פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 168 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, כ"ז בחשון התשפ"ו (18 בנובמבר 2025), שעה 11:03 סדר היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "המשך תכנית הסיוע לערים המעורבות בשנת התקציב 2025" << הלסי >>, של חה"כ דן אילוז, חה"כ משה טור פז וחה"כ משה סולומון נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר חברי הכנסת: דן אילוז משה טור פז מוזמנים: שירה גולן – מנהלת תחום פרויקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי צביקה אליהו – רכז תקומה צפון והתיישבות באגף החשב הכללי, משרד האוצר אלקנה אהרן ריקלין – רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר מימי וקסלר – מפקחת מחוז חיפה, משרד החינוך רחלי פרנקל – אגף בכיר צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה נגה אדלר שטרן – מנהלת תחום פיתוח אורבני קהילתי במנהל שירותים חברתיים, משרד הרווחה והביטחון החברתי ויסאם סואלחה – אגף הכשרה מקצועית, משרד העבודה תומר עמר – גזבר עיריית רמלה שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך מוזמנים באמצעים מקוונים: שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "המשך תכנית הסיוע לערים המעורבות בשנת התקציב 2025" (מס' 395). << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, היום ה-18 בנובמבר 2025 כ"ז בחשון תשפ"ו. ישנה הצעה של חבר הכנסת אילוז, חבר הכנסת משה טור פז וחבר הכנסת סולומון בנושא המשך תוכנית הסיוע לערים מעורבות בתקציב 2025. אני מכיר את התקציב הזה היטב מימי כשר לפיתוח הנגב והגליל, אני יזמתי אז את התוכנית הזו לערים מעורבות עם תקצוב, אבל ניתן לחבר הכנסת אילוז להציג את ההצעה שלו לסדר. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני אגיד בקצרה, כבר במליאה הצגנו באריכות. אחרי שומר החומות כולנו הבנו את האתגר שיש בערים מעורבות ושזה דורש הרבה מאוד תשומת לב ולאחר מכן באמת הייתה השקעה ממשלתית ב-2022 בכל הקשור לערים מעורבות כמו לוד, רמלה, עכו, נוף הגליל, מעלות, אני מניח שאני לא שוכח מהערים המעורבות אלא הערים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה היה התקציב ב-2022? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> הקול הקורא הראשון שהוצאנו היה בהיקף של 50 מיליון שקלים, 10 מיליון שקלים לכל רשות והקול הקורא השני היה בהיקף של עוד 15 מיליון שקלים שזה 3 מיליון שקלים לכל רשות. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> ואז בעקבות המלחמה הדבר הזה נעצר כדי באמת לנתב את הכספים למקומות אחרים, באמת נראה לי שפה זה גם המקום להגיד שהמשרד עשה עבודה מדהימה במלחמה בגמישות תקציבית וביכולת באמת להביא פתרונות להרבה מאוד דברים, גם למפונים גם לנגב ולגליל וכו', אז זה היה מוצדק שיש איזו הפסקה אבל הבעיה היא אותה הבעיה, אני רוצה להגיד אפילו שאחד הדברים שראינו במלחמת אחרי השבעה באוקטובר היה חשש שיתחיל משהו בערים המעורבות וזה לא קרה. עכשיו אני לא רוצה להגיד שבגלל ה-50 מיליון שקלים האלה זה לא קרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה? תגיד. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אם זה היה מיליארד אולי, אבל אני לא רוצה להגיד שזה בגלל ה-50 מיליון שקלים האלה אבל אם יש משהו שעובד נכון אז בואו לא נפרק את הדברים האלה וההצדקה לתקציב עדיין קיימת, היא עדיין לדעתי הכרחית, גם ראינו הצלחות גדולות שדווחו גם מהשטח וגם מראשי הערים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לדעתי הקול הקורא באמת היה גם לאמצעי ביטחון, למצלמות לנושאים שהם רלוונטיים לנושאי ביטחון. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> נכון ולכן אני ביקשתי לעלות בהצעה לסדר כדי לבקש שיחזירו את התקציב, אני יודע שמאז נעשתה עבודה מאוד אינטנסיבית כדי להחזיר אותו, אבל להבנתי העבודה הזאת עוד לא נגמרה ולכן זה סוג של עדכון סטטוס מבחינתי כדי להבין ולקדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חבר כנסת טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני יושב הראש. אז אני אומר ככה קודם כול בעיניי נושא הערים המעורבות הולך וגדל, אפילו מאז שהגשנו את הבקשה ובטח מאז ככה שהנושא עלה על סדר היום הישראלי בעיקר בשומר חומות, היום הרבה ערים בישראל הן ערים מעורבות גם אם הן לא נקראות ככה, כלומר התופעה של מגורים של אוכלוסיות שונות בדגש על יהודים וערבים מגיעה להרבה מאוד ערים בישראל, לכן מה שקורה בערים המעורבות היום הוא מודל להרבה מקומות אחרים. אתה יודע אתה בטח מכיר גם בכרמיאל לא צריך לומר נוף הגליל אבל ערים שהיה בעבר, אתה רואה את זה גם בדרום ערים מסוימות שמכל מיני סיבות הגירה פנימית הופכת אותם לערים מעורבות גם אם אנחנו לא אוהבים לקרוא לזה ככה והאתגר של השמירה על הביטחון לפני הכל והחיים ביחד בעזרת השם וכל ההיבטים האלה, דורשים גם תקציב שצריך להיות מוקדש לזה וגם תשומת לב ולמידה. אני רק אסיים ואומר שהייתי לפני כמה שנים בעכו שני ביקורים אצל אנקרי שהיה ראש העיר הרבה מאוד שנים וראיתי עבודה, גם הוא חטף בשומר חומות לא פשוט ולמרות זאת הייתה שם עבודה מוקפדת רצינית גם לפני וגם אחרי, איך מקיימים מרקם חיים שטוב לאזרחי ישראל כולם היהודים והערבים ועל זה אנחנו צריכים לעבוד להקפיד ולכן כאמור הגשנו את ההצעה הדחופה לסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רק כמו שאמרתי קודם אני יזמתי את התוכנית הזאת לקראת תקציב 2022, ההיקף היה גם כשיזמנו אותה מראש היקף משמעותי, לתת עכשיו סוכריות בשביל להגיד נתתי לראש רשות איזשהו סכום אבל בסוף הוא לא מייצר שינוי, רצינו חיפשנו נושאים שיצרו שינוי גם מבחינת המהות בקול הקורא והרצון למקד את זה לנושאים שהם רלוונטיים שיכולים לייצר שינוי, האתגרים שמתמודדת איתה עיר מעורבת הם עצומים, הם באמת מאוד מאוד משמעותיים ודווקא הכסף החוץ תקציבי הזה שמוקדש לטובת התמודדות עם האתגרים האלה, יכול לייצר שינוי. אני מבקש שהמשרד לנגב גליל יציג באמת את הקול הקורא, מה היה השימוש ב-50 מיליון שקלים ואז תסבירו גם מה היה השימוש ב-13 מיליון שקלים, זאת אומרת כי זה גם הייתה ירידה חדה בתקצוב. << אורח >> שירה גולן: << אורח >> אני אגיד שקודם כל שני הקולות הקוראים האלה גם הקול קורא הראשון וגם הקול הקורא השני הם מבוססים החלטות ממשלה מכוח החלטות ממשלה, הקול הקורא הראשון הוא באמת היה קול הקורא של 10 מיליון שקלים שהיה מחולק גם לבינוי לרשויות בשכונות המעורבות בתוך - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את יודעת לתת דוגמאות לשימושים של רשויות בקול הקורא? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> כן אני יכולה להגיד שהיה בינוי של פארקים בשכונות מעורבות, היה הצבה של פיתוח מוקד ביטחון, היו מצלמות, היו פעולות רכות של פעילויות בבתי ספר ופעילויות בקרב צעירים דרך מרכזי הצעירים, באמת כל רשות בנתה לעצמה תוכנית עבודה שהיה בה את כל מכלול השירותים שרצינו לתת עליהם את המענה, איפה שהיה באמת איזשהו מקום שהיה נצרך אז הרשות נכנסה ושמה שם את התקציבים של המשרד. אני אגיד שהקול הקורא הזה עד היום לא כל הרשויות מיצו את ה-10 מיליון שקלים האלה, הרוב כבר מיצו אבל עדיין יש פעילויות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עדיין לא מיצו את ה-10 מיליון שקלים של 2022? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה רשויות לא מיצו? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> רמלה מיצתה עכשיו היה לה את ההארכה, לוד עדיין קיבלו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה רמלה עשתה ב-10 מיליון שקלים? אני רואה פשוט שיש פה נציג. << אורח >> תומר עמר: << אורח >> תומר עמר גזבר עיריית רמלה. הרשות השתמשה בזה גם לפרויקטים חינוכיים משותפים וגם לבינוי, זאת אומרת שילבנו בין פעילות לבין בינוי, כרגע אנחנו רוצים בעיקר בקול קורא החדש יותר לבינוי מרכז חוסן לשתי הרשויות, אם זה שירותים פסיכולוגיים מותאמים לשילוב בין הרשויות, אם זה כל מיני קולות שמחברים בין האוכלוסיות, כי ראינו שבבתי הספר הערבים יש הגירה שלילית נקרא לזה לטובת בתי ספר היהודים והם נכנסים ונטמעים ממש בתוך האוכלוסייה וצריך לעשות לגשר בין הדברים כבר מגילאי היסודי, הטמעות של פנימה לתוך גם המגזר היהודי וגם המגזר ערבי וזו מטרת התוכנית בשילוב בקול קורא הבא. << אורח >> שירה גולן: << אורח >> אז אני אוסיף ואגיד שהמשרד פרסם לפני שבוע ויום קול קורא חדש לערים המעורבות, במתכונת שונה אבל בתקצוב של המשרד 10 מיליון שקלים, בסך הכל כל הערים שיכולות להגיש ועומדות בתנאי הסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה ערים אלה? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> היום המדינה היא מסתכלת לפי החלטה 109 ערים שיש להם שיעור של 20% אוכלוסייה ערבית ושאר אוכלוסייה יהודית, אז יש לנו את הרשויות שמניתם שזה רמלה, לוד, מעלות תרשיחא, עכו, נוף הגליל הם גם תוקצבו בפעמים הקודמות, לצידם גם ירושלים תל אביב וחיפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם שונים. << אורח >> שירה גולן: << אורח >> נכון, לא מתקצבים רשות במעמד סוציו גבוה וירושלים היא רשות שמתוקצבת במסגרת החלטות ממשלה וגם משרד ראש הממשלה ולכן הקול הקורא כמובן מי שיכול לעמוד בתנאי הסף זה חמש הרשויות שמניתי. הקול הקורא הזה אמור להסתיים ב-1 בדצמבר 2025, זה קול קורא בהליך יחסית פשוט, הם צריכים להגיד רוצה אני בשלב הראשון ובשלב השני אנחנו בונים ביחד עם הרשות תוכנית עבודה, הקול קורא הזה הוא מתמקד באוכלוסיות יעד שקראנו לזה אוכלוסיות משרתות, אבל זה יכול להיות אוכלוסיות מצבא, שירות הביטחון, שב"ס, רופאים, אחיות, בעצם כל מי שתורם לקהילה בדרך כזו או אחרת הם האוכלוסייה שישמשו כמנוע צמיחה והרשות בתוכנית שלה תוביל תוכניות ביחד עם האוכלוסייה הזאת, גם להגירה חיובית של אוכלוסיית יעד וגם להשתמש באוכלוסיית היעד לפעילויות, אז הקול הקורא אמור להסתיים ב-1 בדצמבר 2025 ואנחנו משם אמורים להתקדם עם תוכניות עבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו מהנוכחים כאן עוד רוצה להוסיף? משרדי הממשלה? בבקשה. << אורח >> נגה אדלר שטרן: << אורח >> נגה אדלר שטרן, אני מנהלת תחום פיתוח אורבני קהילתי בשירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי. אני אתייחס להחלטת ממשלה 1834. ההחלטה הזו הייתה לשנה אחת בלבד ולמשרד היו ארבע פעולות שהוא אמור היה לקדם מתוך ההחלטה הזו, כשהיה מקור תקציבי אוצר ומקור תקציבי משרד הרווחה אז אנחנו קידמנו את הנושא של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, ועליהם רובד נוסף שנולד אחרי מהומות שומר החומות בערים המעורבות של תוכנית קידום דיאלוג בערים מעורבות וגם במרחבי חיים משותפים, משום שזיהינו שהיו מוקדי אלימות שהם לא רק מוקדי קונפליקט לא רק בערים המעורבות, אלא גם במרחבי חיים משותפים כמו כביש 31 בדרום, כמו למשל מועצה אזורית מנשה, כמו המרחב של בסמת טבעון וטבעון. התוכנית פעלה ב-16 רשויות מקומיות היום היא פועלת ב-12 ובשנים האחרונות היא פועלת מתקציבי משרד הרווחה בלבד, המשרד החליט בעצם להמשיך אותה, אז זו תוכנית אחת. הסעיף השני עסק בהכשרות ומה שאנחנו קידמנו בסעיף הזה זה הכשרה של מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים בערים המעורבות ופיתוח של תדריך מיוחד להפעלת שירותי רווחה בערים המעורבות, הפורום הזה בעצם פועל עד היום ומעלה סוגיות שמנהלי מחלקות לשירותים חברתיים והאגפים נתקלים בהן והיו לנו עוד שתי פעולות שכרגע עצרנו אותן מהעדר התקציב, שעסקו בסל גמיש של תוכניות בערים המעורבות ותוכנית עתודה לסטודנטים מהחברה הערבית לשם שילובם במחלקות לשירותים חברתיים. אני יכולה להרחיב עוד על תוכנית קידום דיאלוג. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה חבר הכנסת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר כאן משהו לכל מי שעוסק בעניין, אני מרגיש שמערכת החינוך היום לא רתומה לאירוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה נציגה של משרד החינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מעולה אבל אני אדבר בכל זאת לפנייך. יש תוכנית אחת שאני מכיר שהייתה לי הזכות לחגוג איתה 10 שנים בשבוע שעבר שעוסקת בחיבור משמעותי, לא מתיפייף ולא מתנצל בנושא של בתי ספר יהודים וערבים זה נקרא מנהלים ביחד ושוב הייתה לי הזכות להתחיל אותו לפני עשור בירושלים, אני חושב שכל רשות מעורבת תעשה לעצמה טובה אם תיסע לירושלים תגיע למנהל החינוך שם, תכיר מה נעשה 10 שנים ועם האוכלוסיות הכי מורכבות בישראל מזרח ומערב ירושלים כולל דתיים לא מעט ותנסה לקחת אליה, שוב זה נעשה ברמלה, זה נעשה במעט מאוד רשויות בישראל ובעיניי רשות שלא עושה את זה אז היא עוצרת במקומות הכי חשובים, כי בסוף מה שלא קורה בחינוך לא קורה בכלל. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני פספסתי משהו בדברים שלך, יש קול קורא שיוצא מה הגובה של הקול קורא? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> נכון קול קורא שכבר פורסם 10 מיליון שקלים סך הכל כל הקול הקורא. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> שאז זה היה 60 מיליון שקלים? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> היה אחד של 50 מיליון שקלים ואחד של 15 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בממשלה שלנו היה 50 מיליון שקלים ובממשלה הנוכחית הורידו את זה ל-13 מיליון שקלים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> לא אבל היא אומרת שזה היה באותה שנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, ה-13 ב-2023. << אורח >> שירה גולן: << אורח >> נכון אבל אני אגיד שזה גם שני הקולות קוראים הקודמים היו מכוח החלטות ממשלה, פה המשרד הוביל מתקציב של המשרד. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> יש צפי להחלטת ממשלה? יש בקשה מהמשרד שלכם להביא החלטת ממשלה? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> המשרד שלנו ניסה לקדם החלטות ממשלה, אפילו הגשנו הצעה למשרד ראש הממשלה ולאור לוח הזמנים והעומס שיש סביב הנושא וגם היעדר תקציבים, אז בסוף החלטנו ללכת לקול קורא שאנחנו בטוחים שיצא ולא לחכות. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> ולא לחכות, אבל עדיין הבקשה קיימת ומחכים במשרד רוה"מ? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> אני לא יודעת בדיוק מה הסטטוס של הבקשה, כי ברגע שהחלטנו ללכת על קול קורא אני חושבת שעשינו איזושהי הקפאה של הכל, אבל אנחנו כבר התחלנו לכתוב איזשהו בסיס, זאת אומרת עבדנו כבר על הדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד החינוך נמצאת איתנו בזום, שירין נטור, התייחסותך. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> שלום לכולם מתנצלת שלא יכולתי להגיע פיזית. אנחנו היינו מעורבים לצערי רק שנה אחת בהחלטה שנוגעת לערים מעורבות, עשינו עבודה מדהימה מול המחוזות בערים המעורבות בסיפור של נוער וצוותי חינוך, מול צוותי החינוך עבדנו על צוותי חינוך ערבים ויהודים ומול בני הנוער כמובן הוא מינהל חברה ונוער עבדנו על גם פעילות ערבית יהודית. בתקופה שהפעלנו את זה עשינו בעצם את המפגשים החד לאומיים ובהמשך גם מפגשים דו לאומיים, עבדנו בכל הערים המעורבות בתיאום מלא עם המחוזות, מאוד רצינו להמשיך ואנחנו בדיוק מחכים לראות התכנות להמשך של הפעילות, ראינו כמה זה בתזמון שבו פעלנו גם צוותים של בתי ספר ערבים שיש בהם מורים יהודים והפוך וגם ביישובים שבהם מורים ערבים ויהודים ביחד סביב למידה וסביב חינוך נפגשים וגם בהקשר של בני נוער, אז זה מנקודת המבט שלנו. מעבר לכך יש לנו המון השקעה סביב ילדים ונוער בערים המעורבות, הכל נעשה בתיאום מלא עם המחוזות, האגף שלי מתכלל את החלטת הממשלה המרכזית 550, האופן שבו אנחנו עובדים אנחנו עובדים בתיאום עם כל מחוז, כל עיר מעורבת נמצאת תחת מחוז אחר ואז אנחנו רואים מה הצרכים, אנחנו כמובן מתוקף ההחלטה לא עובדים עם הרשויות במימון של תוכניות ברשויות, אבל אנחנו עובדים בהחלט מול הילדים שנמצאים בתוך מוסדות החינוך ורואים את התמונה הכללית ומאגמים משאבים. אני חייבת להגיד שהחלטת ממשלה לערים מעורבות הייתה מרגשת באופן שבו היא התייחסה באופן ייעודי לערים המעורבות ולא לכלל החברה הערבית ואנחנו באמת ניצלנו אותה עד תום והייתי שמחה באמת לחדש את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רוצה להוסיף פה משהו, מימי? << אורח >> מימי וקסלר: << אורח >> כן אני אשמח, שלום. אני אשמח לתת כמה דוגמאות אני מייצגת את מחוז חיפה ואת העיר חיפה לצורך העניין כעיר שמייצגת דו-קיום, נעשים בה לא מעט פעולות ופדגוגיות משמעותיות לשילוב של כמו ששירין ציינה של דו-קיום בעיר, אם תרצו אני אמנה מספר דוגמאות: כמו למשל הסיפור של מרכז למחוננים ומצטיינים שהוא מרכז יהודי ערבי משותף, הקמת כיתות בתי ספר בית ספר לדו-לשוני שאנחנו מעודדים בעיר, לימודי השפה הערבית במגזר היהודי כבר מכיתות ד' בכל העיר כהחלטה משותפת כעיר שמייצגת דו-קיום, יש לנו בעיר חיפה למשל את יום רביעי שאנחנו קוראים לו יום רביעי שהוא שובר שגרה כשכל ילדי העיר מכיתות ו' נדמה לי או ה' או ו', בוחרים חוגים משותפים על פי בחירה ולמעשה מתערבבים ילדים בין כל בתי הספר בעיר, חברים זו עיר גדולה עיר ענקית והם מתפצלים ומתמזגים ולומדים יחד, יש עוד המון פעילויות משותפות המעודדות את הדו-קיום ואת השילוב. אני חושבת שאני יכולה ללמוד עוד הרבה אבל אני חושבת שזה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לומר אדוני היושב ראש, באמת הייתי יחד גם עם שירין באירוע שציינתי ובאמת אני חושב שאין ואקום גדול מזה היום במדינת ישראל, הרי כולנו מכירים את זה כמה סגרטיבית מערכת החינוך שלנו הרבה יותר נגיד מבתי החולים שלנו או מהמון מקומות אחרים, אתה בצה"ל תמצא יותר מוסלמים ממה שתמצא במערכת החינוך במפגש או במגע, הצורך הזה הוא צורך אקוטי בעיניי, שוב שירין עושה עבודה נהדרת באגף שלה במשרד החינוך וחיפה היא דוגמה לעיר שדו-קיום הוא חלק מה-DNA שלה. אני גאה לומר שהיום גם בירושלים יש לא מעט אבל צריך הרבה יותר, ובעיקר זו צריכה להיות אג'נדה לאומית, בסוף כל אחד רוצה ללמוד עם קבוצת השווים והדומים לו, אבל בית הספר חייב וצריך להפגיש ילדים עדיף הכי טוב מסביב לעשייה משותפת, למידה. אני אתן רק דוגמה: עשינו בזמנו לפני עשור סקר בין מנהלי בתי ספר יהודים וערבים בירושלים מה תרצו ללמוד ביחד, יותר מ-50% אמרו לנו אנגלית למה? כי זה אתגר שיש להם ממילא ואז הוספנו לבתי ספר עוד שעתיים אנגלית משותף בשבוע, לא על חשבון הארבע שיש להם, אז הם הרוויחו על הדרך אנגלית, הם ממילא גם תקשרו חלק באנגלית כי מה לעשות יהודים היום לא יודעים ערבית והרבה ערבים היום לא יודעים עברית, אז היו פה רווחים נוספים מעבר לזה שצריך לשפר פה מאוד את שתי למידת השפות בישראל, אבל אני חושב שזו משימה שמערכת החינוך עוד כמערכת לא לקחה על עצמה ואנחנו צריכים לקחת אותה בגדול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד האוצר יש פה מישהו? אגף תקציבים יש פה מישהו? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אלקנה ריקלין אגף תקציבים משרד האוצר, אני מנהל את החלטה 550 אשמח גם שנגב גלילי יאמתו את דבריי, אבל התקציב שהם זכאים אליו מתוקף סעיף 27א' הוקצה להם, ככל ויש צורך בעוד מקורות או רצון להסיט בתוך 550 כמובן שנדרשת החלטת ממשלה ושינוי מדיניות וכמובן כל החלטה אנחנו נכבד אותה ונבצע אותה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד משרדים? רוצה מישהו להוסיף משהו? בזום יש מישהו שרצה לדבר? חברי הכנסת? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני אגיד בקצרה, קודם כל אני באמת מברך על העבודה של משרד נגב גליל גם על היוזמה למרות היעדר החלטת ממשלה, אבל אני אגיד שלמרות היותי חבר קואליציה שאני מצר על כך שאין החלטת ממשלה ושזה לא נעשה בצורה כמו שצריך וזה יכול להיות גם בהיקף הרבה יותר גדול, אם זה היה מהחלטת ממשלה ולא רק מהתקציב הפנימי שלכם, לכן אני מבקש מכם לא לוותר על החלטה הממשלה, בסדר עשיתם את זה אבל במקביל להמשיך לעבוד על החלטה הממשלה כדי שהיא תתקבל ואנחנו נדחוף איפה שצריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה החלטות ממשלה העביר נגב גליל בשנה האחרונה? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> אני לא יודעת להגיד את המספר המלא אבל הרבה, גם החלטות שקשורות בצפון קו עימות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החלטות שהן יוזמה של נגב גליל, שנגב גליל הוא המרכז לא שהוא הצטרף להחלטה הממשלה, שנגב גליל הובילו? << אורח >> שירה גולן: << אורח >> אני לא יודעת אני צריכה לחזור אליכם עם התשובה הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קינלי אתה רוצה משהו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא רק אני שנייה חוזר לזה כמו שאמרתי הפריים הוא מתחיל בהתחלה, הרבה מאוד ערים בישראל הולכות היום לכיוון של ערים מעורבות ולכן האירוע הזה הדבר הזה הופך להיות לא אנקדוטה, צריך לטפל ולתקצב במי שקיים אבל כבר לחשוב קדימה, זה אחד. שתיים יש ערים שהן מודל, באמת חיפה היא עיר חזקה כמו שהוזכר פה ואני גאה לומר שירושלים מאוד התקדמה, שוב הייתי שותף בדברים מסוימים בירושלים גם דן ובאופן די מדהים דווקא העיר הזו שוב כש-40% מהתושבים שלך הם ערבים זה בכלל לא שאלה שאתה צריך לעסוק בזה ויש לעיר הזו אתגרים גדולים גם בתחום הזה. אחרי שאמרתי את זה בעיניי מעבר לכל מה שמושקע היום, אני חושב שהכל תמיד חוזר לחינוך ולכן אני קורא כאן לכולם להשקיע הרבה יותר ממה שאנחנו עושים היום ובעיקר קורא למשרד החינוך ולא רק לראשת האגף הערבי, אלא כל המערכת צריכה לעסוק בנושא הזה, אנחנו לא יכולים ששוב אני רק דברים מזעזעים שהתמודדתי איתם, הייתי מגיע לבית ספר ערבי במזרח ירושלים ואז המנהל היה אומר לי אתה צריך להבין שאתה היהודי הראשון שהם פוגשים ב-10 השנים האחרונות אלא אם כן אתה מדבר על חיילי מג"ב. עכשיו אתם חושבים שזה רק במזרח ירושלים? אז אחרי שגיליתי את זה התחלתי היה לי פרויקט ענק וממשיך לשמחתי גם היום של מורים יהודים בבית הספר ערבים, דוגמה הפוכה באתי לבית הספר במערב ירושלים חטיבת ביניים שהיה בה אירוע גזענות נורא של תלמידים כנגד ערבים ואז גיליתי שהמחנכת שלהם תחזיקו חזק היא ערבייה, אז אמרתי לתלמידים תגידו איך זה מסתדר? אמרו לי לא היא משהו אחר. אבל זה מראה לכם שצריך לעסוק בזה יום-יום, זה כאילו אתגר הדו-קיום שלנו בעיניי הוא רחוק מפוזיציה פוליטית ולכן יש פה נציגי קואליציה אופוזיציה, ערבים אזרחי ישראל 2 מיליון אזרחי ישראל 21%, אם אנחנו לא נעסוק בחיים ביחד בגיל כמה שיותר צעיר ונשקיע בזה לא בהיבטים הביטחוניים ביטחון זה חשוב בהיבטים האזרחיים אז מה יצא לנו אחר כך, איזה מין מבוגרים אנחנו מגדלים לעולם הזה? תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני ראשית מתייחס לדבריו של חבר הכנסת טור פז, אני מסכים איתך בחשיבות של מערכת החינוך וההשקעה במערכת החינוך, אני לא מסכים שזה צריך לבוא ולא לשם כך יועד התקציב של ערים מעורבות, אני חושב שזה חייב להיות חלק בלתי נפרד מתקציב החינוך ובהשקעה ולא נכנס גם לנושאים הפדגוגיים אתה מבין בזה בוודאי יותר טוב ממני, אבל אני כן אומר שלפחות כשאנחנו מדברים על תוכנית הסיוע לערים מעורבות וממה היא נולדה, כפי שנאמר היא נולדה משומר חומות וכתוצאה מהשבר הגדול מאוד שהיה שם, בואו היו אירועים מאוד מאוד קשים בחלק מהרשויות, רשויות אגב שלא היו אירועים זה היה בגלל מאמץ אדיר של הרשות המקומית, היו רשויות מקומיות שממש ברמת ראש העיר סגן הראש העיר הסתובבו בשטח כדי למנוע אירועים קשים ולכן היה רצון לתת כלים. אני כן אומר, אני אומר את זה לאוצר ולמשרד נגב גליל: לעשות קול קורא של 10 מיליון שקלים לחמש רשויות זה נחמד אני לא מזלזל, דין פרוטה כדין מאה, אני לא מזלזל בזה, זה לא יוצר שינוי, שינוי אתה צריך גם 10 מיליון שקלים לרשות שזה היה אז 50 מיליון שקלים, זה יוצר שינוי זה גם לא מספיק אבל זה כבר תקציב משמעותי שאיתו אפשר לנוע קדימה. אני חושב שהייתה צריכה להיות פה החלטת ממשלה של משרד נגב גליל, לא יודע אם חמש שנתית אבל לפחות תלת שנתית שמאפשרת לרשות לבוא עם פרויקט גדול. אני חייב לומר לרמלה בעיניי אם קיבלתם 10 מיליון שקלים ב-2022 ואנחנו עכשיו ב-2025 ואתם מסיימים אותם, כנראה שלא לזה התכוון המשורר, ובמקרה יושב מולך המשורר, הכוונה הייתה לקחת באמת ולתת בוסט על פרויקט גדול ומשמעותי שגם ישדרג את רמת הביטחון ברשויות האלה. אני חושב שהרשויות המעורבות אנחנו שמענו על רמלה בחדשות אתמול, יש שם אירוע של ביטחון אישי, אני לא הולך להעביר עכשיו את הביקורת שלי על הפעילות של המשרד לביטחון פנים, אבל אני רציתי לתת – ואני חושב שזאת הכוונה, אני מניח שאני מנחש גם לדעתו של חבר הכנסת אילוז לפחות וגם אפילו טור פז – את הכלים לרשות המקומית הכלכליים להתמודד עם האירוע הזה, האירוע של מצלמות והקמת מוקדים שזה בואו בערים לא מעורבות גדולות זה נשמע אלמנטרי, אבל פתאום עיר שהיא גם מתמודדת עם כל הקשיים האחרים התקציב הזה הוא דרמה, הוא דרמה והוא מאפשר באמת לבנות את הדברים האלה, לשם זה מיועד ולפרויקטים שהם יכולים לשנות מציאות. אני רוצה לסכם: הוועדה קוראת למשרד נגב גליל ומשרד האוצר, אני כן חושב שגם נדרשת החלטת ממשלה כדי להחריג את הרשויות האלה, לא סתם נשענו על 550 אחרת למה אני מחריג רשות כזו רשות אחרת, לייצר החלטת ממשלה, תוכנית תלת שנתית עם תקציב משמעותי ואני אומר לכם עם התמקדות בביטחון האישי, לתת להם בשביל פרויקטים חברתיים חינוך כל מיני כאלה שגם ככה קורים בתוך המערכת, שהכסף יחליף את משרד החינוך זאת לא הכוונה, אבל הכסף צריך לתת לרשות מקומית משהו שאין לה ולא יכול להיות לה אם היא לא תקבל בשבילו תקציב נוסף. הדגש המרכזי בעיניי הוא הביטחון האישי, זה משליך על כולם, זה משליך על היכולת של הילדים ללמוד בבית ספר, זה משליך על היכולת שלהם לבלות בפארקים, על היכולת של משפחות לגור שם ועל היכולת של תושבים חדשים לבוא ולגור ברשויות האלה, אם תושב צריך לבוא מרשות אחת לרשות אחרת הוא אומר רגע אם אין לי ביטחון אישי אני לא עובר לשם, אז זאת הקריאה שלנו. אני מברך על ההחלטה כן להוציא 10 מיליון שקלים לא מזלזל בזה, אני כן חושב שזה לא מספיק זה חשוב אבל לא מספיק. הישיבה נעולה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>