פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 182 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ו (26 בנובמבר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר דין מהיר << נושא >> ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 16 בספטמבר 2025 נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: איציק עמרני – ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה ניר יפרח – סגן ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל אגף חקירות ומודיעין, רשות האוכלוסייה וההגירה חיים אפרים – מנהל היחידה למבקשי מקלט, רשות האוכלוסין וההגירה ערן קהת – מנהל זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה רינת משה – עו"ד, ייעוץ משפטי, מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה מתן גלבוע – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (בינלאומי), משרד המשפטים לטם נויהויז – מתמחה, משרד המשפטים רפאל ראובן – עו"ד, המחלקה למשפט בינלאומי, משרד החוץ ליאור טל – עמותת דף חדש ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר דין מהיר << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, ו' בכסלו התשפ"ו, 26 בנובמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בנושא מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר דין מהיר. זאת ישיבת המשך לישיבה שהתקיימה ב-16 בספטמבר 2025. בעשור האחרון מדינת ישראל מתמודדת עם גידול משמעותי במספר מבקשי המקלט המגיעים לישראל ממדינות שונות ובכללן גם ממדינות מתפתחות. חלה עלייה במספר בקשות המקלט של אנשים שהגיעו כתיירים ונשארו מעבר לתקופת אשרת הביקור שלהם. בנוסף לכך חלה עלייה מדאיגה מאוד במספר מבקשי המקלט בקרב עובדים זרים שהגיעו לישראל כדי לעבוד בענף מסוים, בעיקר בענפי הסיעוד, החקלאות והבניין. יש עובדים זרים שמגיעים לעבוד בישראל ובמשך תקופת העסקתם מגישים בקשה למקלט. בדיון הקודם שמענו מרשות האוכלוסין שבשנת 2025 הוגשו ליחידה 6,500 בקשות למקלט, מתוכן 4,000 בקשות למקלט מוגשות על ידי עובדים זרים. הרשות פנתה למשרד המשפטים ולמשרד החוץ בבקשה להחיל את סעיף 5.1 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני ולהחיל את ההליך המהיר על מדינות שונות ולהכריז עליהן כמדינות מוצא בטוחות ולהעביר למשרדים רשימה של 12 מדינות שלדעתם יכול שהמדינות האלה יוגדרו בעתיד כמדינות בטוחות ויתאפשר להם לטפל בבקשות האלה באופן הרבה יותר מהיר. המדינה הראשונה עליה ניתנה חוות דעת כמדינה פתוחה היא מלאווי ואחריה גם גאנה וקניה. אנחנו מבקשים לשמוע ממשרד החוץ וממשרד המשפטים על ההתקדמות בחוות דעת על מדינות נוספות, בפרט על סרילנקה והודו, משם מגיעים בשנה האחרונה הכי הרבה עובדים זרים לעבודה במגוון ענפים. רשות האוכלוסין, בבקשה. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> בוקר טוב לכולם. ראש מינהל אכיפה וזרים. נמצא איתי גם היועץ המשפטי שלנו וגם גורמי המקצוע. אני רק אומר שלפני מספר חודשים אנחנו הגשנו בקשה עבור 12 מדינות, לזהות ולהכיר אותן כמדינות בטוחת. מתוך 12 המדינות עד כה קיבלנו חמש מדינות: קניה, גאנה, מלאווי, סרילנקה והודו. קיבלנו את חוות הדעת הזאת ממשרד החוץ ואנחנו כרגע נמצאים באיזשהו שיח עם משרד המשפטים. אני חייב לומר שאתמול בשעה 6:00 בערב קיבלנו את חוות דעת משרד המשפטים. אמנם יש לנו לא מעט בעיות עם חוות הדעת הזאת אבל כרגע קיבלנו את שמות חמש המדינות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט איזה בעיות? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> ברשותך גברתי, אנחנו כרגע לומדים את חוות הדעת הזאת שקיבלנו אותה רק אתמול בערב. אני אומר שבגדול בחוות הדעת הזאת יש לא מעט סייגים ואנחנו נצטרך לעבוד על זה. אם כן, זה לגבי חמשת המדינות שכרגע קיבלנו. יש עוד כמה מדינות שאנחנו ממתינים לגביהן. כיוון שהוועדה נוגעת בנושא של עובדים זרים, ברשותך אני אגע בהודו וסרילנקה. אני חייב לומר שמצב אחד המשק שלנו מאוד מאוד צריך ידיים עובדות והמדינה באמת עושה הכול כדי להביא לכאן כוח עבודה. יחד עם זאת עבור שתי המדינות הללו זו הפכה להיות הזדמנות למצוא עבודות שלא בענפי העיסוק המאושרים. כך יוצא שעד סוף השנה האחוזים של הגשת בקשת מקלט מקרב אזרחי הודו, ובעיקר סרילנקה, הם אחוזים לא נתפסים. הכמויות רק הולכות וגדלות. אני חושב שהנושא הזה של הכרה כמדינה בטוחה יעזור לכולנו. אנחנו מדברים היום על מעל 28,000 בקשות מקלט פתוחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מהודו וסרילנקה? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> לא. אני מדבר באופן כללי. אנחנו מדברים על מעל 28,000 בקשות פתוחות ואני חושב שאם אנחנו באמת רוצים לטפל בנושא הזה של ב3שות מקלט באופן מקצועי ובאופן חכם, אנחנו חייבים למצוא פתרון לכל אותן בקשות פרט. אני חושב שלטפל בנושא הזה באמצעות תהליך של מדינה בטוחה ובאמת לפנות אותנו, לפנות את האגף שזאת המומחיות שלו, לפנות אותו לטפל בבקשות האמיתיות ולא בבקשות סרק כאשר לצערי הרב מה שקורה זה שהמספר 28,000 בקשות יגדל. לדעתי בקצב הזה עד סוף השנה אנחנו נגיע לפחות ל-30,000 בקשות. אני חושב שכאן המקום לנסות למצוא לזה פתרון. הגורמים המקצועיים שלי כמובן ימשיכו. עורכת הדין רינת משה תגיד את מה שהיא חושבת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפלח ולומר כמה מהודו וכמה מסרילנקה? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> כן. יש לי כרגע נתון של ספטמבר. אם אנחנו מדברים על בקשות פתוחות מסרילנקה, אנחנו מדברים על 3,800 אבל המספר עלה והוא הרבה מעבר למספר הזה. אם אני מדבר על שנת 2023, היו 290 בקשות, בשנת 2024 היו 500 בקשות ובשנת 2025, עד ספטמבר 2,080 בקשות. נכנסנו לנובמבר והמספר עלה הרבה יותר וזה ימשיך לעלות. לגבי הודו. בסך הכול 3,499 בקשות. גם כאן יש עלייה משמעותית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה עילות הם מציינים? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> כל מיני עילות. מנהל האגף יוכל להתייחס. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אני קצת ארחיב על נושא עובדים זרים. אני מנהל יחידת הטיפול במבקשי מקלט. כפי שאיציק ציין, העובדים הזרים בשנה הנוכחית מהווים בערך כ-75-70 אחוזים מסך הבקשות. אם השנה הוגשו לנו בסך הכול 7,000 בקשות, מתוכן 5,000 הם עובדים זרים. סרילנקה נמצאת בראש הרשימה כבר היום עם למעלה מ-2,000 בקשות ואחריה הודו עם למעלה מ-1,000 בקשות. בנוסף יש לנו את תאילנד ואת סין. מצאנו לנכון להגדיר שתי משימות שלהערכתנו בסל הכלים שלנו יורידו את התמריץ להגיש בקשה למקלט. קודם כל, זאת הגדרת המדינות הבטוחות. התחלנו בתחילת ספטמבר עם מלאווי ואנחנו רואים שזה עובד. זאת אומרת, כבר אנחנו רואים ירידה דרסטית בכמות הבקשות שמוגשות ואין דבר יותר טוב מאשר להוכיח שהדבר הזה עובד. מדינה בטוחה מאפשרת בחינה מהירה, הנטל עובר למבקש עצמו והוא לא על המדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה צריך לעשות כדי לזרז את ההליך? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> כפי שאיציק אמר, כבר קיבלנו חמש חוות דעת ממשרד החוץ. חוות הדעת הראשונה שמיושמת היא מלאווי. עם קניה אנחנו צריכים במהלך דצמבר ליישם את ההליך המהיר. המדינות העיקריות שנותרו הן הודו וסרילנקה. לגבי הודו, כפי שנאמר כאן, קיבלנו אתמול את עמדת משרד המשפטים לחוות הדעת של משרד החוץ ואנחנו צריכים ללמוד אותה. יש לנו כמה הסתייגויות לגבי מספר החרגות ונלבן אותן בין המשרדים. לגבי יתר העמדות, אנחנו כרגע ממתינים כאשר בעיקר אלה הודו ומולדובה. הכלי השני שאנחנו מבקשים להכניס אותו הוא כמובן ההגבלה הענפית לעובד זר המבקש להגיש בקשה למקלט כאשר בתמצית אומרים: נכנסת לכאן כעובד בחקלאות, אתה יכול להגיש בקשה למקלט, אתה תישאר בענף החקלאות וככל שהבקשה תיבחן, כמובן אתה תהיה תחת הרישיון של עובד זר ולא רישיון של מבקש עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש היתכנות שזה יעזור? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> את הדבר הזה אנחנו נתחיל ליישם במהלך דצמבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באמצעות נוהל? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> לא. לא צריך נוהל. זה הליך פנימי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש התקדמות. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> כן. אנחנו נראה את ירידת הבקשות וזה בהכרח יקרה כי התמריץ היחיד כמובן הוא לקבל את הרישיון של מבקש מקלט. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה לגבי תאילנד? היא ברשימת המדינות הבטוחות? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> לא. תאילנד היא לא ברשימת המדינות הבטוחות. יש קריטריונים מאוד ברורים להגדרת מדינה בטוחה. תאילנד לא נמצאת שם. אנחנו נוכל לבחון את זה עוד פעם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם הפיליפינים? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> גם לא. המדינה לגביה נצטרך הוראות סדר דין מהיר, זאת סרילנקה. זו מדינה שכרגע מהווה בעיה בכל מה שקשור להגשת הבקשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו אמורים לקיים פגישה עם שלושה שגרירים, ואולי ארבעה, שהם ביקשו את הפגישה עם כל גורמי המקצוע. אנחנו נשמח שתתרמו כי יש להם כל מיני טיעונים. הם הגיעו לכל הרגולטורים. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> מאיזה מדינות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פיליפינים, תאילנד, נפאל ואולי הם רוצים להביא עוד אחד. את וייטנאם הם בסוף לא מביאים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא. אפשר להציג להם את הנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. אני גם ארשום את זה בסדר היום. משרד החוץ, דבר על ההתקדמות בחוות הדעת לגבי מדינות נוספות והכרזה עליהן כמדינות מוצא בטוחות. << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >> משרד החוץ, המחלקה למשפט בינלאומי באגף היועץ המשפטי. כאמור, אנחנו יכולים לדווח על כך שמתוך 12 מדינות קיבלנו את הפנייה הזאת מרשות האוכלוסין בינואר השנה, כפי שרשות האוכלוסין הציגה את חוות הדעת לגבי שלוש מדיניות אפריקאיות. בדיון האחרון שהיה לנו כאן בוועדה נתבקשנו לזרז את הטיפול בחוות דעת על הודו וסרילנקה ואנחנו יכולים לעדכן שנעשו מאמצים רבים בתקופת החגים למרות העובדה שאין למשרד החוץ שגרירות קבועה בסרילנקה ורוב הטיפול בנושא נעשה בשיתוף בין אגף משפט, אנחנו, לבין אגף אסיה ופסיפיק והשגרירות בניו דלהי בהודו. הצלחנו להשלים את שתי חוות הדעת. חוות דעת על הודו כמדינה בטוחה הועברה לרשות האוכלוסין ב-18 בספטמבר וחוות הדעת על סרילנקה כמדינה בטוחה הועברה ב-28 באוקטובר השנה ועכשיו היא בבחינה בין הגורמים הבין-משרדיים. מעבר לכך, כאמור, נותרו שבע מדינות מתוכן יש לנו שש מדינות לגביהן יש לנו טיוטות מתקדמות והן בשלבים שונים של דיונים פנימיים. אחת מהן הועברה לאישור המנכ"ל וקיבלה הערות ואנחנו בשלבי סיום ואחת שהיא בעבודה התחלתית בגלל המצב במדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אומרת חוות הדעת? אתה יכול לגעת בזה? יש התקדמות למדינה בטוחה? << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >> אנחנו לא יכולים לעדכן לגבי טיוטות חוות דעת. נראה לי חשוב לומר שמשרד החוץ כמובן מחויב למאמץ הזה. כל חוות דעת כזאת דורשת הרבה מאוד משאבים. דיפלומטיים שלנו, גורמי המקצוע, כמובן מכירים את המדינות, אנחנו נמצאים שם, יש לנו שגרירויות בשטח בחלק מהמדינות אבל עם זאת השליחים של משרד החוץ לא עוסקים ביום יום בסוגיות של זכויות אדם, סיכוי של רדיפה ואם המדינה היא בטוחה עבור האזרחים שלה. זה דורש העמקה ומחקר בתחומים שהם לא תחומי העיסוק הטבעיים של המשרד ולהבין את כל התחום הזה של הגירה ובקשות מקלט. עם זאת אני חושב שהשלמנו את המשימה לגבי חמש מדינות שהן מאוד מהותיות, כולל הודו וסרילנקה שהבנו כאן שהן המדינות העיקריות שמטרידות את הרשויות בארץ מבחינת היקף הגשת בקשות מקלט. אנחנו ממשיכים לעבוד על זה כדי להשלים את 12 המדינות. << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> המחלקה למשפט בינלאומי, משרד המשפטים. אני אחזור על מה שציינו בדיון הקודם. עקרונית אנחנו מסכימים כי הכרה במדינות מקור כבטוחות זה כלי משמעותי בניהול מערכת המקלט. לכן אנחנו גם רואים חשיבות רבה ומשקיעים הרבה משאבים אצלנו במחלקה בבחינת חוות הדעת המקצועיות שמועברות לעיון שלנו ממשרד החוץ. אני אחזור על הסטטוס שכבר צוין על ידי עמיתיי. עד כה קיבלנו לעיון חמש חוות דעת מקצועיות כאשר על מלאווי, קניה וגאנה כבר העברנו את התייחסותנו לפני מספר שבועות וכפי שציין נציג רשות האוכלוסין, ביחס להודו שלחנו אתמול את ההתייחסות שלנו. מבחינת חוות הדעת בעניינה של סרילנקה,] קיבלנו אותה בתחילת חודש נובמבר, ב-6 בנובמבר, ואנחנו עדיין בוחנים אותה. שאלת מדוע יש הסתייגויות ושאלות על היבטים. אני אציין, וגם אמרתי את זה בדיון הקודם, שההתייחסויות המשפטיות שלנו לחוות הדעת המקצועיות של משרד החוץ, בסוף מתכתבות עם אמות מידה בינלאומיות שנקבעו בין היתר באיחוד האירופאי שמובילה בשנים האחרונות את התחום בתהליך מאוד סדור כדי לאפשר את ההכרה הזאת בצורה מסודרת בכל מדינות האיחוד וגם במדינות ידידותיות אחרות מקבילות השקפה כמו בריטניה. זה קודם כל כדי לוודא שישראל עומדת במחויבויות שלה לפי המשפט הבינלאומי, בפרט אמנת הפליטים, וכדי שנוכל להצדיק באופן מיטבי את ההחלטות שיתקבלו בעתיד בערכאות השונות של בית משפט. זאת אומרת, מבחינתנו אנחנו רוצים מוצר שיהיה ניתן להגן עליו בצורה מיטבית תוך צמצום הסיכון לעיכובים אפשריים ביישום שלו. סרילנקה, כמו הודו, אני כבר מציין, היא מדינה מורכבת כפי שגם עולה מחוות הדעת של משרד החוץ שהועבר לעיוננו. בכל מקרה אנחנו בשלבי בחינה מתקדמים ואנחנו נעמוד בקשר עם רשות האוכלוסין במשרד החוץ כדי להשלים את הטיפול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לדעתך תוך כמה זמן? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> בסוף זה צריך לעבור הליכי אישורים כמו בכל גוף אבל אני מקווה שתוך מספר שבועות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עד סוף השנה. כמה זמן לגבי הודו? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> לגבי הודו העברנו אתמול. כעקרון, כמו שציין עמיתי מרשות האוכלוסין, כנראה יהיה קצת שיח לגביה, בעיקר לגבי חלק מהסייגים אבל בסופו של דבר לדעתנו אלה דברים פתירים שאולי רק דורשים כמה הבהרות והשלמות. בסופו של דבר אנחנו נמשיך להיות בקשר עם רשות האוכלוסין ועם משרד החוץ כדי להשלים את הטיפול בנושא. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> עמותת דף חדש. אני רוצה לברך ולומר שזאת באמת יוזמה מבורכת. הצעה לשיפור וייעול התהליך, ואשמח לדעת מה חוות דעת משרד המשפטים במידה ואני מחתים את העובד על תצהיר או על משהו לפני שהוא מגיע לארץ כשהוא מצהיר שהוא לא פליט. אולי זה ייתן לנו עוד איזשהו כוח להתמודד עם האירוע הזה בכלל המדינות. אשמח לדעת מה חוות הדעת בנושא הזה. דבר שני. אני רוצה לספר כאן איזושהי אנקדוטה ואשמח שבמקום להקליט במחשב תהיו מרוכזים כי יש כאן אחריות מדינית של המשרדים. אתה הזכרת את בריטניה ואת אירופה כדוגמה אבל מבחינתי זו דוגמה נוראית. ההגירה שם היא חיובית והמדיניות שלהם היא על הפנים. צריך לבחון את הנושא הזה. אני לא יודע מי מחליט על הדבר הזה אבל אלה לא מדינות שהייתי רוצה לקחת מהן דוגמה כי ההגירה שם ומה שקורה שם עם המוסלמים, אירופה מחוקה. אנחנו צריכים להבין כמדינה שמרנית, שיש לנו מדינה אחת כאן, האם אנחנו עוקבים אחרי אירופה או מתנהגים כמו ארצות הברית או מדינות אחרות שכן מתאימות לפורטפוליו שלנו. אנחנו צריכים להבין למה אנחנו עוקבים אחרי אירופה. אירופה משנה את התהליך שלה. הרבה מדינות באירופה כבר החליטו שמדיניות ההגירה הזאת היא לא דבר טוב וצריך לעצור אותה. הייתי שמח לדעת היכן אנחנו עומדים ביחס למדינות האלה שנתנו אותן כדוגמה. << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> אם תהית למה אני מקליד במחשב, זה בגלל שאני כותב את הנקודות שאתה מציין בפניי. בסופו של דבר אני חושב שהשאלה לגבי תצהיר, אולי עדיף שנציג רשות האוכלוסין יתייחס כי בכל מקרה זה משהו שנצטרך לחזור לזה, אם זה משהו שמעניין את הוועדה. מבחינת המדינות, אני רק אדגיש שהבחינה היא לא מה המדינות עושות ולמה הן עושות את זה אלא נטו הבחינה של מה אמות המידה המקצועיות שלפיהן הן בוחנות איך מדינה בטוחה או לא. כלומר, האיחוד האירופאי – וטוב שציינת את האיחוד האירופאי - באמת עובר שינויים ובעשור האחרון אנחנו מזהים מדיניות שנוטה לכיוון הכרה גורפת במדינות מקור כבטוחות יותר ויותר מדינות אירופאיות רואות בכלי הזה ככלי חשוב כדי באמת לעצור את גלי ההגירה האלה. יכול להיות שמאוחר מדי אבל אנחנו בעצם רואים שלא רק שהם אישרו את זה, כלומר, יש הגדרה אחודה שכבר אושרה במאי 2024 במסגרת תקנות האיחוד האירופאי והן אמורות להיכנס לתוקף ביוני 2026. מעבר לזה יש סוכנות חדשה שעברה שדרוג בשנים האחרונות כדי להתמודד עם זה וכדי גם לייצר סטנדרטים בעניין. מן הסתם זה לא מחייב אותנו אבל אלה כלים מקצועיים שלכל הפחות אנחנו יכולים ללמוד מהם כדי להבין מה מדינות בודקות כשהן באות לשאלה הגדולה. בסוף זאת שאלה מורכבת לשאול האם מדינה היא בטוחה במיוחד כשאתה בא למדינות גדולות ומורכבות כמו הודו שיש בה למעלה ממיליארד אנשים עם שטח ענק ואתה צריך להתחיל עכשיו להבין איך אתה בכלל בוחן את השאלה הזאת. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> תודה על התשובה המלאה. הייתי שמח להבין ממי אנחנו לוקחים דוגמה. בסוף יש מרחב, נכון שלאיחוד האירופאי יש משמעות ומשקל אבל גם לארצות הברית יש משמעות ומשקל. אני חושב כגישה שכמדינת ישראל אנחנו מדינה יותר שמרנית, אנחנו מדינת היהודים ועל זה הקמנו את המדינה. האם יש איזושהי דרך לומר שאנחנו הרבה יותר שמרנים מהארגון האירופאי כי אנחנו לא רוצים שיקרה כאן משהו כאשר אנחנו יודעים מה קורה בדרום תל אביב, לא מזמן למישהו מהעובדים הזרים שם נערף הראש. לא היינו רוצים שזה יקרה כאן במדינה שלנו. לכל אחד מאיתנו יש משפחה וילדים והוא רוצה לראות את הצביון הישראלי חי כאן ולא עובדים זרים. אני מביא עובדים זרים לארץ אבל אני רוצה באותה מידה שהם ילכו מכאן אחרי שסיימו את התהליך שלהם. הייתי שמח להבין האם יש איזושהי דרך להפוך את זה למשהו קצת יותר שמרני כאשר אנחנו בעצם לוקחים צעד אחורה. אנחנו מדינת ישראל, נכון שבאירופה עושים כך, אבל אנחנו חמישה צעדים אחורה. אנחנו רוצים לשמור על הצביון של המדינה שלנו ולא לפתוח את הדלתות שזאת לא המטרה שלנו. הם באו לכאן לעבוד. אשמח אם רשות האוכלוסין תגיב לגבי הצהרת העובד. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני שמח שזה הגיע מהכיוון שלך כנציג המעסיקים. זה חשוב מאוד. אני רק אומר שאנחנו באמת עובדים על איזשהו טופס כזה. אנחנו עדיין מנסים לדייק אותו כדי שיתאים לנו לתהליך עצמו. אני אומר לך לגבי הנושא של מדינות בטוחות שכל הכוונה שלנו בתהליך הזה של מדינות בטוחות - לצורך העניין הודו וסרילנקה שאתם עובדים איתן הרבה – אחת הסיבות שאנחנו מבקשים את זה היא באמת כדי לעצור את השטף. בסוף אתה משקיע, מביא אותם, אני מרשה לעצמי לומר לך שמינהל עובדים זרים, משה נקש הופך עולמות ביחד עם משרדים נוספים כדי להביא לכאן עובדים זרים, אבל לצערנו הרב תוך פרק זמן קצר, ואת המספרים שלא נתפסים הקראתי לכם, עדיין האוכלוסיות האלה לא באמת נשארות אצלך וזאת הבעיה שלנו. הבעיה שלי. אצלי בבית, ואמר מנהל היחידה, אנחנו מנסים לעשות כל מיני פעולות ואני קורא גם לשותפים שלי, למשרד המשפטים ולמשרד החוץ להגביר את המהירות, להגביר הילוך וכן לתת לנו את מה שאנחנו מבקשים בכל הנוגע לאותן מדינות. אנחנו בסך הכול ביקשנו 12 מדינות, מתוכן קיבלנו עד עכשיו חמש מדינות. אני מזכיר לכולם כאן שאנחנו לא מטפלים רק ב-12 מדינות אלא בהרבה יותר מדינות. אגב, לא הגשנו את הבקשה בינואר 2025 אלא הגשנו אותה עוד בספטמבר 2024 אבל בוא נאמר ינואר 2025. אני חושב שאנחנו תכף מסיימים שנה שלמה ולקבל חמש חוות דעת – וזה ברוטו – אני חושב שזה לא מספיק. אנחנו כולנו צריכים להבין את התופעה הזאת כי התופעה הזאת, גם אם אנחנו באמת רוצים לטפל בבקשות מקלט של אזרחים שבאמת יש איתם בעיות, יש לנו עומס שאנחנו הופכים עולמות כדי לטפל בכמות הבקשות האלו. כולנו מבינים שיש לא מעט מדינות שהגשת הבקשה היא בסך הכול לעבור עוד איזשהו שלב ולאפשר לעצמם לעבוד בכל מיני ענפים שלא באמת נדרשים במשק הישראלי. כרגע יש ענפים מסוימים שהוחלט שעבורם יביאו עובדים. אני חושב שאנחנו צריכים לטפל בזה ואנחנו לא צריכים להקל ראש בעניין הזה. חוות הדעת הללו הן מאוד חשובות לנו והן ייתנו פתרון גם למשק ובטח לתהליכים הסדורים שלנו. << אורח >> רינת משה: << אורח >> הלשכה המשפטית. אני רוצה להוסיף שאחרי שאנחנו מקבלים את חוות הדעת המדינית של משרד החוץ, אנחנו כמובן ממתינים לקבל את ההתייחסויות של משרד המשפטים ולעתים אנחנו מקבלים ממנו הסתייגויות וחריגים ומקיימים איתו שיח על כך. השיח הזה הוא מאוד חשוב כי בסוף הקביעה של מדינה בטוחה, על מנת שנוכל להשתמש בה באופן יעיל ונרחב על בקשות ולזהות את בקשות הסרק צריכה להיות קביעה שלא יהיה בה חריגים רבים כי אחרת אנחנו מאבדים את כל השימוש היעיל במסלול הזה. לכן השיח הזה חשוב וחשוב ששיתוף הפעולה יהיה מהיר על מנת שנוכל להתקדם. כמו שגם ראש המינהל אמר קודם, אנחנו קיבלנו את חוות הדעת לגבי הודו ואת ההתייחסות של משרד המשפטים אתמול ואנחנו לומדים אותה. אנחנו כנראה גם נקיים שיח בנוגע לחריגים שצוינו. גם לגבי סרילנקה קיבלנו את חוות הדעת של משרד החוץ ואנחנו ממתינים לקבל את ההתייחסות של משרד המשפטים. אלה שתי המדינות העיקריות שהשימוש בסדר דין מהיר מבחינתנו הוא קריטי והוא מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני שנסכם את הדיון, יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אין. סיכום הדיון: 1. הוועדה מודה למשתתפים היום שמבינים את החשיבות הגדולה להכרזת המדינות הבטוחות ככלי ניהול משמעותי וחשוב לבקשות המקלט. 2. הוועדה מודאגת מאוד מהנתונים שהוצגו בפניה של מספר הגשת בקשות המקלט, במיוחד מהודו ומסרילנקה. אני קוראת למשרד המשפטים להעביר בהקדם האפשרי את חוות הדעת על סרילנקה. 3. הוועדה תקיים דיון בעוד חודש וחצי ומבקשת לשמוע עדכונים לגבי סרילנקה והודו ומדינות נוספות ברשימת 12 המדינות. 4. הוועדה מברכת את רשות האוכלוסין על ההחלטה שעובד זר שהגיש בקשת מקלט יישאר לעבוד אך ורק בענף שבו קיבל היתר העסקה מראש ולא יוכל לעבוד בענף אחר עד שתתקבל החלטה לגבי בקשתו. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:59. << סיום >>