פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 38 מישיבת ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל יום רביעי, כ"ח בחשון התשפ"ו (19 בנובמבר 2025), שעה 09:00 סדר היום: << נושא >> משבר כ"א קבע בצה"ל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלעזר שטרן – היו"ר רם בן ברק משה טור פז שרון ניר חברי הכנסת: סימון דוידסון מאיר כהן מוזמנים: תא"ל אמיר ודמני – רמ"ט אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון תא"ל ליאת שבו – רח"ט סגל, צה"ל, משרד הביטחון זאב ריינמן – רע"ן תקציבי אכ"א ושכר, צה"ל, משרד הביטחון שושי חסון – רע"ן תכנון, חטיבת הסגל, צה"ל, משרד הביטחון שקד קסטלמן – רפרנט שכר והסכמי עבודה, אגף השכר, משרד האוצר שלומי רוט – אגף התקציבים, משרד האוצר איילת השחר סיידוף – עו"ד, ראש תנועת אימהות בחזית גיל ורד – אחים ואחיות לנשק לילך חיים אידלברג – עו"ד, תנועת אל הדגל יצחק גליק – תנועת אל הדגל שחר ורון – משרת במילואים ד"ר פנינה פוגודה – צוות מנהל שותפות לשירות ענת רועי שפירא – המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS אריאל ריין – אזרח אליה קורן ראש תחום בקרה, תקציב וכח אדם: אמיר ברגר רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> משבר כ"א קבע בצה"ל << נושא >> << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בוקר טוב לכולם. התכנסנו כאן במסגרת העיסוק שלנו במשאבי האנוש של צה"ל על המרכיבים השונים שלהם. הפעם הדיון הוא לא על מצב שירות הקבע בצה"ל ויכולנו לקרוא כך לעניין הזה אלא אני חושב שעוד לפני שאנחנו בכלל מתחילים את הדיון, הכותרת שנתנו לו היא משבר כוח אדם קבע בצה"ל. למשבר הזה יש אבות רבים וננסה למפות אותם וזאת קודם כל על מנת להקטין את המשבר. ברור לי שמי שיפתור את זה, זאת לא ועדת חוץ וביטחון אלא מי שצריך לעסוק בזה זאת ממשלת ישראל, משרד הביטחון ומפקדי צה"ל. אני אקדים ואומר שגם בהקשר הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה. בכלל, בנושאים שקשורים בכוח האדם בצה"ל, אנחנו לא מתנהגים כמו שמתבקש מאופוזיציה כאשר כמעט באופן אוטומטי מתבקש ממנה להיות נגד כל דבר שהממשלה מביאה. כמובן ששיא המבחן הזה היה אתמול ויש לזה זיקה גם לעניין הזה, עת הממשלה מביאה הצעה לפתור את סוגיית הפנסיות ומי שתומך בה זאת האופוזיציה ואילו הקואליציה, לפחות בדיון שהתקיים אתמול, היא זאת שמתנגדת להצעת הממשלה. אני אומר את זה כי נוכח עומק המשבר, ותכף יוצגו כאן הנתונים, אני מקווה וחושב שאנחנו לא יכולים ליהנות ממשחקי קואליציה ואופוזיציה. צה"ל הוא תנאי לקיום של כולנו יחד כאן. אני מקווה שגם כאן אנחנו לא נחווה את החלוקה הזאת. אמרתי שאני חושב שאני יכול להביא תעודות של התייחסות האופוזיציה לסוגייה הזאת, אפילו בדיון שהתקיים אתמול. רמ"ט אכ"א, אתה רוצה להתחיל? תת אלוף ודמני. אני אומר כאן לכל הקצינים לקחת אוויר. הדיון לא יהיה באווירה בה התקיים הדיון אתמול, אתם לא תהיו כאן על ספסל הנאשמים ואנחנו לא נחקור אתכם. אנחנו נרצה ללמוד כמה שיותר ולהבין מה המצב באמת ומה ניתן לעשות. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> תודה רבה אדוני גם על קיום הדיון. אני חייב לומר בפתיחה שכיוון שמדובר בוועדה פתוחה, אנחנו שמנו לך ולחברי הכנסת את הנתונים אבל לא נציג אותם ברמה של מספרים אלא נדבר על המגמות. אם יהיו שאלות, אנחנו כמובן ניתן את כל התשובות. ביקשתי לפתוח בדברים שאמר דוד בן גוריון על אנשי הקבע. הוא אמר ש"יש ליצור תנאים כאלה שצעירים טובים ומוכשרים ירצו ללכת לצבא הקבע והדאגות האישיות, כולל דאגת ההשכלה והפרנסה, לא ימנעו מהם הליכה לצבא. המדינה חייבת לסדר את הדברים האלה". בסוף הוא אומר את המשפט שבעיניי הוא החשוב ביותר ו הוא: "אם היא רוצה להבטיח שיהיה לה צבא מעולה". אנחנו נדבר על זה כאן אבל אנחנו חושבים שלאורך השנים – זה לא דווקא רק עכשיו למרות שאני חושב שהדברים עכשיו מתעצמים מאוד לאור השנתיים האינטנסיביות הקשות והמורכבות למשרתי קבע שבאמת עשו בצבא, גם המפקדים בשטח וגם תומכי הלחימה והטכנולוגים כאשר יש לפעמים ניסיון לעשות חלוקה בתוך הצבא – כל המשרתים עשו קצת יותר משנתיים מאוד מאוד מורכבות וזה ביחס לכל הדרך. אנחנו חושבים שיש שחיקה גם במעמד וגם בתנאים, ואני אפרט על כך. מן הסתם הדבר המדאיג הוא שאנשים הם מעולים והם איכותיים ואנחנו לא מעריכים שאנחנו יודעים לתת תנאים שווים למגזר הפרטי אבל אנחנו צריכים לתת תנאים הוגנים ותנאים כאלה שאנשים ירצו להישאר. אנחנו רואים שיש לנו קושי להשאיר אנשים ויש לנו קושי למלא את השורות. תפקידנו להסתכל בראייה ארוכת טווח והדברים מקבלים יותר משמעות כאשר מסתכלים על העתיד. לכן אנחנו חושבים שצריך לעשות הרבה מאוד פעולות כדי לחזק את משרתי הקבע. אני חושב שההחלטה שהייתה בממשלה לפני כשבוע וחצי בנושא יוקרת השירות כאשר לאחר הישיבה נאמר גם על ידי ראש הממשלה, גם על ידי שר הביטחון וגם על ידי שר האוצר שיש כוונה להמשיך בהחלטות נוספות לטובת משרתי הקבע, זה דבר מאוד מאוד משמעותי. אם אני מדבר על שירות הקבע, לפני הכול זאת שליחות וערכים. אנחנו מסתכלים על הנתונים והסקרים הפנימיים שאנחנו עורכים וחשוב לומר שאנשים נשארים בצה"ל קודם כל ובראש ובראשונה בגלל תחושת השליחות ובגלל המשמעות. אנחנו רואים את זה. הנתונים האלה, במיוחד בשנתיים האחרונות, עלו מאוד משמעותית. צריך לומר שאנחנו שואלים את עצמנו איך ייראה העתיד בהיבט הזה, אבל בסקרים שאנחנו עורכים אנחנו רואים את זה וחשוב לי לומר את זה כי בסוף אנשים מונעים מזה, לפני כל דבר אחר אבל אנחנו צריכים לדאוג גם לדברים האחרים. מדברים הרבה, ובצדק, על משרתי המילואים אבל משרתי הקבע הם השדרה, הם השלד, הם עמוד השדרה של צה"ל ועליהם בנויה כל ההפעלה של כל המערכים השונים בכל המקומות. ייחודיות שירות הקבע. השירות מחייב גם רמת מחויבות וגם זמינות ובשנתיים האחרונות בצורה מאוד ברורה גם מציב אתגרים של סכנת חיים ממשית ולצערנו אנחנו מכירים את היקף החללים והפצועים גם בגוף וגם בנפש. הדבר הזה הוא ייחודי לשירות הקבע. משרתי הקבע אינם עוד עובדים אלא הם משרתים, הם משרתים שהם מסכנים את חייהם, הם משרתים שמחויבים לזמינות 24/7 בכל זמן ובכל מקום והם גם יכולים לעבור ממקום למקום לפי החלטות המפקדים. הדבר האחרון שאני רוצה להעלות בנושא זו הסוגייה של שנתיים במלחמה עם עומס ושחיקה רבה מאוד בכלל המערכים וכמובן יש לזה השפעה גם על המשרת אבל גם על משפחתו. במסגרת מה שאנחנו שמנו כתוכנית אסטרטגית, מה שצה"ל שם כתוכנית אסטרטגית, זה הטיפול לא רק במשרת עצמו אלא גם במשפחתו וצריך לומר שגם בסביבתו הקרובה, כדי שבאמת יהיה לו בסיס תמיכה מאוד משמעותי לשירות. כאשר אני מדבר על משרתי הקבע ועל הייחודיות שלהם, דיברתי על ניוד ומעברים בין תפקידים בכל רחבי הארץ. אנשים יכולים לשרת בגזרה הדרומית, בגזרה הצפונית, לעבור מגדוד לחטמ"ר וכולי וזאת בהחלטה שלנו לפי דיוני שיבוצים. בסופו של דבר אנשים כאן הולכים לאן שאנחנו אומרים להם וזה דבר ייחודי. אנחנו לא מאפשרים עבודה פרטית. אנחנו משרתים. בשונה ממקומות אחרים אין אצלנו אפשרות למי שמקבל שכר נמוך להשלים הכנסה. אנחנו לא מאפשרים את זה. גם סוג השירות לא מאפשר את זה. צריך לומר שאנחנו מדברים על העסקה ארעית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אשאל את חברי מהאוצר. בגופי ביטחון אחרים, לא בכולם, במשטרה לדוגמה, יש אפשרויות לתוספות שכר, נכון? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אישור עבודה נוספת. כן. << אורח >> שקד קסטלמן: << אורח >> אני ספציפית רפרנט של צה"ל כך שאני פחות בקיא בזה. לידיעתי יש אפשרות מצומצמת, כמובן בלי פגיעה. זה נעשה במסגרות מאוד ספציפיות אבל קיים משהו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> למיטב ידיעתי קיימת אפשרות כזאת. אני מציע לאוצר לדעת את זה. לא התכוונתי להתקיל בשאלה אבל אני חושב שדווקא כאשר באים להשוות את השכר שאנחנו מדברים עליו, אפילו לגופי ביטחון אחרים, אני אתן סתם דוגמה לפיה לדעתי שוטר יכול ללכת בשבת לאבטח את מכבי תל אביב או את מכבי חיפה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן. התשובה היא נכונה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> והוא יקבל תוספות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חייל, איש קבע, לא יכול. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> נכון. אנחנו גם לא יכולים לאפשר את זה במאפייני השירות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> על המאפיינים האחרים דיברת, על חלקם, לא רק על חירוף הנפש באופן קבוע אלא אפילו בעניין של הקביעות. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> נכון. אני אומר שבקביעות חשוב גם כאן להגיד שאחוז משרתי הקבע שמגיע בסופו של דבר לפרישה זה סדר גודל של אחד חלקי 11. הדבר הזה לא ידוע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה סופר את זה עם קבע ראשון, עם קורס קצינים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> כן, אבל עדיין בסוף לגבי מי שמתחיל את השירות בקבע עד מי שמסיים, זה היחס. לדעתי זה לא היה ברור מספיק בדיון של אתמול. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> צריך לדייק ולשם ההגינות לומר שהייתי מוציא מזה המחויבות בגין קורס קצינים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> לא נתווכח על היחס אבל נגיד שיחסית אחוז מאוד קטן משלים את השירות שלו עד פרישה. דיברתי על הזמינות שהיא 24/7 ואני לא ארחיב מעבר לכך. דיברתי על העיסוק היום יומי בכפוף למתח מבצעי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> על זה אני רוצה להעיר הערה כי אתמול נשמעו כמה דברים, ולא רק אתמול. חלק מהמקטרגים נוטים להשוות את משרתי צה"ל לכל מיני מערכות ציבוריות אחרות ולטעון שאין הבדל. בעיקר מדברים על אלה שאינם קרביים אבל זה לא נכון כי ברגע שמערכת עובדת 24/7 וברגע שהצידוק הביטחוני והמיידי הוא מסביב לשעון, אז גם עורך הדין שיושב בפרקליטות, גם הלוגיסטיקן שיושב בימ"ח ועוד 1,001 דוגמאות אחרות מופעלים כל הזמן בגלל שהמערכת היא ביטחונית שעובדת 24/7. יש לנו דוגמאות רבות כאלה. לכן הניסיון לעשות את ההבחנה הזאת, ודרך אגב, במקומות מסוימים אני אפילו חושב שהוא לא מופרך, בעניין הזה הוא לא נכון. אנחנו מכירים את זה כל הזמן. אני מכיר מישהו שהשתחרר ממז"י בדרגת סגן אלוף. הוא הוציא את הסכין מהשיניים אחרי תפקיד סמג"ד אבל כל התפקידים שלו דרשו ממנו מסביב לשעון כולל סופי שבוע, כולל הזנקות, כי מה לעשות, עכשיו יש טיל שצריך להראות אותו למדינה זרה ולא מעניין שזה קורה ביום ששי או בשבת. כלומר, יש כאן הרבה היבטים מסביב שנובעים מכך שזה צה"ל גם למי שאינו לוחם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מציע שנתקדם ואני אומר כבר מה אני מבקש מכם להביא לדיון הבא שיהיה בקרוב. להביא לכאן קצינים או נגדים, אלה שעכשיו חבר הכנסת טור פז דיבר עליהם, כאלה שהם בצבא ואם אפשר גם כאלה שעזבו את הצבא. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> אחד נמצא כאן איתנו היום. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נשמע אותו. נרצה לשמוע מהשטח את מה שיש להם עכשיו. כמו שנאמר, לפחות אחד נמצא כאן היום ואנחנו נשמע אותו בהמשך הדיון. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> חשוב לי לומר שיש הבחנה וגם צריך שתהיה הבחנה בין לוחמים לבין תומכי לחימה לבין מי שמשרת בעורף. עדיין המרחב הוא כזה שכולם עסוקים בעיסוק יום יומי בכפוף גם למתח מבצעי וגם למשימות שהן משימות שקורות בכל הימים ובכל השעות, גם בשבתות וגם בחגים. אני רוצה לחדד עוד נקודה אחת בייחודיות של משרתי הקבע - היעדר זכות השביתה וההתאגדות. לצורך העניין מפקדי צה"ל הם אלה שאמונים על טיפול במשרתים שאין להם שום יכולת אחרת לא להתאגד וכמובן לא לשבות ולא שום דבר אחר, וכך זה גם נכון. עדיין זה מציב בפניהם אתגרים שלא קיימים בפני כל גורם אחר. אני רוצה לומר עוד כמה מילים לגבי משרתי הקבע. אנחנו מדברים על 59 אחוזים מהמשרתים שהם קצינים ו-41 אחוזים שהם נגדים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איפה אתה חותך את זה? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני מסתכל על הכול, כולל קצונת חובה, כולל קבע, כל מי שהוא קצין או נגד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם היית חותך את זה נגיד חמש שנים לתוך שירות הקבע? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> זה לא היה משנה דרמטית. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> אם אנחנו מורידים את קצונת החובה זה פחות או יותר יוצא 55 אחוזים ו-45 אחוזים. נגדים 45 אחוזים וקצינים 55 אחוזים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה כמעט אותו דבר. חשבתי שזה כך. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> כן חשוב לי להגיד שהיום כמעט 36 אחוזים, אפילו 40 אחוזים, מהמשרתים הקצינים הן נשים. אין לי בעיה לתת את המספרים אבל אין לי יכולת להפיץ את הנתונים בצורה רחבה. 33 אחוזים בקרב הנגדים הן נשים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה המון. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> זה ימשיך לעלות. אם אנחנו מסתכלים על המגמות. זה יעלה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמה זה בשירות חובה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> קרו כמה דברים טובים מאז עזבת. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> ביציאה לקצונה היום בשירות חובה זה כמעט 50-50. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני שואל אחרת, מבחינת מצבת צבא החובה. אני שואל את זה כי הנתונים האלה הם אולי הרבה יותר גבוהים בהתחשב בזה שבבקו"ם מתגייסים 70 מול 52 או משהו באזור הזה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גברים מול נשים ופתאום אתה בא לצבא הקבע ואתה פוגש את המספרים. זה אומר שנשים נשארות יותר מגברים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> יש מקומות שאני יכול ממש להראות את זה. בכלל, אני חושב שהשירות של נשים בצה"ל ב-10 השנים האחרונות ובפרט בשנים האחרונות השתנה מאוד לחיוב. צריך לומר שהתשתית שנבנית בצבא החובה היא מן הסתם מזינה את צבא הקבע ולהערכתי נראה יותר ויותר נשים. אנחנו רואים גם בתפקידים משמעותיים אבל גם בבסיס גם של הקצונה וגם של הנגדים. הנתון הנוסף שרציתי לחדד בסוגייה של המבנה הוא שאם אני מסתכל על לוחמים, על טכנולוגים ועל תומכי לחימה בדרג הנפרס, חשוב לי לומר שאחוז ניכר, יותר משני שלישים מהצבא, הוא כזה שמשרת או כלוחמים או כטכנולוגים או כתומכי לחימה בדרג הנפרס. אלה מספרים מאוד מאוד גבוהים. כאשר אני מסתכל על הקושי ועל המורכבות בשימור אנשי הקבע, אני אומר בקצרה. ראשית, אמרתי פיחות מעמד משרתי הקבע. אני מקיים כל הזמן שיחות עם משרתי קבע, במיוחד משרתי הקבע הוותיקים שיש להם פרספקטיבה של שנים, מדברים כל הזמן על שחיקה. אני אתן דוגמאות, ואתייחס לזה בהמשך, שעומדות בפנינו עכשיו מעבר להשלמות תקופות השירות שכרגע עד להסדרתך החקיקה אין לנו יכולת לשלם אותן והן נתח מאוד מרכזי מהסוגייה של הפנסיה. אנחנו בחוסר ודאות במשך שנים בסוגיית הפנסיה בכלל. לפני שבועיים פורסם חוק הסדרים ובטיוטת החוק – שוב, אני חייב לומר ששר האוצר אמר בקולו גם בישיבת הממשלה אבל גם אחרי ישיבת הממשלה – הוא לא ייתן יד לפגיעה במשרתי הקבע. אבל עניינית יש כאן החלטות גם על ביטול נופש לרבות נופש מבצעי שאנחנו יודעים שהוא אחת ההטבות הכי משמעותיות כאשר מסתכלים על משרתי הקבע, ביטול הגילום על הרכב, ביטול הדרגתי של חופשת הפרישה, מיסוי מענק הפרישה, החלת מנגנון קופה ציבורית, קיזוז שליש מהפנסיה, העברת סמכויות של צה"ל ומשרד הביטחון בנושא פרויקטי דיור שזה אחד הדברים דרכם קושרים את המרכיב האיכותי ואני אדבר על זה את הדבר על כיווני פעולה, להעביר את זה למינהל הדיור הממשלתי. אפשר לומר שלפני מספר חודשים בא משרד האוצר ודיבר על פתיחה של ההסכמות בנושא דוקלר משנת 1992 ונושא מיסוי – למסות את הנופש, למסות שכר דירה, למסות נקודות אישיות, למסות אוכל בבסיסים. אני יכול להמשיך ולפרט אבל הדבר הזה יחד עם שיח שבעינינו לא מספיק מייקר את משרתי הקבע – וגם לזה אני אתייחס בהמשך - מביא לפיחות במעמד ומן הסתם לפיחות באנשים שמעוניינים להמשיך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> במוטיבציה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהחלטת הממשלה כפי שהיא לפנינו ואליה מתייחס רמ"ט אכ"א, נוגעת בדיוק בכל הנקודות שבעיניי הן הכואבות ביותר של אנשי הקבע ובמיוחד אני מדבר על אנשי הקבע הצעירים. זה גם מופיע בחומרים שלכם וזה תחת הכותרת וורק לייף באלאנס. יש כאן שתי נקודות כאשר בנקודה הראשונה אנחנו לא באמת יכולים עבור הרבה אנשי קבע לתת להם וורק לייף באלאנס כי אנחנו כל הזמן צריכים אותם בהמון מקומות. מה שאנחנו יכולים לעשות זה לתת להם יותר נופשים, סופי שבוע, קצת יציאה מהדבר ואת זה בדיוק עכשיו הממשלה מנסה להרוס. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני לא נכנס לפוליטיקה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא פוליטיקה. אני מדבר על ההצעה שלפנינו. הצעת המחליטים פוגעת בזה. דבר שני שהוא לא פחות חשוב זה שאדם עושה חשבון שהוא חשבון כואב אבל זה אמיתי, ש-25 שנים המשפחה שלו במקום שני, שלא לומר אחרון, ואז עד יציאתו לגמלאות מהעולם יש לו 25 או 30 שנים בסטטיסטיקה בהן זה יהיה יותר טוב. כשאתה הורס את זה, אתה גם הורס את כל המטה עליו יושב איש הקבע. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני התייחסתי גם לפיחות במעמד משרתי הקבע וגם לחוסר ודאות בזכויות המשרתים. בסוף אנשים לא מבינים לאן הולכים, הם לא מבינים מה העתיד ובניגוד למה שחושבים – וזה גם עלה אתמול הרבה פעמים – שכביכול את האנשים לא מעניינת הפנסיה שלהם, זה כן מעניין ומעניין אנשים מה קורה אחר כך. כל הנושא הזה של חוסר הוודאות הוא מאוד משפיע. הסוגייה של השכר. אני אתייחס לזה כי יש לנו גם עשייה בנושא של השכר וחתמנו עם האוצר על הסכם שכר שתכף אני אפרט אותו בכיווני הפעולה. עדיין השכר, למרות כל הפעולות שאנחנו עושים, נתפס כשכר נמוך מדי, במיוחד בקרב הצעירים, שכר שלא מספיק מתגמל וזה כמובן ביחס לרמת האחריות והציפייה. אנחנו בסוף לוקחים קצינים מאוד צעירים, וזה מצוין, ומטילים עליהם המון אחריות, דורשים מהם דרישות מאוד מאוד מורכבות ומאתגרות, ואנחנו גאים בזה שיש לנו קצינים כאלה מעולים, אבל התגמול שאנחנו נותנים להם ביחס לזה, אחוז מאוד גבוה מצה"ל מקבל שכר מאוד נמוך. אני אתייחס לזה גם מכיווני הפעולה. דיבר חבר הכנסת טור פז ולכן אני לא אחזור על הנושא של העומס על המשפחה וה-וורק לייף בלאנס. אנחנו לא יכולים לתת סופי שבוע ארוכים. אנשים לא יצאו לחופשים לא השנה ולא בשנה שעברה. אנחנו מסדירים עם האוצר ממש בימים אלה פדיון רחב יותר של ימי חופשה אבל זה לא משנה את העובדה שאנשים לא יוצאים לחופש. זה שאנחנו נותנים להם פיצוי כספי, זה לא מפצה על אובדן הזמן עם המשפחה ועל הלחצים. אני לא מדבר על הנושאים של מכון הקבע כאשר אנחנו רואים עלייה תלולה בהיקף משרתי הקבע שנדרשים לטיפול במכון הקבע ולסיוע נפשי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בדיוק. למי שלא מבין מה זה מכון הקבע – סיוע נפשי. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> האתגרים של המלחמה נותנים את האותות שלהם גם במשרתים וגם בבני המשפחה שלהם. זה לא רק במשרת אלא גם בסביבה. הוא חוזר הביתה ויש לנו סיפורים מורכבים. המילה סיפור היא לא מילה נכונה, יש לנו מציאות מאוד מורכבת בהיבט הזה. דיברתי על חוסר יציבות. אני אומר לכם שגם כאן לא מבינים את המשמעות הזאת. ההחלטה שהתקבלה על ידי בג"ץ והעובדה שהשלמות תקופות השירות לא מוסדרות כרגע מינואר 2026 גרמה לפניות. יושבת כאן – היא איתי ביחד והיא תתערב היכן שהיא רוצה – רח"טית הסגל. תגידי להם. אנחנו מדברים על בקשות רבות להקדמת פרישות. אני דיברתי אתמול על כ-300 בקשות. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> בגדול יש כ-300 בקשות שהגיעו לפתחי אבל אני יכולה לומר שיש עוד 300 נוספות שממתינות ביחידות. משרתי הקבע סומכים עלינו שאנחנו נסדיר את הדבר הזה כי בסופו של דבר יש כאן גם לא מעט אנשים מתוך אותה קבוצה שמוגדרת כאן, שאנחנו ביוזמתנו בתקופת המלחמה גם דחינו את הפרישה שלהם לשנת 2026 כי לא היה לנו פתרון אחר ורצינו לשמר את הניסיון הרב שהם מביאים לאור הוותק הממושך שלהם בצה"ל. גם לא היו להם מחליפים. לכן עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד מאוד בעייתית. יש לנו גם לא מעט בכירים שנמצאים בסיטואציה הזאת, נגדים וקצינים, שההשפעה של ההחלטה הזאת היא השפעה דרמטית ולא רק עליהם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איזו החלטה? << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> אותה החלטת בג"ץ. אם לא נסדיר בסוף את סוגיית הגדלות תקופות השירות, אנחנו נהיה בסיטואציה מאוד מורכבת. זה לא משפיע רק על אותם 600 אלא זה משפיע על כל מי שנמצא תחת הפיקוד שלהם. אם הם בתחושה שאנחנו פשוט לא מספיק דואגים גם ליום שאחרי השירות הממושך שלהם, זה משפיע גם על איך תופסים המשרתים שנמצאים תחת הפיקוד שלהם ואיך הם תופסים את המשך השירות שלהם ביחס לזה. זאת סיטואציה מאוד מורכבת בעניין הזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני צריך לברך אתכם על כך שסוף סוף ביטלתם לגמרי את הגדלת הרמטכ"ל ואתם מדברים עכשיו על תוספת תקופת שירות. אני חושב שזה מאוד חשוב. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> דרך אגב, זאת לא סמנטיקה. לא סתם אני לא אומר את המילה הגדלת הרמטכ"ל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. אתה מכיר את העמדה שלי גם בזה. אני חושב שהמונח הזה, למי שלא מבין, עשה לצבא נזק. לכן אני חושב שהגדלת תקופת שירות היא הגדרה הרבה יותר נכונה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> והיא נובעת מכך, וחשוב להסביר את זה, שאחוז רחב מאוד ממשרתי הקבע, 85 אחוזים ממשרתי הקבע, משתחררים עד דרגת סגן אלוף. הנקודה היא שהרבה מאוד מהמשרתים משלימים תקופות שירות שהן יחסית קצרות וכשאנחנו בסוף מגיעים לחישוב אחוזי הפנסיה שלהם, הם מגיעים לפנסיה שהיא פחות מ-50 אחוזים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תעזוב לרגע את הפנסיה. אם אתה מסתכל על הצד השני של השולחן, אתה רואה שבמקרה יושבים כאן אנשים שאתה לא צריך לשכנע אותם וכנו שאמרתי קודם למרות שהם חברי אופוזיציה, הם תומכים בהצעת הממשלה. יש לנו עוד נושאים עליהם כדאי לדבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שאלה. בדברים שלך דיברת על אנשי קבע צעירים. נגדים צעירים וקצינים צעירים. אני מכיר את זה גם מהבית. איפה זה עומד בכל החלטת הממשלה? איפה זה עומד בתוכניות שלכם? אנחנו מאבדים הרבה מאוד חבר'ה צעירים כי התגמול בתחילת דרכם בקבע הוא מאוד מאוד נמוך. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> התכוונתי לומר את זה בכיווני הפעולה אבל אני אומר עכשיו. אנחנו נמצאים בפעימה שנייה בינואר 2026 בטיפול בשכר משרתי הקבע. הסכם שעשינו עם הממונה על השכר, עם משרד האוצר. מה שמיוחד בפעימה זה שהיא פעימה דיפרנציאלית. זאת אומרת, אנחנו מתעדפים את שכר הצעירים והלוחמים בתוך השכר הכללי. כולם עולים אבל בהיקף גבוה יותר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם תומכי לחימה? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> בוודאי. כן. בתום הפעימה השנייה שהיא בינואר 2026 מדברים על עלייה בשכר של בין 17 ל-19 אחוזים. שוב, אני לא חושב שזה מספיק. בתום העלייה השלישית שהיא בתחילת 2027, זאת הפעימה האחרונה, אנחנו מדברים על כ-23 אחוזים בסך הכול. שוב, לא עשינו תוספת פלט לכולם אלא עשינו תוספת שהיא מכוונת בעיקר לצעירים וללוחמים והיא מעלה את השכר שלהם בצורה יותר משמעותית. עדיין אני לא אגיד לך שאני חושב שהשכר הוא מספק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> באתי לדיון הזה מפני שאנחנו ערים בתקופה האחרונה, תקופה די ארוכה, למתקפה על הצבא, למרות המלחמה ולמרות גבורתם והרוח בה אנשי הקבע, החיילים והמילואימניקים ובכלל נלחמו בשנתיים האחרונות. אנחנו רואים איזושהי מתקפה על הצבא, על הקצינים ועל אנשי הקבע. זה בא לידי ביטוי בצורה מאוד מאוד בולטת דווקא בדיונים שאנחנו מקיימים כאן על הגדלת תקופות השירות. אנחנו רואים עליהום על הקצינים. אני אומר לכם, והרבה משתמשים כאן האנשים שמדברים ואומרים שמכירים את זה מהבית – אני לא אומר שאני מכיר את זה מהבית, למרות ששני חתניי הם בקבע אלא אני מכיר את זה מהשכן של הבת שלי שהוא מג"ד באחד הגדודים של גולני. לשמחתי הרבה נתנו להם אפשרות לגור בבסיסי חיל האוויר ואני חושב שזה דבר מצוין שעשיתם ולדעתי צריך גם להרחיב את זה כי זה מאוד מאוד עוזר להם. הבחור הזה לא נמצא בבית. יש לו אישה, שתי בנות צעירות ותינוקת בת שלושה חודשים. אני בא לשם מדי פעם לעשות בייבי-סיטר ואני רואה אותו בערך פעם בחודש. הוא לא בא לא בשבתות ולא בחגים. הוא לא בא. הבחור הזה צריך להיאבק כדי לקבל נופש מבצעי כי עכשיו רוצים להוריד לו אותו? זה אבסורד שאין שני לו. צריך להיאבק על כך שכאשר הוא יפרוש בגיל מסוים, הוא יקבל את התוספת זמן שירות הזה כדי שהוא יוכל להתחיל את החיים האזרחיים שלו בצורה נורמלית? זה פשוט אבסורד שאני לא מצליח להבין מה עומד מאחוריו. מה עומד מאחורי הקרב הזה שמנהלים נגד הצבא ונגד הקצינים בקבע ולצערי הרב גם קצת נגד המילואימניקים. אני לא מצליח להבין את זה. חבל לי מאוד שיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון לא נמצא איתנו כאן היום. אני חושב שזה אחד הדיונים החשובים. אני מברך על הדיון הזה ואני חושב שאנחנו צריכים לוודא שהדברים האלה לא ייפגעו ואנחנו ניתן את כל מה שאנחנו יכולים אבל הקואליציה צריכה להיות כאן היום ולצערי הרב אין כאן אף אחד ממנה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כל מה שאמרת, אם היית בדיון אתמול, הוא היה מקבל ווליום פי 1,000 יותר גבוה אחרי מה שהיה כאן מבחינת החומרה של ההתייחסות לצבא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ספר קצת. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה לא הוסיף כבוד. אתמול קיבלתי טלפונים מאנשים שאני לא מכיר והם הודו לי על כך שהגנתי על משרתי הקבע, ואני מדבר איתכם בכוונה גם על נגדים. קיבלתי טלפונים שעשו לי לא טוב בהיבט של הייתי נבוך כמה הם צריכים להודות לו מול המתקפה שלוחת הרסן. יחד עם זאת אני צריך לומר שאני באמת מקווה שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ישים לעניין הזה סוף בגלל שגם אתמול התכנסנו – לפי מה שאני בדקתי עם היועצת המשפטית של הוועדה יום קודם לכן – כדי להקריא את הצעת החוק ולהצביע עליו בדיון הבא אבל לא הקריאו את החוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם לפי הפרסום נאמר ששר הביטחון מנסה לכפות עליו והוא לא רוצה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כל מה שהיה בדיון אתמול, זאת השתלחות במשרתי הקבע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אחרי הדברים שלך ושל רם, אני רוצה לומר זאת ועוד. אנחנו נפגשים עם חבר'ה צעירים שעוזבים את הצבא, אני מתכוון לצעירים בגיל 30, 31, וכשאני שואל אותם מה, הם מביאים אותי למציאות בה הם אומרים בצדק שכאשר יש חלוקה ויש תוספות של תקציב, התוספת בדרך כלל היא כזאת שהחבר'ה היותר ותיקים מקבלים יותר כסף. שמחתי לשמוע שאתם הופכים את זה. גיל 27-26 הוא הגיל שמקימים משפחה, קונים בית, יש משכנתה שצריך לשלם. בעברי תמיד כשדיברנו עם מורים ונאבקתי עבורם, דאגנו שכך זה יהיה, שזה יהיה דיפרנציאלי הפוך. ככל שאתה צעיר יותר, אתה תקבל שכר יותר גבוה. הוותיקים ממילא מקבלים שכר שהוא טוב. גם להם צריך לתת אבל להפוך את הפירמידה. הייתי מאוד מבקש שתציגו לנו מה הדיפרנציאליות. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> זה נמצא כאן בחומר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח מאוד לקבל את זה כי זה חשוב לראות מגמה כזאת. אם אתם רוצים להחזיק חבר'ה צעירים בדרגות ולוחמים טובים, אתם צריכים להבין שהם צריכים לקבל מדרגות שכר הרבה יותר גבוהות כי הם מתחילים את חייהם. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> ביחס לשכר אני אומר לך שאנחנו כבר בתוך השנה השנייה של התהליך הזה, מתוך שלוש שנים. עכשיו ממש תהיה השנה השנייה, בינואר. הדברים אכן ממומשים והם נמצאים כאן בחומר. אני אבקש מרח"טית הסגל שנדבר על הנתונים. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> נדבר על איך המשבר בא לידי ביטוי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אפשר להסביר מה זה רח"ט סגל? << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> ראש חטיבת הסגל. אני אחראית על כל מה שקשור בטיפול בקצינים ובנגדים בצה"ל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כל הקבע. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> כן. כל מה שאנחנו מדברים כאן זה על קצינים ונגדים ולא רק על קצינים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מתחת יש רמ"ח קצינים ורמ"ח נגדים. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> רמ"ח, ראש מינהל. ברשותכם, אני אציג איך בא לידי ביטוי המשבר ואיך זה נראה במספרים. אני לא אדבר על מספרים אלא בעיקר על מגמות. המצגת מונחת לפתחכם ואתם יכולים לראות את הנתון. צריך לומר שביחס לצרכים של צה"ל גם בהשוואות למלחמה ובכלל, אנחנו לא פרסמנו את כל השיאים שניתן לפרסם אותם ביחס לחוק. יש לנו עוד כמה אלפים של שיאים שאנחנו לא מממשים אותם כרגע כי אין לנו יכולת איוש. הנתון שאתם רואים כאן, צריך לומר שהוא ביחס לשיאים שאנחנו מפרסמים. אנחנו מבינים שהקצב שבו אנחנו נצליח לפרסם הוא מאוד מאוד תלוי ביכולת שלנו לאזן ולא להתפשר על איכות בעניין הזה. לכן גם בעניין הזה אנחנו עושים תהליך מתון אבל חשוב שתבינו שגם הנתון שמוצע כאן הוא נתון שהוא לא מייצג את כל הצרכים של צה"ל ביחידות, מהדרג הנפרס ועד המטות שבסוף מנהלות את צה"ל כולו. צריך לומר שהפערים באים לידי ביטוי גם בקבע הראשוני וגם בקבע המובהק ועם כל הפעולות שעשינו בשנה האחרונה, הנתון הזה מעיד על איזושהי בלימה שניסינו לעצור כי יכולנו להגיע למספרים הרבה יותר גרועים ביחס לנתון שאתם רואים כאן ועדיין היינו מצפים שאחרי כל הפעולות שבוצעו בתוך הצבא, הנתון כאן יהיה נמוך יותר וגם נצליח בעיקר לתת מענה גם לצרכים הנוספים ונפרסם עוד שיאים נוספים ביחס לצורך המבצעי ביחידות. בנוסף אני אומר לכם שאחד מהפתרונות שאנחנו הבאנו לידי ביטוי כדי לצמצם את הפער שמופיע לכם זה לקדם אנשים צעירים יותר גם בקרב האוכלוסייה של הקצינים וגם באוכלוסיית הנגדים. זה נתון שמצד אחד, מצד המשרת, זה יכול להעיד על משהו חיובי כי אנחנו מאפשרים לו להתפתח בקצב מהיר יותר, אבל לארגון כמו צה"ל שהסיפור של הניסיון הוא עניין מאוד מאוד חשוב, ובטח פגשנו את זה במלחמה, הדבר הזה משפיע מאוד מאוד על איך היחידות שלנו מצליחות להתקיים. אם הייתי עכשיו לא מאפשרת קידום צעיר ומפרסמת את כל הצרכים, הפער היה הרבה יותר גדול מכפי שאתם רואים כאן היום. הסיפור הזה הוא סיפור חשוב להבנה. צריך לומר שבאוכלוסיית הקצינים יש לנו את מסלול שירות 2016 שאתם מכירים, דיברנו על זה גם במפגשים הקודמים, כאשר באופן יזום אנחנו משחררים כל שנה, ועשינו את זה גם בשנות המלחמה, מאות אנשים בגין הגעה לשער הארגוני השני. למרות שרצינו להשאיר אותם ויש להם ניסיון מאוד מאוד משמעותי והם יכלו להישאר בצה"ל, מכיוון שאנחנו מוגבלים בכמות העוברים את השער מדי שנה, נאלצנו לשחרר מאות אנשים. גם זה משפיע על פירמידת הפיתוח שלנו ועל הפערים שמוצגים כאן עכשיו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם לא שמים סימן שאלה על מסלול השירות הזה לאור ההתפתחויות? << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> את תכף תראי שיש כאן תיקונים שאנחנו עושים במסגרת החוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לשחרר אנשים כשאתם צריכים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אנחנו נתייחס לזה. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> נתייחס גם לזה. אתם יכולים להתרשם מהנתונים. הסברתי את מה שלא מופיע כאן בנתון כי חשוב להבין שהדבר הוא יותר גדול ממה שמופיע כאן. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני ארצה לסכם את החלק של הנתונים האלה כי באמת אפשר לראות אותם בשלוש נקודות. הראשונה, יש לנו פערים והפערים שמוצגים לכם, הפערים בפועל הם גדולים יותר. הסבירה רח"טית הסגל שאנחנו לא מפרסמים את כל השיאים מכיוון שאנחנו רוצים לוודא שבאמת יש לנו יכולת הזנה איכותית. הדבר השני הוא שכדי לסגור חלק מהפערים, אנחנו מקדמים אנשים יותר צעירים עם פחות ניסיון כדי באמת למלא את השורות. זאת אומרת, אנחנו משתמשים בקצינים צעירים שם יש לנו יחסית יכולת מאוד גבוהה בבוגרי בה"ד 1 ומכניסים אותם למלא תפקידים של אנשים יותר ותיקים. הדבר השלישי, וזאת הנקודה הכי חשובה ודיברתי עליה גם אתמול, הוא שיש לנו ירידה ביחס המיון. אם אנחנו תכננו - אתמול נתתי את זה כדוגמה וזו דוגמה אמיתית – בשנת 2021 בהסתכלות שבע שנתית כלפי אנשים שנכנסים לקבע שבשנת 2028 יהיו לנו 825 אנשים שיהיו פוטנציאל של רבי סרנים לתפקידי סגני אלופים, בפועל, כתוצאה מהשחיקה, יש לנו היום, בשנת 2025, כבר 524. כלומר, 300 פחות. עד שנת 2028 כנראה יישחקו עוד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה זה 300 פחות? זה 40 אחוזים פחות. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> נכון. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> ועוד יש שלוש שנים קדימה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אם עכשיו אני צריך על המספר הזה לקדם כמעט 400 סגני אלופים ורבי סרנים בכירים, אתה מגיע למצב שיחס המיון הוא מגיע כמעט לאחד על אחד ויחס מיון של אחד על אחד הוא לא מספיק טוב. נתתי לכם כאן שלוש דוגמאות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אחד על אחד, זה אומר שאין מיון. זה אפס מיון. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> הסברתי את הבעיה. זה עדיין לא המצב הנוכחי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כן, למה אתה משחרר אותם? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני מסביר. יש כאן מודל שאני צריך לעמוד בו. יש גיל פרישה. אני רוצה להסביר שיש כאן שלוש נקודות. הנקודה הראשונה היא שיש כאן פערים והפערים הם יותר גדולים מכפי שאני מציג כי אני מציג כאן רק את הפערים מול השיאים הקיימים. לא מול השיאים שהייתי יכול לפרסם. זו נקודה ראשונה שקשורה גם בסוגיית האיכות. הנקודה השנייה היא שכדי לסגור את הפערים אנחנו מקדמים אנשים יותר צעירים והם חסרי ניסיון יחסית ואנחנו גם מטילים עליהם עומס שאולי הוא עוד לא במבנה של מה שהם צריכים לעשות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יושב בישיבה סגורה של הצבא ולכן אני מאוד מבקש ממך לפרט את זה. למשל, אתה אומר שאם אתה צריך מג"ד, אתה ממנה מישהו - - - << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> לא אמרתי את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם כן, מה אתה אומר? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני מדבר כאן על סך הקצינים. אני מדבר על הממוצע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מאיר, אני אגיד לך משהו. אם בבור בחיל האוויר יש תורנות וישב בה סגן אלוף, היום יושב שם סרן שהוא אפילו לא בתקן. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> זאת דוגמה קצת מוגזמת. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> אנחנו יכולים להגיע לשם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה זה מוגזמת? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בין השורות אתם אומרים משהו מאוד מאוד חמור. כשאני שואל אותך, אתה אומר לי לא. האם הצבא אומר שבגלל מחויבויות שיש לו לשחרר אנשים, פחות תקציב, האוצר מנדנד לו, האם יש מציאות בה בתפקידים מסוימים יש אנשים שהם פחות מנוסים? << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> האם אתה יכול להגיד בוודאות שזה פוגע בכושר המבצעי? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> כן. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> חד משמעית ואמרנו את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני רוצה להודות לך שהשתמשת במילה מאוד עדינה ואמרת פחות מנוסים. מה שהיה ניתן להבין, והם לא יכולים להבין, שהם פחות טובים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני לא אוהב - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. אתה לא אוהב ולכן אני אמרתי את זה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> בהסתכלות עתידית – ואני בכוונה דיברתי על הסתכלות עתידית כי אנחנו רואים שהשחיקה מתגברת למרות שיכול להיות שמגמת השחיקה תשתנה אם נעשה פעולות, ותכף נדבר על הפעולות – בראייה ארוכת טווח, השחיקה הזאת מקטינה מאוד את יחס המיון והיא משפיעה על איכות הצבא. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה שהסברת אותי. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> לפני שאני נכנס לכיווני פעולה אני רוצה לומר לכם איך אנשי הקבע מרגישים. יש כאן סקרים שאנחנו עושים. אלה לא סקרים שאנחנו עושים עכשיו אלא עושים אותם תמיד. אפשר לראות את המגמות. ברור לגמרי שלגבי חוויית השחיקה בכל הדרגים, מדברים על עלייה בשחיקה. כאשר אנחנו מדברים על מסוגלות של המשך תפקיד במציאות כזאת אינטנסיבית, אנחנו מדברים על ירידה. כאשר אנחנו מדברים על נכונות להמשך שירות, אני גם אמרתי את זה אתמול, אנחנו מדברים על ירידה. זאת אומרת, לצורך העניין אני אתן דוגמה. נגדים בקבע מובהק, אמרתי את זה גם אתמול, בשנת 2018 הנכונות להמשך שירות עמדה על 83 אחוזים. היום היא עומדת על 63 אחוזים. בסקרים הנכונות להמשך שירות בקרב נגדים בקבע ראשוני עומדת על 38 אחוזים. לצורך הנכונות להמשך שירות בקרב רבי סרנים עומדת על 37 אחוזים. הנתונים לפניכם. אני לא אעבור על כולם. אני חושב שהדגמתי מספיק את הדברים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שומע מקצינים מאוד מוערכים שאומרים לי שעשיתם עבודה, עלתה הערכה למילואימניקים. אם כן, אני יוצא למילואים, אני לא נשאר בקבע ואז אתה מאבד אותם ל-15 שנים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני אומר שוב שאני חושב שמה שנעשה כלפי המילואימניקים הוא מאוד נכון. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> בדיוק בגלל זה העברנו את החלטת הממשלה האחרונה על הוקרת שירות הקבע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל כאשר אני קורא את הצעת המחליטים על ייעול ההחלטה על ההוצאה הממשלתית במערכת הביטחון, אין כאן סעיף שאתה לא מחריג מהדברים שחשובים לאנשי המילואים. אני יודע שלא אתה ניסחת אותה אבל תקשיב לי. זה סיכול ממוקד לאנשי הקבע. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> ברשותכם, אני רוצה לסיים. אמרתי קודם שאני חושב שהחלטת הממשלה היא מאוד חשובה והיא בשורה. אנחנו צריכים להמשיך ולעשות עוד החלטות נוספות אבל האנשים מושפעים מהמציאות עד עכשיו ולא רק מההחלטה הנוכחית. ברשותכם, אני רוצה בכמה מילים לדבר על כיווני פעולה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם הכול זה כסף, תגידו את זה כאן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הוא אומר. הוא דיבר בהתחלה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני אמרתי בהתחלה שממש לא הכול זה כסף. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה הצבא עושה כדי להחזיק אותם שלא קשור לכסף. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני אומר שיש תוכנית שלמה שנקראת תוכנית עץ השדה והיא תוכנית שאושרה על ידי הרמטכ"ל. זאת תוכנית שיש בה הרבה מאוד משאבים. זאת הייתה ההחלטה הראשונה, אם אני זוכר נכון, של הרמטכ"ל בהקשר הזה, והיא מדברת על מספר רכיבים. התוכנית מדברת על הנושא הכי חשוב שהוא שליחות וערכים. יש הרבה מאוד פעילות גם בקרב מפקדים צעירים ומפקדים ותיקים, כלים חינוכיים, מסעות, אנחנו קוראים לזה מסע מולדת, פעילות של כשירות ערכית. יש לזה משובים מאוד מאוד משמעותיים. זה רובד אחד. הרובד השני הוא מול פערי האיוש. אנחנו הקמנו מרכז גיוס, מיצוי והשמה מטכ"לי, נקרא מרכז גמ"ה שהוא כבר עובד. לא ניכנס כאן לכל הפרטים לגבי המרכז כי אין לנו את הזמן אבל המרכז הזה הוא מרכז שמסתכל על שער הכניסה לצבא כשער אחוד גם לאזרחים עובדי צה"ל וגם לקבע, הוא מדבר על איתור פוטנציאל מתוך הצבא בהתאם לפרמטרים שבנינו ביחס לניתוח התפקידים וגם על כוח אדם שבא מבחוץ. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> השנה גייסנו מהאזרחות 1,600 קצינים ונגדים שביחס לשנה נורמלית בשנים קודמות זה פי שלוש וחצי. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> את מגייסת אזרחים? << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> אלה אנשים שבעבר היו בצבא ואני מחזירה אותם לקבע. יכול להיות שהם היו חיילים, השתחררו מהצבא, למדו משהו וחוזרים אלינו בקבע. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אנחנו מאוד מרחיבים את היקף הגיוס. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כמו חוזה אישי? << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> לא. חוזרים לקבע. מתגייסים לקבע. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אנחנו מדברים גם על כניסות יותר גבוהות מתוך הצבא מול פוטנציאל ממוקד. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> גם מיצוי בתוך הצבא של קצינים ונגדים שרוצים לצאת מהמסלול אליו הם התגייסו משירות החובה. לא מעט לוחמים עברו למערכים הטכנולוגיים וכן הלאה. זה מיצוי שאנחנו מבצעים כל הזמן. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אנחנו מדברים על אלפי אנשים. דיברה רח"טית סגל על 1,600 אנשים ואנחנו מרחיבים את היקף הכניסות כדי להתמודד עם הצרכים. הדבר הנוסף הוא תיקונים במודל 2016. יש מספר תיקונים שרח"טית סגל תוכל להרחיב על כך בכמה מילים. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> בגדול אנחנו לקחנו את מגבלת החוק וניסינו להבין מה הגמישויות שניתן לייצר בתוך צה"ל. יצרנו כאן מספר מהלכים שחלקם כבר באו לידי ביטוי וחלקם יצאו לפועל בשנת 2026, כאשר אלה גם סוגיות שקשורות לגמישות ניהולית יותר גבוהה למפקדים ולהשאיר אותם עוד שנה בקבע ולנצל את הניסיון שלהם לפני השחרור. לייצר להם גם מעבריות מקבע להעסקה במודל אחר כמו קבע חווה צה"ל ובעצם לשמר אותם במערכת בסוג העסקה אחר. לייצר כל מיני מודלי תמרוץ. אחד הדברים שאמרו לנו אותם קצינים שביקשו שלא להישאר, הם הרגישו שכאשר הם עוברים לאיזשהו מסלול הם הופכים להיות מובנים מאליהם. יצרנו גם כאן מודל שגם נותן להם וקטור של העצמה וחיזוק השליחות וגם תמרוץ יותר משמעותי כדי לשמר אותם במערכת. צריך לומר שקיבלנו - במסגרת ועדת נגל והסיכום שהיה בעקבותיה – גמישות לשנים הבאות בכניסה של רבי סרנים נוספים ויצרנו גמישות במערכים מסוימים, בדגש על הלוחמים, על הטכנולוגים, עם ערכים במיקוד בצה"ל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעיניי הנקודה הזו היא סופר קריטית ואני מבקשת להתעכב עליה. אלה לא תיקונים נקודתיים בשוליים שיאפשרו לך גמישות שבעיניי זה מאוד מאוד חשוב, בטח בעת הנוכחית. אני שואלת שאלה הרבה יותר יסודית ועמוקה ואולי אתה תענה לי על מודל 2016. מודל 2016 שכאמור עוגן בחוק הוא נקבע עת היו עודפי כוח אדם לפני ה-7 באוקטובר 2023, כאשר הבנו שאנחנו נמצאים במצב שצריך לרסן את היקף כוח האדם בקבע, שצריך לרסן את הקבוצות, את הקבע המובהק, את הקבע הבכיר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמו כל החוקים. כמו חוק המילואים. כל מה שנקבע במציאות אחרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. אני יכולה ממש להשוות את זה ל-30 חודשי שירות מול 36 חודשי שירות או לגיוס חרדים עם אינסנטיב תעסוקתי או עם אינסנטיב צבאי. אני אומרת שזה נושא משמעותי שאני מבקשת לדעת את עמדת הצבא על החוק הזה לאור ההתפתחויות ובלי ללכת על ביצים כי האוצר כאן. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אנחנו לא הולכים על ביצים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הצרכים של צה"ל לאור החוק הזה ומה הכיוונים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני אומר בצורה פשוטה. יש שני כיווני פעולה. יש כיוון אחד שהציגה אותו כאן הרח"טית שמדבר על תיקונים בתוך המודל עצמו. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> שזה מייצג גמישויות לא קטנות בתוך צה"ל. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> שנית. הרמטכ"ל סיכם וראש אכ"א סיכם ואנחנו הקמנו ועדה שהיא כרגע בוחנת את כל הסיפור של מודל 2016 בבסיס, באופן מהותי. אנחנו לא רצינו להמתין ולכן על הדברים שאנחנו יכולים לשנות במסגרת המודל, בתיאום עם האוצר – שום דבר כאן הוא שלא בתיאום – אלה דברים שכבר החלנו אותם כדי להקל וכדי לייצר פתרונות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש איזשהו וקטור בתוך הצבא שאומר שבשנה-שנתיים הקרובות אתם תציגו מה אתם צריכים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> יש וקטור שיש עבודה בתוך הצבא. כן. התשובה היא כן. אני חייב להשלים עוד שתיים-שלוש נקודות כי יש כאן תוכנית שלמה שנקראת בשביל הנגדים. זאת תוכנית שכבר עובדת בתוך הצבא ועוסקת בנגדים בצורה דיפרנציאלית לפי העשור הראשון, השני והשלישי לשירות שלהם, שעוסקת גם בהשכלה, גם בשכר - דיברתי כאן על העלאת השכר לקבע הראשוני – ועוסקת גם בפיתוח אישי, גם בלימודים ועוד דברים אחרים. תוכנית מאוד חשובה ומשמעותית. הדבר הבא הוא פעילות מאוד רחבה של צה"ל בנושא החזית המשפחתית. הרבה מאוד פעולות למשפחות משרתי הקבע. דיברתי על זה בראשית הסקירה, על החשיבות של הטיפול במשפחות. הדבר הבא הוא המרכז למפקד, הלוחם ומשפחתו. עיסוק ממוקד. יש מערכת שלמה שעובדת בזה ומטפלת בהם בצורה פרטנית. אלה הטבות, זה נופש, אלה הלוואות, כל דבר שנדרש. אנחנו גם מרחיבים את זה עכשיו להנדי מן, לטיפולים ולכל דבר שצריך כדי לסגור 360 מעלות. אגב, אנחנו עכשיו מקימים יחד עם הזרועות, כבר הקמנו את זה בזרוע יבשה, מרכזים שמטפלים בכלל משרתי הקבע באופן הזה אבל אני מדבר כאן במיקוד על הלוחם ומשפחתו. הדבר הבא הוא נושא תוכנית ה-700 שגם זה מתואם אוצר ומתואם החלטת ממשלה. 3.25 מיליארד שקלים לטובת מענקים ותמריצים לשימור כוח אדם איכותי. זה שיעור שאף פעם לא היה בצה"ל. הדבר הבא, גם הוא עוגן בהחלטת הממשלה האחרונה, אנחנו קוראים לו מהפכת הדיור. אלה פתרונות שאנחנו עושים יחד עם רשות מקרקעי ישראל. אנחנו מתחילים כבר בינואר בכנסים כדי לשווק יחידות דיור בהנחה מאוד משמעותית למשרתי קבע גם מעצם העבודה עם רמ"י וגם בסוגייה של הלוואות עם סבסוד ועם ריביות מאוד נמוכות. הנושא של הדיור הוא מאוד חשוב. אני אגע בעוד שלוש נקודות אחרונות כאשר אחת היא השכר. דיברתי על זה. אנחנו נמצאים כרגע בפעימה שנייה, בינואר 2026. החלטת הממשלה בנושא יוקרת השירות כאשר מעבר לסוגייה של המענקים והתמריצים היא גם ממסדת את קרן הסיוע למשרתי הקבע. זה דבר חדש שקרה השנה ואנחנו ממשיכים איתו. יש כאן מענה גם למשפחות בצורה של ארנק דיגיטלי שהוא מקביל לארנק הדיגיטלי שאוגרים במילואים. יש כאן גם את ההחלטה בנושא הדיור עם רשות מקרקעי ישראל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל ההחלטת של רשות מקרקעי ישראל לתעדוף אנשי מילואים בקרקעות, זה חל גם על אנשי קבע? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> במסגרת המינהלת יש עכשיו את ההטבה הזאת אבל מה שמדובר כאן זאת ההרחבה של המענה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> משרתים באשר הם, קבע או מילואים יקבלו תעדוף. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> יש כאן תוכנית הרבה יותר רחבה מכפי שהצגתי. לא שאני עכשיו מציג את הנתונים ואומר ששמתי לכם את הנתונים וזהו. אנחנו מתעסקים בזה כל הזמן ויש כאן תוכנית שלמה. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> אנחנו מבינים שבסוף הגורם המשמעותי ביותר להשארת אנשים אלה הם המפקדים. חלק גדול מהתוכנית הזאת היא לתת כלים למפקדים. זה ממש בא לידי ביטוי בביזור של לא מעט מענים בדרג המפקד שבסופו של דבר יוכל לטפל באופן מיטבי בפיקודים שלו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אמיר, אתה תסכם אחרי שתשמע את כל הדברים שייאמרו כאן. משרד האוצר. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. אני אתחיל בסיפה ואומר שהנושא טופל ורק לפני שבועיים עברה החלטת ממשלה עם יותר משלושה מיליארד שקלים לשלוש שנים וזה בנוסף למיליארד שקלים שהוקצו לאנשי קבע בתר"ש האחרון, גם לפני שבועיים וגם לפני שנתיים. הכול כמובן מעבר לתוספות שניתנו למגזר הציבורי. כל דבר שהמגזר הציבורי מקבל, גם צה"ל מקבל אותו באופן אוטומטי לפי ש-40. היה כדאי לפתוח בזה כי לפני המשבר נעשו צעדים ונמצאו פתרונות. יכול להיות שכסף הוא לא מה שפותר הכול כי המענקים ניתנו וכיום השכר של משרת קבע גבוה בכ-50 אחוזים ממקבילו בשירות הציבורי בגלל המאפיינים. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איפה אתם חיים? מאיפה הנתון הזה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> מקצועות מקבילים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנשים לא רוצים להישאר בקבע. צעירים לא נשארים בקבע בגלל הכסף. זה נתון שאי אפשר לקבל אותו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תן לנו דוגמה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ... מרוויחים יותר מקצין בקבע. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> רמ"ד בצה"ל מרוויח 23,000 שקלים בחודש, מנהל תחום במשרד הפנים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יושבים כאן רמ"דים בחדר. קצינים צעירים. זה ממש לא המספר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> על מי אתה מדבר? תאר לנו אותו בבקשה. תתאר את הרמ"ד הזה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אלה נתונים שיש לנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה רוצה שנביא לך 50 רמ"דים שלא מגיעים לזה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אנחנו בשוק עבודה ולכולם גייס ולא רק בצה"ל אלא גם בכל המגזר הציבורי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם אתה תיקח מסור גדול ותבוא למגזר הציבורי ותחתוך אותו בחצי, לא יקרה כלום. אבל אם חס ושלום תעשה את זה בצה"ל, אנחנו בסכנה קיומית. על מה אתה מדבר? סג"מ מרוויח 9,760 שקלים ברוטו? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לא אמרתי סג"מ. אמרתי רמ"ד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך דוגמה. הבת שלי רב סרן הרוויחה 11,000 שקלים ברוטו. יצאה מהצבא והיא מרוויחה 17,000 שקלים על כלום. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שלומי, אתה יכול להתייחס לזה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע איפה הוא חי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> קצינה בדרגת סרן, 7,000 שקלים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לפי הנתונים של הממונה על השכר במשרד האוצר, שכר ממוצע לרב סרן בגיל 33 עומד על 23,947 שקלים. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> אף אחד לא יגיע לצבא בגיל 33, לא יישאר שם, עם ילדים כמו הבן שלי, סגן בן 23, לא ירוויחו ולא יתוגמלו כמו שצריך. אתה מדבר על מישהו שהוא עכשיו 15 שנים בצבא. איפה אתם חיים? על איזה נתונים אתם מתבססים? זה אבסורד. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אשמח לסיים את דבריי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח אם תחדד לוועדה. כשאתה אומר נתון ממוצע וגם עושה חתך של רב סרן ותיק, האם אתה מדבר על השכר שהוא מקבל או על עלות העסקה שלו? << דובר >> קריאה: << דובר >> עלות העסקה. ברור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה ברוטו. ברוטו הוא לא עלות העסקה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> שכר ברוטו. אם תרצו, נוכל לשלוח את הנתונים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הנה, יושבים כאן סרן, סגן, קצינות צעירות. שיגידו כמה הן מרוויחות. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אומר שאנחנו בדור שלא יודע בגיל 23, 25, שהוא יעבוד באותה עבודה כל השנים. אנחנו רוצים לקדם בשיתוף עם הצבא מודל של תגמול מיוחד/חוזים אישיים. בארגונים ביטחוניים אחרים כבר קידמנו את זה. אני מניח שחברי הכנסת מכירים מוועדת המשנה. חוזים אישיים אומר יותר שכר בהווה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אנחנו מקדמים את זה אבל זה לא סותר את מה שאנחנו אומרים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אומר מה הטענה שלי. בסוף בארגונים הביטחוניים המקבילים לצה"ל, שיש להם מאפייני שירות די דומים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה מאפיין שירות יש למ"פ בסיירת גבעתי? איזה מאפיין זה שירות דומה? על מה אתה מדבר? גם פקידה אצל ליאת שבו, עד איזה שעות היא נשארת במשרד במהלך השבוע? בשלישות, עד איזה שעות? איזה שעות עבודה יש לה? איזה מאפיינים דומים? על מה אתה מדבר? << דובר >> קריאה: << דובר >> אני ב-5:00 יצאתי. לא בצבא. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> אני גם יכולה להציג לשלומי נתון לגבי כמה עוברים מצה"ל לארגונים ביטחוניים אחרים כאשר השיח הוא שגם השכר גבוה יותר וגם התנאים הרבה יותר מאפשרים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני רוצה לסיים את מה שבאתי לומר. בגופים מקבילים הצבענו והצענו שיבואו לחוזה אישי ויקבלו שכר יותר גבוה בהווה, עכשיו, ובלי הממתק של הסוכריה על הפנסיה בסוף. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כל פעם לנסות לחתוך עת הפנסיה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם ראיתם את הבעיה? אתם לא מתמודדים איתה. יש כאן בעיה אמיתית למדינת ישראל. מדברים כאן על מיונים של אחד על אחד, זה מטורף. צריכים לצאת מהקובייה. אתם טועים. << אורח >> שושי חסון: << אורח >> אני משרתת 20 שנים בצבא. על איזה ממתק אתה מדבר? 20 שנים אני לא בבית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 20 שנים היא לא יכולה להתלבש כמו שהיא רוצה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לא נותנים לי לסיים את הדברים שלי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אל תדאג, אני אתן לך לסיים. אני רוצה להגיד לך שכאילו לא הקשבת מה שהיה כאן. אתה יודע איפה מתמצה כל מה שאמרתם וכל מה שלא הקשבתם? וסליחה שאני אומר לך את זה כך – בהצעה ששמתם בחוק ההסדרים. אל תמכור לנו עכשיו כלום. אם אתם מסוגלים, גם אם אלה עיזים שאתם רוצים להוציא אותן, לשים את הערמה הזאת בחוק ההסדרים ולדעת שחוק ההסדרים הוא מפורסם, שאנשי הקבע שומעים את מה שמתפרסם בחוק ההסדרים - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הציבור שומע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הציבור שומע ומה זה עושה לא לכסף ולשקל אלא מה זה עושה למעמד שלהם, מה זה עושה למוטיבציה שלהם, איך זה מראה אותם בעיני הציבור. אמרתי לך שגם אם אחר כך יתברר שאלה עיזים ששמתם אותן בשביל להוציא אותן, במה אתם חושבים שאתם מתעסקים, במכונות? אומרים לך כאן שכל מה שאתה אומר – ואני ידוע מה אתה רוצה להגיד – אתה אומר על הדור הזה שהוא לא עם עבודה קבועה והוא מחליף יותר עבודה יותר מאשר עשו בדורות קודמים, אבל בשורה התחתונה אם אתה רוצה להשוות, לך לאותם מקומות שהולכים לגוגל או לאן שאתה רוצה כדי להחליף עבודה ותסתכל על יחס המיון שם ביחס למיון של מג"דים ושל סמג"דים. מה אתה עכשיו מדבר איתי על איך נראה הדור הזה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אומר שהצעד הזה לא נועד להוריד ולו שקל אחד משכר של לוחמים ולא לפגוע בהם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה עוד פעם חוזר לזה? אנחנו מסבירים לך. אתמול ישבנו במטווח של עמית הלוי, קצת של משה סולומון על קציני הצבא ושל יושב-ראש ועדה שישב כאן וכדי לא למתוח עליו ביקורת אומר שהוא כנראה עסוק עכשיו. אני לא רוצה לנצל את הכיסא הזה כדי למתוח עליו ביקורת. כל מה שהיה בדיון הזה, הייתה התעלמות מדבר אחד והוא שעל השולחן שלכם – אני יודע שאתם מתעסקים בתקציב הביטחון – נותנים מיליארדי שקלים לאחרים. אני לא שומע מכם את המלחמה הזאת בשום מקום אלא אני שומע אותה מאיתנו, על המיליארדים שהולכים למי שלא משרת ולמי שלא תורם. התקציב שבסוף אתם מחלקים, שם אתם לא חיילים כאלה. כאשר מגיע לאנשי הקבע ולמשרתים, אתם עכשיו שמים לנו כאן טרמינולוגיה של שוק עבודה והעובדה שאלה התוצאות, אתם מתעלמים מכך. אם הכול כל כך טוב ואם המשכורת היא 23,000 שקלים, למה זה אחד לאחד? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כבוד היושב-ראש, לפני שב עיים העברנו 3.25 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לספר לך גם כמה העברתם לאחרים? על מה אתה מדבר איתי עכשיו? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני רק אומר שלא הייתה התעלמות מהבעיה ובזה פתחתי את הדברים שלי. רק לפני שבועיים עברה החלטת ממשלה של הוקרת המשרתים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הודו לכם על כך שלוש פעמים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני לא חושב שזה הוגן לומר שמתעלמים מהבעיה ושמשרד האוצר לא בא לפתור אותה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא ענית לי לשאלה למה לא שמתם חוק הסדרים כזה, שאתם מבינים את המשמעות שלו. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אשמח לענות לזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אפשר גם בהתייחס למודל 2016 ואיך אתם רוצים לתת מענה לבעיות. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אומר שחוק ההסדרים ככלל דורש מכל משרדי הממשלה באשר הם לבצע התייעלות תקציבית היכן שניתן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת התשובה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אשמח לסיים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ההתייעלות התקציבית תקפה לכספים הקואליציוניים? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שלומי, אני רק אומר לך דבר אחד. אני אגיד לך הערה בסיסית. הם לא משרד ממשלתי. תבין את זה. אל תגיד לי שאמרתם לכל משרדי הממשלה להתייעל. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אנחנו דורשים מכל ההוצאה הממשלתית להיות יעילה יותר. לדוגמה, הבינוי שהזכרתם. יש מגדלים בתל אביב שמינהל הדיור הממשלתי, שיש לו יתרון לגודל וכמובן מומחיות, שוכר קומה ב-30 אחוזים פחות ממה שצה"ל שוכר קומה מעליו. למה? לא כי מישהו עשה בכוונה אלא כי למינהל הדיור הממשלתי יש יתרון לגודל. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אני מצטער, נתונים צריכים להיאמר. כאשר צה"ל נדרש לשכור מקומות מחוץ, העלות המרכזית שעולה יותר אלה העלויות שקשורות לסיווג, לביטחון ולרשתות תקשורת ייחודיות. לנסות לכרוך את העלות הזאת עם עלות של מישהו שרק צריך אינטרנט, היא לא רלוונטית וזאת עוד פעם דמגוגיה שנאמרת לוועדה. לא בוצעה שום עבודה מקצועית לפני שנכתב המשפט הזה בהצעת מחליטים. אם הייתה כזאת, אני בטוח שהייתם רואים שאולי אפילו המחירים זולים יותר. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אומר שמדובר רק על עלויות שמשלמים לשכירות. אני לא חושב שיש עניין של תקשורת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> השאלה איזה דרישות יש לך מאותו בניין. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אין לי כל דרישות ואין לי כל טענות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני בכלל לא הבנתי מה המשפט הזה שייך לכאן. אני במקומך לא הייתי אומר אותו. אנחנו מדברים כאן על אנשים. מה זה קשור? מה אתה עכשיו רוצה להגיד? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השקפת העולם שלהם היא כזאת שהצבא מבזבז ומשלם יותר מדי. זאת המחשבה שלו. אם אתה אומר דבר כזה, מתחת לדברים שלך המשמעות היא שאתם מחפשים כל הזמן איפה הצבא מוציא מה שהוא לא צריך להוציא אבל זה לא הדיון כאן. בסוף אנחנו צריכים לסיים את הדיון הזה עם איזושהי השקפת עולם שהולכים לדאוג לאנשי הקבע. הכי מפחיד אותי זה הסחף. כאשר ליאת מדברת על 300, כל הצבא שומע אתך זה ויכול להיות סחף של עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. לאן נגיע? חייבים לעצור את זה. זה מגיע מכם, האוצר. בסופו של דבר תנו ברקס לדבר הזה. סדרו את חוק ההסדרים, תנו תקווה לאנשים האלה. הסחף הזה מאוד מסוכן. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אומר לגבי הסחף הזה שעברה החלטת ממשלה לפני שבועיים עם 3.25 מיליארד שקלים כדי לעצור את הסחף הזה. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> זו הפעם העשירית שאנחנו שומעים את זה. הסחף הזה לא ייעצר משם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא רלוונטי. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> זה לא רלוונטי לכלום. הסחף הזה ייעצר אם בחור בן 23 וחצי שצריך לקבל החלטה, שהוא במקרה הבן שלי והוא מפק"צ בבה"ד 1 היום, צריך לקבל החלטה. אני אספר לך בקצרה. יש לי שני בנים, אחד בצבא לא עוד הרבה זמן וצריך לקבל החלטה בגיל 23 וחצי אם הוא ממשיך לתפקיד מ"פ אוח לא וחותם עוד חתימה. השני במסלול פסגות, הוא בצבא עד 2033 פחות או יותר. לצבא אין שום יכולת להתמודד או להתחרות מול מה שהבנים שלי יקבלו בחוץ בשכר ותנאים ואפילו לא קרוב. המקום בו יש לו יכולת להתמודד ולהתחרות הוא במה שאמר בהתחלה תא"ל ודמני, במקום של המוסר, של השליחות, של תחושת הערך. אם הילדים שלי לא ירגישו שמעריכים אותם ולא ירגישו שמתגמלים אותם, הם לא יסכימו להרוויח פחות בתנאים יותר קשים. הם לא יישארו במערכת. בחור בן 23 וחצי שצריך לקבל החלטה אם הוא חותם עוד חתימה והולך לתפקיד מ"פ או לא, עושה 800 פעמים חושבים ואתה יודע למה? כי הוא יודע שבהמשך הדרך מחכה לו משפחה מסוג שרדינגר כי המשפחה שם, הוא לא, אולי תהיה קיימת כשהוא יחזור ואולי לא תהיה קיימת כשהוא יחזור. זה שיקול שלוקחים אותו בחשבון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וזה לא שווה ערך לכסף. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> היום הבן שלי מרוויח פחות ממה שמרוויחים החברים שלו שסיימו שירות ועושים היום מילואים. הרבה פחות. למה שהיא יישאר במערכת? מעבר לכל, הבן שלי מרגיש שהוא סוחב על הגב שלו את מדינת ישראל כשיש ציבורים שלמים שלא תורמים למדינה הזאת כלום במקום של חלק מהחברה, אחדות, לכידות חברתית, קידום של החברה הישראלית, הוא לוקח אחריות על חיים של חיילים ורץ איתם קדימה ואמור להתמודד עם האחריות הזאת ועם כל מה שהלחימה הזאת הביאה לו בשנתיים האחרונות כאשר מאחוריו הוא צריך לשאול את עצמו על מי אני שומר, על אלה שלא מעריכים אותי? על אלה שמקבלים תקציבים מכספים קואליציוניים ומקבלים תקציבים מהאוצר בלי הכרה והרבנים שלהם קוראים לי מטומטם כי אני בוגר ישיבה ציונית דתית והלכתי לשרת? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה מטומטם? קוראים לו בוגד. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> לפני שאתה מתייחס עכשיו בפעם ה-15 ל-3.25 מיליארד שקלים אני אשמח אם אתה תצליח לתת לנו תשובה איך אנחנו מצליחים להשאיר את הילדים שלנו בצבא כשאנחנו גידלנו אותם להיות בתודעת שליחות בלתי פוסקת ולקחת אחריות על החברה הישראלית, אבל בצד השני כל מה שהם רואים זה ששמים עליהם פס אחד ארוך ומתמשך. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> במלחמה האחרונה הייתי מ"פ ב-202. אתה מדבר כאן על כספים, אתה מדבר כאן על קיצוצים ועל נופשים ועכשיו פעם ראשונה שאני שומע שגם נופשים ורכבים הולכים לקחת. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> צריך להגיד ששחר היה מ"פ במלחמה שנפצע. גיבור אמיתי. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אתה מדבר כאן על אוכלוסייה שהיא לא יודעת להגן על עצמה. אני יושב כאן היום פעם ראשונה, מזל שאני יושב כאן כי כשאני הייתי בתוך ההיתקלות, נפצעתי קשה וקברתי את החיילים שלי, אתה חושב שאני יכולתי להגן על עצמי? אתה חושב שאני ביקשתי עוד כסף כדי להיכנס לעזה ולסכן את החיים שלי כדי להגן על המדינה? אתה חושב שאני יכול לעשות את הצעד הפשוט הזה? לך יש את כל הפריבילגיה ולכם יש את כל הפריבילגיה לשבת כאן היום ואתמול ולצעוק על אותם אנשים שהולכים כדי שאתה תוכל לדבר למיקרופון, כדי שאתה תוכל לקחת עוד טיפה מהנופש, כדי שאתה תוכל לקחת עוד טיפה מהטיפולים הפסיכולוגיים. אותם אנשים מחר בבוקר כנראה, יש סיכוי סביר, ייכנסו למלחמה ולא בטוח שיחזרו. זה סיכון שאנחנו מוכנים לקחת אבל למה אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון הזה? אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון הזה כדי לדעת שאתה, המשרד שלך, כל השרים וכל חברי הכנסת יגנו עלי. אני לא מבקש יותר מדי. אני מבקש ייצוג הולם. בבקשה, אחרי שנתיים של מלחמה, לא רק לא לקחת אלא להוסיף. כמו שאתם יודעים להוסיף – ועכשיו אני מקבל תלושים - לרבנים שמאשרים עכשיו חוק השתמטות, אז מה אתה מצפה ממני כמ"פ שנפצע קשה שאעשה בצומת ההחלטה עכשיו? אני אקח ימינה להיות חרדי, אקבל עוד כסף ואחנך את הילדים שלי בחברה חרדית בלי לעשות כלום כדי שהם ידונו לחיים, או לחנך את הילדים שלי שילכו לקרבי, כמו הבן שלה שנמצא עכשיו בצומת החלטה האם להמשיך להיות מ"פ או לא. למה שאני אהיה מג"ד אם כל מה שאתה עושה וכל מה שעושה הממשלה הזאת זה לפגוע בי? כדי שאני אפגע בעצמי פעמיים? שאני אקבל כדור וגם שתיקחו ממני? מה אתם מצפים ממני? זה לא רק המשרד שלך ודיברתי שלשום עם אלעזר. אני מסכים איתך שזה לא רק כסף ואתה לחלוטין צודק. זה כמו שרח"טית הסגל אמרה נכון, הערכים הם מה שמובילים אותנו. כשאני נכנסתי לעזה לא ידעתי כמה כסף אני מקבל. חצי שנה בתוך עזה, נראה לך שהיה לי את הרגע להסתכל על התלוש שלי? זה בכלל לא בשיח. אבל אנחנו מסתכלים עליכם ולצערי יש כאן נמצאים כאן רק חברים מהאופוזיציה, אבל אתם הנציגים ולכן אני גם מסתכל אליכם. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה גם יכול לצעוק עלינו. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> לא. אין צורך לצעוק. אנחנו כן מסתכלים אל המשכן הזה כאל דבר קדוש, כאל מודל לחיקוי. כמו סלה ערכים שאנחנו התחנכנו עליהם בצבא כי המפקדים חינכו אותנו – ערבות הדדית, אהבת המולדת, המוכנות להקריב – זה אותו סל ערכים שאנחנו רוצים שיהיה לכם. כשאני מסתכל לכאן או כשאני פותח לחמש דקות את הרדיו בצבא בתוך עזה, מה אני שומע? אחרי היתקלות, אחרי שנהרג לי לוחם. מה אני שומע? על משחקים בין אופוזיציה לקואליציה, על כך שהקואליציה עכשיו בוחרת להעביר חוק השתמטות אחרי שנתיים של מלחמה? מה אותו מ"פ שנמצא בבית בהגנה בעזה אמור לחשוב? מה אנחנו מצפים מאותו מ"פ? שאפשר לדבר עד מחר על כסף, על נופשים ועל 1,100 דברים אבל כל הדברים האלה מתגמדים אל מול זה שאנחנו מסתכלים על המשכן הזה ולא מבינים מה עושים נציגי הציבור שאנחנו בחרנו ואיך הם מגינים עלי ולא על תלמיד הישיבה שגלית דיסטל תיארה אותו כשומר ישראל ושהוא זה שמציל את המדינה. אם כן, שאותו תלמיד ייקח נשק וקרמי וילך להגן על המדינה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. אני אגיד רק לרקע הדברים. שחר ביקש להיפגש איתי. אני במקרה הייתי פעם מג"ד של אותו גדוד 202 ואני אמרתי גם מעל דוכן הכנסת ששחר היה מפקד צוות במסלול גם של גל איזנקוט ואייל ברקוביץ זכרונם לברכה. מה שאנחנו מנסים לעשות כאן, מה שהם מנסים לעשות כאן, מעבר לדברים הפוליטיים שאני שם אותם בצד, שהדאגות האלה לא יהיו לשחר והוא לא יראה את זה כך, הוא והחברים שלו. יש דלתה מסוימת מה ניתן לגשר בין השליחות לבין התנאים החומריים. לעולם, חלק גדול מאוד של משרתי צה"ל, לא רק הלוחמים, לא נוכל לתת להם את מה שהם מוכנים לתת לנו ושם יש את העניין של השליחות. שם נכנסת השליחות אבל בסוף גם היא נקרעת כי הדלתה שאנחנו יוצרים – ולצורך העניין הזה אני שם אתכם איתנו, רק לרגע – היא דלתה שחייבת להיות מוגבלת בגודל מסוים. גם אני קיבלתי עכשיו תלוש של סרן, רב סרן, בסך 10,200 שקלים, של מהנדס חשמל. בכוונה אני לא אומר המקבילה. תשאלו את שחר, עם כל הכסף הזה שהצגתם כאן, כמה מ"פים ששירתו יחד איתו נשארו בצבא. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> הנתונים המפורסמים הם ש-500 רבי סרנים עזבו את הצבא בשנת 2025. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני יודע את זה אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. מה שפורסם, פורסם. לכסף אין צבע. כשנותנים את הכסף, מיליארדי שקלים בהסכמים קואליציוניים לכל מיני צרכים מאוד חשובים אבל לא נלחמים עליהם כך כמו שנלחמים בירידה לפרטי תקציב הביטחון בנושא שכר. אני לא רוצה לומר מה בתקציב הביטחון, שכל הפנסיות הן בתוך תקציב הביטחון. התקציב של המורים הוא לא בתקציב של משרד החינוך אלא זה בתקציב אחר. כך אנחנו חכמים עליהם. אמרו שאין להם ועד עובדים אבל אנחנו מרגישים חובה להיות ועד העובדים שלהם. אין להם אפילו ארגון נשות משרתי הקבע שפעיל בנושא שכר כמו שלפחות היה לשוטרים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הם גם לא יכולים להתפקד לליכוד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה אמרת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היום שמעתי יושב-ראש ועד שאומר שאם אנחנו רוצים תוספות, אנחנו מתפקדים לליכוד ואז אני בא עם כוח עצום. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> אני חייבת להוסיף נקודה אחת כי עלה כאן הנושא של הפנסיה. צריך לומר ש-45 אחוזים מהפורשים הם נגדים. נגדים לא מקבלים בגיל 42 פנסיית גישור אלא במקרה הטוב זה יהיה שש שנים. הגיל הממוצע לפרישה הוא גיל 51 ואנחנו רק הולכים ומבגרים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ממתי פנסיית הגישור? מאיזה גיל? << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> ברגע שהם פורשים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אלה הסכמים של 2005. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> זה לא יעזור לאותם נגדים אם נלך למודל חוזים אישיים כי שם מדובר רק במספר מאוד מאוד מצומצם של קצינים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> למה לא? שכר יותר גבוה בהווה. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> זה לא במודל. מודל הבחירה הוא לקצינים. זה לא יחול על נגדים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> ראשית, סיכמנו שמודל הבחירה הוא לאוכלוסייה מאוד ממוקדת. דבר שני הוא ששכר גבוה לא סותר את הנושא של הפנסיה. אתם תמשיכו להגיד את זה ואני אמשיך להגיד את זה. מי שבסוף נשאר בצבא לתפקידים ארוכי טווח, אלה אנשים איכותיים שאם הם היו יוצאים מצה"ל 10 שנים קודם או 15 שנים קודם, הם היו מרוויחים פי שתיים והם לא רוצים להרוויח פי שתיים כי הם מונעים משליחות וערכים. אני לפחות רוצה לוודא שהעתיד שלהם מסודר. אני רוצה שהם ידעו שזה שהם נשארים בצה"ל, הם יודעים שיש להם גב תעסוקתי ויש להם פנסיה ושהם יכולים להיות עם ודאות עד סוף חייהם. זה עלה גם אתמול. זה לא סותר העלאת שכר. העלאת שכר שסוכמה עכשיו שאני הצגתי קודם היא סיכום קודם ואנחנו כבר צריכים לדבר על הסיכום הבא. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני רק אומר שהמודל שניסיתי להציג קודם הוא שבארגונים ביטחוניים אחרים עם מאפייני שירות לא זהים אבל גם מאפייני שירות ביטחוניים, פתחנו מסלול וולונטרי של מי שרוצה לקבל מסלול של קביעות ופרישה בגיל מוקדם, יותר מאוחר מגיל 51, באזור 58-55, או שהוא מעדיף שכר יותר גבוה בהווה. פתחנו את זה לבחירת הציבור. כמעט 100 אחוזים מכל המקצועות שהצענו להם את הבחירה הזאת בחרו בחוזה אישי. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אני רוצה לשים דברים על דיוקם. קודם כל, אנחנו מסוכמים על מודל בחירה שהוצג כאן בוועדה והוא יגיע לאישור הוועדה לאחר שיעברו קריאה ראשונה במליאה. כפי שהצהרנו המודל הזה יוצע ל-20 אחוזים מפוטנציאל הפורשים כאשר הדגש הוא אוכלוסיית העתודאים והטכנולוגיים כי זו האוכלוסייה שלצורך העניין היא רלוונטית בעיקר לשוק העבודה. אני שוב אומר שזה לא נוגע ללוחמים ולא נוגע לאוכלוסיות ליבה מבצעיות. בנוסף אני אומר שהמודל שהוצע בגופים הביטחוניים האחרים הוא לא המודל הזה. שם מדובר במודל של חוזה אישי ביום הכניסה לשירות של יציאה מהקיבוצי, הוא לא רלוונטי לאופי השירות בצה"ל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני רוצה להוסיף על זה דבר אחד. אני אף פעם לא חשבתי על זה אבל להבדיל מהגופים האלה, עזבו את חירוף הנפש של החברים בכל מקום, אני בטוח שאם נבקש נתון כמה מהמשרתים בצה"ל הם משרתים בצה"ל מגיל 18 ולא כאלה שהלכו, יצאו, ראו וחזרו, ויש להם חברים שמשנים מקומות עבודה. כמה מתוך המשרתים בצה"ל אנחנו גם רוצים שיהיו בצה"ל בגיל 18. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> רובם ככולם. בגופים ביטחוניים אחרים זה בין 28 ל-30 ופורשים בגיל יותר צעיר מאוכלוסיית הנגדים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה מה שאני הבנתי. לכן אמרתי את ההבדל הגדולה זה של מה אתם משווים אותם לשוק העבודה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בניגוד לגופים המקבילים, איך אתם מתמודדים עם הרצון להשאיר חבר'ה שמתעסקים בסייבר והשוק הפרטי רוצה אותם. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> צריך להגיד שיש קושי בזה. זה גם עלה אתמול והסברתי על כוח אדם טכנולוגי כי עלתה השאלה למה צריך לתת להם במודל שהצענו עוד שלושה אחוזים על שנות הלימודים מחוץ למערכת. הסברנו ש-25 אחוזים מסגני האלופים בצה"ל הם יוצאי עתודה. זה בעצם הפיקוד הטכנולוגי שלנו. מן הסתם אותם כאלה שנשארים, חד משמעית אם היו יוצאים קודם היו מרוויחים הרבה יותר ממה שמרוויחים כשהם משתחררים. ספציפית לשאלתך, אנחנו סיכמנו במסגרת היכולות שלנו שניתנו לנו בנושא המענקים והתמריצים על תוכניות שירות ספציפיות לאנשים שהם מאוד מאוד איכותיים ומוכשרים ואנחנו רוצים להשאיר אותם לטווח ארוך שהן באות לידי ביטוי במענק גבוה ביחס לחתימה. אלה הדרכים בהן אנחנו משאירים. להגיד לך שהם נשארים בגלל זה – זה לא באמת. הם נשארים בגלל האתגר, בגלל המשמעות, בגלל שהם אנשים שהם רואים בזה שליחות. אנחנו משתדלים להוסיף לזה את המענה הכספי הכי טוב שאנחנו יכולים. להגיד לך שהוא באמת שווה ערך לאזרחות? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם אתם לא תגיעו לצומת דרכים בה אתם תגידו שאתם כן רוצים לתת חוזים אישיים לאנשים האלה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> יש לנו תוכניות שונות שאנחנו יודעים לתת לאנשים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יכולות להיות מקבילות. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> יש לנו גם את מודל הבחירה כמו שהוצגה כאן. צריך לומר שזה גם בא לידי ביטוי במסלולים של אזרחים עובדי צה"ל טכנולוגים כאשר גם שם אנחנו נותנים סוג של חוזה אישי אבל במסורה. אנחנו לא יכולים עכשיו שמפקדים במערכים טכנולוגיים יהיו אזרחים עובדי צה"ל. הם מפקדים על מסגרת שיש בה גם אלפי חיילים וקצינים ונגדים. לכן זה דבר שהוא מאוד מאוד מצומצם. צריך לומר שמאפייני השירות שלנו וגם המעבר דרומה, שלא נשכח שהיחידות הטכנולוגיות שלנו החל משנת 2026 עוברות לדרום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ב-2006 הייתי מהיוזמים. הייתי ראש עיר בנגב ויושב-ראש הרשות לפיתוח הנגב וכבר אז, לפני 20 שנים, הסוגייה הזאת עלתה וחשבנו איך אנחנו מביאים לדרום את החבר'ה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> יש תוכנית שלמה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איך בעיקר מעבירים מרמת השרון לירוחם ודימונה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> יש עבודה ואנחנו כבר בשלבים מאוד מתקדמים לקראת מעבר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ב-2007 התפרסמה התוכנית של מקנזי. תקראו אותה. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. << אורח >> גיל ורד: << אורח >> אני אקצר כדי שכולם יספיקו לדבר. אני נציג אחים ואחיות לנשק. קצין צעיר ששוקל אם להמשיך או לא להמשיך, הוא אומר למה לא לעבוד כאשר בחוץ אפשר לעשות יותר כסף. בכל תחום בשוק האזרחי המשכורות גבוהות יותר ואפילו מאפשרים לעבוד מהבית בחלק מימי השבוע. מה מביא משפחות קבע להרגיש קושי כלכלי בימים האלה? כאן, בבית העם, אנשים שלא שירתו קובעים שהמשתמטים יקבלו פיצוי והם בעדיפות על אלה שתורמים ומוכנים להקריב את חייהם. אנשים עם ערכים נזרקים הצידה בעוד שאלה שאין להם טיפת ערך, הם אלה שמקבלים את התקציבים. למה לבחור בחיים עם סכנה – ואני הקשבתי לשחר היטב – כשהוא יכול לבחור חיים אחרים שאין בהם סכנה? חיים שהוא לא מסכן לא את חייליו ולא את עצמו והוא יכול לשוט על הדנובה בשיט תענוגות ולאכול ארוחת בוקר? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. ראינו את התמונות. << אורח >> גיל ורד: << אורח >> אני רוצה לומר דברים שאנשי הצבא לא יכלו לומר ואני לא מדבר בשמם אבל אני בהחלט מייצג את הארגון שאני בא ממנו. צריך להשיב את המוטיבציה לחיילים האלה. כדי להשיב את המוטיבציה צריך לדאוג שיהיה גיוס שווה לכולם ולדבר על חוק גיוס ולא לדבר על פטור. המנהיגות צריכה לבוא מכאן, מהכנסת. אי אפשר שכאן בכנסת לא נותנים דוגמה אישית ודואגים רק להאשים את אנשי הצבא ואף אחד לא לוקח אחריות. הכול צריך לצאת מכאן כאשר זאת דוגמה אישית ומכאן צריך להעלות את המוטיבציה. << אורח >> יצחק גליק: << אורח >> תנועת אל הדגל. כבוד היושב-ראש, תודה על כינוס הוועדה הזאת. זה ביזיון שהנושא הוא בוועדת המשנה. אני מסיים עכשיו 600 מילואים במלחמה הנוכחית. אנחנו בפשיטת רגל. גם אם לא קורית ממש עכשיו והיא תקרה עוד מעט, פשיטת רגל של המעמד המשרת. הקריסו את המעמד המשרת. אמרו את זה גם חברים קודם, לאנשי הקבע אין פה ולכן אנחנו, אנשי המילואים, נבוא ונהיה להם לפה. יש כאן הקרסה כללית של מעמד המשרת. היום בבית הזה מעמד המשתמט הוא מעל המעמד המשרת. העובדה שיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון לא מכנס את הדיון הזה אצלו ולא מכנס את הדיון על חוק הגיוס ומשתף את ארגוני משרתי המילואים כי גם כאן למשרתי הקבע אין פה, לא מכנס את הדיונים האלה ולא מאפשר לנו להביע את עמדתנו ומשפחות שכולות שרוצות לבוא ולדבר על הנושא הערכי הזה של השירות בצה"ל ועל המחיר לא מקבלות במה בבית הזה – זאת פשיטת רגל. נכון שמדברים כאן על המספרים ונכון שנוח לנו לדבר עם פקידי האוצר שבאמת בסוף אתם צריכים להיות הנציגים להילחם עבור משרתי הקבע ומשרתי המילואים כאן אבל הבעיה היא הרבה יותר חמורה מזה. במערכת החינוך 50 אחוזים מילדי כיתות א' לא מחונכים למה זה להיות משרת במדינה הזאת ולא יעזרו כל הפיצויים וכל הכספים והנופש שמגיע ובהחלט מגיע, אבל הסיפור של מעמד המשרת שהיום הוא נמוך ממעמד המשתמט, הוא יביא את מדינת ישראל לפשיטת רגל. אני אסיים בסיפור עצוב. זה מחלחל לחברה למטה. כאשר המועצה שלי, מועצת מזכרת בתיה, עושה אירוע למשרתי מילואים ואשתו של חבר שלי שהוא היה מג"ד מלחמה שלא יצא 20 שבתות רצוף הביתה ולאחר מכן מונה למח"ט מילואים שזה נחשב תפקיד כאילו קצת רגוע ובמלחמה זה מח"ט על מלא, מגיעה לשם עם הילדים שלה ואומרים לה, סליחה, זה לא לאנשי הקבע אלא זה לאנשי המילואים ואז מתפתח דיון בקבוצת הוווטסאפ ואומרים: בסדר, אתם אנשי הקבע, אתם רגילים לזה, אתם מקבלים את המשכורות, אתם מקבלים את הפנסיות. זה בעקבות הסתה שקורית בבית הזה בו שומעים את כל השקרים שמספרים על האנשים האלה. לאנשים האלה אין חיים ואלה לא רק קצינים אלא גם הנגדים. במרכבות גדעון ב' האחרון אני הכנסתי פנימה נגדים שהיו צריכים לשכב מתחת ל-9-D באזור ממש לא מטוהר, אזור מאוים, ולפתור איזושהי בעיה במנוע. על האנשים האלה אנחנו אומרים: בסדר, הם נגדים, לא צריך לשמר את כוח האדם הזה. כל אחד מהאנשים האלה היה יכול להיות מנכ"ל של חברת נדל"ן או מנכ"ל חברת היי-טק או סטארטפיסט בחוץ. אלה האנשים שאנחנו רוצים שיובילו את הלוחמים, אלה האנשים שאנחנו רוצים שיהיו המכונאים שלנו, אלה האנשים שאנחנו רוצים שיישארו לנו בסייבר. כחוט השני עובר בין היחס למשרתי המילואים, של הבית הזה ושל יושב-ראש הוועדה שלא נמצא כאן ליחס למשרתי הקבע. אם לא נעשה שינוי קיצוני בדבר הזה, מדינת ישראל תחדל מלהתקיים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. אני אחזור על שני משפטים שאמרת והם שהקריסו את מעמד משרת הקבע ושבבית הזה המשתמט גובר על המשרת. אלה מילים שמתמצתות הרבה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אימהות בחזית. אני רוצה לדבר לנערי האוצר שבאים זחוחים ולבושים מאוד יפה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> צריך להגיד כאן שגם האנשים באוצר הם אנשים מצוינים, רובם עושים מילואים, רובם ביחידות קרביות. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני חשתי בזחיחות מסוימת. אמרו וכבר דיברו על הפערים בין מה שאפשר להציע למשרתי הקבע הצעירים, על מה שאפשר להציע להם באזרחות וגם על מה שקורה כרגע עם משרתי המילואים. כמי שמובילה תנועה של אימהות, אנחנו מקיימות על כך לא מעט דיונים, כמו שנאמר כאן קודם לבוא היום ולומר לילדים שלנו, שאותם גידלנו וחשבנו שימשיכו בתוך המערכת הצה"לית כי זה ישתלם לכם – זה שקר גס. אנחנו כאן נילחם על מנת שאנשי הקבע, לא רק שהם לא יהיו פחות ממשתמטים אלא הם יהיו מעל משרתי המילואים כי מי שבוחר לשים את חייו בתוך המערכת הצה"לית, לוותר על כל כך הרבה דברים בשנים הכי טובות שלו, והוא צריך להיות אדון הארץ. אם אתם לא תהפכו את המשרתים קבע, מילואים, סדיר לאדוני הארץ, למלכים, אם לא תראו לדור הצעיר שזה המקום להיות בו – לא נוכל להתקדם. זאת לא שאלה של עניין או נעימות אלא זה עניין של ביטחון. ישראל נמצאת בסכנה קיומית מוחשית ומיידית. האויבים שלנו מתחמשים, מתחדשים, מקבלים עוד כוחות ולנו יש צבא בינוני. אני יוצאת מהדיון הזה בהבנה אחת שלא רק הכמות אלא גם האיכות נפגעה בדרך. גם האיכות. זה לא רק עניין של כמויות. מי שעושה מיון אחד לאחד, אם הייתם חברה עסקית שמציגה לי את הנתונים האלה ואני במשך שני עשורים ליוויתי את החברות הכי גדולות במשק, הייתי אומרת לך שהחברה הזאת תפשוט רגל עוד פחות משנה ואין דרך לעזור. אם היית אומר לי שהמלאי היחיד שהיא יכולה למלא, כרגע ניתן אור ירוק לפטור מלא ואנחנו יודעים שממשלת ישראל כנראה תלך על זה All the way – אני מודיעה לכם שצה"ל הולך לפשוט את הרגל ושנה מהיום במקרה הטוב אולי נהיה צבא מצרים ברמת האיכות שלו, בבינוניות ובגודל ואני לא יודעת לאן נגיע. צריך להתעשת אתמול. לא היום אלא אתמול. אני לא שמעתי פתרון אלא רק שמעתי בעיות. לא שמעתי מהאוצר שאומר שהם מתכוונים היום לעשות מהלכים חוצי גבולות. לא שמעתי פתרונות אלא רק בעיות. << אורח >> פנינה פוגודה: << אורח >> אני רוצה להתחבר למה שאמרו לפניי שאר המשרתים. לא נעים לי כי אני כאילו באה מהצד השני. הבן שלי בן 25, בחר לא להמשיך לקבע אלא ללכת לעסוק במה שהוא אוהב והוא מרוויח המון כסף. הוא התחיל ללמוד ותכף הוא מסיים. אם הוא יסיים ללמוד בין כל מאות מי המילואים שהוא עושה, הוא כנראה ירוויח יותר כסף ממני והוא כשהוא בגיל 27. ברור לחלוטין שצריך לתגמל את אנשי הקבע מבחינה כלכלית, מבחינת ימי חופשה ומכל הבחינות עליהן דיברו כאן. זה דבר חשוב מאוד אבל בכל זאת זה פלסטר. זה לחלוטין פלסטר לבעיה הרבה יותר גדולה שקיימת והיא מחסור בכוח אדם בצה"ל. אם עכשיו אנחנו שומעים רק את הנתונים של אנשי קבע, יש מחסור בכוח אדם במילואים ובסדיר והמחסור הזה רק ילך ויגבר. מאוד מאוד עצוב לי שאין כאן אנשי קואליציה ובעיניי זה הזוי שהם לא כאן. אני באתי במטרה לדבר אל הממשלה הנבחרת שלי ובעצם אני קולטת שהוועדות היחידות שחברי הקואליציה נמצאים בהן אלה ועדות בהן הם מרגישים צורך לוודא שלא יגייסו חרדים. אני הייתי כאן בכמה וכמה ועדות וכך גם החברות שלי מ-שותפות לשירות ובאמת את אנשי הקואליציה אנחנו רואים רק כשצריך לוודא שלא יגייסו חרדים. איך זה יכול להיות? זאת ועדת חוץ וביטחון וצריך לדאוג לביטחון. כשיש כאן פגישה שמדברים בה על המצוקה של אנשי הקבע, אין כאן אף אחד מהקואליציה. בעיניי זה מאוד עצוב. אני רוצה להתייחס לא לילדים שלי - ויש לי ארבעה בנים ואני דואגת להם, כל אחד שיתגייס יהיה יותר במצוקה מהקודם – אלא לנכדים שלי ולנינים שלי. הסתכלתי לפני שבאתי, עשיתי קצת AI וראיתי נתונים. בעוד 40 שנים הנכדים שלי, בעזרת השם הנינים שלי, מי שיתגייס לצה"ל, זה יהיה במדינה בה החרדים מהווים 40 אחוזים מהיהודים במדינה. הם לא יצליחו אפילו להתחיל ללמוד, לא ללמוד באוניברסיטה, לא לעבוד וגם לא ללמוד תורה. אני אסיים את דברי בהקראת קטע בן ארבע שורות מתכתובת שהייתה לי עם בחור חרדי שנלחם בנצח יהודה וניסה לשכנע אותי שהדרך שלנו לא נכונה וזאת לא הדרך לגייס חרדים, אבל הוא הודה שהסיבה היא לא בגלל שרוצים לשמור על עולם התורה אלא הוא כותב לי: "ברור מאליו שלימוד התורה בישיבות ההסדר לא נופל מלימוד התורה בישיבות החרדיות. מההיכרות האישית שלי החיילים שהגיעו מישיבות ההסדר הם אלו שבלטו בניצול הזמן ללימוד תורה וביראת שמים". אם כן, בואו נדאג שכולם ישרתו וכולם יוכלו ללמוד תורה, בין אם הם נולדו לאמא חרדית, בין אם הם נולדו לאמא דתית לאומית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה לך היושב-ראש על הדיון החשוב הזה. לדעתי הדיון הזה היה צריך לפתוח כותרות ולא הדיון על חוק ההשתמטות שמקדמים אותו בקצב על. הדיון הזה מבחינתי הוא רעש אדמה טקטוני כי המשאב היקר ביותר בצה"ל הוא המשאב האנושי. אם עכשיו אנחנו שומעים כאן שיש איזשהו צל ועננה של שדרת הפיקוד בצה"ל בהיבט של איתנות, יציבות, מרחב מיון של שלושה לאחד, ואני שמעתי כאן יחס מתפתח של אחד לאחד, בעיניי זה רעש אדמה שלא מקבל כאן ביטוי, לא בבית הזה, לא על ידי חברי הכנסת בקואליציה. אם הם היו צריכים לבדוק עכשיו ולוודא שנותנים פטור והשתמטות לציבור מסוים, הם היו רצים, באים לכאן ומצביעים כמו מחלקת הדגים הקפואים. אבל כאשר מדברים על משבר כוח אדם בצה"ל שאומר מה יקרה בצה"ל בעשור הקרוב אל מול האיומים המתפתחים, וכאשר אנחנו מדברים על צבא גדול וחזק, כאשר אנחנו יודעים שמספר החזיתות רק הולך וגדל ושיש אוגדה מזרחית לבנות, כאשר יש איום מהצפון ואיום מהדרום וצריך לעבות את כוח האדם ואת הסד"כ שיש בעזה ובטח באיו"ש אל מול ההתפתחויות, אני אומרת לכם שאנחנו נמצאים בשוקת שבורה וצריך לבחון את הכול מחדש. צריך לבחון את מודל 2016, צריך לבחון את מודל השירות וצריך לבחון עכשיו במיידית איך עושים תוכנית ריפוי ושיקום כדי שתטה את הכף בדיוק לצד השני. לא יתכן שעכשיו בצה"ל יהיו במצב של תת איוש של מאות קצינים ושל אלפי קצינים. אני שמעתי כאן את המספר של מאות אבל אני כבר רואה את זה מתפתח לאלפים וליותר. לכן אני אומרת שזה אירוע שאנחנו צריכים להמשיך לפתח אותו גם בוועדת החוץ והביטחון. זה לא יכול להישאר רק בוועדת משנה. זאת לא רק בעיה של יושב-ראש הוועדה שהוא באמת חרד ובצדק, גם בגלל עברו וגם בגלל ההבנה העמוקה שלו באתגרים של צה"ל. זה לא כך. זה צריך להיות נושא שנמצא בראש סדר העדיפויות של הקואליציה, של הממשלה ושל האוצר. << אורח >> ליאת שבו: << אורח >> כמה משפטים לסיכום. מבלי לשנות או להקל באתגרים הגדולים איתם אנחנו מתמודדים, יש לנו משרתי קבע, מי משרת, אנשים טובים מאוד, קצינים ונגדים מעולים שתורמים. זאת משפחה משרתת. הם והמשפחות שלהם נותנים את כל כולם כדי שצה"ל יצליח להתמודד באחת מהתקופות הקשות שידעה המדינה וצריך להגיד להם כאן מהמקום הזה גם תודה. מסר שני. אנחנו נוטים כל הזמן לחלוקה בין הלוחמים או מי שנמצא בדרג הנבחר. צריך לומר שלשמחתנו הרבה צה"ל בסוף מפתח מבין השורות ומרבים האנשים שהיום גם נמצאים במטות, שירתו לפני כן בדרג הנפרס ולא היו שנים רבות בבית. יושבים איתנו כאן בחדר לא מעט אנשים שמרבית השירות שלהם לא בבית. כדוגמה רן טובשלי כדוגמה מרבית מהשירות שלה לא הייתה בבית והיא פגשה את הילדים שלה בפעם הראשונה כשהם כבר היו ילדים גדולים. בעל שנמצא בבית הוא זה שגידל אותם. אני לא אדבר על עצמי אבל יש רובנו גדלנו בעולמות האלה. בשורה התחתונה אני רוצה שתראו שהשקף הראשון ששם כאן ודמני הוא בעצם הבסיס לשירות הקבע כפי שהגדיר אותו דוד בן גוריון. אם אנחנו נדאג לייצר את התנאים ואותם צעירים יבחרו לממש את השליחות שלהם בצה"ל יבינו שהם לא יתעשרו בצה"ל, אנחנו לא מצפים להתעשר בצה"ל, אבל שלא נדאג לצרכים הבסיסיים שלנו. אני יכולה לומר ביחס ישיר לדבר הזה שהיום יש לנו מפקדים, מח"טים ומג"דים, שאנחנו נדרשים לסייע להם כלכלית כדי שהם יצליחו לעסוק אך ורק במשימה שלהם. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני רוצה להציג ממש בשתי דקות חמש נקודות שהן באמת כיווני הפעולה שלנו אבל לפני כן רק לומר משפט אחד. קצת לא נוח לי מהאמירות כלפי האוצר בהיבט שאני גם לפעמים חווה אותן כאן. לצד מחלוקות יש לנו גם הרבה מאוד שיתופי פעולה. חשוב לי לומר. זה גם בהסכם השכר וגם בהחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אצלנו אנשי האוצר הם לא הפקידים של האוצר. אנחנו יודעים להעריך את העבודה שלהם ואת הציונות שלהם. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני מאוד מכבד ואני חושב שיש גם הרבה דברים חיוביים. יש לנו מחלוקות ודיברנו עליהן. חמשת הכיוונים עליהם רציתי לדבר: הדבר הראשון. יש תוכנית רחבה של צה"ל, של המטה הכללי, של הרמטכ"ל, של ראש אכ"א, לטיפול באנשי הקבע. זאת תוכנית שקיבלה עדיפות ראשונה מהרמטכ"ל גם במשאבים, גם בקשב, ואני לא מניח את הבעיות לפתח הוועדה אלא אני קודם כל מניח את הבעיות לפתח של צה"ל. צה"ל מתעסק בזה ויתעסק בזה וירחיב את העיסוק. הדבר השני הוא להמשיך לחזק את הווקטורים לחיזוק השכר ותגמולי המשרתים, גם בהחלטות ממשלה נוספות וגם בהסכמי שכר נוספים. הדבר השלישי הוא שיח מוקיר ומכבד כלפי משרתי הקבע. אנחנו חושבים שצריך להקפיד על זה הרבה יותר. צריך לציין הרבה יותר. דובר כאן על השיח שלדעתי הוא מאוד חשוב שיש לגבי משרתי המילואים. חייבים לקיים אותו גם כלפי משרתי הקבע. שתי הנקודות האחרונות הן נקודות שהן יותר לפתחו של המחוקק. קידום החקיקה להסדרת הזכויות הפנסיוניות של משרתי הקבע. גם את נושא ההשלמות וגם נושא פנסיית הגישור והחלטות נוספות. הדבר האחרון הוא לקדם את החלטות הממשלה הנוספות ולהוריד מסדר היום הצעות שהן הצעות שפוגעות במשרתי הקבע, בראשן מה שהוצג בנושא חוק ההסדרים הקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. גם אני רוצה לפתוח בתודה למשרתי הקבע ולומר, לא על חשבון אחרים, שבזכותם אנחנו כאן. אנחנו יודעים את זה ומעריכים את זה. אם אני צריך להגיב לדברי ליאת שדיברה על זה שאנשי הקבע לא נמצאים בגידול הילדים, אני מקווה שאחר כך הם מפצים בנכדים. מניסיון אישי, יש כאלה שיגידו לי שזה כך ואז יש תקווה בהקשרים האלה. אני חושב שהדברים שנאמרו כאן וגם מי שהיה אתמול בדיון שהתקיים על הפנסיות יודע שבדיונים האלה אנחנו הכי לא אופוזיציה שיכו לה להיות. מי שהיה כאן אתמול ומי שראה את זה, אנחנו נלחמנו כדי להגן על החלטות הממשלה. זר לא היה מבין זאת. גם בדיון הזה לפעמים אי אמירות הן יותר חזקות מהאמירות ואי השתתפות היא יותר חזקה מהשתתפות. זה שאין כאן אף חבר כנסת מהקואליציה, כאילו הצבא הוא של האופוזיציה. כאילו משרתי הקבע הם של האופוזיציה. זה כואב לי ובאמת לא בהיבט הפוליטי אלא בהיבט הציוני, בהיבט הישראלי, ואני לא יכול להבין את זה. << אורח >> אליה קורן: << אורח >> הם היו עסוקים עכשיו מול הרבנים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שמעתי שיושב-ראש חוץ ועדת חוץ וביטחון הרב לנדאו אישר לנו להתכנס בשבוע הבא ולקדם את חוק ההשתמטות. הוא הרי קובע לנו את סדר היום בוועדה כך שזה מה שיהיה כאן משבוע הבא. אני אומר לצבא שאני חושב שהעניין הזה מעצים את האתגר מהרמטכ"ל ולמטה על איך להשאיר את האנשים הטובים בצבא הקבע או איך להשאיר את האנשים הטובים ביותר כי כולם טובים. בשורה התחתונה אני אומר שאני מצטרף לבקשה - ואני אומר את זה לאוצר - שאם תסירו מחוק ההסדרים את ההצעות שבסוף יסירו אותן ותסירו אותן אתם, לא כאיזשהו דיון אחרי שהחליטו באיזה ועדה בכנסת דנים באיזה חלקים של חוק ההסדרים כמו שקורה כל שנה. למי שלא מבין מה זה חוק ההסדרים, אני רק אומר שכאשר שמים הצעות בתוך חוק ההסדרים זה בשביל לחסוך אמיתי בכנסת. זה הסיפור של חוק ההסדרים. אני לא אומר את זה דווקא על ההצעות האלה אלא על כל מה שיש בתוך חוק ההסדרים. זה פוטר את העניין של הכנסת מלדון ולכן בדרך כלל יושבי-ראש הכנסת עם אחריות על מעמדה של הכנסת משתדלים לצמצם ככל האפשר גם את הנושאים בחוק ההסדרים כדי שמה שאפשר יבוא לדיון רגיל. לכן אני פונה כאן לאוצר ואומר שכמו שיצאה בשורה טובה בחוק על מעמד הקבע ויצאה בשורה לא טובה בחוק ההסדרים, אתם יכולים לתקן את זה. הרי אתם יודעים שבסוף זה לא יהיה ולכן בואו נעשה טוב ונוציא את זה ותצא בשורה שהאוצר הוציא מחוק ההסדרים את הגזרות האלה, שממילא בסוף לא יהיו אבל יצברו פגיעה במוטיבציה של משרתי הקבע או יפגעו במעמד המשרתים. אני מודה לכולם, לכל מי שהגיע לדיון הזה. הסתמסתי הבוקר עם ראש אכ"א שהתנצל שהוא לא יוכל לבוא לדיון הזה למרות שבלילה קיבלנו הודעה שהוא יגיע אבל הוא יבוא לדיון ההמשך שנקיים. אני מאוד מקווה שעד אז גם הדיון יהיה בנוכחות גדולה יותר וגם חלק מהדברים שהעלינו כאן עד אז יתוקנו. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>