פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ו (08 בדצמבר 2025), שעה 12:30
סדר היום:
<< הלסי >> הצעה לסדר היום בנושא: השלכות אי-מינוי שר בריאות קבוע במשך למעלה מארבעה חודשים על בריאות הציבור, של חה"כ טטיאנה מזרסקי << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יאסר חוג'יראת – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי
חברי הכנסת:
טטיאנה מזרסקי
מוזמנים:
ד"ר חגי לוין
–
יו"ר האיגוד, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל
דפנה בלום זעירא
–
יועצת בריאות ציבור וסביבה, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל
ענבר קמחי לוי
–
ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל
ד"ר רתם לוי
–
מנהלת מח' סל השירותים קופ"ח כללית
חן מטס
–
מקדמת בריאות בפורום ארלוזורוב
נחמיה רובין
–
מייסד וועד העמותה, עמותת CMT ישראל - מחלות נדירות
פייגא מרקס
–
יו"ר עמותת "הראש הכרוני שלי"-עמותה ישראלית לחולי כאב ראש ומיגרנה
נעמה אלבז
–
מנהלת פילנתרופיה וקשרי ממשל, עמותת גדולים מהחיים
עמיחי תמיר
–
ארגון הנכים זכויות הנכים
ד"ר רתם סיון
–
יו"ר פורום ישראל בריאה
ד"ר תמי ליאורה מגן
–
יו"ר הוועדה הארצית לרפואה תעסוקתית, ארצ"י
נעמה כהן
–
מנכ"לית ארגון מרשם
בקי קשת
–
נציגת הפורום למאבק בעוני
רבקה זלצר פרייליך
–
מדיניות ציבורית למניעה וגילוי מוקדם, האגודה למלחמה בסרטן
ד"ר איה לבקוביץ'
–
רופאת נשים מודאגת
משתפים באמצעים מקוונים:
ליאור אבינעם
–
יועץ מנכ"ל, משרד הבריאות
ד"ר זאב פלדמן
–
ס' יו"ר הר"י; יו"ר איגוד הרופאים עובדי המדינה
חפציבה בוחבוט ספירט
–
חברת וועד מנהל העמותה לקידום בריאות בגליל
דיאנה בארון
–
מנהלת מדיניות ציבורית, קו לעובד, מוזמנים נוספים
בר לוי
–
מנכ"לית עמותת 'הבית של בר', למען נשים עם סרטן גניקולוגי
ייעוץ משפטי:
נירה לאמעי רכלבסקי
מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעה רגילה לסדר היום בנושא: השלכות אי-מינוי שר בריאות קבוע במשך למעלה מארבעה חודשים על בריאות הציבור, של ח"כ טטיאנה מזרסקי (מס' 6032). << נושא >>
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אחר צוהריים טובים לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, הנושא הוא הצעה לסדר של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, תחת הכותרת: השלכות אי-מינוי שר בריאות קבוע במשך למעלה מארבעה חודשים על בריאות הציבור. אנחנו יודעים שיש מינוי של שר, היום השר חיים כץ הוא שר הבינוי והשיכון, שר התיירות, שר הרווחה ושר הבריאות.
בנוסף לזה שיש לנו שר במשרה חלקית חלקית, למרות שאנחנו יודעים שמשרד הבריאות זה משרד ענקי, אני חושב שצריך לא שר אחד אלא אולי שני שרים במשרה מלאה שיכולים לתחזק ולתפעל את המשרד הזה, מעל הכול גם אין לנו היום ועדת בריאות שהיא הוועדה שאמורה לבקר את הפעילות של משרד הבריאות. לצערנו זה מעל חודשיים-שלושה. אנחנו שומעים היום הרבה סוגיות רפואיות בשטח, כמו השפעת שעכשיו חוגגת ולצערנו אנחנו שומעים על תמותה של תינוקות מהמחלה הזאת ולכן אני אומר שיש הרבה מה לעשות במשרד הבריאות.
הצעה הזאת הונחה והועברה למשרד הבריאות לפני שבועיים, עשרה ימים, ולא בדקה ה-90 אלא בתוספת הזמן המשרד שלח נציג שישתתף בישיבה הזאת, יועץ השר ליאור אבינעם שישתתף בישיבה דרך הזום וגם תהיה נציגה ממשרד האוצר, וכמובן אנחנו נדון על הסוגיה הזאת. ניתן לחברת הכנסת טטיאנה שתציג לנו את הצעת הסדר.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להודות לך, ד"ר יאסר חוג'יראת, יושב ראש ועדת המדע, שהעלית את הדיון בוועדה, שאתה מכנס ועדה. מאז שהתחלתי בכהונה שלי כחברת כנסת, ארבע וחצי שנים, אני פועלת למען בריאות הציבור ללא הפסקה ולא זכור לי בתקופה שלי וגם תקופה לפני כן שהיה מצב שגם אין שר בריאות קבוע במשרה מלאה וגם ועדת הבריאות לא מתכנסת. יש תפקיד לוועדת הבריאות, יש נושאים שצריכים לעלות מול הציבור בשקיפות מלאה, זו ועדה שצריכה לעשות פיקוח על העבודה של משרד ממשלתי והדיונים בוועדת הבריאות לא מתקיימים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
וגם עכשיו יש תקציב המדינה ויש הרבה חקיקות שצריכים לאשר אותן בוועדה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
גם לאשר חקיקה וגם לקדם נושאים. אני ביקשתי לקיים דיון ולא הסתפקתי בתשובה, כביכול תשובה, של הממשלה במליאת הכנסת, והצטרפו אליי פה ארגונים, ארגוני רופאים ועמותות חולים. בהצהרה ברורה, אסור לאפשר לממשלה להמשיך להפקיר את בריאות הציבור ויש דברים שקורים, כפי שהזכרת בפתיח של הדיון, שחייבים התערבות של שר וועדת הבריאות.
ביקשתי לקיים היום דיון ואנחנו נמצאים כאן במצב חירום אמיתי. כבר חודשיים אנחנו עדים להתפרצות חצבת, תחלואה חריגה בשפעת, עלייה מדאיגה במקרי אובדנות, ולא ייתכן שבכנסת ישראל לא מתקיימים דיונים ייעודיים דווקא בנושאים האלה, רק מוזכרים פה ושם אמירות של חברי כנסת כאלה ואחרים.
לפני שבועיים ניסיתי לכנס ועדת בריאות אלטרנטיבית, נאלצתי כדי להעלות מול הציבור, מול התקשורת, נושאים שחייבים לדון בהם כאן בכנסת. ולמרות שאין שר בריאות מתפקד ולמרות שאין ועדת בריאות פעילה המשכתי לקדם ולפעול בכל הכלים הפרלמנטריים שיש לי, וכאן גם ההצעה לסדר שהגיעה לוועדה שלך.
אני רוצה לציין שבתקופה הזאת דרשתי הגדלת תקציב לתוכנית מניעת אובדנות שפעלה שנים בתת תקצוב ולפני שבוע קיבלתי תשובה במליאת הכנסת שכן מתכוונים להגדיל את התקציב ב-10 מיליון שקלים נוספים. זה הישג. לחצתי יחד עם ארגוני רופאים וחולים על הממשלה למנות חברי ועדת סל הבריאות ואכן הוועדה כונסה, באיחור אמנם אבל כן השגנו, בגלל הלחץ שהפעלנו.
התרעתי יחד עם איגוד רופאי בריאות הציבור על סכנת בריאות עקב הפסקת פעילות של המעבדה הארצית שבודקת מי שתייה. הצלחנו להחזיר את התקצוב והמעבדה חזרה לתפקוד. התעקשתי על קידום החלטת ממשלה בנושא שיקום בית חולים סורוקה. יש עוד נושאים שאנחנו חייבים להתערב ולקדם כי בלי זה אנחנו לא רואים שמשהו מתפקד כמו שצריך, הממשלה לצערי לא עושה את עבודתה, בריאות הציבור לא מעניינת אותה, אבל אנחנו כאן.
ואני שוב רוצה להודות לך ולכל הארגונים שהגיעו, כל השותפים שהגיעו, ביחד אנחנו נוכל לנער אותם ולהניע אותם שמשרד הבריאות יתפקד כמו שצריך ובמיוחד עכשיו בדיונים שמתקיימים לקראת אישור התקציב לשנה הבאה.
אני מבקשת לשמוע היום את כל מי שהגיע ורוצה לבקש מפרופ' חגי לוין להתחיל ואחריו ד"ר זאב פלדמן ראש ארגון רופאי המדינה. פרופ' חגי לוין מאיגוד רופאים לבריאות הציבור, בבקשה.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
שלום לכם. קודם כל תודה לך, ד"ר חוג'יראת, יושב ראש הוועדה, ולצוות הוועדה שמארחים אותנו כאן ולחברת הכנסת מזרסקי שבאמת הרימה את הדגל שביקשנו להרים בהיבט של הסיכונים החמורים לבריאות הציבור בישראל ומהעובדה שלא רק שעכשיו מונה רבע שר בריאות, ותיכף אני אפרט על זה, אלא בעצם מיום הקמתה של הממשלה, בריאות הציבור בתעדוף נמוך, גם בפועל, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות וגם בעובדה שתפקיד שר הבריאות, תפקיד חשוב מאין כמוהו בשגרה ובחירום, הפך להיות משחק פוליטי. חמישה שרי בריאות שונים, תקופה ארוכה שבכלל לא היה שר בריאות, תקופות שיש שר בריאות במשרה חלקית, תקופות שיש ממלא מקום. אי אפשר ככה להגן על הבריאות של אזרחי ישראל.
אנחנו כאן בוועדת המדע, בעצם מדובר בניסוי, ניסוי שנערך בישראלים, איך הבריאות שלנו תשרוד כשאין מי שמוביל את המערכת, כשאין מצפן, כשאין מחויבות פוליטית. זה פשיטא, לא צריך קבוצת ביקורת, המשמעות של הניסוי הזה היא פגיעה בבריאות של הישראלים בטווח הקצר והארוך, המשמעות שלו היא חיי אדם שאנחנו מאבדים בגלל שהבריאות שלנו מופקרת.
כרופאים במערכת הציבורית יש דבר שנקרא הקדשת זמן מלא. הרופאים מתחייבים, מקדישים זמן מלא. איך אפשר בכלל להבין ששר הבריאות, תפקיד כל כך חשוב, צריך במקביל להיות גם שר התיירות, גם שר הבינוי והשיכון, גם שר הרווחה. אף בן אדם לא יכול להצליח בצורה הזאת, נהיה צוואר בקבוק ועכשיו ייגרם נזק. אנחנו קוראים לממשלה להתעשת ולמנות מיידית שר בריאות במשרה מלאה.
זה לא עניין שאנחנו נמצאים בתקופת שגשוג ושגרה וכל בעיות הבריאות נפתרו, אנחנו נמצאים בעיצומה של מגפת חצבת עם 11 פעוטות ותינוקות שנפטרו, עם מאות מאושפזים, עם אלפי חולים, מחלה הניתנת למניעה על ידי חיסון. אני חקרתי ועסקתי בנושא החצבת, אנחנו לא עושים את מה שאנחנו צריכים לעשות ובוודאי שאנחנו לא עושים כשהיינו צריכים לראות שר בריאות מגיע למקומות שצריך להגיע, משכנע את מי שצריך להתחסן, מגייס תקציבים, מגדיל את מערך האחיות החשוב כל כך, אחיות בריאות הציבור שצריכות לעסוק בדבר הזה, מגדיל את כמות הניידות.
הדברים האלה לא נעשים. יש עבודה מאומצת שנעשית על ידי הדרג המקצועי במשרד הבריאות, אבל עובדתית זה לא מספיק. אנחנו בעיצומה של תחלואת החורף והשפעת. תגידו, מה, שכחנו? כשמתחילים עונת חורף, כן, יש טקס שרואים את שר הבריאות מקבל חיסון נגד שפעת, כן, גם זה חשוב, אפילו הדבר המינימלי הזה, לא ראינו אותו השנה. שוב, כי אין שר בריאות. אני אגיד, אפילו לדיון החשוב הזה, אני לא רואה פה נציג של משרד הבריאות או יש נציג בזום. איך ייתכן? מה זה הזלזול הזה? הזלזול בבריאות של כולנו.
הייתי עכשיו בדיון על עונש מוות, העמדה שלנו היא נגד עונש המוות, אבל לא שמענו עמדה בריאותית, לא שמענו ממשרד הבריאות שתפקידו לייצג את ההגנה על החיים, על הבריאות. לא שומעים את קולו באף סוגיה שעל סדר היום הציבורי. לאנשי המקצוע אין נציגות פוליטית והם לא יכולים להשמיע את קולם ולכן בקבלת ההחלטות בשולחן הממשלה, מה שאנחנו תמיד מדברים בכל החלטה, בריאות בכל מדיניות, אין מי שיבוא ויציג את העמדה הבריאותית.
בנושאים שקשורים לבריאות וסביבה, אני מבקש אם אחר כך תוכל להרחיב החברה שלנו, דפנה זעירא בלום שעבדה הרבה שנים במשרד הבריאות ותוכל להרחיב על המשמעויות של רבע שר בריאות בנושאים של בריאות הציבור והסביבה.
שמענו לאחרונה על הקיצוץ במרכזי החוסן בנגב המערבי. תגידו, זה הגיוני? אם היה שר בריאות היו מונעים את הדבר הלא הגיוני הזה. פגיעה כל כך קשה בבריאות הנפש של התושבים האלה שאני ליוויתי אותם, את משפחות החטופים ואת הקהילות הכל כך פגועות מה-7 באוקטובר, העקורות. בסוף אנחנו לוקחים להם את כבשת הרש, אפילו לא נותנים להם את הטיפול הנפשי שהם זקוקים לו. שר בריאות לא היה מאפשר לדבר הזה לקרות.
אנחנו הנחנו על שולחן הוועדה כאן מסמך מפורט שמפרט ברחל בתך הקטנה רק חלק מהבעיות שניצבות בפנינו. הייתי מצפה עכשיו משר בריאות להניח בפני הממשלה תוכנית לאומית לשיקום. הסטודנטים שלי עובדים על הדבר הזה, המלחמה מגדילה את פערי הבריאות, המלחמה פוגעת קשות בבריאות הגוף והנפש, למעלה מ-30,000 פצועים עם פגיעות מאוד מאוד קשות ועכשיו צריך תוכנית שיקום ואנחנו לא רואים את הממשלה.
בחוק ההסדרים אין כלום לטובת הבריאות ועוד אומרים לי, אז יש את המיסוי על סיגריות אלקטרוניות. גם שם אנחנו, ארגוני בריאות הציבור, פנינו למשרד האוצר לעשות תיקונים חיוניים במיסוי סיגריות אלקטרוניות והם לא נעשים כי אין - - -
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
קיבלתם תשובה?
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
ממשרד האוצר כן, אבל לא קיבלנו את הגב שהיינו צריכים לקבל משר בריאות שיבוא ויגיד תקשיבו לעמדה המקצועית. אין את הגב הפוליטי הזה שהוא כל כך חשוב. אני יכול להיכנס לפרטים, אולי תרחיב הנציגה של האגודה למלחמה בסרטן, צריך שם להגביל את התחולה של המכשירים כמו שעושים בדירקטיבה האירופאית, דבר פשוט וברור, ואין מי שייתן את הגיבוי הפוליטי לדבר הזה. אמרת בדיקות המים, ושוב, דפנה תרחיב על זה, אבל אלה באמת דברים מאוד בסיסיים שצריכים היו להיעשות.
משרד הבריאות צריך להיות מוכן בכל רגע נתון למצבי חירום. אני לא יודע, חס וחלילה תהיה מגפה, תהיה רעידת אדמה, תהיה עוד מלחמה. הייתה מלחמה, אנחנו עדיין מתאוששים ומנסים לצאת ממנה. מי יודע איזה צרות נכונות לנו, מערכת הבריאות צריכה להיות ערוכה ומוכנה, אי אפשר כשאין מי שמנווט את הספינה מבחינה פוליטית.
כן ראינו בחוק ההסדרים פגיעה מאוד קשה בהגנות על הסביבה, וגם כאן לא נשמע הקול של משרד הבריאות. בעצם שר הבריאות, רבע שר הבריאות, הוא בניגוד עניינים. איך הוא יכול מצד אחד לייצג את האינטרסים של הבינוי והשיכון, שהם חשובים, ומצד שני לייצג את האינטרסים של הבריאות. אין לו זמן לזה, אין לו קשב לזה והוא גם נמצא בניגוד עניינים.
לכן בית המשפט, וכאן גם הכנו ביחד עם הייעוץ המשפטי של ההסתדרות הרפואית, כפי שמפורט בעמדה, את ההיבטים המשפטיים של הדבר הזה. חייב להיות שר בריאות במשרה מלאה שלא נמצא בניגוד עניינים. יש החלטות רגולטוריות בנושא של סמים ותרופות, בנושא של מחלות מדבקות, בשורה ארוכה של נושאים, במבחני תמיכה ובתקציב שבשבילם צריך שר בריאות שיאשר. אין שר בריאות, או רבע שר בריאות, זה צוואר בקבוק שמעכב ופוגע בבריאות הציבור בישראל. אין מי שמנווט לטווח ארוך, קובע בכלל את התוכנית, מקשיב לציבור ומביא את הדברים בפני הדרג המקצועי.
דיברתי על הפגיעה במוכנות לחירום. יש פגיעה באמון הציבור, הציבור מצפה שמשרד הבריאות יגן עליו, אין שר, אין כתובת. אומרים על המנכ"ל, המנכ"ל מנוסה, זה נכון, הוא לא יכול לבוסס בבוץ של המדמנה הפוליטית, זה שוחק את היכולת שלו לעסוק בנושאים המקצועיים.
ובסוף, כמו שפתחת ואמרת, יושב ראש הוועדה, כשאין ועדת בריאות בכנסת גם אין מי שמפקח. אנחנו היינו כאן בדיונים בוועדת הבריאות, ראינו כל מיני מחדלים וטעויות שנעשו, אני לא יודע איזה מחדלים וטעויות נעשות כרגע במערכת הבריאות בהיעדר שר כשדברים נופלים בין הכיסאות.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
וכשאין שקיפות.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
וכשאין שקיפות ואין מי שיביא את הדברים בפני הציבור. לכן, בסיכומו של דבר, רבע שר בריאות פוגע בבריאות הציבור, פוגע ביעילות ובאמינות מערכת הבריאות וצריך לתקן את הליקוי הזה, צריך למנות שר בריאות, צריך שתהיה מחויבות פוליטית לבריאות. צריך תוכנית לשיקום בריאות הציבור במערכת הבריאות בישראל, כמובן בתוך שיש הוצאה לאומית ציבורית נמוכה, כוח אדם מועט יחסית למדינות אחרות, גם בסקטור הרפואי, גם בסקטור הסיעודי, כל הבעיות האלה לא נפתרות, המשמעות היא שאנשים מתים שיכולנו להציל אותם.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. כן, נירה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני רוצה להעיר הערה או להבהיר הבהרה לגבי מסגרת הדיון. נאמר לי שהייתה מצד משרד הבריאות פנייה או מחאה לגבי השתתפות בדיון הזה לאור האופי שלו. אני רוצה להבהיר, אנחנו נמצאים כאן בפקודה של מליאת הכנסת, ההצעה לסדר והנושא הזה הועברו אלינו וחובה על הוועדה הזאת לדון בהם על פי סעיף 57 לתקנון הכנסת. לא רק זה, יש חובה על יו"ר הוועדה והוועדה להוציא מן הישיבה הזאת מסקנות, לערוך דיון בהצעה לסדר של חברת הכנסת מזרסקי, להגיע למסקנות, המסקנות האלה אמורות להיות מוגשות למליאה ויהיה עליהם דיון.
כלומר מליאת הכנסת ראתה לנכון להטיל על הוועדה הזאת לקיים דיון מעמיק ולכן אין מקום להערות מסוג מדובר בדיון פוליטי. אני מצפה מנציג משרד הבריאות, אני לא יודעת את מי הם שלחו, כשאנחנו מזמנים אנחנו מזמנים בדרך כלל את השר, את המנכ"ל, והמשרד אמור לשלוח את מי שאמור לתת תשובות לנושאים שמועלים להצעה לסדר, אבל המשרד אמור לתת תשובות מלאות ככל שניתן, ככל שיש את המידע ולתת לוועדה את כל הכלים ואת כל המידע כדי שהיא תוכל לדון דיון מעמיק אמיתי ולהוציא מסקנות בהתאם למליאה.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
רק עוד נקודה אחת, קשורה ישירות למדע ולטכנולוגיה, בהיעדר מינויים קריטיים במערכת הבריאות. בספטמבר 2023 יצא מכרז למדען הראשי של משרד הבריאות. עד היום, למעלה משנתיים, לא אויש התפקיד הזה. הנה רק דוגמה לתפקיד קריטי במערכת הבריאות, במיוחד בתקופה שאנחנו צריכים את שיתופי הפעולה הבין-לאומיים שפשוט לא נמצאים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
היה לנו דיון על זה, גם העלינו את הנושא הזה לגבי כל המדענים הראשיים, זה לא רק במשרד הבריאות, יש לצערנו כמה משרדים שעדיין אין מדען ראשי.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
גם מינהל רפואה תעסוקתית ובריאות העובד, גם המשרה לא מאוישת הרבה זמן. הייתה מישהי שנכנסה לשבועיים והתפטרה וכבר עברו כמה חודשים וזה לא מאויש ואף אחד לא מטפל בזה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
לפני שאני עובר לד"ר זאב פלדמן אני רוצה לגנות בחריפות את ההתנהלות של השר בן גביר בוועדה לביטחון לאומי וההתלהמות שלו על עובדי מדינה ועובדי ציבור. פרופ' חגי הוא אחד האנשים שהיה בוועדה והשיח שהיה שם, לצערנו השיח בכנסת והשיח של שרים מול הפקידוּת יורד לרמה נמוכה ואני מגנה בתוקף את ההתנהלות הזאת של השר בן גביר ואני מבקש מכל חברי הכנסת והשרים לכבד כל פקיד ציבור שמגיע לוועדה. הם באים ועושים את התפקיד שלהם. התפקיד שלנו לשאול אותם, כן, אבל לא התפקיד שלנו להתלהם ולא לכבד אותם.
אני עובר לד"ר זאב פלדמן בזום.
<< אורח >> זאב פלדמן: << אורח >>
תודה רבה על הדיון, אני חושב שהוא דיון חשוב בהיעדר פורום אחר בתוך הכנסת בוועדות הכנסת בשלב הזה ואני חושב שזו שעה קריטית לדיון הזה. לא שאני בא בטענות איזה שהן לשר חיים כץ, הוא הוכיח לאורך השנים שהוא רב פעלים, אבל גם איש רב פעלים יתקשה לג'נגל בין ארבעה משרדים ולתת לכל אחד את תשומת הלב המלאה כשאני בא לדבר על הצרכים של מערכת הבריאות.
אני לא אחזור על הדברים שפרופ' חגי דיבר והאיר את הקושי בניהול השוטף ובצרכים השוטפים של מערכת הבריאות ותפקידו של השר, אני רק רוצה להוסיף ולהרחיב בנושא עקרוני אחד, הלמ"ס פרסם לפני שבועיים את הדוח, את המספרים על ההוצאה הלאומית לבריאות במדינת ישראל. לצערי אנחנו בשפל שלא היה כדוגמתו של 7% מהתל"ג בלבד למערכת הבריאות.
אנחנו במערכת בריאות שהתמודדה עם הקורונה, מערכת הבריאות שהייתה הגוף המתפקד ביותר בזמן אפס ב-7 באוקטובר ולאחריו ונתנה מענה מלא לכל הצרכים של תקופת החירום. אנחנו אחרי מלחמת או מבצע 'עם כלביא' שבו נחשפה ערוותה של מערכת הבריאות. רצינו לעשות הכול ולא יכולנו כי קיבלנו הנחיה לשחרר 60% מהחולים הביתה כי המיגון של בתי החולים ושל מתקני הבריאות בארץ לא היה מספק ובן לילה 60% מהחולים המאושפזים הפכו להיות לא דחופים מבחינה רפואית והלכו הביתה ואין לי סטטיסטיקה כמה מהם נפגעו כתוצאה מכך.
האירוע הזה של 'עם כלביא' ושחרור החולים רק מציף לפני השטח את המחדלים השקטים שלאורך שנים, לא רק של הממשלה הזאת, של הרבה ממשלות, בהתייחסות לבריאות, לתקציב הבריאות, להקצאת משאבים לפיתוח מערכת הבריאות, תשתיות מערכת הבריאות. דיברנו לאורך השנים על הבושה והחרפה ועל החצר האחורית של הזנחת התשתיות בפסיכיאטריה שהקבוצה הכי חלשה באוכלוסייה אושפזה בתנאים לא תנאים.
יש שיפור בדבר הזה, אבל אני מביא את זה עכשיו לפתחה של הממשלה הנוכחית. אי אפשר ללכת אחורה, להסתכל אחורה, הממשלה הנוכחית כרגע צריכה לתת מענה לצרכים העכשוויים של מערכת הבריאות. אנחנו כרגע נמצאים בתקופה של הקרב הפוליטי על התקציב, זה מוריד יד לזה וזה מוריד יד לזה, לצערי יש לי תחושה שבמערכת הבריאות ינסו לשמר לפחות את הקיים, אבל התוספות הדרושות למערכת הבריאות הן בסדר גודל של מיליארדי שקלים.
אנשי ה-OECD אמרו שאם ישראל רוצה להביא את עצמה למצב שמשתווה לממוצע ה-OECD צריכה להוסיף 20 מיליארד שקל בשנה לתקציב הבריאות. זה לא יקרה, אבל אפילו 5 מיליארד שקל לשנה יתחילו לעשות את ההבדל, בטח כשאנחנו רוצים מהר מהר למגן את מערכת הבריאות והמספר היחיד ששמעתי על הישג זה שהוקצה בתקציב ה - - -
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
איפה ישראל ממוקמת ביחס ל-OECD מבחינת הבריאות?
<< אורח >> זאב פלדמן: << אורח >>
הממוצע של ה-OECD הוא סביב 9% ויותר אם אנחנו רוצים את מדינות המערב, סקנדינביה, גרמניה, שם ההוצאה הלאומית לבריאות נע סביב 11%, 10%, ואנחנו על 7% מהתל"ג, שזה מציב אותנו במקום מאוד נמוך מבחינת סדר העדיפות הלאומי. הבריאות לא חשובה, כי יש איזה אגדה שמערכת הבריאות שלנו היא מצוינת והיא מצוינת אם אתה מצליח להגיע לרופא, אבל הזמינות של מערכת הבריאות היא לא מה שהייתה לפני עשר שנים, חמש שנים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
האוכלוסייה גדלה ואנחנו נמצאים עם אותם מתקנים פחות או יותר.
<< אורח >> זאב פלדמן: << אורח >>
אנחנו נמצאים באותם מתקנים, עם כוח אדם שלא גדל בהיקף שצריך לגדול ולכן התורים היום, פעם היה לך כאב גרון, היה לך חום, היית הולך לרופא, לוקח מספר, רב עם אלה שרוצים לשאול רק שאלה, ובסוף נכנס אחרי שעה, שעתיים, ורואה את הרופא באותו יום. היום אתה נדרש להזמין תור לרופא משפחה ומקבל תור אחרי שבועיים. המחלה היא עכשיו, התור הוא עוד שבועיים.
אז מה קורה? אתה הולך ומוצא לעצמך פתרונות. מי שיכול לרופא פרטי ומי שלא יכול הולך לחדר מיון ומעמיס את חדרי המיון. כלומר הזמינות של מערכת הבריאות היא הרבה פחות טובה משהייתה ואף אחד לא מתייחס לזה כרגע כי לא נותנים את התקציבים המתאימים כדי לשפר את זה. אולי ייתנו, אולי פתאום תהיה הפתעה בתקציב ופתאום תקציב הבריאות יגדל ב-10 מיליארד שקלים. הלוואי, ואז אני אמשוך את כל דבריי חזרה, אבל כרגע מה שמסתמן זה שבתקופה קריטית של קרב על תעדוף מערכת הבריאות בתוך התקציב הכללי אין מישהו שזה עיקר עיסוקו או עיסוקו היחיד כי זה דורש תשומת לב עם המון פרטים ובנייה של תקציב נכון.
אני מברך את חברת הכנסת מזרסקי ששיתפה איתנו פעולה יחד עם האגודה למלחמה בסרטן וחברים לרפואה והרמנו קול ציבורי על אי מינוי ועדת סל התרופות. אני שמח שזה קרה, באיחור של חודשיים, חולים יקבלו את התרופות הקריטיות להצלת חיים באיחור, אבל זה קרה. גם כאן הממשלה נאלצה, בגלל היעדר שר בריאות, להליך מיוחד מבחינה פרוצדורלית ומליאת הממשלה היא זו שאישרה את הקמת הוועדה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
לכן הגשתי הצעת חוק להוציא את ועדת הסל מפוליטיקה ולמנות חברי ועדה לארבע שנים לפחות עם שיעור עלייה קבוע כל שנה של התקציב, כי אי אפשר להסתכן ובכל ממשלה להיות תלויים בפוליטיקה ובהסכמים. צריך להיות תקציב קבוע שלא לסכן חיי אדם.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אולי אני אבהיר, הוועדה לא מופיעה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אין סעיף שאומר שצריך להקים את הוועדה. הסמכות לסל שירותי הבריאות מוטלת על שר הבריאות, הפרקטיקה היא שהוא באמת בדרך כלל מקים ועדה, אבל זה לא מופיע בחוק.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
לכן הגשתי הצעת חוק כי צריך להוציא את זה, זה לא יכול להיות תלוי בבן אדם אחד כמו שמצאנו את עצמנו השנה.
<< אורח >> זאב פלדמן: << אורח >>
אני רוצה לסכם את דבריי ולהגיד שאנחנו קוראים לממשלת ישראל למנות שר בריאות במשרה מלאה שיתעסק אך ורק בבריאות וישים את הבריאות בראש מעייניו ואולי יצליח פוליטית כפי שעשה בזמנו אריה דרעי בהסכם הקואליציוני של הקמת הממשלה הזאת להגדיל בצורה משמעותית את תקציב הבריאות. זה לא מספיק, אנחנו צריכים להגדיל עוד ולהתמודד עם הצרכים הגדולים של אזרחי ישראל, בטח בתקופה שאנחנו רואים שהבריאות לא שוקטת על מקומה ומחכה שהממשלה תתפנה לטפל בה.
המגפות קורות, השפעת והחצבת, המגפה של בריאות הנפש, של אובדנות, המענה שלא קיים היום לאזרחי ישראל שזקוקים לזה אחרי כל אירועי הקורונה, חרבות ברזל ועם כלביא, לטיפול פסיכולוגי פסיכיאטרי, מנסים לעשות אבל זה לא מענה מספק והתורים שנותנים לאנשים הם במקרה הטוב חצי שנה קדימה. הם מקבלים תורים לחצי שנה ושנה קדימה, זה לא מספיק, צריך מישהו שיעסוק רק בדבר הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה גם לחברת הכנסת מזרסקי וגם לאדוני על קיום הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. אני רוצה לומר שבמונחים השוואתיים, בהשוואה של ישראל ל-OECD בכל המדדים של הבריאות יש ירידה. הלכתי וחיפשתי עכשיו בגרפים, למשל במיטות אשפוז, אם עד 1977, לא בכדי אני אומרת את השנה, היו כשלוש מיטות ל-1,000 תושבים, היום אנחנו לקראת מיטה וחצי ל-1,000 תושבים. בכל המדדים אנחנו צועדים בצעדי ענק להיות מדינת עולם שלישי כשהתחלנו מאוד מאוד גבוה. התחום של הבריאות הציבורית הוא מאוד מאוד טוב אצלנו, אבל לא לעולם חוסן. אנחנו הולכים ומאבדים את זה.
אני רוצה לומר שמדינה שחפצת חיים לא יכולה להתנהג בכזה זלזול כלפי אזרחיה. אנחנו עכשיו באמצע נובמבר, במדינת ישראל יש רבע שר שיכון, רבע שר בריאות, שפה מדובר בדיני נפשות, רבע שר רווחה, רבע שר תיירות. השרים חיים כץ. יש גם את השרים לוין, רבע שר משפטים, רבע שר דתות, רבע שר עבודה ורבע שר ירושלים ומסורת ישראל. באמת עד כדי כך בנובמבר, ערב תוכניות עבודה, ערב אישורי תקציב. אנחנו לא יכולים לשתוק והציבור לא צריך לשתוק, זה מחדל שלא ייאמן.
תוסיף לזה שהבית הזה יורד מנכסיו, מזלזלים ומורידים אותנו מכוחנו ביכולת שלנו לפקח על עבודת הממשלה, אז גם אין ועדת בריאות, אין שר וגם אין בריאות, אין ועדה. גם היכולת שלנו לפקח על הכלום משרדי ממשלה, באמת במשרדים הכי חברתיים שיש, ערב תוכניות עבודה ותקציב, זה לא נתפס בשום היגיון בריא. אז אין ועדת בריאות, אין ועדת חינוך, יש אובדנות בקרב ילדים, אין ועדה לפניות ציבור, שוב כחלק מהתפיסה של ריסוק כנסת ישראל, אין ועדה למשל לצמצום פערים בפריפריה. באמת כלו כל הקיצין.
לא ראיתי שיפוצים בבית חולים סורוקה. אם אין שר בריאות, אין ועדת בריאות ואין ועדה לצמצום פערים בפריפריה אז חרבו דרבו על בית חולים סורוקה, את מי זה מעניין בית חולים סורוקה? בכל מונח, אדוני, אנחנו נמצאים בשפל שלא ידענו כדוגמתו במדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. אנחנו נעבור לנציג של משרד הבריאות, ליאור אבינעם בזום.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
שלום, תודה. אני בנסיעה. תודה שאפשרתם לי לעלות באופן הזה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
ביזיון של ועדת הכנסת, שגם לא הגיעו לכאן ומתחברים תוך כדי נסיעה. זה ביזיון מעמד הכנסת.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
אני מודה ליושב הראש שאפשר לי לעלות באופן הזה. אני אתייחס ברשותכם לדברים שהופנו אלינו אתמול. ראשית, אני מרגיש צורך וחובה להגיד שבמשרד הבריאות יש דרג מקצועי בכיר, מצוין, גורמי מקצוע בכירים ומצוינים שמובילים את מדיניות המשרד, מובילים רפורמות מבניות ותהליכיות לאורך שנים ובמקומות שבהם יש צורך יש גם גיבוי פוליטי מתאים.
הפנו אלינו מספר נושאים. בנוגע לתקציב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, בדיוני התקציב שהסתיימו זה עתה יש גידול בתקציב התוכנית הלאומית של למעלה מ-30%. גם במרכזי החוסן התחייבנו שהתוספות לפעילות של מרכזי החוסן, בוודאי בדרום הארץ, יהיו באופן מספק ושכל מי שדרוש לו המשך טיפול ומי שמגיע למרכזי חוסן יקבל את הטיפול שהוא צריך וגם שם אנחנו עם תוספת של עשרות מיליוני שקלים גם לפעילות ב-2026.
סוגיית הרופא התעסוקתי, לא צריך להכביר מילים על הקושי בגיוס עובדי מדינה. אנחנו מתמודדים עם הקושי הזה בכל מיני מגזרים. עם המגזר הספציפי הזה של רופאים תעסוקתיים ממילא אין הרבה ממנו, אנחנו פועלים גם לפתוח את העיסוק הזה כמה שיותר כדי לאפשר איוש.
סוגיה אחרונה שהתבקשנו להתייחס אליה היא סוגיית השפעת. אנחנו כמובן מודעים לעלייה בתחלואה ועל כך שהחלה שפעת והתחלנו בקמפיין הסברתי, כפי שאנחנו עושים כל שנה, רק לפני שבוע ואנחנו ממשיכים לפעול גם ברמת ההסברה גם דרך קופות החולים.
בסיכומו של דבר, אני אומר מהצד שלי לפחות, שיש לנו מערכת בריאות טובה ומפוארת שפועלת גם בימים של חוסר ודאות ו - - -
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
לגבי הגדלת התקציב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, מתי נראה בפועל את הגדלת התקציב?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
הסיכום הוא לתקציב 2026. את מכירה יותר ממני את לוח הזמנים של תקציב, אבל זה מסוכם ברמה המקצועית.
<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>
אדוני, אם אפשר לשאול אותך, אם תוכל להבהיר לגבי מרכזי החוסן. יש מרכזי חוסן תחת הקואליציה, יש מרכזי חוסן של העוטף, יש את הארצי ויש את משאבים בצפון. הסכומים שבבסיס אנחנו יודעים שיש, השאלה אם התקציבים לשלושת הדברים האלה ב-2026 אושרו להיות על אותם סכומים כמו שהועברו בפועל ב-2025.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
תקציב הבסיס למרכזי החוסן יועבר בימים הקרובים בהחלטת ממשלה ייעודית, כפי שנעשה כל שנה, הוא מכיל בתוכו את שלל הרכיבים שציינת. לגבי תוספת התקציב שמיועדת למרכזים בצפון אנחנו בשיח הדוק עם מִנהלת תנופה כדי להביא את התקציבים הדרושים לפעילות בצפון. שוב, בדומה למה שעשינו בזמנו בתקומה בדרום, אנחנו מקווים, אני יודע גם שהשר אלקין התחייב על כך באחת מוועדות הכנסת, שהתוכנית הזו תובא לאישור עד סוף השנה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ליאור, תודה שאתה איתנו. אני רציתי לשאול על חוק זכויות החולה שממתין כבר שבע שנים, הנושא של הדיווח של המסוכנות הנפשית על ידי הצוותים, ועבר ועדת שרים לפני שבועיים. הייתה הבטחה של המשרד, לא ברור לי בדיוק איזה שר, אבל הייתה הבטחה שזה יגיע לקריאה ראשונה וזה לא מגיע. זה מציל חיים, אנשים נקטלים, אני לא יודעת איך לקרוא לזה, על ידי קרובי משפחה פגועי נפש בגלל שצריך לעשות תיקון חקיקה.
אני לא יודעת אם אתה מכיר את זה, זה עבר ועדת שרים, גם הגשתי שאילתה, גם הגשתי הצעת חוק פרטית וזה מחכה שבע שנים במסדרונות של החקיקה. אז איפה זה עומד והאם זה יגיע סוף סוף לקריאה ראשונה בכנסת ישראל? זאת שאלה אחת.
השאלה השנייה, אחת הסוגיות שאני עוסקת בהן זה זיהום אוויר. אני מניחה שאתה יודע, 5,500 אנשים מתים מדי שנה מזיהום אוויר. יש את המחדל של שריפות פסולת, גם חוצה גבולות וגם בתוך תחומי הקו הירוק, גם מחוץ וגם מעבר וגם בתחום. זה נושא שנמצא על המדוכה. בעצם אין מי שנלחם מספיק היום בתוכניות העבודה על תקציבים, אם זה לאכיפה אבל גם לטיפול בכל המפגעים או הפגעים הבריאותיים כתוצאה מנשימה של חלקיקים מסוכנים מזיהום אוויר. גם פה העובדה שאין שר בעת קבלת תוכניות עבודה ותקציבים פוגעת ביכולת של מדינת ישראל לטפל בחולים כתוצאה מזיהום אוויר.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
אני אתייחס לראשונה, לגבי השנייה הידיעות שלי מוגבלות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני אגיד לך לגבי השנייה, אולי תבדוק את זה בהמשך, יש החלטת ממשלה, נדמה לי 592, אם אני לא טועה, ממרץ 2024 בהמשך לדוחות ביקורת ואמורה להיות ועדה בין-משרדית של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות שהוא שותף שם, ומשרד הביטחון שבא לתת איזה שהם מענים לקטל כתוצאה מזיהום אוויר. זה, אם תוכל לתת תשובה בהמשך, אבל הנושא של חוק זכויות החולה.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
אני אשמח להשלים. לגבי התיקון בחוק זכויות החולה המשרד קידם, כפי שציינת, תיקון חקיקה, הוא עבר בוועדת שרים לדעתי בשבוע שעבר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כתוצאה מביקורת ציבורית נוקבת שלנו פה בבית הזה.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
אני לא כופר בדברים שזירזו את התיקון המאוד מאוד לחוץ הזה. כרגע הוא בלו"ז חקיקה, גם פה אני מוכן לבדוק בדיוק איפה זה עומד, למיטב ידיעתי הוא הונח על שולחן הכנסת.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
ליאור, אתה יכול להגיד אם יש דברים שמחכים לחתימת שר, כמה דברים ואיזה דברים יש שמחכים לחתימת שר?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
אין לי רשימה של דברים שממתינים, אני יודע שאנחנו פועלים כל הזמן מאז מינויו של השר כץ, אנחנו עובדים באופן שוטף מולו ואני לא מכיר עיכובים משמעותיים בגלל שהם טעונים חתימת שר.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
לגבי מיגון בתי חולים בצפון, אנחנו שומעים שיכולה להיות הסלמה בגבול הצפוני, השר סמוטריץ' - - -
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
שומעים על שלום.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
יכול להיות, לא יודעת, אבל שאלתי את שר האוצר לפני כשלושה שבועות והוא אמר שכרגע נמצאים דיונים, רציתי לשאול אם יש התקדמות והוחלט משהו לגבי מיגון בתי חולים בצפון.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אני אחדד את השאלה, האם בתקציב 2026 נלקח בחשבון מיגון בתי החולים בצפון?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
התשובה הקצרה היא כן, יש תוספת לא מבוטלת עבור מיגון בתי חולים ואנחנו פועלים בסביבה הזו הרבה שנים ועושים כל מה שאנחנו יכולים במסגרת המשאבים שמוקצים לזה. אבל התשובה היא כן, יש תוספת תקציבית, גם בתקציב 2026 תהיה תוספת למיגון בתי חולים.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
לפני שבוע נודע לי שיש משבר בבית חולים הדסה, אין להם כסף לשלם כבר משכורות לעובדים בחודש ינואר כי הם לא קיבלו מה שהיו אמורים לקבל בתי חולים ציבוריים בחודש נובמבר-דצמבר. מתי מעבירים את הכספים להדסה ולבתי חולים אחרים?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
אני מתנצל, אני לא יודע להתייחס לשאלה הזאת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אולי סורוקה, לגבי כספי השיקום של סורוקה, אם אתה יודע משהו?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
סורוקה, אני מזכיר לגברתי, המשרד הוביל החלטת ממשלה משותפת גם עם האוצר ועם קופת חולים כללית להקמת מגדל תקומה ממוגן וחדיש בסורוקה בעלות של למעלה ממיליארד שקלים, עם השתתפות משמעותית מאוד של המדינה גם במימון של הפרויקט הזה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה אושר בתקציב המדינה?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
זה גם חלק מדרישות התקציב.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה עדיין לא אושר?
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
יש לנו גם נציגה של האוצר, אולי היא תענה על השאלות האלו.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
זה בהחלט נדון במסגרת תקציב המדינה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
שאלה אחרונה שאני רוצה לשאול אותך, עכשיו דיברת לגבי רופא תעסוקתי, שקשה לאייש את התפקיד בגלל מחסור בכוח אדם מקצועי. השאלה לא רק ברפואה תעסוקתית, יש הרבה תחומים ברפואה שיש בהם מחסור ברופאים מומחים, האם המשרד עושה משהו בשביל לאייש את המשרות האלו? היה דיון גם על נוירולוגיה, בהרבה תחומים של רפואה יש מחסור בכוח אדם מומחה. מה עושה המשרד בשביל לפתור את הסוגיה הזאת?
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
אני אחדד את השאלה, לא רק בפן הרפואי, גם בפן הפרא סיעודי, האחיות, הכוח החזק ביותר, גם שם יש מחסור רציני.
<< אורח >> דפנה בלום זעירא: << אורח >>
וגם בפיקוח על מי שתייה.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
נכון, אנחנו חסרים.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
הסוגיה של כוח אדם במשרד הבריאות, כבר מזה שנים אנחנו פועלים, לכל הפחות בשנתיים האחרונות ביתר שאת, גם בוועדה מאוד גדולה שמונתה וכבר הוציאה תוצרים ותוצאות באשר לניהול השדות הקליניים והתמחויות בקהילה וגם ניהול ההתמחויות עצמן. ועדה מקצועית שפועלת בשיתוף עם קופות החולים, עם הר"י ועם גורמי המקצוע במשרד כדי לתת מענה לסוגיות האלה, גם לעתיד הקרוב וגם בוודאי לעתיד הרחוק של כוח האדם הרפואי בישראל.
לגבי אחיות, שוב, אני מתנצל שאני לא בקי בכל הנתונים, אבל למיטב זיכרוני אנחנו לא מזמן עברנו נקודת ציון חיובית מאוד של עלייה במספר האחיות ל-1,000 נפש, מינהל האחיות פועל בנושא הזה עם המון כלים והמון תמריצים ובהצלחה גדולה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
לגבי מים, לגבי הפיקוח על מי שתייה?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
אני לא מכיר הפסקה בפעילות, לא של המעבדה ולא של הפיקוח. אנחנו נוודא שהדבר הזה ממשיך כפי שהיה לפני כן.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה, ליאור. תישאר איתנו כמובן אם יעלו שאלות.
אני אעבור לחפציבה בוחבוט ספירט, מהעמותה לקידום בריאות הציבור בגליל.
<< אורח >> חפציבה בוחבוט ספירט: << אורח >>
אני חייבת להגיד שעצם הוועדה הזאת בעיניי היא די הזויה, זה לא אמור להיות, מבחינתי לא למנות מישהו במשך ארבעה חודשים, שלא יהיה שר בריאות, מבחינתי זה מקומם, בטח בתקופה הקשה הזאת שידעה מדינת ישראל, בטח בתקופה הכל כך מאתגרת שחווים תושבי הצפון, תושבי הגליל, בפרט קרית שמונה, העיר הפריפריאלית, אם מישהו זוכר. אני שמחה שבכל זאת התכנסנו ואני שמחה שגם משרד האוצר נכנס כדי לענות על שאלות ושדברים כן קורים.
אני לא אלאה בפרטים כי כל מה שקשור לקיצור תורים ורפואה מקצועית ורפואת חירום בגליל, בקרית שמונה, זה משהו שאנחנו כבר דנים בו כל כך הרבה זמן, אבל השאלה העיקרית שאני באמת רוצה להבין זה מי הגורם שמחזיק היום בסמכות אמיתית לקבל החלטות בשטח עבור העיר שבה אני פועלת, קרית שמונה, עבור הגליל.
אני שואלת את זה גם בתור תושבת, גם כמי שמכהנת כחברת ועד מנהל בעמותה לקידום בריאות בגליל. אני רוצה לדעת מי אחראי על התקציב, על הלו"ז, על סמכויות ביצוע, האם יש תוכנית לקידום הבריאות, מישהו שמתכלל את האירוע הזה, מישהו שעוסק בכוח אדם, באמבולנסים, בקיצור תורים, בתקצוב למרכז הרפואי שרוצים להקים בקרית שמונה. מי אחראי לכל הדבר הזה? איפה המבוגר האחראי, מי מחזיק בחוטים?
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אני לא הבנתי את השאלה, מי אחראי על הבריאות בגליל או בקרית שמונה?
<< אורח >> חפציבה בוחבוט ספירט: << אורח >>
כן, אני שואלת אם יש גורם שהוא מתכלל את כל הדבר הזה שנקרא שיפור מערך הבריאות בגליל.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
זה אלקין.
<< אורח >> חפציבה בוחבוט ספירט: << אורח >>
ואלקין כאן כדי לתת תשובות? הוא יכול לענות לי?
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
זו שאלה טובה. תיכף יחזור ליאור, אולי הוא יוכל לענות על השאלה הזאת.
<< אורח >> חפציבה בוחבוט ספירט: << אורח >>
אולי ליאור יכול להגיד לי, לתת לי תקציר, מה קורה בהקשר הגלילי, מה קורה בקרית שמונה, איך הדברים מתקדמים, האם יש תקצוב?
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אנחנו נעלה אותו אחר כך ונבקש ממנו תשובה לזה. תודה רבה.
<< אורח >> חפציבה בוחבוט ספירט: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אני אעבור לד"ר תמי ליאורה מגן, יושבת ראש הוועדה הארצית לרפואה תעסוקתית.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
שלום, הפתרון שלכם אולי לאיוש של המשרה. אני יושבת כאן בכמה כובעים, אני יושבת בתור יושבת ראש הוועדה הארצית לרפואה תעסוקתית ואני גם מייצגת פה למעשה את ארגון הרופאים - - -
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
מה זה הוועדה הארצית? בדרך כלל זה איגוד.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
זה בהר"י, ואני מגיעה מטעם ארגון הרופאים העצמאיים, למרות שאני גם חברה בהר"י.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
יש ארגון של רופאים עצמאיים?
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
כן, ארצ"י.
<< אורח >> נעמה כהן: << אורח >>
הר"י לא מצליחה לייצג את כל אוכלוסיית הרופאים אז יש כמה ארגוני רופאים נפרדים להר"י.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
לא, זה עצמאי, זה לא שייך להר"י.
<< אורח >> נעמה כהן: << אורח >>
ואנחנו הרופאים המתמחים. יש ארגונים מחוץ להר"י של רופאים.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
לגבי הסוגיה של רופא תעסוקתי, תשאלו אותי אחר כך, אולי אני אתן לכם מספרים. אני קודם כל מודה לכם באמת על הדיון הזה, אני חושבת שכולכם פה מבינים את גודל השעה ואת המצוקה האמיתית בזה שאין לנו שר בריאות כדי שהוא יוכל לתת מענה ופתרון בעצם לכל אחד מאיתנו, כולל אותך, חבר הכנסת.
אני אומרת דבר מאוד פשוט, ואני רוצה גם להתריע, קודם כל בגלל חוסר התקנים וחוסר האיוש של מקומות המומחים אנחנו רואים זליגה מאוד קשה של מטופלים שפשוט אין להם זמן לחכות והם מעדיפים ללכת לשירות הפרטי ולא לציבורי כמובן בעלות כספית פרטית על אף שלפעמים יש כל מיני השתתפויות על ידי חברות הביטוח וכדומה. העלייה הזאת היא ממשית, היא גדלה בקצב מסחרר מדי יום. אנחנו גם רואים הרבה מצוקה מצד המטופלים וכמובן גם עלינו, כרופאים עצמאיים, אנחנו מרגישים את העומס. העומס זלג גם לדלת שלנו, היום פסיכיאטר או אפילו אני כרופאה תעסוקתית מומחית, כמות הפניות היומית היא משהו שאני לא מכירה. כל המדינה בטראומה, חלק - - -
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
יש עלייה?
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
עלייה ניכרת מאוד, כמעט שאין תחום שאין עלייה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
דרך קופת חולים?
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
לא, עצמאיים לחלוטין. אפילו אני, שאני לא עובדת בהסדר עם אף קופת חולים, פרטית לחלוטין, אתם צריכים להבין שאני מקבלת בין 15 ל-20 פניות ביום באופן עצמאי. אין לי זמן. לעומת זאת אני גם עובדת במערכת הציבורית והתור אליי במערכת הציבור ארוך מאוד. היום היה לי מטופל שהגיע, הוא פשוט בכה ואמר: דוקטור, את מצפה שאני אקח הלוואה? כי לי אין כסף לשלם לרופא פרטי. וזה אמיתי, זה ממשי, זו עובדה קיימת מהיום. אנחנו בתור ארגון של הרופאים העצמאיים, עושים פעילות ענפה, אנחנו מנסים לתת את המענה.
אנחנו צריכים את שר הבריאות איתנו כדי לקדם, כדי לקדם רפורמות, כדי לקדם חוקים, אנחנו גם משתתפים בדיונים ובעצם אנחנו צריכים ראש שיוכל לבוא איתנו יד ביד ולהפוך את מערכת הבריאות – באמת כרופאה וכאזרחית אני מודה שמערכת הבריאות בארץ בנויה בצורה כזו שראינו את המענה, גם בתקופת הקורונה וגם בתקופת המלחמה, שזה בעצם היה הארגון כמעט היחידי שידע לתת מענה מיידי תוך הקרבה מאוד גדולה מצד הרופאים עצמם. גם הם שחוקים, גם אני שחוקה, בין אם זה בשטח ובין אם זה במסגרת בית החולים, ואני חלילה לא רוצה שאף אחד יגיע לכאן ויצטרך להפעיל פרוטקציה כדי להגיע לרופא בזמן, וזה קורה המון המון בשטח.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
למי אתם פונים במשרד בדרג המקצועי? הרי רוב השיח הוא בדרג המקצועי, מה החסם? הדרג המקצועי כן עונה לכם?
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
כן, אבל צריך את החתימה הסופית, את האישור הסופי, את הגושפנקה האחרונה. תחשבו שזה כמו להגיע לבית החולים, לחדר המיון, את עוברת את מדור הקבלה ואת עוברת את האחות הממיינת ואת נכנסת למיון ואז האחות מקבלת אותך ואז הסטז'ר, המתמחה, אבל מי שבסופו של דבר צריך לשחרר אותך מבית החולים זה אותו רופא בכיר.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אז המענה מהדרג המקצועי הוא: מצטערים, לא יכולים לקדם את זה, אין לי אישור שר, אין לי אישור מנכ"ל?
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
נכון, ולמעשה זה יוצר גם לנו, אנחנו מרגישים את זה, קודם כל, עלייה ניכרת במספר הפניות, עוד פעם, אנחנו מרגישים את זה ברמה היום יומית. ובעצם שר שנוכל לפנות אליו כדי לקדם תהליכים למען הבריאות, לא רק בשיתוף פעולה עם עצמנו אלא כמובן בשיתוף פעולה עם בתי החולים, עם הר"י, עם כל הארגונים האחרים כדי להוביל את זה למקום יותר בטוח.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הבטחת להיות אופטימית.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
אני אופטימית. אני אומרת שוב פעם, כאזרחית אני ראיתי את משרד הבריאות ואת הרופאים, ואני שמחה להיות חלק מאותם רופאים ומאותו צוות רפואי שמוביל את המהלכים בארץ, כי ראיתי את העמידות שלהם בקורונה וראיתי את העמידות שלהם בתקופת המלחמה. זה עדיין לא הסתיים, כי אנחנו רואים את זה ביום יום בעיקר בבריאות הנפש, במרכזי החוסן, אנחנו רואים את זה במקומות עבודה.
בתחום הספציפי שלי לצערי הרב יש עלייה ניכרת במספר האנשים שיוצאים לאובדן כושר עבודה בגלל המצב הנפשי שלהם, בין אם זה המשפחות השכולות, בין אם זה המעטפת של המשפחות השכולות, בין אם זה משפחות החטופים ובין אם זה בני האדם והאזרחים שפונו מהבית. אנחנו מטפלים בכולם גם במסגרת הרפואה התעסוקתית ואנחנו מרגישים את זה חזק מאוד.
אני מאחלת לכולם שתרימו מחר טלפון במידה שאתם צריכים רופא והוא יגיד לכם, תגיע היום באחת וחצי, ולא בעוד חצי שנה באחת וחצי. במסגרת הרפואה הפרטית תור אליי באופן אישי הוא בין שלושה לארבעה חודשים. אליי, באופן פרטי, לא ציבורי.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. שאפו לרופאים ולצוותים הרפואיים שמטפלים גם בתנאים קשים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה המזל שלנו.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אני עובר לדיאנה בארון, קו לעובד, בזום.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
תודה רבה לכם על קיום הדיון שגם לדעתי הוא דיון מאוד חשוב וחבל שאין ועדת בריאות כדי לקיים את הדיון הזה שם. אני אגע בנושא שהגשנו לגביו נייר עמדה. אני כאן גם מטעם עמותת קו לעובד וגם הקמנו את הקואליציה למען בריאות תעסוקתית, בגלל שהנושא של בריאות תעסוקתית באופן עקבי לא מקבל מספיק תשומת לב, לא ציבורית ולמרבה הצער גם לא במשאבים שמוקדשים במשרד הבריאות.
כל שנה, לפי ההערכות של ארגון הבריאות העולמי, מעל 1,200 עובדים מתים בישראל כתוצאה ממחלות תעסוקתיות ולפי ההערכות של משרד הבריאות ישנם עוד כ-100,000 חולים חדשים שסובלים ממחלות שמיוחסות לעבודה שלהם בכל שנה. למרבה הצער הטיפול בתחלואה תעסוקתית לא מקבל מספיק פוקוס והאחריות היא משותפת, משרד הבריאות ומשרד העבודה.
בניגוד למחלות אחרות מחלות תעסוקתיות, או איך שקוראים להן לפעמים מחלות מקצוע, אלו מחלות שאפשר למנוע. עובדים באזבסט, עובדים בסיליקה, ברעש, עובדים שנושאים משאות כבדים, חומרי הדברה, או עכשיו עם משבר האקלים עובדים שעובדים בעומס חום או קור, תחת קרינה השמש, אלו סיכונים ידועים ואלו סיכונים שאפשר וצריך לבצע את המעקב בזמן אמת כדי לוודא שהעובדים האלו לא מפתחים מחלות תעסוקתיות.
נכון להיום שירותי הבריאות נושאים בנטל הכלכלי גם של המחלות שמתפרצות, בין אם זה בגלל טיפולים רפואיים בקהילה, רופאים מומחים, ניתוחים, אשפוזים, בין אם זה טיפולים פרא-רפואיים ובין אם זה טיפולים כימותרפיים, כי הרבה מהחומרים האלה גם מובילים למרבה הצער למחלות סרטן. לפי אומדן שעשה משרד הבריאות תחת מנהל המחלקה לבריאות העובד הקודם, זה נאמד בכ-80 מיליארד שקלים בשנה. אלה מספרים באמת עצומים.
אבל כמו שחברת הכנסת מזרסקי ציינה בתחילת הדיון, התפקיד של מנהל המחלקה לבריאות העובד לא מאויש במשך כמעט שנתיים, הוא אויש לכמה שבועות, אבל מי שאיישה את התפקיד עזבה אותו מהר מאוד משום שבשנתיים האלו גם המשאבים שהיו במשרד קוצצו. היו ארבעה תקנים, נשאר אחד, ועכשיו יש חשש שגם התקן הזה יקוצץ כי לא מצליחים לאייש את התפקיד.
אנחנו נשמח לשמוע ממשרד הבריאות, אני מקווה שהנציג עדיין כאן, איך בינתיים עד שהתפקיד הזה מאויש, משרד הבריאות צריך לפקח על המרפאות התעסוקתיות של משרד העבודה, איך הוא עושה את הפיקוח הזה בזמן הזה? איך הוא מתכוון להגדיל את מספר הרופאים התעסוקתיים?
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
רק לידיעתכם, אתם יודעים כמה רופאים תעסוקתיים יש בכלל? הפעילים, לא הלא פעילים.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
יש לי את המספר הזה. לפי תשובות של חופש מידע שקיבלנו מקופות החולים יש נכון להיום בקופות החולים 75 רופאים תעסוקתיים על שוק עבודה של 4.5 מיליון עובדים, זה רופא אחד ל-60,000 עובדים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
כמה צריך להיות לפי החישובים שלכם?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
היה רצוי להתחיל מפי שניים אולי.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
אני אחדד. אני, בתור אחת שעובדת באזור דרום, אנחנו בסך הכול חמישה רופאים והשטח הגיאוגרפי שלנו הוא מנס ציונה עד אילת, לא כולל אילת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
על זה נאמר שנהיה בריאים.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
בדיוק.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
יש סך הכול פחות מ-80 רופאים תעסוקתיים בכל הארץ, ל-10 מיליון.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
מה שחשוב זה הפעילים.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
ובנוסף למספר הרופאים התעסוקתיים, מה שציינתי לגבי המעקב הרפואי, אלו מחלות שאפשר למנוע, צריך להיות פיקוח רפואי בשוטף בקופות החולים על העובדים שחשופים ובשביל זה יש הרבה שיח כבר כמה שנים על החובה לאסוף משלח יד. נכון להיום לא אוספים את משלח היד בקופות החולים, זה לא שדה שמוגדר כחובה למרות ההמלצה של המועצה הלאומית לבריאות העובד ולכן כל עוד זה לא מקודם ומשרד הבריאות לא מקדם את זה אי אפשר יהיה לעבור לצעד הבא של מניעה. צריך לדעת למה העובדים האלה חשופים כדי לבצע את הפיקוח הנכון.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
גם אין לנו ועדת בריאות שיכולה לקדם את הדברים האלו.
<< אורח >> רבקה זלצר פרייליך: << אורח >>
אני מצטרפת לתודות על הקיום של הדיון החשוב הזה, תודה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, תודה לך על קיום הוועדה ובתוך כל הנושאים הבוערים והחשובים זה שאין מנהל קבוע למשרד כל כך חשוב, הבריאות של כולנו, אז שוב תודה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני חייבת להגיד לך משהו, אני העליתי את זה במליאה בנאום ביום שמינו את חיים כץ לארבעה שרים ומינו את יריב לוין לארבעה שרים, הוא ישב שם וגיחך, אמר: אני יכול. ממש חוסר כבוד לזה שבכלל העזתי להציף את הסוגיה שאין שרים במדינת ישראל. ישבו שם מיעוט של חברי קואליציה ופשוט גיחכו וצחקו, ממש הייתי בדיחת היום שבכלל העזתי לומר שאין שרים במדינת ישראל למשרדים הכי חברתיים והכי משפיעים על חיי האזרחים.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
הסיבה שמתקיים משחק פוליטי, מוכנים להפקיר את בריאות הציבור, זה בגלל המשחקים האלה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ברור, הוא שומר להם את הכיסאות.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
אנחנו כולנו נכנסנו לניסוי הזה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
נכון, זה ניסוי בבני אדם.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
ואף אחד לא חתם על טופס הסכמה.
<< אורח >> רבקה זלצר פרייליך: << אורח >>
ואנחנו פה להרים את הצד המקצועי והכל כך חשוב של החשיבות של הימצאות של שר בקי, מוביל, לתחום הכל כך חשוב הזה. אני פה מטעם האגודה למלחמה בסרטן ואני מייצגת גם את ציבור החולים, אבל גם את ציבור הבריאים. אנחנו פה בוועדת המדע, אני לא יודעת אם מכירים את זה, אבל האגודה מסייעת בתקציב גדול למענקי מחקר לחוקרים למציאת פתרונות לתחלואה וגם לאיכות החיים של החולים וגם עוסקת בהסברה ובמניעה ובגילוי מוקדם כל השנה. יש שר, אין שר, החולים והבריאים כאן וצריכים אותנו.
במקום מתוקן ורגיל שר בריאות היה מקדם. אני מצטרפת לכל מה שנאמר פה קודם, אבל זווית שלא העלו אותה כאן, נושאים של מניעה. גורם המוות מספר אחת שאפשר למנוע הוא עישון. יש חוקים בקנה תקועים שיכולים למנוע מאלפי בני נוער וילדים להיכנס למעגל העישון, כמו הנושא של איסור טעמים בסיגריות אלקטרוניות, או בכלל איסור טעמים על מוצרי טבק או ניקוטין, יש מוצרים חדשים שמנסים להכניס לשוק, שילדים ונוער מתפתים אליהם כל הזמן. הנושאים האלה תקועים.
אני יודעת שיש אנשים טובים במשרד הבריאות שעובדים בשביל להעלות את החקיקה הזאת, אבל צריך בניהול תקין שר שמקדם, שזה תחת תשומת הלב שלו. באמת גורם המוות מספר אחת שאפשר למנוע בישראל ובעולם ודברים תקועים ולא מתקדמים.
עוד עניין זה נושא תקציב הסל שדובר פה. אנחנו מתייחסים לסל לכולם, כל שנה הצורך במינוי מחודש, במתן האג'נדה, צריך לעלות ולהילחם, ושותפינו הזכירו את זה קודם, להעלאת התקציב לשר הבריאות ולמינוי ועדה בזמן שתדון בדברים. מאוד חשוב.
חוץ מזה מחלות סרטן ובכלל ניתנות למניעה ולגילוי מוקדם בעזרת העלאת שיעור היענות לבדיקות קיימות לחיסונים לסרטן צוואר הרחם, לבדיקת דם סמוי וקולונוסקופיה לסרטן המעי הגס, לממוגרפיה ותוכניות לאוכלוסיות בסיכון גבוה לסרטן השד, חינוך לעניין סרטן העור, שמש. יש כל כך הרבה מה לעשות וצריך מישהו שיוביל את זה.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
אני רוצה להוסיף משפט אחד על הדבר הזה. מהמעט מחקרים שכבר נעשו בישראל אנחנו יודעים שהמלחמה גרמה לאנשים פחות להגיע לבדיקות רפואה מונעת, גרמה לאנשים להרע את הרגלי הבריאות שלהם מבחינת תזונה, פעילות גופנית ועישון. לכן אנחנו כרגע בנקודה קריטית שאנחנו יכולים לבחור בחיים ולנסות לשנס מותניים עכשיו ולנקוט באופן אקטיבי בפעילות שתביא את האנשים לרפואה מונעת, כמו שרבקה ציינה, למניעת מחלת הסרטן ומחלות אחרות. או אם לא נעשה כלום המחלות יילכו ויעלו, אנחנו ממש בנקודה קריטית, אנחנו לא רואים את המנהיגות הפוליטית הנדרשת כדי לנקוט בצעדים שצריך לנקוט עכשיו.
<< אורח >> רבקה זלצר פרייליך: << אורח >>
הזכרת את המגפה הקיימת של חצבת, אבל גם סרטן צוואר הרחם אפשר למנוע לחלוטין על ידי חיסון של אוכלוסיית היעד. זאת אומרת יש דברים שהם ממש עניין של חינוך ואג'נדה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. אני עובר לעורכת דין דפנה בלום זעירא, יועצת בריאות ציבור וסביבה.
<< אורח >> דפנה בלום זעירא: << אורח >>
רוב הנושאים שהעלו פה עד עכשיו מדברים, בצדק, על כל מיני השלכות רפואיות, מערכתיות, אנושיות, יש נושאים נוספים שלא עלו פה לדיון. כל הנושא של הבריאות הסביבתית, כל הנושא של תשתיות המים. למשרד הבריאות יש אחריות ישירה לנושא מי השתייה, אחריות ישירה לנושא השימוש בקולחין, הבטיחות של המזון שנובע מהשימוש בקולחין.
מעבר לכך יש הרבה מאוד תקנות או מספר תקנות מאוד קריטיות שלא קודמו במשרד הבריאות, כמו תקנות של איכות מי השתייה, כמו תקנות של שימוש בקולחין. דיברו קודם על מספרים של אחיות, של תקנים, של רופאים, אתם יודעים כמה מפקחים יש בכל הארץ שעושים את הפיקוח על כל הנושאים האלה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא משלימים למניין, אולי לפוקר.
<< אורח >> דפנה בלום זעירא: << אורח >>
בין 150 ל-180 איש לכל הארץ, לכל הנושאים האלה, שהם יום יומיים, שהם מאוד קריטיים לבריאות הציבור ואין אנשים. פיקוח רפואי על מרפאות והכול, זה גוש קטן מאוד של אנשים וזה כל מי שעושה את העבודה.
חגי ועוד אנשים דיברו פה על הסתירה, משרד הבריאות מהווה חסם בוועדות התכנון, מצד שני איך יכול להיות שאותו שר הוא גם זה שמקדם את התוכניות של הפיתוח? יש פה סתירה מהותית או ניגוד אינטרסים מהותי בתוך העשייה הזאת.
זהו, אני הצלחתי להכניס את עצמי לדיכאון מהדיון הזה. אין לי משהו נוסף להוסיף ואני מאחלת בהצלחה. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. רתם סיון.
<< אורח >> רתם סיון: << אורח >>
אני אפתח ואגיד שהכול קשור בהכול. אני מקשיבה פה לכל המומחים, כל אחד בתחומו, ואני חושבת שקודם כל יש קו מאוד מאוד ברור שמחבר בין הפקרת האזרחים ב-7 באוקטובר להפקרה של שנתיים של תושבים שפונו, של פצועים שחזרו, להפקרה עכשיו של אזרחי ישראל ללא שר בריאות. בסוף זה קו אחד של הפקרה.
במדינה שבה יש ממשלה שמסרבת לקחת אחריות על הטבח הנורא ביותר בתולדותיה, שהשרים לא הגיעו לאזורי הלחימה לאורך חודשים, חלקם עד היום, לא פגשו אזרחים, לא סיפקו סיוע, אף משרד ממשלתי לא סיפק סיוע ובסופו של דבר החברה האזרחית היא זאת שנחלצה ונחלצת גם היום לטובת בריאות אזרחי ישראל, אז הפקרת הבריאות היא רק חלק מכל אותה הפקרה.
אני נמצאת פה היום גם כרופאה בכירה, כמנהלת ומפורום ישראל בריאה, אבל גם כמובילה תנועת 'אמא ערה', תנועה של אימהות ללוחמים בשנתיים האחרונות. מה שאנחנו שומעות מהאימהות של הלוחמים שחזרו בגופם, אבל נפשם נשארה בעזה ולא מצליחים לחזור לחיים, דומה מאוד למה שאני שומעת כרופאה ממובילי בריאות בקהילות שאני פוגשת בקיבוצים בצפון ובכלל שמתארים אוכלוסיות שלמות של צעירים שלא מצליחים לחזור לחיים, לא יוצאים ללימודים, עם מגפה הולכת וגדלה של התמכרויות. חבורות שלמות שיושבים בערב ושותים ומעשנים ולא הולכים לעבודה ואחראיות קהילות בריאות בקיבוצים שאומרות לי: אנחנו יודעים שיש בעיה ואין לנו איך לטפל בזה, אין לנו מושג מה לעשות עם הדבר הזה. משם הדרך למגפת ההתאבדויות, שכולנו לצערנו רואים שהיא הולכת וגוברת, היא מאוד מאוד קצרה.
ובכל הזמן הזה אין שר בריאות מחויב במדינת ישראל ואת הוואקום הזה, שוב, ממלאים הארגונים האזרחיים. גם אנחנו ב'אמא ערה' מקיימות כל הזמן מעגלי שיח לאימהות וזום חירום לאימהות ואיך לזהות התאבדויות בקרב הצעירים ואיך לתת סעד ומענה נפשי. רשימת הארגונים שעושה את זה היא מדהימה וארוכה, אבל החברה האזרחית לא אמורה למלא ואקום שמשאיר משרד הבריאות בהיעדר שר בריאות.
אנחנו רואים שוב ושוב איך החוסר הזה, איך זה בכל מקום, ודיברו פה על חיי אדם, אני חושבת שבריאות הנפש היום זה אולי הגורם הראשון שאנחנו חייבים ומחויבים לטפל בו. רק השבוע הייתי בצפון וגם לפני שבועיים ואני רואה קהילות שמנסות לחזור הביתה, שמנסות להשתקם, ומגלות שאין להם שירותי בריאות, שאין להם אמבולנס שיביא אותם מספיק מהר במקרה של שבץ מוחי.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
הייתה כתבה לפני שבוע ש-85% מהצעירים רוצים לעזוב את הצפון.
<< אורח >> רתם סיון: << אורח >>
נכון, ובצדק, אין להם לאן לחזור. ושוב, הם מנסים לקבוע תור ל-MRI, הם צריכים לנסוע בשביל זה לחיפה, הם מנסים להזמין אמבולנס לשבץ מוחי ואומרים להם שהאמבולנס בדיוק יצא לזיו בצפת ויגיע רק בעוד שעה או בעוד שעה וחצי והכול נופל בסופו של דבר על הסכמים, על הסדרים, על בירוקרטיות שאפשר היה למנוע אם המשרד היה מנוהל.
בשורה התחתונה אני יכולה להגיד, גם כמצנתרת מוח שעסוקה בהעברת מטופלים בין בתי חולים, גם כמנהלת מחלקה בקופת חולים כללית, ובטח ובטח מתוך 'אמא ערה', מה שמאוד מורגש, יש אנשי מקצוע מעולים, יש אנשים מצוינים, גם בתוך מערכת הבריאות וגם במשרד, אבל המשרד לא מנוהל.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אולי צריך לעשות צנתור מוח לממשלה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הממשלה הזו לא ראויה לעם הזה.
<< אורח >> רתם סיון: << אורח >>
לצערי הרב מאוד אני חוששת שזה כבר לא יועיל להם. צנתור מוח אנחנו עושים כשכבר אין שום דבר אחר להציע למטופל. אולי באמת אתה צודק, אם חושבים על זה.
בתוך הדבר הזה אנחנו רואים את התקציבים שמועברים, מועברים מיליונים, רק עכשיו בסיום שנה, לחרדים לכל מיני הסכמים כאלה ואחרים, לסיוע לתלמידי ישיבות. אני רק חושבת מה היה אפשר לעשות עם אותם עשרות מיליונים, שלא לדבר על מאות מיליונים, בשביל הלוחמים שחוזרים פצועים, בשביל התושבים שמנסים לחזור.
ואני אסיים ואגיד שאם הכול קשור בהכול, אז בסופו של דבר מה שהיינו רוצות לראות כאימהות, כאזרחים, כרופאים, זה את לקיחת האחריות וזה מביא אותנו לדבר אחד בלבד, שעליו אני חושבת שכולנו צריכים בסוף להתמקד, וזה ועדת חקירה ממלכתית. עד שלא תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית ועד שהממשלה לא תיקח אחריות אז לא יהיה פה שר בריאות ולא יהיה פה שר חינוך מתפקד ולא יהיו פה הרבה שרים שעושים את עבודתם, כי מי שלא לקח אחריות על הטבח שאירע במשמרת שלו לא יכול לרפא ולא יכול לתקן. אני חושבת שזו הקריאה שכולנו צריכים לקרוא. תודה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב ראש, היה דוח ביקורת של מבקר המדינה על המוכנות האזרחית אחרי ה-7 באוקטובר, דוח שהדיר שינה מעיניי שבוע, על קריסה מוחלטת של כל משרדי הממשלה למשך לפחות שלושה חודשים ב-8 באוקטובר. זאת אומרת לא הייתה שום מוכנות לחירום. אני אפילו לא מדברת על מחדל ה-7, אלא אחרי זה, אין משילות במדינת ישראל.
<< אורח >> רתם סיון: << אורח >>
חד משמעית. אנחנו כל כך מתפעלים מכל הארגונים שהורידו אוטובוסים לעוטף כדי לקטוף עגבניות, אבל משרד החקלאות לא היה שם פעם אחת. אז ברור, זה בדיוק זה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. אני רוצה לעבור לחן מטס. תפקיד.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
אני חן מטס, מקדמת מדיניות בפורום ארלוזורוב.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
מה זה הפורום הזה? במשפט אחד.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
אנחנו מכון מחקר וקידום מדיניות מבית ההסתדרות. גם אנחנו באנו להתריע מה קורה כשאין שר בריאות קבוע. כשאין שר קבוע המערכת פועלת בלי כיוון, בלי רצף ובלי שמישהו יישא באחריות הכוללת על בריאות הציבור, כמו שכולם כאן אומרים. זה מחליש לא רק את ההנהגה אלא גם את הדרג המקצועי ואת השירות הציבורי כולו שמוצאים את עצמם מתנהלים בלי גב פוליטי ובלי יכולת ליישם את מה שהם יודעים שצריך לעשות.
בפריפריה יש נגישות נמוכה לשירותים, כמו שהד"ר לידי ציינה, וזה מזעזע, ולמרות שהחוק קובע כי שירותי הבריאות יינתנו "בזמן סביר' ו"במרחק סביר", משפט שכתוב בחוק, עד עכשיו לא הסכימו להגדיר מה זה זמן סביר ומרחק סביר, לא אצל מומחים, לא בקהילה ואפילו לא במצבי חירום. המשמעות היא שאין למדינה תקן שמבטיח שבמצבי חירום אזרח יקבל טיפול בזמן ובפריפריה זה יכול להיות מסכן חיים.
זה בא לידי ביטוי גם בזמני המתנה, אנחנו רואים פערים גדולים מאוד בין מחוזות בזמני המתנה לרופאים מומחים, פערים שמובילים אנשים לוותר על טיפול וזה כלי שמעצים אי שוויון כי מי שיכול לפנות לפרטי עושה את זה ומי שלא יכול מחכה ומחכה.
לצד כל זה אנחנו מתמודדים עם מחסור מהותי בכוח אדם, מספר רופאים ואחיות ל-1,000 נפש נמוך מאוד בהשוואה ל-OECD וכמובן המחסור גרוע יותר בפריפריה, והתקצוב מוסיף עוד נדבך של קושי.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
יש לך נתון לגבי הרופאים ביחס ל-OECD?
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
אני אשלח לך, אין לי כאן. התקצוב הזה מוסיף נדבך של קושי. שיעור ההוצאה הציבורית בישראל על בריאות עומד על 69%, המשמעות היא שחלק משמעותי מהשירותים ממומן מכיסו של האזרח, מה שמעצים את הפערים בין מי שיכול לשלם ובין מי שתלוי רק במערכת הציבורית. תת התקצוב המצטבר של עשרות מיליארדים בסל הבריאות לאורך השנים פוגע עוד ועוד ביכולת של המערכת להעניק טיפול איכותי לכלל האזרחים.
כשאין תקנים לנגישות ולכוח אדם ואין עדכון תקציבי מבני ואין שר בריאות קבוע שמוביל את המערכת, הדרג המקצועי והשירות המקצועי מאבדים את היכולת להשפיע ומערכת הבריאות הציבורית, שהייתה במשך שנים מקור לגאווה בישראל, הופכת ליעד לביקורת ואפילו לזלזול.
מערכת הבריאות לא יכולה לתפקד בלי שר בריאות קבוע, לא כשיש תוחלת חיים נמוכה יותר בפריפריה, לא כשאין הגדרה למה זה זמן סביר ומרחק סביר, לא כשיש פערים בתשתיות, בזמני המתנה וכוח אדם. אולי זה מסכם הכי טוב את כל מה שנאמר כאן, לא כשאנשי המקצוע והשירות הציבורי לא זוכים להגנה וגיבוי מהדרג הפוליטי כדי לשרת את האזרחים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אני מבקש מהדוברים הבאים לא לחזור על דברים שנאמרו כאן, רק אם יש דברים נוספים שרוצים להגיד. אני עובר לפייגא מרקס.
<< אורח >> פייגא מרקס: << אורח >>
שלום, תודה רבה שאירחתם אותי. אני פה בשם כל חולי כאבי הראש והמיגרנה בישראל. בלי ועדת הבריאות יש נושאים שמשרד הבריאות לא רואה אותם, לא מטפל בהם, מחלות שקופות שמוזנחות מעל 25 שנים ובלי ועדת הבריאות לא מקדמים אותם.
אני גם רוצה לציין ברמה האישית, עקב זה שעליתי לארץ מארה"ב ויש לי את שפת האנגלית אני פוגשת כל יום חולים דוברי שפות ועולים חדשים שלא מצליחים לקבל את שירותי הבריאות שלהם, בריאות הנפש ושירותים אחרים, לא יודעים לנווט את המערכת פה, לא מקבלים את התרופות שלהם וזה דווקא תפקיד של משרד הבריאות, שר הבריאות וועדת הבריאות. בלי זה אנשים נשארים לבד. אין סיבה שאנשים יוציאו סכומים מטורפים של כסף. זה כל מה שנשאר להגיד.
אני יכולה להגיד ברמה האישית, פנתה אליי חולה ביום שישי האחרון בסטטוס מיגרנוזוס, התקף מיגרנה מעל שבוע, גרה בפריפריה, לא מצליחה לפנות למיון לקבל טיפול רפואי כדי לשבור לה את המעגל. זה המקום שאנחנו עומדים בו.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אני רוצה לחזור לליאור ממשרד הבריאות. ליאור, אני מקווה שהקשבת כאן למה שנאמר, האם אתה רוצה לענות לדברים שעלו כאן בוועדה עד עכשיו?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
ברשותך, אני מתנצל אם זה הדבר היחידי שאספתי כשאלה קונקרטית, אבל בהתייחס לשאלה לגבי הצפון וקרית שמונה. אמרת, בצדק, יש את מִנהלת תנופה שאנחנו מגבשים מולה תוכנית.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
כבר אין תנופה, אתה יודע שמאחדים אותם עכשיו.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
כן, הכוונה היא למִנהלת, שמחנו לשמוע הבוקר שאיחדו את המִנהלות, כך או כך אנחנו מגבשים מזה חודשים ארוכים תוכנית בריאות לצפון ואני מקווה שגם היא תאושר בשבועות הקרובים, עד סוף השנה לכל המאוחר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ליאור, לגבי שאלתי לגבי חוק זכויות החולה, אני קיבלתי בווטסאפ תוך כדי שזה לא נמצא בסדר היום של הכנסת, גם לא השבוע, אז אם תוכל לבדוק לנו את זה.
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
אני אבדוק ואני אשלים את זה לוועדה, בשמחה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
לגבי ועדת הסל, מתי היא מתחילה לעבוד?
<< אורח >> ליאור אבינעם: << אורח >>
ועדת הסל התחילה כבר בדיוניה, בדיונים משמעותיים מאוד. אני מזכיר שוועדת הסל מתכנסת בהרכב הרשמי שלה והיא כבר בעיצומו של תהליך מקצועי ארוך מאוד של איסוף נתונים ועבודה על הצעות שהוגשו במסגרת הסל ולכן אנחנו לא צופים עיכוב משמעותי בפרסום המלצות הוועדה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה, ליאור. אני רוצה לעבור לאיה לבקוביץ', רופאת נשים.
<< אורח >> איה לבקוביץ': << אורח >>
שלום לכולם, תודה על הזכות לדבר בוועדה. שמי איה לבקוביץ' וכבר בגיל 12 החלטתי שאני הולכת להיות רופאה. כן, כן, אני הסיפור הקלישאתי. כשהייתי בת 14 אמא שלי ביקשה שאני אלווה אותה בלידה של אחי הקטן והבנתי שאני נולדתי להיות רופאת נשים. מסלול ההכשרה של רופאות ידוע היטב ואצלי הוא כלל ארבע שנים של תואר ראשון, ארבע שנים של לימודי רפואה, סטאז', שש שנים של התמחות ועוד שנה של התמחות-על.
בתור אזרחית ארה"ב הייתה לי אפשרות להתמחות שם אבל העדפתי להיות רופאה בישראל. מערכת הבריאות הציבורית, פגומה ככל שתהיה, עדיין שואפת לתת טיפול שוויוני וטוב לכל אזרחי ותושבי ישראל.
הדוברים היום דיברו, או הדוברות יש לומר, על כל מיני נושאים בריאותיים שמוזנחים, כולם חשובים ודחופים, ורציתי להביא מניסיוני האישי לגבי עוד פן חשוב. לצערי הרב מאז תחילת ההפיכה המשטרית אני שומעת יותר ויותר על חברים וחברות שעוזבים למדינות אחרות ובוחרים לא לחזור מתקופת הכשרה בחו"ל.
מתוך אלו שבוחרים כן להישאר בישראל עם סיום ההתמחות אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים על מעט התקנים הקיימים במערכת הציבורית בישראל. מי שרוצה להמשיך לעבוד בבית חולים ציבורי צריך לקושש חלקיות משרה ורבות אפילו לא מצליחות למצוא משרה בבית חולים. גם מי שכן מצליח להשתלב מסיים יום בחדר ניתוח בבית החולים ואז צריך לרוץ למרפאה בקופת חולים כי התגמול בבתי החולים פשוט מבייש.
בינתיים הממשלה והעומד בראשה מנסים להעביר חוק השתמטות בזוי וכתוצאה מכך יש משבר קואליציוני. הפוליטיקאים החרדים עומדים על המדוכה, אין שר בריאות במשרה מלאה או ועדת בריאות מתפקדת ומערכת הבריאות הציבורית טובעת. לעומת זאת מסתבר שלקואליציה כן יש זמן לקיים דיון על החשיבות של טהרתן של נשות ישראל. כן, כן, בשבוע שעבר התנהל פה בבית הזה דיון בנושא הבהול של מניעת קיום יחסי מין טרם החתונה. כמובן שמדובר בגישה מיזוגינית ומזלזלת, אבל מעבר לכך יכולות להיות לה השלכות בריאותיות מרחיקות לכת.
כפי שאנחנו רואים במדיניות דומה בארה"ב זה הוביל לעלייה בתחלואה של מחלות מין והיריונות לא רצויים. הדבר היחיד הטוב בוועדה הזאת, שהוא מראה את פועלה האמיתי של הקואליציה הזאת, לשקר, לטייח, לסכסך, להמציא בעיות לא קיימות ולהנפיץ להם פתרונות סתומים, כל זאת בעודנו דוהרים לתיאוקרטיה. במקום לטפל - - -
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
איה, רק תנסי לקצר.
<< אורח >> איה לבקוביץ': << אורח >>
אין בעיה, במקום לטפל במשברים של החיים עצמם הממשלה עסוקה בלהציל את עצמה ומבלבלת לכולנו את המוח. מפאת כבוד הוועדה אני מתאפקת ולא משתמשת במונחים אנטומיים יותר גסים.
אנחנו לא נעמוד מנגד ונמשיך להתריע בכל מקום על ההזנחה המשוועת של הממשלה הזאת, על הפקרת מערכת הבריאות, הצוותים הרפואיים והסיעודיים והמטופלות והמטופלים כמובן. עדיין לא מאוחר לרפא. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. ד"ר עמיחי תמיר.
<< אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >>
תודה רבה. אני קודם כל רוצה לפתוח ולהזמין את כל חברי הוועדה למחאת הנכים שמתקיימת עכשיו באזור חדרי הסיעות של הסיעות השונות בכנסת בנושא מאוד חשוב של קצבת הניידות והפגיעה המאוד קשה בנכים במסגרת חוק ההסדרים.
מקוצר זמן אני רוצה לסכם בדרכי את הדיון הזה. בדרך כלל כשמדברים רופאים על רשלנות רפואית מדובר ברשלנות רפואית של רופא מול חולה, אבל הפעם המצב הוא בדיוק הפוך, ממשלת ישראל מבצעת מהלך של רשלנות רפואית פושעת בכל אזרחי המדינה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. סיכום קולע. בר לוי, העמותה לנשים עם סרטן גניקולוגי.
<< אורח >> בר לוי: << אורח >>
שלום. תודה רבה על זכות הדיבור. כמובן ברכות על קיום הדיון החשוב הזה. אני לא אחזור על מה שקודמיי אמרו, אני מסכימה כמובן עם כולם, חשוב לי להדגיש את עומק הפגיעה ולתת דוגמאות מהשטח, להמחיש לנו כמה זה לא פחות ממחדל רפואי וזה סתימת העורק הראשי של בריאות הציבור.
דוגמה ראשונה. בשנה האחרונה פעלנו רבות עם הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות על תוכנית לאומית למיגור וירוס הפפילומה. עד שהצלחנו להעלות נושא כל כך חשוב לסדר היום אנחנו כמדינה הולכים אחורה. כמעט שנה שאנחנו ממתינות לדיון המשך בוועדת הבריאות ושום דבר לא קורה. עושים, עובדים, ממשיכים לעבוד, אבל אי אפשר באמת לעשות מוניטורינג על מה באמת קורה ואיך באמת מתקדמים.
דוגמה שנייה, אם זה לא הספיק לנו. יש משבר גדול שצץ בחודשים האחרונים בנושא טעויות בבדיקות הגנטיות והפתולוגיות. כבר הודיעו לציבור על בדיקות בגן ה-BRCA, אבל לא חשבו שזה יפגע באמון הציבור והציבור כבר מצביע ברגליים, הוא לא הולך להיבדק כי לא מאמינים לבדיקות האלה ואף אחד לא נותן את הדין על זה.
בנושא של בדיקות HR, של Hormone Receptor, זה הבדיקות הפתולוגיות. עד היום אנחנו ממתינות לתשובה ואני מאוד אשמח את התייחסות משרד הבריאות. יש לנו 350 מטופלות שממתינות לתשובות חודשים רבים, הן נמצאות בחרדה בלתי פוסקת. הולכים ומפוצצים את הנושא הזה במסיבת עיתונאים, אבל לא גיבשו תוכנית אמיתית עם פתרונות, לא עונים למיילים שלי, לא עונים למיילים של האיגוד הרפואי שאנחנו עובדות איתו.
זה לא פחות מכאוס. אין ועדת בריאות, אין שר, אין אף אחד שיעשה סדר. זה מאוד מתסכל להתמודד עם הדבר הזה כשאנחנו כעמותה קטנה צריכות להתמודד עם כל כך הרבה מטופלות ואין לנו גב, לא רפואי ולא ממשלתי, שיעזור לנו בנושא הזה.
הזכירו קודם לכן את התהליך הכי חשוב שקורה למען בריאות הציבור במדינה, שזה תהליך סל הבריאות, אני חושבת שכולנו כבר עייפנו מהמאבקים, סיימנו את המאבק כנגד קיצוץ תקציב הסל, אבל במקום שנתעסק בדברים החשובים באמת, שזה עדויות המטופלות והמטופלים, אנחנו חרדים לגורלם בגלל כל הבלגן שתואר כאן. למה אנחנו מחכים?
אי אפשר באמת להמשיך ככה, הפגיעה בבריאות הציבור כבר התחילה, אלו דוגמאות אמיתיות מהשטח. לפני שלושה שבועות איבדנו את יושבת ראש העמותה שלנו, זה רק ממחיש כמה אי אפשר להמתין וכמה אנשים והמטופלים והמטופלות משלמים מחיר אמיתי על כל מה שקורה. שום סיבה לא מצדיקה את המחיר שהציבור משלם ואני קוראת מפה למקבלי ההחלטות ולממשלה למצוא פתרונות לפערים שנוצרו בהיעדר בעלי תפקידים קריטיים, למנות ממלא מקום ולהפסיק את אי הספיקה שמערכת הבריאות בישראל הגיעה אליה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. אני עובר לנעמה כהן, מנכ"לית ארגון מרשם.
<< אורח >> נעמה כהן: << אורח >>
תודה רבה, היושב ראש. אני מנכ"לית ארגון מרשם, ארגון הרופאות והרופאים המתמחים. מערכת הבריאות היא מערכת שמביאה הרבה גאווה לישראלים, היא מערכת שמתפקדת מדהים לנוכח הדלות במשאבים שלה, היא מערכת שהבינה מזמן שאם היא תחכה למדינה היא לא תתקדם, אז היא נשענת על פילנתרופיה, על החברה האזרחית.
היו פה שרי בריאות קודמים שראו והבינו שיש בעיות במערכת הבריאות והחליטו לטפל בה, למשל ניצן הורוביץ החליט ומשה ארבל יישם את קיצור התורנויות בתשעה בתי חולים בפריפריה. הרפורמה הזאת שינתה חיים של מאות מתמחים ושאר המתמחים מחכים ומקווים ומתפללים שהרפורמה הזאת תגיע אליהם כבר.
מערכת הבריאות זאת מערכת שמתוקצבת בחוסר של 5 מיליארד שקלים העומד בפני קיצוץ רוחבי לצד התפרצות מגפת השפעת, התפרצות מחלות החורף, מגפת החצבת, מגפת תאונות הדרכים, מגפת הפוסט טראומה, מאיפה תקצצו בדיוק? מבתי החולים הכלליים או מבתי החולים הפסיכיאטריים? כבר היום מטופלים מאושפזים במסדרונות, מחכים שעות בחדרי המיון בזמן שהרופאים והרופאות עובדים 350 שעות בחודש בתורנויות של 26 שעות. אין לזה אח ורע במשק הישראלי.
ממשלת ישראל ממשיכה להתעלם מהמשבר הזה. תחשבו על המסר שזה מעביר לאנשים בשטח, זה מעביר להם מסר של מערכת הבריאות לא מעניינת אותנו, היא לא מעניינת אותנו מספיק כדי שנשים את הפוליטיקה בצד. הצוותים הרפואיים קורסים, בכל שנה מספר הרופאים והרופאות שעוזבים את הארץ הולך וגדל. רק לפני שבועיים פורסם בכלכליסט שהשנה המספר עמד על 460 רופאות ורופאים שעזבו את המדינה, בשנה שעברה הוא עמד על 416. כלומר בשנתיים האחרונות עזבו קרוב ל-900 רופאות ורופאים את המדינה.
אני בקשר עם הרופאות והרופאים האלה שעוזבים את המדינה, מה שקורה זה שהם טסים לחו"ל, רואים שהם יכולים לעבוד הרבה פחות שעות בהרבה יותר כסף אז אין להם שום סיבה לחזור, והם רואים ששום דבר לא משתנה, שהדברים לא זזים, אז אין להם שום תמריץ לחזור.
<< אורח >> תמי ליאורה מגן: << אורח >>
רק תחדדי שזה לא רק הכסף, אלא גם תנאי העבודה.
<< אורח >> נעמה כהן: << אורח >>
אמרתי, שעות העבודה, הם משמעותית עובדים פחות שעות. אין דבר כזה תורנויות של 26 שעות ברוב מדינות המערב אז אנשים לא חווים את העוול הזה בחו"ל.
עכשיו יש משא ומתן תקציבי ומערכת הבריאות נכנסת למערכה הזאת בלי שר שיילחם עליה, בלי מפקד. בלי שר שהוא יהיה יושב ראש, שהוא מוביל את עמדות המשרד, אין ועדת בריאות שתדון ברפורמות החשובות. כרגע אין מי שיתייצב מול משרד האוצר וידרוש עוד דרישות תקציביות. אין לי מילה רעה להגיד על פקידי משרד הבריאות, הם באמת עושים עבודת קודש, אבל הם לא אנשים שידפקו ויהפכו שולחנות, כי הם אנשים ש - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הם יאבדו את המקום שלהם אם הם ידפקו על השולחן.
<< אורח >> נעמה כהן: << אורח >>
זה לא רק, פשוט באופי שלהם הם רופאות ורופאים, הם לא אנשים שדופקים והופכים שולחנות, הם אנשים שבאו לטפל ולרפא ולשנות ובשביל זה צריך שר. כשמול הצוותים המקצועיים עומדים אילוצים פוליטיים תקציב הבריאות הופך לשורה טכנית במקום עוגן אסטרטגי. זו מערכת שמצילה חיים, היא לא יכולה להיות על אוטומט וצריך פה מישהו שמבין את השטח, את הצרכים ואת הבעיות ומוכן להיאבק עליהם.
במציאות של היום מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מערכת בריאות בלי הנהגה, בלי שר בריאות ובלי חזון ואין מי שנלחם על הצוותים הרפואיים שמחזיקים את המדינה הזאת יום ולילה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
5 מיליארד שקלים בתקציב המדינה עכשיו לכספים קואליציוניים בתקציב הזה ועוד 60 מיליארד שקלים לתחזק את מערך המשתמטים.
<< אורח >> נעמה כהן: << אורח >>
ה-5 מיליארד שקלים זה כדי להתקרב לממוצע ה-OECD.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אני רוצה לעבור לדוברת האחרונה, בקי קשת.
<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>
ודאי שצריך שר, אבל בינתיים אין. השאלה שלי, וזו שאלה אולי לנציג של משרד הבריאות ושאלה גם לממשלה. כרגע מדברים על התקציבים, כבר אמרו לפניי ולא אאריך בזה שעלולים להיות קיצוצים ואנחנו זקוקים להרבה יותר כסף, במיוחד למשל יש סוגיה שמשרד הבריאות מטפל בה כפי שצריך לטפל בה בעיקרון, רק בלי מספיק כסף, של שוויון, של הכרה בפערים האדירים שיש בין אוכלוסיות, בין אזורים גיאוגרפיים, אבל זו סוגיה שמצריכה גידול מתמשך בתקציב כדי שהוא יהיה משמעותי. אני רוצה לשאול האם דרשו כרגע בתקציב הנוכחי הגדלה, ואם כן, של כמה? כמה הסכומים בשביל להגדיל את הטיפול באי השוויון בבריאות?
ובאופן כללי אני פונה לוועדה הזאת באופן זמני, כל עוד אין ועדת בריאות, בבקשה שתעקבו אחרי התקציב של משרד הבריאות, התקציב המבוקש, התקציב המאושר, כיוון שאין ועדה אחרת שתעקוב. תודה, אדוני.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אולי דיון עם המנכ"ל?
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
הזמנו את המנכ"ל, הוא לא הגיע.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
לגבי המינויים, אני ממש מבקש שתבקשו ממשרד הבריאות רשימה של כל התקנים הלא מאוישים כי אני מקבל מהחברים שלי, אחרי שדיברנו, עשרות תפקידים בכירים במשרד הבריאות שלא מאוישים כרגע.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
גם במשרד החינוך נודע שעזבו לאחרונה 25 בכירים במשרד החינוך ואין לנו ועדת חינוך שתדון בזה. עוזבים עכשיו רופאים ואין ועדת בריאות שתדון בזה. מהבכירים במשרד הבריאות עכשיו, בשיא האפידמיה, בשיא מגפת החצבת והשפעת אין לנו ראש אגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות. אני לא יודעת איזו מילה אפשר למצוא כדי לתאר את המצב.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
רשלנות.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
רשלנות, זלזול. אם לא אנחנו נבחרי הציבור אני לא יודעת אם הממשלה הזאת בכלל תמשיך לדאוג לבריאות הציבור.
שוב תודה על הדיון, זו חובה שלנו לא לאפשר להוריד את נושא הבריאות מסדר היום של המדינה, של הממשלה, של הכנסת, אז אנחנו נמשיך ביחד, ותודה לכל אחד שהגיע ולקח חלק בדיון הזה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה לכולם. תודה לטטיאנה על ההצעה לסדר. עלו הרבה נושאים כאן, הרבה כאבים, ואיך שסיכם ד"ר חגי, הממשלה רשלנית ומתרשלת בשירות הציבור. זה לא רק בתחום הבריאות אלא בתחומים רבים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בחוזה שלה עם האזרח.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
נסכם בכמה נקודות. כמובן מה שעלה כאן, שעל ממשלת ישראל למנות באופן דחוף שר בריאות במשרה מלאה, חוסר שר במשרה מלאה במערכת הבריאות גורם לפגיעת שרשרת, אם זה פגיעה בריאותית בחברה הישראלית, אנשים שצריכים טיפולים, אם זה פגיעה בתשתיות רפואיות, מה שעלה כאן, בסורוקה, בצפון, מיגון בתי חולים, כל הנושא של טיפול בכל מה שעולה עכשיו, בתחלואה ומגפות חצבת ושפעת וכו' וכו'.
אנחנו גם מבקשים לאייש באופן דחוף יושב ראש לוועדת הבריאות, זו ועדה חשובה מאוד שתפקידה לפקח על הפעילות משרד הבריאות. חוסר קיום הוועדה הזאת מעל חודשיים זו פגיעה בציבור.
כל הנושא של בריחת מוחות ובריחת הרבה רופאים מהמדינה החוצה, זו שאלה שהמדינה צריכה לתת עליה תשובות.
הבקשה האחרונה היא איוש של כל המשרות הבכירות במשרד הבריאות. אני מבקש שיעבירו לוועדה, שיעדכנו אותנו איזה משרות בכירות עדיין לא מאוישות ואם יש צפי לאייש אותן בקרוב.
תודה רבה לכולם, אני בזה נועל את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:17. << סיום >>