פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 183 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ו (26 בנובמבר 2025), שעה 10:07 סדר היום: << נושא >> סטטוס מקומות כליאה לזרים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: איציק עמרני – ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה ניר יפרח – סגן ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל אגף חקירות ומודיעין, רשות האוכלוסין וההגירה ערן קהת – מנהל זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה רינת משה – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ליאת אליהו סבן – עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי יניב דקל – מפקד כלא גבעון, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי עדינה מלקמן – קצינת אסירים, כלא גבעון, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי כלאי חופית נחמיה – עו"ד, ייעוץ משפטי, אגף האסיר, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי צחי אלינשע – רע"ן כליאה, אגף האסיר, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי גיא רוש – קצין כליאה, מחוז מרכז, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם מיקול ספיריטס – חברת עוד מנהל, ארגון נכה לא חצי בן אדם ליאור טל – עמותת דף חדש מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס מקומות כליאה לזרים << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ו, 26 בנובמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא סטטוס מקומות כליאה לזרים. בדיונים קודמים הוועדה שמעה כי למינהל אכיפה מוקצים 130 מקומות כליאה במתקן גבעון. נציגי מינהל אכיפה סיפרו שבפעילות אחת באזור המרכז אפשר למלא את המתקן. בעבר הייתה הקצאה של 380 מקומות כליאה. כלא גבעון שבו הוועדה ביקרה ביום ה-12 באוגוסט 2025 משמש ככלא היחיד בישראל לגברים ונמצא באופן קבוע בתפוסה מלאה או כמעט בתפוסה מלאה. הוועדה קיימה סיור ב-22 בדצמבר 2024 במתקן חולות וסהרונים כדי לבחון את השמשת מתקן חולות כמתקן סגור להתמודדות עם בעיית העובדים הזרים הלא חוקיים או להקצות אגף לזרים בבית הסוהר סהרונים. הוועדה פנתה לשר לביטחון לאומי שמסר לוועדה כי לא ניתן להחזיק במתקן חולות מסתננים מועמדים לגירוש או כלואים וכי מועצה אזורית רמת נגב מקדמת תוכנית לשינוי ייעוד המקרקעין עליה הוקם המתקן בעבר לשימוש חקלאי ותעשייתי היות והמתקן איננו פעיל כבר מספר שנים. מצבו הפיזי הפך ירוד והוא איננו שמיש מבחינה מבנית, תשתיתית, בטיחותית וכי הקמת המתקן מחדש תחייב הקמה של מבנה ומכלולי כליאה ומינהלה של תשתיות מים, חשמל, ביוב, ניקוז ותקשורת ולכך יהיו משמעויות משאביות ניכרות לרבות עלות ותקני כוח אדם להפעלת המתקן. בסיור נמסר לוועדה כי מתקן סהרונים עמוס והוא בתפוסה מלאה ולא ניתן לקבל בו אגף לזרים. להבנתי חלה התקדמות בעקבות הפניות הרבות של הוועדה ושל מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין. על כך נבקש לשמוע היום. נתחיל עם נציגי מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> תודה. ראש מינהל אכיפה וזרים. אני רוצה לעדכן שבהמשך לישיבת הוועדה הקודמת ולמה שהועלה, קיימנו כמה מפגשים יחד עם המשרד לביטחון לאומי ויחד עם שירות בתי הסוהר ונענינו בחיוב. כאן אני רוצה להודות לשירות בתי הסוהר באופן אישי ובטח לשר לביטחון לאומי על שבאמת עזרו לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נפגשתם איתו. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> כן. נפגשנו גם איתו וגם עם נציגי שירות בתי הסוהר וקיבלנו הקצאה נוספת ובטח נציגי שירות בתי הסוהר יעדכנו לגביה. אנחנו אמורים לקבל ממש בימים הקרובים הקצאה נוספת. אני מאוד מקווה שזה באמת ייתן לנו מענה לשטח. יחד עם זאת, לאט לאט תדירות התפיסות גדלה וזה באמת יעזור לנו יותר כי הכוונה שלנו, בשונה ממתקני כליאה אחרים שזה בעיקר פלילי, היא שכל מי שנכנס, תוך פרק זמן קצר אנחנו רוצים להוציא אותו. גם אצלי בבית אני מבצע כמה שינויים באגף הרלוונטי. נמצא כאן איתנו ערן שהוא מנהל אגף זרוע הרחקה ואם צריך, הוא ירחיב. אצלנו בבית אנחנו עושים כמה שינויים אבל אנחנו כן נצטרך את המקומות האלה שהוקצו לנו. אני פחות מסתכל לכיוון הדרום או הצפון מבחינת מקומות, כיוון שאני צריך במסגרת העבודה שלי כמה שיותר קרוב לנמל התעופה בן גוריון כיוון שהמשימה שלי היא להוציא אותם מישראל. אני לא צריך מאסרים ממושכים שבעצם מה שפוגע לי בתהליכים. הכוונה שלי היא גם ליצור איזושהי הרתעה כדי שגם אותם מעסיקים, אותם זרים שעובדים אצלם, יישארו אצלם ולא או ינטשו או יבקשו מקלט כפי שנאמר בדיון הקודם. בגדול אלה דבריי. עד היום היו לנו 130 מקומות ואנחנו אמורים לקבל סביב ה-70-60 מקומות. שירות בתי הסוהר יפרט את העניין הזה. יש לנו עוד כמה דברים נוספים שאנחנו עושים אותם מול שירות בתי הסוהר ואולי נוכל לעדכן בישיבות הבאות של הוועדה. << אורח >> צחי אלינשע: << אורח >> בוקר טוב. ראש ענף כליאה. אני אוסיף בהמשך לדברים כי בהתאם למדיניות השר ובהובלה של נציב בתי הסוהר פונה אגף בבית סוהר גבעון על מנת לאפשר את מקומות הכליאה שהוקצו. 70 מקומות כליאה, אגף פנוי ומוכן לאכלוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לחזור כדי שנוכל לרשום ראשי פרקים? << אורח >> צחי אלינשע: << אורח >> כן. בהמשך לדברים של איציק ובהתאם למדיניות השר ובהובלת נציב בתי הסוהר פונה אגף בבית סוהר גבעון ובו 70 מקומות. האגף פנוי ומוכן לאכלוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. אלכס, אתה יכול להתייחס. נפגשת עם השר לגבי ההשלכות על ענף הסיעוד הביתי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> קודם כל אני רוצה לומר לך תודה על הפעילות החשובה וכמובן תודה רבה לשר לביטחון לאומי. מיד אחרי הדיון הקודם שקיימנו בנושא שוחחנו טלפונית והוא הבטיח להירתם לעניין ואפילו במידת הצורך להגיע לכאן לדיון ואולי אפשר לחשוב על זה בהמשך. אני שמח לשמוע שהדברים זזים ויש התקדמות. בשיחה עם השר אנחנו הבענו הסכמה לחזור למספר הנכון של 400 מקומות לפחות אבל ההתחברות של ה-70 וה-60, זה דבר מבורך וצריך להמשיך בכיוון הזה, בתקווה שלא נצטרך אותם. איציק, תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איציק, אתה יכול לומר מה קרה בסוף עם קבלת העובדים הזרים במתחם שדה התעופה? מקום הולם? מה נסגר שם? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> גברתי מתכוונת למתקן יהלום? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם וגם. הוקמה עמדה לקבל את העובדים הזרים ולרכז אותם. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני אחלק כי חלק שייך אלי וחלק שייך למינהל עובדים זרים ואני מודה שאני לא כל כך מעורה בו. קודם כל לגבי מתקן יהלום. יש איזשהו עיכוב בכניסה אליו. זה מתקן שבעצם הייעוד שלו הוא לטפל במסורבי כניסה לישראל. אנחנו מדברים על סביב ה-15,000 מסורבי כניסה בשנה. אנחנו כמובן משתמשים בו כמה שיותר כמתקן מעבר כדי גם להקל קצת על מתקן גבעון. לגבי כניסת העובדים הזרים שנוחתים בישראל. אני מודה שאני לא מעורה בפרטים. אני חושב שמדברים על איזשהו מבנה שם באזור אבל אני לא יודע להגיד בוודאות. אם צריך, אני אעביר לכם תשובה בכתב. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> עמותת דף חדש. אני אשמח להתייחס לנושא של המתקן. יש פתרון שנקש הציע אותו והוא פתרון דיגיטלי ואנחנו כן רואים שזה הולך לכיוון הזה. כאשר בחנו את הנושא הזה, ראינו שהוא פחות פרקטי. אני כן חושב שאולי אפשר להפוך אותו למתקן כליאה כי בסוף זה מתקן של הרשות וכך זאת תהיה עוד איזושהי תחנת מעבר שנמצאת בתוך שדה התעופה. יש שם האנגר שלם שיכול לתת פתרון לנושא הזה של עוד איזשהו מתקן שבו אפשר לשים את העובדים הזרים. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני רק אומר שמה שאתה חושב עליו עכשיו, אני חשבתי עליו לפני חמש שנים. קודם כל, זה מבנה תעשייה וזה קצת מורכב להפוך אותו לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קיימנו שם סיור. היינו שם. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> נכון. אני לא צריך הרבה מתקנים. אני לא רוצה מקומות. יש לנו כאן ארגון כליאה לאומי שצריך לטפל גם בביטחוניים וגם בפליליים. אני לא צריך כל כך הרבה מקומות. אני רוצה ליצור איזושהי הרתעה, בייחוד עם האוכלוסיות שאתם מתעסקים איתן. אגב, אלה לא רק האוכלוסיות שלכם אלא יש לנו עוד לא מעט אוכלוסיות אחרות שאנחנו נדרשים לטפל בהן. אני מבחינתי, מה שאני צריך זה באמת מקומות כליאה לתהליכי עבודה שלי כדי להוציא אותם כמה שיותר מהר. דיברת על תהליכים דיגיטליים ואני הכי איתך, אני חושב ואני יודע שגם ראש מינהל עובדים זרים משה נקש, גם הוא הולך לכיוון הזה. אני חושב שהאמצעים הדיגיטליים זה הפתרון לכל ואגב, גם אותו טופס עליו דיברנו בדיון הקודם. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה להוסיף. אני חשוב שדיברנו על זה גם בדיון הקודם או אתה ואני באופן פרטי. חשוב לזכור שרוב החברים בסיפור הזה הם לא עבריינים או פושעים ממש. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> לגמרי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> לכן לא צריך לדאוג לאיזשהו מתחם עם סורגים ואבטחת יתר. אפשר לאלתר מתקנים. נתתי כדוגמה את הנמל בחיפה שתבעו אותו כי יש שם בעיית בטיחות. בתוך כמה שבועות... אוהל שהפך לטרמינל והוא מתפקד עד היום. זאת דוגמה לאופציות יצירתיות שאפשר לעשות במינימום תקציב והם ייתנו פתרון והרתעה. כמו שאמרתי, צריך לחשוב מחוץ לקופסה. אלה לא עבריינים אלא זה רק תהליך עבודה להפעיל אותם ולחנך אותם. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> שאלה נוספת. לגבי המשטרה ומג"ב. הייתי שמח לדעת האם יש איזושהי דרך שיהיה איזשהו שיתוף פעולה שוטף ושהם יוכלו לבצע אכיפות במקרים מסוימים ובעצם לעזור בנושא הזה מהסיבה שהרבה פעמים אנחנו בקשר עם המשטרה בעבירות פליליות אבל איכשהו זה נעצר. אולי כאן אפשר לשלב ידיים ולעזור אחד לשני. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> לא נמצא כאן נציג של משטרת ישראל או מג"ב שייתן את התשובה. אני עסוק בתהליכי העבודה שלי במסגרת הסמכויות שלי כלפי אזרחים זרים. אני לא רואה שמשטרת ישראל או משמר הגבול באמת יש להם את הקשב והאמצעים לעזוב עכשיו הכול ולגעת בזה. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי. אכן לא נמצאים כאן נציגי המשטרה אבל כמלווה את הנושא אני יכולה להגיד שכידוע משטרת ישראל וגם מג"ב מתוחים מקצה לקצה במשימות שלהם שנוגעות לפלילי. זו המטרה של המשטרה. רשות האוכלוסין וההגירה הוקמה לפני כ-25 שנים בשביל לטפל בזה ולהוציא את זה מהמשטרה. פעם משטרת ההגירה הייתה בתוך משטרת ישראל ואז הוחלט להוציא אותה ולבנות רשות שהיא אזרחית, שהיא לא בתוך המשטרה, כדי לטפל בזה גם בהיבט הפלילי של שהות בלתי חוקית בישראל. אם כן, זה בעצם ערבוב תחומים. זה היה בעבר, הוחלט להוציא את זה כדי שזה יהיה רעיונית מופרד אבל גם מעבר לזה ברור שזאת לא סמכות המשטרה ולא התפקיד שלה. אנחנו יודעים שגם כך למשטרה אין כוח אדם למה שהיא צריכה לעשות בתחומי הסמכויות שלה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אני מבין מה שאת אומרת אבל יש כאן איזושהי בעיה תפעולית. בסוף השוטר נפגש עם העובד הזר. זאת אומרת, הבאתי את המשאבים המדיניים לתוך האירוע. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> למה הוא נפגש איתו? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> כי הוא נכנס לאיזו דירה והיה מישהו שגנבו בדירה. הוא היה באיזו מכולת. השוטרים מסתובבים כמו המג"בניקים והם פוגשים אותם בהמון מקרים של אלימות או כל מיני דברים כאלה. אם היו להם כלים מינימליים להמשיך טיפול אצל האכיפה או לתת איזשהו כוח עזר, אולי לא כהגדרה אבל כאשר קורה המקרה וכשהם פוגשים את זה, זה היה נותן לנו כוח עזר לאכיפה. אני לא אומר שהם ינהלו את האירוע אבל תנו להם כלים לתת איזשהו המשך. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> השוטרים לא צריכים עוד כלים בהקשר הזה. כשזה נוגע לפליליים - וזה דובר גם בדיונים קודמים בנושא בשנה שעברה והיו הרבה דיונים ואני מאמינה שנציגי רשות האוכלוסין יוכל ולהרחיב בנושא – יש שיתוף פעולה הדוק. כאשר יש מצבים של עבירות פליליות והמשטרה מגיעה, יש שיתוף פעולה, הם מדברים עם רשות האוכלוסין וההגירה. אני מאמינה שהאנשים בשטח יוכלו להרחיב. מה אתה מצפה שהם יעשו? ייקחו אותו למטוס? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> לא. בואי נניח שהגיע עכשיו שוטר למפעל שבו יש עובדים זרים. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> הוא לא מגיע למפעל אלא רק אם יש עבירה פלילית. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> נניח ומת מישהו באתר בנייה. נהרג מישהו. השוטר הגיע והוא כבר שם. כוח האדם, המשאבים האנושיים של מדינת ישראל נמצאים שם. יש שם עוד כמה אנשים ובמקרה הוא בדק אותם כי הוא רצה לראות מי קשור לאירוע והוא גילה שזה מסתנן. הייתי רוצה שיהיו לו כלים אפילו לעכב אותו ל-24 שעות עד שיגיע מישהו מהאכיפה. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אני מאמינה שהחברים ברשות האוכלוסין יסבירו לך איך זה עובד. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> לרשות האוכלוסין לא תמיד יש את המשאבים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> מנהל אגף חקירות ומודיעין ברשות האוכלוסין במינהל אכיפה וזרים תחת איציק עמרני. הייתי שמח לתקן טעות בסיסית ולומר שלשוטרים כן יש סמכות לטפל בדברים האלה. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אמרתי שיש להם והם לא צריכים במיוחד. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> בהיבט הזה אין בעיה של סמכות. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אבל זה לא התפקיד שלהם. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה משהו אחר. מי קובע מה התפקיד, זה לא אנחנו. סמכות בוודאי שיש. אני לחלוטין מבין למה ליאור מתכוון היות והוא פנה אלי מספר פעמים לגבי אירועים שעוסקים בעיקר בפלילים. הכוונה שלו והמטרה שלו הייתה לייעל את כל התהליך. כלומר, שהמשטרה תיכנס לאירוע, תעביר מקל בצורה מסודרת אלינו לרשות האוכלוסין וההגירה, כל אחד יבצע את התפקיד שלו בשיתוף פעולה ובתיאום מלא. זו הכוונה שלו. אני מניח שלזה אתה מתכוון. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> גם אם זה לא פלילי. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אם זה לא פלילי, אין סיבה ששתי רשויות במדינת ישראל יעשו את אותו התפקיד. זאת הסיבה שהוציאו את זה ממשטרת ישראל. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה לא מדויק ואני גם אגיד לך למה. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> זה מה שהמחוקק קבע. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה לא מדויק. יש שם הרבה פעולות שהן מינהליות שלפעמים רשות מינהלית נסמכת על המשטרה על מנת להרחיב את הסמכויות שאין לה בהרבה מאוד פעולות ואני יכול לתת אין ספור דוגמאות לכך. לכן שום דבר לא מושלם, נכון, ולא אמורה להיות הפרדה דיכוטומית שאני עושה כך ואתה עושה כך וכרגע אין עירוב עבודה. לא. בעינינו לפחות זה לא עובד כך. יש המון דברים שאנחנו נשמח לשיתוף פעולה עם המשטרה, ליהנות מהסמכויות שהיא מחזיקה ואנחנו לא מחזיקים בהן. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> כל דבר כזה שנוגע לסמכויות שיטור שרוצים לתת לפקחים, שמעון ואני בקשר רציף לגבי סמכויות של פקחים שלהם, הכול הוא על פי חקיקה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נכון. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אם רוצים לקדם חקיקה, בסדר אבל זה לא משהו שמחליטים מפה לשם ואני גם לא רוצה יותר להרחיב בזה כי לא נמצאים כאן נציגי המשטרה שיכולים להגיד לך מה שיתופי הפעולה שלהם. אני הבנתי שיש שיתופי פעולה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש בעיה בשיתוף הפעולה? << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אני לא שמעתי על זה עד לרגע זה והם לא נמצאים כאן כדי לענות בשם המשטרה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני לא מדבר על שיתוף פעולה. אני מבין למה ליאור מתכוון. דיברנו על זה והוא לא מתכוון שצבא של מג"ב או של משטרה עכשיו יפשטו על בתי עסק כדי לתפוס זרים לא חוקיים ולהרחיק אותם. זאת לא הכוונה שלו. הכוונה שלו הייתה שבמקרים בהם באמת יש עבירות פליליות - ואגב, יש לא מעט כאלה – ממשקי העבודה בינינו לבין המשטרה יהיו אפקטיביים וטובים יותר. כמו שליאת אמרה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה טוב והדוק ואני וליאת דיברנו הרבה בחודשים האחרונים לגבי הרבה דברים. אנחנו עובדים ביחד. יחד עם זאת היינו רוצים לפתוח שיתוף פעולה בדרכים אחרות כדי שיהפוך את העבודה המשותפת לאפקטיבית הרבה יותר. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אני מציעה שיהיה לזה דיון כאשר נציגי המשטרה יבואו ויוכלו להגיב. אני לא יודעת מה קורה בשטח מבחינת שיתופי פעולה והטענות האלה בעיניי צריכות להיות מבוררות. זאת פעם ראשונה שאני שומעת. היו כאן הרבה דיונים והיו כאן נציגי המשטרה והנושא הזה לא עלה ואיך לייעל אותו. אני אומרת שנראה לי נכון לנהל את זה עם נציגי המשטרה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> חד משמעית. אני רק רוצה לתת דוגמה קלאסית. נניח ששוטר פגש עובד זר והוא הבין שהעובד הזר הזה הוא בלתי חוקי ושם אין לו כלים חוץ מלהזמין את ההגירה. הייתי רוצה שיהיו לו כלים עד שההגירה תגיע. זאת אומרת, לעכב אותו. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> יש לו. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> לשוטר יש הרבה יותר סמכויות מאלה שיש לפקחים. לשוטר יש הכי הרבה כלים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> זאת אומרת שהבעיה היא תפעולית. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> לא, זה לא תפעולי. זה עניין של חלוקת עבודה ואחריות. אם רוצים לטייב את זה, מצוין, אבל נראה לי שכדאי לקיים את הדיון הזה עם נציגי המשטרה שיוכלו להתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין מי שיגיב כעת. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> כי זה לא היה נושא הדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עמרני, קודם ציינת, וגם ליאור דיבר על נושא הדיגיטל. אתה יכול לפרט? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אני אגיד מה שאני יודע מעולם הדיגיטל. קודם כל, כאשר עובד זר מגיע למדינת ישראל, הוא צריך לעבור שלושה תהליכים טופסולוגיים שהם מעכבים אותו. התהליך הראשון הוא הצהרת בריאות, התהליך השני הוא פתיחת חשבון בנק והתהליך השלישי הוא כל מיני טופסולוגיה שהוא חותם מול התאגיד, שזה החתמת חוזה וכולי. התאגידים, בגלל שהם עסקים פרטיים ואין להם ברירה, הם התייעלו ועברו לעולמות דיגיטל והם יחסית עושים את זה מהר כך שזה עניין של כמה דקות. אם יש קשר שזה משהו שחשוב נגיד במסלול של ה-B TO B, מחתימים אותו מבעוד מועד על חוזה ואין שום בעיה. במסלול הממשלתי זה לא קורה וזה מעכב. היה נחמד אם היה אפשר לפתוח את זה כדי שנוכל כבר להחתים אותו מבעוד מועד. נושא הביטוח הרפואי זה משהו שעכשיו אנחנו עובדים עליו כפתרון דיגיטלי. זאת אומרת, אנחנו פונים לכל מיני חברות שנותנות ביטוח כדי שהם ייתנו את הביטוח עוד לפני שהעובד מגיע לארץ, כל מיני בדיקות כאלה ואחרות, אלה גופים פרטיים והם עושים את הבדיקות שלהם ויגיעו לאיזשהו פתרון ואז אנחנו חוסכים את הנושא של הביטוח הרפואי. אז מה שנשאר בעצם זה רק ההקמה של חשבון הבנק והדברים שקשורים לרשות כאשר חשבון בנק גם הוא איזשהו תהליך שהרבה חברות אומרות שאם יהיו מספיק מסמכים אפשר לפתוח חשבון בנק ורק ללחוץ אנטר ברגע שהוא מגיע למדינת ישראל, וגם כאן היינו שמחים לקבל ולא משנה באיזה מסלול. במסלול הפרטי אין בעיה וזה קורה יותר מהר אבל לא כך במסלול הממשלתי. זה תהליך מתקדם. לגבי הרשות, מה ששאלת לגבי הדיגיטל, זה קצת גולש מהנושא הזה אבל יש להם איזושהי מערכת AI מאוד מתקדמת שהם בשלבי סיום והיא לקליטה בהבאה פרטית. אני חייב לומר שיש צוות מעולה שעובד על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק הבאה פרטית? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> כרגע המערכת AI היא להבאה פרטית של עובדים דרך אגף בניין במסלול הפרטי ה-B TO B. זה הולך לקצר את התהליך ולשנות את כללי המשחק. אחת הבעיות הגדולות במדינת ישראל היא שמרגע שהעובד צריך להגיע לארץ, שהקבלן הזמין אותו ועד שהוא מגיע, הוא כבר לא צריך אותו כי עובר זמן רב. דרך אגב, זה משהו שיכול לעבוד בכל הענפים וגם בענף הסיעוד אפשר ליישם את זה. מה שקורה זה שבמסלול הזה עובד יכול להגיע לארץ תוך שבוע-שבועיים שזה משהו שהוא חסר תקדים מבחינתנו, מבחינת הקבלנים וזאת יוזמה מבורכת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. אני מסכמת את הדיון. 1. הוועדה מודה לנציגי שירות בתי הסוהר שהבינו את מצוקת מקומות הכליאה ונעתרו לבקשתך מינהל האכיפה, רשות האוכלוסין ושל הוועדה והיקצו אגף נוסף בגבעון לאוכלוסיית הזרים. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ומקווה שמבצעי האכיפה כלפי עובדים זרים לא חוקיים יתגברו ויהיו יעילים יותר. 2. הוועדה תקיים דיון בנושא שיתופי הפעולה של המשטרה מול רשות האוכלוסין. תודה רבה. אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>