בו איוש. זו פריסה מדורגת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. תציגי את עצמך. << אורח >> לירון פרץ: << אורח >> לירון פרץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית וגם מתנועת אימהות בחזית פעילה חברתית. אני חייבת להעיר הערה קטנה לפני שאני אגיד את הדבר העיקרי שלי. מדיניות רישיון נשק – אני השבוע קיבלתי בהודעת סמס לפלאפון שלי האם אני רוצה לקבל אישור לקבל נשק? אני חושבת שזו מדיניות מאוד מקלה, לא שאני באה מרצוני החופשי, אלא מדינת ישראל בודקת איתי אם הייתי רוצה לשאת נשק. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אבל את מאשימה משהו שהוא לא נכון. קיבלת את זה מהמשרד לביטחון לאומי? << אורח >> לירון פרץ: << אורח >> אני קיבלתי את ההודעה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> הלוואי, לא נראה לי. << אורח >> לירון פרץ: << אורח >> אז תיקח שליטה על המשרד שלי. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> מה הקשר? תראי לי את ההודעה. << אורח >> לירון פרץ: << אורח >> אני אראה לך אחר כך, זו לא הנקודה. מדיניות הנשק המקלה היא כרגע פה אצלי בטלפון. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> קיבלתי הודעה אם אני רוצה לקבל הטבות מס, זה אומר שקיבלתי את זה מהמדינה? << אורח >> לירון פרץ: << אורח >> אתה מפריע לי. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה שאם אנחנו רוצים להמשיך לספור מספרים כחברה, אנחנו יכולים להמשיך לעשות את זה עד מחר. כמה שופטים יש פה וכמה אנשים יש כאן? ובינתיים אנחנו סופרים את הנפגעת הבאה. אני מציעה לוועדה לקיים ישיבה שבאמת מכנסת את משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד הבריאות כי בלי שלושת האלמנטים האלה אנחנו לא נגיע לפתרון חברתי מעמיק. הילדים הנפגעים היום הם הפוגעים של מחר, כולנו יודעים את המתמטיקה, לצערי, הכואבת והפוצעת הזאת של מדינת ישראל. הטראומה ממשיכה ומשתכללת מדור לדור, מעבר לזה אין מענים מספקים בתוך בתי הספר. אני נמצאת שם, אני יודעת. אמנם יש פרוטוקולים, אבל הדיווח עדיין לא מספיק מסודר ומוגדר. משרד הבריאות והפסיכולוג הארצי ראויים וכדאי שישבו כאן ויתנו מענה לשאלות האלה, רק כשתהיה לנו חבירה בין-משרדית בכל התחומים האלה אנחנו נוכל להשיג פתרון לבעיה הקשה הזאת כי היא לא בעיה נקודתית של אישה כזו או אחרת שנרצחה ביום כזה או אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. אני רגע רוצה לעשות רשימה של מי נשאר לי. מי עוד לא דיברה? רוחמה, שני, רן, שי, איילת וציפי. אוקיי, יש לנו ששה דוברים שאני צריכה להכניס ל-17 דקות. אז אני מבקשת מכל אחד כמה שיותר קצר. רוחמה, תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> רוחמה גמרמן: << אורח >> רוחמה גמרמן, יושבת-ראש ארגון פורום של תקווה לנפגעות ונפגעי כתות ובני משפחותיהם. אני רוצה להתייחס לשתי קבוצות של נשים נפגעות אלימות במשפחה שבעצם לא הוזכרו פה בדיון, שאני כן התייחסתי אליהן בדיוני עבר על רצח נשים. האוכלוסייה הראשונה היא נשים נפגעות אלימות עם מוגבלויות, ולצערי יש לא מעט כאלה, כולל אחת מהנשים שנרצחו השנה. קיבלתי עדות מהשכן שלה שהיא הייתה אישה עם מוגבלות. כולל לאחת הנרצחות יש ילדה יתומה עם מוגבלות. כלומר, הנושא הזה ישנו. עכשיו, אני דיברתי בעבר על הקשיים שיש, אם זה מרכזי אלומה שאו לא נגיש כמו המרכז בעכו, אם זה מרכזים שנגישים באופן חלקי. גם עניינים של נגישות של מקלטים. רציתי לדעת האם משהו התקדם מאז? האם יש איזשהם נתונים של כמה נשים נפגעות אלימות עם מוגבלות יש בארץ? כי למשל בארצות הברית במחקר מ-2022, 54% מהנשים עם מוגבלויות עברו אלימות מצד בן הזוג בשלב כזה או אחר של החיים שלהן, ואני מניחה שבארץ המצב דומה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש נתונים כאלה למשרד הרווחה? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> לא, אבל אנחנו יכולים לנסות להפיק את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני חושבת שראוי לאסוף. זו אוכלוסייה שמראש באה עם עמדת נחיתות מסוימת וניתן לנצל אותה בקלות. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז זה נתון שראוי לאסוף. << אורח >> רוחמה גמרמן: << אורח >> אני גם אגיד שיש בעיה של תקשורת בין אגפים בתוך הרווחה עצמה. זאת אומרת, אגף של אלימות במשפחה לא מכירים מספיק את התחום של מוגבלויות, אגף מוגבלויות לא מכירים מספיק את הנושא של אלימות במשפחה. וגם משפחה נוער וילד לא מתקשרים. אני זוכרת שפעם אחת הושבתי עובדות סוציאליות לדבר אחת עם השנייה כי הן לא עשו את זה אף פעם לפני זה. אז יש פה איזשהו קושי בתקשורת שמקשה על נשים לקבל את המענה שהן צריכות. גם במשטרה, למשל, אין מספיק הנגשה לנשים עם מוגבלויות. זה נושא אחד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני גם בזה אבקש פירוט מהמשטרה. << אורח >> רוחמה גמרמן: << אורח >> הנושא השני שרציתי להתייחס אליו זה אלימות במשפחה בתוך כתות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל על כתות יש לנו דיון נפרד. << אורח >> רוחמה גמרמן: << אורח >> כן, יהיה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, יש דיון שמטי מתכננת, יש כבר תאריך. << אורח >> רוחמה גמרמן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה באמת עולם ומלואו. תודה רבה, רוחמה. שני. << אורח >> שני נורי: << אורח >> אני עורכת הדין שני נורי מטעם לשכת עורכי הדין. אני יודעת שלא רצית לגעת בצווי ההגנה בפיקוח אלקטרוני. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אני רוצה לגעת, רק תדעי שיש דיון שלם על זה. << אורח >> שני נורי: << אורח >> כן אני אגיד שזה כלי שיכול להיות אפקטיבי מדהים, כולל הממשק הזה בין בתי המשפט למשטרה, שלא קיים היום באופן מידי. שורה תחתונה, לא שופטים עושים שימוש בצווי ההגנה האלה וגם לא ציבור עורכי הדין, וגם נפגעות העבירה. זה נובע מזה שגם אצלנו בלשכה אנחנו מתחייבים להגביר את מערך ההסברה לעורכי הדין בעיקר בתחום המשפחה שיכירו וידעו שהכלי הזה קיים. הרבה לא מכירות אותו, לא נפגעות, לא עורכי הדין, עובדים ועובדות סוציאליים. אני חושבת שצריך להעלות את זה, את המודעות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> למרות שנציגת בתי המשפט פה אמרה שהשופטים עברו על זה הדרכה. אבל את אומרת שזה לא ניכר בשטח? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> לא רק זה, יש להם רפרנט לזה, סגן השופט המחוזי אבי לוי. << אורח >> שני נורי: << אורח >> זה לא ניכר בשטח. בשורה תחתונה כמה צווים כאלה ניתנו? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את יודעת לומר כמה צווים כאלה ניתנו? 10? 15? אני יודעת שהוגשו 150. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אז הנתונים שאת מכירה הם לא מדויקים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> יש כרגע 27 פעילים, נכון? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. בואו נשמע אותך. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> קודם כול, הוגשו מתחילת הכניסה לתוקף 219 בקשות, עד ניתנו 40 צווים, היום יש 49 צווים פעילים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בעיה בתנאי הסף. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני בדיוק רוצה שניה להתייחס לנקודה הזו, אמנם יש דיון בפיקוח טכנולוגי אבל זו נקודה מאוד חשובה כי היא חוזרת פה הרבה. אנחנו כן רואים שבתקופה האחרונה יש שינויים משמעותיים. אנחנו רואים שחלפה תקופת ההיכרות של השטח עם הדבר הזה ואנחנו כן רואים שיש תהליכים שהתחילו להתבסס ולתפוס תאוצה. העניין הוא שהתנאים שנקבעו בחקיקה הם תנאים מאוד מחמירים, ובנוסף, יש את הדרישה של חוות דעת שתתקבל מהמשטרה בנוגע לטווחים. הרי צו הגנה הוא צו דינמי שבעצם בודק את המיקום של המוגן ביחס למפוקח, וחלק מהדרישות המקדמיות שנדרשות למתן הצו זו בדיקה שבעצם יש היתכנות ליישום הצו. ההיתכנות הזאת נעשית על ידי המשטרה, ובתוך בדיקת ההיתכנות המשטרה צריכה לתת טווחים שהיא יכולה ליישם את הצו בתוכם. מה שקורה כרגע זה שהמשטרה מבקשת שבין המפוקח לבין המוגן יהיה מרחק של 15 קילומטרים. 15 קילומטרים זה משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי בין בני זוג, גם אם לשעבר, כי במרבית המקרים בני זוג מתגוררים באותה עיר בגלל שיש ילדים, בגלל שיש משק בית משותף שעדיין איכשהו צריך לנהל אותו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז מה עושים במצב כזה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אז בתחילת הדרך באמת שופטים קיבלו את חוות הדעת של המשטרה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> שופטים התחילו לא להתייחס לזה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> שאגב, על פי חוק זו חוות דעת שהיא המלצה מקצועית שבית המשפט אמור להסתמך עליה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז המשטרה אמרה שזה בעצם לא אפשרי? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ואז מה? עושים עם פחות מרחק פשוט? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> ודאי, יש גם הרבה פחות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להתייחס? אז נותנים היום גם לפחות מ-50 קילומטרים? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> 15, כן בטח. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תמשיכי. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> הדרישה של המשטרה היא שיהיה מרחק של 15 קילומטרים, כשהעמדה של המשטרה היא בהינתן שיש פחות מ-15 קילומטרים הצו בלתי ישים, אנחנו לא נוכל להגן על המפוקח בפחות מ-15 קילומטרים. שופטים, על פניו, צריכים לקחת את חוות הדעת המקצועית וליישם אותה כלשונה, כי המשטרה זה הגורם המיישם. מה שאנחנו רואים כרגע שקורה בבתי המשפט, זה שיש יותר ויותר החלטות שמורות על מתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי בטווחים קצרים יותר. אנחנו רואים טווחים אפילו של שלושה קילומטרים, ראיתי גם של קילומטר אחד. אבל מיד אחד מתן הצו, מוגשת לתיק הודעה שאומרת: אנחנו לא נוכל להגן על המפוקחת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> המשטרה אומרת את זה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני שניה רוצה להסביר את הרציונל, שהכול מובן, אם המשטרה, ברמה התפעולית, לא מסוגלת לקפוץ למקום בתוך X זמן, אז קילומטר לא מאפשר לה, אני מבינה את זה מההחלטות. מה שבית המשפט רואה לנגד עיניו זה שגם אם טווח האזהרה מצומצם והמשטרה כביכול לא תצליח להגיב בפרק זמן מידי להתקרבות של המפוקח אל המוגנת, אז הציפייה היא שיחידת הפיקוח תראה את אותו מפוקח על המשל"ט, תראה שהוא מתקרב אל המוגנת, ותיצור קשר עם המוגנת ותגיד לה: את צריכה להיכנס למקום סגור, כדאי לך שמישהו יהיה איתך, כדאי לך להיות במקום שאתה מרגישה בו בטוחה, אולי במקום ציבורי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קצת מרוקן מתוכן כי מפילים את האחריות עליה שוב. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה הרע במיעוטו, את אומרת? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני שניה כן רוצה להבהיר דבר אחד. בסוף, הדרישה לקבל חוות דעת מהמשטרה זה חלק מהתנאים של החוק. אם המחוקק סבור שזה לא צריך לקרות, יכול להיות שצריך לשנות את זה. אבל כרגע ההחלטות האלה לכאורה מתקבלות במין ואקום כזה שבתי המשפט מצאו את עצמם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קודם כול זה דבר טבעי כשעושים תוכנית חדשה, אז לומדים שהמרחק. אני חושבת שמה ששמענו עכשיו זו הכנה טובה לדיון בנושא הזה. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> אני אגיד שבדיון הקודם זה נדון ועלה העניין של לשכת עורכי הדין, וגם אני העליתי את זה, שעורכי דין לא מיועדים, ודיברו על קמפיין שיהיה בנובמבר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הקמפיין? היה אמור להיות קמפיין בנובמבר? << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> אנחנו באמצע נובמבר, המשרד לביטחון לאומי אמר שיהיה קמפיין, אני לא ראיתי שום קמפיין בעניין. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> דוד, אתם שוקלים להוציא הנחיה לצמצם את זה לפחות מ-15? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני הייתי ממש שמח לפתוח את זה, זה קצת יותר מורכב, אבל אני הצפתי את זה הרבה לפני שהציפו את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה דיון בפני עצמו, נותרו 10 דקות לסיום הדיון ואנחנו נעשה על זה דיון כשלעצמו. הבאה בתור, אני צריכה להספיק את מי שעדיין לא דיברה. רן? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני רק רוצה לפרוטוקול – אין שום הודעה כזאת שהמשרד מוציא, עדיין לא הראית לי. אני מקבל הודעות גם על החזרת מס. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, בבקשה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> תודה. רן מלמד, נקודת מפנה. אני רוצה להגיד מילה קטנה אחת על המשטרה כי הדיון פה עוסק פה בממשקים ובעבודת משרדי הרווחה, רשויות מקומיות, עובדים סוציאליים וכדומה, אבל מלבד הדיונים הספציפיים שייערכו בדברים הנוגעים למשטרה, נדמה לי שחסר לנו המון מידע ונתונים על שיפור המעשה כולו הנוגע למשטרה, לא רק בנושא של צווים, אכיפה, פתרון של תיקים, רצח. אלא גם מה שקורה בתחנות המשטרה כשנשים מגיעות. אני מלווה לא מעט נשים לתחנות משטרה כשהן כבר מוכנות להגיש תלונות וההבדלים מאוד גדולים בין תחנה לתחנה ביחס שמקבלים, במידע שנותנים. והייתי מציע לוועדה, גברתי, לבקש בלי קשר לדיון ספציפי – רק על משטרת ישראל, בין אם משותף עם הוועדה לביטחון לאומי ובין אם לא – לקבל מסד נתונים מאוד מדויק ממשטרת ישראל על כל סיפור המעשה שנוגע להתייחסות לאלימות במשפחה בשלבים השונים שלה. אני חושב שהארגונים ישמחו לקבל את זה, ואני חושב שזה יהיה פתח אמיתי לדיון באמת מאוד מפורט למה אפשר לעשות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה. שי הראש, שהוא פעיל חברתי ומפעל צדק של בן אדם אחד. << אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >> תודה רבה. למען הגילוי הנאות אני אגיד שביום-יום שלי אני פה על תקן מתמחה בלשכתו של חבר הכנסת משה קינלי טור פז. הספרה 40 בתנ"ך היא סמל לפורענות. אנחנו כבר בפורענות, חברים יקרים. נגדשה הסאה. ואני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת מירב כהן וחברת הכנסת עדי עזוז, שתיכן והצוותים שלכן פשוט מצילים נפשות אז תודה רבה לכן. זה שיש משרדי ממשלה שאמונים על האירוע הזה והם לא מאוישים – זה הפשע, פה מתרחש הפשע הזה. ועצם העובדה שהדוח של המשרד לביטחון לאומי מיוני, והעלייה התחילה כבר באוגוסט, בספטמבר, המקרים המזעזעים קורים בשלב הזה – איזה מין דבר זה? היעדר ועדת חינוך בכנסת זה פשוט לא ייאמן, חינוך זה א' ב' של האירוע הזה. אני מדבר פה בכובע של רכז חברתי לשעבר בבני עקיבא. בעוד שבועיים שבת ארגון, בעוד שלושה שבועות שבת ארגון של תנועת הנוער עזרא. תנועת נוער, אנחנו מדברים פה על דור המחר שצריך להיכנס... וגברתי יושבת-הראש, אני רוצה שגם הנושא הזה של דור המחר ייכנס פה. כי בסופו של דבר, כמו שלירון אמרה בלעדי זה – אין, זה יהיה באוויר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה, שי. << אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >> מילה אחרונה לסיום. אני רוצה להגיד שבזמן הזה לפני חמש שנים, יזמתי ביחד עם חבר יקר, אוריה איימלק גושן שנפל במלחמה הזאת קמפיין שאמנם בגלל סגרי הקורונה זה קצת לא יצא לפועל, אבל זה היה בדמו של אוריה. כשאתם מדברים על מיגור התופעה של אלימות כלפי נשים, תיזכרו באוריה, בלוחם של סיירת גבעתי שיצא בינואר 2024 להשיב נשים, ילדים, שהיו בשבי, תיזכרו בו ותדעו למה הגעתם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה, שי אהוב. איילת השחר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> עורכת הדין, איילת השחר סיידוף, אימהות בחזית. אני רק רוצה להגיד שבזמן שאנחנו יושבים ומדברים ומלרלרים כאן, כנראה שהיה עוד איזה ניסיון לרצח, ועוד אחת לפני שבוע ולפני חודש ולפני יומיים, ואני רוצה להגיד לך שזה לא מחדל, בעיניי זו מדיניות. אני הייתי בדיון בוועדה לביקורת לענייני המדינה לפני כמה חודשים בנוגע למשטרת ישראל, 34 תחנות נסגרו. אם מישהו יסתכל על מדיניות המשרד לביטחון לאומי הוא יחשוב שיש פה תכנון לרצח נשים ולא תכנון למניעת רצח נשים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> זה נשמע הגיוני? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> כן, זה נשמע הגיוני בהתאם לנתונים. אם אתה מסתכל על הנתונים והם בעלייה. דוד, אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני לא האשמתי אותך ברצח. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני לא מאשימה אותך ברצח. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> המשרד לרצח נשים זה מה שאמרת. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> המשרד לביטחון לאומי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> המשרד זה המשרד, אתה זה אתה, זה שני דברים שונים. היא מדברת על המשטרה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אותך באופן אישי, אני לא יודעת מי אתה ואני לא בחרתי בך, ואין לי מושג מה אתה רוצה ואתה לא נציג משטרה. אני אומרת שמי שמסתכל עכשיו על המדיניות ועל המספרים, ואם הוא היה חברה עסקית שצריכה לספק תוצאות – אז הוא היה אומר שלמשטרת ישראל יש תוכנית איך להגביר רציחת נשים ואלימות במשפחה ולא תוכנית איך לצמצם אותה, כי כל הפעולות שעשתה המשטרה - - - << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני מוחה על השטויות שאת אומרת על המשטרה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אל תענה לי, אל תמחה על השטויות. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> את לא תגידי שלמשטרה יש תוכניות לרצוח נשים, זו אמירה מזעזעת וזה שחברת הכנסת יו"ר הוועדה שומעת את הדבר הזה ושותקת זו בושה וחרפה, זו בושה וחרפה, מירב. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> זו בושה וחרפה שיושב פה נציג שנחקר במשטרה על חלוקת נשק. אתה האיש שחילק נשק שרצח נשים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> "אתה האיש שרצח נשים" הנה, יצא המרצע, אמירות בזויות. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> היית בחקירה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל מה אתה רוצה? היא אומרת אמת. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אין לי מושג מי את, עוד קפלניסטית ממורמרת. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אין לי מושג מי אתה. אני עורכת הדין איילת השחר. קפלניסטית ממורמרת זה נראה לך הגיוני? עכשיו לפרוטוקול אני אוציא לך תביעת דיבה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> תתביישי לך, אנחנו העברנו את חוק האיזוק האלקטרוני, אנחנו עזרנו לחיילים להתחמשות ואת עסוקה - - - << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני מייצגת תנועה של 70,000 אימהות, אתה בן אדם שנחקר. << אורח >> לירון פרץ: << אורח >> הביזיון זה הכיסא הזה, אדוני. תסתכל עליו, זה הביזיון. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני לא צריכה עזרה, תודה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> את לא הראית לי הודעה מפוברקת? << אורח >> לירון פרץ: << אורח >> זה אומר שהמשרד שלך לא בשליטה. אם הגיעה אליי הודעה מפוברקת אז המשרד שלך לא בשליטה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אם אתה נחקרת במשטרה בחשד לחלוקת נשקים ללא רישיון? האם הנשקים שחילקת רצחו נשים? האם אתה מעודד חלוקת נשקים? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> קודם כול תתביישי לך. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני שואלת שאלה, אני לא מתביישת, אני לא יועצת של השר בן גביר. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני יכול לקרוא לך למה רצחת את הבן שלך? זה אותו דבר בדיוק. ולמה הרבצת לי בחוץ? זו הרמה שלך, זה בושה וחרפה, קפלניסטית, תוציאי את הדגל, תשרפי פה צמיגים. זו הרמה. יושבת לידך חברת כנסת ושותקת. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> האם אתה ישבת בחקירה על עצם העובדה שחילקת רישיונות ללא היתר? האם אתה ישבת בחקירה? יש לי שאלה, תענה. מדיניות משטרת ישראל כרגע, עצם העובדה שהיא לא נמצאת פה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את יכולה לסיים? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> בעולם נורמלי, חברת הכנסת, יו"ר הוועדה, הייתה משתמשת בתפקידה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נרצחו 40 נשים השנה, דוד, אנחנו לא בעולם נורמלי. אמרת בעולם נורמלי, אנחנו לא בעולם נורמלי. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> היא קראה לי רוצח נשים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בואי תסיימי את דבריך. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני רוצה לסיים. שאין חקיקה, שאין משאבים, שאין תגובה בזמן, שאין התייחסות של משטרת ישראל להגיע לפה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> את קפלניסטית, תשרפי צמיגים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> עוד פעם הוא מפריע לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי כבודו שמזלזל בכל הנשים שמדברות? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני לא יודע את השם שלך, אני רק יודע שבסוף הדיון את תקבלי וואחד תביעה שאת תתחנני שאני אסיר אותה, שהאשמת אותי ברצח נשים ואת תתנצלי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לעצור בבקשה. די. די. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני רק רוצה מילה אחרונה בלי שיפריעו לי, אני לא הפרעתי לאף אחד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר, אבל את פנית אליו. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני לא פניתי אליו, הוא קטע אותי גם הרגע, מירב. הוא קרא לי קפלניסטית, רק על זה תקבל תביעת דיבה. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> למה, זה דבר רע? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אם אנחנו לא מבינות שהמערכת עובדת נגדנו, לא שהיא מתעלמת ממה שקורה לנו, אלא שהיא קמה בכל בוקר לעבוד נגדנו, אז אנחנו בבעיה. אני מברכת את כבודה על קבלת התפקיד – ואני אפילו מתרגשת ממנו כי אני חושבת שיקרו פה דברים מעולים לא שחלילה פנינה לא הייתה טובה בתפקידה –אבל אני חושבת שכדאי שנבין ונשים על השולחן, זו לא מערכת שמתקשה לטפל בבעיה, זו מערכת שקמה בבוקר וזאת האג'נדה שלה בגלל זה יושב פה בן אדם אחד שהוא נציג המשרד, והבן אדם הזה, וכדאי שכולם ידעו, נחקר בחשד לחלוקת נשקים ללא רישיון. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אני עובר ועדה ועדה ומספר את זה, אני גאה שעזרתי לעם ישראל להתחמש. אני גאה בכל אחד ואדם שקיבל נשק. את הולכת להתחנן פה ולהתנצל פה על זה שאת קראת לי רוצח נשים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה זה להתחנן? אני בחיים שלי לא שמעתי מישהו מדבר ככה בוועדה. מה קורה לך? << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> זו בושה וחרפה שחברת כנסת אלמונית מיש עתיד ויו"ר הוועדה שומעת שקוראים למישהו רוצח ואתן שותקות, זו בושה וחרפה. אני מבין שבסקרים המצב קשה, אבל זה עדיין לא מצדיק את זה, חברת הכנסת עדי עזוז. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מבקשת לשמוע את ציפי ותכבדו אותה בבקשה. << אורח >> ציפי לוי: << אורח >> שלום לכולם, שמי ציפי לוי ואני מנהלת את כל מערך הטיפול במשפחה ופגיעות מיניות בעיריית ירושלים. אני רוצה לשתף באיזושהי לקונה, שנראה לי שהמרחב המכבד הזה יכול אולי להרים אותה ולנסות לזהות אם היא יכולה לקדם מניעת רצח נשים. באחד הרציחות שהיו בירושלים של אסתר כהן, בטיפול במקרה הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה המקרה שהגרוש הגיע? << אורח >> ציפי לוי: << אורח >> לא, זה מקרה שהבעל שלה רצח אותה לעיני הילדים. המקרה הזה נידון בוועדה של משרד הרווחה של רצח נשים וגם הייתה המלצה, ואני רוצה להציף את ההמלצה הזאת כדי לחשוב עליה ביחד. אחת הבעיות המרכזיות שהמשפחה הציפה זה שהאישה טופלה ביחד עם בן הזוג שלה במשך 15 שנים אצל מטפלת ששלחה אותם כשהיא ידעה שהבעל מאוד אובססיבי כלפי האישה וידעה שיש לו נשק חם, לעשות הסכם גירושין הדדי בבית. זאת אומרת, הלקונה, לדעתי, היא שהרבה מטפלים פרטיים שלא חשופים למקרים שבהם צריך לעשות הערכת מסוכנות ולקחת אחריות על העובדה שהם שולחים הביתה אישה שמתלוננת על אלימות ויש עדות על התנהגות אובססיבית של בן הזוג שלה כלפיה, ולא לוקחים אחריות להתייעץ עם גורמים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זאת אומרת, זה שהוא שלח אותם לעשות הסכם זה היה הטריגר? << אורח >> ציפי לוי: << אורח >> זה שהמטפלת שלחה אותם לעשות הסכם, והיא הייתה ערה לזה שהוא מאבטח ויש לו נשק חם בבית ולא חשבה אז לעשות איזושהי הערכת מסוכנות כדי לחשוב אם נכון לעשות את הדבר הזה, כי זה מה שהגביר את הסיכון, ואסתר גם דיווחה על זה לאמא שלה בשיחה שהייתה לה יומיים לפני. זאת אומרת, אני חושבת שצריך ליצור איזשהו מצב שכל המטפלים הפרטיים בתחום הזוגי או אחר חייבים לעבור איזושהי למידה בתחום של הערכת מסוכנות או להעביר לייעוץ במקרים שבהם הם חושבים שנכון לעשות את זה. אני יכולה להגיד שחובת הדיווח – עד לפני הרצח של הילדה בטבריה, הודיה – ברגע שחובת הדיווח חייבה גם אנשים בסביבה הטבעית של המקרים, לדווח, והייתה אפילו איזושהי ענישה שלושה חודשים לשכן או מכר וששה חודשים לאיש טיפול, אז זה הגביר את המודעות של אנשים בחובת הדיווח כלפי ילדים. אז גם כאן אני חושבת שאם תהיה הוראה שמחייבת אנשי טיפול שהם לא במגזר הציבורי אלא במגזר הפרטי, שנחשפים על מצבים שבהם נשים נמצאות בסיכון גבוה, להתייעץ במקרים של הערכת מסוכנות או ללמוד את הלומדה הזאת בתוך המסגרות שלהם, אבל זה לדעתי יסייע מאוד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני אשמח לשמוע התייחסות של משרד הרווחה, יש פה נקודה חשובה מאוד. << אורח >> נציגת משרד הרווחה: << אורח >> מה שציפי אומרת זה דבר מאוד חשוב ולקחנו אותו בחשבון. אנחנו פיתחנו לומדה, בעצם הכשרה דיגיטלית שתשב ב-campus.il שצריכה לצאת ממש אוטוטו, שיש בה ממש את כל הסוגים של האלימות, איך זה בא לידי ביטוי? במי זה פוגע ומה ההשלכות? וגם כל המענים שיש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> השאלה אם יש חובה לבן אדם שיש לו רישיון לטפל במצב כזה, להתריע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אפילו לא קורס חובה בלימודי עבודה סוציאלית. << אורח >> ציפי לוי: << אורח >> לבד באוניברסיטת חיפה שאני מלמדת במסגרתה, אין שום בית ספר לעבודה סוציאלית שמחייב קורס לימוד אלימות במשפחה, אלא רק קורס רשות ולא קורס חובה. זה לא הגיוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רק רוצה לומר שהחובה בהקשר של עובדים סוציאליים, חלה על עובדים סוציאליים כולם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל זה לא עובד סוציאלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זו לא עובדת סוציאלית, נכון. << אורח >> ציפי לוי: << אורח >> לכן אני אומרת שכל המטפלים שמטפלים במצבי סיכוי של גירושין, עצימות גבוהה, הם צריכים לעשות את זה בחקיקה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> הבעיה היא לא ההכשרה, הבעיה היא רישוי, אכיפה וצריכים לעשות את זה בחקיקה, גברתי. << אורח >> נציגת משרד הרווחה: << אורח >> זה ממש פרוץ. דבר שני, יש לנו מוקד 118 ששם מתקשרים גם יועצים, גם מטפלים, וחוץ מהסביבה והנפגעים בעצמם, שהם יכולים להתייעץ 24 שעות ולהגיד שזה המקרה, ואז שיפנו אותם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני פשוט חושבת שמטפל פרטי לפעמים לא מבין שזה מונח לפתחו, שזו האחריות שלו. << אורח >> ורד בר: << אורח >> עורכת דין ורד בר, מרכז רקמן. צריך לזכור שאין הגדרה אחידה היום לאלימות במשפחה במיוחד לסוגים של אלימות שהם לא אלימות פיזית או מינית, ולכן גם הכשרות כאלה, כל זמן שאין לנו הגדרה בחקיקה, והיום בישראל אין בכלל הגדרה למונח אלימות במשפחה אז אנחנו לא יכולים ליצור שפה אחידה בין משרד הרווחה למשרד לביטחון לאומי למשרד החינוך, לכל המשרדים שקשורים ולכל הגורמים הרלוונטיים, ולכן הגדרה בחקיקה היא הצעד הראשון שצריך להיעשות פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אוסיף משהו קטן שזו צריכה להיות הגדרה רב ממדית כי אלימות פיזית היא הביטוי הסופי החיצוני של הרבה אלימויות שקורות בדרך, רוחנית, טכנולוגית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, תודה, אני רוצה להגיע לסיכום. הנחת העבודה שלי זה שהזמן שלי לעבוד בוועדה יהיה קצר, אנחנו בשנת בחירות, מדובר בחודשים ספורים, אז לא נספיק כאן להעביר המון חקיקות ותיקונים כמו שצריך, לכן זה אחד מהדברים שהובילו אותי למסקנה שאולי התרומה הכי גדולה שיכולה להיות לנו בזמן הקצר הזה זה לאגם תוכנית עבודה עם כל הדברים האלה, כי אין דבר אחד שנעשה וכנראה יפתור את הבעיה הרמטית שזה מצריך, והתוכנית של 2017, אני חושבת שהיא לא כל-כך עדכנית. הנה, אתם רואים, לפרוטוקול, יש עבודה זה לא שאנשים לא עובדים. כביכול 90% ביצוע ו-43 נשים נרצחו, כאילו יש פה משהו שלא מתכנס, משהו לא באמת עובד. גם במנגנון, וחשוב לי להגיד את זה, יש אנשים מסורים שעובדים קשה ובאמת מתוך שליחות ציבורית עושים כל מה שהם יכולים כדי למנוע רצח נשים. לכן חשבתי שאולי אחד מהדברים הכי טובים שאפשר לעשות בפרק הזמן הזה זה לאגם את כל הידע וההצעות, כמו הידע שאת מביאה, ידע מאוד ייחודי בטיפול בנשים, ולאגם את זה לתוכנית עבודה שגם אם לא נספיק לעשות אותה עכשיו, היא תהיה מדריך למקבלי החלטות גם בממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה. אז אני מסכמת, אבל אני באמת מזמינה את כל מי שפה להביא את כל ההצעות האלה לאותה תוכנית שאנחנו רוצים לבנות, שתחולק לפרקים וכל שיתוף פעולה וכל ידע כזה יכול לתרום ולהפוך אותה לטובה יותר. אני מסכמת, דלית ורועי. קודם כול אנחנו מבקשים מהמשרד לביטחון לאומי להעביר לנו את הנתונים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> המשרד לביטחון לאומי יפסיק לקחת חלק בוועדות האלה לאור זה שיו"ר הוועדה שמעה מישהי שקראה רוצח נשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי, המשרד לביטחון לאומי לוקח בחירה אם יצטרף לדיון? זה התפקיד שלך. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> I rest my case כבוד היו"ר, אני לא אמרתי שאתה רוצח, אמרתי שנחקרת על חלוקת נשקים ללא ברישיון, דבר שהורג נשים. אם הבנת מזה שאתה רוצח, זו בעיה שלך. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> יש פה פרוטוקול, הכול בסדר. יש לך הזדמנות אחרונה להתנצל. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני מתנצלת אם הבנת שקראתי לך רוצח. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> אמרת מאוד, אמרת: הנשק שחילקת גרמת לרצח נשים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הלו, די עם זה כבר, באמת. נשים נרצחות ובאמת, זו רמה נמוכה מאוד של התייחסות של משרד ממשלתי שזה תחום האחריות המרכזי שלו. אתה לא עושה לאף אחד טובה, לא צריך להצביע לך ולא צריך לנשק לך את הרגליים שהגעת לפה. אתה לא רוצה לבוא, אל תבוא. די עם זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא לבחירתך, יש לה את הסמכות לזמן את השר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אם השר לא רוצה לשתף פעולה אז שלא יבוא. אני מתקדמת. אני באמת מנסה לעשות עבודה כמה שיותר עניינית. איילת השחר ונציג השר בואו נתקדם, לא רוצים לבוא אל תבואו, אתם לא עושים טובות, זה עניין שלכם, אנחנו עובדים בשביל מדינת ישראל. העברת נתונים מהמשרד לביטחון לאומי אנחנו חייבים לקבל, זו חובתכם ואם לא אז אנחנו נתקדם להליכים משפטיים, כי זה החוק וחייבים לתת את התשובות, זה לא מידע פרטי של אדם כזה או אחר ולא ניתן לעשות בו שימוש פוליטי ולהשתמש בו כקלף מיקוח להשגת מטרה כזאת או אחרת, זה מידע שהציבור חייב לקבל. אני מתקדמת. היה פה את העניין של התע"ס שהעובדות הסוציאליות ביקשו להיות חלק מזה. נציגי משרד הרווחה, אני חושבת שזה מאוד חשוב שהאיגוד של העובדות והעובדים הסוציאליים יהיו חלק מזה. בסוף האחריות מוטלת על כתפיהם של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רק רוצה לומר שיש פה מישהי שקרא כרגע לאישה בחדר "פסיכופטית". אתה יכול לא למלמל את זה. תסלחי לי, זו אלימות כנגד נשים. השפה שלך – אני הולכת לתבוע. איפה משמר הכנסת? סליחה, אני רוצה להגיש תלונה על מי שקורא לאישה, בוועדה לקידום מעמד האישה, פסיכופטית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מבקשת לעצור את זה. נתקדם. משרד הרווחה, אני ממש מבקשת שהאיגוד יהיה חלק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה לומר רק משפט קטן, אם אפשר רק לדייק, מאחר והוצאת תע"ס לוקחת זמן והיא באמת צריכה לעבור את כל הסבבים, המנכ"ל על שולחנו ממש לחתימה בימים הקרובים חוזר מנכ"ל שיקדים את התע"ס כדי לא לחכות עד שייגמר התע"ס, וכמובן שתהיו חלק. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה מאוד חשוב כי בסוף הם בשטח, ואם זה אפשרי או לא אפשרי, זו אחריות שלהם. אני עוברת הלאה. אני מבקשת במשרד הרווחה – נציג משרד הרווחה אני אשמח שתהיה איתי כי זה אליכם – שתבחנו את האפשרות להרחיב את מנדט הוועדה לרצח נשים בכלל, זו חקיקה או שזה? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> החלטת ממשלה. אז אני אשמח לשמוע את ההמלצה של אנשי המקצוע לפני שאני אפנה, האם אתם חושבים שזה נכון ואם זה נכון, אילו כלים תוספתיים אתם צריכים כדי למלא את ההרחבה הזו? משרד הבריאות, כמובן יש לנו את חוק תיקון החולה שזה קריטי שיוגש בהקדם לוועדת השרים לענייני חקיקה. גם הייתה פה הזמנה של ארגוני חברה אזרחית לקחת חלק בדיוני הוועדה. אני חושבת שיש הרבה ידע שאפשר לקבל, אולי אפשר בהכול, אולי אפשר בחלק, אולי אפשר לייעד מפגש לשיתוף פעולה איתם – תחליטו על הפורמט. אז פה אני גם אומרת שאני אבקש לקבל את המלצתם לגבי הרחבת המנדט של הוועדה. אני אבקש לקדם את התיקון לחוק זכויות החולה. אני מבקשת שהוועדה גם תפנה לשרים הרלוונטיים שזה כרגע שר המשפטי, ואני חושבת שאת הסמכויות העבירו לראש הממשלה, למרות שהוא לא השר אבל הסמכויות הועברו אליו, אז גם לראש הממשלה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> רחל ספירו, משרד המשפטים. יכול להיות שנצטרך לעשות בדיקה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> למי הכתובת, בסדר, 100%. שיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית – דיברנו. אני מבקשת לקבל בכתב את מסקנות הוועדה שתחקרה את מקרי רצח הנשים. ככל שניתן, יותר עדכני. אם יש לכם משהו מהשנה זה מצוין. 2024 אני רואה שכרגע התקבל, אם יש על המקרים אפילו דיווח חצי שנתי על שנת 2025 זה יהיה מצוין כי אולי נוכל ללמוד מזה. אני מבקשת מהנהלת בתי המשפט לעדכן על צווי ההגנה שמגיעים באופן אוטומטי למשטרה ושהעניין הטכנולוגי הזה נפתר. אני מבקשת מהרווחה לאסוף נתונים לגבי בעלי מוגבלויות והיקף הפגיעות בהם. ואני מבקשת מהמשטרה נתונים לגבי ההנגשה של השירותים שהם מעניקים לבעלי מוגבלויות, מה קורה כשבעל מוגבלות מגיע לתחנה ומגיש תלונה? האם מקבלים הדרכה ויודעים לתת להם שירות בצורה מיטבית? וסוגיה אחרונה שאני אבקש ממשרד הרווחה המלצה לגביה זה מה עושים עם סוגיית ההכשרה והחובה למטפלים פרטיים לאור המקרה שציפי ציינה פה? אני רוצה שתקדישו לזה רגע מחשבה ואז נחשוב האם זו חקיקה? האם זו הנחיה? איך הכי נכון לגשת לזה? זהו, יש צורך לחזור? קיבלתם את הכול, דלית? רועי? אני נועלת את הדיון, תודה רבה לכל מי שטרח להשתתף. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:46. << סיום >>