חומר רקע
(איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל )ע״ר
בית העמותות
–
סעדיה גאון 26
, תל אביב
073-7013-215 | www.1202.org.il | [email protected]
לכ
בוד
15
דצמבר2025
חברות וחברי
הוועדה
המיוחדת לזכויות הילד
:דוןה
עמדת איגוד מרכזי הסיוע
–
דיון
מהיר
על
תפקוד השירות לחקירות ילדים וחקירות
מיוחדות במשרד הרווחה והביטחון החברתי
הקושי
ית הוא ברור לכל. לחשוף פגיעה מי
פעמים רבות,
תחושות האשמה והבושה מאפילות על
הצורך בשיתוף
הפגיעה
ו
ביכולת ה
ייה לעזרה. פ
אצל ילדים
וילדות
צעירים, ובמיוחד כאלו שעברו
ית במסגרת המשפחה, הקושי גדול אף יותר.פגיעה מי
ית פגעי אלימות מי הגורם אשר אמון כיום על חקירת ילדים וילדות
עד גיל 14
,הוא
השירות
לחקירות
ילדים
וחקירות
מיוחדות
במשרד
הרווחה
והביטחון
החברתי
. את החקירה עצמה עורכים
חוקרים עובדים ועובדות סוציאליים במקצועם,
שעוברים
הכשרה של שישה שבועות לצורך מילוי
התפקיד.
החוק המסדיר את עבודתם ואת מהלך חקירת הילדים הוא
חוק
לתיקון
י די
הראיות
)
תהג
ילדים
(,
תשט
"ו-
1955
:)להלן
ה
חוק
(.
ו להעלות ברצו
מספר
סוגיות
ות אפשרייםופתרו
ל
קראת ה
דיון
:
בעייתיות
ב
הליך
חקירת הילדים;
יתיות על פגיעה מיה לפהיעדר מע
ב
ילדים
ובילדות
להורים בסכסוך;
בעייתיות עם הדרישה
הראייתית בחקירות הילדים
ים אודות חקירות הילדים. תו ; והיעדר
. א
ערכת כיום, היא בעייתית חקירת הילדים כפי שהיא
בשל שלושה היבטים
:
1.
חוקרי וחוקרות הילדים הם עובדים
ועובדות
סוציאליים אשר מקבלים הכשרה ממוקדת
בתחום חקירת הילדים.
ם שוטריםהם אי
ו א ות .
ימשפט
ות י .ם
,
ותפקידם הוא לשמור
ולהגן על הילד
ה.
ות.לצד קביעת מהימ
לצד זאת,
מטרת
החקירה
היא גם הגעה
לחקר
האמת, ול
שם כך יש צורך בכלים חקירתיים ומתוך ידע מקצועי אודות
ה
דרישות
ה
ראייתיות.
שמעת ביקורת
לפיה יש להעביר את תחום חקירת הילדים למשטרה כך
שהחוקרים
והחוקרות
יהיו שוטרים
,
ובכך תוכל
ה
המשטרה ורשויות התביעה ל
העמיד
לדין את הפוגעים
בהיקפים רחבים יותר
.
2.
קודתי, במפגש חד ערכת באופן החקירה-פעמי של חוקר
.
ת הילדים עם הילד
.
פגעה ה
.
ת.
הסיכוי שבמפגש חד
-י אדם זרפעמי בפ
,
מוכשר ורגיש ככל שיהיה
עשית , תיחשף הפגיעה ש
בילד
– ה .
מוך מאוד, והציפייה שכך יקרה היא ברוב המקרים רחוקה מהמציאות הוא
.
3.
רובן של
חקיר
ות הילדים
ערכו
ת במסגרת הלימודית של
הילד
, ה.
מכוח
סעיף
4ב
לחוק.
זהו
ו אי
"
ג"סטי
)Setting
(
:יתמתאים לחשיפה ושיתוף של פגיעה מי
י וזר גורם חיצו
מגיע
למ
וכי וסד החי
של הילד
.
ה, אשר מהווה מסגרת
השתייכות חברתית
עבורו
;ה.
הילד
ה .
קרא
.
וי במוסדת לפגישה בחדר צדדי פ
ללא
ידיעה או
התראה מראש
.
כבר
מעמד זה
יוצר
תחוש
ת ו
של
חריגוּת
אל מול
החברים
והחברות
לכיתה
, ו
כן של
חרדה שתקשה על חשיפת
י עצמה. ושיתוף הפגיעה, חוויה המורכבת בפ
(איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל )ע״ר
בית העמותות
–
סעדיה גאון 26
, תל אביב
073-7013-215 | www.1202.org.il | [email protected]
על
כן,
ו סבורות כיא
יש
לטייב את מעמד חקירת הילדים
:
הכשרת חוקרי
וחוקרות
ילדים
כפרופסיה ייחודית
–
ו, לתפיסת
כש ון
הגורם שאמון על חקירה כה
רגישה יהי
ו עובדים ועובדות סוציאליים
כ
גורם מקצועי
טי
פולי
הול
ם.
לצד זאת, יש להכשיר
את
חוקרי
וחוקרות הילדים
ולציידם ב
ידע
מספק באיסוף ראיות ו
בחקירות משטרתיות
,
באופן מעמיק
ת כיוםיתיותר מההכשרה הקצרה ה
–
שישה שבועות בלבד
.
יצירת קשר
טיפולי ארוך טווח
לצורך החקירה
ו"
גסטי
"
מתאים לחשיפת הפגיעה
–
כדי לשפר
את סיכויי השיתוף
אודות
הפגיעה מצד הילד
.
גיש ולהתאים את ה, כדי לה
מעמד החקירה, וכדי
ה לתסכול ולשחיקה עליה מדווחים חוקרי וחוקרות לתת מע
ה
ילדים )כפי שעלה בכתבת התחקיר
עם ברקן( איתשל העיתו1 – יש להפוך את חקירת הילדים ממפגש חד
-
פעמי לתהליך טיפולי ארוך
ערכת החקירה טווח במסגרתו
, וב
"
גסטי
"
פיזי מותאם לסיטואציה
.
יתן ללמוד על כך ממודלים
משוכללים
ות אחרות, כגון הקיימים במדי
ב
גליה. א
ה המע
יכול
תןלהי
ב
המרכזי ההג
"בתי לין", מסגרת אשר מתאימה במיוחד לילדים ולילדות
טיים במקום אחד ים הרלווגישה את המעומיטיבה עבורן. המסגרת מ
חווהה
עים, עם כבית
משחקים ועיצוב שמרכך את המעמד
הקשה
ה כון לשלב במרכזי ההג ו. יתרה מכך, לתפיסת
" עו
כחו במקום באופן קבוע ויהיו חלק מצוות המרכזסים חוקרות וחוקרי ילדים, אשר י
.
ות משאבים כך שחקירות הילדים כון להפ ,ולעמדת
התתקיימ
ה, ולא במסגרת מרכזי ההג
וך. במסגרות החי
או
יתן לת ,לם
ת
ה מע
גם
באמצעות
וכימעורבות של השירות הפסיכולוגי החי
,
שיוכלו לספק
לילדים
ולילדות
תהליך טיפולי מותאם
, ובהקצאת חדרי טיפול במוסדות
ה
וכיים.חי
ב.
ה היעדר מע
ה "בתי לין"במרכזי ההג
לילדים
פגעו במשפחה וש
ש
הוריהם
מצויים
בס
כסוך
:
כ
יום,
ככלל
ה "ב מרכזי ההג
ת
י לין
ה " לא מספקים מע
באופן אחיד
ית בקרב ות על פגיעה מילתלו
ילדים
וילדות
להורים
מצאים במסגרת סכסוך עצים. ש
ו פוגשות בשטח, מהמציאות שא
יות מדי
הה הפרוסים ברחבי הארץ אימרכזי ההג
זהה
ות ו ביחס לקבלת התלו
ה
טיפול בהן במסגרת
המרכז
. מהמידע
שהגיע למרכזי
הסיוע
בירושלים ובחיפה
למשל,
ה בערים אלומרכזי ההג
לרוב
םאי
מקבלים
לחקירה ו
ל
טיפול ילדים
וילדות
שמגיעים יחד
אימותיהם
ה על בתלו
פגיעה
על
ידי
ב הא
הגרוש/הפר
וד
, ולעיתים גם במקרי פגיעה בין אח
אים
,
כאשר ה
הורים מצויים ב
סכסוך, י
ו ש
ק
ה אלו. ה במרכזי הגושי לקבלת מע
ו, תלהב
הצוותים ב
ה מרכזי ההג
חוששים
י מפ
אפשרות
לזיהו
ם
החקירה
בעצם
הבאת
הילד.ה
ל
המרכז ההג
.
ברוב
המקרים
ה מרכזי ההג
ותיעדיפו להפ
ים את הפו
לעו"ס ברווחה
,
ת על מ
להעריך
איזו חקירה מתאימה
קודתי. במקרה ה
הלכה למעשה
, ברובם הגדול של המקרים,
הילדים
והילדות
םאי
הה לצורך קבלת מעים חזרה אל מרכז ההגמופ
.
לרוב
תן תי
מטעם העו"ס ברווחה
חוות דעת שתורה
על
חקירה
וכי, בלא ידיעת האםבמוסד החי
, בהתאם לסעיף 4
)(א)ב3
((
לחוק
שמתיר לחקור ילד בלא ידיעת ההורה
, מטעמים של חשש לפגיעה בשלום הילד, טובת הילד או טובת
1 עם ברקן
"ילד
ס שוב: מה קורה לחקירות הילדים?שלח להיאס אותו, ומספר שאבא א
"
ישראל היום
.10.2025
30
https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/19132117
(איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל )ע״ר
בית העמותות
–
סעדיה גאון 26
, תל אביב
073-7013-215 | www.1202.org.il | [email protected]
החקירה
.
מצב זה
מ
וביל
הלכה למעשה לכך שה
ילדים
והילדות
ממשיכים להיפגע
, ו
עלולים להיות
מופקרים על ידי המערכת
.
ות כי מדובר בו מביא
ושא
מורכב
שקשור
בסוגיות ראייתיות
של זיהום חקירה או
חששות מעין
. אלו
עם זאת,
קיים
מספר ל
א
מבוטל של
ילדים
וילדות
יות זושבשל מדי
,
ה ותרים ללא שום מע
לפגיעה אותה הם חווים
.
ו מציעות לא
קיים שולחן עגול רב-מגזר
ת לחשוב י על מ
בכוחות
משולבים
יתן לספק לסוגיה ותאילו פתרו
.
ג.
המורכבות הראייתית בחקירות הילדים
:
ה"
פרוטוקול
"
הקיים
ל
חקירת ילדים לא מותאם לילדים
ולילדות
צעירים מאוד,
שכן יש
סתירה בין
דרישת הראיות המחמירה לבין יכולת החשיפה של הפגיעה
בגיל כה צעיר
.
סעיף 2
)ד( לחוק מאפשר
לחוקר
.ת
הילדים שיקול דעת באישור העדת הילד
.ה
איםבבית המשפט, בת
שיקלו את מתן
העדות
:
בין היתר
,
יתן להעיד את הילד .ה
ם לבושים במדי משפט;כאשר הרכב השופטים ועורכי הדין אי
יתן לגבו
;ת העדות בלשכת השופט
ו מזהות מגמה לפיה חוקרי ועוד. עם זאת, א
וחוקרות
הילדים
וטים לקבוע איסור העדה של הילד
. ה
איבאופן כמעט סיטו
, ומעידים בעצמם על החקירה
.
ו פוגשות בשטח,במציאות שא
ע לא
שה שימוש
איםבת
שהחוק
גיש את מאפשר כדי להתאים ולה
עדות הילד
.
ה. המשמעות
המשפטית
טייה הגורפת הזושל ה
,
היא
שהליכים רבים לא מצליחים
לעבור את משוכת
ה
דריש
ה
לראייה מסייעת )סעיף 11
(לחוק
ופלים. , ובכך
ו, יש מקום להרחיב את השימוש בסעיף לעמדת2
)ד( לחוק
ול
אפשר
את עדות הילד
.ה
איםבת
, שכן
אים מותאמים יכולה להיות עדות בת
חוויה מעצימה לילד
ה. .
כך, תיפתר סוגיית הדרישה
הראייתית לסיוע,
ובה בעת זהו ביטוי לצדק פרוצדורלי לילד
.
פגע ה
.
ת העבירה.
ה פ יין זה אףלע
לסעיף 2
)ו( לחוק, לפיו
יין עדותהחלטה בע
הילד
.ה
תן לא תי
"...
ו לילד המסוגל תאלא לאחר ש
ין; לדעתו של הילד ין עדותו ודרכי גבייתה, לפי העות להביע את עמדתו בעלחוות דעה משלו הזדמ
תן משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותויי
" .
. ד
ים ברורים מתו היעדר
משטרת ישראל
וממשרד הרווחה
והביטחון החברתי
ו מצטרפות לקריאתה של חה"כ קארין אלהרר ומדגישות את הצורך הקריטי באיסוף א
ה
ים תו
וגע לחקירות הילדים בכלל, וחקירות ילדיםבכל ה
וילדות
להורים
מצאים בסכסוךש
בפרט.
הצעד
דרש יותהראשון לכל תיקון מדי
,
כמפורט לעיל
,
טיים ומדוים רלוותו והי
י
קים.
בברכה
,
מיה אוברבאום
, עו"ד
דור אילון
,
עו"
ד
עו"ס
יועצת משפטית
יות וקשרי ממשלמקדמת מדי