פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 472 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> מעקב אחר יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר עדי עזוז מוזמנים: ליליאן שפרן – מנהלת אגף דיור חוץ ביתי, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי רקפת בן גיא – סמנכ"לית מינהל מוגבלויות (מינוי בפועל), משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל בן אלי – מנהלת תחום תקצוב ותמחור, משרד הרווחה והביטחון החברתי נורית כהן – יועצת משפטית, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי אילת לוין – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים ניקי רות פירן – ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר גדעון זעירא – מרכז המחקר והמידע של הכנסת יחיאל מחדון – רפרנט חוק שירותי רווחה, מרכז השלטון המקומי אפרת רותם – מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ילנה ליטיצבסקי – חברת ועד, עמותת אמ"א עדית סרגוסטי – אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות טומי ברצנקו – קבוצת פעילים, ארגון בזכות ריבי צוק – שופטת בדימוס, חברת ועד מנהל, עמותת משפחות בריאות הנפש ליאל פלג – אגף קידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט רותם אייזיק – מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט אורית אמיתי – עו"ד, עמותת איל"ן מוריה כהן בקשי – יועמ"ש, אקי"ם ישראל יעל וייס-ריינד – מנהלת עמותת אופק לילדינו רונית זר – אמא לילדה עם מוגבלות נמצאת בדיור בקהילה, ארגון בזכות כרמית ויניק – ארגון בזכות זוהר הלוי – מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל עופר גרוסו – יו"ר, צמד-עמותת הנעזרים בכלבי נחייה שמואל שקוף – צמד-עמותת הנעזרים בכלבי נחייה רויטל לן כהן – קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים גלי דובש גוב ארי – קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים תרצה ליבוביץ – פעילה, התנועה לעצמאות דרור לוי – הורה, התנועה לעצמאות יהודית אילני – רכזת תחום אנשים עם מוגבלות, אס"ף אתי אברהם – רכזת ומנחת קבוצה, קהילה נגישה ארצית קוני הוס – מנהלת הוסטל לאנשים עם מש"ה זיוה נוסינקר – פעילה בעיר נס ציונה מטעם ההורים רוני גיל – אחות ליעל, יצאה לקהילה לפני ארבע שנים יפית לב-רן – אמא לשתי אוטיסטיות בתפקודים שונים שרון שמר – אם סמדר אונה – יזמית נכה ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעקב אחר יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם. היום יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו, 24 בנובמבר 2025, השעה 11:12. בטרם נתחיל בגוף העניין אני רוצה לומר לכולכם שיש בחוץ, מחוץ לחדר הוועדה שלנו, מיצב מדהים שנעשה ביחד עם עיריית ירושלים ושלושה יוצרים נפלאים שנקרא 'חומות שקופות'. הוא יהיה פה מיום שני ועד יום רביעי, כולל רביעי, שעוסק במחלות שקופות והעיקרית שבהן זה בריאות הנפש. מאוד חשוב, מאוד יפה, מאוד מרגש, ממליצה בחום לגשת. אגב זה גם קשור לנושא של הדיון שלנו היום, אז בכלל זה מסתדר נפלא. מעניין לעניין באותו עניין, מחר יצוין בכנסת יום בריאות הנפש הבין-לאומי, הוא מצוין בלא מעט מדינות בעולם ב-10 באוקטובר, אלא שפה בכנסת זה פגרה כל שנה ולכן אנחנו דוחים את זה. באמת יהיה יום מאוד מיוחד, כולל בוועדה שלנו, מוזמנים כולכם תמיד ובוודאי מחר. לנושא עצמו, מעקב אחר יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022. חוק חשוב, חוק קובע דרך שעמלנו עליו פה בכנסת לא מעט, כמובן המשרד שעמל ועשה לא פחות וגם החברה האזרחית שנמצאת פה ועשתה למען החוק. לצד החוק חייבים להיות גם תקנות, כי החוק חִייב כדי ליישם את זה לקבוע תקנות שאושרו בכנסת. לצערי זה קצת מתעכב. אני אומרת קצת בלשון המעטה, כי החוק נכנס לתוקף בינואר 2024, היום אנחנו עוד שנייה בינואר 2026, שזה כמעט שנתיים מאז שהחוק נכנס לתוקף. רצינו לשמוע ושתיתנו לנו סקירה, משרד הרווחה, אחר כך נשמע גם את החברה האזרחית, לגבי היישום של החוק, האתגרים, איך מיישמים את החוק ללא תקנות, איך אתם עושים את זה. היינו שמחים לדעת. אני חייבת לומר שיש שניים מתוך שישה, יש שני סטים של תקנות שהגיעו אלינו, אבל השניים, לא משנה גם אם נאשר וגם אם לא, אנחנו התחלנו בעבודת פרך בתוך אישור התקנות האלה, אבל זה לא לב התקנות. התקנות לא הגיעו, שנתיים חלפו ואנחנו צריכים את התקנות כולן כדי לעבוד במלוא המרץ לאשר אותן. אנחנו נשמח לדעת מתי הן יוצגו לנו פה ויונחו על שולחן הוועדה. אני אשמח לשמוע על תקציב. על פי החוק כל שנה 430 מיליון ₪ מתווסף לתקציב הקיים כאשר סך הכול הכללי זה 2.15 מיליארד, סכום לא קטן. תמיד היינו שמחים ליותר, אבל זה סכום לא קטן בכלל, הייתי שמחה לדעת איפה הכסף שכבר נכנס לתוך התקציב, סעיף 31(א) מציין שרוב התקציב השנתי ייועד לדיור בקהילה. היינו שמחים לשמוע מה נעשה, כמה אנשים יצאו, כמה מתוך כמה ועוד כהנה וכהנה, כי זה הסעיף הבא, שזה דיור בקהילה, הייתי שמחה לשמוע גם עליו. אלא אם כן לעורכת הדין אילת, היועצת המשפטית של הוועדה, יש מה לשאול ולדייק. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כדאי לשמוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רקפת, את תהיי הדוברת מטעם המשרד? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אני אהיה הדוברת והבאתי איתי – << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגבורת. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> תגבורת זה לא המילה שהייתי בוחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, את צודקת. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אבל אני רק מדברת ואלה שעובדים קשה יושבים לצדי אז אני אתן להם. אחרי כזאת פתיחה, מיכל, יושבת הראש, אני רק אומר ככה, הצגת את הפרדוקס שבו אנחנו נמצאים ואני כן רוצה להתייחס אליו, ואחר כך אנחנו נציג את הסטטוס. (מצגת). אנחנו שלחנו מצגת כי אנחנו מאמינים שמה שכתוב מחייב אותנו ולא רק מה שמדברים, אבל אני כן אומר שהסטטוס של החוק עם התקנות שם אותנו כמינהל בסיטואציה שבה יש לנו חוק, יש לנו כסף, אנחנו ערוכים, ואתם תיכף תראו גם את כל מה שנמצא בצינורות, אנחנו ערוכים ומיישמים, ויחד עם זאת אין לנו עוד תקנות. כבר פנו אליי בדרך ואנחנו נשתדל לתת תשובות על הדבר הזה, איך אנחנו עובדים עם הפרדוקס הזה מפני שהחוק נכנס ב-2024 ואנחנו צריכים מצד אחד ליישם חוק, מצד שני אין תקנות. אבל אני אומר, רק בשביל התחלה, התבקשנו על ידי הוועדה להציג באיזה סטטוס אנחנו נמצאים היום ביישום החוק, אחר כך נתבקשנו על ידי הוועדה להתייחס למכרז הדגל. אנחנו לא נתחמק מזה כי אני מבינה שזה נושא, אבל אני רוצה להצהיר את הסטטוס המשפטי, אנחנו נמצאים בדיוק בתהליך של שאלות ותשובות לגבי מכרז הדגל, אז אני רוצה שניקח את זה בחשבון ואחר כך נדבר על תקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק לפני כן, את אומרת שאתם בפרדוקס כי אתם צריכים להפעיל את החוק ואין תקנות, אז השאלה היא אליכם, למה אין תקנות? למה עוד לא קיבלנו את כל הסטים של התקנות? הרי אני מניחה שאתם עובדים. אתם קובעים לעצמכם חוזרים, נהלים, זה לא אמור להיות כך, כי אם החוק היה רוצה נהלים וחוזרים אז הוא היה כותב, המחוקק קבע שזה יהיה דרך תקנות, לכן שאלתי למה אין? למה אנחנו לא מקבלים את כל הסטים? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אני אסביר שהתהליך של כתיבת התקנות, ואני לא חושבת שיש מישהו שיושב פה בשולחן ולא יודע את זה, לווה בוועדות. אנחנו אמרנו שצריך לעשות שיתוף ציבור, יש תהליך בחוק שמחויב לנושא של התקנות שבו אנחנו נדרשים לשבת עם שבעה ארגונים מרכזיים ואחרי שאנחנו כותבים את התקנות לקבל מהם אישור ולעשות איתם את התהליך. זאת אומרת אנחנו באמת האמנו, ולא רק אנחנו האמנו, גם מי שכתב את החוק הנחה אותנו בזמנו לעשות את כל התהליך הזה ותהליך של שיתוף ציבור. שיתוף ציבור דורש את הזמן שהוא דורש. אנחנו קיימנו שבע ועדות, נתנו ייצוג, אני חושבת שאמרתי את זה כבר פעם פה ואני לא רוצה להלאות את הקהל, כי אני בכל זאת כן רוצה לתת סטטוס, אבל אני לא חושבת שמישהו שיושב פה סביב השולחן לא מבין את התהליכים שהיה צריך לעשות פה. התקנות הן עשה ואל תעשה, החוק הוא מאוד כללי ובשביל לעשות את העשה ואל תעשה אנחנו, אחת, הקפדנו לעשות את זה עם שיתוף ציבור מאוד עמוק. דרך אגב, לא רק את זה, גם את תהליך מכרז הדגל שתשמעו שאפשר להגיד למה לא יצאתם למכרז? אתם הרי יודעים מה אתם רוצים. למינהל מוגבלויות יש תע"ס, יש לו מדיניות, המינהל הראשון שיש לו תע"ס מאוחד, ובכל זאת חשבנו שצריך לעשות תהליך של שיתוף ציבור ואנחנו ממשיכים לעשות תהליך של שיתוף ציבור. שתיים, היה תהליך שלם עם הארגונים המייצגים שהיינו צריכים לקבל אישור מהם והיה פה תהליך של הלוך וחזור. מרבית האנשים שיושבים פה דרך אגב השתתפו בתהליך הזה, אז אני לא ממש צריכה להסביר אותו. במקביל אני חייבת לומר, אנחנו, כמו שאמרת, קיבלנו 430 מיליון כל שנה והייתה לנו כוונה מלאה ליישם את ה-430 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, ישבתם, עשיתם שבע ועדות, אני יודעת כמה עבדתם קשה, גם ישבתם איתי לא מעט, אז למה אין תקנות? את הנוסח? מבחינתכם למה אתם לא מניחים על שולחן הוועדה את כל הסטים? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> הסט של היקף שירותים הוא סט מאוד מורכב. לא היה פשוט להתמודד עם הסט הזה. מדובר בפיתוח מאוד מורכב של שירותים שלא קיימים, עם רוח החוק שהיא רוח של הוצאה לקהילה, שגם אותה היה צריך ללבן, עם הרבה הרבה גורמים שיש להם דעות מאוד חלוקות ולכן התהליך לקח את התהליך שהוא לקח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רוצה להקשות עלייך, אני מאוד מעריכה את העבודה, אבל אני כן רוצה לדייק כי אנחנו בכל זאת נמצאים משני, לא משני צדי המתרס, חס וחלילה, אבל זה התפקיד שלי לבקר. את ציירת פרדוקס ואני מסכימה איתך, יש חוק, יש כסף, צריך ליישם וצריך תקנות. כל הדברים האלה נמצאים אצלכם, התקנות כדי ליישם זה נמצא אצלכם. נכון שצריך תהליך ארוך, מאה אחוז, אבל כבר עשיתם את ההליך, ישבתם שבע ועדות, היה לכם עומס, עכשיו במקום לשבת ולכתוב נהלים וחוזרים תעבירו לנו את התקנות. אני מבטיחה לך, רקפת, כשתעבירי לנו את כל הסטים של התקנות אנחנו נשב, סליחה, הם תיכף יהרגו אותי, יומם וליל כדי להעביר אותם כמה שיותר מהר, אבל זה חונה אצלכם, זה לא חונה אצלנו. אז אי אפשר להגיד פרדוקס ולהגיד אנחנו גם עושים את החוק וגם כסף, אבל אין תקנות כשאתם צריכים להביא את התקנות. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> נכון, את צודקת, אבל מה שאני מכניסה לפה זה התפיסה של המינהל איך היה צריך לעשות את התקנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לך בשורה מתי נקבל אותן? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> רקפת, הוועדות כבר שנה וחצי לא מתכנסות. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> הוועדות לא צריכות יותר להתכנס, יש - - - << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לא, זה לא ש - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רקפת, תעני לנו. שאלתי היא האם אנחנו יודעים מתי אנחנו מקבלים את התקנות? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> החלק של התקנות של היקף השירותים כרגע נמצא בישורת האחרונה שלו, אנחנו צריכים לעשות את התהליך של פרסום להערות ציבור ואז להיפגש עם שבעת הארגונים שהמחוקק קבע לנו שאנחנו צריכים להיפגש, לקבל את ההערות שלהם, לעשות שינויים, דרך אגב לגבי התקנות הקודמות שעשינו, הכנסנו הרבה שינויים אחרי השלב הזה, ואז זה יונח פה. אנחנו יכולים להגיד לוחות זמנים? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> כמו שרקפת אמרה, אנחנו נמצאים בגרסאות המאוד מאוד מתקדמות של שני סטים של תקנות, גם היקף השירותים וגם קביעת שירותי רווחה מותאמים ובניית תוכנית מענים אישית, זה שני פרקים. שני הפרקים האלה כרגע בשלבים מאוד מתקדמים לקראת הפצה להערות ציבור, אנחנו מאמינים שזה ייקח שבועות אחדים שזה יופץ להערות ציבור. אני מזכירה שהתהליך הושהה גם בגלל היעדר של שר מכהן במשרד הרווחה, זה גם עיכב את התהליך. אנחנו המשכנו כמובן פנימית להתקדם עם זה ואנחנו מאוד מקווים שנוכל תוך כמה שבועות לפרסם את זה להערות ציבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שמה זה אומר? מתי זה מגיע אלינו? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אחרי סיום פרסום להערות ציבור אנחנו מקיימים את חובת ההיוועצות שלנו לפי חוק, שזה אומר התייעצות עם ארגונים שעוסקים בזכויות של אנשים עם מוגבלות. עשינו את זה בסטים הקודמים, עשינו את זה עם שבעה ארגונים מרכזיים, נפגשנו איתם, שמענו אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה לא במקביל? עם הארגונים אתם יכולים לשבת, מן הסתם הארגונים האלה נבחרו כי הם יכתבו את מרבית ההערות לציבור, כי הם ארגונים חזקים שמייצגים לא מעט אנשים. החובה לפרסם, את צודקת, אבל למה כבר היום אין תאריך לישיבה עם שבעה הגופים הללו כדי להתחיל להתקדם? בסוף כולנו רוצים את אותו דבר, אנחנו רוצים את התקנות האלה פה שנתחיל לקדם אותן. אני לא זוכרת אם את, אבל אני הייתי, לא ישבתי כיו"ר, ישבתי כחברה בוועדה וניהלנו המון דיונים על כל מילה, אנחנו רוצים לקדם את זה. אז אני שואלת, ינואר 2026, הגיוני שזה כבר יהיה אצלנו? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> עדיין לא יהיה אצלכם, כי אנחנו צריכים לעשות את התהליך. שוב, אנחנו נפרסם את זה במקביל לדיונים שנעשה עם הארגונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסתכלת על חלקת אלוקים הקטנה שלי, מתי אני אראה את זה פה על השולחן שלנו? אל תתחייבי, פלוס מינוס. יש לנו היום בעזרת ה' שר, אני מקווה. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> התקנות לא נמצאות פה בגלל שאנחנו יושבים ומעבירים את התקנות ככה ורואים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אף אחד לא אמר את זה, חס וחלילה. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> יש לנו סוגיות בתוך התקנות שאנחנו מתקשים לתת עליהן פתרונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אגיד לך מה האבסורד, רקפת. את סיפרת את הפרדוקס, אם יש לך חוק ואת צריכה לממש אותו ולב החוק זה האירוע הזה של התקנות הללו, אז איך את יכולה להגיד שאתם בסבב מאוד רציני כי אתם מתלבטים אפילו בעצמכם על התקנות כשאתם מצד שני הולכים עם החוק קדימה. זה לא יושב ביחד. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> כי תוך כדי תהליך התקנות אנחנו נדרשים לתת המון פתרונות שלעתים יש לנו ולעתים אין לנו בכתיבת התקנות ולכן אנחנו על הכול משקיעים שיח עם מי שניתן, עם השלטון המקומי ועם – על מנת להביא את זה עד כמה שיותר בשל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> והכול גם יגיע לפה וגם פה ייפתח שיח - - - << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> נכון, את רוצה שנעשה את כל הדיון פה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא ביקשתי שתעשי את הכול. אני אף פעם לא הייתי במקום שלך, אז אני לא יודעת, אני במקום שלי פה נמצאת ויודעת כמה פה עושים דיונים. את תחליטי מה שתחליטי, זה בידיכם, אני רק אומרת שאני רוצה תאריך יעד ואני לא רואה בעיה עם ינואר שזה כבר יהיה פה. אנחנו עכשיו בסוף נובמבר, יש לכם את כל דצמבר. את יודעת מה? אמצע ינואר, אבל כמה זמן? תביאו את הארגונים עכשיו שיישבו איתכם, אנחנו רוצים את התקנות כי זה הנוהל התקין. אני לא יודעת איפה משרד המשפטים פה, אבל בסוף אני איתכם, אני מבינה את הרצון לקדם, מצד שני המחוקק קבע את מה שקבע וזה לא נכון. אז סיכמנו על ינואר אצלנו? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> סיכמנו על פברואר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סיכמנו על תחילת פברואר, אוקיי. כל הסטים. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אם אפשר להדגיש כמה דברים. הסט של היקף השירותים דורש הסכמה של שר האוצר, צריך להגיד את זה גם, אלה גם פעולות תיאום משמעותיות שאנחנו צריכות לעשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תאיר פה. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אנחנו עובדים צמוד מאוד עם תאיר. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, אבל צריך לקחת בחשבון שיש זמן של דיוני ועדה בפרקים הקודמים. אני מזכירה שחמישה פרקים הוגשו לוועדה, כרגע סיימנו דיון בפרק אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ועדה את מתכוונת פה? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, אני לגמרי אמרתי שיש כאן דיונים ארוכים ויהיו גם דיונים ארוכים, אבל אתם לפחות תסמנו וי, אתם כבר הבאתם, עכשיו זה עלינו, הציבור יתלונן עלינו. זו כבר אחריות שלנו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני גם חייבת להגיד שכדי שלוועדה תהיה את התמונה המלאה ויכולת לדון במכלול ההיבטים, גם של הפרקים שכבר הובאו, הנושא של היקף השירותים, כמו שציינת, יושבת הראש, הוא הליבה, אני חושבת שזה ראוי ונכון שכשהוועדה דנה בכל הפרקים, ודאי שזה היה המצב האידיאלי, אבל לא רצינו לעכב ולא להתחיל לדון ולחכות עד שתביאו את הסטים האלה כדי שבאמת יהיה אפשר לרוץ. מצד שני, כשאנחנו מתחילים להגיע לפרק, הוועדה דנה כבר בסוגי המוגבלויות ודנה כבר בנושא של הגורם המאבחן ועכשיו אנחנו מגיעים לנושא של ההכרה, הנושא של הכרה, הנושא של רמות התמיכה והאשכולות וכו' וכל מה שקבוע, זה חייב לבוא יד ביד עם דיון בהיקף השירותים. לכן כדי שהוועדה תוכל לקיים דיון אמיתי וממצה היא חייבת גם את הסט הזה. אני יודעת שהוועדה רוצה וזה חשוב מאוד ליושבת ראש לקדם את זה כמה שיותר מהר ולוועדה לרוץ כמה שיותר קדימה, ומצד שני כדי לראות את כל התמונה ולדון באמת צריך את הסטים שעוד לא הגיעו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, יש לנו התחייבות פה, תחילת פברואר זה יישב אצלנו. נורית ורקפת, כתבתי את ההתחייבות, היא נכתבה. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אנחנו רוצים לסייג משהו. חשוב להגיד, משרד הרווחה פועל בשיתוף עם משרד המשפטים, אנחנו צריכים לקבל את האישור של נוסח החוק, זה גם תהליך שלוקח זמן, כידוע לכולנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה צריך? לא שמעתי. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> יש תהליך של משרד המשפטים, של ייעוץ וחקיקה ונוסח החוק, שני תהליכים שאנחנו צריכים עוד לעבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נוסח החוק או נוסח התקנות? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> נוסח התקנות, חקיקת משנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד המשפטים פה, בואו נשמע. בשביל זה אנחנו מתכנסים פה, כדי לאחד ולאגם את כל הגורמים הרלוונטיים כדי שנקדם את זה. רקפת, זה היה התקנות, עכשיו תמשיכי. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> בכל זאת נדבר קצת על מה כן נעשה כבר בשנתיים האחרונות. אני רוצה לומר, ארבע אבנים מרכזיות שאתם תראו לצורך הדיון היום בכל מה שנציג פה, גם על העניין של מכרז הדגל, גם על העניין של התקציב, ארבע אבנים מרכזיות שאיתן היינו צריכים להתמודד. נכון, קיבלנו הרבה מאוד כסף ויחד עם זאת אתם תשמעו פה מאיתנו היום כמה הכסף מבחינתנו מוגבל, אבל אני אתייחס לארבעה מוקדים מרכזיים שעליהם אנחנו עובדים. אחת, המוקד של שיקום לעומת החזקה ראויה, המוקד השני הוא גידול טבעי לעומת פיתוח. כמובן שמקבלים כסף תוספתי, היעד המרכזי שלנו כמינהל הוא מחד עד כמה שיותר לפתח שירותים ופיתוח השירותים הוא אחד מאבני היסוד של החוק הזה מפני שאנחנו מדברים על הוצאה לקהילה, ומצד שני יש לנו מסגרות, יש לנו כרגע מערכי טיפול שפועלים ואנחנו משתדלים לווסת בין הדבר הזה לדבר הזה. אני אספר קצת על הדברים שאנחנו כבר עשינו בשנתיים האחרונות, אני אתייחס לקהילה, אחר כך אנחנו נדבר על הדיור ובסוף נציג את התמונה באופן כללי תקציבית. אני מניחה שרובכם מכירים את זה, בטח לגבי האנשים שהיו שותפים. בנושא רצף התעסוקה יש היום את חוק התעסוקה שמתגלגל ובמסגרת הדבר הזה אנחנו החלטנו לעשות רוויזיה שלמה בנושא של תעסוקה, להתבונן קצת בנושא של מה שהיה קיים עד היום, המפעלים המוגנים שנמצאים, שהיה לנו שם לא מעט אנשים, ולהתבונן בנושא של כמה המפעלים המוגנים וכמה במהלך התעסוקה יש רצף שמעודד שיקום. מבדיקות שעשינו מול המפעלים המוגנים וכיוצא בזאת אנחנו עומדים לצאת עם מודל הפעלה חדש לגמרי שלמעשה בתהליך מודרג מרכזי התעסוקה יהפכו למרכזי שיקום אבחוניים שאדם יוכל להיות בו אך ורק חמש שנים כאשר יהיה בו תהליך אבחוני. כולם פה מכירים מה זה ועדת תעריפים, אני משערת, אנחנו הולכים להעלות את זה לוועדת תעריפים על מנת לעודד עד כמה שיותר את הנושא של אנשים שיתקדמו ברצף התעסוקה. בתהליך הזה, בתהליך מודרג, אנחנו מצפים שאנשים לא יישארו במפעלים מוגנים מגיל 19 עד גיל 70 אלא בן אדם שהוא בעל פוטנציאל יתקדם ברצף התעסוקה, ייצא למרחב תעשייתי, ייצא לעבודה בשוק החופשי. אנשים שלא מסוגלים לעשות את זה והם ברמת תפקוד יותר נמוכה, או שיועברו למסגרות היום שלנו או שאנחנו נקים מסגרת קטנה מאוד לאנשים שאנחנו רואים שיש רצידיביזם. במושג הזה אנחנו רוצים להכניס אבחון יותר, שלא נעשה היום, בתוך מהלך התעסוקה. המפעלים שיישארו יהפכו להיות מפעלים שהמומחיות שלהם היא אבחונית. אנחנו עתידים להציג את זה ולהעלות את זה לוועדת תעריפים, כבר נבנה תעריף - - - << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> חמש שנים לאבחון? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> לא, מי שיכול עד חמש שנים. אבל זאת שאלה מצוינת. אני עוד פעם אומרת, תלוי איך אתה מסתכל על זה. היום הם היו בלי גבול נשארים עד כדי מצבים שאני לא אתאר, שהבן אדם בא כבר עם העובד הזר שלו והוא עבד והוא נשאר במפעל המוגן. הרעיון הוא לייצר מערכת שיקומית שיוצרת איזה שהוא רצידיביזם. אני עוד פעם אומרת, לא כל האנשים מסוגלים באמת להגיע אחר כך לשוק החופשי, אבל אני חושבת שהבשורה של המינהל היא א', שהיא שמה את המילה שיקום על השולחן, ו-ב', אנחנו הולכים לעשות פה איזה שהוא מהפך כשבמוטיבציה גם של נותני השירות שהתעריף שאותו אנחנו ניתן לאלה שייצאו, מה שאנחנו אומרים לתגמל יותר שיקום, התעריף של אלה שייצאו לשוק החופשי ואלה שישתלבו בקבוצות העבודה, התעריף להם יהיה יותר גבוה מהתעריף של מי שנשאר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מתכוונת לגוף שילווה אותם. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> נכון, לארגונים. אנחנו מבינים, ואין פה מישהו שלא מבין, שיש פה יד רוחצת יד והרבה פעמים אנחנו רואים אנשים שנמצאים יותר מדי זמן והפוש הזה של המוטיבציה לצאת החוצה הוא אחד הדברים שאנחנו לקחנו על עצמנו לבדוק את זה בצורה מאוד רצינית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אגיד משפט אחד לגבי זה. מצוין וזה נשמע נהדר, אני רק מבקשת שזה לא ייפול ברמת הביצוע. איך זה ייפול? אתם תסגרו בהדרגה מפעלים מוגנים, אבל לא תיתנו את המענה מעבר לכך ואז מה שייצא שהם ייצאו אולי אבל לא יהיה לאן לצאת. לכן זה צריך להיות מאוד במקביל. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> למה שמתי את זה ראשון? הנושא הזה יעלה לוועדת תעריפים עוד השנה, בדצמבר השנה, זה אחד ההדגשים שנתנו לשנה הנוכחית ומכרז כבר יצא, אנחנו כבר פרסמנו מכרז על הנושא הזה. זה דבר שלמרות שהוא כאילו בצינורות, מבחינת ההליך שלנו אנחנו כבר הבאנו את המתודולוגיה הזאת של תעריף יותר גבוה לאנשים שעוברים שיקום, הבאנו את זה כבר לידי יישום. דבר נוסף שקרה השנה, עוד פעם אפשר לשאול אותנו למה זה לוקח כל כך הרבה זמן, אבל אני אומר שהתהליכים האלה לוקחים הרבה זמן. אנחנו הצבנו לעצמנו אתגר מאוד רציני עם השאלה של תוכניות היום. פגשתי לא מעט הורים או אחים שנמצאים פה עם השאלות של מרכזי היום שלנו. מרכזי היום שלנו הם מרכזים שפועלים חמישה ימים בשבוע, יש להם מתכונת מאוד קבועה, בן אדם נכנס בגיל 21, חלק מהאנשים נכנסים בגיל יותר מאוחר, למעשה יוצא בגיל 70 כשהוא לא מסוגל כבר ללכת למרכז יום. במהלך חצי השנה האחרונה הפעלנו מערכת שלמה של למידה על הנושא הזה כשהרעיון מבחינת מרכזי היום, שלא יהיה מודל אחד למרכזי היום. מרכזי היום, לא יכול להיות שילדים, מבוגרים, בן אדם בן 19 ובן אדם בן 70 עושים את אותו הדבר כל היום וכיוצא בזאת, לכן אנחנו גיבשנו שלושה מודלים של מרכזי יום שבחלקם תהיה על פי רוח החוק בחירה של אנשים מתי לבוא, כמה פעמים בשבוע לבוא. יש לנו כרגע גיבוש של שלושה מודלים בנושא הזה. המודלים תואמי גיל, אנחנו יודעים שיש את הגיל המפצה, בגילאים הצעירים, שהוא לא נלקח היום בתעריפים שלנו והיום במודלים החדשים הכנסנו את ההיבט של למידה וכיוצא בזאת. מבחינה תקציבית אנחנו לא נוכל השנה להעלות את זה בוועדת תעריפים, אבל המודלים מוכנים כשהרעיון המוביל פה הוא יותר התאמה של המודל לאדם. אנחנו מכניסים בסיפור הזה גם אפשרות לא להגיע יום יום. חלק מהמודלים החדשים שיופעלו, אנחנו נכנסים לפיילוט, לשים את האנשים שלנו בלב הקהילה. לקח לנו גם הרבה זמן עד שהצלחנו להביא את חברת המתנ"סים לעשות איתנו את זה, אבל אנחנו הולכים לפתוח מספר מרכזי יום בתוך המתנ"סים, בלב הקהילה, כאשר הרעיון של המודל, ואנחנו נוכל להציג את זה פה בנפרד, אני חושבת שלא כדאי - - - << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> המודלים יפורסמו? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> כל המודלים יפורסמו, כולל התעריפים ברגע שזה יעבור ועדת תעריפים, אבל אני רוצה להתמקד בעניין שגייסנו את חברת המתנ"סים ואנחנו הולכים לפתוח בחברת המתנ"סים, בתוך המתנ"סים, מרכזי יום. זה בא לענות לנו על שני צרכים מאוד מרכזיים, צורך אחד זה לשים בליבת הקהילה, דבר שני, להשתמש במאגר של החוגים שנמצאים והאנשים שנמצאים. חברת המתנ"סים נכנסה איתנו לפרויקט הזה, זה פרויקט ניסיוני ואנחנו מתכננים כרגע על 200 אנשים שיעשו את זה. אנחנו רוצים להרחיב את המודל הזה. אבל עוד פעם, כל הדברים האלה צריכים לעבור ועדת תעריפים. המודל יוצג, אין בעיה ברגע שוועדת תעריפים תעביר את זה לשלוח את זה גם לוועדה וכיוצא בזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסתכלת רק על מספר השקופיות שיש לך, אם נתעכב על כל דף לא נסיים גם לא בעוד שלוש שעות. אני רוצה שתרוצי, זה אמור להיות סקירה, לא חס וחלילה שטחית, אבל כן מלמעלה תוך נגיעה בשלוש הרגליים שדיברנו עליהן. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אז אני לא אתייחס לעניין של מה שהצגתי אחר כך, אבל אני אומר שהסיפור של הכניסה לחברת המתנ"סים נובע משני טעמים, אחת, גם מהתפיסה, ושתיים, מאחד הדברים שיעלה פה בטוח בדיונים שלנו ואנחנו גם נביא אותו, יש לנו בעיה מאוד מאוד קשה עם מבנים, הרשויות המקומיות לא נותנות לנו מבנים והרעיון היה פה לקטוף שתי ציפורים במכה אחת. אני גם אומר, אנחנו כמשרד החלטנו אסטרטגית שזה נהדר לעשות תוכניות וכיוצא בזה, אבל אם אין מבנים לעשות את זה – ואני לא אכנס ללמה, זה דיון שאפשר לעשות אותו בנפרד, אנחנו עצמנו כמינהל קיבלנו החלטה כן להכניס כסף ולעזור לרשויות מקומיות שיש להם קושי היום במבנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאת כותבת נשתתף בעלות של 40 מיליון ₪ באופן חד פעמי, זה מעבר לתקציב של החוק? זה לא בתוך? אני שואלת כי אם זה מהתקציב של החוק אז זה לא - - - << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> הכול בתוך החוק. מה שהצגתי מקודם, אי אפשר להתעלם מזה, אנחנו רוצים לעסוק הרבה הרבה בפיתוח, אבל חשוב לדעת, תיכף תראו את זה גם בתקציב, אנחנו עושים איזה שהוא מהפך בנושא הזה, אבל יש גידול טבעי של בין 10% ל-12% מדי שנה. אנשים מחכים לפתרונות, ואני לא צריכה לספר לפורום הזה, התקציב הוא מוגבל, הדילמה בין פיתוח לבין השקעה באנשים שמחכים בתור היא דילמה שמלווה אותנו מהיום שהתחלנו לעבוד עם החוק, היא מלווה אותנו גם מלפני כן. אני אדבר דקה על מי שעושה את העבודה בשטח. כחלק מהחוק אנחנו השנה הולכים להקצות תקנים של עובדים סוציאליים מוגבלויות. המצב לא טוב במחלקות לשירותים חברתיים, אנחנו מתקציב החוק החלטנו כל שנה כמה אנחנו הולכים לתת. זה בשותפות עם השלטון המקומי. לאור החוק ולאור העובדה שברור שלא כל אחד צריך עובד סוציאלי, אלא מספיק שיש לנו הרבה פעמים תומך עובד סוציאלי שיכול להגיע ללקוח ויכול להגיע למשפחה, אנחנו מקימים פה תפקיד חדש שנקרא תומך מוגבלויות. הוא יישב לצד העובד הסוציאלי, אבל הוא יוכל לעשות הרבה עבודה של מניעה וריצ'ינג אאוט ללקוחות שלא בהכרח העובד הסוציאלי מצליח להגיע לזה עם 200 תיקים שיש לו. מענים למשפחות. זה אירוע מאוד חשוב, הוא מדבר ברוח החוק, המשפחות הן לקוחות שלנו ואנחנו מתחילים בעוצמה להיכנס לעבודה עם המשפחות. אנחנו כל הזמן עובדים עם המשפחות, אבל גם קונספטואלית הרחבנו את כל מרכזי המשפחה. אתם רואים את מספר האנשים שמקבלים שירות במרכזי המשפחה, היעד הוא להגיע לכל הערים עם מרכזי משפחה. חוץ מזה יצאנו למכרז מדהים, פעם ראשונה, של עבודה עם המשפחות. זאת אומרת לא רק להגיע למרכז משפחה אלא גם עבודה טיפולית, תמיכה בהורים. זה בא כחלק מתפיסה כוללת, שאני לא יודעת כמה אתם יודעים, אבל במסגרת החוק הקמנו אגף חדש, אגף ילד ונוער, מה שלא היה במינהל, שיסתכל בדיוק על הגיל הזה, שיעסוק קצת יותר במניעה, כי רבות עולה בדיונים פה שעד גיל שלוש הילדים נמצאים אצלנו במעונות יום שיקומיים, אחר כך הם עוברים לחינוך ואחר כך בגיל 21, ההורים התבגרו, ההורים במצוקה מאוד גדולה ואנחנו שומעים את זה אין סוף פעמים, מה נעשה עם הילד? ואז ישר מחפשים מסגרת חוץ ביתית. לא, אנחנו רוצים להיכנס בדיוק בגילאים האלה, שלוש עד 21, ולעשות הרבה עבודה עם האוכלוסייה במניעה, לתכנן את המעברים, כניסה כבר בגיל 16 לכל הנושא של תעסוקה יחד עם משרד החינוך. אני חושבת שזאת בשורה אמיתית של החוק, הקמה של אגף כזה מסתכלת בזום-אין על הילדים והנוער. אני לא איכנס לזה פה, אבל כחלק ממכרז הדגל הרעיון הוא גם להסתכל על המסגרות החוץ ביתיות באוריינטציה אחרת לגבי ילדים ונוער. היום הרבה פעמים הם נמצאים ביחד באותן מסגרות, אין להם תעריף ייחודי וזאת חשיבה מאוד רצינית להתעסק דווקא בנושא של מניעה לפני שמגיעים לגיל הבגרות. אין פה מישהו שלא מבין שהמעבר הזה של גיל 21 הוא מעבר דרמטי שצריך להתחיל אותו בגיל 16 ולא בגיל 21. במובן הזה אנחנו שם מאוד חזק על הנושא הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> משרד החינוך שותפים שלכם שם? אתם עובדים איתם? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> לגמרי, למרות שזה מורכב. אני לא צריכה לספר לכם, שיתופי פעולה עם שני המשרדים שנושקים לנו הם מאוד מורכבים, אבל הם לא מחוץ לסיפור. תוכנית המעברים בגדול תצטרך להתחיל בגילאים יותר צעירים כי אנחנו רואים שיש נפילה מאוד גדולה במעבר הזה. דיור נתמך. היה פיילוט בג'וינט. אנחנו כמשרד לקחנו את הפיילוט בשנה שעברה, הגדלנו את מספר המכסות בפיילוט הזה. אנחנו יודעים גם להגיד במה אנחנו לא מוצלחים כל כך. בסיפור הזה המלחמה השפיעה לנו הרבה על הגידול. אנחנו עדיין לא מנצלים את המקסימום של המכסות של דיור נתמך, זה לא פשוט. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה המשמעות של התמיכה, במה זה מתבטא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ה-410 שכתבתם פה, הם יצאו ממסגרות מלאות ועברו ל - - - << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> לא, חצי חצי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ה-410 האלו, את אומרת חצי הם חדשים שקיבלו תמיכה שלא הכרתם? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וחצי מהם יצאו ממסגרת? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אם תשאלי אותי, היעד שלי כראש מינהל, בסוף דיור נתמך צריך לצבוע את כל המינהל. חלקם עושים את כל המסלול - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא כולם יוכלו. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אני מתכוונת שבסוף זו תהיה תוכנית ליבה. לא כולם יוכלו. אני רק אומר בהקשר למה שהיא אמרה, בשביל זה אנחנו פיתחנו את הנושא של דירות אימון, מי שירצה נציג את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני מבינה נכון, יש לנו היום כ-17,000 אזרחים שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> עוד לא הגענו, תיכף נדבר על זה. יש לנו 19,000, 1,000 מתוכם זה ילדים. המתכונות שאנחנו רוצים לעבוד עם ילדים הן לגמרי שונות, אנחנו רוצים לעבור יותר לעניין של משפחתונים וכיוצא בזאת, אבל אני לא יכולה לעשות את זה ברפרוף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דיור נתמך, הכוונה שהוא גר בדירה שההורים שכרו לו או בדירה של ההורים ואתם שולחים לשם שירותי ליווי? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> נכון, או שהוא שוכר עם חברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, הכוונה היא שזה לא במסגרת שלכם. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> בדיור נתמך מעובה אנחנו נותנים יותר ליווי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל עדיין הדיור עצמו הוא דיור שהמשפחה או האדם עצמו שכר בקהילה בכוחות עצמו, אתם רק נותנים את שירותי התמיכה. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> נכון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיור נתמך זה באזור ה-400 בוגרים, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה כתוב במצגת. << אורח >> טומי ברצנקו: << אורח >> יש אנשים שלדעתם זאת זכות ולא יכולת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת זכות ולא יכולת לגור בדיור עצמאי. אבל בעיניי זה הולך ביחד, בסוף מישהו שיש לו זכות, אבל הוא לא יכול נעשה את הכול על מנת שהוא יוכל. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> זה עניין שירותי. הלא יכול תמיד מותנה במה המעטפת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו יכולים לחלוק. אני מסכימה שאין אדם שאי אפשר להזיז אותו מנקודה א' ל-ב', כולם יכולים לנוע על ציר, בסוף האם כולם יכולים להיות מדעני אטום? לא, בסוף יש לנו יכולות שונות. אבל בואו לא נפתח את זה עכשיו, אני רוצה שנצליח לקבל סקירה מה קורה עם החוק כי זה חוק חשוב ביותר, כולנו תומכים בו. איך מתנהלים כרגע ללא תקנות, בואו נמשיך הלאה. תודה, טומי. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> בשולי הדברים אני אזכיר, דיברנו על ילדים, יש לנו הרבה מצבי חירום, אנחנו יצאנו למכרז מרכזי חירום כי עד היום נוצלו נופשונים לצורך מרכזי חירום. זה סיפור מאוד קשוח אצלנו ואנחנו עומדים להקים שני מרכזי חירום לילדים עם מוגבלויות שעד היום הם היו או בנופשון, ללא שום תוכנית טיפול על הנושא החירומי או במסגרות דיור, שזה גם כן לא בהכרח, כי מצב חירומי יכול להיות נקודתי ולא חייב להיכנס למסגרת דיור בשביל לפתור את זה. צעירים, כמו שאמרתי, זה במסגרת כל הנושא של צעירים, ילדים ונוער, אנחנו הולכים לשים דגש גם על המעבר של ילדים בבית ספר, על השילוב של ילדים ונוער במסגרות נורמטיביות. יש לנו היום 750 חבר'ה שמשתלבים בתוכניות של הצבא על כל מגוון התוכניות. בשנה הקרובה אנחנו נכפיל את זה ל-1,500 מקבלי שירות כאשר אנחנו עובדים בצורה מאוד מאוד צמודה עם הצבא ועם הארגונים. זה פחות או יותר מה שאנחנו כרגע בתחום הקהילה. במקביל הוקמה ועדה בין-משרדית. לא נכנסתי לזה פה היום בכלל, לכל הקושי שלנו שהחוק, כמו שאמרה יו"ר הוועדה, הוא חוק גדול, מדהים, אבל הוא לא חוק רק של מינהל מוגבלויות. דיברנו על אבסורדים, שמאז שיש חוק במינהל מוגבלויות מינהל מוגבלויות הפך להיות אחראי כמעט על כל מה שקשור במוגבלויות במובן שאם צריך דירות אז מינהל מוגבלויות צריך להביא כסף לדירות, אם צריך תחבורה אז הקמנו ועדה בין-משרדית. הייתה החלטת ממשלה, זו לא בעצם אחריות שלנו אבל אנחנו רואים בזה פלטפורמה ליצור מעטפת לכל היישום של החוק, כי בסוף החוק ייפול על הציבור, אני משערת שכולכם ראיתם את הקמפיין, ליליאן תיכף תספר לכם איזה חוויות NIMBY אנחנו מקבלים עם הוצאה של דיירים לקהילה. אני חושבת שאין פה מישהו שלא נתקל בזה. האתגרים שעומדים בפנינו כרוכים בגיוס של משרדי הממשלה, שהרבה מאוד מהעצמאות והבחירה קיימים דווקא לא במנגנונים שמשרד הרווחה יכול להפעיל, כמו תחבורה, בריאות, קופות חולים וכיוצא בזאת. אני משערת שהדברים האלה יעלו גם על ידי ליליאן. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל הוועדה עובדת, רקפת? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> הוועדה עובדת. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מעבר לדיון הראשוני? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> כן. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אני רק אוסיף, הוועדה אכן עובדת, אני נציגת מדינה, אני לא אגיד את זה, אבל ארמוז על זה שהיה מאוד קשה בהתחלה להחליט מי מגיע לוועדה, מאיזה משרד, מה הרלוונטיות שלו. גם פה היינו צריכים לעשות דיוקים, לקחנו גוף מלווה לדבר הזה. המשרד רואה בזה מדרגה מאוד חשובה בשביל שבסוף נוכל לשלב את האנשים בקהילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי המשרדים? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> כל משרדי הממשלה. יש לנו כרגע קצת בעיות עם כמה משרדים, אבל אנחנו נתגבר על זה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> כמה דיונים היו? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> שלושה. היום גם מתקיים דיון, אבל אני לא יכולה להיות בו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רציתי לשאול, לגבי הנושא של מעטפת מגורים עצמאיים בקהילה, רק להבין מבחינה משפטית איפה זה חונה. יש לנו את סט התקנות בנושא היקף השירותים שלא הגיע, ויש סט נוסף בנושא של תוכנית מענים אישית, שהחוק קובע שלכל זכאי לפי החוק, סעיף 18, אדם שהוכר כזכאי יהיה זכאי לשירותי רווחה שהותאמו לו במסגרת היקף רמת התמיכה וכו'. הנושא הזה של דיור נתמך, שהיום אני מבינה שהוא ל-410 דיירים, בעצם הוא מחויב מכוח החוק לגבי כל מי שיהיה זכאי לשירותי רווחה מכוח החוק? ואם כן, אז גם השאלה מתי הסט הזה של התקנות יגיע. כשדיברתם קודם על תקנות שיגיעו בפברואר, אתם מתייחסים לשני הסטים או רק לסט של היקף השירותים? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> התוכנית של דיור נתמך, זה השם שלנו לפרט 1 בתוספת, שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים ושירותי דיור טיפולי שיקומי, אלו מסגרות הדיור שעוד מעט ליליאן תדבר עליהם. אבל שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים זה אחד משירותי הרווחה שהם תחת פרט 1, שהוא לתחום של מגורים ודיור, וזה אחד השירותים שמינהל מוגבלויות נותן היום וייתן מכוח החוק. הסט של התקנות שיגיע, כמו שאמרתי, זה גם לגבי ההיקף, אבל גם לגבי קביעת תוכנית מענים אישית, קביעת שירותי רווחה מותאמים וגיבוש של תוכנית מענים אישית כשבמסגרת התוכנית האדם יבנה את התוכנית מבין השירותים המוצעים לבחירה, זה יהיה אחד מהשירותים המוצעים לבחירה כאשר ההיקף יקבע כמה מבין השירותים הוא יוכל לבחור, זה המנגנון. אבל זה אחד מהשירותים, כמו מסגרות דיור, כמו מרכזי יום, כמו תעסוקה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כלומר זה לגבי כל התחומים שמופיעים בתוספת, עכשיו מדובר על 410 דיירים, בסופו של דבר זה יצטרך להיות לגבי כל דייר במסגרות לקבל את שירותי התמיכה והמענים אישית לפי התוכנית. כל זכאי כמובן. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> כל זכאי. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> במסגרת התקנות אנחנו נקבע את מנגנון הבחירה הזה. כל אדם שיימצא זכאי לפי החוק יוכל לבחור מספר שירותים מבין התחומים. זה יפורט בתקנות וזה אחד מהתחומים שיהיה אפשר לבחור אותם. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> בשבוע שעבר קיבלנו ממינהל מוגבלויות לקראת מסמך שאנחנו נפרסם אני מניח בדצמבר, ואולי רק כדי לחדד את הנקודה הזאת, תחת כותרת של מעטפת למגורים עצמאיים בקהילה אתם כללתם סביבה תומכת, קהילת תומכת ודיור נתמך ובסך הכול היו 2,875 מקבלי שירות בפברואר. אז אולי כדאי לחדד את היחס בין הנתון הזה ל-410? << אורח >> מיכל בן אלי: << אורח >> ברמה העקרונית ההסתכלות שאנחנו רואים בלתת שירותים לאנשים שגרים בדירותיהם, כמו שציינה מיכל, יש לנו רצף של מענים, חלקם ותיקים יותר, חלקם חדשים, ולכן ההתמקדות במסמך פה הייתה על המענה החדש כשקהילה תומכת וסביבה תומכת הם שירותים ותיקים שידועים כבר הרבה שנים. הם פועלים לדעתי מעל עשור, שבהם אנשים חיים בדירותיהם ויש שם פעילות שהיא מחולקת לשניים, באחד זה סיוע באופן המגורים, יש אב בית בתעריף שמגיע לסייע לפעמים בתיקונים שצריך וכל מיני כאלה, וגם יש שם מרכיב של הפגת בדידות, יצירת קבוצת השווים של אנשים שחיים באותו אזור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה עשיתם הפרדה בין ה-2,000 לבין ה-400? ה-400 נכנסים בתוך ה-2,000? << אורח >> מיכל בן אלי: << אורח >> כן, כי פה בחוק תיארנו את התוכנית החדשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היא אמרה לא חדשים, היא אמרה שחצי מהם היו במסגרת אחרת והובאו וחצי חדשים. << אורח >> מיכל בן אלי: << אורח >> אני מדייקת. התוכנית של מעטפת מגורים עצמאיים, שהיא תוכנית מעובה יותר שמאפשרת לאנשים ברמות תמיכה גבוהות יותר גם לגור בחיים עצמאיים בקהילה ולקבל מאיתנו, כמו שרקפת ציינה, בשתי דרגות, דיור נתמך ודיור נתמך מעובה, היא תוכנית חדשה ולכן היא מצוינת פה. היא תוכנית שפותחה בעקבות החוק. זו תוכנית חדשה שאנחנו פורסים, לוקח לה זמן להיפרס. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> זו תוכנית חדשה ולא נמצאת בכל רשות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הדיור הנתמך הוא כבר עשר שנים. << אורח >> מיכל בן אלי: << אורח >> זה מה שציינתי, יש לנו שתי תוכניות ותיקות. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> השאלה הייתה מאוד נכונה וכיוונת את זה לסיפור של ההיקפים. בסופו של דבר השלמנו פה חלק מהמדרג, בסוף זה התחבר לרמת תמיכה שאדם צריך. לא כל בן אדם צריך את הדיור הנתמך שהוא יותר ואת הדיור הנתמך המעובה. זה בדיוק כמו שעשינו עם התעסוקה, לקחנו את רצף האנשים. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אבל מי שצריך בסוף הוא לא מקבל. אחותי יעל יצאה לקהילה עוד לפני שהחוק נחקק, היא עברה ארבעה הוסטלים של הרווחה, בכל אחד מהם היא סבלה יותר מהשני, היא עברה פגיעות, אני לא אחזור על זה. אנחנו ארבע שנים חיים את החלום בקהילה מבחינת המשפחה, יעל מוגנת, הכסף מגיע לידיים שלנו, אנחנו יודעים כל שקל לאן הוא הולך בשביל יעל. יש לה מטפלת, אנחנו משלמים שכירות, יש לה דירה משלה ועובדת זרה. את כל שאר הדברים שיעל צריכה אנחנו מממנים מכיסנו הפרטי. במשך ארבע שנים יעל לא קיבלה שקל ממשרד הרווחה, למעט תוכנית יוניפר של טלוויזיה שהיא לא משתמשת בה בכלל ואיזה אב בית שפעם אחת ביקשתי שיגיע לתקן משהו ואמרו לי שזה לא מגיע לה. היא לא מקבלת כלום. אני לא יודעת מה זה ועדת מכרזים, אני האזרח בקצה, אין לי ארגון שמייצג אותי, אני באתי כי אני מייצגת את יעל, אין אף אחד שידבר בשבילה, ואני רוצה לשאול מינהל מוגבלויות שיושב פה, אני רואה פה בעלי תפקידים, מתי מישהו יסתכל על יעל במינהל מוגבלויות? מישהו ירים אליי טלפון? אחרי כל המכתבים שאני שולחת ומבקשת להיפגש עם ענבר זייתון וענבל לוריא ודני כץ, כל הצוות של הקהילה, שפשוט שמים עלינו פס אחד גדול, לא עונים למיילים אפילו. שלחנו עצומה של 1,600 איש, הערות הציבור על מכרז הדגל, חצי שנה לא קיבלנו עדיין מענה, זה אצל מבקר המדינה. אנחנו הציבור. כל יום שאת באה למשרד, יושבת ושותה לך בכיף כוס קפה ועובדת על התקנות, אני לא יודעת מה אתם עושים שם, אנשים עם מוגבלות מחכים בחוץ שנים ולא מקבלים את הפתרונות. אז או שתמצאו עבודה אחרת, או שתגיעו למשרד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רוני - - - << אורח >> רוני גיל: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא רגע. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> או שתגיעו לעבודה כשאתם מבינים שבחוץ יש אנשים נכים שצריכים שירות. לא ייתכן הזמן שאנחנו מחכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רוני, אני לא מוכנה. עם כל הכבוד, יש לי המון הערכה, וגם לי יש בן משפחה פלוס מינוס כמו שאת מדברת עליו, אני לא מוכנה שתפגעי באנשים פה. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אבל פוגעים באחותי. למה לפגוע באחותי זה בסדר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז את צודקת, אז בוא נפגע בעוד אנשים. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> לא, אני לא פוגעת באף אחד, אני מצפה מהמדינה לתת לי מענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר שאני מנהלת את הוועדה, רוני, ולא את, אני לא מוכנה – את יכולה לטעון כמה שאת רוצה על המשרד, בהחלט, אני לפעמים איתך, אפילו נצטרף אלייך, אבל לפנות לאנשים פה שיושבים או שמות שהזכרת מקודם, לכו תחפשו עבודה אחרת, פה אני לא מוכנה, גם הם אנשים. אפשר לבקר, אבל בואי נבקר בצורה מכבדת. אני מבינה את התסכול שלך. אם היית יודעת כמה אני מתוסכלת על בן המשפחה שלי. את עושה לא עם הראש, תאמיני לי, גם היית מורטת שערות. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> לא, אתם מדברים פה על כבוד. אני פה בשביל אחותי שגם ככה סותמים לה את הפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רוני, נתתי לך לדבר. שמעתי, אף אחד לא סותם. אני לא מוכנה לשיח הזה. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אני ביקשתי פגישה מצוות קהילה לפני שבועיים, אף לא אחד ענה לי במייל. לא מוכנים להיפגש איתי, לא מוכנים לחזור אליי. אני שואלת מה קורה עם סל סיוע אישי אומרים לי, לא יהיה יותר סל סיוע אישי. אז אני שואלת אותך, רקפת, מה כן יהיה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אל תעני לה. אני אתן לך לענות, אבל שנייה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני רוצה לומר משפט כאמא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. << דובר >> קריאה: << דובר >> להתחבר לרוני כאמא. אני אמא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל סליחה אני לא מצליחה להבין, אני אומרת לך לא. מי שיושב פה בוועדה באופן קבוע יודע שאני נותנת לכולם לדבר, אבל זה צריך להיות בצורה א', מכבדת, ו-ב', כשיש רשות דיבור. כולם פה, אני מניחה, קשורים לנושא בצורה כזו או אחרת, בין ברמה המקצועית, בין ברמה האישית ובין ברמה החברתית, כולנו. אז אני מודה לכל אחד ואחד שמגיע לפה, אבל אנחנו התחלנו בסקירה, אנחנו רוצים להגיע למכרז. אתם תצאו, כל אחד יחשוב, וזה בסדר, להוציא את כל מה שיש לו, אבל תשובות לא נקבל. רוני ביקשה, התפרצה, לא משנה מה, נתתי לה, אני לא מוכנה להמשיך ככה. אנחנו באמצע סבב, ובסוף, מה שנספיק בסוף, יש לנו עוד שעה וחצי ואני רוצה למצות את זה, לכן אני מבקשת, תשיבי לרוני, מכל היתר אני מבקשת, אני רוצה לסיים עם ההצגה ואז נעבור לכל מי שביקש רשות דיבור. כל שאלה שתצוץ באמצע זה רק ימשוך את הדיון יותר ואני לא אצליח להגיע אליכם. תעני, אבל אני אבקש לא תשובה ספציפית לרוני כי אנחנו לא מעלים פה נושאים אישיים אלא ברמה העקרונית. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> ברמה העקרונית אני גם רוצה להגיד משהו לגבי מאפייני הדיון. יש דברים שלצד הזה מותר. אני, סמנכ"לית המינהל, ביקרתי את אחותך אצלה בבית. אני לא מכירה הרבה מינהלים שסמנכ"לית הולכת הביתה לדיירים. יש דברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם, יש דברים, ואת מכירה את זה, מיכל, שלא תלויים רק בנו כשאנחנו יושבים בירושלים עם כוס הקפה שלנו. יש באמצע רשות מקומית, עובדים סוציאליים שזה תפקידם, אני לא איכנס לזה, אני רק אומר, אני לא הולכת לקיים דיון אישי פה, אבל בכללי הדיון יש דברים שמי שיושב פה בצד הזה אסור לו להגיד ולכם מותר. לכן אני בהרבה דברים כבולה במה אני יכולה לענות, חד משמעית. אבל להגיד שדני לא עונה לך וענבר, כל אחד מכיר אותך אישית. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אני אראה לך את המיילים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם למישהו מכם יש עניין אישי אני מוכנה אחר כך, או לבוא אליי ללשכה, ננסה לפתור אותו. ברמה העקרונית, גם רקפת אבל כולנו, זה כל משרדי הממשלה, התסכול שיש בשטח הוא תסכול ענק ואני יכולה להבין. לעולם לא נפתור את כל הבעיות, תמיד יהיו כאלה שייפלו בין הכיסאות וכדומה. המטרה שלנו פה זה לצמצם את אותן נפילות בין הכיסאות לכמה שפחות, כדי שנוכל לטפל באלה שפונים אלינו כי הם נפלו בין הכיסאות כשהרוב יקבל מענה ומענה סביר. בואו נמשיך הלאה. רקפת, תמשיכי. רוני, זה לא הדיון עכשיו. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> צוהריים טובים. אני הצגתי בארבעה שקפים יחסית הרבה, כי אמרתי שיהיה לכם את הידע הזה, אני אנסה להציג את זה בקצרה כדי שיישאר זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני בשעה 13:30 חייבת לסגור. יש כאן עוד הרבה אנשים מהציבור, כפי שכינתה אותם רוני, שרוצים לדבר, אז בואי נצטמצם. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בגלל זה התחלתי להגיד שאני אנסה לרפרף על מה שאני רוצה בכללי ואת התכנים ואת הנתונים כל אחד יקרא בבית ואין שום בעיה, אבל היה לי חשוב שיהיה לכם את המידע כחלק משיקוף נתונים. אני אגיד כמה מילות פתיחה כדי שכולם יסתנכרנו מה זה אגף דיור. אגף דיור אמון לתת מענה של דיור לאנשים עם מוגבלות. בניגוד לדיור נתמך או מגורים עצמאיים שאדם גר בביתו הוא, באגף דיור יש מסגרת דיור שאמונה לתת את הבית, גם את המבנה של הדירה וגם את כל שירותי השיקום והטיפול. בחוק זה כתוב דיור שיקומי טיפולי, כי מצד אחד הוא בית, מצד שני זה מקום שהמטרה שלו היא גם שיקומית טיפולית. כללית אנחנו כאגף דיור לא חיכינו לחוק, לשמחתי, כי כמו שאתם מבינים תהליכים במשרד לוקחים המון זמן, כדי לקדם מודלים תעריפיים ולעשות תהליכים, לכן עשינו הרבה דברים שהתחלנו לפני, מה שאפשר לנו להתקדם למרות שאין תקנות ולמרות שמכרז הדגל לא נגמר. בחוק אגף דיור אמור לעשות שני דברים, אחת, להוציא דיירים לדיור בקהילה ובמקביל לצמצם מסגרות מרובות דיירים, וכמובן להתאים את הדיור לרוח וערכי החוק. כדי להסדיר את החוק, לפי החוק אגף דיור היה מחויב לצאת במכרז חדש שיסדיר את כלל המודלים של הדיור כולל כל ההתקשרויות. חשוב שתדעו, אני לא יכולה לשנות בדיור משהו לא על סמך התקשרות מכרזית, ולכן כדי ליצור משהו חדש אני צריכה לייצר מכרז חדש שהוא מה שנקרא, בטח כולכם שמעתם, מכרז הדגל, שתיכף אני ארחיב עליו, אתן לו יותר מקום. בגדול מכרז הדגל הוא תהליך שלוקח זמן, התחלנו לפני מכרז הדגל ליצור תשתיות באגף שלנו וליצור שינויים שכבר יתחילו תנועה ברוח החוק. בגדול יש לנו 19,000 לקוחות, 1,900 יחידות קצה, מתוכן 1,400 זה כבר דירות, תבינו את הגודל. יותר ממחצית דיירים כבר גרים בדירות בקהילה, אבל מה? ופה זה השינוי, מרבית הדיירים שגרים בקהילה בדירות עד שש, זה המודל שלנו לדיור בקהילה, דירות עד שש, הם אנשים ברמות תמיכה בינוניות נמוכות. לא יצאו בעבר אנשים שזקוקים לתמיכות גבוהות לדיור בקהילה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם יצאו, לא בעזרתכם. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני מדברת על דיור בקהילה שלי. << דובר >> קריאה: << דובר >> כי אתם לא עושים את זה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> המנדט שלי הוא על מסגרות דיור. רקפת הציגה את הקהילה ודיור נתמך שזה סוגיה אחרת, אני מדברת על מסגרות דיור. כרגע יהיו מסגרות דיור, אני חויבתי בחוק שהמסגרות האלו יהיו קטנות ושהן יהיו בקהילה ועל זה אני מדברת. כל שאלה אחרת, אם תרצו, לכתובת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום יותר ממחצית גרים בדירות כאלה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> מתוך 19,000 יש 10,000 שגרים בדיור בקהילה, מרביתם, 8,000, בדירות עד שש. זה קרה במהלך השנים האחרונות, כי זו כבר הייתה התפיסה של אנשים שיכולים לגור בקהילה ולא במסגרות גדולות והשינוי שעשינו בשנים האחרונות, קיבלנו אישור ועדת תעריפים לפני שלוש שנים, עוד לפני שהחוק חוקק, לתעריפים לדיור לאנשים שזקוקים לתמיכות גבוהות. פיילוט, היא מתקנת אותי, כי אנחנו קצת גלשנו מהפיילוט, בניגוד לרצונה, אבל כדי לאפשר לאנשים שגם זקוקים לרמות תמיכה גבוהות מאוד לגור בדירות בקהילה. על בסיס זה יכולנו לצאת גם לפיילוט וגם יצרנו תשתיות מכרזיות וכל מיני התקשרויות כדי להניע תהליכים של יציאה ממסגרות גדולות מרובות דיירים, מעונות והוסטלים לדיור בקהילה, שמרבית האנשים שגרים היום במעונות גדולים הם אנשים ברמות תמיכה מוגברות. לכן בנינו תעריף חדש, מודל שאנחנו עכשיו בוחנים אותו גם במחקר, אבל שהוא מאפשר לאנשים, שעד היום האפשרות היחידה שלהם הייתה רק מעונות או מסגרות כוללניות, לגור בקהילה בדירות עד שש. יש לכם פה נתונים, אני לא ארחיב, אבל אנחנו הוצאנו כמעט 400 דיירים השנה לדיור בקהילה וגם 100 דיירים שגרו במסגרות דיור עברו לדיור נתמך, שזה תהליך שאנחנו פועלים. אנחנו פועלים בשני ערוצים, להוציא ממסגרות גדולות לדיור בקהילה עד שש ולהוציא אנשים שגרים בכלל במסגרות דיור לדיור הנתמך למגורים עצמאיים. אנחנו פועלים בשני ערוצים, זה התהליך שאנחנו עושים. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> איך את מסבירה שיש 12 דיירים ויותר דיירים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> את רוצה שאני אסביר? אני אגיע. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> וגם על שוהם, עכשיו בשוהם יקום הוסטל של 18 דיירים כי אמרו להם שזה שלוש דירות של שש, אבל זה באותו מתחם, אז אתם עושים עם המכרז מה שאתם רוצים, בקיצור. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אומרת רק אמת לאמיתה. כמו שאמרתי לפני דקה, יש - - - << אורח >> רוני גיל: << אורח >> ואישרתם בכל מחוז שניים כאלה, זאת אומרת שזה לא רק דירות של שש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רוני, אני לא רוצה להוציא אף אחד, אני לא נוהגת להוציא אף אחד, אבל זה לא יכול להיות. אני רוצה לשמוע. אני מבינה, את רוצה לכתוב לנו את כל השאלות שיש לך? תכתבי. אם יהיה זמן בסוף את תאמרי, ואם לא, הוועדה הזאת היא ועדת עבודה ורווחה, כאן זה משרד הרווחה, אנחנו נקיים עוד דיון ועוד דיון כדי להגיע למטרה הסופית וזה חוק שיתפקד וישרת את מרבית האנשים עם מוגבלות בצורה הטובה ביותר. לשם אנחנו שואפים. אני רוצה לשמוע את ליליאן שעושה עבודה באמת טובה, תמיד כולנו יש לנו לפעמים דברים שאנחנו לא מצליחים בהם. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אמרתי, ואני תמיד אומרת אמת לאמיתה, לעולם לא אומרת משהו שהוא לא מדויק. אמרתי שכרגע יש לנו עוד מכרזים קיימים כי בסוף אנשים יוצאים מהבית ואנחנו צריכים מענים. אני לא יודעת אם מישהו מבין, להקים דירות לאנשים ברמות תמיכה גבוהות זה דורש הרבה דירות, כמויות, יש לנו המון חסמים, זה לא רק דירות, זה מקומות עבודה. זה תהליך שנעשה מדורג ברוח החוק ולכן אנחנו ממשיכים לפתח. בתוקף מכרזים ישנים כן נפתח הוסטל לאוטיסטים, כן בדירות עד 12, כן, כי אלה המכרזים הקיימים. מכרז הדגל, שתיכף אני אציג אותו, הוא אמור לסיים את כל ההתקשרויות הקיימות, למחוק מה שקיים. מכרז הדגל, זו המטרה שלו, למחוק את כל מה שקיים וליצור את החדש. בזמן הזה אנחנו כן מניעים תהליכים של יציאה, אנחנו מחויבים לכנסת להוציא דיירים כל שנה ואנחנו עושים את זה ובמקביל בונים בשנים האחרונות תשתיות כדי ליצור את זה. יש טבלה, אתם תראו את התשתיות. אני אתן דוגמה. אני לא איכנס להכול, אבל סתם דוגמאות להראות איך אנחנו מקדמים את היציאה. בנינו תוכנית עם הג'וינט שנקראת 'גשרים' שמטרתה להיכנס לכל המסגרות שנרשמו, שרוצים. דרך אגב חלק מההצלחה שלנו, אנחנו מצליחים להתניע את השינוי הזה של יציאה לקהילה. יצאנו בשני קולות קוראים למעונות להוציא דיירים לקהילה, נרשמו לנו כמעט 40 מעונות, המון מסגרות נרשמו והביעו נכונות לצאת לקהילה. הם רוצים וזה כבר שלב חשוב ופתחנו תוכנית שנקראת 'גשרים' של הג'וינט יחד איתנו, הם ייכנסו למעונות שמעוניינים ויעשו עבודה עם משפחות וצוותים כדי להניע את התהליך. אני בטוחה שכולכם יודעים שהרבה פעמים אנחנו מציעים למשפחות לצאת, אני באתי בעצמי למעון גדול שהיה מצב קשה והצעתי להורים לצאת, הם קפצו עליי. נכון, יגידו כאן שהם לא יודעים מה לבחור, נכון, אבל עדיין זה מצריך שינויים ותהליך של שינוי עמדות ועבודה עם הורים ואנחנו משקיעים בכל התשתיות האלו כדי שכשנגיע למכרז הדגל הדברים יזרמו הרבה יותר בקלות ובאופן טבעי. אני מרגישה שבאמת יש תהליך התנעה משמעותי גם אם המספרים הם עדיין קטנים, אבל אלה תהליכים מאוד משמעותיים שאנחנו מייצרים. למשל השנה לקחנו גם תוכנית של חמשת המעונות הכי גדולים שלנו של מעל 150, עם ארבעה מתוכם כבר ישבנו ואנחנו בונים איתם תוכנית שבמהלך 2026 הם יירדו למתחת ל-150. אנחנו עושים המון תהליכים טרום מכרז הדגל כדי שאנשים ייצאו לקהילה. במקביל אנחנו מפתחים, תראו את המספרים, פתחנו כמעט 140 דירות, אנחנו פותחים בעיקר דירות, מעט מאוד הוסטלים, אבל אנחנו פותחים הוסטלים, כי כשאמא מבקשת סידור לילד שלה שהוא אוטיסט ברמת תמיכה נמוכה אין לי דירה להציע לו כרגע, מעט מאוד, אז אני צריכה ליצור תשתית. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אבל זה לא מה שהחוק רצה. החוק רצה שבכל רמה - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אנחנו לא מיישמים את כל החוק. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> ואתם עושים עם זה מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 140 דירות? אני לא רואה 140 דירות. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בטבלה הראשונה יהיה לך נתון של הדירות שפתחנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רואה שכתוב 107. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> 87 ועוד 51 לרמות תמיכה גבוהות. פתחנו 51 דירות לרמות תמיכה גבוהות, לאנשים שגרו במעונות עד היום. זה נראה לכם קצת? זה המון. זה המון תשתיות, זה הרבה עבודה, אבל יש לכם את הנתונים, תוכלו לראות. אני רוצה לעבור למכרז הדגל. מכרז הדגל, כמו שאמרתי, המטרה שלו, דרכו נוכל ליישם את החוק הלכה למעשה כפי שאנחנו רואים אותו. תיכף תראו מה עשינו כדי לעשות את מכרז הדגל, וכמובן גם בגבולות תקציב. לא נעים לי להגיד את המילה הזאת, לא סתם רקפת אמרה שמתקיימת במקביל ועדה בין-משרדית שמטרתה לקדם עוד מהלכים מעבר למשרד הרווחה. אני בטוחה שיקפצו עליי ויגידו למה את עושה דירות של שש ולא דירות של ארבע, יקפצו עליי ויגידו למה אין חדר ליחיד. אין, מצטערת, גם בגלל חסמים מבניים וקושי, אבל גם תקציב, ולכן קמה ועדה שמטרתה להרחיב את העשייה של החוק ברמה לאומית, כי הסוגיה של יציאה לקהילה היא לא סוגיה רק של אגף דיור, היא סוגיה לאומית שמצריכה התערבות ומעורבות של הרבה משרדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני שאת מתחילה במכרז הדגל יש לי שאלה עקרונית. מאחר שאין תקנות, התקנות משמעותיות שקובעות רמות תמיכה ומה צריך וכל מה שמסביב, ברמה העקרונית, אולי גם משרד המשפטים יעזור לי פה, היועצות המשפטיות, איך אפשר לבנות מכרז דגל לפני שיש את התקנות הכי בסיסיות שיש? זה נשמע לי ללכת הפוך על הפוך על הפוך. אם את מדברת איתי על פרדוקס, זה הפרדוקס. אני מבינה את הרצון שלכם להתקדם קדימה מהר, אני מבינה את זה, אבל אני לא מצליחה להבין את זה. אני רוצה להסביר גם לך וגם לרקפת וגם לכל הנוכחים פה, המשרד, ואני מאוד מאוד מעריכה את המשרד בפרט ואת כל המשרדים בכלל, אנשי המקצוע שיושבים, אבל גם לכנסת יש תפקיד, המחוקק נתן לנו תפקיד בחוק הזה, המחוקק אמר שהחוק הזה יופעל באמצעות תקנות שיאושרו בכנסת. אז אוקיי, דברים טכניים כאלה ואחרים אני מבינה, אין ברירה, צריך ככה, צריך אחרת, להזמין שבעה ארגונים, מבינה, אבל לב ליבו של האירוע זה, כל מה שאמרנו קודם, כולל המכרז הזה שהוא לב ליבו של האירוע, איך אפשר לעשות מכרז לפני שהכנסת ישבה ודנה בכל מה שמסביב שהוא לב המכרז? לא ברור לי, לא מבינה את זה, אני אשמח לתשובה לזה עוד לפני שאת נכנסת לפרטי המכרז. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אגיד בהיבט המקצועי שלי ונורית תוסיף בהיבט המשפטי. המטרה של מכרז הדגל זה לעשות שלושה דברים, אחת, לעבור לתפיסה של רמות תמיכה ולא אוכלוסיות, שתיים, יציאה לקהילה, ושלוש, הטמעה של ערכים כמו בחירה ואוטונומיה. הבעיה המרכזית זה הסיפור של רמות התמיכה. זה נכון, עוד לא הוגדרו רמות תמיכה, אבל המשרד שלנו כבר עובד הרבה זמן על נושא של רמות תמיכה, זה אפרופו כמה זמן לוקח. אנחנו מדברים בשפה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נראה נחמד, אבל המחוקק קבע שאנחנו - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, אתם תחליטו. אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך אתם יכולים להוציא מכרז על משהו שאתם עובדים איתו והכנסת לא מעורבת? לא נשמע לי הגיוני. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אסביר. קודם כל המכרז הזה, בגלל שהוא לוקח זמן, לקחנו בחשבון את התהליך גם של החקיקה במקביל. זה התהליך שלוקח לנו שנתיים וייקח עוד שנה ומשהו עד שהמכרז הזה ייצא. מה שאנחנו פרסמנו כרגע הוא משהו מאוד כללי, אין לנו אף מודל שקיבל - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל התחייבתם ל - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> רגע, אני אסביר. אני תיכף אסביר את המודלים שאנחנו חושבים עליהם, שום דבר עוד לא אושר בוועדת תעריפים, עוד לא סגור. אנחנו עושים פיילוט לרמות תמיכה גבוהה, כמו שאמרתי, יש לנו מחקר מלווה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה מטרת המכרז? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> למה אתם קוראים לזה מכרז וזה לא מכרז? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה מכרז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי פריבילגיה, לי מותר להתפרץ ולך לא, וגם לחברת הכנסת עדי, תיכף תדברי. אני רוצה להבין את המהות. זה לא הגיוני מה שאת אומרת, שוב, אני ברמת האיי קיו הכי נמוך אולי פה, אני רק רוצה להבין, אני גם משפטנית, מכרז, בסוף אתה מוציא הצעות לציבור או מי שצריך, בואו תתקשרו איתי, מתקשרים אנשים וחותמים איתם. מה זאת אומרת לא התחייבנו, ייצא בעוד שנתיים. יצאתם למכרז הוא נמצא בשאלות ותשובות, עוד שנייה הספקים והיזמים יחזירו תשובות. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, זה ממש לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בשביל מה יצאתם למכרז? לא הבנתי. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אני אנסה להשיב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי משפטית, פחות מהותית. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> דבר ראשון, מכרז זה כלי ליישום מדיניות. המכרז מהבחינה הזאת, בעצם אנחנו אפשרנו לנו את הסמכות לעשות שינויים במידת הצורך, כרגע קבענו את זה במסגרת נוהל ובדיוק בגלל מה שנאמר פה בתחילת הדברים, שאנחנו מצד אחד מחויבים לחוק ולכל העקרונות שלו, אנחנו צריכים להוציא דיירים לקהילה ואנחנו צריכים לצמצם מסגרות גדולות. כל הדברים האלה, אנחנו מחויבים אליהם, בנוסף אנחנו מחויבים לתת שירות חיוני, שזה שירות ליבה, אנחנו חייבים לפרסם את המכרז הזה כדי להעניק את השירות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, לא, על פי החוק אתם חייבים לתת לנו תקנות. זה החוק. את רוצה שאני אקרא את הסעיף בחוק? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אבל החוק גם כולל את החובה הזאת. מהבחינה הזאת המשרד היה בין הפטיש לסדן, הוא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא לא היה. סליחה, אני אגיד לך מה מציק לי, אני לא רציתי שהדיון היום יהיה לעומתי, זו לא המטרה, אבל אני לא מבינה מה אתם אומרים, כי אתם אלה שיושבים על התקנות, אתם אלה שמוציאים את המכרז, את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, את לא יכולה לאחוז את החבל בשני הקצוות, זה לא הגיוני להגיד לי חייבים להתקדם והתקנות לא מתקדמות אז חייבים להתקדם. התקנות אצלכם, שבו על התקנות. זה לא הגיוני מה שאת אומרת לי. אבל אני אתן לעדי ותשיבי לשתינו ביחד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הוועדות הפנימיות לעניין התקנות, שתי ועדות תקועות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד, כי אני צריכה לצאת לוועדת חינוך, גם בנושא של צרכים מיוחדים. אני יושבת ומקשיבה, אני לא יודעת אם היו"ר יודעת, אני כתבתי את החוק עצמו בגלגוליו הרבים, יש פה הערות לזה לטוב ולרע, אז - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אתם כתבתם זוועה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, היא הייתה חלק מהתהליך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> המטרה של החוק הזה בעיניי, איפה שאנחנו היום יושבות ונמצאות, ואת מכירה אותי, אני לא חוסכת ביקורת על משרד הרווחה כשאני חושבת שצריך לתת ביקורת והפעם התחלפנו קצת, אני רוצה רגע להגיד מילה טובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרנו הרבה מילים טובות, כנראה כשיצאת החוצה, כי אנחנו מעריכים מאוד את משרד הרווחה והוא עושה עבודה טובה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אגב הרבה פעמים יש לי ביקורת, אבל אני רוצה להגיד פה משהו. בסוף אנחנו בשנתיים של מלחמה שהמשרד כן קיבל את התקנות להכין בזמן הזה ואילת פה עדה שלי שאני ישבתי על הזנב כל הזמן ללכת ולנסות לקדם את הדיונים בוועדה, אבל המרחב היה מרחב קשה. בכל מקום פרטי, אם זה היה משרד פרטי, היו שמים בולדוזר, מקימים מחלקה שלמה שעובדת על תקנות. אז חשוב להגיד, כשמגיע כל הכבוד, מגיע כל הכבוד. זה אחת. שתיים, הארגונים הם באמת שותפים אמיתיים וטובים של המשרד. פה כן הביקורת שלי על המשרד, אנחנו צריכות להזדרז בלהבין. קשה לי להיפרד מהחברה האזרחית ומהמשרדים, המשרד צריך להביא כמה שיותר מהר את התקנות. עצתי, בתור מי שבאמת כתבה את ההתייעצות עם שבעה ארגונים בחדר בזמנו עם מנכ"לית המשרד הקודמת, המטרה הייתה כי באמת, כמו שהיו"ר אמרה, אלה ארגונים גדולים, חזקים, שלהם יש את הכי הרבה הערות ציבור, צריך לקרוא להם, להושיב אותם, לתת להם להשמיע את ההערות שלהם ופשוט לאחד את התהליכים בגלל המלחמה והדיליי שקרה, ואז להגיע בפברואר לוועדה פה עם סט התקנות מוכן, אחרי ההיוועצויות. לאחד אירועים כדי שהדברים יתקדמו. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני רוצה להיות פרקטית לגבי השאלה שלך על התקנות. אני מבינה את הרציונל שאת אומרת, אבל בואו נהיה תכלס. המכרז זה דגל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, את לא יכולה לענות לי כי זה משפטי. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, דווקא לא משפטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלי כן. אני יודעת שהמכרז, ויש לנו אותו פה, הוא ל-20 שנה, לא לשנה, לא לשנתיים, לא לשלוש, לא לעשר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הוא יקבע את עתיד הדיור בקהילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה שלי, שוב, כמו שאמרה פה עדי ואמרו אחרות, איך בונים מכרז ויוצאים איתו להערות הציבור – סליחה, זה כבר לא הערות הציבור, זה כבר שאלות ותשובות - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא נכון, זה לא השלב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא אמרה מקודם שזה השלב של שאלות ותשובות, מה לא נכון? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אז תיתנו לי להסביר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היו"ר צודקת, הם בשלב של שאלות ותשובות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלות ותשובות זה כבר אמצע מכרז. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה מכרז רשימה, זה לא המכרז - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה משנה? זה רשימה שאלה יוכלו להפעיל אחר כך את המכרזים הקטנים. אולי גם אני רוצה להפעיל את הקטן? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני יכולה להסביר מילה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, אל תקראו לזה מכרז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת מהיועצת המשפטית, בבקשה תעני לנו. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אני אנסה להסביר. מכרז הדגל שכרגע פורסם זה מכרז שלב א' לרשימת ספקים, בסופו של דבר ההפעלה בפועל היא לא מכוח השלב הזה, בהמשך יפורסמו פניות פרטניות והתקנות של רמות תמיכה, אני מזכירה, מונחות בפני שולחן הוועדה, זה לא תקנות שאנחנו מחכים להן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל היזמים שייבחרו במכרז הזה ברשימה הם אלה שיהיו זכאים להפעיל את המכרזים הקטנים, נכון? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> נכון, ובדיוק בשביל זה אנחנו שיתפנו כבר בשלב הזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז את מגבילה את האחרים. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> בדיוק בגלל זה אנחנו שיקפנו את זה כבר בשלב הזה כדי לייצר כמה שיותר שקיפות למפעילים שנכנסים לרשימה. אנחנו השארנו לעצמנו את הסמכות, מכוח המכרז, לעשות תיקונים במידת הצורך אם יהיו תיקונים, כמובן במסגרת אישור התקנות בוועדה, תקנות שמונחות בפני הוועדה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני יכולה להגיד משפט למרות שאני לא משפטנית? מכרז הדגל, מה גזור מהתקנות למכרז הדגל? בואו נפתח את זה. החוק אומר ומה שהתקנות צריכות להגיד, צמצום מסגרות הדיור. זה מה שהחוק אומר לדיור. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם רמות התמיכה - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אגיע לזה, חברת הכנסת עדי. צמצום מסגרות גדולות, זו פשוט אמירה שצריך להקטין ולעבור לדיור בקהילה. הנושא של האוטונומיה ובחירה זה ערכים של עוד כמה תקנות, אבל אנחנו בהחלט מתייחסים – לגבי הדבר היחידי שהוא יכול להיות בעייתי זה נושא רמות התמיכה. רמות התמיכה אכן עוד לא סגורות, כי התקנות לא נסגרו. לכן במכרז לא דיברנו, לא על מספר רמות תמיכה, לא שבע, לא שש, אלא דיברנו בגדול כרגע על רמות תמיכה נמוכות, רמות תמיכה בינוניות ורמות תמיכה גבוהות. ובדיור, כשאני מדברת על מסגרת דיור, זה לא שירות אישי לאדם, אנחנו מדברים על סוג של שירות שאני נותנת לאדם אם הוא צריך תמיכות גבוהות. במה בא לביטוי השירות שלי? הוא בעיקר בכוח אדם, בתמיכות ואת זה אני יודעת לפרש. מה שאמרה נורית, המכרז שהתפרסם עכשיו הוא מכרז רשימה, עשינו את זה בפיצול. יכולנו לחכות עוד שנה וחצי, אבל חשבנו אסטרטגית. דרך אגב לא הספקתי לספר לכם, אבל המכרז הזה נכתב עם ליווי של משרד ראש הממשלה, עם ייעוץ ארגוני, עם שיתופי ציבורי ועם אסטרטגיות מכרזיות וההצעה הייתה שנצא במכרז רשימה שרק אומר מי מעוניין להפעיל מסגרות דיור עם התפיסות הכלליות של החוק. זה השלב הראשון, לכן עוד אין בו מודלים, אין בו תעריפים, אין בו כוח אדם, אין בו כלום, זו הצהרה כדי להתחיל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, הבנתי, אין בו כלום. יוצאים למכרז שאין בו כלום. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, היועצת המשפטית רוצה להתייחס והגברת הנחמדה אחר כך. בבקשה, אילת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הקשבתי בקשב רב, אני רוצה לחזק מבחינה משפטית את הקושי משום שבסופו של דבר חוק שירותי רווחה הוא חוק מסגרת, דיברנו על זה הרבה פעמים בדיונים, ובאמת הלב הוא היישום בתקנות. עוד לא הגענו לדון אפילו בסט בנושא של רמות התמיכה, אבל אני רואה שכנספח למכרז פורסם נוהל רמות תמיכה שקובע בצורה מאוד מאוד מפורטת את רמות התמיכה, את האשכולות. מה יקרה אם הוועדה תחליט, אני לא יודעת, בתור דוגמה, שהיא לא חושבת שנכון שיהיו אשכולות, סתם בתור דוגמה. בסופו של דבר הדברים כרגע פתוחים לדיון וזקוקים לאישור הוועדה ויוצא המשרד בזמן שהדברים נדונים בוועדה עם נוהל רמות תמיכה שכבר מקבע את המדיניות של המשרד כאשר המחוקק קבע בחוק שהדברים צריכים להיעשות בחקיקת משנה ולא בנוהל, בחקיקת משנה באישור ועדה. ואני חושבת שיש בזה קושי משמעותי. אני מבינה את המורכבות של פעילות של המינהל בזמן שנמצאים בתווך כשאין תקנות, אבל לצאת עם נוהל מפורט שמקבע זה נראה לי מאוד מאוד בעייתי מבחינה משפטית. זה אחת. שתיים, אמנם גם אתם ראיתם את הקושי בזה והתייחסתם לזה, ראיתי במכרז, וכתבתם שבמקרה בו התקנות שיאושרו יהיו שונות מהמפורט להלן באופן שיש בו כדי להשפיע על פעילות המפעיל או על עלויות השירות יפעל המשרד להתאים את מודלי השירות והמכרזים לתקנות כפי שיאושרו. לא ברור לי פה מבחינה משפטית איך זה מחייב בסופו של דבר את המפעילים לשנות. נניח שהוועדה תקבע דברים מסוימים ושונים בתקנות ממה שאתם בסוף תסגרו מול המפעילים, בעצם מה הציפייה מהמפעילים שבן לילה הם ישנו ולדוגמה לא יתייחסו יותר לפי אשכולות? לקחתי כדוגמה את הנושא של האשכולות, זה יכול להיות כל דבר אחר. מה מחייב פה מבחינה משפטית? זה אחת. ושתיים, כשאתם בונים, אני מנסה להבין את התהליך דווקא מבחינת מכרז, אתם יוצאים למכרז מסגרת מול המפעילים לקבוע רשימה? הרשימה הזאת, לא סתם כתבתם את נוהל רמות תמיכה כי יש התייחסות במכרז לזה שהשירותים יינתנו בהתאם לנוהל הזה ובסופו של דבר אתם קובעים אותו להתקשרות לחמש שנים עם אפשרות להאריך לעד 20 שנה, זאת אומרת זה לתקופה מאוד ארוכה. גם אתם בסוף סוגרים את רשימת המפעילים שנים קדימה, אחת, שתיים, אני רוצה להבין מבחינה משפטית איך יתנהל השלב השני מבחינת שיתוף הציבור. המכרז עכשיו מפורסם להערות הציבור, בסוף הלב של העניין, השירותים שאותם מפעילים ייתנו במסגרות האלה זה מכרז שייצא שוב פעם לציבור או שזה משהו שאתם אמורים לקבוע ביניכם לבין המפעילים בהסכמים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, לפני שאת עונה. בבקשה. << אורח >> ילנה ליטיצבסקי: << אורח >> בדיוק לנושא הזה אני רוצה להגיד שאנשים שיוצאים עכשיו מהמסגרות הגדולות לקהילה כבר עברו קביעה של רמות תמיכה, זה קרה בפועל עוד לפני שנגענו בזה ודנו על זה, כמובן בלי שום התייחסות לנושא של התנהגות מאתגרת. לאנשים האלה כבר יש קביעה של רמות תמיכה, הם כבר יצאו תחת הקביעה הזאת למסגרות דיור בקהילה. זאת אומרת קורה משהו שהוא מקדים לגמרי את הדיונים שלנו וזה כבר קובע עובדות בשטח. אנחנו יכולים לדון ולקבוע אחרת, מה יקרה בשטח, אנחנו נצטרך לקבל תשובה ולקבל מענה על זה. << אורח >> סמדר אונה: << אורח >> אני לא שייכת לאף גוף. ב-31 באוקטובר 2023, מיכל, את ישבת שם, אני ישבתי פה, באת לחבק אותי משם לפה כי אף אחד לא מחבק ממילא במשרד הרווחה, לא את החוק ולא את ההחלטות פה בוועדה. הוועדה אז הייתה בנושא שקארין אלהרר העלתה, נושא מפונים שהם נכים מהגליל העליון, בנושא הזה היינו. אני אחד מהמקרים האלה של מפונה על ידי משרד הרווחה, ועכשיו שיגידו כל הדוברים היפים פה עד אליי מדוע מפונה על ידי משרד הרווחה מהגליל העליון צריכה מחנוכה, ה-17 בדצמבר 2023, לחיות ברחוב על כיסא גלגלים? כי למשרד הרווחה שלחתי מייל, נגמר לו התקציב על הפינוי שלי. אז מה שווה כל מה שמדברים פה? תסבירו לי. זה לא שייך לכלום. אתם מדברים בתיאוריה, איפה הנכים בכלל? הם יושבים בוועדה המקבילה, בוועדה של השדולה לאנשים עם מוגבלות. זה היום יום שלי, רק לפני שלושה ימים חייתי בתוך בית קברות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, סמדר, על הדברים הכואבים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, כי אנחנו רוצים תשובות. רק לגבי האירוע הזה, לא סיפורים אישיים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לגבי מה שהם הציגו יש לי כמה שאלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן שאלות של אילת, של הגברת הקודמת מעמותת אמ"א. אז שאלות לנושא הזה, כי אני רוצה תשובות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> דבר ראשון יש משהו שאני לא מצליחה להבין. אתם כותבים שמעונות שעונים על – ואז הם הופכים לדירות של שישה. זה לא שהם סוגרים את הדיור הענק שהם היו בו ומעבירים אותם לדירות, אז מה זה אומר, שווילה שיש בה 24 תתחלק באופן סמנטי והיא תהיה פתאום ארבע דירות בקהילה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רויטל, שנייה. השאלות שאילת שאלה זה קודם כל שאלות כלליות, אז לפני שנכנסים למה שאת שואלת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הן כלליות לעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אני רוצה תשובות לשאלות המשפטיות ששאלה פה אילת. אם יש לך משהו משפטי ברעיון של איך יוצאים למכרז לפני שיש תקנות ואיך מוסיפים נספח של רמות תמיכה כשלא מגישים תקנות לרמות תמיכה, אלה השאלות לפני. << אורח >> ילנה ליטיצבסקי: << אורח >> השאלה שלי הייתה לגמרי משפטית. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רוצה שני דברים לעניין הזה. אחת, אם אנחנו מתייחסים לאיך אנחנו עושים את זה לפני זה, אז בכלל צריך לשאול איך יכול להיות שלמרות מה שכתוב בחוק עדיין ממשיכים לפתוח הוסטלים ומעונות. סליחה, התשובה צריכה להיות לא, אנחנו לא פותחים יותר. זה אחת. שתיים, אני רוצה שוב להזכיר, לא כל התקנות כתובות, יש ועדות, קבוצות פנימיות, לא יודעת מה, שאתם אמורים לשבת איתם, של החברה האזרחית. אתם לא יושבים איתנו כבר מעל שנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רויטל, כבר העלינו את הנקודה הזאת. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בנושא המכרז, משרד הרווחה פרסם את המכרז כמכרז מסגרת, כן מנויה בו שורה של סוגי מסגרות, אין אמות מידה לאיך המסגרות האלה אמורות להיראות, האם מה שהיה הוא שיהיה? דירה של שישה תמשיך להתנהל כמו שדירה של שישה אנשים התנהלה עד היום? ואז איפה החוק ומה שהחוק מחייב, חיים עצמאיים בקהילה? ואני אשמח לדעת איפה ומתי ואיך ייקבעו אמות המידה להפעלת המסגרות האלה. יש שם הרבה כוונות טובות והרבה מילים יפות וזה מודל לוגי שאמור לקדם חיים עצמאיים, איך בסוף הדבר הזה, וכמו שאמרה נורית, מכרז מבטא מדיניות של משרד, אז המדיניות הזאת, איך היא תתורגם לתכלס? איך אמורים להיראות השירותים האלה? מתי זה יקרה? אנחנו חושבים שזה היה צריך לקרות לפני המכרז, במנותק מהמכרז, שם היה צריך להיות שיתוף הציבור. אנשים שגרים בדירה, צריך לשתף אותם, לשמוע מהם איך הם רוצים ש - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> עשינו שיתוף ציבור גדול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, ליליאן, זה לא ויכוח ביניכם. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> שיתוף הציבור התבטא בזה שהסברתם לציבור מה השלבים של המכרז, מה יקרה במסגרת המכרז, לא היה שיתוף ציבור לאיך תיראה דירה של – לפחות לא שאנחנו יודעים, לאיך אמורים להיראות תכלס השירותים האלה, מה יקרה בשירותים, איך אנשים יוכלו לבחור את הדבר הכי בסיסי בחיים שלהם, מתי לקום בבוקר ומה הם יאכלו לארוחת הערב שלהם, שזה לב ליבו של החוק, חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה. זה דבר אחד. דבר שני, אני חוזרת לדברים שכבר נאמרו כאן לא פעם, ההגדרה של דיור בקהילה. יש כל הזמן פינג פונג הלוך וחזור, הייתה ועדת דותן שלצערי עדיין לא התקיים, אני אשמח, מיכל, אם נקבע דיון בוועדה שבה יוצג הדוח הזה. זו ועדה ציבורית שעשתה עבודה סופר סופר רצינית ומשמעותית שעדיין לא הוצגה לציבור. הוועדה קבעה בצורה ברורה מה נחשב לדיור בקהילה בהתאם לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בהתאם לאמנה הבין-לאומית, היא אמרה דירה עד ארבעה אנשים ודיור עצמאי. משרד הרווחה ממשיך לקרוא לבית קבוצתי שגרים בו 12 איש, זה לא דיור בקהילה. יש מגבלות תקציביות, יש כל מיני מגבלות אחרות, אז לכל הפחות המונחים, שנדע על מה אנחנו מדברים ושפעם אחת ולתמיד יקראו לילד בשמו, דיור בקהילה, ולא ייתנו שמות לכל מיני דברים כאלה שהם רחוקים מאוד מלהיות דיור בקהילה. והדבר האחרון, במסגרת המכרז אמורות לקום מסגרות שאפילו במכרז לא כתוב כמה אנשים יהיו בהם, רק כתוב שזה יהיה מעל 12 איש, והמשרד מתכוון להקים, לפחות ככה זה משתמע, מוסדות חדשים בשעה שהחוק מחייב לצמצם את המסגרות. ועוד דבר נוסף, יש שם תנאי סף בעינינו מזעזעים. תנאי הסף מאפשרים למפעיל מסגרות, נותן שירותים, שפחות מ-20% מהשירותים שהוא נותן, מהמסגרות שהוא מפעיל, לא יתקיימו לגביהם הליכי פיקוח. זאת אומרת מפעיל יכול להפעיל מסגרות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את נכנסת כבר לגוף המכרז. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בעיניי זה משמעותי למה המכרז הזה יעשה, כי מי שנכנס לרשימה יכול מחר בבוקר לבוא למשרד ולהגיד אספתי קבוצה של אנשים, האנשים האלה מעוניינים שאני אפעיל עבורם מסגרת, ומאפשרים לכל מיני גופים, מפעיל שיש לו שש מסגרות ובאחת מהן היו אירועים מזעזעים, הזנחה וכו', הוא עדיין יוכל להיכנס לרשימה הזאת, הוא עומד בתנאי הסף. או שזה קרה לפני שלוש וחצי שנים. תנאי הסף שם, ממש מחפיר ומצער ש – זה אמור להיות אחד הכלים שיבטיחו את איכות השירותים שיינתנו בסופו של דבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, עדית. כל מי שמצביע רוצה לשאול לגבי המכרז, אבל לא להיכנס לפרטים של המכרז אלא למהות. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> אמרתם עד שישה אנשים, אני רק מחזקת את עדית, סעיף 321 מתאר את מודל ההפעלה, כל בית מיועד לשבעה עד 12 דיירים. אז זה לא רק לאסוף רשימה של ספקים, הספקים האלה נרשמים על סמך מודלים שהמשרד מתחייב לספק. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא נכון. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> מה זאת אומרת לא? על מה הם חתומים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, תרשמי לעצמך את כל הנקודות. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אומרים דברים שהם לא נכונים. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> משבעה עד 12 דיירים ומעל 12 דיירים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> רק לציין שרמות התמיכה נמצאות בכל מיני מכרזים שהמשרד פרסם וזה באמת כל הזמן שאלות שאנחנו שואלים במסגרת שאלות ההבהרה, איך אנחנו יכולים לעשות את זה כשאנחנו יודעים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הנוהל כבר קיים. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> אני רק אגיד עוד משהו אחד. כשאנחנו יודעים שנכון שאולי התקנות נכתבו, אולי הרוח קיימת וכו', אבל אנחנו רואים בפועל שהדיונים שנעשים פה בוועדת הרווחה, בסוף יש עוד דיוקים, יש שינויים, כמו שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה, יכול להיות שיהיו דברים אחרים. גם ברמה של ההסתברות של הספקים זה מאוד קריטי, בסופו של דבר מדובר בהתקשרות, לא משנה אם זה שלב א' או שלב ב', הרי אני נכנסת לתוך רשימה, אז זה חשוב מאוד לדעת. << אורח >> תרצה ליבוביץ: << אורח >> אני רוצה להגיע לנקודות האלה מזווית קצת אחרת, תזרמו איתי רגע אחד. אני רוצה לחזור לרוני, ליעל. זה לא יעל אחת, אני רוצה לתת כאן פה לאוכלוסייה. התנועה לעצמאות מלווה מאות אנשים, בני משפחות שלהם, האנשים עצמם, שהם רוצים לחיות בקהילה בסיוע אישי. הם לא רוצים את המסגרות של משרד הרווחה. אנחנו שמענו כאן, זה לא ניסיון חד פעמי של נופלים בהוסטלים, נסוגים אחורה בהוסטלים, אנשים שרוצים לחיות בקהילה. אנחנו מדברים כאן על מצב שאין תקנות, זה נכון, ועדיין בשלבים של דיבור על מכרז, אבל כן הוזכר כאן קמפיין שהמשרד יצא לגביו. יש תקציב לדברים האלה, יש גם ועדה בין-משרדית, יש גוף מלווה, אז יוצאים תקציבים ויש תקציב ויש דירות מוגנות, ולכן אני רוצה להעלות כאן עניין פרקטי מאוד והוא לחזור לאותן מאות 'יעלים' שלא רואים שום דבר בזמן הזה מאז חקיקת החוק, אליהם זה לא זולג. אנחנו מדברים כאן על שירותי ליווי, על שירותי תעסוקה. אני בעצמי מלווה בחור שגר במרכז הארץ שעבר את החוויה הלא טובה של הוסטל, נסוג שם לאחור, הופצץ שם בתרופות פסיכיאטריות ויצא לקהילה. הוא חי עכשיו חיים משלו. סיפור אחר זה הסיפור של קצבת שר"מ, מה שזה לא מכסה, אני שמה את זה בצד, אבל ליווי, שעות הליווי, למה כל כך מעט שעות? למה סטודנטים שמתחלפים שם, השירותים המעטים שהמדינה יכולה לתת, המשפחות האלה לא רואות את זה. למה הוא צריך מכיסו לשלם על התעסוקה שהוא עובד בה? מכיסו. המשפחה משלמת מכיסה. כל הסיפור של הכשרה שלו כמנהל הטיפול שלו, אנחנו יושבים ואנחנו עושים את זה והמשפחה משלמת מכיסה. פה פרקטית אני רוצה להציע שאו שלמשרד הרווחה יש תוכנית לעניין הזה ושיפרסו את זה ושנבחן את זה ביחד ונבדוק את זה, ואם אין, אז עוד שלושה חודשים בואו נתחיל לראות תוכנית לאנשים האלה, ל'יעלים' האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, תרצה, זה העניין של התוכנית האישית ואני לא מוכנה לעשות עוקף כנסת. יש חוק, החוק הוא מאוד ברור, התקנות צריכות להגיע לכנסת, התקנות כוללות גם את התוכנית האישית וכוללות עוד דברים, וכן בינתיים, שוב, עם המון המון הערכה ליושבות פה בחדר ובכלל למשרד על מה שהן עושות, עדיין יש את המסלול שהחוק קבע, והחוק קבע תקנות והתקנות צריכות להיות פה על כל הנושאים. אז בלי הצעות לעשות עיקופים ובלי שיש תוכניות. זה נחמד, זה חשוב, התקנות צריכות - - - << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מיכל, בינתיים המשרד מוציא מאות מיליונים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך, בשביל זה אנחנו פה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לעודד את ההוסטלים, כי זה מה שקורה בפועל, תעודדו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שמעתי אתכן. רקפת או ליליאן, או נורית, אחת מכן, בבקשה. << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >> רציתי להדגיש, נדבר על נושאים אחרים אחר כך, אבל בהקשר של מכרז הדגל, הנושא של התעריפים הוא מאוד מאוד קריטי. בסוף כל התוכניות כאן, עם דחיית התעריפים לשלב ב', היא יכולה להציג מילים מאוד יפות, אבל בסוף השאלה של אדם עם התנהגות מאתגרת יהיה חייב ללכת למסגרת כוללנית או יוכל ללכת לדירה מותאמת, הסיפור הוא תעריף ותעריף ותעריף ולכן זה צריך להיות מאוד מוקדם. עוד דבר שצריך לשים לב, זה הסיפור של המעבר ממסגרות קיימות למסגרות חדשות. גם הנושא הזה הוא קריטי, בסוף אסור לנו להתעסק רק עם החדשות ובמובן הזה אין לנו תוכנית שלמה, שקופה, לפחות אני לא מכירה תמונה מלאה של איך קורה התהליך הזה, בעיקר בתוך מכרז הדגל, אבל בכלל, של יש לי היום מעון, מה התוכנית, באיזה טווח של חודשים הדבר הזה קורה. פה צריכה להיות תוכנית שתהיה מאוד שקופה וברורה לציבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, מוריה. בבקשה, המשרד. ואחר כך משרד האוצר, בעניין התקציב וכו'. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אני אנסה לענות. אנחנו חיים במציאות מורכבת וכשהמציאות היא מורכבת אנחנו נדרשים לפתרונות שהם מצד אחד עומדים במה שאנחנו מחויבים לפי החוק, מצד שני צריכים לתת פתרון לשטח. יש לנו פה מסגרות שהן בסופו של דבר צרכים חיוניים של האנשים שלנו. אנחנו לא נוכל לצורך העניין לפרסם מכרז שהוא בכלל לפי סוגי מוגבלויות. זה לא יתקבל על הדעת שאנחנו היום בשנת 2025 נפרסם מכרז להפעלת מסגרות דיור, שאני מזכירה, זה החובה שלנו לפי חוק לצמצם את המסגרות הגדולות, להוציא אנשים לקהילה. אז יש לנו פה חובה אחת ומצד שני לא ייתכן שנעשה את זה עם תפיסות מיושנות, נחלק את המסגרות לפי סוגי המוגבלויות, לפי אנשים עם מוגבלות שכלית, לפי אנשים עם אוטיזם, זה לא יתקבל על הדעת. אז מהבחינה הזאת זה הפתרון המיטבי ביותר שמצאנו. אנחנו היינו פה בין הפטיש לסדן ולא נותר לנו ברירה אלא לייצר את הנוהל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי את התשובה, לאיזה מהשאלות זה עונה? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אני מתייחסת לעניין של רמות התמיכה שמאוד מטריד אתכם, ובצדק, שהתקנות עדיין לא עברו וכרגע רמות התמיכה מצויות במכרז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז איך את עונה לזה? לא הבנתי. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אז דבר ראשון הסברתי את המציאות המורכבת ואת הפער הנורמטיבי שאנחנו נמצאים בו ומבחינה משפטית - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני רוצה להבין. << אורח >> ילנה ליטיצבסקי: << אורח >> המכרזים שלפיהם יצאו אנשים לקהילה הם של התנהגות מאתגרת, אז אני לא מבינה מה נאמר לנו פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, גברתי. אני יכולה להבין בעצמי? אני לא הבנתי מה שאת אומרת. אני רוצה להבין, יש חובה של המחוקק שאת צריכה להביא את תקנות התמיכה לכנסת, שיהיו תקנות כאלה. מאידך אתם מצרפים למכרז ולעוד מכרזים אחרים את נוהל ה - - - << אורח >> נורית כהן: << אורח >> זה לא נוהל, את הנספח שמדבר על רמות התמיכה לפיהן יסווגו המסגרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כתוב נוהל, אבל גם אם לא כתוב נוהל מה אכפת לי מה כתוב למעלה? צירפתם מסמך שאתם בניתם. אגב מתי המסמך הזה שצורף למכרז נבנה? << אורח >> נורית כהן: << אורח >> זה על בסיס התקנות שהוגשו לכנסת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא הוגשו לכנסת תקנות. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> ברמות התמיכה הוגשו, בוודאי. הכול לפי מה שכתוב שם. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> מיכל, תקנות רמות התמיכה הוגשו לכנסת. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל עוד לא דנו בהן. << אורח >> ילנה ליטיצבסקי: << אורח >> הנוהל קיים לפחות שנה, כי הוא כבר עבר יישום. האנשים עברו קביעה של רמות תמיכה, לפי זה נקבעו להם רמות תמיכה בשטח ולפי זה הם יוצאים לדיור בקהילה במכרזים שקשורים להתנהגות מאתגרת. אני מתנצלת, אני לא הבנתי מה שאת אמרת שזה לא ייתכן שזה יקרה, אבל זה קורה וקרה בפועל. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> התכוונתי למשהו אחר. אמרתי שאנחנו מבחינתנו לא רוצים לפרסם מכרז שהוא לפי התפיסות המיושנות לפני החוק, זאת אומרת לסווג את המסגרות לפי סוג המוגבלות של אנשים, זה מה שהיה לפני. << אורח >> ילנה ליטיצבסקי: << אורח >> אבל זה קורה עכשיו וקרה עכשיו. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אני רק אסיים להסביר. מבחינה מכרזית יש לנו את הסמכות לתקן ולשנות ולהנחות את המפעילים, במידה שיש שינויים, ככל שיהיו שינויים, ואנחנו לא נעשה את זה כרעם ביום בהיר, כמו שהיועצת המשפטית אמרה, אנחנו נעשה את זה בתהליך ואנחנו כמובן נעשה תקופת הסתגלות. אפשר גם לחשוב ביחד על איזה שהוא נוסח אולי יותר מדויק בהקשר הזה במכרז, כרגע המכרז הבהיר את זה באופן חד משמעי שזה עד התקנת התקנות. כלומר בהנחה שהתקנות יותקנו ויהיה רמות תמיכה שייקבעו בצורה אחרת ממה שכתוב כרגע בנוהל אנחנו נתקן את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יודעת מה המכרז הזה עושה? הוא נותן לכם זמן. אתם לא תצטרכו לתקן תקנות כי יש לך מכרז, במכרז כתוב עד שיתוקנו תקנות - - - << אורח >> נורית כהן: << אורח >> התקנות כרגע מונחות בפני הוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תביני, שוב, אני לא נגד המשרד - - - << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אנחנו מבחינתנו דנים בהן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקשיבי לי כמה זה חסר היגיון בעליל, לא יכול להיות דבר כזה. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> בואו נעשה רגע איזה שהוא סדר בעניין. מיכל, לא יודעת למה אני מקבלת את הרושם שלמישהו יש רושם שאנחנו לא רוצים שיתוקנו התקנות. עם כל הכבוד, היו שנתיים של מלחמה, אין לנו שר, עם כל הכבוד, שנתיים – חוץ מזה אני רוצה גם לומר עוד דבר, מינהל מוגבלויות, עם כל הכבוד לחוק שבא ב-2022 ויושם ב-2024, יש 19,000 איש היום שנמצאים במסגרות דיור, אני צריכה לצאת למכרז, מה אני אעשה? אני אצא ברוח המוגבלויות של פעם? מה אני אעשה? << דובר >> קריאה: << דובר >> אתם פשוט נכנעים ללחץ של המפעילים. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אני מודיעה לך שאין דבר כזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רקפת, אתם אמורים לדבר איתי. אני חושבת שגם אפילו צריך להקים הוסטל, תקימו הוסטל. אני אולי נגד מה שאנשים חושבים פה, אבל למה מכרז דגל? רקפת, את יודעת שאני מעריכה, אוהבת, מה שאת לא רוצה בדיוק את התארים שאני אתן לך, אבל זה לא הגיוני. בסוף, אני אומרת לך כמחוקק, כמבקר של משרדים, אתם לא פועלים נכון כי אתם מחזיקים לעצמכם את כל הקצוות. אי אפשר לכתוב מכרז דגל ולכתוב בו שהוא יהיה תקף עד שיהיו תקנות כשהתקנות אצלכם בידיים, כל התקנות. אל תגידי לי ששלחתם אליי. אני מבינה שהייתה מלחמה ואני מבינה הכול, בסוף יש פה אנשים שחיים גם במלחמה. אני לא אחראית על הזמן שלכם, אבל בזמן שכתבתם את המכרז ובזמן שכתבתם עוד דברים יכולתם לשבת על התקנות. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> לא, זה עבד שניהם ביחד. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא קשור אחד לשני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת אם קשור או לא קשור, כשמדברים איתי על זמן, כי לא היה לכם זמן, גם לכתוב מכרז צריך זמן. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> לא, אנחנו לא אמרנו שלא היה לנו זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתם שהייתה מלחמה, לא היה לנו זמן. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אנחנו לא אמרנו שלא היה זמן. דווקא בתור מחוקק, מיכל, את יודעת כמה זמן לוקחים התהליכים האלה. כדי לצאת למכרז אני צריכה לאשר תעריפים, צריכה לעבור ועדת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעשי מכרז, אבל למה מכרז דגל? אני לא אמרתי לא, תצאי עם מכרזים, תצאי עם מכרז זמני לשנתיים והדברים האלה ימשיכו – תמשיכי, תעשי, אבל למה מכרז דגל? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> רק עוד הערה אחת. עם כל הכבוד, יש חוק והחוק הוא פרק. מינהל מוגבלויות קם לפני עשר שנים, למינהל מוגבלויות יש מדיניות, החוק התלבש על המדיניות, אומר לא לעשות לפי מוגבלות אלא לפי רמות תמיכה. גם ללא חוק זו שפת המינהל, הייתי יוצאת ממילא למכרז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך, אבל את טועה טעות – סליחה שאני אומרת לך את זה, רקפת, אבל כל עוד אין חוק והמינהל קובע מדיניות, בין אם בהחלטת ממשלה, עם כל הפלטפורמות שיש לכם, מעולה, אבל ברגע שנחקק חוק את לא יכולה להגיד עם כל הכבוד לחוק. בסוף במדינת ישראל כל משרד עובד על פי חוק, אז כשיש חוק את צריכה לעבוד על פי החוק ולא על פי דברים אחרים. אם זה מתיישב אחד עם אחד, מצוין - - - << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> נכון, אבל אני גם אומרת שכל ההורים שיש להם ילדים פה במערכות דיור יודעים שעם כל הכבוד הילדים גם קודם עברו אבחון, לכן החליטו להיכנס למערכות, והורים בחרו להיכנס על פי רמות התמיכה שלהם. זאת אומרת זה לא איזה המצאה שהמצאנו על החוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם בחרו כי הם לא יודעים מה קורה בתוך המקומות האלה. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אולי עשינו טוב יותר, אולי פחות, אבל כל מה שעשינו זה מימשנו כרגע את המדיניות שהייתה לפני כן. נכון, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שיש חוק באמצע, אבל באמצע, כמו שאומרת נורית, יש גם מציאות, אני צריכה לצאת למכרז ואני לא יכולה לדבר בשפה של פעם ולכוון ל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך לגמרי, יש חיים ויש אמצע, לי מה שמפריע בעיקר זה מכרז הדגל שנולד בעצם בעקבות חוק. יש חוק, הוא קובע אג'נדות, נכון, מצוין, אתם רוצים ליישם את האג'נדות, נהדר, אבל מה שקבע החוק, שמי שיישם את האג'נדות בסוף זה אתם תביאו לנו תקנות ואז אנחנו פה בכנסת יחד עם הציבור כולו נקבע מה הן התקנות. שמתם את העגלה לפני הסוסים. בעיניי זה לא נכון. בסוף זה לא נכון מהותית. אני מבינה שאת צריכה מכרז, תעשי מכרז, מישהו עצר אותך מלעשות מכרז? כל עוד אין תקנות תעשי מכרזים ולא אמרתי לך על בסיס דברים ישנים. תשבו, תקבעו, מה שעשיתם. הבאתם לנו תקנות, תקבעי, תשימי את התקנות האלה, אבל לא הגיוני לי מכרז דגל. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אם השם של מכרז דגל זו הבעיה, אבל זו לא הבעיה, אני רוצה דווקא להגיד, כי ישר היו קפיצות ולא הספקתי להגיד מה זה מכרז הדגל, אולי תבינו את המשמעות. אנחנו נבחרנו על ידי ראש הממשלה לקחת את המכרז כי ראו בזה באמת עשייה מאוד משמעותית. למכרז כזה לוקח ארבע-חמש שנים לצאת לפועל, יכולנו להחליט אסטרטגית שאנחנו מחכים לתקנות, אז המכרז היה מתחיל בעוד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, לא, אתם לא מחכים לתקנות, התקנות אצלכם. אל תגידי מחכים לתקנות. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, אז היינו ממתינים לנו לסיים את הליך התקנות ואז להתחיל לפתח שירותים. יכול להיות שאסטרטגית פעלנו לא נכון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, שמעת אותי אומרת את זה? אני אמרתי לא לפתח תהליכים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אז אני מסבירה מה זה מכרז הדגל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אל תעני לי, כי אני לא אמרתי לא לפתח תהליכים. אני מצדיעה לכם, תפתחו. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אז זה המכרז - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל זה לא המכרז. זה מכרז של 2.15 מיליארד שקל. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה מכרז שהולך להסדיר את עקרונות החוק, או מכרז שהולך לאפשר את השינוי לפי מה שהחוק חייב אותנו, להקטין יציאה לקהילה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - שלא הוגדרה מהי. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה חלק מהתקנות להגדיר כמה גודל מסגרת? ממש לא. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> אבל אותו חוק שחייב אותנו לכתוב את רמות התמיכה גם חייב אותנו להוציא דיירים לקהילה, חייב אותנו לצמצם מסגרות. אז אותו חוק שאנחנו כרגע – מהבחינה הזאת התקנות האלה הוגשו לוועדה. אני חושבת שלא היינו עושים את זה אם התקנות לא יצאו לוועדה. זה לא המצב, התקנות עומדות בפני הוועדה, תקנות רמות התמיכה. לכן אנחנו אומרים, מבחינתנו אותו חוק חייב אותנו גם לצמצם את המסגרות ולכן אנחנו רצינו לעשות את זה במסגרת מכרז הדגל. אני מאוד מאוד מקווה שבשלב ההפעלה בפועל באמת אנחנו כבר נאשר את התקנות בוועדה ואז זה גם יסתנכרן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני חוזרת שוב פעם לשאלה שהייתה לי קודם, מה יקרה כשיאשרו את התקנות בוועדה והמכרז כבר יצא לדרך, כבר התקשרתם - - - << אורח >> נורית כהן: << אורח >> בתוך המכרז יש לנו את הסמכות לערוך תיקונים. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> עוד לא עשינו פניות. << אורח >> נורית כהן: << אורח >> לשאלתך, את גם שאלת אם אפשר להוסיף מפעילים, אז כן בהחלט, במהלך תקופת ההתקשרות אפשר להוסיף מפעילים. בסופו של דבר הליך מכרזי מאוד מאוד תלוי במה שאתה כותב - - - << אורח >> רוני גיל: << אורח >> עכשיו שק"ל מקימים דירה של 18 אנשים בשוהם, את יכולה להסביר לי את זה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אמרתי תשובה שעדיין מתוקף מכרזים ישנים פותחים דירות. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אז זה מנוגד לגמרי מה שהחוק הזה עושה, אני לא מבינה. החוק החליט שלא יהיו דירות כאלה יותר של 18 אנשים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל היא אמרה 18, זה שלוש כפול שש. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אה, אז זה בסדר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חבר'ה, כולם ביחד, כל אחת תתפוס רמקול ובואו נשיר ביחד. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> זה ממש זלזול באינטליגנציה של מי שיושב פה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני יכולה לענות על כמה שאלות ששאלו פה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אני רוצה שתעני על שאלות כדי שנשמע. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אתייחס לחלק מהשאלות שעלו פה או אמירות שנאמרו כעם סימן קריאה והן ממש לא סימן קריאה. כחלק מתהליך של כתיבת המכרז, לא ישבנו וכתבנו אותו לבד, חשוב לי שתדעו, עשינו תהליך מאוד משמעותי עם ליווי משמעותי שכלל גם סקירה ספרותית מארבע ארצות בעולם שמקדמות את היציאה לקהילה, עשינו שיתוף ציבור משמעותי בכל מיני מנגנונים, של ריאיונות, של שאלונים, של קבוצות מיקוד, של שולחנות עגולים שהשתתפו בהם משפחות, דיירים, מפעילים, מנהלי מסגרות, מפקחים, ארגוני זכויות, עובדים סוציאליים. אני חייבת להגיד שכל הדבר הזה הובל בכלל לא על ידינו אלא על ידי גורם חיצוני שייעץ לנו איך לעשות ורק בשנה וחצי הראשונות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, אני עוצרת אותך, אני אגיד לך למה אני עוצרת אותך, כי זה רק מרגיז אותי עוד יותר. לזה היה לכם זמן, גם אם זה גורם חיצוני. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה לא קשור - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להגיד לך משפט אחד, אני בעד פיתוח של דברים חדשים, אני לא אמרתי לשבת ולא לעשות כלום, תפתחו, תעשו, תחשבו, תקיימו, מעולה, במקביל לחובה להעביר אלינו את כל התקנות כולן כדי שנוכל להסתכל על זה כמקשה אחת ולא חלקים חלקים שאנחנו מחכים להם. כל עוד אין לנו את המקשה האחת של התקנות, אם אתם יושבים וחושבים ובונים ויצרתם כל מיני מסגרות חדשות, תעשו מכרז לשלוש שנים, לשנתיים, תעשו מכרזים כאלה. תיכף נשמע את משרד המשפטים, אני אבקש את ההתייחסות. לעשות מכרז הדגל שבעצם אמור להכיל את כל החוק עם כל ה - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא את כל החוק, רק בתחום מסגרות דיור, לא דיור עצמאי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את צודקת, אבל מסגרות דיור זה רוב התקציב. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אראה לך את הסעיף שאומר את זה, שרוב התקציב - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> להיפך, זה בקהילה. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אני עדיין לא קיבלתי תשובה מתי אחותי תקבל שירותים בקהילה, עוד לא קיבלתי תשובה על תאריך. ארבע שנים אנחנו מחכים, לא קיבלתי תשובה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> רוב התקציב אמור להגיע לקהילה, מיכל, וכל המסגרות האלה הן לא. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אגיד שהיינו בחוק מחויבים כבר מהשנה הראשונה להראות שאנחנו מוציאים דיירים – שאלת אותי למה אנחנו "מבזבזים" זמן על זה, כי גם בחוק יש סעיף שמחייב אותנו כאגף דיור להראות יציאה של דיירים כל שנה. כדי לעשות את זה אני בונה את התשתיות לעשות את זה. אני הייתי צריכה כבר להגיש בשנה שעברה והשנה, היא לא מחכה לתקנות הדרישה של היציאה לקהילה, היא לא קשורה בכלל לתקנות. מחייבים אותי מרגע שהחוק חוקק להוציא דיירים החוצה, איך אני אוציא אם לא להתקשרויות חדשות? אם לא יהיו לי מודלים? אני חייבת להגיד שהשלב הראשון שפורסם הוא שלב, כמו שהם אמרו, הוא ממש מאפשר כל שנה להרחיב את הרשימה, ואני גם לוקחת בחשבון שהשנה עוד עובדים על התקנות. הפניות לא יתפרסמו עכשיו, הן יתפרסו יכול להיות גם אחרי שהתקנות ייצאו ואז שום מודל עוד לא סגור. אנחנו בונים את המודלים, ברגע שהתקנות יהיו אנחנו נתאים את המודלים לתקנות. התחלנו חשיבה מקצועית, גם הדיוקים יהיו דיוקים, אבל בגדול אנחנו יודעים איפה הכיוון. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> בהצלחה עם להילחם עם המפעילים כשתבחרו איך לדייק את זה לתקנות, כי אתם מושפעים מלחץ גדול של המפעילים הגדולים ואחרי שאתם תעשו את המכרזים תנסי לשכנע את המפעיל להפעיל מצלמות שאפשר להסתכל בהן ולעשות שקיפות תקציבית להורים וכל הדברים שכיום אין, ולהקים דירות מיוחדות לאנשים עם התנהגות מאתגרת, שזה הזוי. אחותי יעל עם התנהגות מאתגרת, תשימי אותה בדירה עם עוד חמישה אנשים עם התנהגות מאתגרת? את הורגת אותה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני לא חוקקתי את החוק שימשיכו להיות מסגרות דיור. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אבל זה המכרז. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, הוא לא בזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, המכרז הזה כולל גם את הדיור בקהילה של עד שישה אנשים, נכון? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז לא להגיד לי לא, כל מי שאמר לי פה. המכרז כולל בחובו וסעיף 31(א) קובע שרוב התקציב יילך לשילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה שאין מה לעשות, אבל דיור בקהילה, אל תעשי לי לא, שזה כולל את הדירות עד שישה דיירים נכנס לתוך האירוע. תגידו לי, אם אני טועה אז אני – המכרז הזה הוא לא מכרז של מסגרות מעל 12 ומעל 20 ומעל 200. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתי, הוא לא רק. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, בעיקר דירות עד שש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ודירות עד שש זה קהילה. זה האירוע. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> טומי רוצה להגיד משהו. << אורח >> טומי ברצנקו: << אורח >> מה עם שירותים של סל אישי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, זה לא חלק מהמכרז. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה אמור להיות לב הדבר ועוד לא קיבלנו בשורה בעניין. << אורח >> תרצה ליבוביץ: << אורח >> אני חוזרת להצעה שהוועדה תלווה את העניין הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אנחנו לא צריכים ללוות, אנחנו צריכים לקבל תקנות וזה בתוך התקנות. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> אנחנו לא קיבלנו תשובה מתי ייכנסו התקנות. בפברואר הם יגישו לערוץ המשפטי, מתי הערוץ המשפטי יחזיר? מתי אנחנו נראה את זה? ולא רק זה, בתקנות הם דיברו על - - - איפה כל השירותים החדשים שהם אמורים לספק? איפה כל הדברים שיתמכו בדיור הציבורי? של טומי, של יעל, של הבן שלי? כלום. מ-2013 אנחנו נלחמים על החוק הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד המשפטים יכול לתת לנו התייחסות לאירוע? את עושה לא, אבל האם ההתנהלות של מכרז דגל על חוק שתקנות עוד אין והוא אמור להיות מופעל על פי תקנות, זה בסדר או לא בסדר? << אורח >> ניקי רות פירן: << אורח >> אני לא מתחום המכרזים, אני מתחום של זכויות של אנשים עם מוגבלויות ואני קצת פחות - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני מבינה שזה מכרז דגל שנעשה בשותפות עם עוד משרדים, זה משהו שהייתם חלק ממנו? << אורח >> ניקי רות פירן: << אורח >> לא, אנחנו לא מלווים מכרזים מהסוג הזה, אנחנו ייעוץ וחקיקה. יש אצלנו אנשים - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, המשרד כמשרד. << אורח >> ניקי רות פירן: << אורח >> אני לא יודעת מה יחידות אחרות בתוך המשרד עושות, סליחה. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> קודם כל אני מצטרפת לקריאה של באמת לקדם את התקנות כמה שיותר מהר, גם לגבי אלו שכבר הוגשו. אני חושבת שזו מחויבות גם של המשרד, גם של הכנסת, גם של כל מי שיושב פה, לנסות לקדם אותם כמה שיותר מהר, לקבוע דיונים בקצב שיאפשר – עכשיו אמור להיות שר, היום או בימים הקרובים, לקבוע דיונים יום יום על מנת שנקדם את התקנות האלה, אני חושבת שזו דרך המלך. ולגבי הסט השני, כמובן שמשרד הרווחה עובד על זה. מבחינת החוק יש גם חובת היוועצות איתנו כנציבות ואני מוכנה להתחייב פה שאנחנו נעשה את המקסימום שלנו על מנת לעשות את זה באופן מהיר ביותר ושלא נהיה חלילה גורם מעכב, כי אנחנו חושבים שהתקנות האלה הן מאוד מאוד משמעותיות. מבחינת מכרז הדגל, אני אגיד שאנחנו לא היינו מעורבים בעניין של מכרז הדגל ואנחנו כן נעשה שיח עם משרד הרווחה בנושא הזה, אנחנו רוצים לעשות שיח בהקדם. כמה נקודות שכן עלו לנו והן נאמרו פה, אז אני אגיד אותן ממש בקצרה. הנושא של דיור בקהילה והנושא של הוסטלים ומסגרות דיור קבוצתי של בין שבעה ל-12 דיירים ומעל 12, בעינינו זה לא הכוונה – נכון, לא כתוב בחוק שאסור מעל 12, אבל הרציונל של דיור בקהילה, הרציונל שגם עולה מרוח האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות, דוח דותן, הרעיון הוא באמת לקדם דיור בקהילה באופן כמה שיותר משמעותי ובעינינו הוסטל של 12 אנשים זה לא משהו שצריך להיות במכרז הדגל, או מעל, בכלל. הנושא של ההתנהלות המאתגרת. אנחנו חושבים שצריך לעשות על זה מחשבה ואנחנו מאוד נשמח להיות שותפים למחשבה הזאת. לגבי ההשמה של אנשים עם התנהגות מאתגרת, כולם ביחד באותה דירה או מוסד, אם מדברים על מוסדות גדולים, יכולה לעורר מאוד קושי ואנחנו חושבים שצריך לחשוב על זה יותר לעומק ולא להכניס את זה ככה למכרז. עוד נושא שגם נאמר פה, אבל הוא באמת עקרוני והוא כן כתוב במכרז, אבל לא ברור איך הוא ייושם, זה כל הנושא של זכות הבחירה ואוטונומיה. כלומר יש דירה, אז נגיד שיש דירה לשישה, האם האדם יכול לבחור את השותף שלו בחדר? כמובן שהעדיפות היא שיהיה לכל אחד חדר ופרטיות ודוח דותן, אבל נניח שזה לא מתיישב בסופו של דבר עם התקציב, האם אותו אדם יוכל לבחור את האנשים שהוא יגור איתם? האם הוא יוכל לבחור מה לבשל, מה לאכול? לאיזה סוג תעסוקה ללכת? אלה דברים שהם מאוד מאוד משמעותיים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> האם הוא יכול לבחור לא ללכת לתעסוקה? או שהוא יכול להיות חולה, כי מסתבר ש - - - << אורח >> אילת לוין: << אורח >> כל הנושא של הבחירה, אני מבינה ממשרד הרווחה שזה עתיד להיות בהמשך המכרז. בעינינו זה משמעותי, אנחנו נשמח להיות חלק באיך לבנות את זה על מנת שבאמת הנושא הזה – שוב, זה משהו שמתכתב מאוד עם האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות, הזכות לבחירה זה דבר מאוד מאוד משמעותי שכרגע לצערנו לא כל כך קיים במסגרות קיימות, בטח לא במסגרות גדולות, אבל גם במסגרות קטנות. הנושא של מקומות תעסוקה, כבר אמרתי שצריך שהוא יבוא יחד וגם העניין של הבחירה ופתיחה של עוד מוסדות כאלה. ולגבי הנושא של שירותים תומכים בקהילה, אנחנו גם שותפים בצוות הבין-משרדי שרקפת הזכירה ואנחנו מברכים על כך. אנחנו חושבים שיש חשיבות מאוד גדולה שיש התגייסות של כלל משרדי הממשלה לנושא הזה של מעבר לקהילה, כי בסופו של דבר כשאדם הוא בקהילה אז צריך שגם הבריאות תהיה נגישה וגם התחבורה, ואנחנו כנציבות עוסקים בזה ונמשיך לעסוק בזה ולסייע למשרד הרווחה בנושא הזה. שוב אני אומרת, אלה ממש נקודות כלליות וכמובן שאנחנו נשמח להיות בקשר עם משרד הרווחה בנושא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יפית לב-רן: << אורח >> אני בכובע של אמא פה, אמא לארבעה, התאומות הגדולות שלי, בנות 22, מאובחנות על הרצף האוטיסטי, אחת בתפקוד גבוה והשנייה בתפקוד נמוך. אני חייבת לציין שאני תמיד באה לפה וכמעט שלא מדברת, מאוד פעילה ומעורבת, גם בין אימהות לילדות עם אוטיזם. כבר מעל ל-15 שנה שאני מגיעה לפה לוועדות ויש לי תחושה שחוץ מצעקות ומילים שום דבר לא נעשה. הרבה עורכי דין מדברים ומדברים ובסוף בשטח לא רואים הרבה. מה שמשמח אותי זה שיצא לי לפגוש את ליליאן שדווקא כשאני פניתי אליה היא כן הסכימה להיפגש איתי, לפני שלוש-ארבע שנים, כשהתחלתי לחפש לאחת הבנות שלי דיור. בכל מקרה אני מרגישה שבסופו של דבר על כל דבר אנחנו צריכים להילחם, יש פער מאוד מאוד גדול בין כמות הדירות בסופו של דבר למה שאנשים צריכים בפועל. אותי לא מעניין שקוראים לזה הוסטל, לא מעניין אותי שיקראו לי זה תומך, חונך, לא מעניין אותי שיש מכרז דגל או שיקראו לזה מכרז, מה שמעניין אותי בסופו של דבר זה ששנים לקח לי למצוא לבת שלי דיור, אפילו הייתה לנו פיליפינית בבית במשך ארבע שנים, הבנתי שזה לא הפתרון האידיאלי, ועדיין אני מרגישה שהבת שלי נכנסה לבית אקשטיין, דנאל, ואין מספיק כוח אדם, אנשים בורחים, עד שהיא מתרגלת לאיזה מישהו הוא מתחלף ואז מתחילות עוד פעם התנהגויות מאתגרות ואז צריך לרשום מכתב לליליאן, למה אין מספיק כוח אדם? ואז עושים לי טובה כשמוסיפים איזה חונך לעוד שלושה חודשים ואז עוד פעם המנהלת אומרת לי שאין מספיק. בסופו של דבר עובדת סוציאלית, שנים לא הייתי צריכה, ברוך ה' אנחנו במצב כלכלי נורמלי ותקין ושילמנו שנים, לא רק את קצבת הנכות אלא פי שלושה בבית מזה על כל מיני דברים שהייתי מביאה הביתה כי היה מאוד קשה להוציא תאומות מהבית ואחרי זה עוד ילד ועוד ילד. גם עובדות סוציאליות, אין עם מי לדבר, מישהי מקסימה ואז אחרי חודש היא מתחלפת ואז עוד פעם. שום דבר, לא השתמשנו בשירותי הרווחה עד לפני שנה שהבת שלי נכנסה להוסטל, תמיד היינו עושים הכול באופן פרטי, אבל באמת מה עם האנשים שצריכים את העזרה ולא מקבלים אותה? ואנשים שלא מסוגלים לכתוב לכם מכתב שתענו להם, אני אישית עניתם לי, אני רואה אותך פה לראשונה אחרי שכתבתי מכתבים וגם הגבת לי פעם אחת, לפחות אני רואה את הפנים פעם אחת, זה ממש עצוב - - - << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אנשים באים אליי, את יכולה לבוא. << אורח >> יפית לב-רן: << אורח >> אני בסדר, אני לא מתלוננת שלא הגיבו לי. ממש עצוב שאין תעסוקה ראויה. הבת שלי שהיא בתפקוד גבוה מאוד, השנייה בת 22 סיימה לפני חודש ג'ון ברייס, שנה שלמה של לימודי מחשבים והיא יושבת בבית והיא בבאסה כי אין לה מה לעשות. היא אפילו שואלת אותי מה יהיה עם זוגיות. אין מספיק מענה. אין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, יפית. אני חושבת שהחוק, לרבות התקנות והפתרונות שהמשרד מציע, כן ייתן מענה של תעסוקה ושל אולי אפילו פנאי וזוגיות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה את אומרת לי לא באמצע שאני מדברת? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי אני אתן לך דוגמה למה לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני לא רוצה, אני לא רוצה שתיתני לי לא, תודה. כן השאיפה שלנו זה להגיע לשם, בין אם זה במסגרת החוק ובין אם לא, ואני אומרת לך שוב, למרות שזה נשמע כאילו אנחנו תוקפים, יש כאן צוות שעובד עם כל הלב והנשמה. הם יושבים איתי שעות על שעות, גם אצלי בלשכה וגם אני מגיעה אליהן והן מגיעות אליי, הן מנסות לעשות את הכול, באמת הכול כדי שיהיה כאן יותר טוב. גם במשפחתי צורכים את השירותים הללו של אנשים עם מוגבלות, אני מבינה שאף פעם לא נגיע לקטע שבו נגיד אוקיי, הכול מסופק כמו שצריך, כי העולם הוא מאתגר. אני חייבת לומר, אבל גם אנחנו בבתים שלנו, ולא שאני נותנת דוגמה, שוב אני מגדלת בעצמי ילד עם מוגבלות, בסוף גם במשפחה שלי אני לא נותנת להם בחירה, בואו תבחרו, כל חמשת הילדים שלי, איזה ארוחת ערב אתם רוצים. אנחנו לא חיים בעולם אוטופי, בסוף יש הורה ויש ילדים וצריך להבין איך הבית מתנהל - - - << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה אנשים בוגרים. אנחנו מדברים על - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדית, אני לא שומעת את ההערות שאמרת, אבל בסוף בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שיש בפועל, לפעמים המרחק הוא רב, אנחנו צריכים לנסות שזה יהיה את המקסימום שאפשר. לפעמים, אני לא נותנת לכם הערות, אני אומרת אפילו לעצמי, מיכל, אל תטפסי על עצים גבוהים מדי. אני מחזיקה את שני הדברים ביחד, מצד אחד אני רוצה את הכי טוב, מצד שני אני אומרת לעצמי שהאויב הכי גדול של הטוב מאוד זה המצוין, צריך למצוא את האיזון בין שני הדברים האלה. יש לנו המון מה לתקן, אני מספיק דורשת ואני אמשיך לדרוש מהמשרד, אבל מצד שני אני באמת רואה מאמץ לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר. ברשותכם יעל וייס ריינד שביקשה לדבר, בבקשה. << אורח >> יעל וייס-ריינד: << אורח >> אני לא רוצה לדבר על הדיור, אני אתחיל משיחה שהייתה לי עם רקפת כמה דקות לפני פתיחת הדיון, שאנחנו באמת מברכים על הקמת האגף של ילדים ונוער, כי התחושה שלנו לאורך תקופה או שנים זה שהילדים שלנו, לפחות ילדים עם מוגבלות בראייה, מקבלים שירותים ממשרד החינוך, כמובן ביטוח לאומי, משרד הבריאות וכו', אבל הרבה פחות ממשרד הרווחה ואנחנו בהחלט מרגישים את הצורך בפיתוח שירותים כאלה. למשל העברה של פעילות חיונית לילדים שלנו, פעילות בחברת השווים שהייתה במסגרת משרד החינוך, מסגרת הגילים, הועברה למשרד הרווחה ב-2021, מאז יש רק חמישה מקומות לעומת עשרות שהיו תחת משרד הרווחה. דיברנו על זה הרבה פעמים, עדיין לא הצליחו ליצור תשתית לתת את המועדונית של פעם בשבוע של שירותים של שיקום תפקודי לילדים האלה. אני מברכת על הקמת האגף, אבל אנחנו מצפים לראות התקדמות אחרי ארבע שנים שהאחריות עברה למשרד הרווחה ועדיין אין התקדמות. הידע נמצא, אנשי המקצוע יודעים, זה באמת עניין של להרים ברמה הארגונית. זה דבר אחד. דבר שני שנאמר פה, נכון, אנחנו עזבנו את התפיסות הישנות של לתת לאנשים שירותים ולתייג אותם לפי המוגבלות שלהם, וזה מבורך, מצד שני לנו יש חששות מאוד גדולים בכל מה שקשור בנושא של שימור מומחיות כי זו אוכלוסייה מאוד קטנה, אנחנו מדברים על כ-1,500 ילדים עם תעודת עיוור. הנתונים של משרד החינוך, אנחנו מגיעים ל-3,000 ומשהו ילדים עם לקות ראייה כולל הילדים בפיזור ארצי רחב, אי אפשר להביא קבוצה של חמישה ילדים אפילו באותה שכבת גיל לפעילות באותו יישוב, ואנחנו רואים שניסיונות, לפחות שלנו, לתת את השירות הזה או לדחוף שיהיו ספקי שירות שייתנו את זה ברמה אזורית או ארצית, זה לא נענה בצורה נכונה. יש לי דוגמאות, אבל אני לא רוצה להביא אותן עכשיו. אנחנו כן מבקשים חזור ובקש ממשרד הרווחה לתת תשומת לב לנושא של שימור המומחיות ומענים שלא יהיו כרוכים במספר ילדים ביישוב מסוים שיינתנו על ידי רשות מקומית מסוימת. כן, צריך לשמור על מומחיות לפעמים בשיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה יעל, אני עוברת לזוהר. << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> אני אשלים משפט אחד בהקשר למה שאמרה יעל. המכרז חייב להביא בחשבון את הפרדת המוגבלויות, אי אפשר שכל המוגבלויות ידורו באותן דירות. אני לא ראיתי התייחסות לזה, ברור לגמרי שעיוור לא יכול לחיות באותה דירה עם מש"ה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> למה? << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> כי ככה, כי מה לעשות שהרמה היא שונה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> איזה מזל שהחוק קובע אחרת. << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> זו דעתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מותר לו להגיד את דעתו. << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> וממש חייבת להיות הפרדה. המכרז חייב להביא את זה לידי ביטוי. אני רוצה לשאול את רקפת, אני רוצה לחזור חזרה לעניין התעסוקה, אני רוצה לדעת אם הבנתי נכון, אדם שעובד במפעל מוגן ואין לו יכולת להתקדם לרמה גבוהה יותר עובר למרכזי יום? הוא ימשיך לעבוד במפעל המוגן? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> לא, יהיו לנו מסגרות מצומצמות מאוד לאנשים שאנחנו נראה שלא ניתן או שהם נכנסים למשבר והם יעבדו שם, אבל רוב האנשים, ואנחנו עשינו מיפוי של האנשים וראינו אותם, רוב האנשים ינועו ברצף התעסוקה. << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> אבל אדם שאין לו יכולת לנוע? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא אמרה את זה כבר, או שהם יהיו במרכזי יום שהם לא יצטרכו תעסוקה, או שהם כן יישארו ב - - - << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> זה גרוע, זה בדיוק מה שגרוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אנחנו לא נכנסים עכשיו ל - - - << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> אבל אנשים לא רוצים חוגים, אנשים רוצים עבודה. עבודה זה תחושת שייכות, עבודה זה כבוד, וגם הגרושים האלה שהם מקבלים חשוב שהם ימשיכו לקבל אותם. ועוד נקודה אחת, האם זו הסיבה שאתם מבטלים את שכר העידוד החל מינואר במפעלים מוגנים? באופן כללי, אני מבקש תשובה מרקפת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם יש לרקפת תשובה יש לה, אם אין לה, זה לא הנושא שבאנו לדבר עליו היום, אז כך ש - - - << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> אבל זה חלק מהעניין. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> יש לי תשובה, רק החדשים. החדשים ייכנסו אצלנו לאבחון ורצף התעסוקה ולא אוטומטית לשכר עידוד. אנחנו מבטלים את האוטומציה. אנחנו לא מבטלים את עצם העניין של לשייך בן אדם למסגרת שהוא צריך בהתאם ליכולתו, אבל האוטומטיות מתבטלת. << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> אז אם הוא בכל זאת יעבוד במפעל מוגן אז הוא כן יקבל את שכר העידוד? הוא לא יכול לעבוד במקום אחר, הוא כן יקבל את שכר העידוד למרות שהוא חדש? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> עוד פעם, אני לא יכולה לקרוא לעיסוק עבודה ולא יכולה לקרוא לעבודה עיסוק. נכון, היה בג"צ על זה, אנחנו לא ניכנס לזה פה עכשיו, כל התהליך שאנחנו עושים עם תעסוקה. << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> אבל אני לא מקבל תשובה ברורה, כן או לא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זוהר, לפעמים זה לא כן או לא. יכול להיות שזו לא התשובה שאתה אוהב, אבל אני שמעתי פה תשובה, גם ביחס למה קורה לאחד שלא יכול להתקדם, ואני איתך לגמרי בשאלות האלה. << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> לא, זה מדהים איך לוקחים תמיד את החלשים ביותר ועושים אותם עוד יותר חלשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זוהר, שאלת שאלה, התשובה הייתה כזו, אתה יכול לא לאהוב אותה, לגבי התעסוקה, אם אחד לא יכול להתקדם מעבר למפעל מוגן, התשובה מתחלקת לשתיים, כן, מי שאפשר ונכון יעבירו אותו למרכז יום, שם הוא יקבל את מה שהוא צריך - - - << אורח >> זוהר הלוי: << אורח >> חוגים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא יודעת אם חוגים, גם על זה יש מכרז איך ייראה מרכז היום, אני לא נכנסת לזה. אני אומרת, הוא יקבל את המענה שהוא צריך, ואלה שלא יקבלו את המענה שם הוא כן יישאר, יהיו גם אלה שיישארו במפעלים מוגנים, לא סוגרים את כולם, מצמצמים אותם, וכן הוא יהיה בתעסוקה כזו או אחרת. לגבי שכר עידוד וכדומה, גם ניתנה תשובה, אבל אני פחות מכירה את התחום אז תדברו על זה אחר כך. נמצאת פה עובדת סוציאלית ועורכת דין אפרת רותם מארגון העובדים והעובדות הסוציאליות. בבקשה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> הוועדה בשלב חקיקת החוק קבעה בסעיף שחלק מתקציב החוק יילך להגדלת כוח אדם ברשויות המקומיות מתוך ההבנה שצריך כוח אדם ברשויות המקומיות לבצע את החוק. אני רוצה שאלת הבהרה, רק לוודא, הצגת, רקפת, במצגת שיהיה השנה 200 משרות. את מתכוונת ל-2025, אני מניחה? << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אנחנו ב-2025 נעביר 50 ו-50. בכלל זאת התפיסה, סליחה שאני אומרת, אנחנו צריכים לראות ביצוע, כי ברגע שאני סוגרת תקנים, אפרופו אני רואה שיש התעניינות גדולה על התקציב, אנחנו רוצים לראות ביצוע ואחרי שיהיה ביצוע אנחנו נמשיך. בגדול במהלך כל תהליך החוק אנחנו רוצים להעביר 400 תקנים. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> אנחנו היום מדברים על מצב שבו, לפי נתוני משרד הרווחה, יש 550 סך הכול משרות של עובדות סוציאליות וממוצע של 208 תיקים לעובדת סוציאלית. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אנחנו עשינו פה משהו מתקדם ובהסכמה עם השלטון המקומי. קודם כל עובדים סוציאליים לא צבועים היום, זו החלטה של מנהלת המחלקה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> נכון. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> מינהל מוגבלויות, בגלל שהוא מביא כסף מהחוק, דאג מול השלטון המקומי שהתקנים שאנחנו נעביר מהשלב הזה ואילך יהיו צבועים. אז כן, כל תקן שיעבור יהיה תקן – ישבנו וכתבנו נוסחאות איך זה יחולק, זה נעשה בשיתוף עם כל מי שצריך היה להיעשות בשיתוף ואנחנו אמורים להתחיל לחלק עוד לפני סוף 2025. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> יש 208 תיקים לעובדת סוציאלית, לפי הערכה של משרד הרווחה 10% גידול טבעי מדי שנה בחוק, אני לא רואה איך המספרים מדביקים את זה. להיפך, לפי החשבון הקל שלי, בשנת 2027 אנחנו מדברים על 213 משפחות לעובדת סוציאלית ובואי נמשיך ונגיע ל-2030. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> גם אני לא, חצי מהדברים שעלו פה, למה אין דירות, אני לא רוצה פחות מההורים פה שיהיה בן אדם מבוגר בחדר לבד, אבל יש לי מציאות תקציבית שבתוכה אני צריכה לעשות תעדופים. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> והמציאות התקציבית הזאת מביאה למצב שבו לא יהיה מי שיבצע את זה. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> היא תהיה יותר טובה ממה שהיום, אני אומרת לך. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> או שכן או שלא. << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >> אני מבטיחה לך שהיא תהיה יותר טובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. יחיאל מחדון ממרכז השלטון המקומי. << אורח >> יחיאל מחדון: << אורח >> החוק יצא לפני שנתיים בערך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכנס לתוקף בינואר 2024. << אורח >> יחיאל מחדון: << אורח >> מטבע הדברים התקנות, לוקח זמן לעשות, היה עיכוב, לא היה עיכוב, אבל זה לוקח זמן, לנו יש ציפייה מהמשרד ובשטח יש חרדות שפיתוח שירותים זה דבר שלוקח זמן, שתגיע אוכלוסייה לקהילה והשירותים עוד לא יהיו קיימים. עובדים סוציאליים, אין עוד תגבור, לא הגיע עוד עובד אחד. הציפייה שלנו מהמשרד שיפעל ברוח החוק לפיתוח שירותים גם אם התקנות עוד לא קיימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אמרנו את זה. << אורח >> יחיאל מחדון: << אורח >> ושלא יישבו למשרד על הזנב ששירות כזה או אחר, לא יצאו התקנות, זה לא מדויק. את רוח החוק אנחנו מכירים, את רוח החוק המשרד מכיר, השטח מכיר אותה, אנחנו רוצים פיתוח שירותים כי הפחד הוא שיזרקו אנשים לקהילה ולא יהיו להם מענים, לא בתחומים של פנאי ולא בתחומים של תעסוקה ולא בתחומים אחרים. לכן הציפייה לחכות לתקנות באופן שהן יהיו מדויקות ורק אז המשרד ייצא לדרך, זה יהיה חטא גדול לאוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי זאת הייתה הציפייה שלי, אבל זה לא מה שקורה בפועל. << אורח >> יחיאל מחדון: << אורח >> אנחנו כולנו רוצים שתהיה פעילות של המשרד, גם בנושאים של הקצאת כוח אדם, בנושאים של הקמת שירותים, בנושאים של איתור דירות, בנושאים של שיתוף מפעילים, בכל הנושאים האלה, גם עד שיהיו התקנות. כשיהיו התקנות אפשר יהיה לדייק את הדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה. יהודית אילני. << אורח >> יהודית אילני: << אורח >> אני אחראית בארגון אס"ף על התחום של אנשים עם מוגבלות. ארגון אס"ף מטפל במבקשי ומבקשות מקלט ופליטים שהם האוכלוסייה הכי שקופה במדינה כי מאחר שהם לא זכאים לביטוח לאומי לא קובעים להם אחוזי נכות ולכן גם אין זכאות לאיזה שהם שירותים נוספים כגון שיקום או איזה שהוא סידור במסגרת. כאשר בסופו של דבר לפעמים משרד הרווחה מסכים להעניק מסגרת, לרוב זה במסגרת טוטאלית רחוק מהקהילה ואז קורה שאנשים עם מוגבלות, מוגבלות פיזית לדוגמה, מגיעים למחלקה לתחלואה כפולה כי שם יש מקום. הם לא נפגעי נפש, הם גם לא מכורים, אבל שם שמים אותם והם נשארים שם שנים במצבים נוראיים, חלקם באיזה שהוא שלב פשוט בורחים כי הם לא מסוגלים לסבול את זה, אבל אז הם הופכים להיות דרי רחוב. לתת תיאור של דרת רחוב שאני מלווה אותה, היא הגיעה אליי עירומה, חבולה, מספר ימים אחרי שהוא שוחררה ממסגרת ואין לי שום דבר לעשות חוץ מלתת לה אוכל, שתייה חמה, קצת בגדים ולשחרר אותה בחזרה לרחוב. היא לא אמורה להיות ברחוב. מדובר באוכלוסייה מאוד שקופה, אחוז האנשים במוגבלות בקרב האוכלוסייה הזאת הוא לא גדול אבל איך שהוא המדינה מצליחה בהיעדר זכויות לקבוע להם שלא מגיע להם כלום ולכן הם שקופים וגם במכרז וגם בחוק הם נשכחו. אני מאוד חוששת שהם יישארו שם שקופים כפי שהם היו. ואני מאוד מפחדת, כי היום צפויה סערה ואני לא רוצה מחר בבוקר לקרוא שמישהו נפטר ברחוב ואני חוששת שזה יכול להיות. << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >> אני רוצה רק להוסיף משפט על הוועדה הבין-משרדית. חשוב מאוד לעשות שיתוף ציבור, עברה כבר שנה, יש לנו מה להגיד, היא לא פחות חשובה מהתהליכים המבורכים שאתם עושים במשרד הרווחה. זה דבר שהוא סופר חשוב. וגם בהקשר של מכרז הדגל, בגלל ששלב א' הוא כל כך כללי שלב ב' הוא קריטי בסיפור הזה וחשוב שיהיה שיתוף ציבור עוד לפני ההבהרה וכל התהליכים כדי שגם ארגוני סנגור וגם האנשים עצמם יוכלו לתרום. ואני מזכירה שוב את שיתוף האנשים עצמם ולא רק את ארגונים בתוך התהליך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נקבע עוד דיון, אני רוצה לסכם בכך שמשרד הרווחה התחייב לנו שעד פברואר, אני מקווה שלפני, אנחנו נקבל את כל הסטים של התקנות ואז אנחנו ניכנס במרב המרץ כדי לתקנן אותן, כדי לקיים פה דיונים ולתקן את התקנות. אני שוב אומרת, אין לנו שום רצון להגביל פתיחה ופיתוח של מענים. קצב ההתקדמות שלנו הוא איטי, תתקדמו, אבל לא במסה שמותירה אותנו מחוץ למשחק. בסוף אנחנו צריכים לאשרר משהו שכבר פועל בשטח ולא שאנחנו באים לחדש פה או לעשות משהו חדש. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואפשר גם לדווח לאן הולך הכסף, חצי מיליארד כל שנה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, היינו שמחים, אבל מאחר שהזמן הסתיים, כי ניסינו לתת לכולם את הרשות לדבר - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אפשר לתת לטומי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טומי דיבר. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> לא קיבלנו פה מענה לשאלה אחת כמו שצריך, תשובה אחת נורמלית לא קיבלנו פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר שאני כן קיבלתי תשובות. << אורח >> רוני גיל: << אורח >> אבל את לא הציבור והוועדה הזאת היא בשביל הציבור קודם כל והציבור לא קיבל מענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רוני, אני לא יכולה שאנחנו נלך שנינו כי הציבור מקשיב וזה לא דיון רק של שנינו. אני מברכת על החוק, אני מברכת על העשייה, אני רק מבקשת להכניס להילוך יותר גבוה, גם את נושא התקנות, גם את הנושא של הזמנת שבעה או שמונה ארגונים שאתם אמורים לשבת איתם, רקפת, על המכרז ועל התקנות. שבו איתם במקביל, בעיניי זה לא סותר, זה לא צריך להיות אחד אחרי השני. אני כן שומעת שחלקם לא מוזמנים ולא ישבו איתם. שבו איתם, בואו נזרז את העניין, צריך לתקן כמה שיותר מהר, בסוף יש ציבור שמתפלל, מצפה וסובל כי אנחנו לא נותנים לו מענה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לב החוק הוא שירותים לחיים עצמאיים בקהילה. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> לא דיברנו על מגורים אוטונומיים בקהילה, שרובנו הגענו בגלל זה וזו הייתה רוח החוק שנלחמנו, רויטל ואני, ב-2013, ושום בשורה לא הבאתם פה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> התחלנו להילחם כשהילדים שלנו היו קטנים כדי שיהיה להם, הבן שלי בן 22, הבן שלה נושק ל-30, והם יושבים בבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רויטל, אורית, גלי, עדית, רוני, יפית וכל מי שאמרתי את שמו או שלא אמרתי את שמו, אתן לא מחדשות לי כלום. כמו שהסברתי ואני אגיד 20 פעם, לא רק אתם נאבקים על הילדים שלכם, אני נאבקת על הילד שלי ועל הילדים של כולם, ואגב ילדים זה לא ילדים בהכרח אלא זה גם אנשים בוגרים חלקם. גם רקפת, ליליאן ונורית, גם הן מנסות לעשות את המקסימום, לא תמיד אנחנו רואים עין בעין ואנחנו נדייק את מה שצריך לדייק. אני מקווה מאוד שבדיון הבא שלנו בנושא כבר תהיינה בשורות, כבר נראה תקנות, כבר נוכל להתקדם עם התקנות ולעוף קדימה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אפשר לבקש שאת הפרוטוקולים של הוועדה הבין-משרדית יפרסמו באתר איפה שהוא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רקפת, אם אפשר לפרסם את הפרוטוקולים, אנחנו נשמח מאוד. תודה רבה לכולכם, יום טוב, הוועדה סגורה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:34. << סיום >>