פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 436
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ו (25 בנובמבר 2025), שעה 12:30
סדר היום:
<< הצח >> חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ"ה–2025, (פ/4940/25), (כ/1126), של חה"כ ארז מלול << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
יעקב אשר
מוזמנים:
ורד סולומון ממן
–
מנהלת אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון
נתן אלנתן
–
יו"ר מטה התכנון הלאומי
גלעד אלון
–
יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי
אתי רוזנבלום
–
סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון
רוסלאן עותמאן
–
אשכול נדל"ן, משרד המשפטים
אביעז כהן
–
מהנדס ראשי, פיקוד העורף
יאיר רביבו
–
ראש עיריית לוד
מירה סלומון
–
ראש מינהל, משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
תומר צליח
–
יו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ
ייעוץ משפטי:
רוני טיסר
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעה לתיקון טעות בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ"ה–2025, פ/4940/25 כ/1126 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו רוצים להתחיל בדיון. הצעה לתיקון טעות בחוק תכנון ובנייה, תיקון 163, התשפ"ה-2025, הצעת חוק של חבר הכנסת ארז מלול, ח"כ לשעבר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בעזרת ה' גם שלעתיד. חבר כנסת נמרץ שעשה כמה חוקים יפים מאוד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
היועצת המשפטית רוני, את רוצה להסביר את הטעות ואת התיקון?
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
פקודת סדרי השלטון והמשפט קובעת כי אם נפלה טעות בנוסחו של חוק כפי שהתקבל בכנסת, הוועדה, לפי הצעת היועצת המשפטית לכנסת או יושב ראש הכנסת, רשאית לקבוע כי אם מדובר בטעות לשונית, טעות טכנית, השמטה מקרית, טעות דפוס וכיוצא באלה, לפי קביעת הכנסת, זאת אומרת באישור המליאה, ניתן לתקן את הטעות. המועד של תיקון הטעות יהיה המועד שבו התקבל החוק המקורי בכנסת.
בחוק התכנון והבנייה, תיקון מספר 163, נפלו שתי טעויות טכניות. הראשונה הייתה מכיוון שהחלטת הוועדה הייתה כי תתאפשר תוספת של שלושה מטרים בשטח המרחב המוגן הדירתי עצמו פלוס שלושה מטרים לשירותים או חדר רחצה, חדר רטוב, יהיה מדובר בסטייה שאינה סטייה מתוכנית. בנוסח החוק בשל השמטה מקרית לא היה ברור כי מדובר בשלושה מטרים בשטח הממ"ד עצמו פלוס שלושה מטרים בשטח השירותים וחדר הרחצה. ההבהרה הזאת נכתבה בסופו של החוק, אך לא נכתבה בתחילתו, ולכן מוצע לתקן את הטעות.
טעות טכנית נוספת הייתה לעניין סעיף 200 לחוק שעניינו בפיצויים בשל פגיעה מתוכנית. הסעיף קבע כי בהתקיים התנאים הקבועים בחוק לא תחול חובת תשלום פיצויים אם הוראות אלה הם לעניין שטח נוסף למרחב מוגן דירתי שאינו באזור עימות כמשמעותו בחוק לפני התיקון עצמו. כתוצאה מטעות טכנית נעשה שימוש במונח שטח נוסף שאינו באזור עימות והמונח הזה נמחק מהחוק ולכן יש צורך להבהיר זאת במפורש.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
כי אחרת זה נכנס ל-179?
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
לא, יש לך את ההגדרה של שטח נוסף באזור עימות ואין את ההגדרה של מהו אותו שטח נוסף באזור עימות, לא ברור מה זה אזור עימות, לכן צריך להבהיר ששטח נוסף באזור עימות זה השטח רק של שלושה המטרים לשירותים שהיה לפני תיקון החוק.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
הייתה עוד הבהרה שרצו לומר, כך אני הבנתי.
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
אתי מהייעוץ המשפטי תתייחס לנושאים של ההבהרות, אבל אני קודם אקדים ואומר שהחוק הזה, כיוון שהוא נעשה פה ולא נעשה בצורה – לא כל כך אהבנו את החוק הזה והתרענו שהחוק הזה יעשה המון צרות, היום יש לנו המון בעיות בשוק הנדל"ן, המון פרויקטים של התחדשות עירונית שתקועים בגלל הנושא הזה של התוספות האלה. פרויקטים כבר היו סגורים עם חתימות ועם הכול, יש פעמים שדיירים פותחים את זה, אומרים שהם רוצים עוד מטרים, או לפעמים היזם פותח את זה ורוצה את המטרים, כל אחד לפי מה זה שווה לו, והדברים האלה עוצרים תוכניות התחדשות עירונית.
אתמול ישב אצלי יזם ואמר לי: החוק הזה זה אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי, אני כיזם זה מתאים לי, עוד תוספת, אבל מצד שני זה עוצר לי פרויקטים ועושה לי צרות ובעיות. לכן אז בזמנו אני אמרתי שזה נושא שהיה צריך להשאיר אותו לפיקוד העורף ואם פיקוד העורף היה קובע שזה הצורך היינו עושים אותו. לא הקשיבו לי, אבל אני מתריע ואומר שהדבר הזה עשה לנו לא מעט בעיות.
בנוסף לזה יש המון המון שאלות שעולות מהשטח. כיוון שזה חוק שאנחנו לא החלנו אותו ולא ראינו אותו מראש ודברים השתנו תוך כדי, אין לנו לפעמים את האפשרות לתת את התשובות לדברים האלה והמון שאלות שעומדות. יש לדוגמה הבהרה אחת שאתי עכשיו תעלה אותה, כל מיני טריקים שמנסים היום יזמים לעשות, דברים שאנחנו לא התכוונו אליהם ובגלל שדברים לא נסגרו כמו שצריך בכתיבה פתאום מתחילים להעלות אותם. צריך להבין שזה עוד ילווה אותנו ויכול להיות שיצטרכו עוד לבוא בהמשך לעשות איזה שהם תיקוני חקיקה בשביל להתאים לכל מיני שאלות שעולות. זה דבר שקצת יוצר קשיים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לפני ההבהרה אני אבקש רשות דיבור.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בשמחה רבה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
קודם כל אני אומר בשתי מילים גם ליושב ראש, הצעת החוק הזאת של חבר הכנסת ארז מלול היא הצעת חוק טובה. היא נועזת, נכון, אבל היא טובה לטווח ארוך. זה תלוי כל פעם מתי אנחנו עושים את הדיונים, האם אנחנו אחרי 'עם כלביא' או לפני – תלוי במצב הרוח הלאומי, אבל דבר אחד ברור, שהממ"ד הפך להיות כלי אחר לגמרי ממה שחשבו אותו בהתחלה.
היינו בחלקים מסוימים בארץ במקומות שבהם חיכו שלוש, ארבע, חמש שעות עד שיירטו כטב"ם שהסתובב ושיגע את כל חיל האוויר ואנשים היו צריכים להיות תקועים בתוך הממ"ד, שלא לדבר על זה שממ"ד הוא קטן יותר אז הוא לא משמש לשינה רגילה ואז במשך הלילה ארבע-חמש פעמים הקפצות. אני מכיר את זה אישית אצלי, אנחנו גם משפחה מה שנקרא, זה להעיר ילדים ולקחת אותם. לכן התוספת של שירותים בממ"ד היא קריטית, היא נכונה, היא אמיתית, אנחנו יודעים על הרבה פתרונות שאנשים עשו לעצמם תוך כדי זה שזה פשוט נורא.
ודבר שני, שחדר כזה יהיה מרווח. נתן הוא איש ישר, הוא אומר את האמת, הוא לא אהב את זה, הצוות לא כל כך אהבו את החקיקה הזאת, זאת חקיקה פרטית ויש כמה חקיקות פרטיות שאנחנו עשינו ושאני הובלתי והייתי שותף להן שדווקא הייתם מאוד מרוצים מהן, למרות שלא אתם החלתם ולא אתם עשיתם ולא אתם הידקתם. יש דברים טובים גם בהצעות חוק פרטיות אחרת המחוקק לא היה מאפשר את זה.
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
לא, אני לא אמרתי שהן הצעות חוק לא טובות, הצעת החוק הזאת, לא אהבנו אותה ואמרנו.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תן לי, אנחנו אחרי זה. באידיש אומרים נאָך דעם, אנחנו אחרי זה, החוק קיים. אבל אני כן אתייחס לדברים, גם דיברת איתי על זה לפני כמה ימים, אין ספק שכשיש הצעת חוק חדשה כזאת לשוק לוקח זמן להתרגל ולהתאים את עצמו לעניין הזה.
יהיו אנשים שינצלו את זה לרעה, כמו כל חוק, כמו כל חקיקה ממשלתית גם כן. אני זוכר כשהייתי ראש עיר, היו באים אליי נציגים של קבלנים והיו אומרים: תשמע, רק תשנה את זה וזה, אמרתי: על כל שינוי שאני עושה אתם אחר כך לומדים את הטריקים איך לעבוד עלינו. זו דרך החיים ואנחנו צריכים לדעת איך להתמודד עם זה.
התיקונים האלה כאן, אני לא איכנס אליהם, כי היטיבה להסביר אותם רוני, הפוך, זה כדי שלא ינוצל למה שלא רצינו, כי הגדרנו איפה כן ואיפה לא, אבל אני חושב שייקח תקופה של כמה חודשים, אם היום התחדשות עירונית לוקחת חמש-שש שנים אז עכשיו היא תיקח עוד כמה חודשים עד שהשוק יתרגל ויידע למצוא את מקומו. התיקונים וגם ההבהרות האלה גם יַבְנוּ את הדרך בצורה הנכונה. אני יודע במקרה מה ההבהרה, היא הבהרה חשובה מאוד לצורך העניין, ואני מבקש מהיושב ראש לעשות דיון מעקב בעוד חצי שנה, אני לא יודע מי יהיה יושב הראש אז, אבל אם אתה תהיה אני אשמח מאוד.
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
אחד משניכם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שים לך בלו"ז מה שנקרא.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ואני בטוח, ואני מכיר את נתן, שאם זה בעזרת ה' יסתדר ויצליח אז הוא יגיד מוסכם ואנחנו הולכים עם זה קדימה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני אתייחס לזה ממש בקצרה לפני ראש העיר.
<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>
לא, אני אורח, אבל אני מברך, אני חושב שזה רעיון נהדר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה תוספת של עוד שישה מטרים לממ"ד.
<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>
אני חושב שכל זוג צעיר יודע כמה – פעם הממ"ד היה החדר של הילד הפחות מקובל במשפחה, אבל במלחמה עכשיו כולם באו אליו, הוא ישן, כולם יורדים אליו, כולם באים אליו. התוספת של החדר שיהפוך את זה לחדר הורים, כולם באים להורים, אני חושב שזה ישפר את הזוגיות ואת המשפחתיות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
את התא המשפחתי, אז בכלל הבאנו פה בשורה, יש פה נציג ממשרד הדתות. לא, אבל אני אומר שבאמת דייקת, חבר הכנסת אשר, זו הצעת חוק נועזת כי בסוף היא באה להיטיב עם הציבור, הממ"דים אחרי המלחמה הזאת הפכו להיות חדר מרכזי.
זו הזדמנות טובה ששנינו נסכים לשבח את הרב נתן על העשייה שלו. רק מהימים האחרונים אני מטריד אותו בשעות לא שעות, בנושאים יותר משמחים, פחות משמחים, אז אני חושב שזו הזדמנות נהדרת כשאתה מכבד את הוועדה ומגיע, גם - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
הוא תמיד עושה ומגיע.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חד משמעית, הזדמנות גם להגיד דברי שבח על העשייה.
<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>
דבר התורה שלך לפרשת השבוע, מרתק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אפשר להוציא את זה בתפוצת נאט"ו של הוועדה. אתה שולח לי, אני משתדל גם לקרוא, אני לא מעיר הערות. זה מבורך, זה פרויקט מרגש וחשוב. זו הזדמנות להגיד לך גם תודה רבה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מצטרפים בחום.
<< אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>
לגבי תיקון שתי הטעויות שרוני הציגה, כמובן שאנחנו מסכימים, זו הייתה הכוונה מלכתחילה ולכן אלה טעויות שצריך לתקן אותן. בנוגע לתיקון הטעות הראשונה שמתייחסת לשטחים שאפשר להוסיף לדירות ובהמשך למה שהרב אלנתן ציין, רצינו להפנות את תשומת הלב לכך שעלו הרבה שאלות בנוגע למצב שבו מדובר בבניין שהחלה הקמתו אבל עדיין הוא לא קיים, מה קורה במצב הזה.
החוק היום מתייחס לשני מצבים בנוגע לתוכנית שהופקדה לפני התיקון לחוק. המצב הראשון זה בניין קיים. בניין קיים שהינו רב קומות, הוא מקבל אפשרות לתוספת של עד שישה מטרים רבועים לכל ממ"ד בכל דירה, בין אם היא דירה גדולה ובין אם היא דירה קטנה. זה הרישה של הסעיף. הסיפה של הסעיף אומר בניין שטרם החלה הקמתו, בואו נעשה הבחנה בין דירות גדולות לדירות קטנות.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זו הייתה הצעה שלי.
<< אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>
דירות גדולות יקבלו את כל שישה המטרים, כמובן בתנאים, שלושה לשירותים ועוד שלושה לממ"ד, אבל הדירות הקטנות, הם יקבלו רק שלושה מטרים רבועים לחדר רחצה או שירותים בלבד. מה הייתה התכלית? התכלית הייתה שבבנייה חדשה אנחנו רוצים לשמור על מלאי דירות קטנות ולא להעלות גם את המחיר שלהן בשוק.
אבל החוק לא מתייחס למצב הביניים. הקבוצה הראשונה זה בניין קיים, הקבוצה האחרונה היא בניין שטרם החלה הקמתו והחוק לא מתייחס למצב של בניין שהחלה הקמתו אבל טרם הסתיימה. על זה היו שאלות, האם הם מקבלים לפי הקבוצה הראשונה של בניין קיים או לפי הקבוצה השנייה של בניין שטרם החלה הקמתו ואני רוצה להגיד שהפרשנות שלנו אומרת שבגלל תכלית החוק, בגלל שאנחנו רוצים לשמור בבנייה חדשה על דירות קטנות, על דירה קטנה אתה מקבל רק שלושה מטרים רבועים תוספת לחדר שירותים. אנחנו רוצים להבהיר שזו הפרשנות.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
ברור שאכן זו הייתה הכוונה. בדיוני הוועדה דובר על בניין קיים ועל בניין שטרם החלה הקמתו ואלה שתי המדרגות, אנחנו מסכימים לפרשנות הזאת, זה תואם את התכלית ואת ההסברים שניתנו.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בניין שלא קיים, גם אם הוא עכשיו באמצע.
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
עצם זה שהוא הוציא היתר בנייה, היתר שינויים לצורך העניין זה כמו בניין קיים, זו המשמעות.
<< אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>
היתר שימוש זה כמו בניין שטרם החלה הקמתו.
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
לא, במקרה הזה זה בניין קיים. זו המשמעות עכשיו. סליחה, הפוך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בואו נבהיר את זה שיהיה ברור, שלפרוטוקול תיכנס ההבהרה המדויקת.
<< אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>
בסוף התוצאה היא שבבנייה חדשה, בניין שהוא לא בניין קיים, תהיה הבחנה בין דירות קטנות לדירות גדולות. דירות קטנות יקבלו רק שלושה מטרים רבועים תוספת ודירות גדולות יקבלו את כל שישה המטרים תוספת, למה? כי אנחנו רוצים בבנייה חדשה לשמור על מלאי דירות קטנות במחיר לא גבוה מדי.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
וההסבר הוא גם, בגלל שבדירות קטנות גם גרים בדרך כלל משפחות קטנות יותר. השירותים זה נדרש, התוספת פחות נדרשת.
<< אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>
לכן אנחנו אומרים, המצבים שבחוק זה בניין קיים מקבל שישה מטרים להכול, בניין שטרם החלה הקמתו יש הפרדה, דירות גדולות שש, דירות קטנות שלוש. מצב ביניים יש לאקונה, החוק לא מתייחס, יש חסר. בחסר הזה אנחנו אומרים, לפי התכלית, מאחר שמדובר בבניין שהוא עוד לא קיים אבל החלה הקמתו הוא כמו הקבוצה השנייה, כלומר בנייה חדשה, הבחנה בין דירות קטנות שלוש ו - - -
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
דירות גדולות שש, דירות קטנות שלוש.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הרף הוא ההיתר.
<< אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>
הרף הוא קיים. קיים מקבל שש לכולם, מה שלא קיים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז אין פה עוד סימני שאלה, נכון?
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
זה מקובל על כולם זו פרשנות על דעת ועדת הפנים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
פיקוד העורף? רק הערה, אני חוזר לדיון הקודם, אם החבר'ה בפיקוד העורף תפרו לך את שני הדיונים, אז הדבר הזה, אני רואה את זה בחומרה רבה, כי לדיון הקודם היה צריך להגיע הנה – אני מאוד מעריך את הדרגה ואת התפקיד ואתה עושה עבודת קודש, אבל היה צריך להגיע מישהו בכיר מאוד, רציני, שרלוונטי לנושא. לא ההגדרה של אלוף משנה או ראש נפה, אבל מישהו שיהיה רלוונטי לנושא ולדיון.
ואם חסר כוח אדם, למרות שראיתי שיש הרבה כוח אדם בפיקוד העורף, וזה מבורך וטוב שיהיה הרבה כוח אדם בפיקוד העורף, אבל הממונים עליך, אנחנו גם נוציא את זה מהוועדה, זה לא מקובל לעשות פה ישראבלוף ולהגיד יאללה תפור את הדיונים שיש לך היום בכנסת. הדיון הקודם היה חשוב, הנוכחות שלך בו הייתה חשובה, אבל היה צריך להגיע נציג נוסף בדרג בכיר יותר שיהיה כאן ויוכל לענות על השאלות של הוועדה. גם אמרתי, באירוע של רעידות אדמה פיקוד העורף הוא אחת הזרועות המשמעותיות ביותר על כל הרצף, גם במוכנות, גם בהסברה, גם בסיוע ברגע האירוע וגם לאחר מכן.
עכשיו לנושא, אם יש התייחסות.
<< אורח >> אביעז כהן: << אורח >>
לנושא הזה, אנחנו מסכימים עם מה שנאמר. עוד פעם, שאלו למה פיקוד העורף לא מחייב, אנחנו בדעה שלא לחייב לעשות שירותים בממ"ד אבל כן לאפשר, כן לעודד, לא לחייב. זו הדעה שלנו, אנחנו מסכימים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
סליחה שאני אצטרף כאן למקהלת הביקורת, אבל לא אהבתי את זה גם בישיבות הקודמות כשאמרתם את זה. זה שוב מדיניות הראש הקטן, לא מחייב, כן מחייב, לא זה, אין לנו זמן להתעסק עם זה. אני בטוח שיש הרבה אנשים אצלכם בפיקוד העורף, יש אנשים נהדרים שם, שהם יודעים כמה החשיבות הייתה של שירותים, כמה אנשים היו תקועים שם שעות והכול, אני לא מבין למה אתם מפחדים להכניס את הידיים לתוך הדבר הזה ולאשר את זה כן כדבר שישתלב יחד עם החקיקה הזאת.
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
אני לא חושב שצריך.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אם אתה מאזין לחדשות בזמן האחרון, הם גם לא חשבו שצריך לשים שמירה הדוקה יותר בזה, הם לא חשבו שדוחות ואיתותים שהגיעו מעזה לא היו זה וגם לא חשבו זה. פה צריך לחשוב.
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
אני רק רוצה לומר שגם לפני החוק הזה לא הייתה שום בעיה למי שרצה לעשות ממ"ד גדול יותר, הוא יכול היה לעשות ופיקוד העורף היה מאשר אותו. אגב אני הייתי בביקור לפני בערך חצי שנה בדיור מוגן שבונים על חוף הים בראשון לציון של חברת אורנים. הם עשו שם דבר מדהים, זה דירות יוקרתיות, אבל כל המאסטרים הם ממ"דים בגודל של 13 מטר, וזה עוד לפני החוק. הוא אמר שהוא חושב שלקשישים שגרים שם זה יותר נכון.
הם השקיעו שם בחלון, לא חלונות הממ"דים שאתם מכירים, מסתבר שיש בתקן חלון הרבה יותר גדול, כפול בגודל, שלא שמים אותו כי הוא פשוט יקר, והם שמו את החלון הגדול הזה, שהוא עולה פי שלושה, כיוון שעשו את זה כחדר העיקרי. השירותים נמצאים ליד, כי עדיין החוק הזה לא היה, אבל העניין הוא שכשרוצים אין שום בעיה לעשות, גם בעבר היה אפשר לעשות.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אבל אני דיברתי לצבא.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
השאלה אם זה עומד בתקן של - - -
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
עומד, הם קיבלו את האישור של פיקוד העורף. פיקוד העורף מאשר לך לעשות ממ"ד של 50 מטר אם אתה רוצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. עוד הערות, הנוכחים? הקבלנים, מישהו רוצה להתייחס? משרד המשפטים?
<< אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>
אם תתעקשו אני יכול.
<< אורח >> נתן אלנתן: << אורח >>
לא, לא מתעקשים איתך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו רוצים להצביע על הצעה לתיקון טעות בחוק התכנון והבנייה (מספר 163), התשפ"ה-2025. מי בעד? מי נגד? נמנעים? אין נמנעים.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
התיקון אושר ויתוקן בספר החוקים.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
ויעלה במליאה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יעלה להצבעה בלבד?
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
לא שלוש קריאות, לא קריאה, החלטת המליאה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, הצבעה.
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:02. << סיום >>