פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 372 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> ישיבת ועדה מיוחדת לציון יום העלייה לשנת 2025 בהשתתפות שר העלייה והקליטה, חה"כ אופיר סופר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר דן אילוז צגה מלקו יבגני סובה חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון משה סולומון מוזמנים: שר העלייה והקליטה אופיר סופר אביחי כהנא – מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה נעמי פרומין – יועצת יהדות התפוצות, משרד הביטחון א. י. – המשרד לביטחון לאומי ד. פ. – משרד הביטחון א. ש. – משרד הביטחון ד. ב. – משרד הביטחון סא"ל דוד הרוש – רע"ן 360, מחלקת המילואים, חתומכ"א, צה"ל סא"ל טל סמואל דדון – רמ"ד פרט, צה"ל מ. ג. – קצינת בודדים, צה"ל י. ד. – מש"קית בודדים, צה"ל א. ב. – מכונאי סימן 4, צה"ל מ. ג. – לוחם יהל"ם, צה"ל ד. ד. – שוטר צבאי, צה"ל ע. ש. – חייל מגרעין צבר, צה"ל ל. ל. – חייל קבע מגרעין צבר, צה"ל ק. ס. – חיילת מגרעין צבר, צה"ל מ. כ. – חיילת מגרעין צבר, צה"ל ע. ר. – חייל מגרעין צבר, צה"ל ד. ב. – קצין בענף שכר וגמלאות, צה"ל ס. מ. – חייל מח"ל, צה"ל א. י. – מ"פ, משמר הגבול, משטרת ישראל י. א. – קצינת אג"מ, משטרת ישראל ק.ר. – קמב"צ סיירות, משמר הגבול, משטרת ישראל ישעיהו יחיאלי – מנהל התוכנית, נעל"ה - נוער עולה לפני הורים משה (סטניסלב) סוויצקי – תלמיד, נעל"ה - נוער עולה לפני הורים מיכאל קלינוב – חייל בודד עולה, נעל"ה - נוער עולה לפני הורים דניאלה דאורדיצה-בריבינה – בוגרת, נעל"ה - נוער עולה לפני הורים לוקה טיסיאנו בוסטי – בוגר, נעל"ה - נוער עולה לפני הורים סוניה רומנובה – בת שירות לאומי בכנסת, בוגרת נעל"ה - נוער עולה לפני הורים רפאל טורקניץ – בוגר, תנועת השומר הצעיר חנה אורפלי – בוגרת, תוכנית כנפיים מילי פאסי – מועמדת לשירות ביטחון במסגרת מח"ל דורון מנגולד – חיילים בודדים במיל' סימון מוריס – הורה למתנדב מח"ל שסיים שירות רומן פרס – ראש עיריית יוקנעם, ויו"ר ועדת הקליטה במש"מ יונתן יאבור – מנכ״ל, TLV Internationals אלוף במיל' עוזי דיין – חבר הכנסת לשעבר, יו"ר נאמני בקעת הירדן שמעון אור – דודו של אבינתן אור שחזר מהשבי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ישיבת ועדה מיוחדת לציון יום העלייה לשנת 2025 בהשתתפות שר העלייה והקליטה, חה"כ אופיר סופר << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה לכל מי שבאו וטרחו להצטרף אלינו לישיבה הזו, שבה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת מציינת כמדי שנה את יום העלייה שנקבע בחוקי הכנסת. אני אזכיר בפתח הדברים שאנחנו נמצאים ביום ה-773 מאסון שמחת תורה, טבח 7 באוקטובר. 773 ימים שרובם עברו עלינו במלחמה קשה, מלחמה שהיו בה גילויי גבורה רבים, מלחמה שהותירה, לצערנו, משפחות רבות עם חור נורא בלב, מלחמה שהותירה הרבה מאוד מחיילי ומפקדי צה"ל פצועים בגוף ובנפש. ואנחנו ביום הזה בחרנו למקד את הישיבה המיוחדת בנושא הזה, של גבורת החיילים העולים, החיילים שהתנדבו לבוא מארצות חו"ל לישראל, על מנת ליטול חלק במערכה הכבדה. נעסוק כמובן גם בנושאים נוספים. אנחנו נשמע את דבריו של השר שנמצא בדרכו לכאן. אני מברך את מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, שהצטרף אלינו, אביחי כהנא. יש איתנו עוד אורחים נכבדים שאנחנו נציג במהלך הישיבה ונשמע את דבריהם, גם החיילים שאיתנו ומתנדבי חוץ לארץ, וגם גורמים נוספים שידם מעורבת מאוד במשימת העלייה. אני את דברי הפתיחה המלאים שלי אומר בעוד רגעים אחדים, כאשר השר יבוא, נשמע גם את דבריו, את דברי מנכ"ל המשרד. אני מברך את כל צוות המשרד שמצטרף היום למנכ"ל ולשר. אחרי שנשמע את דברי השר ואת הצגת המנכ"ל, כמובן נפנה לאורחים ולאורחות החשובים אשר איתנו. כמנהגנו, נמצא איתנו נציג משפחות החטופים שביקש לומר דברים קצרים. אנחנו זוכרים את החובה שמוטלת על כולנו, לעשות את כל מה שנדרש על מנת להביא מזור ומעט נחמה לשלוש משפחות שעודן ממתינות: שתי משפחות ישראליות, משפחתו של דרור אור ומשפחתו של השוטר רן גואילי, ומשפחתו של מהגר עבודה שהגיע לשבור שבר בעבור משפחתו, סותטיסאק, אזרח תאילנד. אנחנו מחויבים לשלוש המשפחות הללו, ונעשה הכול כדי לסיים את המסע הארוך והכואב הזה. הדוד של אבינתן אור, שמעון אור, ביקש לומר דברים קצרים. במקרה הזה אנחנו יכולים כבר לומר את זה בחיוך, כי אבינתן חזר אלינו, אנחנו שמחים בשמחת המשפחה וכל החברים. שמעון, בבקשה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לכם שאתם נותנים לי לומר את הדברים בוועדה שהיא עמוסה. אני רוצה לומר בצורה מאוד קצרה, אבל ברורה. אני נמצא פה, אני דוד של אבינתן, אבינתן חזר, אבל חשוב לי להיות פה גם פה בשביל שלושת החטופים שעוד לא חזרו. אנחנו פגשנו אתמול את המשפחה של רן גואילי, טליק ואיציק. אני לא יודע אם אתה יודע, חבר הכנסת, אבל הם עוד חושבים שאולי הוא חי. כלומר, יש להם תקווה שאולי הוא חי. התמונות לא ברורות לגמרי. התרת הספקות זה דבר שמחויב לנו. אבל אני חייב לומר עוד דבר. הנושא הזה של החזרת החללים הוא לא רק קטע הומניטרי למשפחות, זו למעשה מחויבות שלנו כמדינת ישראל. היינו בשבעה אתמול של משפחת גולדין. משפחת גולדין לא סולחת למדינת ישראל על 11 השנים הללו, והיא טוענת, ואולי גם בצדק, לא אולי, בצדק, ש-7 באוקטובר הוא תולדה מההפקרה המוסרית של הבן שלהם, שמי שזוכר, נחטף בזמן שהייתה הפסקת אש. הנקודה המוסרית הזאת להחזיר את החטופים חזרה, היא חשובה מכל דבר אחר. צר לי שהשר לא נמצא פה, אני מבקש שתעביר לו גם כן את הדברים הללו. אם אנחנו לוקחים במשוואה, הסכמי אברהם או כל הסכם אחר מול החזרת החטופים, לנו ברור שהחזרת החטופים היא יסוד קיום למדינת ישראל הרבה יותר מכל הסכם שיהיה. ואנחנו יודעים, ההסכמים האלה שעומדת בתוכם גם כן איזו פזילה לאיזו מדינה פלסטינית, אני לא יודע כמה זה יחזיק מעמד או לא יחזיק מעמד, אבל כן ברור לי שאם אנחנו מוסרים את הנפש על החזרת החללים, זה מקיים את מדינת ישראל. אנחנו מבקשים שתעביר לשר, אנחנו מבקשים, חבר הכנסת גלעד, תעביר לכל מי שנמצא בקואליציה ולא בקואליציה. הנקודה המוסרית הזאת היא בלב ליבה, לא רק של החברה הישראלית, אלא של כל מדינת ישראל, ואפשר להביא אותה וחייבים להביא אותה. ואני חייב לומר עוד נקודה. מי שחושב שאם אנחנו נלך ונחזר אחרי חמאס להביא אותם במטותא מהם, הם לא יביאו אותם. הם יביאו אותם רק אם ידעו שחרב מונחת על הצוואר שלהם. זה יכול להיות סיכול ממוקד, זה יכול להיות כל מה שאנחנו לא חושבים וכן חושבים, כי אנחנו עמוק בתוך עזה ויכולים לאלץ אותם להביא את החטופים. הם יודעים איפה שלושתם נמצאים, שלא יספרו סיפורים. הבקשה שלי לסיום היא לדאוג שהמעשה המוסרי הזה, גם כלפי מדינת ישראל וגם כלפי המשפחות, יקוים. אני מבקש שתעבירו את זה גם לשר שיגיע לפה יותר מאוחר. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שמעון, תודה על הדברים שלך, תודה לכל החברים שנעמדים מאחוריו, תרתי משמע, והתייצבו מאחורי המשפחות. שמעון, אתה יודע שהדעות שלנו לגבי סוגיות המקרו שונות מאוד, אתה יודע את עמדותיי, אני זכיתי להכיר בנסיבות מצערות את העמדות שלך בשנתיים האחרונות. בדבר אחד אין לנו מחלוקת – מדינת ישראל חייבת להחזיר את כל החטופים שלנו ולהשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותה על מנת לבצע את המהלך הזה. אני גם מקבל לחלוטין את האמירה שלך שאף אחד לא נאבד. אף אחד לא נאבד, הדברים ידועים, האחריות היא ברורה, היא על ארגון החמאס ועל יתר ארגוני המרצחים, ובמובן הזה באמת אין ימין ואין שמאל בבית. מדינת ישראל צריכה להחזיר את שלושת חטופינו האחרונים ולא לוותר על קוצו של יוד בנושא הזה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, מכובדיי. אני בטוח שאתם ממשיכים לוועדות אחרות, זה בסדר גמור. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אנחנו עוזבים, לא כי זה דיון לא חשוב, אלא כי אנחנו הולכים לוועדות אחרות. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה בסדר גמור. והנה מצטרף אלינו השר סופר. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> השר, אני לא אחזור על הדברים, כבר דיברתי, אבל התורף של הדברים היה, אנחנו נגיע לפה כשליח של שלושת החטופים שלא חזרו, אנחנו רואים את זה לא כדבר שהוא רק הומניטרי, אלא זה לב ליבו של המוסר של מדינת ישראל, שהקיום שלה תלוי במחויבות שיש לה כלפי האנשים, במיוחד שמסרו את נפשם. היינו אצל משפחת גואילי אתמול, היא אמרה שהוא החליט ללכת בצורה אקטיבית עם כתף שבורה לתוך האש, הוא בחר בזה, אני אימא גאה שלו, אבל אנחנו אומרים, המוסר הבסיסי הוא להביא אותם, זה הרבה יותר חשוב מכל הסכם שמדינת ישראל תעשה, אברהם או אחרים. משפחת גולדין שהיינו איתה אתמול, היא לא סולחת למדינת ישראל על ההפקרה, היא טוענת ש-7 באוקטובר הוא תולדה מחוסר מוסריות ביחס לחללים. אנחנו מבקשים שתעביר את המסר הזה לראש הממשלה, שזה יהיה תנאי לכל התקדמות, ולהביא את זה בכוח הנצרך, כי הם יודעים איפה כולם נמצאים, ורק אם אנחנו ניתן להם את הרגל על הצוואר, הם גם יביאו אותם. אנחנו ממש מודים לכם. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> תודה רבה, חזק וברוך. אני חושב שהמסר והעסק הוא די ברור, אנחנו מחויבים להשיב את כל החטופים. אני חושב שלא עשינו מספיק כדי להשיב את הדר גולדין, ולא אחת חשבתי תוך כדי המלחמה מה היינו עושים, האם לא כולנו היינו חותמים כדי לתמרן ולהיכנס ולהילחם רק כדי להגיע למציאות הזו שאנחנו צריכים להשיב רק את הדר ואורון. ופשוט לי שכן, כי הרי שילמנו על זה מחיר דמים יקר. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> נכון. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> ראש הממשלה מחויב להשבת החטופים, מדינת ישראל מחויבת להשבתם של כל החטופים. ואנחנו מחויבים אחר כך, או במקביל, גם לפירוז עזה. ללא פירוז עזה, ללא פירוק חמאס, לא ישוב שוב ביטחון, ולא נוכל לוותר על זה. וכל הדברים האחרים הם חשובים, הם גם אסטרטגיים, אבל זו הכרונולוגיה וצריך לעמוד בכרונולוגיה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני מודה לך על הדברים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים. ברוך הבא, אדוני השר, תודה שאתה מכבד את הוועדה בישיבה החגיגית שלנו לציון יום העלייה. יום העלייה נקבע על פי חוק בתאריכו העברי לז' בחשוון, היום שתמיד סמוך לקריאת פרשת לך לך, אבל גם היום שבו אנחנו מתחילים לבקש גשמי ברכה בארץ ישראל. ודווקא ביום הזה, כדי לאפשר לעולי התפוצות, עולי הרגל מן התפוצות, לחזור בבטחה הביתה, יום או תאריך בלוח השנה העברי שמסמל את מרכזיותה של ארץ ישראל, אבל גם את הכבוד הגדול שאנחנו רוחשים לכל בני ובנות התפוצות של העם שלנו ברחבי העולם. וזה בדיוק עניינה של הוועדה הזו. מן הצד האחד, עידוד המשימה הציונית והחשובה כל כך לעתיד מדינת ישראל של קיבוץ גלויות והבאת עולים ועולות לישראל, ומצד שני, טיפוח מתמיד של הקשר, של הערבות ההדדית, של הכבוד ההדדי, של הסולידריות עם כל בני ובנות העם היהודי, תהיינה התפוצות שלהם אשר תהיינה, תהיינה הקהילות שהם משתייכים אליהן אשר תהיינה. ואני בטוח שהרוח הזו של הוועדה מקובלת גם עליך כמוביל התחום הזה, תחום העלייה והקליטה, בממשלה הנוכחית. ציינתי בעבר, בעוד רגע אפנה לחברים היקרים שנמצאים כאן, שלמרות שאנחנו מגיעים משני צדדיו של הבית, וגם שיש בינינו לעיתים מחלוקות ואי הסכמות על סדרי עדיפויות, לפחות הוועדה הזו, גם כאשר היא מובלת על ידי נציג האופוזיציה, רואה את עצמה כשותפה, גם של המשרד וגם של כל יתר הגופים הרשמיים והחצי רשמיים שעוסקים במשימת העלייה והקליטה. לא היססנו בעבר ולא נהסס בעתיד גם להריע ולהוקיר תודה במקומות שנדרשים, כמו גם לעשות את מלאכתנו כוועדה שמפקחת על פעולת הממשלה ומדרבנת את הממשלה לפעול בכיוונים שבהם אנחנו חושבים כחברי ועדה שראוי לפעול. אני בטוח שתתייחס לדברים בהצגה שלך, בהצגת המנכ"ל. אני מנצל את דברי הפתיחה כדי לברך את הדור הצעיר שנמצא איתנו כאן, דור העתיד של מדינת ישראל. התברכנו היום בנוכחות מאוד מאוד מבורכת של חיילים עולים שמשרתים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> חשבתי שאתה מדבר עליי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף נדבר עליך, גם נדבר עליך, ידידי. עוד מעט נדבר גם עליך, ונזכיר כמובן את חברי הכנסת שאיתנו. אבל ראשית, אני אומר שאנחנו מתברכים מקבוצה מרשימה ואהובה של חיילים עולים שמשרתים כחיילים בודדים בסדיר. יש לנו גם כאן עולים ששירתו כחיילים במערך המילואים. בשתי הקבוצות הללו, גם בסדיר וגם במילואים, מדובר על אלפי חיילים עולים ששירתו בשנתיים האחרונות במסירות רבה. אני שמח שנמצאת איתנו גם קבוצה של שוטרים ושוטרות שמשרתים במשטרת ישראל, כמובן עולים ועולות חדשות. בצד אנשי כוחות הביטחון והמשטרה, אנחנו גם מברכים את חברי גרעיני צבר, בעיקר מצפון אמריקה, אבל היום כבר מכל העולם, שעלו לארץ, חזרו לארץ, את חניכי נעל"ה, אחת מן התוכניות המפוארות של המוסדות הלאומיים, של מדינת ישראל, בתחום העלייה, נוער עולה לפני הורים. יש איתנו גם חניכים וגם בוגרים. יש איתנו נציגות לתנועות הנוער הציוניות שפועלות ברחבי העולם היהודי ותורמות את תרומתן לערכים של הגשמה ושל עלייה, וגם לערכים של המשכיות יהודית בכל רחבי העולם היהודי, ושתי המשימות חשובות. נציג השומר הצעיר. מתנדבי חוץ לארץ, שהייתי צריך להזכיר בתוך המעגל של המשרתים בכוחות הביטחון, צעירים שמגיעים על מנת להתנדב בצבא ההגנה לישראל, גם אם הם לא עולים, התרומה שלהם היא אדירה לביטחון המדינה ולקשר בינינו לבין התפוצות. וישנם כאן גם נציגים המסתייעים בפרויקט כנפיים של הסוכנות היהודית. ויש פה עוד חברים רבים עוד נזכיר. אני אציין שנמצאים איתנו מספר חברי כנסת, רובם חברי ועדה: טטיאנה מזרסקי, חברתי חברת הכנסת צגה מלקו, חבר הכנסת מיכאל ביטון שהתיישב בשורה האחורית. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני רציתי להגיד שכל חברי הכנסת עולים בעצמם, ואז הוא הגיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואז הגיע מיכאל. גם אני, דור רביעי. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> חוץ מהיו"ר, נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואחרון חביב הוא חבר הכנסת דן אילוז, חבר הוועדה. אני מבקש לנצל את המעמד הזה, דן, בשמי ובשם כל החברים בוועדה, להשתתף בצער הפרידה מאימא, ובאותה נשימה גם לאחל לכם מזל טוב על לידת הבת, והלוואי והבת החדשה תביא איתה גם נחמה. בפרשת השבוע האחרונה קראנו על נחמת יצחק, שבזכות אהבתו לרבקה זוכה להתנחם על מות אימו שרה אחרי שהוא מביא את אימנו השנייה אל אוהל האם הראשונה. אתם זכיתם להביא בת אל האוהל שלכם, והלוואי ויהיה בדבר מעט נחמה לצער הפרידה. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. מכובדיי הרבים, שר העלייה והקליטה יפתח בדברים, אני אתייחס לדבריו. נשמע גם את המנכ"ל, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב ראש. חברי הכנסת, הארגונים. נמצא איתנו כאן סמנכ"ל עידוד עלייה בסוכנות, ערן, גם הוא חדש בתפקיד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא הזכרנו את האלוף עוזי דיין, חבר הכנסת לשעבר, אני מתנצל. ברוך הבא. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> אנחנו נכיל את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. הכלה זו סוגיה כבדה בימים אלו. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> רומן, ראש עיריית יוקנעם ויו"ר ועדת עלייה בשלטון המקומי, עובדי המשרד, הרבה ארגונים שהם שותפים כאן. אני רואה כאן גם נציגות גדולה מאוד של חיילים בודדים, מבורך. כן, לציין את יום העלייה אחרי שנתיים של מלחמה, וזכינו גם כן לראות עלייה ברוכה בתקופה הזו, זה בהחלט מרגש. מרגש לא בגלל המספרים, אלא בגלל שעמדנו במלחמה מאוד מאוד קשה, אולי הקשה שידענו מאז קום המדינה, ובמקביל למלחמה הזו, יהודים רבים הביעו אמון במדינת ישראל, הביעו סולידריות, היו שותפים. הזכרתי השבוע שאחת הפגישות הראשונות שלי לאחר 7 באוקטובר הייתה עם אריק גולדשטיין, יושב ראש פדרציית ניו יורק. הוא אמר לי שהוא לא זוכר מעולם את יהדות צפון אמריקה כל כך מאוחדת בתמיכה ובגיבוי לישראל. ואני חושב שביטויי הסולידריות האלו שבאו לידי ביטוי במשלחות לעוטף, במשלחות לצפון, בתמיכות כספיות ובתמיכות כאלו ואחרות כמו צעדות וראליז למיניהם, כל זה בסופו של דבר נתן המון רוח גבית למדינת ישראל. ולאורך השנתיים האלו אמרתי שהטופ של הסולידריות הוא לעלות ארצה, והיו אלפים רבים שבחרו לעלות ארצה תוך כדי השנתיים האלו. תוך כדי המלחמה באיראן ותוך כדי זה שנפלו טילים בנהריה מחיזבאללה, אנשים ירדו מהמטוס ואמרו שהם הולכים לנהריה. הדברים האלו בהחלט מרגשים, נותנים תקווה ונותנים הרבה רוח. אני חושב שמאז כניסתי לתפקיד התעסקנו לא מעט והנחנו תשתיות לעידוד עלייה ולקליטת עלייה, ואני תכף אמנה בראשי פרקים את הדברים, אבל אני חושב שהדבר היקר מכל כדי לעודד עלייה, הוא נתון בידי כולנו, גם בידי ההנהגה, אבל גם בידי העם, וזה בסוף סולידריות, תחושת אחדות שתבוא ותצא מכאן, מישראל, כלפי העולם. אנחנו בתקופה שאנחנו נדרשים לבירורים, לבירורים נוקבים, כן, כדי שיהיה פה עתיד יותר טוב ועתיד יותר נכון, והבירורים צריכים להתברר עד תום, ולא כמילות סרק, ויש כאן שאלות כבדות שנצטרך לענות עליהן כולנו כדי שמדינת ישראל תהיה מדינה יותר טובה. אבל יש לנו אתגר גדול שלא הצלחנו בו לפני 7 באוקטובר ואנחנו חייבים להצליח בו עכשיו, זה יותר לאחד את השורות, יותר לייצר שיח מאחד. אם למישהו יש צל של ספק, בעיניי, זה הקטליזטור, או לא הקטליזטור, הדבר שמונע עלייה בצורה הכי משמעותית והכי דרמטית. ויש לנו אחריות על זה, קודם כול מצד האמת, לנהל כאן שיח נכון, לנהל כאן אווירה. העם בישראל מצפה לדברים אחרים, וזה כמובן גם כן יקרין על העלייה. אמרתי שכשנכנסנו למשרד, אני אומר נכנסנו כי אני באמת חושב שגם את החזון הצבנו ביחד, אבל בסופו של דבר, את עבודת המטה עשו בעיקר אנשי המשרד יחד עם הסוכנות היהודית והארגונים השותפים. אבל בהחלט יש כאן עבודת צוות עם לא מעט יוזמות שהגיעו מהשטח, שנגעה בהמון המון דברים מהותיים. אני אגיד, דברים שבסופו של דבר קשורים לדיור, קשורים לקהילה, קשורים לקושי של השפה, של היציאה מאזור הנוחות. ואני חושב שלקחנו המון המון דברים, כמו למשל רפורמת רישוי המקצועות, שהיא דרמטית, שהיא היסטורית, וזאת עבודת מטה קשוחה שניהלנו מול שמונה משרדים. ואני אגיד גם דברים שאנחנו צריכים לשפר תוך כדי. יש לנו עוד לא מעט מקצועות רישוי שאנחנו צריכים להרחיב את הפעילות, זה בעיקר נוגע באזור מקצועות הבריאות. למרות שהקמנו את יחידת הרופאים, ויחידת הרופאים עסוקה וקלטה מאות רופאים, באמת מספרים מדהימים ומפרגנים, אני חושב שכן, אנחנו צריכים להמשיך לייצר עבודת מטה לגבי מקצועות הבריאות ומקצועות נוספים שלא הצלחנו להכניס לתוך הרפורמה הזו. אבל כן, רפורמת מקצועות הרישוי היא בשורה גדולה. הסיוע בשכר הדירה, שהיה דבר שבעיניי היה די פשוט לקחת ולכווץ אותו מחמש שנים על שנתיים, ולעניות דעתי, לא היה צריך עבודת מטה שנדרשנו על ידי האוצר ואגף תקציבים, אבל עשו לנו לך תבוא, עשינו לך תבוא, ובאנו וחזרנו עם עבודת מטה, והכנסנו את ההרחבה בשלב ראשון רק לגליל ולנגב. ולאחרונה הרחבנו את זה מהגליל והנגב והדרום והצפון. כמובן חלק מהדברים שקידמנו קיבלו ביטוי אחר כך, כשאנחנו מדברים על שיקום צפון ודרום, זה בוודאי כמובן מקבל משמעות אחרת בתקופה הזו. ההקלה במס רכישה, שהיא דרמטית. בכלל, כל הנושא של הבירוקרטיה, שהעולה פוגש בטלפון הראשון, שזה בא לידי ביטוי במערך ליווי שלנו או של נפש, או של גופים אחרים. אבל אני חושב שמערך הליווי של המשרד יצר פה סטנדרט אחר. את זה לא אני אומר, את זה אומרים העולים, בהקשר של ללכת עם העולה יד ביד מתחילת הדרך ועד ההגעה לקהילה. הזכרתי את הנושא של המיסוי, זה לא רק מס הרכישה, זה גם מס הרשויות. אנחנו גם מזיזים את הגבינה ברשויות המקומיות. אני יודע שלא כולם מברכים על זה, אבל בסוף אני מעדיף לראות פחות כוח אדם, בחרנו לראות פחות כוח אדם ברשויות. זאת אומרת, השארנו את אותו תקציב בתקופה שהיה קשה להשאיר את אותו תקציב, כי המשרד עבר פלאט ועוד פלאט ועוד פלאט, המנכ"ל ייגע בזה. אבל אנחנו את תקציב הרשויות המקומיות העדפנו להשאיר ולשמר, אבל מה שכן, נתנו עדיפות לתוכניות, תוכניות שיגיעו לשטח, ובסוף זה נמצא בידי ראשי הרשויות. ביקרתי ברשויות, היו רשויות שיצאתי עם תחושה כזאת, וואלה, עושים עליי סיבוב, לא הרבה, אבל ראיתי גם רשויות שראיתי עבודה נפלאה. בשבוע שעבר ביקרנו בקריית שמונה, ראינו את העבודה שם עם בני המנשה, מרגש לראות את מה שהילדים האלו מקבלים. בזכות השינוי, אני רואה פה בדיוק את משה, המשנה למנכ"ל, שעסוק בתחום, ויש פה עוד סמנכ"לים, שאני לא אפספס, תודה רבה לכולם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, תוכנית מחוברים עדיין פועלת לטובת בני נוער? << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא רק שהיא פועלת, היא גם הורחבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מעולה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> וההצלחה של מחוברים היא זו שגרמה לנו ללכת ולהרחיב עוד תוכניות ולשנות את הבלאנס בין כוח אדם לתוכניות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> 47 תוכניות סטודנטים. התחלנו ב-27 תוכניות סטודנטים, אבל כשאתה רוצה לשלוף יהודים ממקום שהכול טוב והכול סבבה, עוד הרבה לפני 7 באוקטובר, למרות שהאנטישמיות הייתה כבר לפני כן, ובהנחה שסטודנטים זה האזור שקל, זה הזמן, זה הגיל שקל ונוח לעבור בו, יש לנו היום 47 תוכניות לסטודנטים, לדעתי, עם מיטב האוניברסיטאות וגם המכללות בהקשר הזה, ואנחנו במגמה להרחיב ולהרחיב ולהרחיב ולחזק את זה. אני חושב שזה בסוף אירוע שגם השר הבא אחריי שימשיך לצעוד בעניין הזה, לייצר נורמה שצעירים לומדים בישראל. ככל שצעירים ילמדו בישראל, הם יישארו בישראל. אולפן עציון בירושלים, זו תוכנית לצעירים, גם זו סוגיה שאנחנו מכפילים. בסוף זה משאיר בירושלים אוכלוסייה צעירה, אוכלוסייה עובדת. אני יודע כמה זה חשוב לראש העיר, אני מבין כמה זה חשוב, אני מבין כמה הדבר הזה משמעותי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מספר העולים הסטודנטים עלה מאז המלחמה? << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לדעתי, עלה. אבל מה שמיוחד בתוכניות האלו זה שעד היום אנחנו נתנו שכר דירה למי שלומד בישראל, אבל לסטודנט שהוא דובר אנגלית, דובר כל שפה זרה אחרת, ללמוד בעברית זה קצת קשה. והיכולת כאן היא לבנות תוכניות בשפת אם, אנחנו מתקשים עם ספרדית, כי אין סגל בספרדית, למרות שאנגלית נותנת מענה יחסית רחב להמון מדינות, וככל שנרחיב באנגלית, זה יפתח יותר. ואז אנשים יכולים ללמוד לימודים אקדמיים בשפה האחרת. אני מתקדם. דיברתי על זה בהקשר שבחצי שנה האחרונה אני חושב שאנחנו הולכים המון לכל הנושא של הפיתוח הכלכלי, מבינים את הקושי בלקנות דירה, מבינים את הקושי בלמצוא עבודה, המון קשיים סביב הסוגיה הזו, והקמנו גם אגף שאמור להתעסק בעניין הזה. ולצד זה, כמו שהצלחנו עם הרופאים, אנחנו רוצים להקים מנהלות דומות לעוד תחומים של מקצועות נדרשים דומים. אני אגיד משהו, אסיים בנקודה שאני מרגיש שאנחנו פחות חזקים בה. משרד העלייה והקליטה הוא סוג של ממשלה קטנה, ככה אמרו לי כל האנשים שהתייעצתי איתם לגבי התפקיד. בסוף, אני סוג של לוביסט ומייצר שיתופי פעולה עם משרדים נוספים. האתגר לפעמים לרתום את המשרד המקביל, שהרבה פעמים הוא משרד גדול, חזק, הוא אתגר לא פשוט. ראיתי את זה לא מעט סביב, אני מזכיר את הנושא של האולפנים, שהכנסנו אותם לאופק חדש, ועוד נושאים כאלה ואחרים. אני חושב שסוגיה שמאוד בלטה, וכן, הזכרת שאלפים רבים של חיילי מילואים ואלפים רבים של חיילים סדירים עולים ובודדים השתתפו במלחמה הזו. אני מזכיר שבסוף יש משפחות, היו לנו משפחות של חטופים בוגרי גרעין צבר ומשפחות עולים, יש לנו חיילים בודדים נופלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כ-100 חיילים עולים נפלו במלחמה האחרונה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> ויש לנו חיילים פצועים. יש אחריות למשרד הביטחון במקומות מסוימים, יש אחריות למשרדים אחרים, אפרופו רווחה בחלק מהנושאים שהזכרתי. אנחנו מנסים לייצר מעטפת נוספת, אבל התחושה שלי היא שיש לנו עוד הרבה מה לעשות כאן. אני מזכיר שהמלחמה הזאת היא אתגר לכולנו, המלחמה והשלכותיה. לא אחת נפגשתי עם משפחות חיילים בודדים, בין אם זה מדרום אפריקה, גם למנכ"ל הייתה פגישה דומה, כמדומני, בלונדון, ולאחרונה הייתה לנו באוסטרליה, היה איתי גם חבר הכנסת ביטון, והוא גם בטח ישתף בדברים. אני חושב שאולי נעשה הרבה, אבל אנחנו צריכים לעשות עוד הרבה הרבה יותר בתחום הזה. אני לא פוטר את עצמי מהעניין הזה, אבל אני חושב שבהחלט יש לנו עוד הרבה מה לעשות בעניין הזה. שיקום, כשאני מבקר חיילים בסורוקה, ובמקרה אני פוגש חייל בודד, ואני תמיד משאיר את הטלפון שלי, ואני אומר לאבא, אם תצטרך משהו, תנסה, בבקשה. הוא אמר לי, האמת היא שכשנתת לי את הטלפון לא חשבתי שאתה מתכוון ברצינות. חייל שהיה באמצע התהליך של נתיב, של גיור, והיה לו מאוד חשוב להמשיך את הגיור, וביקש שנעזור, ואחר כך סיפור של שהייה של ההורים ודברים נוספים. טיפלנו בהרבה מקרים פרטניים, אבל אני חושב שיש לנו המון המון מה להשקיע בעניין הזה. אין מילים לתאר, אני כל פעם מדמיין את עצמי, לו הייתי במקום ההורים האלו, ששולח את הילדים לשרת מעבר לאוקיינוס במדינה שאולי היא מדינה של העם שלי, אבל אני מלא הערצה כלפי ההורים וכלפי החיילים שעושים את - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לפעמים הפוך, הילדים מביאים את ההורים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ההורים מסכימים, נותנים את ברכתם. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> ההורים מסכימים ונותנים את ברכתם. אני בכוונה מדגיש את ההורים, כי כולנו מעריצים את החיילים, ונראה לנו שלהורים זה קל. להורים זה לא קל, ואנחנו צריכים להעריץ גם את ההורים בהקשר הזה. זהו, נראה לי, בגדול. דבר אחד משמעותי – כולם מדברים על גל עלייה גדול שיבוא. אני ביקשתי, אנשים אוהבים לקרוא לזה "הנחיתי", אני ביקשתי שבמשרד ניערך באמת, ובהתאם ליסודות שהנחנו בעבר בהקשר של צעירים, בהקשר של דיור, של קהילות, יש כל מיני רעיונות שאביחי ירחיב עליהם אחר כך. אני אומר קהילות, קהילות, המשמעות היא דיור, דיור בקהילה, וזה יקל בסופו של דבר כן להניח תשתיות לזה שבחמש השנים הקרובות אנחנו נראה עלייה ברוכה שמגיעה לישראל. ואנחנו עובדים על זה, כולל גם כן חיבורים עם גופים פילנתרופיים ועוד כל מיני רעיונות, וכשיגיע, גם נפרסם. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, אדוני השר, על הדברים החשובים שלך. אנחנו נשמע בקצרה, לא את כל המצגת. כבר הייתה ישיבה שבה הצגנו את הדברים. דברי השלמה מצד מנכ"ל המשרד, ואז חבריי חברי הכנסת, אני מציע שאנחנו נעשה לסירוגין, נשמע מספר חיילים וצעירים עולים ונפנה לכל אחד מן החברים גם שישמיעו את דברם, בסדר? אני כן מצטרף לברכות לראש עיריית יוקנעם, רומן פרס, שהצטרף אלינו, וזו הזדמנות טובה גם לברך את כל הרשויות המקומיות שעוסקות במשימת קליטת העלייה, והן השותפות הגדולות של הממשלה בקליטה בפועל ביישובים השונים, וכמובן גם נשמע את דבריך. נשלב בין דור העתיד לבין הוותיקים יותר. אדוני המנכ"ל, בבקשה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> (מוקרנת מצגת) בסדר גמור. אני איעזר בתחילת המצגת ובסוף שלה על החלקים, השר סקר גם את מה שנעשה, ועל החלקים האלה אני יותר אדלג, ממש בכמה דקות. אנחנו רוצים לבוא ולדבר בפורום המאוד מאוד מרגש הזה, ואני אומר, אפרופו, זה באמת, אני מסתכל כל הזמן על השולחן, על כמות החבר'ה הצעירים, על בת השירות הלאומי בכנסת, ועל החיילים, ועל המח"ל, וזה באמת מדהים ומרגש. ומה שחשוב, למרות שלא ראיתי פה את אגף תקציבים, אבל אנחנו מפמפמים להם את זה יום וליל, זה שהעלייה, אנחנו לא משרד רווחה. אנחנו מוגדרים, אדוני היושב ראש, כמשרד רווחה באגף תקציבים. זה לא משרד רווחה, זה משרד אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל, זה משרד השקעה לאומית, ואנחנו רוצים רגע פה לשכנע את המשוכנעים, אבל שתהיו גם שגרירים, בטח אם אנחנו עכשיו, בימים אלה, עובדים על תקציב לשנת 2026, ביחד עם משרד האוצר, אחרי שנים מאוד מאוד קשות של קיצוץ אחרי קיצוץ אחרי קיצוץ. היו פעמים שבהן שיתפתי ואמרתי לשר שהניהול של המשרד בהיבט התקציבי הוא כמו נחיתת אונס שלוש שנים ברציפות. ולשמר את הדברים, ויש דברים שגם נפגעו, ועכשיו הגיע הזמן לבוא ולשים ולהשקיע את הדברים האלה, לא סכומים כאלה גדולים, כדי לבוא ולבנות את מדינת ישראל. גלי העלייה לישראל בונים את המדינה מהיום הראשון שלה. העולים בונים את ישראל כבר מהקמתה, בהתחלה זה אמר לסלול כבישים ולנטוע עצים. אני מדלג לבא, כי גם בעשור השני העולים בנו ממש את המדינה ואת הגבולות שלה. אחרי מלחמת ששת הימים, ראינו גל עלייה מהמערב, לראשונה, שבבת אחת הגיעו עשרות אלפים רבים מצפון אמריקה וממדינות אירופה. התוצר הלאומי פשוט צמח וגדל. ואולי העלייה שכולנו מכירים. ב-1968, אדוני היושב ראש, הוקם משרד העלייה והקליטה. זה לא סתם הוקם אחרי מלחמת ששת הימים, זה הזמן שבו מדינת ישראל החליטה שזה לא עניין רק של איזו תוכנית עלייה כזאת או אחרת, אלא זו אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל. העלייה של שנות ה-90 בבת אחת הביאה לתמ"ג של 10% כמעט בשנה. זה דבר מטורף, זה פי שלושה מכל שנה רגילה. שילשנו את מספר המהנדסים. היום העולים ממדינות חבר העמים לשעבר יוצאים לפנסיה, ומדינת ישראל מרגישה את הצורך במילוי השורות בהקשרים האלה. אבל זה לא רק זה, והצגנו את זה בוועידה גדולה שקיימנו עם המגזר העסקי. גם בתקופות בלי גל עלייה, כל שקל שמדינת ישראל משקיעה בעלייה, על פי מחקרים כלכליים, מחזיר באופן מיידי בתוך כמה שנים חמישה שקלים למדינת ישראל. בשקף הבא, אני לא אצלול אליו, יש ממש מחקר שנעשה על ידי נפש בנפש, מה המשמעות הפיסקלית של העלייה מצפון אמריקה לאורך 20 שנה, כמה מדינה משקיעה בעלייה וכמה היא מקבלת במסים ישירים. הרפורמה האדירה במס הכנסה שהכריז שר האוצר ביחד עם שר העלייה והקליטה לדיוני התקציב של שנת 2026 נבעה ויצאה לפועל גם בגלל מחקר שביצענו במיוחד והראה שאם יעלו עוד 2,500 עולים עובדים, מעבר לממוצע של 25,000 עולים בשנה, בתוך ארבע שנים מדינת ישראל תחזיר את אובדן ההכנסה על 25,000 עולים. ארבע שנים, 2,500 עולים יחזירו חצי מיליארד שקל רק בהכנסות הישירות ממסים. זה לא מדבר על כל מה שבכלל הם תורמים בחברה ובכלכלה וכולי. עלייה היום היא בהזדמנות מאוד מאוד גדולה. מספיק להיכנס לגוגל טרנד ולעשות עלייה או Immigration to Israel, ותראו את הגרף הזה. זה קפץ בעקבות עם כלביא, זה קפץ עוד יותר בעקבות החזרת רוב השבויים וכל השבויים החיים. יש עכשיו הזדמנות, מעבר לתהליכי דחיפה גיאופוליטיים שקורים בעולם, חקיקה מיסויית מטורפת שקורית באנגליה, ממדני בניו יורק ועוד הזדמנויות גדולות, ועכשיו השאלה היא האם מדינת ישראל תמשוך אותם. מאז תחילת המלחמה עלו למדינת ישראל 53,680 עולים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בשנתיים. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בשנתיים. אגב, השבוע חצינו, בשנת 2025, את 20,000 העולים. גם בשנת 2025 אנחנו נגיע לממוצע השנתי של קרוב ל-25,000 עולים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש פילוג, מאיזו מדינה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> תמיד בעיקר מרוסיה, אבל ברוסיה אנחנו רואים ירידה ביחס לשנים של העלייה הדרמטית שהייתה, שוב, אבל עלייה שונה במשמעותה, כי חלק לא נשארו כאן בשנת 2024-2023. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא הצליחו להביא לכאן את הכסף. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, אני מתכוונת - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, יש לנו הרבה אורחים. הייתה ישיבה על חלוקת העולים, יש לנו שיג ושיח עם המשרד לגבי עידוד עלייה מחמ"ע, אבל בואו, בסדר? תכף נדבר על סיפור אתיופיה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו מדברים על איפה אנחנו עומדים בארבעה צרכי יסוד של העולים החדשים. השר סקר הרבה מאוד מהרפורמות, ולכן אני אדבר מאוד מאוד בכלליות כרגע על הדבר ואלך לשקף האחרון. לעולים, כדי לקלוט אותם, והחוכמה הגדולה, וכל מי שיושב כאן סביב השולחן, היא לא רק לעודד עלייה ולא רק להביא עולים, החוכמה היא לקלוט את העולים בישראל. וכדי לקלוט את העולים בישראל, צריך לתת להם עברית, ובעברית יש לנו עדיין קושי גדול. הרבה מאוד עולים לא לומדים עדיין טוב עברית, ואנחנו שמים על זה דגש מאוד מאוד גדול במשרד לשנת 2026. חטיבת פיתוח ומנועי צמיחה שהוקמה בהנחיית השר בשנת 2026 גם תשים את הדגש המשמעותי מאוד על תעסוקה. ובכל מה שקשור לדיור, הרפורמה הגדולה שעשתה, ואני מקווה שב-2026 יהיה לה עוד איזה שפיל קטן, ביחד עם מערך הליווי הגדול שלנו, תמשיך את הדברים האלה. אני מדלג רגע לשקף האחרון, מפאת הזמן, כי אני רוצה רגע להגיד את הדגשים מבחינתנו על יעדי העל. בשנת 2023, כשנכנסנו למשרד, השר אמר לי, הוא אמר לי לא להגיד הנחה אותי, אבל הוא הנחה להכין תוכנית אסטרטגית למשרד, וביחד עם כל הנהלת המשרד שיושבת כאן, הכנו תוכנית 2023 עד 2026. אני שמח מאוד, ואני אומר את זה בשאפו אדיר להנהלת המשרד, בסוף שנת 2025 אנחנו השלמנו את כלל התוכנית האסטרטגית של שלוש השנים שהייתה אמורה להסתיים בשנת 2026. בימים האלה, הנהלת המשרד, ביחד עם כל החטיבות, שוקדת להציע לשר ולהציג לו תוכנית, אבל אלה היעדים שאנחנו יודעים שגם בהתאם להנחיית השר אנחנו צריכים לבוא ולבסס אותם. הרבה מאוד עולים גם כאן על השולחן, ואדוני היושב ראש, חשוב לי להגיד, אנחנו בסוף צריכים גם את עזרת הוועדה בהקשרים האלה כדי לדחוף מול שותפים הן במשרדי ממשלה, ובוודאי במשרד האוצר. הראשון, אנחנו צריכים לבסס את הרפורמות שנעשו עד עכשיו. יש הרבה מאוד דברים יפים שאם לא נעבוד קשה, הם פשוט ייעלמו, ואנחנו צריכים לראות שהם נכנסים לבסיס של המשרד, שהם מתוקצבים בבסיס של המשרד, ושאנחנו יודעים להפעיל אותם באופן קבוע. אנחנו צריכים להמשיך ולפעול ליצור חוויית קליטה מעולה בישראל, זה מה שיביא את הגל. זה שבן אדם ינחת בנתב"ג וייקח לו שבע שעות לעבור את מסלול הבירוקרטיה שלנו שם, הוא יתקשר מחר בבוקר למשפחה שלו ויגיד לה: אל תבואו. אבל אם הוא יסיים את זה בשעה וחצי וייקלט טוב בישראל, הוא יגיד גם לבני הדודים שלו לעלות. אנחנו צריכים להעלות את מיצוי כושר ההשתכרות והאופק התעסוקתי של העולים, יש על זה תוכנית שלמה שנכתבת ממש בימים אלה; לבסס את ידיעת העברית אצל העולים החדשים, בפרט אצל ילדים, יש שם עדיין קשיים מאוד מאוד גדולים. ונאבקנו להגדיל את הסכומים של התוכניות שלנו בפל"א ויע"ל כדי לחזק את העברית לילדים; לבסס השתלבות ארוכת טווח של עולים חדשים; ולממש את פוטנציאל העלייה מצפון אמריקה. אני חושב, אדוני היושב ראש, גם אתה מדבר עליו, גם בהקשר שלו וגם בהקשר של ישראלים, זה המאגר הבא, אם אפשר להגיד את זה ככה, של העלייה למדינת ישראל, ויש פה פוטנציאל מאוד מאוד גדול. משפט אחרון, ויש כמובן עוד הרבה מה להציג בהקשרים השונים, אבל כמו שאמרת, גם היינו בדיונים וגם יהיו נוספים, האקו-סיסטם. אנחנו מבינים שכמשרד אנחנו צריכים לאפשר, ליזום ולדחוף. בסוף, רק ביחד עם שיתוף הפעולה שלנו עם הסוכנות היהודית, עם ההסתדרות הציונית העולמית, עם כל הארגונים שעומדים כאן, עם משרדי הממשלה ועם הרשויות המקומיות, נצליח לקלוט את העולים מצוין, ויש לנו הרבה מאוד אתגרים לשנים הבאות הלאה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, אדוני המנכ"ל. אני חוזר באמת על דברי ההערכה והתודה לצוות המקצועי, לשדרת הניהול המסורה של המשרד, כמובן גם לך. אני כן אומר, אני לא ארחיב בעניין הזה, אבל אני חושב שאחרי ששמענו את דיווח המשרד, ואנחנו שותפים לתשבוחות על הרפורמות הגדולות ועל ניעור האבק, גם מדברים שדרשו ניעור אבק, כן חשוב לי לומר לכל המוזמנים כאן, וגם לעמיתיי חברי הכנסת, שבתוך ההתדיינות של הוועדה עם המשרד ישנן מספר סוגיות שמבחינתנו יש מקום להמשיך בהן את הדיאלוג ולראות מפנה. אני אציין במפורש את נושא חידוש העלייה מאתיופיה. ישנה רק תפוצה אחת בעולם היהודי שממנה אין עלייה בשנים האחרונות, זו התפוצה של הקהילה באתיופיה, אתיופיה ותיגראי. זה קשור גם בחוק השבות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זו אותה מדינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, אבל אני אומר, חשוב להזכיר. כי יש ויכוח, האם זה חוק השבות, חוק הכניסה לישראל. כשמזכירים את תיגראי, בוודאי שאנחנו מדברים על שני המסלולים, גם חוק השבות, גם חוק הכניסה לישראל. המצב הזה הוא מצב שלשיטתי, הוא חרפה למדינת ישראל ולמפעל הגדול של קיבוץ הגלויות. סוגיה נוספת היא עידוד העלייה מחבר המדינות. אנחנו תמיד בירכנו על דגש שמושם על עידוד עלייה מארצות המערב, אין ספק שבצפון אמריקה נמצא הריכוז הגדול ביותר של יהודים ושל ישראלים יורדים, אבל גם רואים שגם אחרי שוך המלחמה, או שוך גלי העלייה של המלחמה באוקראינה, היא עוד לא הסתיימה, המלחמה, עדיין העלייה מחבר המדינות היא העלייה הגדולה והמשמעותית, ושאלת העידוד של העלייה הזאת מעסיקה אותנו. אתם הזכרתם את כל נושא ליווי החיילים בסדיר, במילואים ולאחר שחרורם. נעשית כאן עבודה מאוד גדולה שלכם, של צה"ל, של משרד הביטחון, של מערכות נוספות, אבל התחושה שלנו, כפי שאמרת, שיש עוד פערים גדולים שצריך לסגור. הנושא של לימודי העברית גם מעסיק מאוד את הוועדה, ואנחנו נעצים את העשייה שלנו בנושא הזה. הדבר האחרון שקיבל, אני חושב מענה ראשוני, בהחלטה על רפורמת המס, הוא ההבנה שהיום הקהילה היהודית השנייה בגודלה שבקרבה צריך לפעול כדי להעלות אנשים לארץ זו קהילת הישראלים שעזבו את מדינת ישראל. והנושא של בלימת הירידה מישראל, שזה לא המנדט של משרד העלייה והקליטה, אבל אולי הגיע הזמן שתהיה כתובת בממשלת ישראל לעיסוק בנושא הזה, וראינו את המספרים שמתפרסמים בשבועות האחרונים, וגם כן העיסוק בהבאת תושבים חוזרים, שזה בהחלט המנדט. אני אומר, יש ראשית התייחסות לעניין ברפורמת המיסוי שהוכרזה, ויש שם מהלך גדול מול תושבים חוזרים. עדיין, אני חושב שיש עוד הרבה מאוד מה לעשות כדי לשכנע ישראלים שעזבו את ישראל לחזור, ואם לא אותם, את בני הדור השני שהם אזרחים ישראלים מכוח חוק, להביא אותם. נמצא פה גרעין צבר, נמצאים פה עוד מהלכים של תנועות הנוער הציוניות, וזה בהחלט כיוון שצריך לעבוד עליו. עמיתיי חברי הכנסת, אני רוצה, כפי שאמרתי, להציע את הדבר הבא. אנחנו נשמע, נפנה לשלושה-ארבעה חיילים, ואז נפנה לאחד מחברי הכנסת או האורחים הנוספים שנמצאים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש רשימת דוברים סגורה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני גם תמיד אומר, זאת ממש לא הישיבה היחידה של ועדת העלייה והקליטה שעוסקת בעידוד עלייה, אלה רוב הישיבות שלנו, כך שמי שלא ידבר הפעם, ידבר בפעמים האחרות. והבקשה היא באמת, מה שחשוב לנו זה גם להכיר אתכם, גם שתספרו לנו מאיפה באתם. ובתוך הדקה שלצערי יש לכל אחד, גם אם יש איזשהו מסר לגבי קושי, לגבי אתגר, לגבי דבר שהייתם רוצים שאנחנו נחשוב עליו כשאנחנו חושבים איך מלווים את העלייה הברוכה של הדור הצעיר לישראל. אני קיבלתי פה רשימה של ראשי תיבות מצה"ל וזרועות הביטחון. אסור לומר את השם הפרטי לפחות, או שמותר? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אסור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, בסדר. תסלחו לי שאני משתמש בראשי תיבות, אבל הייתי מאוד שמח להכיר את השמות, אני מתנצל על זה. נשתמש בכותרות קצת מוזרות. אני רוצה לפנות ל-ד. פ. שעלה מרוסיה ומשמש היום כשוטר צבאי; ל-א. ש., מכונאי אנ"א טנ"א, אני לא יודע מה זה, תמיד נותנים לי פה ראשי תיבות שאין לי מושג מה הם, שגם עלה מרוסיה; את ד. ב., קצין בענף שכר וגמלאות שגם הוא עלה מרוסיה; ואת מ. ג., קצינת ת"ש שעלתה מארגנטינה. נתחיל איתכם, ואז אנחנו נשמע את אחד מחברי הכנסת. זה מאוד מוזר, הדבר הזה. זה לא הגיע מצד הוועדה, נכון? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זו דרישה של צה"ל, אתמול ב-22:30. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> קפיצת מדרגה בביטחון המידע של צה"ל, זה מרשים. בבקשה, ד.פ. << אורח >> ד. פ.: << אורח >> בוקר טוב לכולם. מרגש מאוד להיות פה, במקום הזה, בירושלים, בכנסת, בלב של המדינה שלנו. אני חייל בודד ועולה חדש, הגעתי לארץ לפני שלוש שנים מרוסיה, והייתי במחווה אלון, זה קורס עברית של עולים חדשים חיילים, אחר כך הייתי בקורס נתיב, עברתי גיור. אני רוצה להגיד תודה לכולם ולמדינה הזאת שנותנת לי כל כך הרבה אופציות ועזרה. לגור בארץ היה חלום שלי מגיל ילדות, ואני שמח מאוד להיות פה. אני גם חושב על קבע בצבא או במשטרה. מהצד שלי, אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור למדינה שלנו. אולי אלה יהיו דברים קטנים, אבל מכל הלב. תודה לכולם. עם ישראל חי. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, אמן. תודה על הדברים המרגשים. א. ש., מותר לך לומר מה זה אנ"א טנ"א? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טנ"א זה טכנולוגיה אחזקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, שנדע. בבקשה. << אורח >> א. ש.: << אורח >> מכונאי טנק. עליתי לפני שבע שנים לארץ, למדתי בבית ספר כפר ציטרין דרך פרויקט נעל"ה, אחר כך המשכתי ללמוד הנדסאי, סיימתי והתגייסתי לצבא בתור מכונאי טנק טנ"א. מצטרף למילים שהוא אמר, תודה רבה שקיבלתם אותנו בארץ ועוזרים. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, יישר כוח. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי הם צריכים להעביר קורסים לחברי הכנסת, לדבר קצר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין סיכוי. שינצלו את הזמן לדברים יותר פרודוקטיביים. ד. ב., בבקשה, קצין בענף שכר וגמלאות. << אורח >> ד. ב.: << אורח >> כמו שאמרת, מתעסק בשכר בצה"ל. קודם כול, רציתי לציין שכנראה היה איזה בלבול, עליתי מאוקראינה, לא מרוסיה, אני בארץ שלוש שנים ומשהו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מתי עלית? << אורח >> ד. ב.: << אורח >> לפני שלוש שנים, ב-2022. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וקצין. << אורח >> ד. ב.: << אורח >> זה חלק מהתוכנית, אתה יודע. בוגר תואר ראשון, תואר שני קיבלתי פה, מאוניברסיטת אריאל, כנראה באחת התוכניות שציינתם פה. רציתי להגיד תודה, תודה על העזרה, תודה על הסיוע. (מחיאות כפיים) << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה לך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עלית עם המשפחה? << אורח >> ד. ב.: << אורח >> לא, חייל בודד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עלית כחייל בודד. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הם כולם בודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כל החבר'ה פה. בסדר גמור. ומקצין לקצינה, קצינת הת"ש שלנו, מ. ג. מארגנטינה. << אורח >> מ. ג.: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני מ. מארגנטינה, עליתי לארץ לפני שלוש שנים, לבד, בלי המשפחה. האמת שלעלות, בשבילי, זה היה החלום שלי. גם בהתחלה, כשהגעתי לארץ, כמו שנאמר קודם, אני גם לא ידעתי בכלל את השפה, בהתחלה היה לי קשה, אבל עשיתי אולפן, למדתי הרבה. ובסוף הייתי צריכה, נכון, יש את מחווה אלון, הייתי צריכה לעשות קורס מולדת, שזה קורס לעולים חדשים שלא צריכים קורס עברית, אבל כן צריכים איזושהי הכנה לצבא, כי הם מבינים שיש איזשהו קושי, יש פער, והם צריכים איזושהי הכנה. ובאמת, כל כך אהבתי את הקורס, לימדו אותנו מלא דברים על הצבא שאני לא יודעת איך הייתי יודעת אם לא בזכות הקורס הזה. עכשיו אני קצינת ת"ש, בהתחלה התגייסתי להיות מש"קית ת"ש. האמת שגם כשמגיעים לארץ לא כל כך מבינים התפקידים, כי לא באמת ידעתי איפה לברר, מי יוכל להסביר לי מה התפקידים השונים. כלומר, כן ידעתי בגדול את ההבדלים בין להיות לוחמת ולהיות תומכת לחימה. בסוף הבנתי שמה שרציתי לעשות, אני רציתי לתרום מהמקום שלי, שזה היה לעזור לאנשים, בגלל זה ישר כשהתגייסתי ביקשתי שזה התפקיד שייתנו לי, כי זה מה שרציתי לעשות ומה שהרגיש לי הכי נכון בשבילי לעשות. ואז לא היה לי מספיק, אמרתי שאני רוצה לתרום עוד יותר, ואז יצאתי לקצונה. ובשבילי זה ממש מרגש להיות פה. גם אני, בתחום חיילים בודדים, אני עוזרת להם, ואני מבינה מה הקשיים. בהתחלה באמת הרגשתי, אמרתי, איך אני אעשה? אני ארגיש לבד, מה זה להיות חייל בודד? אבל בסוף אני בכלל לא מרגישה לבד. יש גם את העמותות שמלוות את החיילים הבודדים, יש גם מש"קיות בצבא, קצינות ת"ש, יש מלא מעטפת. ואני מאוד שמחה שאני כאן, ואני מרגישה מאוד משמעותית. אני רוצה גם להודות לכם, כי זה באמת מרגש להיות פה איתכם. זהו, תודה רבה, באמת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. איזו עברית נהדרת. בוגרת של תנועת נוער בארגנטינה? לא בוגרת תנועת נוער יהודית? מדהים, נהדר. עוד שני חיילים עולים מהסדיר, ואז נעצור לטובת שני חברי כנסת ונמשיך אל החיילים במילואים. י. ד., מש"קית ת"ש. << אורח >> י. ד.: << אורח >> שלום לכולם. הגעתי מרוסיה, הייתי בתוכנית נעל"ה, סיימתי בית ספר בשנה שעברה. עכשיו אני עובדת עם חיילים בודדים ומלש"בים, עוזרת להם בכל מה שהם צריכים. בשבילי זה יהיה ממש טוב, כי אני גם חיילת בודדה, המשפחה שלי ברוסיה, כך שאני ממש מבינה את הדרך שלהם ומה הם צריכים, איזה קושי יש. אני ממש מתרגשת להיות פה, תודה רבה לכולם. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו מתרגשים שאת כאן. ונפלא שאת היום זו שמלווה חיילים עולים וחיילים בודדים. ואחרון הסדירניקים שלנו, או אנשי הקבע, יש פה כבר כמה, מ. ג., לוחם ביהלום. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש גם גרעין צבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, רגע, אנחנו נעשה הכול מסודר. מ. ג., לוחם ביהל"ם, בן 23, מארצות הברית, נכון? בבקשה. << אורח >> מ. ג.: << אורח >> נכון. לא תכננתי משהו להגיד. אני שמח להיות פה, וזהו. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לוחמים קרביים, חיל הנדסה מעדיפים לפעול. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא ניצח בתחרות של הדובר הקצר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יופי, תודה רבה לכולכם. אני רק אציין שנמצאת איתנו גם סא"ל טל סמואל דדון, שמלווה את תחום החיילים הבודדים, בתוכם את תחום החיילים העולים שמוגדרים כבודדים, נמצאת איתנו בכל דיון שעוסק במעטפת, נכנסה לתפקיד לאחרונה, החליפה חברה אחרת. טל, אם תרצי להוסיף משהו בקצרה, בבקשה. << אורח >> טל סמואל דדון: << אורח >> ממש בדקה, רק מבחינת נתונים. יש לנו כ-3,000 חיילים בודדים שהם גם עולים חדשים, ממש ממגוון רחב מאוד של ארצות, כשאנחנו רואים שהמרכזיות בהן, זה 30% מארצות הברית, לאחר מכן יש לנו 18% מרוסיה, 12% מצרפת, ומנעד מאוד רחב. כלומר, יש לנו חיילים בודדים מיפן, אירלנד, ניו זילנד וכולי, שכולם בודדים עולים, והמקצועות שבהם הם משתלבים בצה"ל, גם כאן, מאוד מאוד רחב, מאפשרים להם את כלל המקצועות שלמעשה לצבא יש להציע. אנחנו רואים 30% מתוכם במקצועות לחימה נכון להיום, במגוון רחב, בדיוק כמו שהם תיארו כאן, טכנולוגיה ואחזקה, לוגיסטיקה, משא"ן, מקצועות רפואה, וכולי, הכול נמצא לרשותם ופתוח להם, וזו זכות גדולה להיות כאן ולשמוע אותם, באמת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ורק כדי לחדד, אנחנו מדברים על 3,000 חיילים עולים שהם גם בודדים. << אורח >> טל סמואל דדון: << אורח >> נכון, בודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צריך להזכיר היום שישנם עוד הרבה מאוד חיילים שעלו ביחד עם בני המשפחות שלהם, עוד אלפים, שהם עולים שגדלו פה בישראל במשך כמה שנים והתגייסו לצה"ל. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> יושב כאן איציק אוחנה, סמנכ"ל הצעירים אצלנו במשרד. הבן אדם היה איש קבע שנים, והוא, כל חייל, דואג לו, אצלנו במשרד, אחד-אחד, הקים גם מוקד. באמת עושה עבודה מדהימה, ומגיעה לו תודה מלאה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יישר כוח. ואם אני לא טועה, אנחנו מדברים על למעלה מ-10,000 חיילים שהם חיילים עולים שמוכרים על ידי המשרד ומלווים, ובתוכם יש את האוכלוסייה המאוד חשובה של החיילים הבודדים. ואנחנו מדברים בערך על כמחצית מהחיילים הבודדים בצה"ל שהם חיילים עולים, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יתר החיילים הבודדים הם חיילים שהם חסרי עורף משפחתי, וגם זאת אוכלוסייה שצריך לעסוק בה, ואנחנו עוסקים בה בתוך כל העיסוק בחיילים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שחלקם בני עולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי, נכון. חברת הכנסת צגה מלקו, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ואז נכיר עוד נדבך של חיילים עולים. בבקשה, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. האמת, לדבר אחרי ששומעים את החיילים זה מאוד קשה. אני התרגשתי כשאני שומעת אותם. אני גם עליתי בגיל 16, וכמובן בודדה, והייתי שמונה שנים בודדה. העלייה שלי הייתה תקופה מאוד מאוד קשה. כשהוריי הגיעו, אני ב-1984 עליתי, והוריי ב-1991, אימא שלי, כשהיא ראתה אותי במלון שלום, היא לא זיהתה אותי. היא אמרה: מה, זאת היא? אני שלחתי נערה, קיבלתי אישה. זה מה שהיה. עכשיו, כשאני שומעת את החיילים, העולים הצעירים האלה, זה צף. אבל בכל זאת, תשמעו, עם כל הקושי שיש בתהליך קליטה, בסופו של דבר, תראו את החבר'ה, ובסוף מצליחים, יש לנו מדינה נהדרת. אבל יחד עם זאת, אני רוצה להתייחס, באמת, עלייה מכל מדינה היא תהליך מאוד קשה, מאוד קשה לעבור ממדינה למדינה. השפה, ותלוי באיזה גיל, גם תלוי מאיזו מדינה באים. זה לא קל, מאוד מאוד קשה. אבל אדוני השר, אני רוצה להתמקד, בשבוע שעבר, ביום ראשון, אדוני היושב ראש, היית צריך להשתתף, והיה כנס של ההסתדרות בכפר המכבייה, אני השתתפתי, ודובר הרבה על תעסוקה של העולים ושפה. ועד היום יש מחסור באולפנים. יש עולים חדשים, אדוני השר, שכבר הרבה זמן, אפילו חלקם ארבע-חמש שנים, ולא הצליחו ללמוד עברית. אין מספיק אולפן, אין מספיק מורים לעברית. זה לא יכול להיות במדינתנו, כי כדי להשתלב חייב שפה. וגם תעסוקה, הרבה ממש דובר. אבל היום הרי שאנחנו מציינים ביום עלייה, אני לא רוצה לקלקל את היום הזה, כל כך יפה, באמת מרגש את כולנו, אבל גם יש עולים ממתינים שלא עלו. והייתי רוצה בהזדמנות אחרת, אם זה לא היום, אדוני השר, שהקמת ועדה, בראשה עמד תא"ל כנפו, את ההמלצות שלו שמענו, אבל מה הסוף, מה יהיה? אני מדברת על העלייה מאתיופיה כמובן. מה יהיה? איך אנחנו מתקדמים? אם זה לא היום, אולי דיון אחר, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יהיה דיון בקרוב על חידוש העלייה מאתיופיה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הייתי רוצה לשמוע את זה. חוץ מזה, אני רוצה להגיד לכל החיילים, אני רואה שבאמת השתלבתם, הצלחתם, ואין יותר מזה משמח, אני גאה בכם. תודה על השירות שלכם. (מחיאות כפיים) << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> רק התייחסות קצרה. קודם כול, לגבי אולפני עברית, אני מאוד מופתע ממה שאת אומרת. אנחנו גם נבדוק. בסוף, את יודעת, אנחנו הוספנו במאמץ משותף, כדי לפתור את הבעיה הזאת, 20 מיליון שקל שנתי, כדי להכניס את כל מורי האולפנים לאופק חדש. חוץ מזה, האולפנים הפרטיים ממשיכים לעבוד. חוץ מזה, אנחנו מקימים אולפנים עם רשויות. חוץ מזה, הכנסנו HebrewByte, הכנסנו אונליין, עשינו המון המון דברים. הייתי שמח לקדם חוק עברית, ואנחנו עושים עכשיו איזושהי חשיבה משותפת בעניין הזה. חוק עברית, כדי שכמו שסל קליטה שמגיע על פי חוק, גם עברית תגיע על פי חוק בכמות יותר. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. הזכיר כאן המנכ"ל את כל הנושא של העברית לילדים, וגם אתה הזכרת את זה. זה נושא שאנחנו באמת צריכים להיות על. לגבי העלייה מאתיופיה, אני רק אתן ככותרת. אנחנו בעזרת השם נקים עמדה שתטפל, כמו בכל מדינה, הנושא של חוק השבות יקרה באתיופיה. חוץ מזה, אני אומר, הוועדה של הראל המליצה על ארבע אפשרויות, יש אפשרויות שאני יותר מעדיף, אפשרויות שאני פחות מעדיף. אני פתוח לכולן, ובלבד שזה יגיע באירוע קונצנזואלי. הדבר שראינו לאורך כל קבלת ההחלטות, ראינו חוסר וראינו עוולות שנגרמו. ואני לא מזלזל בכאב של מי שמדבר כאן, רק אני לא מתכוון לייצר עוד מכפלות של כאב ודברים אחרים. אני רוצה לייצר סדר, ואני רוצה שמדינת ישראל, לא בפופוליזם, תקבל החלטות. אני מוכן, אני בהכרח רוצה לעשות את זה עם שותפים מהאופוזיציה, אבל גם צריך שותפים מהקואליציה. יש לי קושי כרגע באזורים מסוימים בעניין הזה. הנה, אני אומר כאן, קבל עם ועדה, הוא הניח ארבע אופציות, אני פתוח לדיון. ישבו איתי נציגים מיש עתיד, נציגים ממפלגות אחרות באופוזיציה וגם בקואליציה. זה נושא שיכול להיסגר. נכון שהקשב במלחמה הקשה בהקשר הזה, עדיין יש זמן לפחות להניח מתווה ולהגיע להסכמות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק בעניין הזה אציין שהתפיסה שעלתה מצד חברים כאן בוועדה, גם מצידי, היא מעט שונה. אנחנו מבינים את הרצון לסיים אירוע שנמשך הרבה מאוד זמן. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא לסיים, לא לייצר עוולות ולא לייצר דברים אחרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, נכון, אבל - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אנחנו עושים דבר דומה היום עם ההחלטה של בני המנשה, גם היא קצת נתקלת בקשיים, אבל אנחנו מביאים החלטה סגורה. זה בדיוק אותו סיפור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, בסדר גמור. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> וכששאלו אותי, אתה מביא את החלטת בני המנשה? שאלו אותי יועצים עם עצה פוליטית, אמרו לי, אתה מאיר את הסוגיה של העולים? אמרתי, אדרבה, אני בעד להעיר כדי להגיע לפתרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אני אומר עוד פעם, הוועדה תתכנס בנושא הזה פעם נוספת בשבועות הקרובים. את המציאות שבה בסוף יש מקום אחד שממנו לא עולים לישראל, וזה אתיופיה - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני לא מכיר זכאי חוק השבות שנמצאים שם. אנחנו שולחים בקרוב משלחת שתבדוק את הנושא של תיגראי. יש חוק השבות, ומה שלא חוק השבות - - - יש לנו אחריות לקבלת ההחלטות, אני צריך לעמוד מאחורי ההחלטות האלה גם כשאחר כך ישב כאן יושב ראש ועדה בעוד חמש שנים ויבחן את ההחלטות שאני קיבלתי. כשישב הראל כנפו ובדק את ההחלטות, הבאתי בן אדם הכי פתוח, מכל כיוון, עם הרבה יושר ואומץ לב ציבורי, והוא הראה חוסר קוהרנטיות שיצר עוולות. אני יכול לתת שתי דוגמאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שנייה, מכובדיי. אני אומר עוד פעם, הנושא הזה יתברר ברצף של ישיבות. זה לא חדש. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> הוא נושא מורכב, צריך לטפל בו בצורה מורכבת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יתקיים בנושא הזה. זה אחד מנושאי המחלוקת בין הוועדה לבין המשרד והממשלה, וזה בסדר גמור. אנחנו נמשיך לברר את זה מתוך מטרה לחדש את העלייה מאתיופיה. מכובדיי, אנחנו ממשיכים הלאה. אני רוצה לבדוק, האם נמצאים איתנו ס. י., ע. ר., ו-ש. ב, חיילי מילואים? הם חיילי מילואים שמוכרים כחיילים עולים. אני רק אציין שפה הוועדה עשתה עבודה מאוד גדולה, וצריך לזקוף אותה גם לזכותו של היושב ראש הקודם, עודד פורר, לחדד את הצורך להתייחס לחיילים העולים גם במילואים ולא רק במערכת של הסדיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנאמר, אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים ואבינו שבמילואים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, זה נכון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר לך, אדוני היושב ראש, שלפני שבוע קיימנו אירוע מאוד מרשים של מילואימניקים עולים שתרמו במלחמה הזאת וחלקם נפצעו קשה. זה אירוע מכונן שהתוצאה שלו הייתה שיש הרבה מאוד צרכים לעולים שחלקם הם בודדים כאן. הם תורמים הרבה למדינה, וצריך לדאוג להם גם כאן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש פה רצף דיונים בוועדה, לדעתי הבא קבוע לעוד כמה שבועות, בדיוק סביב הנושאים האלה. בבקשה. << אורח >> ע. ר.: << אורח >> שלום, אני ע. .ר., אני לוחם בחיל ההנדסה. בסדיר השתתפתי במבצע צוק איתן בתור חייל בודד, אני חושב שזה עשה הרבה צער לאמא שלי. אתם העליתם את זה שמאוד חשוב להכיר תודה גם להורים, ובאמת שזה חשוב. ב-7 באוקטובר 2023 הוקפצנו, כי אנחנו ביחידה אופרטיבית, הייתה לנו זכות מאוד גדולה להילחם בכל הזירות. אני קצת מתרגש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם אנחנו. (מחיאות כפיים) << אורח >> ע. ר.: << אורח >> כי בדרך כלל אני משחק אותה קצת קשוח, זה קצת לא לעניין, אני מצטער. הייתה לנו זכות גדולה להילחם גם בעזה, גם בלבנון, ושוב פעם בעזה, ואם נצטרך, שוב פעם ללבנון. אני חושב שרוב החבר'ה שלנו, עברנו את ה-400 יום במילואים, ואני חושב שאנחנו מוכנים לטחון עוד 400 יום אם נצטרך, כי זה חשוב מאוד. יש לי כן מסר להעביר, בגלל זה אני קצת מתרגש, כי אני חושב שהשאלה שחזרה הכי הרבה בסדיר שלי היא: אחי, למה עלית? למה התגייסת בכלל? הייתה לך אופציה להישאר בצרפת, חיים טובים שם. אני חושב שהתשובה היא מה שעניתי להם תמיד, התשובה היא בשאלה – שקראת לי אחי, ועל זה שווה להילחם. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. << אורח >> ע. ר.: << אורח >> ואני אומר את זה מתוך כאב, כשאני רואה את הפילוג שיש לנו בחברה, באמת שזה דבר שעוצר את העלייה. ולא רק זה, אני חושב שלצערנו, האויב שלנו יודע טוב מאוד להזכיר לנו את זה שאנחנו אחים. הוא לא מבדיל מי ימין, מי שמאל, מי דתי, מי לא, מי מתגייס ומי לא. הטילים, הסכינים והכדורים שלהם לא מבחינים. אם אנחנו נזכור שבאמת אנחנו אחים ונתנהג ככה, לא יוכלו עלינו. (מחיאות כפיים) << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אשריך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים. ברשותכם, אני רוצה לפנות לסא"ל דוד הרוש. אלה לא דרגות חדשות, נכון? אתה תמיד פשוט בא על אזרחי. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> דרגות במילואים, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דוד מרכז את כל הנושא של הליווי של החיילים הבודדים במילואים. זה מהלך חדש, אפשר לומר, בתוך המלחמה הזו. בבקשה, דברים קצרים שלך ונמשיך הלאה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אדוני היושב ראש, יש לנו 8,355 חיילים בודדים שהוכרו במלחמה, מתוכם, מאות חזרו ב-7 באוקטובר להתגייס לכאן ועשו את השליחות לעלות על מטוס ולהגיע להילחם, רובם הגדול הם גם לוחמים. גם במסגרת הוועדה ובכל השנתיים האחרונות הכרנו את כל התהליך הזה של חייל בודד בשירות המילואים, הרבה תהליכי הכרה. אנחנו עושים תוכניות לעשות מיצוי זכויות, גם בשפות השונות שהם דוברים, גם לעשות להם בקרוב יום סידורים, לכל החיילים הבודדים במילואים, עם משרדי הממשלה, לסייע להם שם גם עם ביורוקרטיה, גם להביא להם תעסוקה, ועוד כמה תוכניות שבאמת נסייע להם, לשלב אותם ולחזק את הקהילתיות. תודה לחיילים שהגיעו לכאן ותודה לכם על המעמד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. אני רק אומר, עוד פעם, לא נפתח את הנושא, אבל סא"ל דוד נמצא פה בוועדה לא מעט, כי אנחנו מקיימים סדרת דיונים בנושא של חיילים עולים בתוך הסדיר ובמילואים, ומטבע הדברים, המעטפת של הסדיר היא יותר הדוקה. החייל נמצא רוב זמנו בצה"ל ובמילואים, אנשים נמצאים בין האזרחות למילואים, וזה תחום שלא היה מפותח דיו עד פרוץ המלחמה האחרונה, ויש כאן מעשים גדולים שנעשו, ועדיין ישנם פערים גדולים שצריך לסגור. צריך לזכור שחלק מהחיילים שהיו עולים בסדיר לאו דווקא נמצאים כאן בארץ כרגע, חלקם חזרו לחו"ל, חלקם לומדים בחו"ל, ולכן יש פה הרבה מאוד שאלות של מה מעטפת התמיכה שאנחנו מציעים, והוועדה תמשיך לעסוק. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני רק אגיד. בסוגיה הזאת משרד הביטחון צריך להיות כאן, צריך להיות נוכח, לא צה"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דוד ממשרד הביטחון. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא צה"ל, משרד הביטחון. וצריך לעשות כאן דיוני עומק, כי אני חושב שבאמת, פתחנו מוקד, עשינו דברים משותפים, עשינו דברים חשובים ומשמעותיים. כשאני פגשתי את ההורים, בין אם אלה ההורים מדרום אפריקה - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הוא פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף אנחנו נשמע אותם. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> - - בין אם אלה הורים בלונדון, בין אם ממקומות אחרים, להיות הורה, בטח הורה למילואימניק, אבל גם להורה סדיר, בתקופה הזאת של המלחמה, זה אירוע אחר לגמרי. יש לנו פה חובה והזדמנות לשדרג את הטיפול בעניין הזה. ואני אומר, אותו כנ"ל לגבי הורים עם חיילים בודדים פצועים, ואותו כנ"ל לגבי משפחות שכולות. ויש כאן סוציואקונומי אחר בין קהילות כאלה ואחרות. כשאני פגשתי, הזכירו כאן את קהילת יוצאי אתיופיה, הם כבר מזמן לא עולים חדשים, אבל הסוציו משפיע בעוד הרבה הרבה מקומות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מאוד. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> היו בתים שהתקשרתי ללשכת ראש העיר וביקשתי שייכנסו לשם. יש לנו המון המון מה לעשות. אני לא אומר את זה כביקורת, אבל זה נושא כואב, שצריך להגיד את הדברים בטונים הנכונים, כי הדברים מחייבים אותנו להשתפר. אני הצגתי את זה כפער כי אני רואה את עצמי בסוף אחראי על העניין הזה גם אם זה לא לגמרי תחת אחריותי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, אדוני השר, ואנחנו נמשיך לעסוק בנושא כוועדה. ברשותכם, לפני שניגש למשטרת ישראל, אנחנו נשלים את הצד הזה של הצבא, ואני מבקש לעבור למתנדבי חוץ לארץ ולבוא ולומר שמתנדבי חוץ לארץ זה איזשהו פרק קצת עלום מבחינת החברה הישראלית. החברה הישראלית, מאוד קל לה לקטלג, חיילים עולים, חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי. התופעה הזאת של מח"ל, שהיה לה חלק גדול בהישגי מלחמת הקוממיות, ואני לא אכנס איתך לוויכוח על שמה של המלחמה הנוכחית, אבל במלחמת העצמאות, מלחמת הקוממיות, מתנדבי מח"ל היו שותפים באמת בהכרעת המערכה, ומאז - - - << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> היו לה שלוש שמות. גם השחרור, גם הקוממיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ותראה, לא היה ויכוח פוליטי על השם. אולי היה צריך ללמוד משהו על העניין הזה, אבל לא נכנס לזה היום. אבל אני רוצה לומר שבאמת למתנדבי חוץ לארץ יש יד ורגל באמת בכל הפעולה ההירואית של צה"ל לדורותיו, וגם במלחמה האחרונה. מכיוון שחבר הכנסת מיכאל ביטון צריך לצאת עוד מעט לדיון - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> דילגת עליי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, עוד לא דילגתי על אף אחד. יש נשיאות ב-12:00. יש מקום שטוב לשבת בנשיאות, ויש מקום שאפשר לוותר על הנשיאות. חבריי, הכול בסדר. תבקשו משר הביטחון לבטל את ההחלטה על סגירת בג"צ, וב-12:30 אני לא צריך את החדר. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> גל"צ, לא בג"צ, אבל זה יצא ממך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, כי הנה, אני צודק, אני יודע מה עומד מאחורי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יצא לך טוב. בג"צ את גל"צ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את גל"צ אתם רוצים, את בג"צ אתם רוצים, רק את הבד"צ אתם לא רוצים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מי משרת את מי אבל, בג"צ את גל"צ או גל"צ את בג"צ? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בד"צ קיבל פטור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם רוצים להרחיב את הבד"צ, לא לסגור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו ביום חגיגי. חברים, אני רוצה קודם שנשמע את ס. מ. מאנשי מח"ל, אני מבין שגם אביו נמצא פה. חבר הכנסת מיכאל ביטון ביקש לדבר, נשמע את טטיאנה, יבגני, לכולם נגיע. אבל בואו נתחיל עם מח"ל. בקצרה. << אורח >> ס. מ.: << אורח >> שלום לכולם. 44 חיילים בודדים בסדיר ובמילואים לקחו את החיים בעצמם מאז 7 באוקטובר. חיילים בודדים שחזרו למדינה שלהם לא מקבלים כלום. אחרי שבעה חודשים בעזה, שלושה שבועות אחרי זה, יצאתי, והממשלה רצו להעיף אותי מהמדינה כי נלחמתי כל השירות שלי, וגם במילואים, בוויזת סטודנט, וגם חתמתי עוד זמן, הם עדיין רצו להעיף אותי בגלל הוויזה. השינויים הם לא בשבילי, הם בשביל האנשים שאין להם את מערכת התמיכה שאני זכאי לה. אם יש אפילו סיכוי קטן שהשינויים האלה יכולים להציל לפחות חיים של אדם אחד, אני מקווה שאתם תטפלו בבעיה הזו כמה שיותר מהר. כי התאבדות אחת, במיוחד של מישהו שעזב את הכול בשביל מדינת ישראל ובשביל כל היהודים בעולם, זו התאבדות אחת יותר מדי. אנחנו יכולים לעצור את זה רק עם העזרה שלכם. אני גם רוצה להגיד שאמרנו את זה לעמיחי שיקלי לפני שנתיים, והוא לא אמר כלום, הוא לא עזר לנו, הוא אמר, הכול בסדר, ואז יש 44 אנשים שלקחו את החיים. הוא בושה למדינה ולממשלה. זהו, תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה על הדברים המטלטלים והקשים, וזאת חובה של כולנו לשים את הלב לאתגר האדיר הזה. הסוגיה שאתה העלית, שנוגעת מאוד למתנדבי מח"ל, היא נוגעת גם לחיילים שנשארים כאן, הם חיילים בודדים, אבל היא נוגעת לאנשים שחוזרים לארצות שמהן הם הגיעו, זו סוגיה מאוד מאוד כבדה ומטרידה, ואנחנו נעסוק בזה. אנחנו נזמין אותך, בין אם בזום ובין אם אתה תוכל להגיע, ואנחנו נשמע את הדברים שלך בקשב מלא ונעסוק בזה. חבר הכנסת מיכאל ביטון ביקש להתייחס לנקודה הזו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבא שלו בזום? אפשר לתת לו שתי דקות ואז אני אתייחס? אני רוצה לכבד אותו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נמצא איתנו בזום, כן. בבקשה, מוריס. << אורח >> סימון מוריס: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה רבה על זמנך, אדוני היושב ראש. ותודה לשר העלייה, הקליטה והתפוצות, ידידי היקר אופיר סופר, לחברי הוועדה, חיילים, ולחברי המיוחד מיכאל ביטון. שמי סיימון, ס. מ, אני מאוסטרליה, ואני האב הגאה מאוד של בננו, סמ"ר ס. מ., ששירת באומץ את מדינת ישראל בחרבות ברזל, וכחייל מתנדב מח"ל בגבעתי, גדוד שקד, בעזה ומחוצה לה. אני מתנצל על האנגלית שלי ועל הקראת הנאום באנגלית, אבל העברית שלי פשוט אינה מספיק טובה. לבני, שיושב עכשיו ליד השולחן שלך, תודה שהסכמת להיות היום בכנסת ושאפשרת לי לדבר על נושא שקרוב מאוד לליבך ולליבם של חבריך. אני מודה לך באופן ציבורי על העוצמה והאומץ שלך ועל שירותך האדיר למדינת ישראל. אתה הגיבור שלי, גיבור אמיתי בעידן המודרני שלנו. חיילים בודדים, מתנדבי מח"ל, מתנדבים שנמצאים לבד ומפוזרים כעת ברחבי העולם, הם השבט האבוד של צה"ל. הם זקוקים לכם כפי שאתם נזקקתם להם, זו הסיבה שאני פונה אליכם היום. ב-1918, סבא רבא רבא שלי ושלושת אחיו היגרו מצפת לאוסטרליה, למקום הרחוק ביותר בעולם מישראל, משפחתנו לעולם לא תדע מדוע. 111 שנים וארבעה דורות מאוחר יותר, בננו הצעיר, שהיה אז בן 20, לאחר שסיים את לימודיו במאונט סקופוס קולג' במלבורן, אוסטרליה, קיבל את ההחלטה האמיצה להתגייס לצה"ל דרך תוכנית מח"ל. בננו, כמו מאות אחרים כמותו מכל רחבי התפוצות, מקבלים את אותה החלטה וממשיכים לעשות זאת גם עכשיו, עד עצם היום הזה, שבו אנחנו מוקירים את מסגרות העלייה הנהדרות שעודדתם. תודה. הם הולכים אחרי החלומות שלהם. כמו הרצל, מי שחלום חלמתי. הם מלאים בתשוקה, רצון, עוז ואומץ לשרת את ישראל בדרך זו ולתרום תרומה משמעותית לביטחון של מדינת ישראל. עבור אשתי, שיושבת איתך בחדר היום לצד בננו במליאה, ועבורי, ההחלטה והנחישות של בננו להתגייס מילאו אותנו בגאווה ובפחד כאחד. עודדנו ותמכנו בו ללכת אחר חלומותיו, וזה בדיוק מה שהוא עשה. "מי שחלם גבעתי, מי שנשם גבעתי". אני לא כאן היום בשביל בננו, אנחנו מבורכים, הוא מבורך. יש לו את מזל האהבה, מזל הדאגה, והורים שימשיכו לתמוך ולהעשיר את חייו ללא גבולות בזמן או בדאגה. הוא בר מזל, אנחנו בני מזל, הוא עשה עלייה, הוא הילד המאושר בעולם. לעומת זאת, היום, ובמשך השנתיים האחרונות, עמדתי למען אלה שאין להם קול, ללא פורום להעלות נושא, ללא אוזן קשבת וללא כתף להישען עליה. אני כאן למען הרוב הדומם שמפוזר כעת ברחבי העולם. תוכנית מח"ל החלה לפעול ב-1947. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) מר מוריס, יש לנו זמן קצר מאוד, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) מוריס, יקירי, תן לנו את ההמלצות לפעולה, בבקשה, את הציפייה הסופית לפעולה בסוגיה הזו. << אורח >> סימון מוריס: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) אוקיי. צרו סביבה שלא רק מטפחת את המתנדבים האלו, אלא כזו שיוצרת פלטפורמה להמשך, לאחר סיום השירות, בכל מקום שבו הם נמצאים. הבטיחו כי הקשר הוא תכוף ומתמשך, זה יאפשר להם להשתתף, והקצו אדם שאחראי עליהם, שמנהל אותם ואחראי להם, אדם ספציפי, מחלקה ספציפית ושר ספציפי, הכול ממומן מראש למען הדאגה להם. תפנו אליהם ותשאלו אותם אם הם בסדר. אף אחד מילדי מח"ל שחזר לארץ מולדתו בצד השני של העולם לא שמע מישראל, אף לא פעם אחת. לא מכתב, לא מסר, שום דבר. תכירו בהם על השירות שלהם, הם מלכים מהמעלה הראשונה, הם חיילים מלכים. תודו להם, תכירו בהם, רכזו את בסיס הנתונים וקבלו מידע מדויק עליהם, כי אין לכם אחד כרגע, ותנצלו את ההזדמנות של הפרטים הנדירים והאצילים האלו כדי לקדם הסברה - - - אסיים באמירה, אל תשאירו את מתנדבי מח"ל האצילים האלו לבד, שזה בדיוק איך שהם עכשיו. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה רבה, תודה לך על המחשבות החשובות והמסר המאוד חזק שלך. (נושא דברים בעברית:) אני כבר אומר, מייד נשמע את חבר הכנסת מיכאל ביטון בקצרה, ואחריו את יבגני שצריך לצאת לנשיאות, חבר הכנסת סובה. אני רק אציין שהוועדה תקיים בקרוב דיון מיוחד על תוכנית מח"ל, אני אומר את זה כאן לנציגי הצבא. נקיים דיון יותר מעמיק על נושא מח"ל. יש 600 מתנדבי מח"ל, קבוצה מאוד גדולה בשנה הזו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ובוגרי מח"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר. מיכאל, אני לא נכנס עכשיו לדיון הזה, כי אנחנו ביוזמתך וביוזמתנו נקיים דיון בשבועות הקרובים וניתן לצבא להתכונן לנושא הזה, למשרד העלייה לחשוב על הנושא הזה, ונקיים דיון מיוחד בעניינם של חיילי מח"ל ויוצאי מח"ל שחוזרים לתפוצות. חבר הכנסת ביטון. ברשותך, חברת הכנסת מזרסקי, חבר הכנסת סובה צריך להגיע לנשיאות, הוא ואז את, בסדר? בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) ראשית, אני רוצה להודות לכם, מוריס, סיימון וסוני על העלאת הסוגייה של מח"ל. כמו שאמרנו, השר ואני מבטיחים לעקוב אחרי זה, ולא נוותר עד שאנחנו שנביא פתרון מקיף לטיפול בבוגרי מח"ל בזמן השירות בצבא, במילואים, ולאחר שהם חוזרים לקהילות שלהם. (נושא דברים בעברית:) היושב ראש, אני רוצה לפרגן לך ולשר על שיח מכבד של שותפות בין כנסת לממשלה, כולל זה שיש יכולת לשים את מה שבמחלוקת ולא מטופל, אבל מילה טובה במקום וביקורת ותוכנית עבודה משותפת. אני גם מרגיש קצת עולה חדש. זה היה כמו נאום של עגנון בנובל מתוך העלייה הציונית לירוחם. דומה הייתי על עצמי בלילות כאילו נולדתי באחת מעיירות הגולה, בווארזאזאת, במרוקו, בהרי האטלס, שם קבורה סבתי ועלו הוריי ואחיי. אני גם עולה חדש, וניהלתי עיר של עולים חדשים. העלייה היא הדבר הנפלא ביותר והיפה ביותר בחדר, וגם הכואב ביותר. עלייה זה שבר. מעמד משפחתי, מעמד כלכלי, שפה, התקבלות, גזענות, בעוונותינו. אני רוצה לנשק אתכם ולהגיד לכם כל הכבוד, לחיילים וללוחמים, ולהגיד: לא גמרנו את העבודה. מספיק שנשים את האצבע על קליטת החיילים בצבא, העולים מאתיופיה. השכיחות בכלא יותר מדי גבוהה. יש צעירים וצעירות אתיופים שהגיעו לקצונה, ואנחנו לא קולטים נכון בצה"ל את החיילים האתיופים, אני אומר את זה חד וחלק. אנחנו לא פותחים את השערים לגיור מהיר ופשוט בצה"ל. 100% מהחיילים היו צריכים להתגייר. הדור הבא היה מתחתן עם בנינו ובנותינו בפשטות. כל עולם הגיור לא מבוצע טוב, לא ממומן טוב ולא שלם. ויש עוד בעיות. בעיית מח"ל נופלת בין הכיסאות. יש תוכנית צבר, יש תוכניות אחרות, המערך הכוללני מטפל טוב. אנחנו רוצים תוכנית כוללנית של משרד הביטחון, צה"ל, עלייה, תפוצות, סוכנות לליווי מתנדבי מח"ל, מהיום שהם חיילים עד היום שהם בני 70 בבית, עם תוכנית לקשר, מה שלומכם, מה המצב הנפשי, אתם צריכים טיפול נפשי בחו"ל? יש לנו בשבילכם, אתם לא לבד. אתם נתתם את החיים למדינה, אנחנו ניתן לכם את החיים. קיבלתי ממך, היושב ראש, את ההתחייבות לדיון פולו אפ על מח"ל, ממוקד, ארוך, שם נעשה את העבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ואנחנו ממשיכים. << מנהל >> (היו"ר טטיאנה מזרסקי, 12:00) << מנהל >> << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה לשר. בקצרה, ותודה לטטיאנה שנתנה לי לדבר לפניה, כי אני באמת יוצא לנשיאות. אני רוצה להגיד שני דברים, וגם לשר, ואמרתי לך גם באופן אישי. לפני שאני אגיד לך, אני רוצה להגיד לכם תודה, לכל החיילים פה בחדר, חיילים בודדים, בסדיר, במילואים, תודה ענקית. אתם לא רק הגיבורים שלנו, אתם הפסיפס של החברה הישראלית ושל העם היהודי. אני אחד שעלה בגיל 16 ונמצא בארץ 28 שנה. תמיד ביום עלייה אני אומר, מי שלא מכיר את העם היהודי, הוא לא מבין שהעם היהודי הוא שונה. יש קהילות שונות לגמרי, אבל מה שמאחד אותנו זו היהדות שלנו, זה חוק השבות, שלפי החוק הזה כולנו עלינו למדינת ישראל, וזו אהבה לציונות. כי אין לי הסבר אחר לחייל בודד שהחליט לעשות את המעשה, להגיע מקצה העולם ולשרת בצה"ל, לתרום לחברה הישראלית, למדינת ישראל, ובסוף גם למעשה, חלילה, כן? לצערי, יש לנו הרוגים, כמו שנאמר פה, גם לשלם את המחיר הכי יקר על כולנו. לכן אתם בעיניי לא רק גיבורים בזה שאתם נלחמים ומשרתים, אלא גם גיבורי הציונות של ימינו. אני מבקש מהשר, אמרתי לך את זה גם בארבע עיניים וגם בשיחות פרטיות, לא מספיק רק לחבק, גם צריך להיות זהיר באמירות, ברעיונות. ויש לא מעט אנשים שגם עלו לפי סעיף הנכד של חוק השבות, ויש אנשים שמוכנים לתרום, ומצד אחד אי אפשר לחבק ואחר כך לתת ראיון ולהגיד: אני רוצה לעשות שינוי בחוק השבות, כי זה לא הולך ביחד, וזה פוגע באנשים, ואני יודע שזה פוגע באנשים, כי גם אני שומע מאנשים את הטענות. לכן אני מאוד מבקש שהאמירות יהיו מאוד זהירות, במיוחד כשמדובר בגוונים שונים של העם היהודי, והוא שונה, ויש התבוללות, ואני מסכים עם הטוענים שאנחנו חייבים להילחם בהתבוללות, ויש גם דרך להקל על הגיור, כמו שאמר חברי מיכאל ביטון, ויש גם דרך לשלב אותם בחברה הישראלית. אבל כולנו צריכים להתאחד סביב חוק השבות, שהוא בעיניי דבר טוב שעובד כבר 70 שנה, ובזכות החוק הזה גם קיבלנו את החיילים הגיבורים, חיילים בודדים שמגיעים, ואולי יום אחד גם המשפחות שלכם יבואו ויעשו את העלייה למדינת ישראל. שוב, אני מודה לכם מקרב לב, אני מאחל לכם המשך שירות טוב, ותגנו על המדינה, ואתם הציונים האמיתיים. ואני מקווה באמת שאנחנו נוכל להתעלות על המחלוקות ובאמת לסייע כאן בשיתוף פעולה, לפחות בוועדה הזאת, שהיא מייצגת ועובדת מול משרד העלייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה לחברי הכנסת, תודה לחבר הכנסת, סגן יושב ראש הכנסת, יבגני סובה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תן לה לדבר מהכיסא הזה, מה יש לך? בוא לפה, גלעד. << מנהל >> (היו"ר גלעד קריב, 12:03) << מנהל >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מיכאל, תקשיב, המחשבה שאתה יכול לחולל מהומה בכל מקום - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אין על מיכאל. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> כשלקחנו איתנו את מיכאל ביטון לאוסטרליה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא היה ערני בלילה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> היינו נפגשים כל לילה ב-3:00 בגלל הג'ט לג. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טטיאנה, בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לנו דיון חגיגי היום. יש הרבה סוגיות שהייתי רוצה להעלות, אבל יש דיונים ייעודיים לכך, והיום זה המקום, וזה הפורום, וזה הזמן להודות, להודות קודם כול לעולים עצמם, שקיבלו החלטה אמיצה, גם לבנות את הבית החדש בישראל וגם לשרת את המדינה, לתרום למדינה. ואני גם רוצה להודות לכל מי שלוקח חלק פעיל בקליטה ובשילוב העולים החדשים במדינה, גם למשרד הקליטה. אתם עשיתם הרבה דברים חדשים בשנתיים האחרונות, ואני באמת רוצה להודות לכם. אני רוצה להודות כמובן לסוכנות היהודית. בעצמי הייתי פעם עובדת של הסוכנות וניהלתי תוכנית בבית ביחד, ששילבה ועשתה שילובים קהילתיים בין עולים לוותיקים. אני רוצה להודות לנפש בנפש, לעמותות והארגונים, לעמותת יד לעולים, להתאחדויות ואיגודים לשילוב תעסוקתי של העולים, גם של מהנדסים ואדריכלים. אתם, משרד הקליטה, הקמתם רשות לקליטת עובדי מערכת הבריאות, בעלי מקצועות הרפואה, שזה מאוד מאוד חשוב, יחד עם הוועדה קידמנו את הנושא, ואני ממש גאה שעכשיו רופאים שאנחנו כל כך צריכים אותם משתלבים בדרך יותר מהירה במדינת ישראל, באמת תודה רבה לכם. אני רוצה להודות לצבא שיודע לקלוט ולשלב עולים ולקדם לתפקידים משמעותיים בצבא, במערכת הביטחון, באמת תודה לכם. תודה לרשויות המקומיות. אתה כאן, רומן, אנחנו ידידים כבר הרבה שנים, אני שמחה שאתה עומד עכשיו בראש הוועדה של השלטון מקומי לקליטת עלייה. אתה מכיר את הנושא ואתה מקדם, ואפשר לקדם הרבה פרויקטים לשילוב עובדים ברשויות המקומיות. הראשונים שמלווים את העולים ונותנים שירות וליווי פרטני, והרבה תלוי במי שפוגש את העולים בערים, במקומות, זו קליטה ישירה ובמסגרת התוכניות. כמובן, אני רוצה להודות לישעיהו, מייסד ומנהל תוכנית נעל"ה. אתם הבאתם כל כך הרבה צעירים מצוינים שהגיעו להישגים מרשימים במדינה. תודה לכם שאתם לא מרפים וממשיכים להשקיע, והמדינה צריכה להשקיע תקציבים ולשבור את המכסות ולהרחיב את התוכנית. אתם יודעים גם לדאוג לתלמידים וגם לבוגרים של התוכניות. תודה רבה לכם, אני מצדיעה לתוכנית נעל"ה, ומאחלת בהצלחה לכל הבוגרים ולתלמידים החדשים שעכשיו לומדים, וייכנסו גם לשנת הלימודים הבאה. ועדת הכנסת עשתה דברים רבים. ישעיהו רצה להוסיף שאני בעצמי בוגרת התוכנית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז יש לך נציג בכנסת, מה אתה צריך? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לעולים הצעירים. אני עליתי לארץ בגיל 17, ב-1993, חמש שנים הייתי לבד בארץ. הייתי במצבים מאוד מאוד שונים, ולפעמים אנשים שלא הכרתי אותם בכלל נתנו לי כתף וחיבוק. הגעתי לארץ הראשונה בין כל קרובי המשפחה שלי. ואני רוצה להגיד לכם, תדעו שיש לכם מי שיכול לדאוג. אני מזמינה אתכם גם לפנות אליי, לחברי כנסת אחרים. אנחנו נשמח לעזור, לסייע, גם מבחינה מערכתית וגם באופן פרטני. אפשר לפנות אלינו גם במייל וגם ברשתות החברתיות. אני מאחלת לכם בהצלחה, תדעו ותראו בנו שליחים שלכם, מי שיכול לדאוג לכם. מאחלת לכם בהמשך דרככם הישגים ובריאות והצלחה בכל מה שאתם מתכננים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מזרסקי. חברים, אין לנו עוד הרבה זמן, אנחנו גם נזכיר את כל מי שמשתתף איתנו. אני מבקש עכשיו מהדוברים הבאים באמת לקצר מאוד. נמצאים איתנו פה חברי גרעין צבר. אני מבקש לפנות ל-ל. ל. שאיתנו להציג. השר בעוד דקות אחדות יצטרך לעזוב, אני מנצל את ההזדמנות להודות לו, ואנחנו נמשיך בדיאלוג ובעשייה המשותפת. בבקשה, ל. ל. << אורח >> ל. ל.: << אורח >> נעים מאוד, ל', בן 29. אני אגיד תודה ענקית על הזכות להיות כאן ולשמוע גם את החברים שנמצאים בשולחן. אני אומנם נולדתי בארץ, רוב שנותיי גדלתי בארצות הברית, בסן דייגו, בקליפורניה. להתגייס תמיד היה החלום, ככה חונכתי, ככה גדלתי, ובאמת שבוע אחרי סיום התיכון עליתי לארץ יחד עם תוכנית גרעין צבר, צופים גרעין צבר, ביולי 2014, ממש עם מבצע צוק איתן. גרתי בקיבוץ ניר יצחק, קיבוץ שקיבל משמעות עמוקה יותר לאור אירועי 7 באוקטובר. בנובמבר 2014 התגייסתי לצנחנים, לוחם, מפקד, המשכתי לקצונה, עשיתי הסבה ליחידות אחרות. כבוד השר נגע, אבל באמת צעירים שמבצעים כאן לימודים נשארים, ואת התואר הראשון ביצעתי במסגרת מלגה שקיבלתי ממשרד העלייה, משם המשכתי לתואר שני גם במוסד ישראלי. ולי חשוב, אני אהיה ממש ממוקד, המסר שהכי חשוב לי הוא התוכניות שבאמת מלוות אותנו. כי לעלות לארץ זה חלום של כל עולה שיושב כאן, אבל התוכניות האלה בסוף מבינות את ההקשר. וגרעין צבר, שליווה אותי מהרגע שעליתי לארץ, עוד בתקופה שהיינו בארצות הברית, כשעשינו את הסמינרים, להביא אותי למדינה, להכיר לי את המדינה, לחבר אותי רגע לאיפה שאני נמצא. כי בסוף, לתת לי יום סידורים בתור חייל בודד זה חשוב, אבל כשאני מגיע לבנק ואומרים לי: לא קבעת תור, תבוא פעם הבאה, והם לא מבינים שיום הסידורים הבא הוא בעוד כחודש, יש לי תוכנית שיודעת ללוות אותי. אני אגיד שאחריי גם אחי עשה עלייה במסגרת גרעין צבר, גם אחותי, במסגרת גרעין צבר, ולפני כשנתיים, שלושה מתוך ארבעה אחים, הוריי החליטו גם להגיע לארץ יחד עם אחי הקטן שגם נולד בארצות הברית, והם גרים כאן. ואני אסיים בלהגיד שעלייה זה מידבק. כשהחוויה טובה, וכשאנחנו חווים את המעטפת של עם ישראל ואת האחדות, זה מידבק, ואנחנו מביאים אנשים נוספים איתנו. באמת תודה ענקית על הזכות לדבר כאן. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, הדברים מאוד מרגשים. ואני אזכיר שנמצאים איתנו גם ק. ס. וע. ש. ומ. ק. אני מצטער שאני ככה אומר, ואנחנו מאוד מעריכים שאתם פה. אנחנו עתידים לקיים גם דיון עם הנהגת תנועת צופים עולמי על גרעיני צבר, לראות איך אנחנו מחזקים את המגמה הזו, אפרופו המהלכים המשולבים עם משרד העלייה והקליטה. משרד החינוך צריך להיות שם כמי שאחראי על תנועות הנוער, הצבא. והנה דוגמה לנושא של ישראלים חוזרים. אפשר להחזיר ישראלים לארץ אם משקיעים בזה באופן אסטרטגי, ויישר כוח ותודה לכל אנשי צבר. אני מבקש לפנות לרפאל, איש השומר הצעיר, שמייצג כאן את תנועות הנוער הציוניות בתפוצות. הוא יאמר את דברו, אחרי זה נשמע את ראש עיריית יוקנעם שמייצג את הרשויות המקומיות ואת השלטון המקומי. בבקשה. << אורח >> רפאל טורקניץ: << אורח >> שלום לכולם, קוראים לי רפאל טורקניץ, אני חבר תנועת הבוגרים של השומר הצעיר. אני מנהל היום תוכנית של דרך רביד על שם רביד כץ, שנרצח בהגנה של הבית שלו בניר עוז, ואני גם בחרתי לעבור לגור בניר עוז ביחד עם 50 חברים מהתנועה. אני הצטרפתי לתנועה כשהייתי בן שמונה, ולפני חמש שנים עליתי לארץ בליווי התנועה. אני לא יכולתי לדמיין שאז אנחנו נהיה בסיטואציה הזאת, של מלחמה, והיום אני גר בקיבוץ הזה, שמסמן בדיוק את הזוועות של 7 באוקטובר, אבל גם לצד החוזק של העם שלנו, של העם היהודי. במקום הזה רבע מהקהילה נרצח או נחטף, אבל כל השאר שרדו בגבורה אדירה. בתנועה, כל החיים שלי שמעתי ולמדתי שישראל היא סמל לדמוקרטיה במזרח התיכון ולביטחון לכל היהודים, וגם בתנועה חונכתי על החשיבות של המדינה הזאת, ובתנועה ראיתי איך אנחנו יכולים ללמוד מהעבר כדי לבנות עתיד טוב יותר. אני בוחר היום לגור בניר עוז ולעסוק בחינוך עם תקווה שהעתיד כאן יכול להיות שונה. במסגרת התפקיד שלי במפלסים נתיב, ארגון שהקימה תנועת השומר הצעיר, אני מלווה מדריכים חברתיים בקיבוצים שנמצאים בתהליך של שיקום. אני פוגש מדריכים צעירים שעוזבים את ביתם מכל רחבי הארץ, ועוברים לנגב המערבי, עוברים כי גם הם מאמינים בעתיד הזה ומחזיקים אמונה שבחינוך החברתי, במפגש בלתי פורמלי, יש מקום לשיקום, לריפוי, לקשר אמיתי, שהם יכולים גם לשנות משהו כאן, אם זה בחניך שמחפש הקשבה או בחברה שמחפשת כיוון. אני גאה מאוד לעמוד כאן היום כחבר תנועת השומר הצעיר, ולדעת שיש לי הרבה שותפים בבניית העתיד הזה שימשיך לאפשר לכל יהודי בעולם לעלות ולהרגיש ביטחון ושייכות אמיתיים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יישר כוח. אתם התזכורת שאפשר גם לעלות בתוך מדינת ישראל, לעלות לנגב המערבי ולסייע בשיקום. יישר כוח לגרעין ד' של קיבוצי תנועת הבוגרים. חזק ואמץ ברוח סיסמת התנועה. מכובדיי, אנחנו ממשיכים. חברינו אנשי משטרת ישראל, ממש בקצרה. ק. ר, י. י. א, א. י, קמב"צית, קצינת ימ"ק, מ"פ ברקת במג"ב, בבקשה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> דקה לכל אחד בבקשה. << אורח >> ק.ר: << אורח >> עליתי לארץ בשנת 2015 דרך תוכנית סלע. הייתי מספר חודשים באולפן, התגייסתי למג"ב ישר, דילגתי איכשהו על מחווה אלון, למרות שלא ידעתי מילה בעברית. לאחר מכן, לקראת סוף השירות שלי, יצאתי לקורס קצינים, השתבצתי בעיר העתיקה בירושלים, שירתי שם מספר שנים. יצאתי ללימודי תואר ראשון מטעם המשטרה, סיימתי את התואר הראשון באוניברסיטה העברית בהצטיינות. כרגע אני תכף מסיימת תואר שני, משרתת עדיין במג"ב ירושלים, גאה מאוד לשרת דווקא בעיר בירה. אני רוצה לומר באמת תודה. מתחילת השהות שלי פה באמת הרגשתי עטופה, לא היה חסר לי כלום, מכתף תומכת ועד מיטה שהייתה חסרה לי בבית ועד עזרה כספית. וחשוב לי גם לציין שהאחים הקטנים שלי עלו בעקבותיי, ואחותי גם שירתה במשטרה במשטרת ראשון לציון. כמו שאמרת, זה באמת מידבק, ותודה על החוויה החיובית. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איזה יופי, נהדר. << אורח >> י. א: << אורח >> שלום לכולם, אני קצינה ביחידת מקומות קדושים במרחב דוד. נראה לי אני בין הוותיקים שפה, עליתי במבצע שלמה, בשנת 1991, כשעוד הייתי ילדה ממש קטנה. גדלתי פה, ברחובות ירושלים, כל חיי, בגבעת המטוס ומשם בשכונת תלפיות. כילדה שגדלה ברחובות ירושלים בזמן האינתיפאדה השנייה, הייתי עדה למסירות הנפש של שוטרי המחוז הזה. בגיל 14, בדרך נס ניצלתי מפיגוע התופת שהיה בשכונת תלפיות, ושם נפלה אצלי ההחלטה שזה מה שאני רוצה לעשות. כל חיי הבוגרים אני בתוך המשטרה, מזה 15 שנה אני משרתת את העיר שלי בכבוד גדול, בגאווה גדולה. עשיתי מספר תפקידים בתוך המערכת, בעשור האחרון אני בתוך מרחב דוד, העיר העתיקה בירושלים. הייתי שבע שנים מפקדת ביחידת הר הבית במרחב דוד, ובתפקיד הנוכחי אני קצינת יחידת מקומות קדושים גם בעיר העתיקה. אני עושה את התפקיד שלי באהבה גדולה, בשליחות גדולה, וזו זכות, באמת זכות. אתה יודע, זו סיסמה שאומרים אותה הרבה, שדורות רבים חלמו ולנו יש את הזכות, אצלי זה סיפור חיי, כמו שאומרים. אני עומדת פה בזכות מסירות ומורשת שנשמרה במשך אלפי שנות גלות, בזכות אותם אמיצי נפש פורצי דרך שיצאו במסע ארוך במדבר ורבים מהם לא זכו להגיע. אני מאוד גאה בעדה שלי, מאוד גאה במורשת שממנה הגעתי. והמסר שאני רוצה להעביר, אדוני חבר הכנסת, כי אמרת שאם אנחנו כבר במקום שאנחנו רוצים להעביר מסר, זה שאני זכיתי. אני זכיתי במפקדים יוצאי דופן שדחפו אותי לממש את הפוטנציאל שלי, שעזרו לי בתקופות קשות, והתמודדתי עם רוב הדברים שאתם מתמודדים פה ואף יותר. בטח להיות אישה בתוך מערכת גברית, מי כמוך יודע, לא פשוט בכלל, אבל לא ויתרתי לרגע, נלחמתי כדי לבנות את המקום שלי, כדי לקנות את המעמד שלי בתוך החברה הישראלית, ועשיתי את זה בעשר אצבעות. סיימתי תואר ראשון, ובחודש האחרון סיימתי גם תואר שני במנהל עסקים. אני חלק מהחברה הזאת, ועשיתי את זה קודם כול בשביל עצמי, בגאווה גדולה, ובשביל הילדים שלי שמעבר לכול אני גם אימא, בשביל שיהיו להם דמויות בכל החברה הישראלית. אבל יש לי מסר שהוא חשוב לי. בני העדה האתיופית מעולם לא היו חסרי יכולת, אבל מדי פעם אנחנו נמדדים על סמך מאיפה באנו ופחות על היכולות שלנו. מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לייצר פה חברה טובה ושוויונית יותר זה לתת מקום לכולנו, לתת הזדמנויות. כמו שאני קיבלתי, לאפשר בכל הגופים ובכל הארגונים, לוודא שחוק ייצוג הולם מתבצע באופן מלא ובא לידי ביטוי. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. << אורח >> א. י.: << אורח >> לי קוראים א', אני באמת זקן השבט פה. אני עליתי ב-1985, בגיל 6, מאיזה כפר נידח באתיופיה. אחד הדברים שחשובים לי פה באמת, לא לדבר על עצמי, אלא לדבר בכלל על חוויית העלייה, זה לא משהו אישי, זה משהו שכולנו פה צריכים לקחת בו חלק, לחבק, לחבר. אני גדלתי בחברה שלא הרגשתי בה עולה. גם כשלא הבנתי עברית, אני לא הרגשתי עולה, כי הסביבה הייתה. גדלתי בקריית שמואל, מי שמכיר, בקריות. לא הרגשתי אף פעם עולה. אתם יודעים מתי הרגשתי שאני עולה? כשהגעתי לצבא. שזה הכי אבסורד, כן? כי שם זה כור ההיתוך. ואני באתי לפה עם הרבה דברים לדבר, אבל חשוב לידבר, כי שמעתי פה את כל החיילים. אני כמפקד שפוגש חיילים בודדים, המעטפת שלהם לא צריכה להישאר בזמן שהם לובשים מדים, היום שאחרי הוא היותר חשוב, כי הם בודדים באמת, כי בצבא הם לא בודדים. זה הפורום הנכון לבוא, לבנות תוכניות להמשך, לא בזמן שהם בשירות. כי אמרתי, יש מש"קית ת"ש, יש מפקד, יש שם הכול. ואני אומנם עולה חדש, אבל אני רואה יותר את העולים החדשים מאשר את הוותיקים, כי הם האנשים שצריכים את המעטפת. וזה המקום להגיד תודה לכולם על הסיוע, על השירות. לא מובן מאליו לעזוב משפחה, אחים, חברים, קהילה כדי לקחת חלק באיזה מקום שאתם לא מכירים ששמעתם עליו, שזה גם מה שהביא אותי בסופו של דבר לישראל, הכמיהה על הארץ הזאת, הקדושה, החשובה, שלשם הגענו. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, איש יקר, תודה. ראש עיריית יוקנעם, יושב ראש ועדת עלייה וקליטה של מרכז השלטון המקומי. בבקשה, אדוני, תודה שטרחת ובאת. << אורח >> רומן פרס: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. תודה על ההזמנה ותודה על ההזדמנות. קודם כול, כולם עולים חדשים, גם אני עולה חדש. לפני 34 שנים עליתי ביוקנעם ומאז לא שיניתי כתובת, כמו שאתם רואים. ואני כאן גם כנציג של חבריי ראשי הרשויות, ואני רוצה לפנות אליכם, חבר'ה לובשי מדים. אני הרבה שנים משתתף פה בישיבות בכנסת, ישיבה כל כך מרגשת אני לא זוכר. כל אחת ואחד מכם, אתם פשוט השראה. יישר כוח גדול. (מחיאות כפיים) אין לי ספק שאנחנו נמצאים, מדינת ישראל נמצאת לקראת גל עלייה גדול ומשמעותי. זה לא האם, אלא מתי, ואנחנו חייבים להיערך אליו. אסור לנו לצאת מנקודת הנחה שאנחנו כבר קלטנו פה מיליוני עולים ואנחנו יודעים איך לעשות ומה לעשות. העולם משתנה, העולים של היום הם לא העולים שהיו לפני כמה שנים, והעולים של מחר הם לא העולים של היום. אני מתכוון לכנס דיון במרכז השלטון המקומי בוועדה שאני עומד בראשה בקרוב, להזמין את כל השותפות והשותפים, ובואו ביחד נאחד כוחות ונהיה מוכנים וערוכים, ויישר כוח. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. תודה לשר שצריך לצאת. אביחי, גם אתה יוצא? בסדר גמור. חברים, חשוב לנו לשמוע עוד קבוצה אחת, חשובה מאוד, והיא אולי זאת שקשורה בגל העלייה שעתיד להגיע. ישעיהו יחיאלי, מנכ"ל נעל"ה, ואנחנו נבקש שאחד מנציגי נעל"ה, נזכיר את כל השמות, אבל שאחד מנציגי נעל"ה - - - << אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >> תן לתלמידים לפניי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, בואו, אחד מהחברים של נעל"ה, גם נציג כל מי שפה. נמצאים איתנו דניאלה, ולוקה, ורבקה, ומשה, ויבגניה, וסמיון, כולם אנשי תוכנית נעל"ה. בואו נשמע את אחד מכם שיספר בקצרה על התוכנית, ונשמע את ישעיהו. ואנחנו גם הבטחנו בצדק ובדין לישעיהו שתתקיים פה ישיבה מיוחדת על נעל"ה, שאנחנו צריכים לשוב ולהגדיל את מספריה ולתת לה עדיפות, כי זו התוכנית, בסופו של דבר, המשמעותית ביותר בעשורים האחרונים בהבאת צעירים לישראל, ובעקבותיהם גם בני המשפחות שלהם. בבקשה. << אורח >> לוקה טיסיאנו בוסטי: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה על הזכות להיות פה. השם שלי הוא לוקה, עליתי מארגנטינה, מבואנוס איירס, ב-2015, בתוכנית נעל"ה. הייתי שם עד 2019, משם התגייסתי לצבא. תוכנית נעל"ה באמת הביאה לי מלא כלים לחיים, למדתי איך להיות לבד, עצמאות, וכל מיני כלים שבאמת עזרו לי בכל מיני דברים בחיים. עכשיו אני בן 24, גם הייתי בצבא, הייתי לוחם, הייתי גם במילואים. הכלים שלקחתי מנעל"ה עזרו לי גם בשירות עצמו. אני ממליץ ממש את התוכנית. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יישר כוח, תודה, ותודה שהגעתם. ישעיהו, בוא תאמר את אתגרי השעה של נעל"ה בקצרה, ואז עוזי דיין ואנחנו חותמים. << אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >> אנחנו הזהרנו את התלמידים מראש שלא כולם ידברו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, אנחנו מתנצלים. אנחנו מבטיחים שעוד יהיה דיון על נעל"ה. << אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >> אבל יפה שהם באו, חוו חוויה של דמוקרטיה ישראלית. האתגר מספר אחת שלנו הוא לצאת מהשפעות המלחמה שהקטינה בשליש את ההתעניינות בנעל"ה ברחבי העולם, ולשם כך נדרשת התגייסות של כל הגופים שעוסקים בעידוד העלייה ובפעילות בתפוצות. הצעתי לך בכתב, אני חוזר על זה עכשיו בקול למען הפרוטוקול, שכיושב ראש הוועדה לעלייה, קליטה ותפוצות, תכנס שולחן עגול של שיח פתוח. יש לנו פה את ערן, כבר נפגשנו פעמיים מאז שהוא נכנס לתפקידו, וזו בשורה טובה מאוד מכיוון הסוכנות היהודית, כמובן משרד העלייה והקליטה כמשרד מעודד עלייה ואופק ישראלי, ומשרד התפוצות שמקפיד לא לבוא כשמדברים על הדברים האלה, אולי אתה תצליח להביא אותם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה לא בודד בחווייה. << אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >> אוקיי, אולי תצליח להביא אותם. זה האתגר שלנו. אנחנו שומעים על התעניינות בנעל"ה בארצות מסוימות, שומעים עדיין על רתיעה מלבוא לארץ, כי שם אנחנו נראים במלחמה, ונדרשת פה מחשבה יצירתית והתגייסות של כל הגופים. אני אחתום את דבריי בלהזכיר שתי בוגרות נעל"ה שלא שמתם לב אליהן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> סליחה. << אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >> אורלי, סמנכ"לית משרד העלייה והקליטה, בוגרת נעל"ה. וסוניה, בת השירות של ועדת העלייה והכנסת, גם בוגרת נעל"ה. וכל מי ששייך לנעל"ה פה מוזמן בסוף הישיבה לקיר ההוא, נעשה תמונה קבוצתית. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. תראו, חברת כנסת בוגרת נעל"ה כבר יש לנו, היעד הבא הוא שר או שרה, ואינשאללה גם ראש או ראשת ממשלה ונשיא. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם סמנכ"לית משרד העלייה והקליטה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אולגה דדון, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד יהיה נשיא במדינת ישראל שהוא בוגר נעל"ה, או נשיאה כמובן. האלוף וחבר הכנסת לשעבר עוזי דיין, דברים קצרים ואנחנו חותמים, מכובדיי. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> תודה על הזכות להיות כאן. נדמה לי שאני היחידי פה שהוא לא עולה חדש וגם ההורים שלו נולדו בישראל. תודה על הדברים המעניינים והחשובים, ותודה לכם. אני פה בשביל להציג בקצרה את אם העליות לישראל, אם כל העליות. אתם יודעים מתי היא הייתה? לא ב-1883, ולא עכשיו, אלא לפני יותר מ-3,300 שנה, כשישוע חצה את הירדן במקום שאנחנו יודעים מהו, מעברות הירדן. סוף סוף הצלחנו, אחרי שלוש שנים של ריב, להעביר את זה בוועדת השמות הממשלתית, בהתנגדות של הרט"ג דרך אגב, שהוא אחראי על המקום הזה. ועל המקום הזה נאמר בתנ"ך, בספר דברים: "ביום הזה נהיית לעם". גם עברית מעניינת וגם הבחנה טובה. המקום לפי הסכם הביניים עם הפלסטינים הוא אתר מקודש בתוך שטח צבאי, Holy site within a military location, ולכן אפשר להגיע בחינם, הוא פתוח שבעה ימים בשבוע, אבל רק 12 שעות, בגלל המשטר הצבאי. ואני רוצה להגיד רק מספר קצר של נקודות, רק בכותרת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוזי, יש דקה, אנחנו חייבים לסיים, עברתי כבר את הזמן. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> אחת, אנחנו, נאמני בקעת הירדן, שזו עמותה בהתנדבות, לא לוקחים גרוש, גם לא הוצאות ושום דבר, עוסקים בשילוט של המקום, שהוא יופיע ב-Waze, במיקום וכולי. האתר צריך להיות אתר מורשת עברית, אין בו שום דבר, בגלל שהוא גם קסר אל-יהוד, ארמון היהודים, והוא גם אתר הטבילה לפי הנוצרים. אנחנו מקיימים בו אירוע שנתי וכולכם מוזמנים, בי' ניסן. הוא יהיה בי' ניסן, הבא יוצא בשבת, נעשה אותו בראש חודש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוזי, אנחנו צריכים לסיים. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אדוני, זה לא הנושא של הדיון. << אורח >> עוזי דיין: << אורח >> אני הסברתי בדיוק מה הנושא, ולפי זה הוזמנתי לכאן. הוויכוח יהיה יותר ארוך מלהשלים. אנחנו צריכים כמובן לפתח בשביל זה את בקעת הירדן. אני מזכיר שאנחנו לא קונים אדמות בבקעת הירדן, לכן אנחנו עושים את זה, כי הקק"ל לא עושה את זה. ועל דעת הזמן והמקום, אני רק אומר שכל מי שרוצה להגיע למקום הזה, לעזור בפיתוח שלו ובמורשת שלו, מוזמן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה לאלוף ולחבר הכנסת לשעבר. מכובדיי, אני קודם כול מתנצל בפני כל מי שטרחו ובאו ולא הספיקו לדבר. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מח"ל, לפחות לפרוטוקול תציין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש פה את החברים של מח"ל, את מרטין ואת תום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של כנפיים גם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> של תום, של מיילי, של גבריאלה, שמענו את חנה אורפלי מכנפיים. אנחנו על כל הדברים הללו נמשיך לקיים דיונים, כפי שאמרתי. יהיה דיון על נעל"ה ודיון על מח"ל ודיון על גרעיני צבר, ואת כנפיים אנחנו פוגשים כאן בכל דיון שאנחנו עוסקים בליווי החיילים. אני מתנצל בפני כל מי שלא הספיקו לדבר, ובעיקר רוצה לומר תודה. אני חושב שהישיבה הזו, בימים שהסערות חוזרות אל הכנסת, לצערי, בהרבה מאוד זירות ונושאים, הישיבה הזו היא ישיבה של קורת רוח, והיא ישיבה שמזכירה לנו את היחד הישראלי ואת היחד היהודי והציוני. יש לנו מכנה משותף כל כך גדול שצריך לטפח ולשמור, והלוואי ונזכיר לעצמנו בתוך כל העשייה בכנסת עד כמה המשותף רב מהמבדיל ומהמפלג. באמת תודה לכולם. הוועדה הזו נחושה לעשות הכול כדי להביא כמה שיותר עולים ועולות לישראל, וכדי לשרת בצורה הטובה ביותר את מי שבחרו לבנות את ביתם בישראל או לבוא ולהתנדב כאן בישראל. תודה לכולם, והלוואי ונתברך בהרבה מאוד עולים. מחוץ לחדר הוועדה גם נצטלם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:33. << סיום >>