פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 487 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ו (25 בנובמבר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לביטול ההפליה ברכישת מקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ג-2023, של ח"כ משה סולומון << הצח >> הצעתם של חברי הכנסת משה סולומון, לימור סון הר מלך, יולי יואל אדלשטיין, שמחה רוטמן, גלית דיסטל אטבריאן, יצחק קרויזר, אוהד טל, קטי קטרין שטרית, אושר שקלים, צגה מלקו, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, חוה אתי עטייה, צביקה פוגל, עמית הלוי, ניסים ואטורי, מיכל מרים וולדיגר, חנוך דב מלביצקי, ששון ששי גואטה, משה פסל, יונתן מישרקי, אריאל קלנר, אביחי אברהם בוארון, אליהו רביבו, משה סעדה, דוד ביטן, דן אילוז, אלי דלל, ינון אזולאי, יוסף טייב, מישל בוסקילה, אופיר כץ, ישראל אייכלר נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר לימור סון הר מלך חברי הכנסת: יולי יואל אדלשטיין משה סולומון מוזמנים: סרן שאדי חניפס – יועץ משפטי איו"ש, הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון איילה רואש אביר – אחראית חקיקה אזרחית בתחום איו"ש, משרד הביטחון אסף פדר – מינהלת ההתיישבות, משרד הביטחון נועה חביב – עו"ד, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים ניב יערי – משרד המשפטים מאיר דויטש – מנכ"ל רגבים רון ישראלי – רכז קשרי ממשל, רגבים ייעוץ משפטי: גלעד נוה עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לביטול ההפליה ברכישת מקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ג-2023, פ/3468/25 << נושא >> הצעתם של חברי הכנסת משה סולומון, לימור סון הר מלך, יולי יואל אדלשטיין, שמחה רוטמן, גלית דיסטל אטבריאן, יצחק קרויזר, אוהד טל, קטי קטרין שטרית, אושר שקלים, צגה מלקו, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, חוה אתי עטייה, צביקה פוגל, עמית הלוי, ניסים ואטורי, מיכל מרים וולדיגר, חנוך דב מלביצקי, ששון ששי גואטה, משה פסל, יונתן מישרקי, אריאל קלנר, אביחי אברהם בוארון, אליהו רביבו, משה סעדה, דוד ביטן, דן אילוז, אלי דלל, ינון אזולאי, יוסף טייב, מישל בוסקילה, אופיר כץ, ישראל אייכלר << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בוקר טוב. כנראה שנכונו לנו הרבה ימים מרגשים ואני גם אגיד שהרבה תיקונים לפנינו, הרבה אנומליות. אגב, הבוקר זה סוג של אנומליה, סוג של תיקון. אנחנו דנים היום בעיוות היסטורי שאני חייב לומר שכאשר הבוקר אסף, עידו וגלעד הציגו לי את הלו"ז ואת החוק הזה שלפנינו, אני מאוד הופתעתי. הופתעתי על כך שהדבר הזה עוד בכלל קיים. לכן אנחנו דנים בעיוות היסטורי. לא יעלה על הדעת שחוק ירדני מיושן מ-1953 – אפילו יותר זקן ממני – ממשיך להגביל יהודים ברכישת מקרקעין בארץ ישראל. מצב כזה לא יכול להמשיך להתקיים. הצעת החוק שלפנינו מחזקת כמובן דבר שהוא מאוד יקר לנו ומחזקת את הריבונות. אין שום סיבה שב-2025 יהודי לא יוכל לרכוש קרקע ביהודה ושומרון, בארצו שלו. אחריות הוועדה, האחריות שלנו, שלי, שלכם כחברי כנסת וכמדינה לעמוד לצידם של המתיישבים, האינטרס הלאומי. עשיתי את זה כמובן עת הייתי עורך "ישראל היום" ואני בטח עושה את זה היום כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. הגיע הזמן להסיר את האפליה ולהחזיר את הזכות הבסיסית של אזרחי ישראל על אדמתם לנצח נצחים. אני רוצה להודות לשני חבריי שנמצאים איתי, ללימור היקרה וגם למשה סולומון המדהים. אנשים לא מכירים אצלו, אדם ש-70 שנים ברציפות, למרות שהוא יותר צעיר, זכה בכושר גופני. הצנחן הזה, המג"ד הזה הוא בעל כושר קרבי. אנשים לא יודעים את זה עליך. אנשים לא יודעים שאתה גיבור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה רק ביטוי לכוח הפנימי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נכפה עלי ללכת ברגל בגיל שש 1,000 קילומטרים. לא הייתה לי ברירה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה גם נכון. אני כיסיתי את מבצע שלמה והייתי שם כ-40 ימים. לכן אני מהמעריצים הגדולים שלך, של חבריך ושל המשפחה שלך. נגיד תודה לא רק על השירות הצבאי המדהים שלך אלא גם על החוקים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. קודם כל, תודה גדולה גם על הפתיחה המדהימה והכול כך חשובה וערכית, בסיסית וציונית. היא המובן מאליו ולצערנו זה לא היה כל כך מובן מאליו 72 שנים. היו כאן שתי טעויות יסוד של מדינת ישראל – האחת, קבלת החוק ב-1953, והשנייה, אי שינוי של החוק ב-1967, גם אחרי שחזרנו לשם. שתי הנקודות המאוד משמעותיות האלה לא נוצלו כדי לתקן את העוול שהוא עוול בסיסי, אנושי לחלוטין. זאת לא איזושהי בעיה מדינתית אלא יש כאן אפליה ממשית בין שני אזרחים באותו תא שטח, בין יהודים לערבים, וזה דבר שהיה אסור שיקרה. אני מצר על כך שלא כל ארגוני זכויות האזרח והאדם לא מזדעקים בגלל האפליה הזאת ולכן אני שמח שנפל בחלקנו, נפל בחלקי, להציע את החוק הזה והוא מתקדם ביחד עם חברתי לימור סון הר מלך ועוד חברים, ברוך השם. ראשית, אני מודה לך על קיום הדיון הזה ואני מודה לך גם על העובדה ששמת כאן שעתיים כדי שהדיון הזה ימצה את עצמו ונוכל לסיים. אין הרבה. יש דברים פשוטים לחלוטין, כפי שאמרת בדברי הפתיחה, ופשוט צריך לתקן. אין יותר מדי פרטים בתוך הסיפור הזה ולכן תקוותי היא שהשעתיים האלה יספיקו כדי שנוכל להצביע ולהתקדם להצבעה במליאה בקריאה ראשונה ואחר כך נחזור לכאן להכנה לקריאה שנייה ושלישית. למעשה תוך זמן קצר אפשר לסיים את ההליך הזה שהוא רק תיקון עוול בזכות בסיסית של אזרחי מדינת ישראל, תושבי יהודה ושומרון. אני מודה לך ואני מקווה שנוכל לסיים. אני מודע לעובדה שגם אחרי שנסיים היום את החלק הזה בעזרת השם, יש עוד לחצים לוועדת חוץ וביטחון, אני לגמרי מבין ואני גם חלק מהדיונים שיתרגשו עלינו בזמן הקרוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. כמה חוקים קטנים שמעניינים שניים וחצי אנשים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. אני מבקש שאחרי שבעזרת השם נסיים את החלק הזה של היום, אני מבקש שמיד אחרי המליאה נוכל לחזור לכאן להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שהסאגה הזאת היא באמת תיפתר ונוכל להחיל את החוק הזה על כל אזרחי מדינת ישראל. תודה לרגבים, למאיר דויטש וכל הצוות שלו על דחיפת כל הסיפור הזה. זאת לא המצאה שלנו אלא הם דחפו אותנו ועל כך אני מודה לכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכון וגם אנחנו מצטרפים. תודה לכם. תודה חבר הכנסת סולומון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מצטרפת לתודות גם לך חבר הכנסת משה סולומון וגם לחבריי לרשות שדולת ארץ ישראל שמובילים ביחד איתי את החוק החשוב הזה. החוק הירדני משנת 1953 נועד במפורש למנוע מיהודים לרכוש אדמות בארץ ישראל. זה לא פחות מגזענות ממוסדת ואנטישמיות בחוק. צריך להבין את האירוע הזה. הדבר היותר מטריד והיותר חמור בסיפור הזה הוא שאנחנו אימצנו את הנרטיב הגזעני הזה. בעיניי זה הדבר החמור ביותר שיכול להיות. כל עוד החוק הזה קיים, בעצם מדינת ישראל משמרת בפועל את האפליה על בסיס הלאום. אני רוצה לומר שהיום שיהודי יכול לקנות קרקע בכל מקום בעולם, חוץ מנחלת אבותיו. חוץ מיהודה ושומרון. איפה נשמע דבר הזה? אנחנו עכשיו בפרשת השבוע עברנו את פרשת חיי שרה. הקניין הזה הוא ביטוי לריבונות. כאשר אברהם אבינו קונה את מערת המכפלה, הוא בעצם מבטא ריבונות והוא לא מוכן להתפשר והוא קניין מלא כדי שלא יהיה פתחון פה לאף אחד. זאת ריבונות. כאשר אנחנו מבינים שהיכולת הזאת לקנות קרקע היא ביטוי לשייכות, לקשר, לריבונות שלנו על הארץ הזאת, אני חושבת שזה דבר חשוב ומשמעותי וזאת אמירה שצריכה להדהד בכל העולמות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אומר משפט שאומות העולם אולי לא יבינו. כמו שאומרים זר לא יבין זאת אבל הזכות לרכוש את מה ששלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לגמרי. זה אבסורד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה סוג של משפט שלא עושה שכל אבל הוא עושה שכל אם אתה כאן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה נכון. זו נחלת אבותינו. אני אומרת שהצעת החוק הזאת היא תיקון. היא צעד בכיוון הנכון אבל היא רק מבטאת עד כמה העובדה שאין לנו ריבונות על ארצנו היא בעצם מזכירה לנו את האמת הפשוטה הזאת שאנחנו לא ריבוניים ומה ההשלכות של הדבר הזה. נכון שאנחנו מתקנים כאן חוק חשוב עם אמירה משמעותית, בעיניי תיקון של עיוות מוסרי כלפי מדינת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל אבל אני רוצה לומר שכל עוד אנחנו לא נתקן ונחיל ריבונות על כל יהודה ושומרון, חבל עזה ובקעת הירדן, על כל החלקים שהם נחלת אבותינו – הדבר הזה לא יבוא על תיקונו המלא. בדיונים הקודמים – טוב שנכנס אדוני היושב-ראש לשעבר – משרד הביטחון התנגד לקידום החוק. נמצאות כאן אותן הדמויות ומעניין מה קרה מאז. נאמר לנו שעובדים על צו אלוף בנושא. חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה לשעבר, נתן להם זמן והוא אמר שנעשה תחרות בריאה ואם לא יקודם עד אז צו אלוף, אנחנו נקדם את החוק. אני רוצה לומר אדוני היושב-ראש שהכי חשוב שהחוק הזה יגיע לקריאה ראשונה. זה חוק צודק. זה חוק שעושה צדק עם העם שלנו, עם הארץ הזאת, עם הקשר, עם החיבור, עם הריבונות שלנו על הארץ הזאת. זה חוק שמתקן עוול מוסרי רב שנים שאנחנו במו ידינו יצרנו אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. יולי, אני רואה שאתה חתום על החוק. איזה כיף, משהו שאנחנו תמימי דעים. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אני מתנצל על האיחור אבל אני בטוח שקודמיי אמרו את הדברים גם בשמי. אני רק אוסיף ואומר שמדובר במשהו שאנחנו מנסים לטפל בו. אכן עלו גם חששות מסוימים בדיונים הקודמים ואכן צדקה לימור סון הר מלך שאמרה שאני אמרתי שאם הדרך בעינינו פחות טובה היא צו אלוף, אפשר לטפל בזה. בעיניי בדברים האלה דרך המלך היא חקיקה ראשית בכנסת ואנחנו מנסים לקדם. לא בכדי קבוצה גדולה של חברי כנסת חתומה על החוק. חברנו משה סולומון הגיש ראשון ולאחר מכן קבוצה גדולה של חברי כנסת הציעה גם היא הצעה דומה. לכן אדוני היושב-ראש, אני מסכים לגמרי עם הסיפה של לימור וטוב נעשה – ודאי נשמע את כל ההערות של הנציגים שהגיעו לדיון – אם היום נצביע. אני סמוך ובטוח שיהיה רוב גדול לקידום החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. מסכים עם כל מילה. הנציגים המקצועיים כאן וגם המשרדים הממשלתיים. מי רוצה לפתוח? מי רוצה להצטרף להתלהבות הכללית כאן? מי לא בא לקלקל לנו את השמחה? << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> האגף המשפטי, משרד הביטחון. אני אתחיל. אני אזכיר קודם כל שכמו שנאמר כאן ההצעה היא שבחוק ישראלי מפקד האזור יבטל את חוק ההכרה במכירת נכסי דלא ניידי לזרים, חוק מספר 40, והצווים שיופקו מכוחו. אני אעדכן. בחודשים האחרונים, מאז הדיון האחרון, קיימנו כמה ישיבות לצורך גיבוש חקיקה בנושא וביטול חוק מספר 40 והצווים שיצאו מתוכו. אתמול העברנו למשרד המשפטים וגם למחלקת הייעוץ המשפטי באזור יהודה ושומרון הצעת חקיקה והתייחסות משפטית. תיקון החקיקה נעשה באמצעות תיקון חקיקת הביטחון, באמצעות צו אלוף. אנחנו חושבים שהתיקונים שאנחנו מציעים יגשימו את התכלית שהחוק שאתם מניחים על השולחן אמור להגשים, לאפשר לכל אדם לרכוש מקרקעין באיו"ש. אנחנו גם חושבים שיש חלופות פוגעניות פחות להשגת התכליות הביטחוניות והמדיניות שהחוק היום מנסה למנוע. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> פוגעניות מאיזה צד? את אומרת שיש דרכים פוגעניות פחות. למה זה פוגעני? << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> החוק היום מונע מיהודים לרכוש קרקע באיו"ש. יש כל מיני נסיבות - שאני לא רוצה להיכנס אליהן – ביטחוניות וגם מדיניות שמפורטות בנוהל פנימי. אני אומרת שאנחנו בעצם מצאנו דרך אחרת למנוע את הפגיעה הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הכוונה שזה פוגעני כלפי היהודים? << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנהיה ברורים. << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> כן. כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> דרך יצירתית שלא הייתה במשך 72 השנים האחרונות? << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> אני לא רוצה לפרט על הטיוטה כי רק אתמול העברנו אותה למשרד המשפטים וליועץ המשפטי באיו"ש. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למה? בדיון האחרון אמרתם שזה שבוע. אני לא מצליחה להבין. רק אתמול העברתם כי ראיתם שיש דיון? << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> לא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז מה כן? << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> העניין הוא שזה תהליך שלוקח זמן. מדובר בחקיקה שהיא קיימת משנת 1953, חקיקה ירדנית כפי שידוע לכם, ולכן צריך התייחסות משפטית מפורטת וזה בדיוק מה שעשינו. יש תיקון חקיקה מאוד מפורט שבעצם יאפשר היום לכל אדם לרכוש מקרקעין באיו"ש. זה הכיוון ואנחנו נשתדל לקדם את זה כמה שיותר מהר. לכן אנחנו חושבים שכרגע אין צורך בחקיקה של הכנסת. מבחינתנו זאת דרך המלך לקדם את זה בצו אלוף. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הדיון הקודם התקיים לפני חצי שנה ורק אתמול הם הגישו את זה. יש כאן שורה אחת, שתי שורות, דבר מאוד מאוד בסיסי. להגיד שהגשנו אתמול, זה לא אישי ולא נגדך חלילה, זה לעג לרש. אם לא נמצא פתרון לדבר הזה במשך 72 שנים ולא נמצא פתרון יעיל וחדש בחצי השנה האחרונה, עכשיו נתקדם הלאה למימוש החוק או להעברתו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני בעד להמשיך בתחרות הבריאה. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> כפי שעורך דין איילה רואש הסבירה, אנחנו קיבלנו אתמול אחר הצוהריים את הטיוטה וחוות הדעת שמחזיקה מעל 20 עמודים שנלווית אליה. אני אהיה קולגיאלי כמו איילה ולא אכנס לתוכן הדברים אבל אני כן אומר שביטול החוק לא יכול להיעשות לפי הבדיקה שנעשתה רק על ידי הוראה קטיגורית שאומרת שהחוק עצמו כולו בטל אלא דורש גם כניסה לקרביים של הדין האיו"שי ולגעת ביותר מארבעה דברי חקיקה, אם מניתי נכון, שצריך לעשות בהם כל מיני שינויים בהסדרים כדי שהדבר הזה יהיה הרמוני. זה קצת מתכתב עם דברים שאמרתי בדיון הקודם בהקשר הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה אומר שבעצם לתיקון הזה יש השלכות על תיקונים אחרים. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> נכון. דיברנו על זה בדיון הקודם ואמרנו שבאיו"ש יש שתי דלתות שעוברות אחרי שאתה עושה עסקה עם מישהו וכדי שהיא תהפוך להיות רשמית, כאשר האחת היא היתר עסקה והשנייה היא רישיון עסקה. דיברנו על כך שיש לזה חשיבות או שאנחנו חושבים שצריך לבדוק את החשיבות של היתר העסקה גם בהקשרים שיכול להיות שהם לאו דווקא בכיוון ההפוך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה שאתה אומר עכשיו, זה לא נתון חדש. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> נכון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אלה דברים שידענו לפני כן ואף על פי כן אמרנו שההצעה הזאת היא הצעה נכונה כדי לתקל עוול. אנחנו מבינים את המשמעות של לאן הדלת יכולה להסתובב. אנחנו מצפים שאתם תמצאו את הדרך ושהמסלול יהיה חד כיווני. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> לכן אני אומר שקיבלנו את העמדה וזה לא יהיה רציני מצדי להגיד שאני נכון או לא נכון לעמדה הזאת אבל היא בדיוק התייחסה לכל ההיבטים האלה. לגבי ההיבטים של איך אתה מפקח, איך אתה מבטיח שעדיין יישמר הפיקוח הזה ובסוף תוצאתית זה יגיע לאותה תוצאה שלהבנתי אתם מתכוונים ומייחלים לה וזה יהיה על ידי ביטול הדין הראשי וכל המשמעויות שלו אבל תוך כדי התייחסות להיבטים האלה. לכן אנחנו חושבים שעדיין נכון לא לומר נואש בתקווה שנוכל לתת לכם את המוצר שאתם מדברים עליו מתוך הדינים וסדרי העבודה האיו"שים, נקרא לזה מהלך העסקים הרגיל, על ידי צו אלוף. כמובן שאני אומר את זה עם ההסתייגות שאנחנו עוד לא העברנו. ברגע שקיבלנו את זה כבר הבהרנו לכל הגורמים שאצלנו דורשים התייחסות פנימית כדי שהדבר הזה יזוז כמה שיותר מהר. כדי שאני אהיה רציני בהתייחסות שלי אני אומר שאחרי שאנחנו נבחן את זה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה. התהליך הזה הרי לא יסתיים עכשיו. אנחנו היום בעזרת השם נסיים, נצביע ונעביר את זה למליאה לקריאה ראשונה. בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית יש עוד תהליך שאני מניח שיארך חצי שנה. עד אז יהיה לכם זמן. אני מציע להתקדם ולא לחכות לתהליך הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בעיניי זה חוק קיומי. לכן אתה לא יכול לדחות אותו. הם יכולים להרשות לעצמם אבל אנחנו לא. << אורח >> שאדי חניפס: << אורח >> ראש מדור אזרחי ביועמ"ש איו"ש. אני לא אוסיף הרבה מעבר לדברי חבריי ואני לא רוצה לחזור על הדברים. גם אנחנו קיבלנו אתמול את הטיוטה של חוות הדעת עם ההצעה. אנחנו נבחן אותה וגם נביע את עמדתנו. אני רק אומר ואזכיר מה שאמרתי בדיון הראשון שהתקיים במרץ. אנחנו כבר ב-2018 הצענו לבטל את האפליה הזאת, לבטל את החוק גם בצו אלוף ומסיבות שאמרנו בדיונים הקודמים ההצעה הזאת לא קודמה. אנחנו עדיין עומדים על העמדה שלנו שצריך לבטל את האפליה הזאת אבל להשאיר את הדרישה הזאת לפיקוח של היתר עסקה, לבחינה של היתר עסקה, לפני שמתקדמים כי יש לזה היבטים ביטחוניים של עסקאות במקומות מסוימים. זו עמדתנו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אלה דברים שאנחנו יכולים לדעת מה המשמעות? אמרת שאתם בעד הביטול אבל באמצעות. << אורח >> שאדי חניפס: << אורח >> אני אומר שהבענו את זה ב-2018 גם בכתובים וגם חוות הדעת שלנו לדעתי עוד באינטרנט ואפשר לראות אותה. היא פורסמה בעתירה. העמדה שלנו לא השתנתה מאז. << אורח >> אסף פדר: << אורח >> מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון. בניגוד לכל היושבים כאן לצידי, אנחנו תומכים בחקיקה אבל מסייגים ואומרים שככל שצו אלוף יתקדם לפני החקיקה, זה ייתר את החקיקה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם אם יש צו אלוף כזה, אנחנו נרצה לראות אותו, להכיר אותו, לקרוא את כל סעיפיו ולראות היכן יש בו חורים ואני משערת וגם מראש אני יודעת שיהיו. אם הוא לא יהיה מספיק מהודק, זה לא לצאת ידי חובה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> למשרד הביטחון יש שתי עמדות? << אורח >> אסף פדר: << אורח >> נכון. אנחנו מינהלת ההתיישבות וכאן זו המחלקה המשפטית שלנו שהם סוברים שיותר נכון לקדם את זה בצו אלוף. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בוודאי שהיושב-ראש לשעבר מכיר את הדואליות הזאת. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אני נלחם בזה כבר 20 שנים ולא מצליח. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שמתקדמים אני אומר מילה בהקשר הזה של צו אלוף. קודם כל, תודה למינהלת ההתיישבות שעושה עבודת קודש בכלל בכל יהודה ושומרון. בסוף אני מבין, כנראה יש גם דברים שאני לא מבין, בהקשר של איזו מגבלת או אילו חסמים זה יכול ליצור. אני לא יודע הכול אבל אני מציע, כמו שאמרתי קודם, להתקדם, להצביע ולהכין את זה לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זאת התוכנית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מבינים את המגבלות שיש. ככל שנביא את זה ונצטרך אולי לקיים דיון חסוי, אנחנו מוכנים לשמוע אבל לא צו אלוף שבסוף יהיה כמו איזושהי תקנה במשרד התחבורה בקשר לתגי נכה. כשהעליתי את החקיקה עשו איזושהי תקנה ובשנה הבאה זה יחזור שוב. מבחינתנו גם צו אלוף שיכול לבטל על ידי אלוף, גם זאת בעיה מבחינתנו. << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> זאת לא הולכת להיות הוראת שעה או משהו זמני. זה הולך להיות ביטול על ידי צו אלוף של החקיקה הירדנית שנוגעת לנושא הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נשמע את זה כשזה יהיה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אחרי מה שאני שומע כאן, אני דווקא אופטימי. יש ויכוח על הדרך הנכונה. אנחנו כחברי כנסת סוברים שהדרך הנכונה, דרך המלך, היא חקיקה ראשית ולכם יש דעה אחרת. זה בסדר אבל למרות שלא פירטו לנו מה כתוב שם, יש חוות דעת של 20 עמודים, כך נאמר לנו, והיא בעצם מטפלת בכל הנקודות, כנראה הצודקות, שהעליתם בדיונים הקודמים ואיך לדאוג לכך שאנחנו נועיל ולא נזיק על ידי החקיקה הזאת. זאת אומרת, אם אנחנו מתקדמים עכשיו לקריאה ראשונה, אין כאן סופיות התהליך, יש לכם כבר תשובות איך אחר כך לטפל בעניינים שהתעוררו, אני מניח שיש גם תשובות איך להכניס או מה השינויים הנדרשים באותם ארבעה חוקים שהוזכרו כאן בדיון. אני דווקא אומר אדוני היושב-ראש שאני אופטימי. אפשר להתקדם ונראה בהמשך הדיונים איך אנחנו באמת שמים נקודה בסיפור הזה, מה גם שזה נאמר גם בדיון הראשון שהדעה הזו קיימת במערכת משנת 2018 אבל לצערי הרב עברו שבע שנים ולא הגענו לשום דבר כך שיכול להיות שיש לנו זכות להיות כאן המנוע של העניין הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אני מציע שכבר עכשיו נקבע את הדיון הבא לעוד חודש וחצי ואני מבטיח לך שיש התקדמות מהירה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למה חודש וחצי? זה המון זמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נקבע בהקדם. מנכ"ל רגבים אני בטוח שתרצה להתייחס. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> תודה. האמת היא שקיוויתי לוותר על זכות הדיבור כי לא רציתי לעכב את התהליך. אני מאוד רוצה להגיע כבר להצבעה. אם זה מה שיביא את זה להצבעה עכשיו, אני מסיים את דבריי ברגע זה. אני אזכיר בקצרה שלפני חצי שנה אמרו שתוך שבוע זה יגיע ואני מזכיר שיש פסק דין של בג"ץ, כבר משנת 2002, שקובע שהחוק הנוכחי הוא גזעני. אני לא מכיר עוד חוק שקיים שהוא גזעני שמאפשרים ומחכים שגורמי המקצוע יבטלו את החקיקה הגזענית. אני מאוד מאוד מברך את חברי הכנסת שיזמו את החקיקה ואת הדיון. אני מבקש מאוד להעביר את זה עד כמה שיותר מהר לפני שיקרו תהליכים אחרים והתהליך הזה יתעכב עוד כמה שנים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> מה מבחינת התהליך שלכם? מה דרוש לשם השלמת התהליך אצלכם, מעבר להערות? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> בגדול בהליכי חקיקה של איו"ש, הפרוצדורה שנעשית היא מעט דומה להכנה לחקיקה בכנסת. כמובן חקיקה ממשלתית כאשר המדינה רוצה להחיל את החקיקה עוד לפני שהיא מגיעה לכנסת והיא מבשלת את הדברים בבית. מה שנעשה זה שהגוף שמציע את הצעת החוק, במקרה זה משרד הביטחון, שולח אלינו את חוות הדעת ואת ההצעה עצמה ואז אנחנו בודקים איזה השלכות משפטיות, שולחים לרפרנטים הרלוונטיים בהתאם לנושאים השונים שעולים, ובמקרה הזה, כמו שאתם מבינים, גם מאורך הצעת החוק של חבר הכנסת סולומון, זה לא 800 גורמים שונים אלא זאת הצעת חוק שאמורה להיות מתוחמת לסוגייה מסוימת. בודקים אם יש להם הערות, דנים איתם ובמקרה הצורך מקיימים דיון פרונטלי או ב-זום, לפי הצורך. ככל שזה מאושר, נותנים כמשרד המשפטים את אישורנו לתמיכה עם הערות או בלי הערות ומשם מחזירים את זה למסלול החתימות אצל האלוף. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> מה הצפי לכל התהליך הזה? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> כאמור, 22 עמודים שאני רוצה שנקרא ונבין את כל המשמעויות שלהם, כיוון שידענו את החשיבות שלא להוריד את הרגל מהגז, שלחנו מיד לכל הגורמים שהם חשודים עוד לפני שאנחנו יודעים אם יש עוד תתי סוגיות. לכן אני לא רוצה להתחייב בשם גורמים שהם לא אני. אני יודע שאנחנו, מרגע שאנחנו מקבלים את כל ההתייחסויות, זה עניין של שבועות בודדים. אני מקווה שאני לא נכשל בלשוני וזיכרוני. לא נראה לי שאמרתי שזה יארך שבוע לחקיקה כי ברצינות שצריך לעשות את הדברים רוצים לקיים דיון ולהביא אותו לאינסטנציות הבכירות שמקבלות את ההחלטות. אני לא חושב שאלה חודשים, זה בוודאי לא העניין, אבל אם הייתי רוצה להיות אחראי הייתי אומר שזה עניין של שבועות בודדים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רואה למה אמרתי חודש וחצי? שישה שבועות. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לגופם של דברים. קודם כל, העמדה שלנו היא שדרך המלך לחקיקה באזור היא באמצעות צו אלוף וזה המנגנון שקיים כל עוד לא הוחל החוק הישראלי באיו"ש. המנגנון שמוצע כאן הוא לא קיים עד היום בחקיקה הישראלית, שבעצם אנחנו אומרים למפקד הצבאי מה לחוקק. זה חידוש. אנחנו לא יודעים מה המשמעויות של הדבר הזה. אני כן אומר שבניגוד שיש לנו בנושא הזה, זה נושא שהוא קצת פחות מורכב לנו. אין לנו כאן בעיות של נושאי משפט בינלאומי שיש לנו בסוגיות אחרות שחברת הכנסת מכירה. צריך לשים את הדברים על השולחן ולומר שזה חידוש. מבחינתנו אם ההליך שם יושלם, זאת הדרך הנכונה אבל אנחנו לא חושבים שיש מניעה לקדם את ההצעה בקריאה ראשונה. יש מספר הבדל הבדלים בין הצעות החוק שיש לנו הצעות לגביהם. אני הולך לפי סדר כרונולוגי ולא לפי סדר חשיבות. דבר ראשון, סעיף מטרה. בהצעה של חברת הכנסת סון הר מלך קיים ולא קיים בהצעה של חבר הכנסת סולומון. מבחינתנו לא חובה שיהיה סעיף מטרה אבל אם הוועדה כן רוצה - חוקים מנוסחים בצורה קצת יותר יבשה - אנחנו מציעים נוסח קצת יותר יבש שיאמר שמטרת חוק זה לבטל את האפליה הקבועה בחקיקת המקרקעין הירדנית החלה באזור יהודה ושומרון. לגבי ביטול הסעיף של החוק הירדני, אמרתי שזה מנגנון שהוא חריג. אנחנו כן חושבים שאולי, כדי קצת לצמצם את זה, לעשות איזשהו באפר ולקבוע שלא ישירות לתת הוראה למפקד הכוחות באזור אלא לקבוע ששר הביטחון יורה למפקד הכוחות באזור. זה מנגנון שקיים בחוק אחד של הסבת מצבות לזכר נפגעי טרור. שם זו סמכות ביצועית וכאן זאת סמכות של חקיקה וזה קצת שונה אבל זה שם אותנו במנגנון שהוא יחסית מוכר. אנחנו כן מציעים לקבוע לוחות זמנים לדבר הזה ולכן הצעתנו היא שבסעיף ייאמר ששר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל ביהודה ושומרון לבטל בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים מספר 40. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אנחנו הולכים למיזוג ההצעות? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה כבר מוזג. הסעיף השלישי של רכישת קרקע ביהודה ושומרון, כל אדם רשאי לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה ושומרון – אנחנו מציעים להוסיף את הסיפה שקיימת בהצעתה של חברת הכנסת סון הר מלך ולומר בכפוף להוראות כל דין. כפי שנאמר כאן, אנחנו לא במערב הפרוע ובכל זאת יש מגבלות כלשהן שהמפקד הצבאי באזור יצטרך לקבוע, ביטחוניות ואחרות. גם בדין בישראל יש מגבלות על רכישת קרקעות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אצלה לא מופיע מה שאמרת כרגע. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> מופיע. בסעיף 3. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה יצא כאילו יש שלושה סעיפים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> כולל ההפניה לחוק השבות? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא. ההצעה שלנו היא שכמו אצל חבר הכנסת סולומון לכתוב כל אדם. אני לא רוצה לייחד את זה לזכאי חוק השבות וכולי. אין את זה גם בחוק מקרקעי ישראל. בחוק מקרקעי ישראל יש מגבלות על זרים אבל אין איסור מוחלט. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו בדיוק הבעיה שהם העלו בפנינו. אנחנו לא רוצים לפתוח את זה לכל אחד. אני חושבת שכל אזרח ישראלי, כמו שזה מוגדר בנוסח החוק שלנו, בעיניי זה יותר מדויק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה אם זה לא ערבי אלא כל אדם אחר שהוא אינו אזרח. << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> החשש הוא מפני מדינות אויב? על זה דיברנו אז. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> הסוגייה הזאת מוסדרת כבר היום בתחיקת הביטחון. בצו בדבר הוראות ביטחון יש סעיף ספציפי ויש גם פקודה ספציפית שחלה גם ביהודה ושומרון שבעצם אוסרת מסחר עם מדינות אויב. לכן הנושא הזה כבר מוסדר היום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושבת שביחס לאחרים זה גם מוסדר ולכן אני אומרת שמה שצריך להיות מתוקן, זאת הסוגייה של האזרח הישראלי. היהודים שלא יכולים לרכוש קרקע ביהודה ושומרון. << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> אם אנחנו עכשיו מאפשרים לכל אדם לרכוש קרקע, הכוונה היא גם לזרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני טוענת שלא צריך להיות כל אדם אלא כל אזרח ישראלי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני לא רוצה שנגיע למצב שמביטול של אפליה אחת אנחנו יוצרים אפליה אחרת. אנחנו קובעים כאן את העקרון של הזכות לרכוש מקרקעין ואנחנו אומרים בכפוף להוראות כל דין. יוכל אלוף הפיקוד לקבוע מגבלות נוספות כאשר חלקן הוא קבע והוא יוכל לקבוע עוד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אתה החלטת. זאת פרשנות שלך. כרגע ברירת המחדל היא שליהודים אסור ולכל השאר מותר. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לכל הערבים מותר. אני חושבת שהתיקון שאנחנו מבקשים לעשות הוא תיקון מאוד מדויק. הוא תיקון שבעצם בא לאפשר למי שלא מאפשרים, מי שהחוק הירדני אומר במוצהר שהוא לא יכול לרכוש, אנחנו אומרים שהוא יכול לרכוש. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אבל אנחנו מבטלים את החוק הירדני שאומר שאי אפשר לרכוש. גם אם לא כתבנו את סעיף 3, ברגע שאמרנו שהחוק הירדני בטל, זה מאפשר ליהודים לרכוש. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושבת שזה דיון שעומד בפני עצמו. אני חושבת שבקריאה ראשונה אנחנו צריכים להישאר עם הנוסח הנוכחי. דרך אגב, לגבי "בכפוף להוראות כל דין" - אני חושבת שצריך להוריד את זה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> להזכיר שבאזור יש גם אוכלוסייה פלשתינית שגם היא רוצה לרכוש קרקעות. אם אני כותב רק שזה אזרח ישראלי או זכאי לחוק השבות, אני נכנס לבעיות אחרות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בשטחי A. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא בשטחי A. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי בינתיים זה לא מתוקן. כשאני אראה שבאמת זה מתוקן בצו אלוף, אנחנו עוד לפני קריאה שנייה ושלישית. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אני חושב שההערה של עידו ברורה לנו ואנחנו מבינים שזאת גם תהיה עילה לעתירות וברור שיהיו עתירות. גם לימור צודקת במשהו בלי שראינו את הדברים שכתובים באותם 20 עמודים. אני חושב שההערות שלך בפרוטוקול ומאחר וכל המציעים, למעט רוטמן, נמצאים כאן כרגע, אני לכן מציע שאנחנו עכשיו לא נשנה את הנוסח אבל לקראת קריאה שנייה ושלישית, לפחות אני בשמי אומר שהנקודה שלך הובהרה ואנחנו נתייחס לזה. כרגע אני לא חושב שאנחנו צריכים למהר ולתקן כי זאת רק קריאה ראשונה וההערה של הייעוץ המשפטי לוועדה בהחלט נכנסה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין את מה שיולי אומר, גם אני מצטרף להערה הזאת. מצד אחד אני לא רוצה לבטל לגמרי את סעיף 3 שהוא חשוב מאוד ואני מתחבר אליו אבל מאח רואני רוצה שהחוק הזה יעבור ויתקדם הלאה ולא ייפסל, אני חושב שכדאי לדון בו עוד פעם בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לגבי סעיף המטרה, ככתבו וכלשונו. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> היועץ המשפטי לא אמר שלא חייבים. << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לגבי המצבות כי נתתם את זה כדוגמה. קודם כל, חוק איסור הקמת מצבות זיכרון, זה לא שהנחו את האלוף אלא ההנחיה הייתה לשר הביטחון שיורה לאלוף ואמרתם את זה. דבר שני. להבנתי יש כבר בדין האזור הוראה שמתייחסת להסרת מצבות שהקמתן היא לזכר מבצע מעשה טרור. לכן אין באמת משמעות להנחיה הזאת וזה שונה מהמצב שלנו שהיום אין לנו הוראה כזאת. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> מבחינתי השוני הוא הרבה יותר גדול. השוני הוא בזה שזאת סמכות ביצועית וזאת סמכות חקיקה. << אורח >> איילה רואש אביר: << אורח >> עדיין. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני אומר שאין לי הוראה דומה להוראה הזאת בחוק מקרקעי ישראל. ליצור הוראה כזאת בחוק שהוא רק באזור מסוים, זה לא. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> הרבה מאוד דברים לאזור הזה שונים משאר האזורים. כמי שיש לי נכס ביהודה ושומרון, גילוי נאות, אני זוכר טוב מאוד לכמה שנים מותר לי להחזיק בנכס. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> גם אם דיסקליימר של משפחה עם נכסים ביהודה ושומרון, אני אגיד בכל זאת שצריך לשים לב לעוד היבט כאן. אני חושב שההיבט הזה - אני לא יכול להגיד שהוא קושי משפטי, אבל אולי אפשר פשוט לדלג עליו - הוא הפניה נוספת לדין ישראלי בדין שאנחנו נהפוך אותו לדין באזור. בעצם כך שאנחנו מגדירים לפי חוק השבות משהו שיהיה בדיני האזור, בעצם עולות סט שלם של שאלות של מה בעצם חוק השבות הופך להיות בדיני האזור. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> שמענו בקשב רב גם את עידו ואמרנו שלגבי הסעיף הזה שעולה לקריאה ראשונה לא רוצים כבר להתחיל את השינויים האלה אבל ברור לנו מה החשש וברור לנו מה הסיטואציה. לאחר שנלמד את כל ההשלכות עליהן דיברתם וכמו שאמרת בקולגיאליות אתה גם לא רוצה להיכנס לפרטים, אז נראה מה כתוב שם ובהתאם לזה נפעל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> וכנראה נעשה את זה בהקדם כי אנחנו מתכוונים כאן לשים את הרגל על הדוושה ולרוץ מהר עם החוק הזה. מן הסתם נדון בזה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> ההצעה שלנו לסעיף המטרה הייתה: סעיף 1. מטרת חוק זה לבטל את האפליה הקבועה בחקיקת המקרקעין הירדנית החלה באזור יהודה ושומרון. סעיף 2. שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל ביהודה ושומרון לבטל את בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה את חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים מספר 40 משנת 1953. סעיף 3. כל אזרח ישראלי וכל מי שזכאי לעלייה מכוח חוק השבות התש"י-1950 רשאי לרכוש ולהחזיק בזכויות במקרקעין באזור יהודה ושומרון בכפוף להוראות כל דין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נצביע. מי בעד קבלת הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הצעת החוק אושרה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:20. << סיום >>