פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 497
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ו (02 בדצמבר 2025), שעה 14:30
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 (מ/1502) << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
בועז ביסמוט – היו"ר
ינון אזולאי
יעקב אשר
רם בן ברק
שלום דנינו
משה טור פז
שרון ניר
מאיר פרוש
אפרת רייטן מרום
אלעזר שטרן
חברי הכנסת:
יולי יואל אדלשטיין
דן אילוז
אביחי אברהם בוארון
שרן מרים השכל
מירב כהן
מיקי לוי
מוזמנים:
יוסי פוקס
–
מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
קובי בליטשטיין
–
המשנה למנכ"ל משרד הביטחון
שי טייב
–
רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון
אביגדור דיקשטיין
–
רע"ן חרדים, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון
כפיר בטט
–
סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
מרים גראזי רוזנבאום
–
יועצת משפטית (מוסדות תורניים), משרד החינוך
דרור גרנות
–
רפרנט ביטחון, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ראובן פינסקי
–
מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי
שאול עבדיאל
–
רב, רכז ליווי רוחני ותורני, עמותת נצח יהודה ושומר ישראל
יצחק דויטש
–
רב, רכז ליווי רוחני, עמותת נצח יהודה
סיון קורן
–
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית
שלומית רביצקי טור-פז
–
מנהלת המרכז לחברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
בר שהם
–
צוות קידום מדיניות, פורום נשות המילואימניקים
איילת פלר מימון
–
ראש תחום קשרי ממשל וצבא, 'אימהות בחזית'
נעה מבורך
–
מובילה בארגון 'שותפות לשירות'
יונתן רייס
–
הרב, מייסד רשות רשת ישיבות ההסדר חדוותא
חנה קטן
–
ארגון 'אימהות ללוחמים'
שחר ורון
–
מילואימניק פצוע, כתף אל כתף
בועז סיגודה
–
נציג המלש"בים
לילך חיים אידלברג
–
אל הדגל
ישראל חן
–
אב שכול, פורום משפחות שכולות
ייעוץ משפטי:
מירי פרנקל-שור
איילת לוי-נחום
מנהל הוועדה:
אסף פרידמן
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >>
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
שלום, חזרנו לדיון שיהיה עד השעה 16:00.
<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>
אני סבור שכדאי שהוועדה תשקול בשאלה של התכלית האם להכניס את הפחתת נטל שירות המילואים לתכלית של החוק. מעיניים כלכליות בוודאי אני אוכל להסביר גם אחר כך מדוע זה הדבר שבעיניים כלכליות זה הדבר הנכון לעשות וזה מתקשר בקשר ישיר לעניין של השירות האזרחי. בסוף אם אכן זאת תהיה תכלית שהוועדה תסבור שהיא הנכונה לשים אז השירות האזרחי ביטחוני, כפי שהוסבר פה כמה פעמים בוועדה גם על ידי מי שיושב פה משמאלי, אין יכולת לאותם תפקידים להפחית את נטל שירות המילואים.
אותם תפקידים חשובים ככל שיהיו אינם באים כתחליף לחיילי מילואים ולכן שוב, בעיניים כלכליות בוודאי התכלית המרכזית מבחינתנו היא להפחית את נטל השירות על חיילי המילואים בגלל העלות הכבדה שיש לזה למשק, וכמו שאמרתי, אני אסביר את זה בהמשך. ככל שתחליטו שאכן זאת התכלית אז שירות אזרחי וביטחוני אינו עונה על התכלית הזאת.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
ברשותך אני חוזר לדברים, איפה שהפסקתי. הדבר הראשון שאמרתי, אני רק אחזור על זה במשפט אחד, אני הייתי שמח לראות את דברי ההסבר לחוק הזה, מכיוון שדברי ההסבר לחוק שעליו הוא נשען, 1502 של 2022, הם כנראה דברי הסבר אחרים ולכן יש לזה רלוונטיות.
הנושא השני, אני רוצה להגיד את מה שאמרתי מקודם על פרק ג'1, במסמך שנתתם לנו כתוב, ומירי, אני אמרתי שאני לא הולך לשם החוק שאמרת שאפשר לשנות אותו - - -
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אנחנו לא נשנה. כשהוא יעלה לקריאה שנייה ושלישית זה יהיה שם החוק ותיקון מספר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אבל אני לא מדבר על הכותרת שהיא מעל הטיוטה אלא אני מדבר כבר בתוכו.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
על הפרק.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
ולכן אמרתי פרק ג'1, כתוב: שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חרדיים. אני קודם הצגתי כאן, והבאתי לכם חמישה מקומות שבהם כתוב, אני אקריא לדוגמה את הראשון, בסעיף 26יג, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי המוסדות החרדיים, תלמידי הישיבות זה מחוק, יש קו. בסעיף 26יח, בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות בוגרי מוסדות החינוך החרדיים יש קו. זה מחוק.
בסעיף 26כח(1) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים בפרט, תלמידי הישיבות מחוק. בסעיף 26כח(5), מסלולי שירות המותאמים לשירותם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים שנפתחו הורחבו, נמחק.
זאת אומרת שאפילו כשאתה רוצה לעשות מסלולי שירות המותאמים לשירות של תלמידי ישיבות זה מחוק. כנראה שיש פה מישהו שלא רצה שיהיה כתוב בחוק גיוס, הכנה, הליכה לקראת תלמידי ישיבות. לכן מה שאני חושב, אני חושב שזה חלק מעננת העשן שמפזרים בעיני הציבור, בעיניי גם תומכי הליכוד ותומכי הציונות הדתית, שכאילו אומרים להם גיוס תלמידי ישיבות אבל זה לא גיוס תלמידי ישיבות, גיוס תלמידי ישיבות מחוק. ולכן השאלה שלי למנסחי השמות והשמות והכותרות - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
בועז, אני על הסעיף הראשון.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אז סיים. אתה לא תדבר פה בלתי מוגבל.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני לא תכננתי. שתגידו לי שאני לא מדבר לעניין. אני דיברתי אתמול גם עם היועצת המשפטית וגם עם היועצת המשפטית של הכנסת שאני מדבר לעניין, תגיד לי שאני לא מדבר לעניין.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תמשיך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רק אומר שיש מרחק שיכול להיות בין שם החוק לבין מה שיש בחוק. זה דבר אחד. הדבר השני, זה לא יכול להיות שהמחיקות האלה הן בעצם אומרות לנו את האמת של מה שיש כאן בחוק הזה, לא רוצים, מוחקים מסלולים מיוחדים, מוחקים כל דבר שקשור לתלמידי ישיבות. אני אשמח לקבל על זה תשובה.
ברשותכם אני ממשיך. אני רוצה לדבר על העניין של והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. זה חוק חדש, אני על סעיף 26ב, סעיף המטרה וההגדרות, ואני ברשותך, היושב ראש, מתייחס רק למה שכתוב כאן. לפני זה אני אגיד, מטרתו של פרק זה לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות סדיר. נאמר כאן קודם מה שאני כתבתי כשעברתי על החוק, אני חושב שצריך להיות גם צמצום העומס על המילואימניקים, צריך להתחשב גם במשפחות משרתי המילואים. אני חושב שבתוך כל הסעיף הזה של לצמצם את אי השוויון. אני באמת לא הבנתי למה רק לשירות סדיר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אוקיי, הבהרת את הנקודה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להגיד שאולי זה נכתב ככה בגלל שמי שהולך לשירות ביטחוני אזרחי אין לו מילואים ולכן האפליה צועקת הרבה יותר, ואולי בגלל זה גם לא נכתב בתוך החוק רק צמצום אי השוויון בגיוס לשירות סדיר ולא נכנס העניין של מילואים ולא נכנס העניין של משפחות המשרתים שגם יש אי שוויון צועק. לכן, בעיניי, בתוך הסעיף הזה גם הדברים האלה צריכים להיכנס ואני בטוח שיבוא הזמן ואנחנו נדון רק בזה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני קוטע אותך. עם כל הכבוד זה לא מונולוגים. אתה הרגלת אותנו פה בדיונים האלה למונולוגים. או שתגיד את הדברים שלך בקצרה, עם כל הכבוד, בלי כל מיני הערות, או שתסכם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני אשתדל לקצר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
שתי דקות על השעון. המונולוגים שלך נגמרו כאן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מירי, אני מבקש הגנה. זה לא יכול להיות, בועז.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
קדימה תמשיך. אני אתן לך הגנה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אז תן לי אתה הגנה, אני באמת מדבר לעניין, לא דיברתי אידיאולוגיה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תמשיך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להתעכב על הנושא שכתוב 'והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה'. מה שאני רוצה להגיד על הדבר הזה, שהכרה בחשיבות לימוד התורה בעיניי זה דבר מאוד חשוב, אני חושב שהדבר הזה נכון להרבה מאוד חוקים שבהם מכירים בחשיבות לימוד התורה. אני רוצה לראות שבחוק הביטוח הלאומי יהיה כתוב שהם מקבלים קצבאות או גמלאות של בחורי ישיבות תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. אחרת זה מעליב.
זאת אומרת אי אפשר שרק כשאנחנו באים לעשות חוק של צמצום אי השוויון, כנראה רוצים לעשות את חוק חשיבות לימוד התורה שרצו להעביר בפני עצמו ודוחפים את זה לחוק שירות ביטחון. אני אומר לכם בשמם של ההורים השכולים שהיו פה והילדים שלהם, אי אפשר שעד עכשיו הם לא הכירו בחשיבות לימוד התורה ועכשיו פתאום בחוק שאנחנו באים לצמצם את הפערים כאילו אנחנו עכשיו נגלה שסוף סוף יהיו לנו חוקים של חשיבות לימוד התורה. ואם יש חשיבות לימוד התורה כבר, אז למה זה במקום הזה, ואם זה במקום הזה, למה זה לא בעוד 30 חוקים אמיתיים?
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אלעזר, פרק ג'1 הוא הסדר אחר לתלמידי הישיבות ולבוגרי מוסדות החינוך החרדי. מה ההצדקה שאתה אומר שיש הצדקה בעצם לעגן הסדר מיוחד לאוכלוסייה הזו? אם אתה לא מציין אותה כתכלית, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, אז מה ההצדקה להסדר המיוחד?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אורח החיים שלהם. אני חושב שזה גם ברור, גם יש את הוועדה וגם יש את מה שהצבא הקים. מה שאני רוצה להגיד זה שכשאתה כותב את זה פה, למה לא כתבת את זה קודם? מה קרה לכל מי שהיה עד עכשיו?
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
לא, זה היה חלק מהצעת החוק, מתיקון 26.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בדיוק. לא המצאנו שום דבר.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
בפרק ג'1 שחוקק בוועדת שקד, זה גם היה מתוך הכרה בחשיבות לימוד תורה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
חבר הכנסת אדלשטיין יגיד לך, זה היה.
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
אני קראתי את הנוסח, זה היה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני הייתי חבר ועדת שקד, כחבר ועדת שקד ידענו שאנחנו עושים שם חוק לא שוויוני וידענו שזה יילך לבג"צ וזה הלך לבג"צ וקיווינו שבג"צ יכשיר, אבל בג"צ לא הכשיר.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
מבחינתנו הכנסת חוקקה חוק נכון, כלומר אנחנו חשבנו שההסדר יכול לעמוד. תיקון 19, אנחנו חשבנו שההסדר יכול לעמוד.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
זה כל הרעיון. אתה אומר את הדבר הכי, לא יודע אפילו איך לקרוא לזה, ואז אנחנו מרוויחים זמן, נו מספיק עם זה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מנסה להרוויח זמן.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אבל אומרים לך פה כולם שזה היה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אגב זה קיים גם בישיבות גבוהות ציוניות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להשלים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא, אני לא רוצה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא, העליתי את הנקודה - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא קשור, זה המינוח.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להגיד - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא, אתה כבר לא בזכות דיבור. ראובן, בבקשה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שאתה לא יכול להכניס בתוך החוק הזה מקומות שאין בהם חירוף נפש, זה לא שוויוני.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
ראובן, בבקשה. אתה בקריאה ראשונה, אתה תגיע לשלישית ברגע.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מירי, אני לא מבין.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
שנייה, שלישית. בבקשה לצאת.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי, בסדר.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
כמה דברים לגבי המסלול - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רק אגיד שאני התנגדתי לכל מילה בחוק, זה לא החוק - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
די, מספיק כבר. נתתי לכל אחד לדבר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
קשה לך להתעסק עם זה? אתה הבאת את זה, אתה ואטיאס. אתה לא יכול להוציא מישהו שמדבר לתוך העניין, ואתה יודע שדיברתי אך ורק לתוך העניין. אתה תתבייש בזה.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
התוכנית שלי הייתה להתייחס בסעיף ההגדרות לנושא של שירות לאומי אזרחי, אבל כיוון שזה עולה כל כך חזק פה כדאי אולי שנתייחס. אחת, לגבי הנתונים שהם חשובים, היום בסך הכול בשירות האזרחי יש 1,434 גברים חרדים שמשרתים בשירות הלאומי אזרחי. הגיל הממוצע של החרדים שמשרתים אצלנו הוא 24.8.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
אתה יכול לחזור על הנתונים, בבקשה?
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
1,434 משרתים, גיל ממוצע 24.8. מתוכם נשואים עם ילדים 1,033 ונשואים ללא ילדים 161 והשאר זה השאר.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
הם משתלבים במערך המילואים בצורה כזו או אחרת בהמשך?
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
לא, כל מי שבשירות אזרחי או שירות לאומי בכלל אין מילואים.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
הבהרה, זה מספרים של כל מי שמשרת בשירות לאומי?
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
כרגע, הבוקר העביר כרטיס.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
כמה כל שנה?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מאות בודדות.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
מה שחשוב שתדגיש, האם יש אוכלוסייה שתגיע רק לשירות אזרחי ביטחוני ולא תגיע לצה"ל?
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
אני מיד מגיע לזה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
הגיוס ב-2024 וב-2025, שנתי.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
צריך לדבר על הרעיון, אחר כך צריך להבין מה המשמעות. המשמעות היא האם הם נכללים ביעדים, מה יהיה עם הסנקציות.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
ברור, גם ברגע שזה במטרה זה מקבל משמעות הרבה יותר ברורה.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
בסדר, אבל אנחנו נצטרך לדון על ההשלכות של כל דבר. כל תכלית בסעיף המטרה, אנחנו נצטרך להתייחס אחר כך באופן רוחבי לכל ההסדרים.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
מירי, אני אשמח להבין שנתית, כמה כל שנה מתגייסים לשירות אזרחי. נגיד בשנתיים האחרונות, 2024 ו-2025.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
זה מאוד משתנה בגלל הפעמים שהחוק פקע, מצטרפים אלינו בין 500 ל-800 בשנה. אגב כל שאר הנתונים יש פה, נביא לך את הכול בשמחה.
חשוב לומר, המסלולים הפעילים היום הם שלושה מסלולים, המסלול הביטחוני כולל רשימה של גופים שקיימים בחוק והמסלולים החברתיים המלא והמפוצל. זה המצב היום. המצב שמוצע פה בחוק זה לאשר רק את הביטחוני.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
הביטחוני המצומצם.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
אני יודע, אני אתייחס לזה עוד רגע, כי אני רוצה לחזור למשהו קצת אחר. מוצע הביטחוני המצומצם בהקשרים של בכלל אפשרות לגייס, כל החברתי יוצא לגמרי. זה שינוי מאוד מאוד גדול, הנושא הזה היה אבן פינה וחשוב לומר לגבי השעות. השעות הן שעות המינימום, הן לא שעות המקסימום, אין שעות מקסימום בחוק אצלנו, בגופים הביטחוניים אף אחד לא משרת 30 שעות והולך הביתה, חשוב לומר את זה.
הדבר הנוסף זה שבשנה ומשהו האחרונות הגענו להסדרה מלאה עם אכ"א על איך מסלול הכניסה לשירות האזרחי, איך נעשית הבחינה שהיא כולה בקריטריונים שלהם. אני יכול להגיד לכם שחיים פרוש, מנהל האגף החרדי, נכנס אליי אתמול בעצב ואמר לי - - -
<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >>
אני בניגוד עניינים?
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
לא, זה פרוש אחר.
<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >>
אין פרוש אחר, הכול זה משפחה אחת.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
אז אתה בניגוד עניינים. חיים נכנס אליי בדאגה והודיע לי שצה"ל פסל לנו 90% מהמועמדים החדשים שניגשו אלינו. אז מי שטוען שזה חותמת גומי כנראה לא בדק את העניין לעומק. השירות עצמו היום בגופים הביטחוניים, בישיבה הקודמת הצגנו מכתבים של המפכ"ל ושל נציב שב"ס ושל נציב כבאות והצלה על הצורך המבצעי, על התרומה המשמעותית לארגון שקורית היום.
במחקרים שאנחנו עשינו, לא בשנה האחרונה, אבל גם בתוצאות עצמן, בגלל שיש העדפה משמעותית למי שמשרת בצבא, גם במהלך השירות הצבאי שלו וגם אחרי השירות הצבאי שלו, האנשים שמגיעים אלינו, לפחות ממה שהם אומרים, הם לא מוכנים או לא היו יוצאים מהישיבה בשביל להתגייס לצה"ל. זאת אמירה שלכל אחד מאיתנו יש תחושות אליה, גם הבן שלי בשבוע הבא מתחיל 70 יום בעזה, אבל אנחנו היום מדברים על אוכלוסייה, זאת שמגיעה אלינו, אם הוא כתף אל כתף עם אחד לידו במשטרה ואנחנו יודעים בדיוק כמה מהם מתגייסים למילואים וההוא לידו מקבל פי שניים ממנו כשהוא נשוי פלוס ילד והוא מוותר על כל זה בשביל ללכת לשירות האזרחי, כנראה שהוא היה נשאר בבריכה המפורסמת.
ולו יצויר שהבריכה, 90,000 פלוס מינוס, שנמצאים בחוץ, אז 82,000 מהם היו כבר בצה"ל ועל ה-1,000 האחרונים זו הבעיה שלנו אז היינו – אנחנו חושבים שאנחנו תוספת לכוח המבצעי. זה לא חליפי, אחת. שתיים, בהקשרי הגילאים, צה"ל מדבר על האתגר של חיילים קרביים, צה"ל ידבר בעצמו, הגילאים הם יותר מבוגרים ורח"ט תומכ"א כבר אתמול דיבר על מתווה גילאים שהוא רוצה שיהיה.
ועוד דבר אחד שמאוד חשוב לי לומר, הונחה פה הצעה שהשירות האזרחי הביטחוני יהיה רק, לטובת העניין נקרא לו שירות ביטחוני א', שזה ארבעת הגופים. יש עוד גוף אחד, שזה גוף מטעם המדינה שהם חיילים במדים שזה כיבוי והצלה.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
הם לא חיילים.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
כמו. לא, גם שב"ס הם לא חיילים, יש בשב"ס גם חיילים.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
הם לא חיילים - - -
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
סליחה, במשטרה. אפשר לבחון את כל היחידות מחוץ לסד"כ, החברה להגנת הטבע, כפרי נוער, יש הרבה מקומות שיש חיילים בשירות מוכר ויש לצידם שירות לאומי, אני בטוח שזה לא המקום שאתם רוצים לפתוח את זה.
אני רק אומר את הדבר הבא, אדוני היושב ראש, השירות הביטחוני נותן מענים ביטחוניים לשירות המדינה, צריכות להיות פה להבנתי שתי שאלות. השאלה האחת היא האם הפוקד יהיה רשאי בכלל להפנות לשירות. שם הייתי רוצה ומבקש שהמקומות הביטחוניים כולם, כולל כב"ה, מד"א, איחוד הצלה, בכולם יהיה רשאי הפוקד להפנות, כמובן על פי מכסות שהוא יקבע, הסמכות המלאה היא של אכ"א, אני לא יכול לעשות שם שום דבר חוץ מללחוץ - - -
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
לא הבנתי.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
אני מיד אשלים ואז זה יהיה ברור. האם בכלל תהיה אפשרות לשרת בשירות אזרחי ביטחוני, זאת שאלה אחת. השאלה השנייה היא מה ייספר לעניין היעדים. לעניין היעדים, ושוב הוועדה פה תכריע - - -
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
הסנקציות.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
כן, היעדים שווה סנקציות.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
דווקא אפשר להפריד בין יעדים לסנקציות.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
אני לא מחפש מנוס מסנקציות, זה לא התחום שלי, אני מחפש להמשיך לקיים את השירות האזרחי, ודאי הביטחוני, שתורם תרומה משמעותית היום לגופי הביטחון.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אז זה לא צריך להיכנס ביעדים.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
מה שעורכת דין פרנקל אומרת, גם אם זה לא נספר ליעדים זה יכול לעשות שימוש בסנקציות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
פה זה לא ייעוץ משפטי של הממשלה, אפשר להגיד היועצת המשפטית, לא צריך להגיד עורכת דין.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כל זה מעוגן בחוק שהאריכו לך לא מזמן.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
החוק שלנו הוא לחודשיים וחצי, החוק הזה מסדיר את כל האירוע.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא, אנחנו לא רוצים שזה יסדיר פה, שזה יסדיר בחוק אחר שהוא משלים.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
ברור. כמובן גם יוגש בהמשך החוק המשלים שלנו, בוודאי, אבל שער הכניסה נקבע פה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
הכול צריך להיות בחוק המשלים.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
אני הייתי רוצה שתהיה סמכות לפוקד לאשר שירות אזרחי בכל הגופים הביטחוניים שייקבעו בחוק שלנו, לעניין היעדים יספרו רק את הארבעה ואני מציע לצרף גם את כב"ה לאירוע הזה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא, למה צריך לספור גם את הארבעה ביעדים?
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
זה לא אני, זו הצעת החוק שמונחת.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני מתנגדת לזה, עוד פעם הזנב מכשכש בכלב.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
כב"ה הוא לא ארגון שתפקידו ביטחוני. הם לא מוכרים אם קורה להם משהו. יש להם ועד, אדוני, אל תבקש אותם.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
חבר'ה, עם כל הכבוד, הבטחתי בתחילת הדיון לתת לאב שכול נוסף לדבר. ישראל חן בזכות דיבור.
<< אורח >> ישראל חן: << אורח >>
לא הכנתי נאום ארוך, אני רק רוצה לספר על הבן שלי, סמל ראשון דרור חן ועל החברים שלו שנהרגו בתקרית ב-13 בנובמבר שנה שעברה בכפר טיר חרפא בדרום לבנון.
אני רוצה לספר על החברים שלו, כי שמעתי פה דיבורים על לימוד תורה. אני רוצה לספר על רונן, אני לא אגיד את שם המשפחה שלו, לא קיבלתי ממנו רשות או לא ביקשתי. זה בחור שהיה מפקד של דרור ב-7 באוקטובר, ביסל"ח 17, והבחור הזה שמונה שנים לפני שהוא התגייס הוא למד בישיבה ואחרי שהוא השתחרר הוא המשיך ללמוד.
אני רוצה לספר על משה, שגם את שם משפחתו אני לא אגיד פה, שלמד בישיבה שמונה שנים, התגייס בגיל 20, כי הוא דחה את השירות שלו כדי ללמוד, שירת עם דרור בעזה ואחר כך בהמשך, הוא המשיך לגדוד 13, דרור המשיך לגדוד 51, השתחרר לא מזמן ועכשיו הוא לומד בישיבת מאיר. אני רוצה לספר על שריה אלבוים שהתגייס יחד עם דרור, שירת איתו, עשה איתו מילואים, היה חבר קרוב מאוד של דרור, ובאותה תקרית נהרג יחד איתו. גם הוא בחור ישיבה.
בין השישה שנהרגו היה עוד בחור, סמל שלו יצחק סגרון, גם הוא בן ישיבה. כמובן שהיו חבר'ה אחרים, לא כולם בני ישיבות, לא כולם חובשי כיפות. סרן איתי מרקוביץ, בן 22, סמל ניר גופר בן 20, סמל יואב דניאל מנהריה.
שבוע או שבועיים לפני שדרור נהרג הוא היה בבית בשבת והוא שוחח עם אשתי אביטל, במחלקה שדרור שירת נותרו שבעה חיילים. אביטל שאלה אותו אם זה לא מפריע, אם זה לא קשה שיש בסך הכול שבעה חיילים, הוא אמר שזה מאוד מפריע, שזה מאוד קשה ומפריע לו להילחם עם מחלקה של שבעה חיילים.
העובדה שחסרים חיילים זה פיקוח נפש. כמו שלמדנו, פיקוח נפש דוחה שבת, דוחה לימוד תורה, דוחה כל דבר. אם במחלקה של דרור היו באותה תקרית 25-20 חיילים יכול להיות שהוא והחברים שלו היו חיים עכשיו.
אני לא רוצה לדבר בשם כל האבות השכולים או כל האימהות השכולות, אני מדבר בשמי ובשם הקבוצה המצומצמת של כמה אבות שכולים שהתארגנו בעניין הזה, אנחנו לא מקבלים שום חוק שיפטור מישהו, אפילו לא אחד לדעתי האישית, משירות צבאי. אף אחד לא רשאי להשתמט ולכן אנחנו דורשים שהחוק הזה לא יעבור. זה כל מה שיש לי להגיד.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לסגור את הדיון, הכול ברור.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה רבה על הדברים. בבקשה, הדובר הבא. קודם כל מישהו מבין חברי הכנסת רצה להוסיף? קשור לסעיף עצמו.
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
רק לשירות אזרחי. אני רק מזכיר לנוכחים, ובמיוחד עם דגש לקובי, נציג משרד הביטחון, ששר הביטחון כשהוא הופיע בפני הוועדה והציג את העקרונות שלו לתיקון 26, הוא הודיע לוועדה ששירות אזרחי ביטחוני לא ייכלל ביעדים. זה רשום בפרוטוקול.
<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>
- - - אפשר להוציא את המכתב, נכתב במפורש שארבעה האלה ייכללו.
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
שר הביטחון ישב לצידי והודיע לוועדה, אפשר לבדוק את הפרוטוקול, שהוא הבין ששירות אזרחי ביטחוני לא ייכלל ביעדים. שלא יהיה ספק, מעבר ליעדים אני מסכים עם כל מילה שאמר ראובן, מאוד מעריך את השירות, מאוד מכבד את השירות, אבל לכלול אותו ביעדים כשהמספרים הם כמו שאנחנו רואים בהצעה, זה פשוט גם מנוגד למה שהודיע שר הביטחון וגם מנוגד לכל היגיון.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ואתה מסכים לכל מה שאמר שר הביטחון, למתווה שהוא הציג פה?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
- - - שירות אזרחי ביטחוני, עד 10% הצבא כבר מגייס אליהם. בתיקון שעשינו, להיפך, החמרנו עד כמה שאני יודע. קודם לכן זה היה הרבה יותר רחב, ואתם יודעים את זה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב ראש, שר הביטחון נתן פה מתווה זה, אפשר לאמץ אם זה מקובל על כולם.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
צריך להגיד שהוא שינה את דעתו.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב ראש, אני אשמח להתייחס.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לפני שנשמע את שרן השכל יש גם אורחים שאני מבטיח שידברו. סיון נמצאת פה?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אדוני, רק אני רוצה לדעת אם אני אוכל להשלים את הדברים שלי בהתייחסות לסעיף.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
ודאי שכן, אני קראתי לך, אבל סיון תדבר קודם. לאחר מכן שרן השכל ואחרי זה משה טור פז ואז אלעזר.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
תודה, יושב ראש הוועדה. אני סיון, אני יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אנחנו מייצגים קרוב ל-400,000 סטודנטים במדינת ישראל מדן ועד אילת. אני רוצה להגיד לכל הקהל הרחב פה שנושא חוק הגיוס אצלי באספה הכללית עבר פה אחד, לא משנה ימין שמאל, דעות חלוקות כאלה ואחרות, זה נושא לאומי. הסטודנטים רוצים שנתעסק בו ואנחנו חייבים להתעסק בו כי הוא כל כך חשוב, הן ברמה הביטחונית והן ברמה הכלכלית למדינת ישראל.
70,000 סטודנטים וסטודנטיות גויסו למילואים מה-7 באוקטובר, כל פעם מחדש מתייצבים לדגל. להיות סטודנט במלחמה הזאת זה בלתי נתפס. המעבר הזה מספסל הלימודים לשירות המילואים ובחזרה הוא בלתי נתפס, להשלים חומר של סמסטר ולהצטרך ללמוד תוך כדי חומר של הסמסטר הבא, זה פשוט עוול שנעשה פה לציבור שלם של משרתים שפשוט קורסים תחת הנטל ולא פוצים פה כי זו זכות להגן על מדינת ישראל ואנחנו נמשיך לעשות את זה בכל פעם שיקראו לנו לדגל פעם אחר פעם.
מעבר לסכנה הממשית לביטחון המדינה, ואני יכולה לספר לכם שאני מכירה באופן אישי סטודנט שעכשיו גויס לשירות מילואים ביהודה ושומרון ללא הכשרה מתאימה כי אין לוחמים. הוא עם טירונות 03 הולך עכשיו להגן על קווים ביהודה ושומרון, על יישובים, כי אין לוחמים בצה"ל. האם זו לא נורה אדומה? אז גם בשם המחסור בלוחמים סטודנטים משובצים ללא הכשרה מתאימה באזורי לחימה. זה מסכן באופן ישיר גם את הלוחמים שלנו, גם את החיילים שלנו וגם את התושבים שלנו.
צריך להגיד את האמת כפי שהיא ולפתור את הבעיה הזאת מהשורש שלה וחשוב שתקשיבו כשאני מדברת, בבקשה, כי זה חשוב. גיוס שווה לכולם זאת ציונות, זאת אהבת הארץ, אלה הערכים שאני גדלתי עליהם ובמקום לשים פלסטר ולהביא כל פעם מתווה מילואים חדש שיביא איזה שהן התאמות לציבור הסטודנטים, צריך לפתור את הבעיה מהשורש ואין מנוס מלהכניס עוד ידיים מתחת לאלונקה. אנחנו הולכים ללמוד בשביל לעבוד, בשביל לקיים את כלכלת מדינת ישראל בעוד כמה שנים ובקצב הזה פשוט חוסר השוויון הזה יזעק לשמים ברמה שזה מאיים גם על הכלכלה של מדינת ישראל ולא רק על הביטחון שלה.
אז אני מבקשת גם מכל מי שיושב פה בחדר, בבקשה נסו לנקות את הנושא הזה מימין ושמאל, זה לעשות עוול לנושא כל כך חשוב, להפוך אותו לנושא של ימין ושמאל. הסטודנטים ימשיכו להילחם למען חוק גיוס שווה לכולם, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה רבה. שרן, לפני שאת תדברי ותתייחסי לסעיף עצמו כי דיברת גם אתמול, אני זוכר, באריכות, אני רואה שיש חבר כנסת שלא דיבר אתמול, חבר הכנסת בוארון. חבר הכנסת בוארון, לסעיף עצמו, אתה רוצה להתייחס? אתה לא התייחסת עדיין וגם חבר הכנסת לידך.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
לסעיף עצמו או באופן כללי?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אתה לא התייחסת גם אתמול וגם חבר הכנסת מיש עתיד לידך, מיקי לוי, לא דיבר אתמול. שניכם, אתם רשאים לדבר כעת, לא שמעתי אתכם עדיין.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
חברים יקרים, אני חושב שאנחנו נמצאים בשעה היסטורית שבה נדרש מכולנו לגלות טיפה יותר חוכמה ובגרות ולהיות אולי קצת פחות צודקים, כיוון שלסוגיה שלפנינו נוצקות תחושות מאוד מאוד קשות, גם של אנשים צעירים, גם של משפחות מילואים, במטרה אולי או תחת הכותרת השתמטות ואי נשיאה בנטל וכו'. הסוגיה שנדונה פה, אדוני היושב ראש, זה בראש ובראשונה איך מגדילים את הנשיאה בנטל ואיך גם מסדירים את מעמדם של בני הישיבות. זה ערך לא פחות חשוב.
מדברים ככה אגב אורחא על הערך של לימוד התורה ואני תמיד אומר, אדוני היושב ראש, התורה מורה לנו לאן ללכת, מקצועות החול מורים לנו איך ללכת, בלי לאן לא היינו מגיעים לשום מקום. חשוב שכולנו נדע את זה ויש לא מעט חיילים גם בצבא שיודעים את זה, זה מה שלוקח אותם לשרת בצורה כל כך טובה.
אחרי שאומרים את הדבר הזה ואחרי שאומרים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה צריך להיות חכמים וצריך להתבונן בהצעת החוק הזאת ולהבין שבתוך ארבע וחצי שנים מדובר בגיוס של עשרות אלפי לוחמים חרדים. אבל יותר מזה, ואת זה צריך לומר - - -
<< אורח >> שחר ורון: << אורח >>
תגיד לי, אתה תלמד אותנו מה זה בגרות? כשאתה שלחת אותנו למילואים ואנחנו מתנו בשבילך אתה תלמד אותנו מה זה בגרות?
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
כן, כן, כן, אני אלמד אותך.
<< אורח >> שחר ורון: << אורח >>
איך אתה תלמד אותי? אני הלכתי ומתתי בשבילך בקרב ואתה תלמד אותי מה זה בגרות?
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אני אלמד אותך, אל תפריע לי עכשיו, אני משרת לא פחות ממך.
<< אורח >> שחר ורון: << אורח >>
תסתכל על החוק הזה, אף אחד לא הולך להתגייס.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אל תעשה פרובוקציות עכשיו.
<< אורח >> שחר ורון: << אורח >>
איך אתה תלמד אותי מה זה בגרות? בוא איתי לקרב בפעם הבאה.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
- - - לא פחות קרביים, תתבייש לך.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
החוצה, להוציא.
<< אורח >> שחר ורון: << אורח >>
אתה תלמד אותנו מה זה בגרות? אני אתבייש?
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
כן, אתה תתבייש.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
להוציא.
<< אורח >> שחר ורון: << אורח >>
אחרי שהלכתי וקיבלתי כדור בשבילך אני אתבייש?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני לא רוצה להוציא - - -
<< אורח >> שחר ורון: << אורח >>
איך אתה מלמד אותנו מה זה בגרות? אני צריך להתבייש אחרי - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הכול מתוזמן פה.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
מספיק עם הפרובוקציות האלה.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
אפשר להתייחס יפה גם לפצועי צה"ל שנמצאים, לא חייבים לזרוק אותם החוצה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אם היו מפריעים לך - - -
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
בסדר גמור, הבן אדם נפצע קשה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מקהלה מתוזמרת.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני מבקש להשאיר אותו, הוא מ"פ פצוע מגדוד 202. זה כואב לו, אפשר להבין.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
זה דיון רק על מעמד התורה ולא קשור לצה"ל? זה הסיפור?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
הוא נפצע קשה למען ביטחון המדינה ואתם מעיפים אותו מהדיון? מה קרה לכם?
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אפרת, אף אחד לא ילמד אותנו על שירות מילואים.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
אחר כך אל תבואו בטענות.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני הייתי פה בדיונים שהטיחו בכם וראיתי את התגובות שלכם, אז מספיק עם הצביעות. מספיק עם הצביעות הזאת, כמה אפשר?
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אף אחד לא ילמד אותנו ולא אותי על שירות מילואים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אם היו קוטעים אתכם אז הייתם מסתכלים עליי, וזה קרה אתמול. אתמול חברת כנסת מהאופוזיציה הסתכלה עליי, מישהו מהאורחים הטיח בה ואיך אתה מאפשר לו, איך אתה מאפשר? אבל כשזה הפוך אז אתם מיד כולכם אחוזי התרגשות. מספיק עם זה, לא איתי, איתי זה לא עובד.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
זה היה קל מדי להוציא אותו החוצה, בועז, יכולת לנשום רגע ולא לזרוק אותו.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תאמיני לי שאני נושם מספיק.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אפרת, אני מבקש לא להפריע לי. אף אחד לא ילמד אותנו, התומכים בחוק, על גיוס מילואים ועל שירות מילואים. בני הבכור השתחרר משכם אחרי 100 ימים ביום חמישי האחרון, חתני השתחרר לפני ארבעה חודשים בעזה אחרי שהוא נשא את בתי כשהיה בעזה.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
כמו כולנו.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
בדיוק כך. גם רעייתי משרתת במילואים. מספיק עם הפרובוקציות האלה. אחרי שאנחנו אומרים את הדבר הזה מותר לטעון לגופו של עניין.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
חבר הכנסת בוארון, הוא דיבר על אנשים - - -
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
תנו לי להשלים, חברים יקרים.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
הם עושים גם וגם.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
יש נקודה חשובה שחשוב לשים אותה על השולחן ובזה אני מסיים. ברגע שייכנס חייל חרדי במדי ב' מאובקים עם אמ-16 על הכתף לבית כנסת זכרון משה במאה שערים או לבית כנסת איצקוביץ בבני ברק, תבינו מה שיקרה שם, הילדים והנוער שיראו אותו ויידעו שהוא בדין נכנס לבית הכנסת והוא לא מוקצה מחמת מיאוס והוא גויס בהכשר, הם אלה שיתגייסו אחריו. 12 האחים שלו הם אלה שיתגייסו אחריו.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אין לנו זמן לחכות.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אתם לא נותנים לדבר הזה לקרות בצורה חכמה.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
מה זה בהכשר? אתה מחכה אחרי שנתיים מלחמה להכשר מהרבנים?
<< אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >>
אני לא מתווכח עם הזיכרון של חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אני רק רוצה לומר שב-30 בינואר השר הוציא מכתב מפורט אליך ואל חברי הוועדה - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
וזה היה בניגוד למה שהוא אמר בוועדה.
<< אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >>
אני לא חושב שזה בניגוד, אבל אפשר לבדוק את הפרוטוקול.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו עימתנו אותו עם המכתב הזה ואז הוא אמר - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אבל למה אתה מפריע לו? תן לו לדבר, הוא עוד לא התחיל.
<< אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >>
סעיף 2ז' אומר, מבחן העמידה ביעדים השנתיים, שירות אזרחי לאומי לא ייכלל זולת שירות במסלול הביטחוני, משטרה, שב"כ, שב"ס וכיוצא בזה, עם הגבלה מספרית וזאת על מנת לשמר את העדיפות לשירות בצה"ל.
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
מספר שבועות לאחר מכן - - -
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
מה זה וכיוצא בזה? זה אומר שהרשימה פתוחה?
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
רגע, שאני לא אצא שקרן. מספר שבועות לאחר מכן השר ישב לצידי בוועדה ואמר, אפילו אני חושב שהוא הוסיף: מכיוון שהשתכנעתי שזה לא עובר את הוועדה אז אני מודיע שלא ייכלל שירות אזרחי בשום צורה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
נכון, זה היה בתשובה לשאלה שלי, קובי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כולם נסמכים על מה שהשר הוציא, אז בוא נאמץ את כל מה שהשר אמר שם.
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
לא, יש הבדל - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, אני אומר, פה כולם קופצים, אני אומר להם לאמץ.
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
יש הבדל.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
חבר הכנסת מיקי לוי בזכות דיבור, בבקשה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
עלה כאן נושא כב"ה. אדוני, כב"ה הוא לא גוף ביטחוני.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אתה מתייחס לסעיף או באופן כללי?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
כן. הוא לא גוף ביטחוני ולכן אין לכלול אותו ואין לדון בו בכלל, אדוני. אני מבקש לא לדון בנושא כב"ה, הוא לא בין הארבעה שאתה אמור לדון בהם, כן או לא, כן מכסה או לא מכסה. נקודה. זה אחת.
דבר שני, אני לקחתי את החוברת הזו, תרשה לי שני משפטים, אני לא אקח ממך יותר מדקה וחצי.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
זה מטעם הוועדה, החוברת הזו?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
כן, זה מטעם הוועדה, מטעם יושב ראש הוועדה. למרות שהוא לא חתום.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
זה בסמכותו וזה בסדר.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני אומר שעל עובדות מול פייק אני לא מתווכח, אני רק רוצה מראש תומכ"א שהיה אצלי בוועדה לביקורת המדינה ואמר: אין לי בעיה לגייס את כולם, אין לי בעיה להכשיר את כולם. שונה הדיווח לבג"צ בעקבות מה שהוא אמר, התצהיר של שר הביטחון ובית המשפט העליון שונה ולכן אני מבקש ממנו להתייחס האם צה"ל מסוגל לקלוט את כולם, האם צה"ל מסוגל להכשיר את כולם? אנחנו נרצה לשמוע אותו, אדוני, לפני סיום הישיבה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כולל שתי הפניות של היו"ר לגבי פקודות מטכ"ל. תגיד עד הסוף.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אין לי בעיה, אני רוצה לשמוע. אני רוצה לשמוע את עמדת צה"ל.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
קדימה, להמשיך.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אתה הערת, אני משיב.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אז עניתי לך גם. קדימה, להמשיך.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב ראש, אתה כל הזמן, הצעות החוק של ליברמן-גנץ, מתווה ביסמוט והקואליציה. אדוני, היה טבח ה-7 באוקטובר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בגלל זה המספרים גדלו.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אסור לך להגיד - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
קודם כל מותר לי, אתה לא תגיד לי מה מותר לי ומה אסור לי. אל תגיד לי אסור לי.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מדבר עליך ברמה האישית - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אתם לא קובעים פה, לא שוטרי התנועה פה שלנו.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
תראה, מי שמתרגז זה אתה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא, ברור, כי מה זה אסור לך?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אבל אני לא מדבר אליך ברמה האישית, בועז.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כאילו אנחנו פה איזה - - - אסור לך.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
בועז, על מה? אני לא מדבר אליך ברמה האישית. אם הייתי רוצה הייתי אומר בועז, הכי נוח לי, או אדוני היושב ראש. לכן אני אומר, משהו השתנה אחרי טבח ה-7 באוקטובר ולכן ההשוואה הזאת היא לא נכונה, היא שקרית.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לכן המספרים גדלו. תסתכל על המספרים.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא יאומן שהיושב ראש מפריע לי, אני בדרך כלל מפריע.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אתה רוצה שאני אקרא את עצמי לסדר?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
כן, תקרא את עצמך לסדר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אבל אני לא אגיע לשלוש.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
לא, ואז אני אוכל להוציא אותך. אני אומר עוד פעם, ההשוואה הזו היא לא נכונה, משהו פה השתנה, חסר 15,000 חיילים, החיילים לא מורשים ולא מאומנים כדי לשמור על יישובים וזה על ראשי כולנו. אנחנו נישא באחריות הזו, כולנו, כולל אותי. לכן אני מבקש, אם אתה יכול, אתה יכול להמשיך, אני חושב שזה לא נכון להגיד ליברמן-גנץ מול מה שקורה היום. זה לא נכון.
שתיים, להוריד את כב"ה. שלוש, אדוני, אני מבקש לשמוע את ראש תומכ"א כי יש כאן הרבה דברים שקשורים אליו. צה"ל עצמו מבהיר שהוא עדיין לא ערוך וכו'.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
מאה אחוז, נשמע, אל תדאג. שרן, בבקשה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני הייתי באמצע.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
שרן, אחרי זה ינון אזולאי שעוד לא דיבר. אתה דיברת ארבע פעמים, נשמע גם אותך.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
ועוד התייחסות לסעיף מטרה כי לא הספקנו להתייחס לסעיף מטרה, בועז.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בהחלט.
<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >>
אני אמרתי את דעתי אתמול בנוגע לחוק, אני רוצה להתייחס ספציפית לסעיף.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לסעיף המטרה, נכון, לכן פניתי אלייך, כי דיברת אתמול הרבה יותר משתי דקות.
<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >>
לא יותר משתי דקות, אבל בסדר. עם ההפרעות באמצע הרבה פחות משתי דקות, אולי דקה וחצי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
ארבע דקות.
<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >>
בסוף כתבתם שמטרתו של פרק זה הוא לצמצם את אי השוויון בגיוס. השאלה שלי ליועצת המשפטית של הוועדה, למירי, אם אכן כולנו התיישבנו כאן כדי לפתור או יותר נכון לצמצם את אי השוויון בגיוס, האם קודם כל המתווה שכרגע נכתב, שלפי מה שאני מנתחת אותו ורואה אותו, הוא מתווה בסגנון דומה למה שנעשה עד היום, כלומר דחיית שירות, דחיית שירות, דחיית שירות עד גיל 26, שבסופו של דבר הם פטורים מהשירות, מה החידוש שאמור להיות במתווה הזה?
איך הפעם לעומת פעם קודמת כן יעודדו אותם להתגייס, משום שברור לכולנו שהמתווה הקודם של דחייה דחייה דחייה לא עבד, זה היה ברור. החידוש אמור להיות סנקציות, שהסנקציות הן אלו שיעודדו את העצירה של הדחייה הזו לגיוס וכך נוכל לגייס כוח אדם נוסף לצה"ל. הסנקציות שניתנו כאן הן, לדעתי, ממה שאני מנתחת אותן, אפשר לעקוף אותן בקלות. למשל קנס על הישיבה, הורדה של נגיד 20%, 50%, 30% של תקציב הישיבה. האם יש מגבלה שבה אי אפשר להעלות את תקציב הישיבה באותו סכום שמקצצים? האם זה סנקציות?
השאלה העיקרית, ליועצת המשפטית, היא האם מה שנכנס כאן מבחינתך הוא שינוי כל כך דרמטי שהוא אכן סוף כל סוף יעודד וייצר את אי השוויון בגיוס? כי אחרת צריך להוריד את זה, להבין שזו לא אחת המטרות. אחת המטרות היא לא לצמצם את אי השוויון בגיוס ולהוריד את זה מהסעיף הזה. אני אשמח לתשובה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אם היא תרצה להתייחס עכשיו היא תתייחס עכשיו.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
הדיון הזה אמור להתקיים בסעיף הסנקציות כיוון שלאורך כל הדיונים אני אמרתי שהבשורה של החוק הזה צריכה לבוא לידי ביטוי בסעיף הסנקציות במתווה. בסופו של דבר, כמו שציינתי במכתב שלי לחברי האופוזיציה ששלחו, את העמדה שלי אני אומר לגבי כל סעיף וסעיף, אבל את העמדה העקרונית, בעצם את מבקשת את חוות דעתי לגבי כל ההסדר, אז אנחנו צריכים להניח, כמו שאמר יו"ר הוועדה - - -
<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >>
משום שזה סעיף הכותרת, אנחנו צריכים להבין האם הוא אכן ממלא את מטרתו.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אמר יו"ר הוועדה אתמול שיש מקום להניח שייכנסו גם שינויים ועל כן אני - - -
<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >>
אם לא נכנסים שינויים, מבחינתך?
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אני לא נותנת חוות דעת בעלמא, בסופו של דבר כאשר יתגבש הנוסח לקראת קריאה שנייה ושלישית ועל בסיס ההבנה שכן ייכנסו כאן שינויים אני אפרוס את חוות דעתי המפורטת והברורה לגבי כל ההסכם.
<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >>
בועז, זה ענייני.
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
אבל למה לא לומר את עמדתך על הטיוטה?
<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >>
יכול מאוד גם להיות שהטיוטה לא תשתנה, שהיא תישאר כפי שהיא. השאלה שלי לגבי מה שהוגש לנו - - -
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
יכול להיות, אז אני אתן גם אז את עמדתי.
<< דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >>
כי בסוף אנחנו צריכים כרגע לנתח את מה שנמצא מולנו והאם הדבר אכן עומד בכך.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
חבל לקחת אותי לכיוון הזה. אני אומרת, ואולי זה גם המקום להבהיר, אני אומרת את עמדתי הברורה והמסודרת באופן מאוד מאוד ברור כאן בדיוני הוועדה, בין בעל פה ובין בסקירה. כל הציטוטים שהולכים, שאני אומרת ומדברת וכו' וכו', אל תסמכו על שום דבר. אני אומרת כאן באופן ברור, וכמו שאני אומרת לכל אחד שפונה אליי, התייחסותי תינתן לכל סעיף וסעיף בין בעל פה, ואם אנחנו נספיק אנחנו נוציא סקירות מפורטות בכתב כדי לסייע לחברי הכנסת, כמובן תלוי בפער בין דיון לדיון ובימים וכמה שנוכל להתכונן, בכל מקרה אנחנו ניתן את העמדה שלנו בעל פה. לעניין כל המכלול, אנחנו ניתן אותו בסופו של יום כאשר הצעת החוק תתגבש לקריאה שנייה ושלישית.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הדברים ברורים, רק אני אוסיף לגבי היועצת המשפטית, גם לגבי הפרסומים, היא הזכירה קצת, אני חייב להמשיך את זה. כל אותם פרסומים, ביום חמישי, שישי, אפילו לא זכית להודעה ממני, בוא נגיד להם כבר עכשיו, הרי זה משודר, לא יצליחו לסכסך בינינו. זה אני יכול להבטיח לכם, לא יסכסכו בינינו.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב ראש, אני אתייחס לכמה דברים שעלו, גם כמובן למטרת החוק בנושא הזה. קודם כל רק להזכיר שכשהגיע החוק הזה הוא הגיע והוא היה ל-25 שנה, ואז באים ואומרים לך ה-7 באוקטובר. נכון, היה 7 באוקטובר, כלומר שההחמרות שהיו שם, אם נסתכל מה היה בחוק ההוא ומה עכשיו, אנחנו רואים את ההחמרות, אני חושב מהקצה אל הקצה החמרנו בחוק הזה מאשר מה שהיה וזה בגלל ה-7 באוקטובר.
גם אנחנו כציבור חרדי, אני חושב שכולם מבינים שגם היום יש צורך, ה-7 באוקטובר בא עלינו בהפתעה, לצערנו, טרום ה-7 באוקטובר החוק נקבע גם על ידי גנץ וגם על ידי ליברמן, רק להזכיר, היו אז הערכות, היה איראן בתמונה, הייתה חיזבאללה, היינו ערוכים לאלפי הרוגים, אנחנו מכירים את כל ההערכות האלה ודיברו עליהם, ולכן כשנתנו אז את היעדים ונתנו את מה שרוצים לעשות 25 שנה, הכול היה כלול בפנים. מכיוון שהיה 7 באוקטובר ההחמרות נעשו במיידי יותר בחוק הזה ולכן גם הציבור החרדי מבין את העניין.
ולגבי הנושא של אי השוויון שמדברים עליו בתוך השירות האזרחי. קודם כל בשירות האזרחי, רק הצבא יכול להחליט אם ללכת לשירות אזרחי או לא ללכת לשירות אזרחי. אמר את זה ראובן. ואמרו הביטחוני 10%. רק להזכיר, לפני זה אדם היה יכול לתמוך בזקנים ולהיות בתוך השירות האזרחי והדבר הזה ירד ונעשה השירות האזרחי הביטחוני בלבד, שמוגדר ביטחוני א' בחוק.
לכן כשמדברים על אי שוויון או כן שוויון, אגב גם בצה"ל היום אין שוויון בכול, אנחנו יודעים את זה, יכול להיות אחד לוחם ואחד במודיעין ויכול להיות אחד בקריה וכל אחד עם התפקיד שלו וכל אחד עושה תפקיד חשוב ונכבד, אבל לא תמיד זה אותו שוויון. לכן גם כשבאים לשירות האזרחי ומדברים על אי שוויון, הכול זה יחסי למה שקורה באמת בחוק הזה.
החוק הזה מנסה מצד אחד להכניס על פי צורכי הצבא, ודיברנו על זה, לכן מביא כל מיני סנקציות על מנת לדחוף את אותם אלה שלא תורתם אומנותם, כי אלה שתורתם אומנותם אנחנו לא נוגעים בהם, ולזה נועד החוק הזה, להסדיר את מעמדם של אותם אלה שתורתם אומנותם, של אלה שיושבים ולומדים. אמרנו את זה לא פעם ולא פעמיים.
ואם ניזכר שבהצעת החוק הקודמת לקחו ואמרו שירות תעסוקה למשל, לקחו את שירות התעסוקה ושירות צבאי, שמו אותם באותה הלימה, באותו דבר, שזה שווה, וכשאני מסתכל פה על התכליות של החוק, אז ב' ו-ג' זה אותה תכלית, זה לא שתי תכליות, זה תכלית אחת. התכלית הראשונה לצמצם את אי השוויון, את חיילי צה"ל לגייס לצבא, אבל מצד שני זה נמצא באותו מקום וכשאני מדבר על תורתו אומנותו מתוך ערך לימוד התורה, כשאני מכיר בערך לימוד התורה אז אוטומטית אני יודע שיש גם מקום של תורתו אומנותו שצריך לדאוג להם, וכשאני מסתכל בעוד חמש שנים, כשיהיו 50%, זה גם מצמצם את אי השוויון שנמצא פה.
לכן כשאני מסתכל על כל הדברים האלה ואני מסתכל על מטרות החוק, לכן אמרתי שיש פה רק שתי תכליות, כשהתכליות הן חופפות והן שוות אחת לשנייה, כל תכלית היא שווה לשנייה כי ב' ו-ג' זה אותה תכלית.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
איתן, אני רוצה לענות לך מדוע בכל זאת התחלנו בסעיף המטרה. סעיף המטרה הוא סעיף פותח וסעיף סוגר, לכן היה חשוב להתחיל בסעיף המטרה, להתחיל להעלות את השאלות ובסופו של דבר אנחנו נחזור לסעיף המטרה לראות את ההלימה בין ההסדרים לבין המטרה.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
אבל אנחנו עוד מעט ב-16:00 ועוד לא דיברנו על סעיף המטרה, עוד לא הגענו.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
למה? דיברנו על סעיף המטרה.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
יש לי ממש בשתי דקות. אני רוצה לציין שכבר לפני שנה וחצי בדיון כאן על סעיף המטרה בחוק הממשלתי אני הערתי שהכול תוך כדי הכרה בלימוד התורה, זו מסננת לשאר התכליות, ואני חושבת שאני מקבלת פה דז'ה-וו לכל מה שקרה, אבל הרבה יותר גרוע. יש פה למעשה אבולוציה הפוכה בגלל ה-7 באוקטובר, האבולוציה של הנוסחים התהפכה, היה לנו פה בהתחלה לקבוע את הצמצום של אי השוויון, היה פה לשלב את בני הציבור החרדי בשירות לאומי אזרחי והיה שלוש, לשלב אותם בשוק התעסוקה. לפי דברי ההסבר שהיה לחוק הממשלתי, וכך גם אמרה חוות דעת של היועצת המשפטית של הוועדה, היא אמרה שהתכליות היו שוות.
במקום להמשיך ולקדם את האינטרסים האלה הברורים של מדינת ישראל, כי זאת הוועדה הרלוונטית, יש כאן למעשה הצהרה ברורה של מדינת ישראל, הצהרה ברורה חדשה שאומרת שהיא מוותרת על התכלית ועל האינטרס של מדינת ישראל לשלב את בני הישיבות בשוק התעסוקה, זה ויתרתם פה בחוק הזה, הרחבתם כאן למעשה דברים אחרים שאינם משרתים את הביטחון.
ואני אסיים בזה שאנחנו מדברים שהחליפו את שילוב התעסוקה בהסדרת מעמד בני הישיבות וכשאנחנו מקשיבים לכבוד השופט סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שהוא מדבר על להציב את הגיוס כמשימה לאומית עליונה, לא רק עניין צבאי, חובה חוקית ושוויון, צורך ביטחוני ממשי, היבט דתי הלכתי ובאמת ביקורת חריפה עליכם, על הממשלה ועל כל מה שאתם עושים, ובזה שאתם לא מצליחים לאכוף את החוק הקיים, מחבר אותי גם לזה שהוא הזדעזע כמובן, על זה שיש 80,000 צעירים שלא התגייסו ואיפה האכיפה, וגם זה מביא אותי לשאלה שמקודם חברי כאן מיקי לוי התייחס לחוברת שלך, אדוני היו"ר, ולכן רציתי לדעת אם זה של הוועדה או שלך, אדוני היו"ר - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה שבטוח זה שכולם קראו את החוברת.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
לא, לא הספקתי את הכול, אבל אחד הדברים שקפצו לי כאן זה עובדות מול פייק ותהיתי איך יכול להיות שבסעיף 3 כתבת שכיום אין בישראל חוק גיוס.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
למה, יש לך גיוס? יש לך כרגע - - -
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
לא, זה שני דברים שונים. אתה בתור יו"ר ועדת חוץ וביטחון כותב שאין חוק גיוס? אין חוק גיוס בישראל? זה שם את הכול באמת בצורה מאוד מאוד בעייתית.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
כיוון שאנחנו גם לקראת סוף הדיון הזה ואנחנו גם לקראת סוף הדיון בסעיף המטרה, מכלל כל ההערות של חברי הכנסת שנשמעו כאן, לא הייתה התייחסות לגבי תכלית נוספת של הסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, זאת אומרת אני לוקחת - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מה זה לא הייתה התייחסות? הוא חתך אותי באמצע.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אני התייחסתי אתמול ורוצה להתייחס היום שוב.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
הסדרת המעמד, האם זו צריכה להיות תכלית או שזה בעצם פועל יוצא - - -
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
איך? זה משהו אחר.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אז אני אמרתי אתמול שאני נגד להגדיר את זה ואני חוזר על זה.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
זה פשוט לא נכון.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אגב כולם התייחסו לזה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
התייחסו, ודאי. נגד באופן מוחלט, ברור.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הייתה התייחסות.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אוקיי, אז פספסתי, סליחה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להציע נוסח חלופי לסעיף המטרה ולומר שמטרתו של פרק זה להביא לגיוס משמעותי של בני הציבור החרדי לשירות צבאי קרבי ותומך לחימה וכן בנוסף לשירות צבאי אחר ושירות אזרחי, והכול מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. כלומר להשאיר את הסיומת של חשיבות לימוד התורה, להגדיר במפורש את התכלית שחסרה פה, שזה שירות צבאי קרבי ותומכי לחימה, אבל גם להכיר שיש דברים אחרים, ולהעלים את הנושא של אי השוויון כי בעיניי החוק הזה לא משיג את התכלית הזו. ולא לדבר על שילוב בני ציבורי חרדי, ממילא אני מתייחס לזה בזה שאני מדבר על שירות, אבל להוריד את משפט הפתיחה. רשמתם את הנוסח החלופי? בעיניי זה הנדרש - - -
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
אבל אולי לא משמעותי, כי משמעותי זה בעייתי, אולי לפי צורכי צה"ל, לפי צורכי המדינה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אוה, זה יותר טוב.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אני מעדיף לא להשאיר את זה עמום, צורכי צה"ל, אלא לומר שירות צבאי, כי שמענו בוועדה הזו עשר פעמים מה הם צורכי צה"ל ואם זה ישתנה נשמח לשנות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רק אשלים את הדברים שלי בקצרה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אגב, חברת הכנסת רייטן, חשבתי שתיקחו את זה כמובן מאליו שחוק גיוס אני מתכוון לחרדים, היה לי ברור שאת תביני את זה כמו שכולם הבינו.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
'כיום אין בישראל חוק גיוס'.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אם אני צריך להדגיש את זה, אז עשיתי את זה.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
טוב שהבהרת.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בחוברת הבאה בעזרת ה'.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
וגם נזכיר שבג"צ פוסל כל דבר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
בקצרה. כתוב בחוק, אני מצטט, 'להסדיר את מעמדם של תלמידי ישיבות'. החוק הזה, במקרה הכי הכי אופטימלי שלו נגיד יגייס בשנה חצי ממחזור גיוס. על פניו מדובר פה בערך ב-7% מתלמידי הישיבות. מה שאני שואל זה למה בסעיף המטרה של חוק שנמצא בשירות ביטחון צריך להסדיר את מעמד בחורי הישיבות כשמדובר כולה על 7% שיתגייסו. זאת הערה נוספת למה שאמרתי קודם.
מירי, אני דרך אגב חושב שהמסמך שהעברתם אתמול עם הדילמות, צריכים לדון בדילמות ששמתם ואנחנו היום עוד לא דנו באותן דילמות כשהייעוץ המשפטי הכין אותנו לדיון הזה.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אני חושבת שכן - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
היו פה ניצוצות. ניצוצות גאולה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ניצוצות פיליבסטר.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אנחנו גם מתלבטים בשאלה האם תכלית אחת צריכה להיות הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, האם זה צריך לבוא כתכלית בסעיף המטרה או זה יכול להיות – הרי כל הפועל היוצא, למצוא איזה נוסח אחר שכל הפועל היוצא של ההסדר הוא הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
גם ציינת לגבי היחס ביניהם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מירי, אני מרגיש - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני דיברתי על זה ואמרת - - -
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אם הייתי שומעת את ינון אזולאי לא הייתי בכלל מעלה את השאלה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מירי, כיוון ששאלת - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, זה לא אישי.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
אבל זו מטרתו של פרק ג'1, אחרת אין לו - - -
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
מירי, על היחס בין התכליות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
כן, זה מה שכתוב בנייר.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
בבקשה, זה בדיון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להגיד משהו. אני חושב שגם העניין הזה, כשאתם אומרים צמצום אי השוויון בגיוס ואתם נותנים בתוך החוק הזה אפשרות לא רק לכאלה שלא יכולים ללכת לשירות ביטחוני לאומי, לא יודע באיזה מילה נקרא לזה, אלא גם כאלה שיכולים ללכת למסלולים שאין בהם חירוף נפש, זאת אומרת שהכותרת - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
שבעתיים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא מבין במה אני מדבר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הערה לא במקום.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אז שלא יפריע לי. אני באמת חושב שהוא לא מבין, אבל לא משנה, שיבוא ללילות שלנו.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא, אבל אתה רואה, זה בדיוק מה ש - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אבל אני ביקשתי שלא יפריעו לי, אני מדבר לתוך הסעיף.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
רק הוא מבין.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני אפריע לך, איך אתה לא מסוגל להתעלות על עצמך, זה פשוט לא ייאמן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תן לי אוויר קצת, אני לא מסוגל להתעלות על עצמי. אני הוצאתי את עצמי, כן, אוקיי.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אתה אלוף בזה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מה שאני רוצה להגיד לתוך סעיף המטרה, אני חושב שבכלל בתוך חוק שירות ביטחון מה שצריך להיות זה חיזוק ביטחונם של אזרחי ישראל, אם זה בתוך חוק שירות ביטחון ואתם מחליטים להכניס את הדברים האלה, זה צריך להיות בתוך התכלית של החוק.
הנושא שאמרתי קודם, אני חושב שהכרה בערך לימוד התורה, אני אמרתי את זה קודם, התחלתי והפסיקו אותי, שאם אנחנו רוצים לשים את זה בתוך חוק שבסוף הוא בא להגיד על תלמידי חכמים שכבר משרתים עשרות שנים בתוכו, שפתאום עכשיו הם מכירים בערך לימוד התורה, תעשו חוק-על שקשור למשרדים, למורשת ישראל, למשרד החינוך, למשרד הדתות, למשרד התרבות, לאן שאתם רוצים, ותקבעו שם. בגלל שאתם קובעים את זה בתוך חוק שירות ביטחון אתם פוגעים במשרתים שהיו עד עכשיו ובעיניי, על קצות האצבעות, אם יורשה לי, בחרדת קודש, גם בנופלים שהיו עד עכשיו.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
איך זה פוגע בהם?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה רבה. ביקשתם לשמוע את הצבא.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
מתי תיתן לנו לדבר? אנחנו לא נדבר. אנחנו יושבים בוועדת החוץ והביטחון, הוועדה הזאת אמורה לדון בחיזוק צה"ל, בחיזוק המשרתים. אנחנו קורסים, אנחנו שנתיים מחזיקים את המדינה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני נותן לכולם לדבר, היו כאן מילואימניקים שדיברו.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
על מה אתה מדבר? אנחנו ממשיכים לשמור עליכם ואתם ממשיכים לעשות דיונים מעל הראש שלנו, על לשמור על המעמד של האחרים.
<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>
רק לא הבנו מי זה אנחנו ומי זה אתם, כי כולם פה - - -
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אה, לא הבנת?
<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>
לא, לא הבנתי.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אז אני אסביר לך.
<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>
כן, תסבירי.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אנחנו משפחות המשרתים - - -
<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>
אה, אנחנו לא משרתים?
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
גם אנחנו.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
משרתי המילואים. כולנו, לא אמרתי שלא.
<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>
אמרת אנחנו ואתם, מה זה?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אנחנו כאן ביחד. חבר הכנסת בוארון, כשאתה רצית ללכת למחות עם החרדים נגד הציבור המשרת אנחנו עמדנו בהגנה של המשמר הלאומי כדי שלא יהרגו אותנו כדי שלא יהרגו אותנו.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
מספיק עם הפרובוקציות, אתם לא רוצים גיוס יותר מאיתנו.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
גברתי, אני לא רוצה להוציא אותך.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אנחנו איתכם.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
להוציא אותה.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אנחנו איתכם.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
את מפריעה לדיון, גברתי. שלום.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אוקיי, סבבה, אז תעיף אותי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בבקשה, שי.
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
אני רוצה להתייחס רק לדברים הקונקרטיים שעלו פה, גם מקוצר הזמן וגם כי נראה לי שעוד נגיע לדברים האחרים.
קודם כל לגבי המספרים, צוטט היום לגבי צה"ל יכול או לא יכול, אני עומד מאחורי המספרים שאמרנו בוועדה הזו, צה"ל יכול לקלוט 5,760 בתוך השנה שאנחנו נמצאים בה, צה"ל יכול, דיברנו על בהינתן התראה גם לקלוט כל מה שצריך מעבר, וכמובן שהתראה קשורה בגודל המספר. כרגע אל מול המתווה שמוצג צה"ל מסוגל לעמוד בדבר הזה. אני עומד מאחורי המספרים שאמרנו לפני.
הדבר השני שאני רוצה להגיד בהקשר לפקודות המטכ"ל. פקודות המטכ"ל קודם כל הן יוזמה של מערכת הביטחון וצה"ל, זה פקודות שמאוד מורכב להגיע אליהן ולהגיע על קוצו של יו"ד. יש הרבה דיונים גם במשרד הביטחון על העניין הזה, הן לא קשורות באופן ישיר לחקיקה, הן התחילו לפני החקיקה ואנחנו נשלים אותן כי זה אינטרס שלנו כדי לשפר את האמון בהקשר הזה ואת ההבטחה.
<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >>
על מקומות אכלוס?
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
זה לא על מקומות אכלוס, זה על תנאי השירות בכלל בשלושה מסלולים. אפשר לפרט את זה בהזדמנות אחרת, זו פקודה מפורטת.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יהיו לנו עוד הזדמנויות.
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
כן. הדבר השלישי שאני רוצה להתייחס אליו זה לגבי השירות האזרחי שפה עלה באופן קונקרטי. קודם כל, אמרתי בוועדות קודמות, אני באופן אישי סבור שכולם יכולים לשרת בצה"ל כי פתחנו מספיק מסלולים מגוונים, כולם מכירים אותם, שנמצאים באמת בדברים יוצאי דופן בהקשר הזה. עשינו את כל ההתאמות וכן הלאה, אבל יכול להיות שעדיין יש בן אדם שיגיד – אני לא יכול לשפוט, אני לא בוחן כליות בהקשר הזה. בכל מקרה, כמו שאמר ראובן, אנחנו מחליטים מי הולך לאן בעניין הזה וננהל את זה במדיניות.
אני כן חושב שיש מקום אולי לשקול את הגיל שנכנסים, היום זה מוגדר במה שאושר בהארכת התוקף, 19 ו-20, זה נראה לנו עדיין גילאים נמוכים כי זה עוד אנשים שיכולים בוודאי להתגייס ללחימה, וזה מקום לפתוח את זה. אנחנו חשבנו יותר על אזור של גיל 21 לנשואים ו-23 לרווקים. זה גם די מסתדר עם מה שאנחנו מאשרים היום, כמו שראובן פירט פה, בגיל הממוצעים.
לגבי איפה האנשים. כמו שנאמר, יש אנשים שמשרתים היום בגופים האלה, חיילים לצד משרתי שירות ביטחוני אזרחי. זה קיים היום, זה קיים כבר הרבה שנים. איפה הדבר הזה ישרת את צה"ל? כי כרגע 10% האלה לא תורמים למה שצה"ל זקוק לו. אם תהיה החלטה במסגרת הזו שחלק מתקני השירות המוכר יירדו כיוון ששמים שם שירות אזרחי ביטחוני, או אז זה ישרת את צה"ל וגם במכסה מוגבלת, כי לא כל חייל ששולחים אותו לשירות ביטחוני אזרחי יכול ללכת לשרת ביחידת קצה. זו הנקודה שצריך להחליט בה, אני חושב שהסברתי את זה.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
שי, מה ההתייחסות גם לשירות המילואים? זה שאתה מוריד תקנים - - -
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
את צודקת. אני יכול - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יש פה חברי כנסת שטרם התייחסו לסעיף המטרה? כולם התייחסו.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
הוא היה צריך לענות לה על זה, זו שאלה טובה.
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
אני רק אשלים על זה. אם יוחלט שאנחנו רוצים לעשות גם שירות מילואים, גם את הדבר הזה אנחנו יודעים לעשות.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
זאת אומרת אתה יכול לקחת את משרתי האזרחי למילואים?
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
לאחר שיסיים אפשר לעשות את הפטנט הזה.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
זה שאתה יכול לקרוא לו - - -
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
לא אמרתי עכשיו לפי החוק.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הוא התכוון שלפי החוק הוא לא יכול.
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
לא אמרתי לפי החוק, אמרתי לפי הכלים שצה"ל יודע להפעיל היום אנחנו - - -
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
זה לא יהיה חובה. אתה לא יכול להוציא לו צו.
<< אורח >> שי טייב: << אורח >>
אני לא יודע, זה מה שתחוקקו, אתם תחוקקו.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
נדבר על זה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אז למה שהם לא יהיו חיילים בסוף?
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
משפט אחד.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אתה לא התייחסת לסעיף המטרה? רק מי שלא התייחס.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
רק לדבר הזה. אמר כפיר בטט מאגף התקציבים שאם אחת התכליות זה הורדת ימי המילואים, החוק הזה או האירוע הזה של שירות לאומי אזרחי ביטחוני לא עולה בקנה אחד עם סעיף המטרה. נוכח מה שנאמר עכשיו, לכאורה כן פותרים את הבעיה הזאת - - -
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
ממש לא, זה רק אם זה ייכלל בחוק.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
בסדר גמור, מאה אחוז, אבל עלתה פה הצעה שאולי צריך לכלול את זה בחוק.
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
וגם צריך לדבר על ההיקף.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
זו נקודה אחת, אבל נקודה שנייה שאותה רציתי לומר, יש פה את המסגרת, זאת אומרת הסעיף הזה, מירי, של השירות האזרחי מאפשר את המכלול ובמכלול ודאי שאתה עונה לצורך ל - - -
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
צריך לעגן את ההסדרים האלה.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
לגבי השירות אזרחי ביטחוני, אמרתי קודם שני מישורים ועכשיו נדמה לי שהתחדדה פה סוגיה שלישית. אמרתי שמישור אחד זה שתנאי השירות יהיו שונים ואחרים ודיברתי על המישור העקרוני שאנחנו מייצרים פה מסלול שהוא נפרד ושונה והוא ייחודי רק לקבוצה החרדית, ועכשיו, לאור מה שאמר שי טייב, הדברים מתחדדים ברובד נוסף, כי מה אומר שי? הוא אומר איפה אני כצבא אקבל את הרווח? שאני לא אצטרך להפנות לשירות המוכר אנשים שאחרת הייתי מפנה.
במילים אחרות, אפשרות השירות במסלולים האלה, שהיום פתוחה דרך 24א, 24ב ו-26א, היא בכל מי שנכנס לצבא והצבא יכול לשייך אותו לשם, להפנות אותו לשם, עכשיו תתייחד רק לבני הציבור החרדי, כי - - -
<< אורח >> יוסי פוקס: << אורח >>
רק נזכיר, דרור, שבחוק המקורי שהכיר בשירות בהתנדבות בבית חולים לדחיית גיוס תמכתם ואמרתם שאין מניעה משפטית.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בדיוק.
<< אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>
אגב לא התקיים איתנו דיון עם היועמ"שית לממשלה לקראת החוק הזה, חשוב לומר, למרות שביקשנו כמה פעמים.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
אני מקבל את הביקורת של ראובן בנושא הזה, אבל - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הוא אמר את זה פה בעבר ועדיין לא - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני חייב לסגור את הדיון. מישהו מבין חברי הכנסת רוצה להוסיף משהו לגבי סעיף המטרה?
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>
המענה, דרור, יכול להיות שהשירות האזרחי צריך לפתוח את השירות הלאומי או השירות האזרחי לשב"כ, מוסד ומשטרה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
דרור, תסכם במשפט אחד.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
לעניין תורתם אומנותם אני לפחות ראיתי את הסעיף הזה כמתייחס לסעיפים שנמצאים בהוראות המעבר בקצה שמדברים על ביטול ההליכים וההכשרה הרטרואקטיבית ואני רוצה לציין פה בכותרת, ונגיע לסעיפים האלה בהמשך הדרך, שהם בעייתיים בפני עצמם בגלל ההתארכות הרטרואקטיבית בהליכים - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה רבה, דרור.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
משפט אחרון, לעניין ההכרה בלימוד תורה, אני חייב להסכים עם ההערה שהעירה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, לעניין העמדה שהיום כתוב הכול נוכח הכרה, זאת אומרת זה מכפיף את כל התכליות האחרות לדבר הזה, להבדיל מה'נוכח' שהיה בג'1 המקורי, הוא דיבר על נוכח ההכרה. זה לא אומר שהכול כפוף, הוא אמר יש גם שיקול נוסף.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אתה לא תמיד צודק, דרור.
<< דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>
רק לגבי הנקודה הזאת, כי חלק מההערות שלך אני יכולה עוד להבין. הכול בתוך הכרה במסגרת חוק, נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, הופיע בפרק ג'1, הופיע בהצעת החוק משנת 2022 ושם נכתב בדברי ההסבר ששלוש התכליות הן שוות מעמד. לכן אם זה נכון היום מה שאתה אומר, זה היה גם צריך להיות אז.
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
אני לא נאמתי, אני שאלתי שאלה, קראתי את הנוסח שהיה בחוק ואת הנוסח החדש ורציתי לדעת מה מטרת השינויים. כמו שאמרתי, אני לא קובע מה יותר מוצלח, רציתי לדעת מה מטרת השינויים, מה הושג בשינויים האלה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
קודם כל ברשותך, אני חייב לסגור ב-16:15, אתה יודע, אתה היית בתפקיד שלי, אז אנחנו נישאר פה. אנחנו מיצינו את הדיון בסעיף המטרה, אנחנו נפגשים ביום ראשון. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>