חומר רקע

1 .2025 12 . 11 לכבוד ועדת העבודה והרווחה בדוא"ל ,שלום רב הנדון: הערות ל הצעת תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ה- 2025 הרינו מתכבדים להגיש הערות להצעת התקנות שבנדון בשם קו לעובד, הקליניקה לזכויות בעבודה באוניברסיטת ,ת"א ומרכז אדווה. עמדתנו היא כי ההסדר המוצע בתקנות– העלאה משמעותית של שיעור הניכויים המותר משכר מהגרי העבודה , שאינו אלא הפחתה ניכרת של שכרם נטו , וה פי כתו ל גלגול הוצאות המעסיק על העובד – הוא לא צודק ולא מוסרי; מעורר קשיים משפטיים מהותיים; ואף מסכן את ההסכמים הבילטרליים .שנחתמו בעמל רב עם מדינות המוצא של העובדים נבקש ל ,ציין ש בדיון שהתקיים בוועדת העובדים הזרים של הכנסת ביום8.12.2025 , אמרה יו"ר הוועדה שם כי קיבלה פנייה מש גרירים של מספר מדינות מוצא של העובדים, בין היתר ביחס להצעת התקנות הנדונה, וכי פגישה עמם בנושא אמורה להתקיים ביום18.12.2025 – יומיים לאחר שהתקנות האמורות ,יידונו בוועדת העבודה והרווחה לפי סדר יום הוועדה מיום10.12.2025 . אנו סבורים כי יש לד חות את הדיון בתקנות עד לאחר הפגישה עם נציגי מדינות המוצא ושמיעת עמדתן בסוגייה , הן ביחס לנפקות לעניין ההסכמים שנחתמו עמן, הן ביחס השלכות על גיוסם עובדים לעבודה בישראל אשר כבר כיום .כרוכה בקשיים ,כפי שיובהר להלן אנו קוראים שלא לקדם את התקנות .לכל הפחות ומבלי לגרוע מהאמור , ככל שההסדר ,המוצע בהן יקודם יש להתנות ב ו:שינויים מהותיים יש( להחילו על עובדים חדשים בלבד בפרט בהינתן הוראת התחילה הבלת י סבירה בעליל ;)לשמר את האבחנה הקיימת כיום בין דיור בשכירות לדיור ;בבעלות המעסיק לקדם את התקנות יחד עם תקנות עובדים זרים (פיקדון ,)שהונח ו על שולחן הוועדה עוד במושב הקודם ואינן מקודמות ; וכן לאפשר לעובד את הבחירה בין מגורים מטעם המעסיק למגורים שי בחר בעצמו. להלן:נפרט את הדברים א. הגדלת הניכויים המוצעת אינה חוקית, אינה צודקת ואינה יעילה, ויש להתנגד לה 1. התקנות המוצעות מבקשות לחול על כ- 200,000 מהגרי עבודה ששוהים בישראל כדין, ועוד רבים אחרים שהמדינה מבקשת להזמין אליה. מדובר בנשים וגברים עניים ממדינות הדרום ה גלובלי שמועסקים בשלל ענפים במשק, חלק ניכר מהם הגיע ו לישראל בשנה האחרונה ו כשה ם משועבד ים ל.חובות בגין הלוואות שנטלו על מנת לממן את הגעתם 2. ,התקנות מבקשות להגדיל משמעותית את הסכום שניתן לנכות משכרם בגין מגורים והוצאות נלוות הן על ידי העלאה משמעותית של הסכומים המותרים כניכוי והן ע ל ידי ביטול ההוראה הקבועה כיום 2 בתקנות, שמגבילה את הניכוי בגין מגורים בבעל ו ת המעסיק למחצית הסכום המקסימלי . במקרים רבים מדובר בהכפלה, ואף בריבוע, הסכום המותר לניכוי, והכל ממה שגם כך הוא שכר נמוך מאד1. 3. האופן בו גובש ההסדר מפורט בדוח ה- RIA שהוכן ל פני כשנה בידי משרד העבודה ומשכך נעמוד על הנימוקים המובאים בו ,בקצרה . נציין שבדוח שפורסם להערות ציבור בשעתו, לא הופיעו חלקים שמופיעים בדוח המעודכן מספטמבר ושמופיע באתר הוועדה, כך שלא ניתן היה להגיב עליהם במועד פרסום הדוח (כגון אופן חישוב הניקוד לחלופות השונות שנבחנו בדוח ,ש פורסם רק כעת ונראה כסימון המטרה סביב החץ שכבר נורה .) 4. "על אף שהדוח מדבר על "איזון בין העובד למעסיק , אין בו איזון כלל. מטרתו המוצהרת של הדוח היא הקלה על מעסיקים ועל יוקר המחייה בישראל– לא חלילה באמצעות הקלות מס או הגדלת ,קצבאות וסובסידיות, אלא באמצעות גריעה משמעותית משכרם של החלשים ביותר בשוק העבודה שהמדינה מצפה במקביל שימשיכו להגיע אליה בהמוניהם; תוך פגיעה בקוגנטיות של דיני העבודה; וכפיית תשלום מופקע תמורת מ גורים שאי ש לא היה שוכר בשוק החופ שי . לטובת,הקלה על מעסיקים בחר ו מחברי הדוח להעריך את שווי המגורים במגורי קבע וההוצאות הנלוות להם על בסיס סקרי למ"ס ,של נתוני השכירות בשוק הדיור החופשי, של כלל העשירונים תוך חלוקה לאזורים גיאוגרפים שונים (זו את על אף שענייננו אינו בשכירות בשוק החופשי, אלא מגורים שנכפו על העובד ים, שנמנים בהגדרה על העשירון התחתון , ושבמקרים רבים אין להם כל ;)ערך שוקי ולהסתמך על תחשיבי עלויות הקמה אחידות .ביחס למבנים יבילים וההוצאות הנלוות להם את עלויות השו ק החופשי ,מבקש הדוח לגלגל באופן מלא על העובדים בד בבד עם הדרתם מיתרונות השוק החופשי של בחירה חופשית של המגורים , וזאת מכוח חוק שקובע כי העובדים צריכים להשתתף.בשיעור מסוים מהוצאות המעסיק ,תחת מטרת העל של הקלה על מעסיקים הדוח והתקנות מוסיפים ומציעים ל הטיל סכום זה גם על עובד שמתגורר בדירה ששייכת למעסיקו, למרות שהלה אינו מוציא עליה הוצאה , בנימוק שהדבר מהווה "פוטנציאל כלכל י "שנגנז ולמרות שההסדר הקיים נותן לכך ביטוי (פשוט מאפשר ניכוי מופחת; )הפחתת הניכוי תבוטל בהסדר המוצע . בדוח מובעת תקווה, ,כי הגדלת הניכויים תאפשר למעסיקים לטייב את מצב מגורי העובדים בפועל שדומה שגם כותבי הדוח יודעים שרבים מהם אינם עומדים ב דר ישות הדין . לא ברור על מה מבוססת תקווה זו, שעה שהתקנות אינן כוללות הוראה שמתנה ניכוי כאמור בבדיקת עמידת המגורים בתנאי ,הדין ש או ;מחייבת החזר במקרים של מגורים לא הולמים שעה שרשויות האכיפה (בפרט רשות האוכלוסין וההגירה האמונה על)אכיפת תנאי המגורים סובל ות ממחסור כוח אדם חמור; ומשעורכי הדוח עצמם מצהירים במפורש שמטרת הניכוי היא בעצם .לחסוך כסף למעסיק ולמשק הישראלי בתקנות המוצעות מוצעת בחינה לפי חוק האסדרה, עוד10 שנים, האם מטרה זו אכן הושגה. 5. ההסדר המוצע ,לוקה בפגמים משפטיים מהותיים שמיד נרחיב עליהם, אולם הוא בראש ובראשונה לא צודק, לא הוגן ו אף לא יעיל בתקופה שבה גם כך ישראל משוועת לשיתופי פעולה עם מדינות מוצא ותיקות וחדשות ומתקשה למלא את המכסות המאושרות לעובדים . מדובר בהקטנה דה- פקטו של 1 כך למשל, בתחום הסיעוד הביתי, עובדות מצופות להיות זמינות לעבודה24/6 בשבוע, ללא תמורת שעות נוספות בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון. בענף החקלאות, חלק ניכר מהמעסיקים משלם שכר המשקף עבודה ללא שעות נוספות, למרות שמתכונת העבודה בענף היא של שעות נוספות רבות, בחסות .אכיפה דלה ורפה באזורי הפריפריה הגיאוגרפית של ישראל 3 השכר נטו של מי שנמנים על אחת מקבוצות העובדים המוח לשות במשק, שכר ש עומד על שכר המינימום וגם זה לא נאכף בכל הענפים (או, בתחום הסיעוד הביתי, מעט למעלה ממנו אך עבור משרה של24/6 ללא תמורת שעות נוספות). מי שבראש ובראשונה יפגעו מההסדר הם200,000 עובדות ועובדים שנמצאים בישראל, רובם הגיעו לישראל תחת חובות עתק (מדובר בחובות המגיעים גם לסכומים של25 אלף דולר), ושמושפעים אף הם מ יוקר המחייה בישראל באופן ששוחק את השכר .שעבורו הגיעו ושלו ציפו בטרם החליטו להגיע לעבוד בישראל חלק ניכר מהם משוכנים במגורים שאינם ראויים למגורי אדם ושאיש לא מפקח עליהם ואוכ ף לגביהם את הדין, והבחירה להעמיק את הפגיעה בעובדים אלו ועוד בתקופה שבה ידוע היטב שגורמי האכיפה מתקשים אפילו לאייש את .התקנים הרלוונטיים, מקוממת ביותר לשם הדגמה בלבד, להלן מספר תמונות שנשלחו אלינו על ידי עובדים בענפי החקלאות והבניין לפני כחצי שנה ושמשקפים:את המגורים שבגינם מתבקשת העלאת הניכויים 4 5 6 6. ההסדר אף אינו יעיל בתקופה שבה מעסיקים ברוב המוחלט של התחומים מתלוננים על כך שהם מתקשים לגייס עובדים טובים. הפחתה של מאות שקלים בחודש משכר העובדים בוודאי לא תסייע לכך. הדבר אף עלול להשפיע על הסכמים בילטרליים שנחתמו בעמל רב מול מדינות מוצא של העובדים, וע"ע המשבר שחולל משרד העבודה מול הפיליפינים כשהחליט לתקן את תקנות שירות ,התעסוקה ולנגוס בשכרן עובדות הסיעוד (שם לטובת לשכות ההשמה– באופן זמני ובשיעור נמוך בהרבה מזה שמוצע כאן). הדברים אף עלולים להשפיע על הניסיונות לחתום על הסכמים חדשים .בענפים חדשים או מול מדינות חדשות ,נזכיר שוב כי לדברי יו"ר ועדת העובדים הזרים של הכנסת ,חה"כ עטייה מה דיון שהתקיים בוועדה שם ביום8.12.2025 , נציגי מספר מדינות מוצא ביקשו לקיים דיון על התקנות המוצעות ודיון כאמור עתיד להתקיים עמה ביום18.12.2025 – יומיים לאחר המועד שנקבע לתקנות המוצעות. ,מעבר לכך התקנות המוצעות לוקות בפגמים משפטיים מהותיים, עליהם נרחיב להלן: I. היעדר הסמכה בחוק להטלת מלוא הוצאות המעסיק או מלוא שווי הדיור על העובדים 7. הסכומים המגולמים בטיוטת התקנות הם אותם סכומים שדוח ה- RIA העריך כמלוא עלות המגורים , ושלפי חלופה1 שנבחרה בדוח יגולגלו במלואם על העובדים . ,כמפורט להלן החוק המסמיך לא מאפשר הטלת מלוא הוצאות המעסיק על העובד. 8. התקנות הותקנו מכוח חוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 . ההיסטוריה החקיקתית של החוק מלמדת כי תכליתו י הי תה להגן על מהגרי העבודה והעובדים הישראלים כאחד: בדברי ההסבר לחוק משנת 1991 הובהר כי מטרת החוק כפולה– הגנה על העובדים הזרים מפני ניצול והגנה על העובדים הישראלים " :באמצעות ייקור העסקת העובדים הזרים התופעה של העסקת עובדים זרים ללא היתר הולכת ומתפשטת ופוגעת קשה במאמצים להקט ין את מימדי האבטלה בארץ. עובדים זרים המועסקים ללא היתר לפי חוק הכניסה לישראל וללא היתר משירות התעסוקה מועסקים בתנאי שכר משפילים, ללא תנ אים סוציאליים ולעיתים רבות בתנאי תעסוקה בלתי אנושיים. הצעת החו ק נועדה להתמודד עם התופעה הזו על ידי קביעת עונשים מרתיעים לגבי המעסיקים עובדים זרים שלא כדין לרבות קבלני כוח אדם ומתווכי עבודה למיניהם ומצד שני לחזק את העבודה המאורגנת בישראל" (דברי ההסבר להצעת חוק עובדים זרים (איסור )העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים הצעות חוק2824 .), התש"ס בשנת2000 בוצע תיקון מקיף לחוק , במסגרתו חוקק סעיף1ה הרלוונטי לענ .ייננו התיקון הוסבר " :בצורך להגן הן על העובדים הזרים והן על העובדים הישראלים תופעת העובדים הזרים והגידול ,במספר העובדים המועסקים בלא היתר, היקפה, ממדיה, השלכותיה החברתיות והכלכליות השפעתם על מצב התעסוקה במשק ועלותה הכלכלית הפכו לנושא מרכזי בסדר היום הצי בורי המחייב תיקון אשר יהא בו כדי לתת מענה הולם הן להיבטים של מתן ההיתר ותנאיו למעסיקים ."והן להבטחת תנאי עבודה הוגנים וסבירים לעובד הזר 9. תכליתו של חוק עובדים זרים הובהרה גם בפסיקת בית המשפט : " אין ספק שמטרות החוק חשובות ונעלות. עובד זר אינו כלי עבודה זמין לעת מצוא. עובד זר הוא, בראש וראשונה, בן- אנוש הזכאי לזכויות בסיסיות כעובד וכאדם. העובד הזר, מעצם מעמדו זה, הוא חלש ופגיע. הוא אינו נהנה מזכויות בסיסיות של אזרח במדינה. הוא מנותק ממולדתו, מסביבתו וממסגרת משפחתו. הוא זר 7 במקומותינו, במקרים רבים הוא נתון ל חסדי המעסיק או הגורם שהסדיר את בואו ובתור שכזה הוא אובייקט קל לניצול ולקיפוח. הדרך הנכונה להבטיח את זכויותיו הבסיסיות של העובד הזר היא קביעת נורמות העסקה מחייבות בחקיקה ויצירת מערך של פיקוח ואכיפה על הוראות החוק. לכך נועדו הוראות חוק עובדים זרים " (מדברי השופט צור ב)ע"פ (ארצי 18/06 פיבר טכניק בע"מ'נ מדינת ישראל – משרד התעשיה המסחר והתעסוקה , [פורסם בנבו] מיום20.2.2007 , בפסקה8 .) 10 . ,נוכח האמור יף סע 1 ה לחוק קובע את חובת המעסיק, כחלק מהתנאים להעסקת עובד זר, להעמיד על חשבונו מגורים הולמים לעובד למשך כל תקופת עבודתו. סע יף 1 ה(ב) לחוק קובע כי הניכוי משכר העובד הוא אך בגדר השתתפותו באחוז מסוים מעלות זו "(בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע "השר.) 11 . בהתאמה לכך, עם אישו ר תקנות הניכויים המקוריות , הן הממשלה והן ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, טענו כי הניכוי נועד לאפשר,שיעור השתתפות של העובד בעלויות המגורים להבדיל מהחזר הוצאות ריאלי. 'כך נאמרו הדברים מפיה של עו"ד דלית רנרט, נציגת משרד העבודה והרווחה, בעמ15 לפרוטוקול : הדיון בו אושרו התקנות המקוריות ..."ולכן, אמר נ ו, אנחנו חושבים שזו אחריות של מעביד שרוצה להביא עובדים זרים לארץ ולא להעסיק עובדים ישראלים, להעמיד לרשות העובד מגורים הולמים כאשר הוא רשאי לדרוש מהעובד שיעור השתתפות כהחזר הוצאות שהוציא עבור .אותם מגורים לא החזר ריאלי, אלא שיעור השתתפות". דברים אלו נתמכו גם בידי חברי ועדת העבודה והרווחה שאישרו את התקנות. כך למשל אמר חה"כ 'יורי שטרן, בעמ19 :לפרוטוקול הדיון " לא, לא. אני חוזר להבהרה שניתנה פה על ידי הממשלה. מדובר בהשתתפות של העובד בהוצא ו ת. לא מדובר בכיסוי מלא של ההוצאות . יש פה עיוות, גם שההוצאות האלה אינן מו כרות במס, לא הייתי ער לכך. אנחנו צריכים מיד לפעול, ואני חושב שאפשר לתקן זאת. אבל אין בכוונת המחוקקים להטיל על העובד את כל ההוצאות". 12 . נציין ש ,זו היא גם הפרשנות המתבקשת היות ש מדובר במגורים שנכפים על העובד; שהוא לא בחר בהם או בשותפיו להם; ושניתוק יחסי העבודה מביא גם לפינויו הכפוי מהדירה תוך שבעה ימים. גם :על כך עמדה הוועדה במועד אישור התקנות המקוריות ..." כאופציה, הוא יכול ללכת ולהשכיר דירה. על אותם סטנדרטים להגיד לו, בדיוק מה שמוצע פה, שהוא יעשה את כל הפעולות, שהוא ייזום להשכיר דירה וכל מה .שמסביב לזה. ואז, אין לו בעיה, הוא בדיוק עובד ישראלי, לכל דבר זו אופציה שצריך להשאיר לו"... '(עמ14 .)לפרוטוקול הדיון 13 . עוד נוסיף שהפרשנות האמורה מתיישבת גם עם ההיסטוריה החקיקתית של החוק, שכפי שהובאה ל ,עיל מטרת ו .הייתה להגן על מהגרי העבודה והעובדים הישראלים כאחד החוק בוודאי לא ביקש 8 להביא בחשבון שיקולים זרים שדוח ה- RIA "מביא בחשבון, כגון "הורדת יוקר המחיה ,; למרות זאת דו"ח ה- RIA הציב שיקול זר ,כמטרה ואף הקנה לו משקל שווה ליתר הקריטריונים. 14 . וכך תחת אצטלה של "עדכון" התעריפים, מבקשות התקנות למעשה לשנות ממש את מהות הניכויים, תוך חתירה וסתירה לתכליותיו של החוק המסמיך , בניגוד ללשונו ו בניגוד לפרשנות שהוצגה לו ב ידי הממשלה והכנסת. ו דוק, החלופה שנבחרה בדוח ה- RIA – הטלת מלוא הוצאות המעסיק על המגורים על העובד הזר– ,לא היתה כלל אמורה להיבחן במסגרת החלופות הרלוונטיות שעה שהיא סותרת חזיתית את לשונו של החוק ("על חשבונו", "בשיעור"), את תכליתו ואת הפרשנות שניתנה לו על ידי הממשלה וה כנסת בזמן אמת– ומקורה בשיקולים זרים ואף מנוגדים לתכלית החוק .בדבר הפחתת יוקר המחיה לצרכני הקצה הישראלים II . התקנות המוצעות מהוות פגיעה לא מידתית בזכות לקניין 15 . ההסדר המוצע מבקש לאפשר למעסיקים לקחת לכיסם סכומים ניכרים משכר העובדים. החוק אמנם מדבר על ניכויי רשות כשהסכום הוא תקרת הגג, אולם ברור שכל המעסיקים יבחרו לנכות סכומים אלו, ובאופן מקסימלי, גם אם הם לא מספקים מגורים ראויים לעובד בהתאם לדין; כשבמערכת היחסים הלא- שוויונית בעליל שבין המעסיק לבין מהגר עבודה חסר מעמד, אין לאחרון יכולת .אמיתית להתנגד לכך 16 . מדובר אם כן בפגיעה מובהקת בקניין הבסיסי בי ותר , של אוכל וסייה ספציפית ומוחלשת, שבית המשפט העליון עמד לא אחת הן על חולשתה המובנית2 והן על משמעות הפגיעה בשכרה ובזכויותיה הסוציאליות3. בענייננו מדובר בפגיעה משמעותית , שבמקרים מסוימים שקולה ל גריעה של עוד כ- % 10 ( מהשכר החודשי בנוסף )לזו שכבר קיימת היום מכוח ההסדר. 17 . מסגור הפגיעה כ"החזר הוצאות" ותו לא הוא שגוי ומטעה, ואנו מאמינים שמשרד העבודה .מודע לכך זאת לא רק משום שהחוק אוסר על הטלת מלוא ההוצאות על העובד, אלא גם משום שהתחשיבים שעליהם מבוססת הפגיעה מנופחים ומביאים להתעשרות ברורה של המעסיקים על חשבון עובדיהם . 18 . כך למ ,של ,ביחס למבני קבע התקנות המוצעות מבוססות על נתוני הלמ"ס בדבר ממוצע שכר דירה של חוזי השכירות בישראל בשוק החופשי , בעוד שלמגורים שניתנים למהגרי העבודה אין על פי רוב כל ערך בשוק החופשי; וממילא התחשיבים מביאים בחשבון את הוצאות המגורים והמחייה של כל תושבי ישראל– לרבות מי שנמנים על העשירונים הגבוהים, שמתגוררים בדירות יוקרה באזורי ביקוש או במגדלים עם חניה, מחסן ומעלית, ולרבות הוצאות שוטפות על מוצרי חשמל יקרים או תחזוקת גינות .הדבר י וצר עיוות מובנה ומנפח את שווי המגורים באופן שמעשיר מעסיקים בעליל (הדברים נכונים גם ביחס לאופן חישוב ההו.)צאות הנלוות לגבי מגורים יבילים נתוני ם רלוונטיים יותר, כגון ממוצע ההוצאות ומחירי ה דיור של העשירון התחתון בישראל , מגלים ממוצע נמו ך בהרבה, הן ביחס להוצאות המחייה והן ביחס להוצאות הדיור (וגם זאת כאמור ביחס לדיור בשוק החופשי, מה שאינו רל וונטי ל.)ענייננו 2 ר' למשל ב ג"ץ 4296/19 פונגסק נ 'שר האוצר ,ניתן ביום 16.9.2020 ,סעיף 12 לפסק דינה של כב 'השופטת ברון; בג"ץ 1105/06 קו לעובד נ 'שר הרווחה ,ניתן ביום 22.6.2014 ,פסקה 2 לחוות דעתה של השופטת ע 'ארבל ; בג"ץ4542/02 קו לעובד נ' ממשלת ישראל , ניתן ביום30.3.2006 ,פסקאות 28-27 לחוות דעתו של השופט לוי. 3 בג"ץ2293/17 גרסגהר נ' הכנסת , ניתן ביום23.4.2020 ; בג"ץ6942/19 צ'באנו נ' הכנסת , ניתן ביום12.7.2023 . 9 19 . במקביל, התחשיב שעליו מבוסס שווי המגורים במבנים יבילים מתבסס על הערכת עלות הקמת המבני ם ולא על הערך השוקי שלהם, וזאת בניגוד לאופן בו חושב ערך השוק של מגורים במבני קבע. מובן כי לו היה מוערך שווי השוק של מגורים אלו בשוק החופשי (מה שניתן היה לבחון בפרק הזמן שעמד לרשות המשרד ,)הוא היה נמצא .נמוך בהרבה עלויות ההקמה שב דוח ה- RIA מבוססות על ההנחה ש מגורים יבילים יוחלפו כל15 שנים עקב בלאי – ,תוך התעלמות מכך שאין חובה בדין להחליף מבנים כאמור, ואכן מגורים רבים נותרים בלויים מוזנחים ופשוט לא מוחלפים כלל . בנוסף, הדוח כולל הו צאות שבאופן מובהק אין מקום לגלגלן על העובדים (כמו אגרת בניה חד פעמית, ערבות שאמורה לחזור למעס יק ועו ד). בהערת אגב נציין, כי ההבחנה בין 'מגורי קבע' ל'מגורים יבילים' אינה ברורה בהיעדר הגדרה למה נחשב קבע ומה נחשב יביל , ובהינתן אופיים של רבים מהמגורים בתחום . למשל: מה דינו של משטח בטון שעליו הועמדו ,מחיצות שיוצרות חדרים; מה דינו של מתחם מגורים שהורכב טלאי על טלאי )כך שאגף אחד הוא מבנה קבע (למשל החלל המשותף אך אגף אחר (למשל חדר השינה) הוא יביל, או להפך; מה דינה של דירה בשלבי בנייה שבה מולנים לא פעם עובדי בנייה; ועוד. מובן שהמעסיק יבחר .בניכוי הגבוה מבין שתי החלופות, תלוי באזור הגיאוגרפי בו נמצאים המגורים 20 . מדובר אם כן בהעשרה ברורה של המעסיק על חשבון עובדיו. זאת בפרט במקרים שבהם המגורים אף אינם ראויים למגורי אדם וכלל אינם עומדים בתנאי הדין (התקנות אינן מצריכות אישור או קביעה שהמ ,גורים אכן הולמים כתנאי לניכוי וכאמור משאבי האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה דלים ומוגבלים – על מידת עומק המשבר ניתן ללמוד מהדיונים שוועדת העובדים הזרים מקיימת אודותיו מדי כמה שבועות (ר' למשל הדיון הקבוע שם ליום6.1.2025 בנושא "הסכמי שכר וקושי בגיוס ואיוש תקני כוח אדם במינהל אכיפה וזרים ובמינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין .)"וההגירה 21 . הדברים נכונים בפרט במקרים שבהם המעסיק לא הוציא אגורה מכיסו לשם העמדת המגורים לרשות העובד, היות ש המבנה ממילא בבעלות ו מזה שנים– כמו חדר ריק בדירה שהמעסיק מתגורר בה עשורים , או מחסן בחלקה החקלאית שבבעלות המעסיק ושהושמו בו מיטות. אם עד לנקודה זו היגיון התקנות המוצע ו ת היה כי יש לשפות את המעסיק על הוצאותיו, כעת העובד מתבקש לשפות את המעסיק גם על "רווח תיאורטי" ש כביכול,הפסיד, בעולם תיאורטי לחלוטין. בהקשר זה הסטייה ,מהיגיונו של הדוח ניכרת וברור ש היא נועדה .לאפשר הקלה למעסיק בכל דרך אפשרית 22 . "יובהר שהמעסיק אינו עושה "טובה לעובד משהוא מספק לו מגורים( : בכל הענפים למעט בתחום הסיעוד הביתי) מדובר בהוצאה עסקית ברורה שמעסיק מוציא לטובת יצירת רווחים. בתחום הסיעוד ,הביתי למטופלים ה סיעודיים ניתנת גמלה שאמורה לשקף את הוצאות ההעסקה – אנו כמובן תומכים בהגדלתה, כדי לאפשר למטופלים סיעודיים לחיות ולהזדקן בכבוד מבלי לפגוע בעובדיהם. אין גם כל בעיה לסייע למעסיקים באמצעות הקלות במס, מתן סובסידיות ועוד– אולם העשרת המעסיק על ידי גלגול הוצאותיו העסקי ו ת על עובדיו המוחלשים הוא בלתי מתקבל על הדעת. 10 III . ההסדר מעורר שאלות משפטיות קשות בדבר חוקיות חיוב העובד לגור במגורי המעסיק 23 . הטלת מלוא הוצאות המעסיק (לשיטת משרד העבודה , אנו כאמור )חולקים על האופן בו אלו חושבו על העובד מעוררת שאלה נכבדה גם בדבר חוקתיות חיוב העובד לגור במגורי המעסיק ו/או במגורים שהמעסיק מספק לו . 24 . דוח ה- RIA עצמו לא מצא תקדים באף מדינה לחיוב מהגרי עבודה להתגורר היכן שהמעסיק מורה להם להתגורר . ,אכן הסדר כזה מיטיב באופן מובנה עם המעסיק, שזוכה כך לעובדים צמודים לעבודה בשעות לא- ,שעות שת ו לויים בו לא רק להכנסתם אלא גם ל קורת-גג, ו עקב כך יכולתם לסיים את עבודתם )(ולהיזרק מדירתם תוך כדי פוחתת. הסדר כזה לא מיטיב עם ה עובד, שנאלץ ללון בדירה שאין לו זכות לגור בה אם יתפטר או יפוטר , עם שותפים לחדר שלא בחר (לעיתים השותף הוא )המעסיק עצמו שו לעיתים עובדים וישנים בשעות שונות משלו, ושאין לו יכולת להתמקח על טיבה או מיקומה ., או לדרוש בה תיקונים ושיפורים מבלי לפגוע בפרנסתו או ביחסיו עם מעסיקו 25 . ניתן להשלים עם חיוב,של העובד ללון במגורים שסיפק לו המעסיק כש הניכוי הוא ב שיעור השתתפות בלבד , כפי שציינו משרדי הממשלה וועדת העבודה והרווחה עת אישרו את ההסדר הקיים כיום – אולם שינוי כה מהותי של ההסדר, באופן שגם מגביל את חירות העובד לבחור את מקום מגוריו וגם )מטיל עליו את מלוא ההוצאות (המנופחות, כאמור של המעסיק– אינו הגיוני ולא ניתן להצדק ה . הדבר מע ורר שאלות נכבדות לא רק על חוקתיות הניכוי המוצע, אלא גם על חוקתיות הגבלת חירותו .של העובד לבחור את מקום מגוריו IV . האופן הנכון לחישוב עלויות מגורים 26 . ,אם כן מדובר בהצעה לא חוקית החורגת מהוראת החוק המסמיך ומטרתו, ומבקשת לתגמל מעסיקים על ידי פגיעה בעובדיהם, שנמנים גם כך על קבוצה מוחלשת, באופן שאינו צודק ואף אינו .יעיל ומסכן הישגים שהושגו בעמל רב מול מדינות המוצא שלהם ככל שיש רצון לעדכן את סכומי הניכויים, יש לעשו:ת זאת באופן הבא • על בסיס מסד נתונים הרלוונטי לשווי 'מגורי עובדים- זרים', ולא שוק השכירות החופשי או עלויות הקמת מבנים . לכל הפחות יש להתבסס על נתוני למ"ס ביחס ל עשירון ל תחתון ואף להפחית שיעור מהן ( .)גם העשירון התחתון לא גר בתנאי צפיפות של רוב מהגרי העבודה בכל מקרה אין לקחת במסגרת התחשיבים הוצאות על מוצרים השייכים למעסיק ע צמו וממילא השימוש בהם הוא לאורך שנים, כמו הוצאו ת בגין רכישת מיטה וארון או הוצאות לא רלוונטיות לעובד כלל , כמו ערבויות שהמעסיק מפקיד ושאמורות לחזור אליו או תשלום אגרת בנייה. לפירוט מל וא הערותינו בנושא כפי ש נשלחו בתגובה לדוח ה- RIA המקורי שפורס ם, ראו נייר העמדה שנשלח כאן. • יש לגזור שיעור ניכויים שמגלם שיעור השתתפות חלקי בלבד של העובד בהוצאות מעסיקו, ולא להטיל עליו את מלוא הוצאות ה מעסיק – 'כאמור בחלופה מס2 בדוח ה- RIA . נדגיש כי לגבי חלופה זו , הדוח עצמו קבע כי מדובר בחלופה ההגונה ביותר, אך היא נדחתה מאחר שלא הוזילה מספיק את עלויות המעסיקים:. כדברי הדוח 11 " ,על פניו, חלופה זו, נראית כחלופה מיטבית המאזנת בין שתי החלופות הקודמות אולם מהבחינה עולה כי הצמדת הסכומים שנקבעו למדד לא נותנת מענה לתמורות שחלו ברבות השנים, כך שכיום קיים פער משמעותי בין הוצאות המעסיק למגורים ובין הסכומים אותם הוא רשאי לנכות מהעובדים, הדבר אינו נובע מהקלות בדרישות שבתקנות מגורים הולמים מהמעסיק ובהנמכת סטנדרט המגורים הנדרשים אלא נובע משינוי במצב המגורים המצוי מ8- עובד ים בדירה קטנה יותר ל7- .עובדים בדירה גדולה יותר, מה שלא פוגע בעובדים אלא מיטיב איתם נראה שבחירה בחלופה זו תותיר את הפער בין עלות המעסיק ובין שיעור הניכוי המותר על כנו ולכן חלופה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרת תהליך זה שתכליתו מציאת איזון נכון בין שמירה על האינטרס המוגן לבין צמצום הוצאות גבוהות של המעסיקים". ב. לחלופין– נדרשות התאמות מהותיות בנוסח התקנות ובתיקונים נלווים לצורך אישור התקנות 27 . מבלי לגרוע מהאמור לעיל לגבי אופן חישוב הניכויים, הרי שגם אם תבחר הוועדה לקדם את ההסדר המוצע על ההיגיון שעומד בבסיסו (הטלת שווי מלוא הוצאות המגורים על העובד) והחישובים :שעליהם התבסס, הרי שיש להכניס בו מספר שינויים מהותיים, כדלקמן 28 . סיוג תחולת ההסדר לעובדים שיגיעו לאחר תחילת ההסדר – הנוסח המוצע מבקש להחיל את ההסדר בראש ובראשונה על200 אלף עובדים שכבר נמצאים בישראל. חלק ניכר מהם הגיע לישראל אך בשנה האחרונה, לאחר שהוציא סכומי עתק בגין דמ י התיווך הבלתי חוקיים שפושים כיום ברוב הענפים: ,בתחום הסיעוד ממשלת ישראל הכשילה במו ידיה את ההסכם הבילטרלי עם הפיליפינים כך שכמעט כל העובדות בתחום מגיעות כשהן בחובות; בענף הבניין הותר גיוסם של קרוב למחצית העובדים מחוץ להסכמים בילטרל י ים שנחתמו בעמל רב בעשור ,הקודם; ובענפי הכלכלה (תעשיה מסחר ושירותים) קיים כיום גיוס לא מפוקח בלבד. מדובר בעובדים שהסתמכו על שכר מסוים שכעת מוצע להורידו משמעותית. עובדי ם אלו לקחו ההלוואות לצורך מימון הגעתם, בחסות נסיגת ה של ,מדינת ישראל מהתחייבויותיה לבית המשפט העליון בנושא ההסכמים הבילטרליים ו בהתבסס על השכר שכעת מוצע להורידו. החלת ההסדר על עובדים אלו תפגע בהם בצורה אנושה ותחתור תחת .חובותיה של ישראל למיגור תופעת החובות והשפעתם על סחר בבני אדם והעסקה בתנאי עבדות ,עוד נציין כי השילוב שבין היעדר הוראת תחולה לבין הוראת התחילה המוצעת– ה-1 לחודש הקרוב – אינו מתקבלת על הדעת. משמעות הדבר היא לא רק פגיעה אנושה במי שכבר הגיעו לישראל תוך הסתמכות על סכומים שכעת מוצע להפחיתם דרסטית , אלא גם שככל שהתקנות יאושרו (למשל במועד הדיון הקרוב ככל שלא יידחה , ה- 16 לחודש), שבועיים לאחר מכן כבר,יפגע שכרם ללא כל .תקופת היערכות או התראה סבירה מראש 29 . שימור האבחנה הקיימת בין מגורים בבעלות המעסיק למגורים בשכירות – אין כל הצדקה לביטול אבחנה זו, שמשקפת הבדל בין העלויות שבהן נושא מעסיק ששוכר מבנה, לבין מעסיק שהמבנה כבר .)בבעלותו (סטטיסטית, מדובר במעסיקים שרכשו את המבנה לפני זמן רב "אין כל "אבדן רווח משיכון עובד בחדר בדירת מגורים שהמעסיק מתגורר ,בה עשורים ושאחרת פשוט הי ,ה עומד ריק 12 שכן ברור שאין ל ו ערך שוקי, שה ו א לא הי ה מושכר , ושמעסיק סיעודי בגיל השלישי לא היה מחליף דירה בשלב זה רק בגלל חדר ריק בביתו. אולם בכל מקרה התקנות הקיימות מאפשרות כבר כיום גילום מסוים של השתתפות עובד ב"הפסד הרווח הרעיוני" של מעסיקו בסיטואציה זו , פשוט במחצית הסכום. אין מקום, היגיון או צידוק להטלה של מלוא הוצאות מעסיק- שוכר על עובד במצב .זה 30 . כריכת קידום התקנות המוצעות ב אישור תקנות הפיקדון – עוד במושב הקודם, הונחו על שולחן הוועדה תקנות שנועדו לקיים את האמור בהחלטת ממשלה1752 ולהחיל חובת הפקד ת זכויותיהם הסוצ יאליות של מהגרי עבודה .לחשבון הפקדון של רשות האוכלוסין וההגירה, בכלל ענפי המשק חובת ההפקדה לפקדון מגלמת הגנה על זכויות ה עובדים (הבטחת תשלום פנסיה ופיצויי פיטורים כמתחייב על פי דין ), ולמרות זאת היא אינה קיימת בענף החקלאות; אינה חלה על עובדים בענפי המסעדנות והמס חר והשירותים; ובענף התעשייה לא תחול על עובדים שמגיעים לישראל החל מינואר הקרוב. לא הגיוני שתקנות אלו, שכבר הוגשו במושב הקודם, אינן מקודמות, אך הצעה לגרוע .משכר העובדים הללו תקודם במהירות בזק, חרף כל האמור לעיל לא למותר להזכיר שביחס לענף החקלאות, חובת הפקדת פקדון כבר אושרה בשנת2018 ,בוועדה "במסגרת "הסכמות עם החקלאים להעלאת ניכויי המגורים בענף; שלאחר העלאת הניכויים, נסוג שר האוצר מהסכמתו, התקנות לא פורסמו; שו( הנושא אף עורר אי נחת בבית המשפט העליון בג"ץ 4296/19 פונגסק נ 'שר האוצר ,ניתן ביום 16.9.2020 .) 31 . מתן זכ ות לעובד לבחור בעצמו את מקום מגוריו – ככל שהוועדה תבקש להטיל על עובד את מלוא הסכום המוערך בידי משרד העבודה כשווי הריאלי למגורים בשוק החופשי, יש לכל הפחות לתת לעובד את האפשרות לבחור בעצמו דירה בשוק החופשי. כאמור לעיל, דוח ה- RIA לא מצא תקדים למגורים כפויים במדינות שסקר; כפיית מגורים על העובד פוגעת בעובד ו ניתנת להצדקה במודל שמגלם השתתפות מוגבלת שלו בהוצאות המעסיק; ולא ניתן להצדיק שילוב של הרע מכל העולמות – גם מגורים שהעובד לא בחר בהם , לא פעם בתנאים גרועים שאינם עומדים בדין ושאין לו זכות להתגו רר בהם אם יפוטר בידי מעסיקו; וגם השאת מלוא עלויות ה שכירות בשוק החופשי על העובד . לא ניתן לאחוז את החבל משתי קצותיו , וככל שיקודם ההסדר המוצע יש לעשות זאת במסגרת תיקון .חקיקה שיאפשר לו לבחור בעצמו את מגוריו, אם זה רצונו ,בכבוד רב ,אלעד כהנא עו"ד קו לעובד